Difference between revisions of "Shabbat Table Topics – Parashat Nitzavim/0/he"

From AlHaTorah.org
Jump to navigation Jump to search
 
(9 intermediate revisions by 2 users not shown)
Line 3: Line 3:
 
<page type="Basic">
 
<page type="Basic">
 
<h1>נושאים לשולחן שבת – פרשת נצבים</h1>
 
<h1>נושאים לשולחן שבת – פרשת נצבים</h1>
−
<category>To Forgive and Forget?
+
<category>לסלוח ולשכוח?
−
<p>Do confession and repentance necessarily bring atonement in their wake? In <a href="Devarim30-1-3" data-aht="source">Parashat Nitzavim</a>, Hashem implies that they do, promising that if we return to Him, He will return to us, have mercy, and return the people from exile.&#160; Yet, in the very next chapter, <a href="Devarim31-17-18" data-aht="source">Devarim 31:17-18</a>, the Torah describes how the people's confession of their sins will lead, not to forgiveness, but rather redoubled punishment! How is it that Hashem rejects the nation's repentance?</p><ul>
+
<p>האם וידוי ותשובה בהכרח מביאים כפרה? ב<a href="Devarim30-1-3" data-aht="source">פרשת נצבים</a>, התורה מרמזת שכן, וה' מבטיח שאם נחזור אליו בתשובה, הוא ישוב אלינו, ירחם עלינו, ויקבץ את גלויותינו.&#160; אולם, בפרק הבא מיד לאחר מכן, ב<a href="Devarim31-17-18" data-aht="source">דברים ל"א:י"ז-י"ח</a>, התורה מתארת כיצד הכרת העם שעונשו בא מאת ה' תוביל, לא לסליחה, אלא להסתר פנים נוסף! האם ייתכן שהקב"ה דוחה את התשובה של האומה?</p>
−
<li>While&#160;<multilink><a href="RambanDevarim31-17" data-aht="source">Ramban</a><a href="RambanDevarim31-17" data-aht="source">Devarim 31:17</a><a href="R. Moshe b. Nachman (Ramban, Nachmanides)" data-aht="parshan">About R. Moshe b. Nachman</a></multilink> suggests that the people's repentance will not be sincere, <multilink><a href="TzerorHaMorDevarim31-17" data-aht="source">R. Avraham Saba</a><a href="TzerorHaMorDevarim31-17" data-aht="source">Tzeror HaMor Devarim 31:17</a><a href="R. Avraham Saba (Tzeror HaMor)" data-aht="parshan">About R. Avraham Saba (Tzeror HaMor)</a></multilink><fn>This is one of six approaches brought by R. Avraham Saba.</fn> asserts that the text does not really mean that Hashem continued to punish them. Do these reinterpretations conform to the simple meaning of the verses? What support can you bring for either position? What marks repentance as sincere or insincere?</li>
+
<ul>
−
<li><multilink><a href="RalbagDevarim31-17" data-aht="source">Ralbag</a><a href="RalbagDevarim31-17" data-aht="source">Devarim 31:17</a><a href="R. Levi b. Gershom (Ralbag, Gersonides)" data-aht="parshan">About R. Levi b. Gershom</a></multilink>&#160;prefers to maintain the literal reading of the text, and claims that the assumption that repentance always averts punishment is simply wrong. Do you find this claim theologically troubling? Why or why not? For elaboration, see <a href="Repentance Rejected" data-aht="page">Repentance Rejected</a>.</li>
+
<li>בעוד ש<multilink><a href="RambanDevarim31-17" data-aht="source">רמב"ן</a><a href="RambanDevarim31-17" data-aht="source">דברים ל"א:י"ז</a><a href="R. Moshe b. Nachman (Ramban, Nachmanides)" data-aht="parshan">אודות ר' משה בן נחמן</a></multilink> מציע שתשובת העם לא הייתה כנה, <multilink><a href="TzerorHaMorDevarim31-17" data-aht="source">ר' אברהם סבע</a><a href="TzerorHaMorDevarim31-17" data-aht="source">צרור המור דברים ל"א:י"ז</a><a href="R. Avraham Saba (Tzeror HaMor)" data-aht="parshan">אודות ר' אברהם סבע</a></multilink><fn>זוהי אחת משש גישות שונות שהציע ר' אברהם סבע.</fn> טוען כי הטקסט לא באמת מתכוון לומר שה' ימשיך להענישם. האם פרשנויות מחודשות אלה תואמות את המשמעות הפשוטה של ​​הפסוקים? אילו הוכחות ניתן להביא לכל אחת מהעמדות? מה הופך תשובה לכנה או לא כנה?</li>
 +
<li><multilink><a href="RalbagDevarim31-17" data-aht="source">רלב"ג</a><a href="RalbagDevarim31-17" data-aht="source">דברים ל"א:י"ז</a><a href="R. Levi b. Gershom (Ralbag, Gersonides)" data-aht="parshan">אודות ר' לוי בן גרשום</a></multilink> מעדיף לשמור על קריאה מילולית של הטקסט, והוא טוען שהנחת היסוד לפיה תשובה תמיד מגינה מפני עונש היא שגויה מיסודה. האם לדעתך הטענה הזו מטרידה מבחינה תיאולוגית? למה כן או לא? להרחבה, ראו <a href="Repentance Rejected" data-aht="page">תשובה שאינה מתקבלת?</a>.</li>
 
</ul>
 
</ul>
 
</category>
 
</category>
−
<category>It is Not in Heaven
+
<category>"לֹא בַשָּׁמַיִם הִוא"
−
<p>In <a href="Devarim30-11-20" data-aht="source">Devarim 30</a>, Moshe tells the nation: "<b>this commandment</b> which I command you today... It is not in the heavens, saying, Who will go up for us to the heavens and take it for us and make us hear it and we will do it... For the thing is very near to you, in your mouth and your heart to do it."&#160; The subject of this verse is ambiguous.&#160; Which commandment is Moshe saying is so easily available and attainable?</p><ul>
+
<p>ב<a href="Devarim30-11-20" data-aht="source">דברים ל'</a>, משה אומר לעם: "כִּי <b>הַמִּצְוָה הַזֹּאת</b> אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם... לֹא בַשָּׁמַיִם הִוא לֵאמֹר מִי יַעֲלֶה לָּנוּ הַשָּׁמַיְמָה וְיִקָּחֶהָ לָּנוּ וְיַשְׁמִעֵנוּ אֹתָהּ וְנַעֲשֶׂנָּה... כִּי קָרוֹב אֵלֶיךָ הַדָּבָר מְאֹד בְּפִיךָ וּבִלְבָבְךָ לַעֲשֹׂתוֹ". נושא הפסוקים זה&#160;אינו ברור. על איזו מצווה אומר משה שהיא זמינה וניתנת להשגה בקלות?</p>
−
<li><multilink><a href="RashiDevarim30-12-14" data-aht="source">Rashi</a><a href="RashiDevarim30-12-14" data-aht="source">Devarim 30:12-14</a><a href="R. Shelomo Yitzchaki (Rashi)" data-aht="parshan">About R. Shelomo Yitzchaki</a></multilink>&#160;suggests that the verse refers not to one specific mitzvah, but to the Torah in general. <multilink><a href="RYAlboSeferHaIkkarim4-25" data-aht="source"> R"Y Albo</a><a href="SeferHaIkkarim4-25" data-aht="source">4:25</a><a href="RYAlboSeferHaIkkarim4-25" data-aht="source">Sefer HaIkkarim 4:25</a><a href="Sefer HaIkkarim" data-aht="parshan">About R. Yosef Albo</a></multilink>, in contrast, maintains that the verse is speaking of the individual commandment to repent, while others posit that it refers to the commandment to love Hashem.&#160;</li>
+
<ul>
−
<li>Use a&#160;<a href="http://mg.alhatorah.org/Full/Devarim/31.4#e0n4">concordance</a> to explore the usage of the term "הַמִּצְוָה" in Sefer Devarim.&#160; Which approach do your findings support?&#160; What does the context of the chapter suggest?</li>
+
<li><multilink><a href="RashiDevarim30-12-14" data-aht="source">רש"י</a><a href="RashiDevarim30-12-14" data-aht="source">דברים ל':י"ב-י"ד</a><a href="R. Shelomo Yitzchaki (Rashi)" data-aht="parshan">אודות ר' שלמה יצחקי</a></multilink>&#160;מציע שהפסוק לא מתייחס למצווה ספציפית אחת, אלא לתורה בכלל. לעומת זאת, <multilink><a href="RYAlboSeferHaIkkarim4-25" data-aht="source">ר' יוסף אלבו</a><a href="SeferHaIkkarim4-25" data-aht="source">4:25</a><a href="RYAlboSeferHaIkkarim4-25" data-aht="source">ר' יוסף אלבו, ספר העיקרים ד':כ"ה</a><a href="Sefer HaIkkarim" data-aht="parshan">אודות ר' יוסף אלבו</a></multilink> סבור כי הפסוק מדבר&#160;דווקא על המצווה&#160;לחזור בתשובה, ואחרים טוענים שהוא מתייחס למצווה לאהוב את ה'.</li>
−
<li>According to each position, what is Moshe's message? Is it really true that it is easy to observe all of Torah, or even just to repent or love Hashem? What else might the phrase "it is not in the heavens" teach?&#160; See <a href="It is Not in the Heavens" data-aht="page">It is Not in the Heavens</a>.</li>
+
<li>השתמשו ב<a href="http://mg.alhatorah.org/Full/Devarim/31.4#e0n4">קונקורדנציה</a> כדי לחקור את השימוש במונח "הַמִּצְוָה" בספר דברים. באיזו גישה תומכים הממצאים שלכם? מה אפשר להבין מההקשר של הפרק?</li>
 +
<li>מה המסר של משה לפי כל אחת מהגישות? האם באמת קל לשמור את כל מצוות התורה, או אפילו רק לחזור בתשובה או לאהוב את ה'? מה עוד אפשר ללמוד מהביטוי "לֹא בַשָּׁמַיִם הִוא"? להרחבה, ראו <a href="It is Not in the Heavens" data-aht="page">"לא בשמים היא"</a>.</li>
 
</ul>
 
</ul>
 
</category>
 
</category>
−
<category>More...
+
<category>עוד...
−
<p>For more, see: <a href="Parashat Nitzavim/TopicList" data-aht="page">Parashat Nitzavim Topics</a>.</p>
+
<p>לעוד נושאים בפרשה, ראו: <a href="Parashat Nitzavim/TopicList" data-aht="page">רשימת נושאים – פרשת נצבים</a>.</p>
 
</category>
 
</category>
  
 
</page>
 
</page>
 
</aht-xml>
 
</aht-xml>

Latest revision as of 07:02, 4 June 2020

נושאים לשולחן שבת – פרשת נצבים

לסלוח ולשכוח?

האם וידוי ותשובה בהכרח מביאים כפרה? בפרשת נצבים, התורה מרמזת שכן, וה' מבטיח שאם נחזור אליו בתשובה, הוא ישוב אלינו, ירחם עלינו, ויקבץ את גלויותינו.  אולם, בפרק הבא מיד לאחר מכן, בדברים ל"א:י"ז-י"ח, התורה מתארת כיצד הכרת העם שעונשו בא מאת ה' תוביל, לא לסליחה, אלא להסתר פנים נוסף! האם ייתכן שהקב"ה דוחה את התשובה של האומה?

"לֹא בַשָּׁמַיִם הִוא"

בדברים ל', משה אומר לעם: "כִּי הַמִּצְוָה הַזֹּאת אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם... לֹא בַשָּׁמַיִם הִוא לֵאמֹר מִי יַעֲלֶה לָּנוּ הַשָּׁמַיְמָה וְיִקָּחֶהָ לָּנוּ וְיַשְׁמִעֵנוּ אֹתָהּ וְנַעֲשֶׂנָּה... כִּי קָרוֹב אֵלֶיךָ הַדָּבָר מְאֹד בְּפִיךָ וּבִלְבָבְךָ לַעֲשֹׂתוֹ". נושא הפסוקים זה אינו ברור. על איזו מצווה אומר משה שהיא זמינה וניתנת להשגה בקלות?

עוד...

לעוד נושאים בפרשה, ראו: רשימת נושאים – פרשת נצבים.

Retrieved from "http://alhatorah.org/w/index.php?title=Shabbat_Table_Topics_–_Parashat_Nitzavim/0/he&oldid=69994&useskin=vector"