Difference between revisions of "Shabbat Table Topics – Parashat Nitzavim/0/he"
Jump to navigation
Jump to search
| (3 intermediate revisions by 2 users not shown) | |||
| Line 6: | Line 6: | ||
<p>האם וידוי ותשובה בהכרח מביאים כפרה? ב<a href="Devarim30-1-3" data-aht="source">פרשת נצבים</a>, התורה מרמזת שכן, וה' מבטיח שאם נחזור אליו בתשובה, הוא ישוב אלינו, ירחם עלינו, ויקבץ את גלויותינו.  אולם, בפרק הבא מיד לאחר מכן, ב<a href="Devarim31-17-18" data-aht="source">דברים ל"א:י"ז-י"ח</a>, התורה מתארת כיצד הכרת העם שעונשו בא מאת ה' תוביל, לא לסליחה, אלא להסתר פנים נוסף! האם ייתכן שהקב"ה דוחה את התשובה של האומה?</p> | <p>האם וידוי ותשובה בהכרח מביאים כפרה? ב<a href="Devarim30-1-3" data-aht="source">פרשת נצבים</a>, התורה מרמזת שכן, וה' מבטיח שאם נחזור אליו בתשובה, הוא ישוב אלינו, ירחם עלינו, ויקבץ את גלויותינו.  אולם, בפרק הבא מיד לאחר מכן, ב<a href="Devarim31-17-18" data-aht="source">דברים ל"א:י"ז-י"ח</a>, התורה מתארת כיצד הכרת העם שעונשו בא מאת ה' תוביל, לא לסליחה, אלא להסתר פנים נוסף! האם ייתכן שהקב"ה דוחה את התשובה של האומה?</p> | ||
<ul> | <ul> | ||
| − | <li>בעוד ש<multilink><a href="RambanDevarim31-17" data-aht="source">רמב"ן</a><a href="RambanDevarim31-17" data-aht="source">דברים ל"א:י"ז</a><a href="R. Moshe b. Nachman (Ramban, Nachmanides)" data-aht="parshan">אודות ר' משה בן נחמן</a></multilink> מציע שתשובת העם לא הייתה כנה, <multilink><a href="TzerorHaMorDevarim31-17" data-aht="source">ר' אברהם סבע</a><a href="TzerorHaMorDevarim31-17" data-aht="source">צרור המור דברים ל"א:י"ז</a><a href="R. Avraham Saba (Tzeror HaMor)" data-aht="parshan">אודות ר' אברהם סבע</a></multilink><fn>זוהי אחת משש גישות שונות שהציע ר' אברהם סבע.</fn> טוען כי הטקסט לא באמת מתכוון לומר שה' ימשיך להענישם. האם פרשנויות מחודשות אלה תואמות את המשמעות הפשוטה של הפסוקים? | + | <li>בעוד ש<multilink><a href="RambanDevarim31-17" data-aht="source">רמב"ן</a><a href="RambanDevarim31-17" data-aht="source">דברים ל"א:י"ז</a><a href="R. Moshe b. Nachman (Ramban, Nachmanides)" data-aht="parshan">אודות ר' משה בן נחמן</a></multilink> מציע שתשובת העם לא הייתה כנה, <multilink><a href="TzerorHaMorDevarim31-17" data-aht="source">ר' אברהם סבע</a><a href="TzerorHaMorDevarim31-17" data-aht="source">צרור המור דברים ל"א:י"ז</a><a href="R. Avraham Saba (Tzeror HaMor)" data-aht="parshan">אודות ר' אברהם סבע</a></multilink><fn>זוהי אחת משש גישות שונות שהציע ר' אברהם סבע.</fn> טוען כי הטקסט לא באמת מתכוון לומר שה' ימשיך להענישם. האם פרשנויות מחודשות אלה תואמות את המשמעות הפשוטה של הפסוקים? אילו הוכחות ניתן להביא לכל אחת מהעמדות? מה הופך תשובה לכנה או לא כנה?</li> |
<li><multilink><a href="RalbagDevarim31-17" data-aht="source">רלב"ג</a><a href="RalbagDevarim31-17" data-aht="source">דברים ל"א:י"ז</a><a href="R. Levi b. Gershom (Ralbag, Gersonides)" data-aht="parshan">אודות ר' לוי בן גרשום</a></multilink> מעדיף לשמור על קריאה מילולית של הטקסט, והוא טוען שהנחת היסוד לפיה תשובה תמיד מגינה מפני עונש היא שגויה מיסודה. האם לדעתך הטענה הזו מטרידה מבחינה תיאולוגית? למה כן או לא? להרחבה, ראו <a href="Repentance Rejected" data-aht="page">תשובה שאינה מתקבלת?</a>.</li> | <li><multilink><a href="RalbagDevarim31-17" data-aht="source">רלב"ג</a><a href="RalbagDevarim31-17" data-aht="source">דברים ל"א:י"ז</a><a href="R. Levi b. Gershom (Ralbag, Gersonides)" data-aht="parshan">אודות ר' לוי בן גרשום</a></multilink> מעדיף לשמור על קריאה מילולית של הטקסט, והוא טוען שהנחת היסוד לפיה תשובה תמיד מגינה מפני עונש היא שגויה מיסודה. האם לדעתך הטענה הזו מטרידה מבחינה תיאולוגית? למה כן או לא? להרחבה, ראו <a href="Repentance Rejected" data-aht="page">תשובה שאינה מתקבלת?</a>.</li> | ||
</ul> | </ul> | ||
</category> | </category> | ||
<category>"לֹא בַשָּׁמַיִם הִוא" | <category>"לֹא בַשָּׁמַיִם הִוא" | ||
| − | <p>ב<a href="Devarim30-11-20" data-aht="source">דברים ל'</a>, משה אומר לעם: "כִּי <b>הַמִּצְוָה הַזֹּאת</b> אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם... לֹא בַשָּׁמַיִם הִוא לֵאמֹר מִי יַעֲלֶה לָּנוּ הַשָּׁמַיְמָה וְיִקָּחֶהָ לָּנוּ וְיַשְׁמִעֵנוּ אֹתָהּ וְנַעֲשֶׂנָּה... כִּי קָרוֹב אֵלֶיךָ הַדָּבָר מְאֹד בְּפִיךָ וּבִלְבָבְךָ לַעֲשֹׂתוֹ" | + | <p>ב<a href="Devarim30-11-20" data-aht="source">דברים ל'</a>, משה אומר לעם: "כִּי <b>הַמִּצְוָה הַזֹּאת</b> אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם... לֹא בַשָּׁמַיִם הִוא לֵאמֹר מִי יַעֲלֶה לָּנוּ הַשָּׁמַיְמָה וְיִקָּחֶהָ לָּנוּ וְיַשְׁמִעֵנוּ אֹתָהּ וְנַעֲשֶׂנָּה... כִּי קָרוֹב אֵלֶיךָ הַדָּבָר מְאֹד בְּפִיךָ וּבִלְבָבְךָ לַעֲשֹׂתוֹ". נושא הפסוקים זה אינו ברור. על איזו מצווה אומר משה שהיא זמינה וניתנת להשגה בקלות?</p> |
| − | <li><multilink><a href="RashiDevarim30-12-14" data-aht="source">רש"י</a><a href="RashiDevarim30-12-14" data-aht="source">דברים ל':י"ב-י"ד</a><a href="R. Shelomo Yitzchaki (Rashi)" data-aht="parshan">אודות ר' שלמה יצחקי</a></multilink>  | + | <ul> |
| − | <li>השתמשו ב<a href="http://mg.alhatorah.org/Full/Devarim/31.4#e0n4">קונקורדנציה</a> | + | <li><multilink><a href="RashiDevarim30-12-14" data-aht="source">רש"י</a><a href="RashiDevarim30-12-14" data-aht="source">דברים ל':י"ב-י"ד</a><a href="R. Shelomo Yitzchaki (Rashi)" data-aht="parshan">אודות ר' שלמה יצחקי</a></multilink> מציע שהפסוק לא מתייחס למצווה ספציפית אחת, אלא לתורה בכלל. לעומת זאת, <multilink><a href="RYAlboSeferHaIkkarim4-25" data-aht="source">ר' יוסף אלבו</a><a href="SeferHaIkkarim4-25" data-aht="source">4:25</a><a href="RYAlboSeferHaIkkarim4-25" data-aht="source">ר' יוסף אלבו, ספר העיקרים ד':כ"ה</a><a href="Sefer HaIkkarim" data-aht="parshan">אודות ר' יוסף אלבו</a></multilink> סבור כי הפסוק מדבר דווקא על המצווה לחזור בתשובה, ואחרים טוענים שהוא מתייחס למצווה לאהוב את ה'.</li> |
| − | <li> | + | <li>השתמשו ב<a href="http://mg.alhatorah.org/Full/Devarim/31.4#e0n4">קונקורדנציה</a> כדי לחקור את השימוש במונח "הַמִּצְוָה" בספר דברים. באיזו גישה תומכים הממצאים שלכם? מה אפשר להבין מההקשר של הפרק?</li> |
| + | <li>מה המסר של משה לפי כל אחת מהגישות? האם באמת קל לשמור את כל מצוות התורה, או אפילו רק לחזור בתשובה או לאהוב את ה'? מה עוד אפשר ללמוד מהביטוי "לֹא בַשָּׁמַיִם הִוא"? להרחבה, ראו <a href="It is Not in the Heavens" data-aht="page">"לא בשמים היא"</a>.</li> | ||
</ul> | </ul> | ||
</category> | </category> | ||
Latest revision as of 07:02, 4 June 2020
נושאים לשולחן שבת – פרשת נצבים
לסלוח ולשכוח?
האם וידוי ותשובה בהכרח מביאים כפרה? בפרשת נצבים, התורה מרמזת שכן, וה' מבטיח שאם נחזור אליו בתשובה, הוא ישוב אלינו, ירחם עלינו, ויקבץ את גלויותינו. אולם, בפרק הבא מיד לאחר מכן, בדברים ל"א:י"ז-י"ח, התורה מתארת כיצד הכרת העם שעונשו בא מאת ה' תוביל, לא לסליחה, אלא להסתר פנים נוסף! האם ייתכן שהקב"ה דוחה את התשובה של האומה?
- בעוד שרמב"ן מציע שתשובת העם לא הייתה כנה, ר' אברהם סבע1 טוען כי הטקסט לא באמת מתכוון לומר שה' ימשיך להענישם. האם פרשנויות מחודשות אלה תואמות את המשמעות הפשוטה של הפסוקים? אילו הוכחות ניתן להביא לכל אחת מהעמדות? מה הופך תשובה לכנה או לא כנה?
- רלב"ג מעדיף לשמור על קריאה מילולית של הטקסט, והוא טוען שהנחת היסוד לפיה תשובה תמיד מגינה מפני עונש היא שגויה מיסודה. האם לדעתך הטענה הזו מטרידה מבחינה תיאולוגית? למה כן או לא? להרחבה, ראו תשובה שאינה מתקבלת?.
"לֹא בַשָּׁמַיִם הִוא"
בדברים ל', משה אומר לעם: "כִּי הַמִּצְוָה הַזֹּאת אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם... לֹא בַשָּׁמַיִם הִוא לֵאמֹר מִי יַעֲלֶה לָּנוּ הַשָּׁמַיְמָה וְיִקָּחֶהָ לָּנוּ וְיַשְׁמִעֵנוּ אֹתָהּ וְנַעֲשֶׂנָּה... כִּי קָרוֹב אֵלֶיךָ הַדָּבָר מְאֹד בְּפִיךָ וּבִלְבָבְךָ לַעֲשֹׂתוֹ". נושא הפסוקים זה אינו ברור. על איזו מצווה אומר משה שהיא זמינה וניתנת להשגה בקלות?
- רש"י מציע שהפסוק לא מתייחס למצווה ספציפית אחת, אלא לתורה בכלל. לעומת זאת, ר' יוסף אלבו סבור כי הפסוק מדבר דווקא על המצווה לחזור בתשובה, ואחרים טוענים שהוא מתייחס למצווה לאהוב את ה'.
- השתמשו בקונקורדנציה כדי לחקור את השימוש במונח "הַמִּצְוָה" בספר דברים. באיזו גישה תומכים הממצאים שלכם? מה אפשר להבין מההקשר של הפרק?
- מה המסר של משה לפי כל אחת מהגישות? האם באמת קל לשמור את כל מצוות התורה, או אפילו רק לחזור בתשובה או לאהוב את ה'? מה עוד אפשר ללמוד מהביטוי "לֹא בַשָּׁמַיִם הִוא"? להרחבה, ראו "לא בשמים היא".
עוד...
לעוד נושאים בפרשה, ראו: רשימת נושאים – פרשת נצבים.
