Difference between revisions of "Shabbat Table Topics – Parashat Nitzavim/0/he"
Jump to navigation
Jump to search
| Line 3: | Line 3: | ||
<page type="Basic"> | <page type="Basic"> | ||
<h1>נושאים לשולחן שבת – פרשת נצבים</h1> | <h1>נושאים לשולחן שבת – פרשת נצבים</h1> | ||
| − | <category> | + | <category>לסלוח ולשכוח? |
| − | <p> | + | <p>האם וידוי ותשובה בהכרח מביאים כפרה? ב<a href="Devarim30-1-3" data-aht="source">פרשת נצבים</a>, התורה מרמזת שכן, וה' מבטיח שאם נחזור אליו בתשובה, הוא ישוב אלינו, ירחם עלינו, ויקבץ את גלויותינו.  אולם, בפרק הבא מיד לאחר מכן, ב<a href="Devarim31-17-18" data-aht="source">דברים ל"א:י"ז-י"ח</a>, התורה מתארת כיצד הכרת העם שעונשו בא מאת ה' יוביל, לא לסליחה, אלא להסתר פנים נוסף! האם ייתכן שהקב"ה דוחה את התשובה של האומה?</p> |
<ul> | <ul> | ||
| − | <li> | + | <li>בעוד ש<multilink><a href="RambanDevarim31-17" data-aht="source">רמב"ן</a><a href="RambanDevarim31-17" data-aht="source">דברים ל"א:י"ז</a><a href="R. Moshe b. Nachman (Ramban, Nachmanides)" data-aht="parshan">אודות ר' משה בן נחמן</a></multilink> מציע שתשובת העם לא הייתה כנה, <multilink><a href="TzerorHaMorDevarim31-17" data-aht="source">ר' אברהם סבע</a><a href="TzerorHaMorDevarim31-17" data-aht="source">צרור המור דברים ל"א:י"ז</a><a href="R. Avraham Saba (Tzeror HaMor)" data-aht="parshan">אודות ר' אברהם סבע</a></multilink><fn>This is one of six approaches brought by R. Avraham Saba.</fn> טוען כי הטקסט לא באמת מתכוון שה' ממשיך להענישם. האם פרשנויות מחודשות אלה תואמות את המשמעות הפשוטה של הפסוקים? איזו הוכחות ניתן להביא לכל אחת מהעמדות? מה הופך תשובה לכנה או לא כנה?</li> |
| − | <li><multilink><a href="RalbagDevarim31-17" data-aht="source">רלב"ג</a><a href="RalbagDevarim31-17" data-aht="source">דברים ל"א:י"ז</a><a href="R. Levi b. Gershom (Ralbag, Gersonides)" data-aht="parshan">אודות ר' לוי בן גרשום</a></multilink> | + | <li><multilink><a href="RalbagDevarim31-17" data-aht="source">רלב"ג</a><a href="RalbagDevarim31-17" data-aht="source">דברים ל"א:י"ז</a><a href="R. Levi b. Gershom (Ralbag, Gersonides)" data-aht="parshan">אודות ר' לוי בן גרשום</a></multilink> מעדיף לשמור על קריאה מילולית של הטקסט, והוא טוען שהנחת היסוד לפיה תשובה תמיד מגינה מפני עונש היא שגויה מיסודה. האם לדעתך הטענה הזו מטרידה מבחינה תיאולוגית? למה כן או לא? להרחבה, ראו <a href="Repentance Rejected" data-aht="page">תשובה שאינה מתקבלת?</a>.</li> |
</ul> | </ul> | ||
</category> | </category> | ||
| − | <category> | + | <category>"לֹא בַשָּׁמַיִם הִוא" |
<p>ב<a href="Devarim30-11-20" data-aht="source">דברים ל'</a>, משה אומר לעם: "כִּי <b>הַמִּצְוָה הַזֹּאת</b> אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם... לֹא בַשָּׁמַיִם הִוא לֵאמֹר מִי יַעֲלֶה לָּנוּ הַשָּׁמַיְמָה וְיִקָּחֶהָ לָּנוּ וְיַשְׁמִעֵנוּ אֹתָהּ וְנַעֲשֶׂנָּה... כִּי קָרוֹב אֵלֶיךָ הַדָּבָר מְאֹד בְּפִיךָ וּבִלְבָבְךָ לַעֲשֹׂתוֹ" The subject of this verse is ambiguous.  Which commandment is Moshe saying is so easily available and attainable?</p> | <p>ב<a href="Devarim30-11-20" data-aht="source">דברים ל'</a>, משה אומר לעם: "כִּי <b>הַמִּצְוָה הַזֹּאת</b> אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם... לֹא בַשָּׁמַיִם הִוא לֵאמֹר מִי יַעֲלֶה לָּנוּ הַשָּׁמַיְמָה וְיִקָּחֶהָ לָּנוּ וְיַשְׁמִעֵנוּ אֹתָהּ וְנַעֲשֶׂנָּה... כִּי קָרוֹב אֵלֶיךָ הַדָּבָר מְאֹד בְּפִיךָ וּבִלְבָבְךָ לַעֲשֹׂתוֹ" The subject of this verse is ambiguous.  Which commandment is Moshe saying is so easily available and attainable?</p> | ||
<ul> | <ul> | ||
Version as of 23:48, 4 September 2019
נושאים לשולחן שבת – פרשת נצבים
לסלוח ולשכוח?
האם וידוי ותשובה בהכרח מביאים כפרה? בפרשת נצבים, התורה מרמזת שכן, וה' מבטיח שאם נחזור אליו בתשובה, הוא ישוב אלינו, ירחם עלינו, ויקבץ את גלויותינו. אולם, בפרק הבא מיד לאחר מכן, בדברים ל"א:י"ז-י"ח, התורה מתארת כיצד הכרת העם שעונשו בא מאת ה' יוביל, לא לסליחה, אלא להסתר פנים נוסף! האם ייתכן שהקב"ה דוחה את התשובה של האומה?
- בעוד שרמב"ן מציע שתשובת העם לא הייתה כנה, ר' אברהם סבע1 טוען כי הטקסט לא באמת מתכוון שה' ממשיך להענישם. האם פרשנויות מחודשות אלה תואמות את המשמעות הפשוטה של הפסוקים? איזו הוכחות ניתן להביא לכל אחת מהעמדות? מה הופך תשובה לכנה או לא כנה?
- רלב"ג מעדיף לשמור על קריאה מילולית של הטקסט, והוא טוען שהנחת היסוד לפיה תשובה תמיד מגינה מפני עונש היא שגויה מיסודה. האם לדעתך הטענה הזו מטרידה מבחינה תיאולוגית? למה כן או לא? להרחבה, ראו תשובה שאינה מתקבלת?.
"לֹא בַשָּׁמַיִם הִוא"
בדברים ל', משה אומר לעם: "כִּי הַמִּצְוָה הַזֹּאת אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם... לֹא בַשָּׁמַיִם הִוא לֵאמֹר מִי יַעֲלֶה לָּנוּ הַשָּׁמַיְמָה וְיִקָּחֶהָ לָּנוּ וְיַשְׁמִעֵנוּ אֹתָהּ וְנַעֲשֶׂנָּה... כִּי קָרוֹב אֵלֶיךָ הַדָּבָר מְאֹד בְּפִיךָ וּבִלְבָבְךָ לַעֲשֹׂתוֹ" The subject of this verse is ambiguous. Which commandment is Moshe saying is so easily available and attainable?
- רש"י suggests that the verse refers not to one specific mitzvah, but to the Torah in general. ספר העיקרים, in contrast, maintains that the verse is speaking of the individual commandment to repent, while others posit that it refers to the commandment to love Hashem.
- השתמשו בקונקורדנציה to explore the usage of the term "הַמִּצְוָה" בספר דברים. Which approach do your findings support? What does the context of the chapter suggest?
- According to each position, what is Moshe's message? Is it really true that it is easy to observe all of Torah, or even just to repent or love Hashem? What else might the phrase "לֹא בַשָּׁמַיִם הִוא" teach? ראו "לא בשמים היא".
עוד...
לעוד נושאים בפרשה, ראו: רשימת נושאים – פרשת נצבים.
