Difference between revisions of "Shabbat Table Topics – Parashat Shemini/0/he"
Jump to navigation
Jump to search
| Line 7: | Line 7: | ||
<ul> | <ul> | ||
<li>הרבה מציעים<fn>ראו לדוגמא <multilink><a href="RYosefBekhorShorVayikra10-1" data-aht="source">ר' יוסף בכור שור</a><a href="RYosefBekhorShorVayikra10-1" data-aht="source">ויקרא י':א'</a><a href="R. Yosef Bekhor Shor" data-aht="parshan">אודות ר' יוסף בכור שור</a></multilink> ו<multilink><a href="SefornoVayikra10-1" data-aht="source">ספורנו</a><a href="SefornoVayikra10-1" data-aht="source">ויקרא י':א'</a><a href="R. Ovadyah Seforno" data-aht="parshan">אודות ר' עובדיה ספורנו</a></multilink>.</fn> שגם אם כוונת האחים הייתה חיובית, עונשם בא על הפרת הנהלים שנקבעו. <multilink><a href="RSRHirschVayikra10-1" data-aht="source">רש״ר הירש</a><a href="RSRHirschVayikra10-1" data-aht="source">ויקרא י׳:א׳</a><a href="R. Samson Raphael Hirsch" data-aht="parshan">אודות ר' שמשון רפאל הירש</a></multilink>, מפרש בכיוון זה וטוען שאף על פי שנדב ואביהוא רצו להתקרב לה', "בעבודת הקרבנות אין מקום לשרירותיות סובייקטיבית ... ניתן להשיג [קרבת א-לוהים] רק על ידי שמיעה בקול ה׳ וקבלת עול מצוותיו". מהן הסכנות שבפולחן אישי? מדוע רש"ר הירש, באופן ספציפי, היה מודאג מכך במיוחד?</li> | <li>הרבה מציעים<fn>ראו לדוגמא <multilink><a href="RYosefBekhorShorVayikra10-1" data-aht="source">ר' יוסף בכור שור</a><a href="RYosefBekhorShorVayikra10-1" data-aht="source">ויקרא י':א'</a><a href="R. Yosef Bekhor Shor" data-aht="parshan">אודות ר' יוסף בכור שור</a></multilink> ו<multilink><a href="SefornoVayikra10-1" data-aht="source">ספורנו</a><a href="SefornoVayikra10-1" data-aht="source">ויקרא י':א'</a><a href="R. Ovadyah Seforno" data-aht="parshan">אודות ר' עובדיה ספורנו</a></multilink>.</fn> שגם אם כוונת האחים הייתה חיובית, עונשם בא על הפרת הנהלים שנקבעו. <multilink><a href="RSRHirschVayikra10-1" data-aht="source">רש״ר הירש</a><a href="RSRHirschVayikra10-1" data-aht="source">ויקרא י׳:א׳</a><a href="R. Samson Raphael Hirsch" data-aht="parshan">אודות ר' שמשון רפאל הירש</a></multilink>, מפרש בכיוון זה וטוען שאף על פי שנדב ואביהוא רצו להתקרב לה', "בעבודת הקרבנות אין מקום לשרירותיות סובייקטיבית ... ניתן להשיג [קרבת א-לוהים] רק על ידי שמיעה בקול ה׳ וקבלת עול מצוותיו". מהן הסכנות שבפולחן אישי? מדוע רש"ר הירש, באופן ספציפי, היה מודאג מכך במיוחד?</li> | ||
| − | <li>לפי הבנת <multilink><a href="RashbamVayikra10-1-2" data-aht="source">רשב"ם</a><a href="RashbamVayikra10-1-2" data-aht="source">ויקרא י':א'-ב'</a><a href="R. Shemuel b. Meir (Rashbam)" data-aht="parshan">אודות ר' שמואל בן מאיר</a></multilink> את הסיפור,<fn>זה הכיוון הכללי של דבריו, למרות שהדבר אינו כל כך מפורש בהם.</fn> | + | <li>לפי הבנת <multilink><a href="RashbamVayikra10-1-2" data-aht="source">רשב"ם</a><a href="RashbamVayikra10-1-2" data-aht="source">ויקרא י':א'-ב'</a><a href="R. Shemuel b. Meir (Rashbam)" data-aht="parshan">אודות ר' שמואל בן מאיר</a></multilink> את הסיפור,<fn>זה הכיוון הכללי של דבריו, למרות שהדבר אינו כל כך מפורש בהם.</fn> ייתכן שהמוות לא היה עונש, אלא "תאונת עבודה". לפי זה, נדב ואביהוא היו במקום הלא נכון בזמן הלא נכון ונפגעו באופן מקרי. האם ישנן "תאונות מקריות", או שמא יש לייחס ישירות לא-לוהים את כל המתרחש בעולם ולהתייחס אליו אך ורק במונחים של שכר ועונש?</li> |
</ul> | </ul> | ||
</category> | </category> | ||
Version as of 22:20, 26 August 2019
נושאים לשולחן שבת – פרשת שמיני
מות נדב ואביהוא
לאחר תיאור היום השמיני לחנוכת המשכן, פרשת שמיני מספרת על מותם הטרגי של נדב ואביהוא אשר נשרפו באש א-לוהית תוך שהם מקטירים קטורת. הפרשנים מתקשים להבין מה היה כל כך נורא במעשיהם אשר הצדיק עונש כה חמור. ראו למה נהרגו נדב ואביהוא?.
- הרבה מציעים1 שגם אם כוונת האחים הייתה חיובית, עונשם בא על הפרת הנהלים שנקבעו. רש״ר הירש, מפרש בכיוון זה וטוען שאף על פי שנדב ואביהוא רצו להתקרב לה', "בעבודת הקרבנות אין מקום לשרירותיות סובייקטיבית ... ניתן להשיג [קרבת א-לוהים] רק על ידי שמיעה בקול ה׳ וקבלת עול מצוותיו". מהן הסכנות שבפולחן אישי? מדוע רש"ר הירש, באופן ספציפי, היה מודאג מכך במיוחד?
- לפי הבנת רשב"ם את הסיפור,2 ייתכן שהמוות לא היה עונש, אלא "תאונת עבודה". לפי זה, נדב ואביהוא היו במקום הלא נכון בזמן הלא נכון ונפגעו באופן מקרי. האם ישנן "תאונות מקריות", או שמא יש לייחס ישירות לא-לוהים את כל המתרחש בעולם ולהתייחס אליו אך ורק במונחים של שכר ועונש?
אתה זה מה שאתה אוכל?
- המפרשים נחלקו בשאלת האם חוקי כשרות ניתנו בגלל יתרונותיהם החומריים או הרוחניים. רשב"ם גורס כי מטרתם היא תועלתנית בלבד, והם משמשים להבטיח את בריאות האומה. בעל עקדת יצחק מתנגד בחריפות לרעיון כי מצווה תינתן מסיבות כה ארציות, וטוען שכל המצוות צריכות לעזור לאדם לשפר את אופיו וטבעו. האם אתם מסכימים לכך?
- רמב"ן מציע שמאחר שמה שאוכלים משפיע על תכונות האדם, ה' אסר על אכילת חיות טורפות, שמא גם האדם יהפוך לחיית טרף. האם זה משכנע? האם האוכל שאוכלים באמת משפיע על אופיו של האדם?
- שד"ל טוען שמטרה נוספת של החוקים היא להרחיק את עם ישראל מעמים אחרים. מלבד סימון האומה כייחודית, האיסורים התזונתיים מגבילים את יכולת ההתערות בתוך עמים זרים. האם התורה דוגלת בבידוד של עם ישראל? אם כן, האם זה מוגבל לתחום הדתי, או גם לאינטראקציות תרבותיות וחברתיות? ראו מטרת חוקי כשרות ו"הן עם לבדד ישכן".
עוד...
לעוד נושאים בפרשה, ראו: רשימת נושאים – פרשת שמיני.
