Difference between revisions of "Shabbat Table Topics – Parashat Shofetim/0/he"
| Line 29: | Line 29: | ||
</category> | </category> | ||
<category>ערי מקלט או גלות? | <category>ערי מקלט או גלות? | ||
| − | + | <p><a href="Devarim19-1-12" data-aht="source">דברים י"ט</a> עוסק בהבדלת ערי מקלט, מקומות שאליהם רוצח בשגגה יכול לנוס מפני גואל הדם.</p> | |
<ul> | <ul> | ||
<li>מה אפשר ללמוד מהמצווה הזאת על השקפת התורה בעניין נקמת דם? מצד אחד, עצם קיומן של ערים כאלה מעיד על כך שהתורה לא רוצה שהרוצח בשגגה ימות. מצד שני, מוסד זה מעיד בו-זמנית על כך שהתורה לא אסרה נקמת הדם. אם גאולת דם היא נוהג שראוי לעקור אותו, מדוע התורה מאפשרת אותה? אם היא לגיטימית, מדוע התורה מגינה על הרוצח בשגגה?</li> | <li>מה אפשר ללמוד מהמצווה הזאת על השקפת התורה בעניין נקמת דם? מצד אחד, עצם קיומן של ערים כאלה מעיד על כך שהתורה לא רוצה שהרוצח בשגגה ימות. מצד שני, מוסד זה מעיד בו-זמנית על כך שהתורה לא אסרה נקמת הדם. אם גאולת דם היא נוהג שראוי לעקור אותו, מדוע התורה מאפשרת אותה? אם היא לגיטימית, מדוע התורה מגינה על הרוצח בשגגה?</li> | ||
Version as of 10:13, 8 September 2019
נושאים לשולחן שבת – פרשת שופטים
קריאה לשלום בכיבוש הארץ
יש אנשים שתוהים לגבי ההנחיה להשמיד להשמדת עמי כנען. האם באמת לא הייתה אפשרות לדו-קיום? פרשני ימי הביניים חלוקים בנושא. בעוד שרש"י טוען שאסור היה לדרוש שלום, ולא ניתן היה למנוע מלחמה, רמב"ם טוען שבני ישראל היו מחויבים להציע שלום לפני שפתחו במלחמה נגד הכנענים.
- כיצד כל אחד משיטות אלה מבינות את פסוקי דברים כ' (שם נמצאת ההנחיה העיקרית להשמיד את הכנענים)? אילו פסוקים נוספים תומכים בכל עמדה? כיצד סיפור מרמת הגבעונים ביהושע ט' שופך אור על הנושא?
- לפי רש"י, קיימת סיבה דתית לגזירת ההשמדה: החשש שהעמים יסיתו את בני ישראל לעבודה זרה. לפעמים יש צורך במדיניות אפס סובלנות. האם אתם מסכימים? באיזו נסיבות אסור להתפשר?
- לפי רמב"ם, מה היה קורה אילו העמים היו מקבלים את תנאי השלום והיו נכנעים לבני ישראל? האם שתי האוכלוסיות היו יכולים לחיות ביחד בארץ? איך זה היה משנה את מהלך ההיסטוריה שלנו? להרחבה, ראו קריאה לשלום בכיבוש הארץ.
Determining Truth
We sometimes look back to the Biblical period and wonder how a nation who lived in a prophetic age and merited to hear the Divine word could still have so much trouble following the will of Hashem. With access to prophets to tell you for certain what was right and wrong, was it not much easier to be a good person? Why did the people so often not heed the prophetic instructions?
- It is possible that part of the problem was the difficulty in determining to whom to listen. When true and false prophets both claimed to speak in the name of God, yet said contradictory things, how could a layperson know who was Hashem's true messenger?
- דברים י"ח provides a litmus test: if a prophet's predictions do not materialize, he must be a fraud. At first glance this sounds straightforward. The verse implies that all prophecies must materialize, but is this true? What do ירמיהו י"ח, ירמיהו כ"ח and the story of Yonah and Nineveh suggest? Is repentance incapable of overturning Divine decrees? If so, how is one to determine who is a true or false prophet?
- See הבחנה בין נביאי אמת ושקר for several approaches.
אוטונומיה נבואית
מה מידת העצמאות שיש לנביא? האם נביא יכול לדבר מיוזמתו, או האם כל מעשיו צריכים להיות מצווים מאת הקב"ה'? בעו שדברים י"ח suggests that a prophet may never invoke Hashem's name if not commanded to do so, there are several instances in Tanakh where Moshe does in fact speak in Hashem's name, even though there is no record of a prior Divine command.1
- איך ראוי להבין מקרים כאלו? צריך להניח שלמרות שאין אזכור לזה בטקסט, ה' בהכרח הנחה את הנביא לפני כן? Or, do prophets actually have the ability to, not only speak and act on their own initiative, but even to attribute that action to Hashem? Are all prophets equal in this regard, or might Moshe be unique?
- בהנחה שיש לנביא מידה של אוטונומיה, האם הנביא יכול לטעות?
- Which model of prophet is on a higher level – one who who simply follows Divine orders or one who takes initiative without prior consultation with Hashem? השוו את עמדות ספר העיקרים ואברבנאל ודונו בנושא בשולחן שבת שלכם.
להרחבה, ראו פעילות בשם ה' ללא צו מפורש של ה' ומעשי נביאים בלי צו מפורש מאת ה'.
ערי מקלט או גלות?
דברים י"ט עוסק בהבדלת ערי מקלט, מקומות שאליהם רוצח בשגגה יכול לנוס מפני גואל הדם.
- מה אפשר ללמוד מהמצווה הזאת על השקפת התורה בעניין נקמת דם? מצד אחד, עצם קיומן של ערים כאלה מעיד על כך שהתורה לא רוצה שהרוצח בשגגה ימות. מצד שני, מוסד זה מעיד בו-זמנית על כך שהתורה לא אסרה נקמת הדם. אם גאולת דם היא נוהג שראוי לעקור אותו, מדוע התורה מאפשרת אותה? אם היא לגיטימית, מדוע התורה מגינה על הרוצח בשגגה?
- הצד השני של השאלה מתייחס להשקפת התורה בעניין הרוצח בשגגה. האם התורה קובעת שהוא אשם? או שמא הוא חף מפשע לחלוטין, ונשלח לעיר המקלט רק לטובת עצמו? אם כן, למה הוא רשאי לעזוב את העיר רק אחרי מות הכהן הגדול, ולא לפי שיקול דעתו? האם אפשר ללמוד מכאן שגם לו מגיע עונש מסוים, וערי המקלט הן סוג של גלות?
להרחבה, ראו ערי מקלט – למטרת הצלה או גלות?.
עוד...
לעוד נושאים בפרשה, ראו: רשימת נושאים – פרשת שופטים.
