Shabbat Table Topics – Parashat Terumah/0/he

נושאים לשולחן שבת – פרשת תרומה

האם ה' צריך בית?

לה' אין צורך במחסה, אור, לחם או בשר, אז למה הוא ציווה על בני ישראל לבנות את המשכן ואת כליו? ראו מטרת המשכן. 

• לפי רמב"ןשמות כ"ה הקדמהאודות ר' משה בן נחמן, תפקיד המשכן היה לשמש בית לשכניה ולאפשר המשך ההתגלות שהתחילה בהר סיני. האם ניתן להבין מכאן שאפשר להכיל את ה' בתוך מבנה פיזי? מה זה מה זה מלמד אותנו על מרחבים קדושים: האם מקומות מסוימים הם קדושים יותר מאחרים? כיצד הנוכחות הממשית של ה' יכולה להשפיע על מערכת היחסים שלנו איתו?
•  ספרי דבריםא'אודות ספרי דברים מציג את המשכן ככלי שבאמצעותו כיפרו בני ישראל על חטא העגל, בעוד שמדרש תנחומאתרומה ח'אודות התנחומא מציין את התפקיד שלו כסימן לעמים האחרים שה' סלח לישראל. מאיזה מוטיבציה פולמוסית הקריאה של התנחומא מושפעת?¹ האם אתם מכירים מקרים נוספים שבהם מוטיבציה פולמוסית משפיעה על הפירוש?
• שד"לשמות כ"ה:א'אודות ר' שמואל דוד לוצאטו סובר שהמשכן השפיע לא רק על היחסים בין האדם למקום אלא גם על היחסים בין האדם לחברו. המשכן נתן מקום מרכזי לעבודת ה', ועל ידי זה הוא איחד את העם. המשכן שימש לאיחוד האומה. מהם היתרונות האחרים של הריכוזיות? מה הם חסרונותיה?

שינוי בתוכנית

האם פולחן הקורבן במשכן היה תמיד חלק מתוכניותיו של האשם?

Was sacrificial worship in the Tabernacle always part of Hashem's plans?

• ספורנו והואיל משה מציעים שלמרות שהשם תמיד רצה עבודת הקרבה, הוא לא רצה להגביל אותו לקבוצה או מקום פרטני כלשהו, והעדיף להתפלל באמצעות מזבחות פרטיות ולא במשכן מרכזי. רק לאחר חטא עגל הזהב הוא החליט שהאומה אינה מסוגלת לעבוד פולחן כזה ובמקום זאת היא זקוקה למגבלות והגנות. 
• ספורנומאמר כוונות התורה ו':י"גאודות ר' עובדיה ספורנו והואיל משהשמות כ':כ'אודות ר' משה יצחק אשכנזי suggest that though Hashem had always wanted a sacrificial service, He had not wanted to limit it to any individual group or place, preferring to be worshiped via private altars rather than in a centralized Tabernacle.  Only after the Sin of the Golden Calf did He decide that the nation was not capable of such worship and instead needed limitations and safeguards. 
• לעומת זאת, אברבנאל מציע כי התוכנית המקורית של האשם כללה משכן ככלי שדרכו תחוש האומה את נוכחותו של האשם, אך לא קורבנות. אולם לאחר חטא עגל הזהב השם הוסיף מרכיב הקרבה כדי להקל על תהליך הכפרה.
•  אברבנאלירמיהו ז'אודות ר' יצחק אברבנאל, in contrast, suggests that Hashem's original plan included a Tabernacle as a vehicle through which the nation would feel Hashem's presence, but not sacrifices. After the Sin of the Golden Calf, however, Hashem added a sacrificial component to facilitate the atonement process.

האם יתכן שהשם שינה את דעתו, או שמצווה תורנית הייתה רלוונטית רק בעידן מסוים? 2 אילו קשיים טקסטואליים יכולה הצעה כזו לפתור? 3 אילו קשיים תיאולוגיים היא מעוררת? ראו מזבחות אדמה, אבן, ועץ ומטרת המשכן.

Is it possible that Hashem changed His mind, or that a Torah commandment was relevant only for a particular era?²  What textual difficulties might such a suggestion resolve?³  What theological difficulties does it raise?  ראו מזבחות אדמה, אבן, ועץ ומטרת המשכן.

טעמי המצוות

ההנמקה העומדת מאחורי רוב המצוות אינן מפורשות בתורה. אף שחוקים בינאישיים רבים עשויים להסביר את עצמם, מספר רב של חוקים בין אדם לאלוהים, כגון הצורך במשכן וכליו, פותחים את שאלת ה"מה ".

The reasoning behind most commandments in not explicit in Torah.  Though many interpersonal laws might be self-explanatory, a great number of laws between man and God, such as the need for the Tabernacle and its vessels, beg the "why" question.

• האם עדיף לבחון את הסיבות למצוות, או פשוט לקבל אותן בלי להטיל ספק? מהם היתרונות והחסרונות של כל גישה?
• Is it preferable to look into the reasons for mitzvot, or to simply accept them without questioning?  What are the advantages and disadvantages of each approach?
• באיזו מידה הסבר צריך לתת את הדעת לכל פרטי המצווה?
• To what extent must an explanation account for all the details of a commandment? 
• האם זה בעייתי להציע מטרה מעשית או תועלתנית לציווי, או להציע שמדובר בוויתור לרעשי אנוש? במילים אחרות, האם חוקי התורה חייבים לייצג אידיאל ולהיות בעלי ערך מטבעו, או שמא הם פשוט מטפלים בצרכים ובטבע אנושיים? ראו מטרת המשכן.
• Is it problematic to propose a practical or utilitarian purpose for a commandment, or to suggest that it is a concession to human foibles? In other words, must the Torah's laws represent an ideal and be inherently valuable, or might they simply be addressing human needs and nature?  ראו מטרת המשכן.

Of Tables, Bread, and Covenants

לעתים קרובות אנו מחפשים משמעות סמלית בטקסים או במושאים דתיים. איזו סמליות עשויה להניח מאחורי הארון, השולחן, המנורה ומזבח הקטורת?

We often look for symbolic meaning in rituals or religious objects. What symbolism might lie behind the ark, table, candelabrum, and incense altar?

• 
  306/5000
  אברבנאל מציע שהתיבה מסמלת את התורה, בעוד שהכלים האחרים מייצגים את התגמולים הפיזיים (טבלה), אינטלקטואליים (חנוכיים) ורוחניים (מזבח קטורת) המוענקים למי ששומר על מצוות התורה. האם ההצעה שלו משכנעת? למה או למה לא? ראו מטרת השולחן ולחם הפנים.
•  אברבנאלShemot 25אודות ר' יצחק אברבנאל proposes that the ark symbolizes the Torah, while the other vessels represent the physical (table), intellectual (menorah) and spiritual (incense altar) rewards granted to those who observe the Torah's commandments. Do you find his suggestion compelling? Why or why not? ראו מטרת השולחן ולחם הפנים.

איזה תפקיד ממלא האכילה בחיים הדתיים? כמה טקסים או מצוות מחייבים ליטול אוכל?

What role does eating play in religious life? How many rites or commandments mandate partaking of food?

• בתקופת תנאך, ארוחות היו קשורות לרוב בחתימה על הסכמי ברית, 4 ששימשו את אותה פונקציה כמו לחיצת יד היום. המציע ארם איטום ברית שחידשה ללא הרף את ברית סיני. איזה תמיכה טקסטואלית או רעיונית אתה יכול להביא לקריאה זו? ראו מטרת השולחן ולחם הפנים.
• In the time of Tanakh, meals were often connected to signing covenantal agreements,⁴ serving the same function as a handshake might today. לאור זה, ר' חובב יחיאלי⁵ מציע שלחם הפנים constituted a covenant sealing meal which continuously renewed the Covenant of Sinai.  What textual or conceptual support can you bring for this reading? ראו מטרת השולחן ולחם הפנים.

עוד...

לעוד נושאים בפרשה, ראו: רשימת נושאים – פרשת תרומה.

¹ ייתכן שהמדרש מתפלמס באופן ישיר עם התפיסה הנוצרית לפיה חטא העגל פגע באופן יסודי בקשר בין ישראל לבין הקב"ה, ובני ישראל נענשו בכך שחייבים בכל המצוות ואינם זכאים לישועה בעזרת אמונה בלבד. לפי המדרש, דווקא הציווי לבניית המשכן ניתן לאחר חטא העגל, ואילו שאר המצוות ניתנו קודם לכן במרה או בהר סיני. לפני החטא. בנוסף, המשכן עצמו אינו סימן למערכת יחסים רעועה אלא סמל למערכת יחסים שחזרה לתיקונה.

² האם תוכלו לחשוב על מקרים אחרים שבהם אירוע מסויים הביא לשינוי בתכנית המקורית של השם?  ראו רשב"ם על עשרת הדברים: ישירות מהקב"ה או דרך משה?  לגבי איזה עוד מצוות ניתן להציע שהם ניתנו על רקע של נסיבות מיוחדות בתקופה מסוימת? לשתי דוגמאות, ראו בעל הואיל משה על "עין תחת עין" ורמב"ם על מטרת הקרבנות.

³ בעל הואיל משה משתמש בהסבר שלו כדי להסביר את חוסר ההתאמה בחוקים הנוגעים למזבח בין שמות כ' לשמות כ"ז.

⁴ ראו בריתות בתנ"ך ובמזרח הקדמון.

⁵ ראו ר' חובב יחיאלי, "תערך לפני שלחן – השולחן ולחם הפנים", מגדים מ"ד (תשס"ו): 49-33.