Difference between revisions of "Shabbat Table Topics – Parashat Terumah/0/he"

From AlHaTorah.org
Jump to navigation Jump to search
m
m (Text replacement - "Seforno" to "Sforno")
 
(11 intermediate revisions by 2 users not shown)
Line 4: Line 4:
 
<h1>נושאים לשולחן שבת – פרשת תרומה</h1>
 
<h1>נושאים לשולחן שבת – פרשת תרומה</h1>
 
<category>האם ה' צריך בית?
 
<category>האם ה' צריך בית?
−
<p>לה' אין צורך במחסה, אור, לחם או בשר, אז למה הוא ציווה על בני ישראל לבנות את המשכן ואת כליו? ראו <a href="Purpose of the Mishkan" data-aht="page">מטרת המשכן</a>.&#160;</p>
+
<p>לה' אין צורך במחסה, אור, לחם, או בשר, אז למה הוא ציווה על בני ישראל לבנות את המשכן ואת כליו? ראו <a href="Purpose of the Mishkan" data-aht="page">מטרת המשכן</a>.&#160;</p>
 
<ul>
 
<ul>
−
<li>לפי <multilink><a href="RambanShemot25Introduction" data-aht="source">רמב"ן</a><a href="RambanShemot25Introduction" data-aht="source">שמות כ"ה הקדמה</a><a href="R. Moshe b. Nachman (Ramban, Nachmanides)" data-aht="parshan">אודות ר' משה בן נחמן</a></multilink>,&#160;תפקיד המשכן היה לשמש בית לשכניה ולאפשר&#160;המשך ההתגלות שהתחילה בהר סיני. האם ניתן להבין מכאן שאפשר להכיל את ה' בתוך מבנה פיזי? מה זה&#160;מה זה מלמד אותנו על מרחבים קדושים:&#160;האם מקומות&#160;מסוימים הם קדושים יותר מאחרים? כיצד הנוכחות הממשית של ה' יכולה להשפיע על מערכת היחסים שלנו איתו?</li>
+
<li>לפי <multilink><a href="RambanShemot25Introduction" data-aht="source">רמב"ן</a><a href="RambanShemot25Introduction" data-aht="source">שמות כ"ה הקדמה</a><a href="R. Moshe b. Nachman (Ramban, Nachmanides)" data-aht="parshan">אודות ר' משה בן נחמן</a></multilink>,&#160;תפקיד המשכן היה לשמש בית לשכינה ולאפשר את המשך ההתגלות שהתחילה בהר סיני. האם ניתן להבין מכאן שאפשר להכיל את ה' בתוך מבנה פיזי? מה זה מלמד אותנו על מרחבים קדושים:&#160;האם מקומות&#160;מסוימים הם קדושים יותר מאחרים? כיצד הנוכחות הממשית של ה' יכולה להשפיע על מערכת היחסים שלנו איתו?</li>
−
<li>&#160;<multilink><a href="SifreDevarim1" data-aht="source">ספרי דברים</a><a href="SifreDevarim1" data-aht="source">א'</a><a href="Sifre Devarim" data-aht="parshan">אודות ספרי דברים</a></multilink>&#160;מציג את המשכן ככלי שבאמצעותו כיפרו בני ישראל על חטא העגל, בעוד שמדרש <multilink><a href="TanchumaTerumah8" data-aht="source">תנחומא</a><a href="TanchumaTerumah8" data-aht="source">תרומה ח'</a><a href="Tanchuma" data-aht="parshan">אודות התנחומא</a></multilink> מציין את התפקיד שלו&#160;כסימן לעמים האחרים&#160;שה' סלח לישראל. מאיזה מוטיבציה פולמוסית הקריאה של התנחומא מושפעת?<fn>ייתכן שהמדרש מתפלמס באופן ישיר עם התפיסה הנוצרית לפיה חטא העגל פגע באופן יסודי בקשר בין ישראל לבין הקב"ה, ובני ישראל נענשו בכך שחייבים בכל המצוות ואינם זכאים לישועה בעזרת אמונה בלבד. לפי המדרש, דווקא הציווי לבניית המשכן ניתן לאחר חטא העגל, ואילו שאר המצוות ניתנו קודם לכן במרה או בהר סיני. לפני החטא. בנוסף, המשכן עצמו אינו סימן למערכת יחסים רעועה אלא סמל למערכת יחסים שחזרה לתיקונה.</fn>&#160;האם&#160;אתם מכירים מקרים&#160;נוספים שבהם מוטיבציה פולמוסית משפיעה על הפירוש?</li>
+
<li>&#160;<multilink><a href="SifreDevarim1" data-aht="source">ספרי דברים</a><a href="SifreDevarim1" data-aht="source">א'</a><a href="Sifre Devarim" data-aht="parshan">אודות ספרי דברים</a></multilink>&#160;מציג את המשכן ככלי שבאמצעותו כיפרו בני ישראל על חטא העגל, בעוד שמדרש <multilink><a href="TanchumaTerumah8" data-aht="source">תנחומא</a><a href="TanchumaTerumah8" data-aht="source">תרומה ח'</a><a href="Tanchuma" data-aht="parshan">אודות התנחומא</a></multilink> מציין את התפקיד שלו&#160;כסימן לעמים האחרים&#160;שה' סלח לישראל. מאיזו מוטיבציה פולמוסית הקריאה של התנחומא מושפעת?<fn>ייתכן שהמדרש מתפלמס באופן ישיר עם התפיסה הנוצרית לפיה חטא העגל פגע באופן יסודי בקשר בין ישראל לבין הקב"ה, ובני ישראל נענשו בכך שחייבים בכל המצוות ואינם זכאים לישועה בעזרת אמונה בלבד. לפי המדרש, דווקא הציווי לבניית המשכן ניתן לאחר חטא העגל, ואילו שאר המצוות ניתנו קודם לכן במרה או בהר סיני. לפני החטא. בנוסף, המשכן עצמו אינו סימן למערכת יחסים רעועה אלא סמל למערכת יחסים שחזרה לתיקונה.</fn>&#160;האם&#160;אתם מכירים מקרים&#160;נוספים שבהם מוטיבציה פולמוסית משפיעה על הפירוש?</li>
−
<li><multilink><a href="ShadalShemot25-1" data-aht="source">שד"ל</a><a href="ShadalShemot25-1" data-aht="source">שמות כ"ה:א'</a><a href="R. Shemuel David Luzzatto (Shadal)" data-aht="parshan">אודות ר' שמואל דוד לוצאטו</a></multilink>&#160;סובר&#160;שהמשכן השפיע לא רק על היחסים בין האדם למקום אלא גם על היחסים בין האדם לחברו. בכך שהוא מספק מיקום ריכוזי לכולם להתכנס בעבודתם לה ', המשכן שימש לאיחוד האומה. מהם היתרונות האחרים של הריכוזיות מה הם חלק מהחסרונות?</li>
+
<li><multilink><a href="ShadalShemot25-1" data-aht="source">שד"ל</a><a href="ShadalShemot25-1" data-aht="source">שמות כ"ה:א'</a><a href="R. Shemuel David Luzzatto (Shadal)" data-aht="parshan">אודות ר' שמואל דוד לוצאטו</a></multilink>&#160;סובר&#160;שהמשכן השפיע לא רק על היחסים בין האדם למקום אלא גם על היחסים בין האדם לחברו. המשכן&#160;היווה&#160;מקום מרכזי לעבודת ה', ועל ידי זה הוא איחד את העם. מהם היתרונות האחרים של ריכוזיות? מה הם חסרונותיה?</li>
−
<li>suggests that the Tabernacle enhanced man's relationship with not only Hashem but also with his fellow man. By providing a centralized location for all to gather in their worship of Hashem, the Mishkan served to unify the nation. What are other benefits of centralization? What are some of the downsides?</li>
 
 
</ul>
 
</ul>
 
</category>
 
</category>
 
<category>שינוי בתוכנית
 
<category>שינוי בתוכנית
−
<p>האם פולחן הקורבן במשכן היה תמיד חלק מתוכניותיו של האשם?</p>
+
<p>האם עבודת הקרבנות הייתה חלק מהתכנית המקורית של ה'?</p>
−
<p>Was sacrificial worship in the Tabernacle always part of Hashem's plans?</p>
 
 
<ul>
 
<ul>
−
<li>ספורנו והואיל משה מציעים שלמרות שהשם תמיד רצה עבודת הקרבה, הוא לא רצה להגביל אותו לקבוצה או מקום פרטני כלשהו, והעדיף להתפלל באמצעות מזבחות פרטיות ולא במשכן מרכזי. רק לאחר חטא עגל הזהב הוא החליט שהאומה אינה מסוגלת לעבוד פולחן כזה ובמקום זאת היא זקוקה למגבלות והגנות.&#160;</li>
+
<li><multilink><a href="SfornoMaamarKavvanotHaTorah6-13" data-aht="source">ספורנו</a><a href="SfornoMaamarKavvanotHaTorah6-13" data-aht="source">מאמר כוונות התורה ו':י"ג</a><a href="R. Ovadyah Sforno" data-aht="parshan">אודות ר' עובדיה ספורנו</a></multilink> ובעל <multilink><a href="HoilMosheShemot20-20" data-aht="source">הואיל משה</a><a href="HoilMosheShemot20-20" data-aht="source">שמות כ':כ'</a><a href="R. Moshe Yitzchak Ashkenazi (Hoil Moshe)" data-aht="parshan">אודות ר' משה יצחק אשכנזי</a></multilink>&#160;סוברים שאמנם ה'&#160;תמיד רצה שתהיה עבודת קרבנות, אך הוא לא רצה להגביל אותה לקבוצה או מקום ספציפיים, והוא העדיף שיעבדו אותו בבמות מפוזרות&#160;ולא במשכן מרכזי. רק לאחר חטא&#160;העגל הוא החליט שבני ישראל לא היו מסוגלים&#160;לעמוד בדרישות של פולחן כזה והיו זקוקים לחוקים ומגבלות שימנעו אותם מלחטוא.&#160;</li>
−
<li><multilink><a href="SefornoMaamarKavvanotHaTorah6-13" data-aht="source">ספורנו</a><a href="SefornoMaamarKavvanotHaTorah6-13" data-aht="source">מאמר כוונות התורה ו':י"ג</a><a href="R. Ovadyah Seforno" data-aht="parshan">אודות ר' עובדיה ספורנו</a></multilink> ו<multilink><a href="HoilMosheShemot20-20" data-aht="source">הואיל משה</a><a href="HoilMosheShemot20-20" data-aht="source">שמות כ':כ'</a><a href="R. Moshe Yitzchak Ashkenazi (Hoil Moshe)" data-aht="parshan">אודות ר' משה יצחק אשכנזי</a></multilink> suggest that though Hashem had always wanted a sacrificial service, He had not wanted to limit it to any individual group or place, preferring to be worshiped via private altars rather than in a centralized Tabernacle.&#160; Only after the Sin of the Golden Calf did He decide that the nation was not capable of such worship and instead needed limitations and safeguards.&#160;</li>
+
<li>&#160;<multilink><a href="AbarbanelYirmeyahu7" data-aht="source">אברבנאל</a><a href="AbarbanelYirmeyahu7" data-aht="source">ירמיהו ז'</a><a href="R. Yitzchak Abarbanel" data-aht="parshan">אודות ר' יצחק אברבנאל</a></multilink>, לעומת זאת, סובר שבתוכנית המקורית של ה', המשכן היה כלי שדרכו בני ישראל יכלו להרגיש את נוכחות ה', ולא מקום להקרבת קרבנות. לאחר חטא העגל ה' הוסיף&#160;את הקרבת הקרבנות כדי לאפשר את&#160;תהליך הכפרה.</li>
−
<li>לעומת זאת, אברבנאל מציע כי התוכנית המקורית של האשם כללה משכן ככלי שדרכו תחוש האומה את נוכחותו של האשם, אך לא קורבנות. אולם לאחר חטא עגל הזהב השם הוסיף מרכיב הקרבה כדי להקל על תהליך הכפרה.</li>
 
−
<li>&#160;<multilink><a href="AbarbanelYirmeyahu7" data-aht="source">אברבנאל</a><a href="AbarbanelYirmeyahu7" data-aht="source">ירמיהו ז'</a><a href="R. Yitzchak Abarbanel" data-aht="parshan">אודות ר' יצחק אברבנאל</a></multilink>, in contrast, suggests that Hashem's original plan included a Tabernacle as a vehicle through which the nation would feel Hashem's presence, but not sacrifices. After the Sin of the Golden Calf, however, Hashem added a sacrificial component to facilitate the atonement process.</li>
 
 
</ul>
 
</ul>
−
<p>האם יתכן שהשם שינה את דעתו, או שמצווה תורנית הייתה רלוונטית רק בעידן מסוים? 2 אילו קשיים טקסטואליים יכולה הצעה כזו לפתור? 3 אילו קשיים תיאולוגיים היא מעוררת? ראו מזבחות אדמה, אבן, ועץ ומטרת המשכן.</p>
+
<p>האם יתכן שה'&#160;התחרט, או שיש מצווה&#160;בתורה שהייתה רלוונטית רק בתקופה מסוימת?<fn>האם תוכלו לחשוב על מקרים אחרים שבהם אירוע מסויים הביא לשינוי בתכנית המקורית של השם?&#160; ראו רשב"ם על <a href="The Decalogue: Direct From Hashem or Via Moshe" data-aht="page">עשרת הדברים: ישירות מהקב"ה או דרך משה?</a>&#160; לגבי איזה עוד מצוות ניתן להציע שהם ניתנו על רקע של נסיבות מיוחדות בתקופה מסוימת? לשתי דוגמאות, ראו בעל הואיל משה על <a href="&quot;עַיִן תַּחַת עַיִן&quot; – An Eye for an Eye" data-aht="page">"עין תחת עין"</a> ורמב"ם על <a href="Purpose of the Sacrifices" data-aht="page">מטרת הקרבנות</a>.</fn>&#160; את אילו קשיים טקסטואליים הצעה כזאת פותרת?<fn>בעל הואיל משה&#160;משתמש בהסבר שלו כדי להסביר את חוסר ההתאמה בחוקים הנוגעים למזבח בין <a href="Shemot20-20-22" data-aht="source">שמות כ'</a> ל<a href="Shemot27-1-8" data-aht="source">שמות כ"ז</a>.</fn>&#160;אילו קשיים תיאולוגיים היא מעוררת? ראו <a href="Altars of Earth, Stone, and Wood" data-aht="page">מזבחות אדמה, אבן, ועץ</a> ו<a href="Purpose of the Mishkan" data-aht="page">מטרת המשכן</a>.</p>
−
<p>Is it possible that Hashem changed His mind, or that a Torah commandment was relevant only for a particular era?<fn>האם תוכלו לחשוב על מקרים אחרים שבהם אירוע מסויים הביא לשינוי בתכנית המקורית של השם?&#160; ראו רשב"ם על <a href="The Decalogue: Direct From Hashem or Via Moshe" data-aht="page">עשרת הדברים: ישירות מהקב"ה או דרך משה?</a>&#160; לגבי איזה עוד מצוות ניתן להציע שהם ניתנו על רקע של נסיבות מיוחדות בתקופה מסוימת? לשתי דוגמאות, ראו בעל הואיל משה על <a href="&quot;עַיִן תַּחַת עַיִן&quot; – An Eye for an Eye" data-aht="page">"עין תחת עין"</a> ורמב"ם על <a href="Purpose of the Sacrifices" data-aht="page">מטרת הקרבנות</a>.</fn>&#160; What textual difficulties might such a suggestion resolve?<fn>בעל הואיל משה&#160;משתמש בהסבר שלו כדי להסביר את חוסר ההתאמה בחוקים הנוגעים למזבח בין <a href="Shemot20-20-22" data-aht="source">שמות כ'</a> ל<a href="Shemot27-1-8" data-aht="source">שמות כ"ז</a>.</fn>&#160; What theological difficulties does it raise?&#160; ראו <a href="Altars of Earth, Stone, and Wood" data-aht="page">מזבחות אדמה, אבן, ועץ</a> ו<a href="Purpose of the Mishkan" data-aht="page">מטרת המשכן</a>.</p>
 
 
</category>
 
</category>
 
<category>טעמי המצוות
 
<category>טעמי המצוות
−
<p>ההנמקה העומדת מאחורי רוב המצוות אינן מפורשות בתורה. אף שחוקים בינאישיים רבים עשויים להסביר את עצמם, מספר רב של חוקים בין אדם לאלוהים, כגון הצורך במשכן וכליו, פותחים את שאלת ה"מה ".</p><p>The reasoning behind most commandments in not explicit in Torah.&#160; Though many interpersonal laws might be self-explanatory, a great number of laws between man and God, such as the need for the Tabernacle and its vessels, beg the "why" question.</p><ul>
+
<p>בדרך כלל, התורה אינה מפרשת את טעמי המצוות. טעמי מצוות בין אדם לחברו הם לעיתים קרובות מובנים מאליהם, אך מצוות רבות שבין אדם למקום, וביניהם דיני המשכן וכליו, מעלים את השאלה "למה".</p>
−
<li>האם עדיף לבחון את הסיבות למצוות, או פשוט לקבל אותן בלי להטיל ספק? מהם היתרונות והחסרונות של כל גישה?</li>
+
<ul>
−
<li>Is it preferable to look into the reasons for mitzvot, or to simply accept them without questioning?&#160; What are the advantages and disadvantages of each approach?</li>
+
<li>האם עדיף לבחון את טעמי המצוות, או&#160;שעדיף לקבל אותן בלי לחפש הסבר? מהם היתרונות והחסרונות של כל גישה?</li>
−
<li>באיזו מידה הסבר צריך לתת את הדעת לכל פרטי המצווה?</li>
+
<li>האם הסבר טוב צריך להתייחס&#160;לכל פרטי המצווה?</li>
−
<li>To what extent must an explanation account for all the details of a commandment?&#160;</li>
+
<li>האם&#160;אפשר להציע מטרה מעשית או תועלתנית למצווה, או לחשוב&#160;שיש מצוות שיסודן בוויתור של ה' לחולשות האדם? במלים אחרות, האם מצוות התורה בהכרח מייצגות אידיאל שיש לשאוף אליו, או שמא ייתכן שהן מגיבות לטבע האדם ולצרכים שלו? ראו <a href="Purpose of the Mishkan" data-aht="page">מטרת המשכן</a>.</li>
−
<li>האם זה בעייתי להציע מטרה מעשית או תועלתנית לציווי, או להציע שמדובר בוויתור לרעשי אנוש? במילים אחרות, האם חוקי התורה חייבים לייצג אידיאל ולהיות בעלי ערך מטבעו, או שמא הם פשוט מטפלים בצרכים ובטבע אנושיים? ראו מטרת המשכן.</li>
 
−
<li>Is it problematic to propose a practical or utilitarian purpose for a commandment, or to suggest that it is a concession to human foibles? In other words, must the Torah's laws represent an ideal and be inherently valuable, or might they simply be addressing human needs and nature?&#160; ראו <a href="Purpose of the Mishkan" data-aht="page">מטרת המשכן</a>.</li>
 
 
</ul>
 
</ul>
 
</category>
 
</category>
−
<category>Of Tables, Bread, and Covenants
+
<category>השולחן, לחם הפנים, והברית
−
<p>לעתים קרובות אנו מחפשים משמעות סמלית בטקסים או במושאים דתיים. איזו סמליות עשויה להניח מאחורי הארון, השולחן, המנורה ומזבח הקטורת?</p><p>We often look for symbolic meaning in rituals or religious objects. What symbolism might lie behind the ark, table, candelabrum, and incense altar?</p><ul>
+
<p>לעיתים קרובות אנו מחפשים משמעות סמלית בטקסים דתיים ובתשמישי קדושה.&#160;מה המשמעות הסמלית של הארון, השולחן, המנורה, ומזבח הקטורת?</p>
−
<li><br/>306/5000<br/>אברבנאל מציע שהתיבה מסמלת את התורה, בעוד שהכלים האחרים מייצגים את התגמולים הפיזיים (טבלה), אינטלקטואליים (חנוכיים) ורוחניים (מזבח קטורת) המוענקים למי ששומר על מצוות התורה. האם ההצעה שלו משכנעת? למה או למה לא? ראו מטרת השולחן ולחם הפנים.</li>
+
<ul>
−
<li>&#160;<multilink><a href="AbarbanelShemot25" data-aht="source">אברבנאל</a><a href="AbarbanelShemot25" data-aht="source">Shemot 25</a><a href="R. Yitzchak Abarbanel" data-aht="parshan">אודות ר' יצחק אברבנאל</a></multilink>&#160;proposes that the ark symbolizes the Torah, while the other vessels represent the physical (table), intellectual (menorah) and spiritual (incense altar) rewards granted to those who observe the Torah's commandments. Do you find his suggestion compelling? Why or why not? ראו <a href="Purpose of the Shulchan and Lechem HaPanim" data-aht="page">מטרת השולחן ולחם הפנים</a>.</li>
+
<li>&#160;<multilink><a href="AbarbanelShemot25" data-aht="source">אברבנאל</a><a href="AbarbanelShemot25" data-aht="source">Shemot 25</a><a href="R. Yitzchak Abarbanel" data-aht="parshan">אודות ר' יצחק אברבנאל</a></multilink>&#160;סובר שארון הברית מסמלת את התורה, ואילו הכלים האחרים&#160;מסמלים את התגמולים החומריים (שולחן), האינטלקטואליים (מנורה), והרוחניים (מזבח הקטורת), שניתנים למי ששומר את מצוות התורה. האם התאוריה&#160;הזאת משכנעת? למה או למה לא? ראו <a href="Purpose of the Shulchan and Lechem HaPanim" data-aht="page">מטרת השולחן ולחם הפנים</a>.</li>
−
</ul><p>איזה תפקיד ממלא האכילה בחיים הדתיים? כמה טקסים או מצוות מחייבים ליטול אוכל?</p><p>What role does eating play in religious life? How many rites or commandments mandate partaking of food?</p><ul>
+
</ul>
−
<li>בתקופת תנאך, ארוחות היו קשורות לרוב בחתימה על הסכמי ברית, 4 ששימשו את אותה פונקציה כמו לחיצת יד היום. המציע ארם איטום ברית שחידשה ללא הרף את ברית סיני. איזה תמיכה טקסטואלית או רעיונית אתה יכול להביא לקריאה זו? ראו מטרת השולחן ולחם הפנים.</li>
+
<p>מהו תפקיד פעולת האכילה&#160;בחיים הדתיים? במסגרת אילו טקסים או מצוות אנחנו חייבים לאכול?</p>
−
<li>In the time of Tanakh, meals were often connected to signing covenantal agreements,<fn>ראו <a href="ANE:Treaties in Tanakh and the Ancient Near East" data-aht="page">בריתות בתנ"ך ובמזרח הקדמון</a>.</fn> serving the same function as a handshake might today. לאור זה, ר' חובב יחיאלי<fn>ראו ר' חובב יחיאלי, <a href="http://herzogpress.herzog.ac.il/gilayon.asp?gilh=%D7%9E%D7%93&amp;ktav=1&amp;gil=44">"תערך לפני שלחן – השולחן ולחם הפנים"</a>, מגדים מ"ד (תשס"ו): 49-33.</fn> מציע שלחם הפנים constituted a covenant sealing meal which continuously renewed the Covenant of Sinai.&#160; What textual or conceptual support can you bring for this reading? ראו <a href="Purpose of the Shulchan and Lechem HaPanim" data-aht="page">מטרת השולחן ולחם הפנים</a>.</li>
+
<ul>
 +
<li>בתקופת התנ"ך, אכילת ארוחה משותפת הייתה חלק מתהליך כריתת ברית,<fn>ראו <a href="ANE:Treaties in Tanakh and the Ancient Near East" data-aht="page">בריתות בתנ"ך ובמזרח הקדמון</a>.</fn>&#160;דומה ללחיצת יד בחברה שלנו. לאור זה, ר' חובב יחיאלי<fn>ראו ר' חובב יחיאלי, <a href="http://herzogpress.herzog.ac.il/gilayon.asp?gilh=%D7%9E%D7%93&amp;ktav=1&amp;gil=44">"תערך לפני שלחן – השולחן ולחם הפנים"</a>, מגדים מ"ד (תשס"ו): 49-33.</fn> מציע שלחם הפנים היה סוג של סעודה לצורך כריתת ברית שחידש באופן מתמיד את ברית סיני. איזו תמיכה טקסטואלית או רעיונית אפשר למצוא&#160;לקריאה זו? ראו <a href="Purpose of the Shulchan and Lechem HaPanim" data-aht="page">מטרת השולחן ולחם הפנים</a>,&#160;<a href="Purpose of the Sacrifices" data-aht="page">מטרת הקרבנות</a>, ו<a href="Purpose of the Mishkan" data-aht="page">מטרת המשכן</a>.</li>
 
</ul>
 
</ul>
 
</category>
 
</category>

Latest revision as of 10:30, 28 January 2023

נושאים לשולחן שבת – פרשת תרומה

האם ה' צריך בית?

לה' אין צורך במחסה, אור, לחם, או בשר, אז למה הוא ציווה על בני ישראל לבנות את המשכן ואת כליו? ראו מטרת המשכן. 

  • לפי רמב"ןשמות כ"ה הקדמהאודות ר' משה בן נחמן, תפקיד המשכן היה לשמש בית לשכינה ולאפשר את המשך ההתגלות שהתחילה בהר סיני. האם ניתן להבין מכאן שאפשר להכיל את ה' בתוך מבנה פיזי? מה זה מלמד אותנו על מרחבים קדושים: האם מקומות מסוימים הם קדושים יותר מאחרים? כיצד הנוכחות הממשית של ה' יכולה להשפיע על מערכת היחסים שלנו איתו?
  •  ספרי דבריםא'אודות ספרי דברים מציג את המשכן ככלי שבאמצעותו כיפרו בני ישראל על חטא העגל, בעוד שמדרש תנחומאתרומה ח'אודות התנחומא מציין את התפקיד שלו כסימן לעמים האחרים שה' סלח לישראל. מאיזו מוטיבציה פולמוסית הקריאה של התנחומא מושפעת?1 האם אתם מכירים מקרים נוספים שבהם מוטיבציה פולמוסית משפיעה על הפירוש?
  • שד"לשמות כ"ה:א'אודות ר' שמואל דוד לוצאטו סובר שהמשכן השפיע לא רק על היחסים בין האדם למקום אלא גם על היחסים בין האדם לחברו. המשכן היווה מקום מרכזי לעבודת ה', ועל ידי זה הוא איחד את העם. מהם היתרונות האחרים של ריכוזיות? מה הם חסרונותיה?

שינוי בתוכנית

האם עבודת הקרבנות הייתה חלק מהתכנית המקורית של ה'?

האם יתכן שה' התחרט, או שיש מצווה בתורה שהייתה רלוונטית רק בתקופה מסוימת?2  את אילו קשיים טקסטואליים הצעה כזאת פותרת?3 אילו קשיים תיאולוגיים היא מעוררת? ראו מזבחות אדמה, אבן, ועץ ומטרת המשכן.

טעמי המצוות

בדרך כלל, התורה אינה מפרשת את טעמי המצוות. טעמי מצוות בין אדם לחברו הם לעיתים קרובות מובנים מאליהם, אך מצוות רבות שבין אדם למקום, וביניהם דיני המשכן וכליו, מעלים את השאלה "למה".

  • האם עדיף לבחון את טעמי המצוות, או שעדיף לקבל אותן בלי לחפש הסבר? מהם היתרונות והחסרונות של כל גישה?
  • האם הסבר טוב צריך להתייחס לכל פרטי המצווה?
  • האם אפשר להציע מטרה מעשית או תועלתנית למצווה, או לחשוב שיש מצוות שיסודן בוויתור של ה' לחולשות האדם? במלים אחרות, האם מצוות התורה בהכרח מייצגות אידיאל שיש לשאוף אליו, או שמא ייתכן שהן מגיבות לטבע האדם ולצרכים שלו? ראו מטרת המשכן.

השולחן, לחם הפנים, והברית

לעיתים קרובות אנו מחפשים משמעות סמלית בטקסים דתיים ובתשמישי קדושה. מה המשמעות הסמלית של הארון, השולחן, המנורה, ומזבח הקטורת?

מהו תפקיד פעולת האכילה בחיים הדתיים? במסגרת אילו טקסים או מצוות אנחנו חייבים לאכול?

  • בתקופת התנ"ך, אכילת ארוחה משותפת הייתה חלק מתהליך כריתת ברית,4 דומה ללחיצת יד בחברה שלנו. לאור זה, ר' חובב יחיאלי5 מציע שלחם הפנים היה סוג של סעודה לצורך כריתת ברית שחידש באופן מתמיד את ברית סיני. איזו תמיכה טקסטואלית או רעיונית אפשר למצוא לקריאה זו? ראו מטרת השולחן ולחם הפנים, מטרת הקרבנות, ומטרת המשכן.

עוד...

לעוד נושאים בפרשה, ראו: רשימת נושאים – פרשת תרומה.

Retrieved from "http://alhatorah.org/w/index.php?title=Shabbat_Table_Topics_–_Parashat_Terumah/0/he&oldid=75837&useskin=vector"