Difference between revisions of "Shabbat Table Topics – Parashat Terumah/0/he"
Jump to navigation
Jump to search
m (Text replacement - "Seforno" to "Sforno") |
|||
| (4 intermediate revisions by 2 users not shown) | |||
| Line 12: | Line 12: | ||
</category> | </category> | ||
<category>שינוי בתוכנית | <category>שינוי בתוכנית | ||
| − | <p>האם עבודת | + | <p>האם עבודת הקרבנות הייתה חלק מהתכנית המקורית של ה'?</p> |
<ul> | <ul> | ||
| − | <li><multilink><a href=" | + | <li><multilink><a href="SfornoMaamarKavvanotHaTorah6-13" data-aht="source">ספורנו</a><a href="SfornoMaamarKavvanotHaTorah6-13" data-aht="source">מאמר כוונות התורה ו':י"ג</a><a href="R. Ovadyah Sforno" data-aht="parshan">אודות ר' עובדיה ספורנו</a></multilink> ובעל <multilink><a href="HoilMosheShemot20-20" data-aht="source">הואיל משה</a><a href="HoilMosheShemot20-20" data-aht="source">שמות כ':כ'</a><a href="R. Moshe Yitzchak Ashkenazi (Hoil Moshe)" data-aht="parshan">אודות ר' משה יצחק אשכנזי</a></multilink> סוברים שאמנם ה' תמיד רצה שתהיה עבודת קרבנות, אך הוא לא רצה להגביל אותה לקבוצה או מקום ספציפיים, והוא העדיף שיעבדו אותו בבמות מפוזרות ולא במשכן מרכזי. רק לאחר חטא העגל הוא החליט שבני ישראל לא היו מסוגלים לעמוד בדרישות של פולחן כזה והיו זקוקים לחוקים ומגבלות שימנעו אותם מלחטוא. </li> |
| − | <li> <multilink><a href="AbarbanelYirmeyahu7" data-aht="source">אברבנאל</a><a href="AbarbanelYirmeyahu7" data-aht="source">ירמיהו ז'</a><a href="R. Yitzchak Abarbanel" data-aht="parshan">אודות ר' יצחק אברבנאל</a></multilink>, לעומת זאת, סובר שבתוכנית המקורית של ה' | + | <li> <multilink><a href="AbarbanelYirmeyahu7" data-aht="source">אברבנאל</a><a href="AbarbanelYirmeyahu7" data-aht="source">ירמיהו ז'</a><a href="R. Yitzchak Abarbanel" data-aht="parshan">אודות ר' יצחק אברבנאל</a></multilink>, לעומת זאת, סובר שבתוכנית המקורית של ה', המשכן היה כלי שדרכו בני ישראל יכלו להרגיש את נוכחות ה', ולא מקום להקרבת קרבנות. לאחר חטא העגל ה' הוסיף את הקרבת הקרבנות כדי לאפשר את תהליך הכפרה.</li> |
</ul> | </ul> | ||
| − | <p>האם יתכן שה' התחרט, או שיש מצווה בתורה | + | <p>האם יתכן שה' התחרט, או שיש מצווה בתורה שהייתה רלוונטית רק בתקופה מסוימת?<fn>האם תוכלו לחשוב על מקרים אחרים שבהם אירוע מסויים הביא לשינוי בתכנית המקורית של השם?  ראו רשב"ם על <a href="The Decalogue: Direct From Hashem or Via Moshe" data-aht="page">עשרת הדברים: ישירות מהקב"ה או דרך משה?</a>  לגבי איזה עוד מצוות ניתן להציע שהם ניתנו על רקע של נסיבות מיוחדות בתקופה מסוימת? לשתי דוגמאות, ראו בעל הואיל משה על <a href=""עַיִן תַּחַת עַיִן" – An Eye for an Eye" data-aht="page">"עין תחת עין"</a> ורמב"ם על <a href="Purpose of the Sacrifices" data-aht="page">מטרת הקרבנות</a>.</fn>  את אילו קשיים טקסטואליים הצעה כזאת פותרת?<fn>בעל הואיל משה משתמש בהסבר שלו כדי להסביר את חוסר ההתאמה בחוקים הנוגעים למזבח בין <a href="Shemot20-20-22" data-aht="source">שמות כ'</a> ל<a href="Shemot27-1-8" data-aht="source">שמות כ"ז</a>.</fn> אילו קשיים תיאולוגיים היא מעוררת? ראו <a href="Altars of Earth, Stone, and Wood" data-aht="page">מזבחות אדמה, אבן, ועץ</a> ו<a href="Purpose of the Mishkan" data-aht="page">מטרת המשכן</a>.</p> |
</category> | </category> | ||
<category>טעמי המצוות | <category>טעמי המצוות | ||
| − | <p> | + | <p>בדרך כלל, התורה אינה מפרשת את טעמי המצוות. טעמי מצוות בין אדם לחברו הם לעיתים קרובות מובנים מאליהם, אך מצוות רבות שבין אדם למקום, וביניהם דיני המשכן וכליו, מעלים את השאלה "למה".</p> |
<ul> | <ul> | ||
<li>האם עדיף לבחון את טעמי המצוות, או שעדיף לקבל אותן בלי לחפש הסבר? מהם היתרונות והחסרונות של כל גישה?</li> | <li>האם עדיף לבחון את טעמי המצוות, או שעדיף לקבל אותן בלי לחפש הסבר? מהם היתרונות והחסרונות של כל גישה?</li> | ||
<li>האם הסבר טוב צריך להתייחס לכל פרטי המצווה?</li> | <li>האם הסבר טוב צריך להתייחס לכל פרטי המצווה?</li> | ||
| − | <li>האם אפשר להציע מטרה מעשית או תועלתנית למצווה, או לחשוב  | + | <li>האם אפשר להציע מטרה מעשית או תועלתנית למצווה, או לחשוב שיש מצוות שיסודן בוויתור של ה' לחולשות האדם? במלים אחרות, האם מצוות התורה בהכרח מייצגות אידיאל שיש לשאוף אליו, או שמא ייתכן שהן מגיבות לטבע האדם ולצרכים שלו? ראו <a href="Purpose of the Mishkan" data-aht="page">מטרת המשכן</a>.</li> |
</ul> | </ul> | ||
</category> | </category> | ||
| − | <category>השולחן, | + | <category>השולחן, לחם הפנים, והברית |
| − | <p>לעיתים קרובות אנו מחפשים משמעות סמלית בטקסים דתיים ובתשמישי קדושה. מה המשמעות הסמלית של הארון, השולחן, המנורה ומזבח הקטורת?</p> | + | <p>לעיתים קרובות אנו מחפשים משמעות סמלית בטקסים דתיים ובתשמישי קדושה. מה המשמעות הסמלית של הארון, השולחן, המנורה, ומזבח הקטורת?</p> |
<ul> | <ul> | ||
| − | <li> <multilink><a href="AbarbanelShemot25" data-aht="source">אברבנאל</a><a href="AbarbanelShemot25" data-aht="source">Shemot 25</a><a href="R. Yitzchak Abarbanel" data-aht="parshan">אודות ר' יצחק אברבנאל</a></multilink> סובר שארון הברית מסמלת את התורה, ואילו הכלים האחרים מסמלים את | + | <li> <multilink><a href="AbarbanelShemot25" data-aht="source">אברבנאל</a><a href="AbarbanelShemot25" data-aht="source">Shemot 25</a><a href="R. Yitzchak Abarbanel" data-aht="parshan">אודות ר' יצחק אברבנאל</a></multilink> סובר שארון הברית מסמלת את התורה, ואילו הכלים האחרים מסמלים את התגמולים החומריים (שולחן), האינטלקטואליים (מנורה), והרוחניים (מזבח הקטורת), שניתנים למי ששומר את מצוות התורה. האם התאוריה הזאת משכנעת? למה או למה לא? ראו <a href="Purpose of the Shulchan and Lechem HaPanim" data-aht="page">מטרת השולחן ולחם הפנים</a>.</li> |
</ul> | </ul> | ||
<p>מהו תפקיד פעולת האכילה בחיים הדתיים? במסגרת אילו טקסים או מצוות אנחנו חייבים לאכול?</p> | <p>מהו תפקיד פעולת האכילה בחיים הדתיים? במסגרת אילו טקסים או מצוות אנחנו חייבים לאכול?</p> | ||
<ul> | <ul> | ||
| − | <li>בתקופת התנ"ך, אכילת ארוחה משותפת הייתה חלק מתהליך כריתת ברית,<fn>ראו <a href="ANE:Treaties in Tanakh and the Ancient Near East" data-aht="page">בריתות בתנ"ך ובמזרח הקדמון</a>.</fn> דומה ללחיצת יד בחברה שלנו. לאור זה, ר' חובב יחיאלי<fn>ראו ר' חובב יחיאלי, <a href="http://herzogpress.herzog.ac.il/gilayon.asp?gilh=%D7%9E%D7%93&ktav=1&gil=44">"תערך לפני שלחן – השולחן ולחם הפנים"</a>, מגדים מ"ד (תשס"ו): 49-33.</fn> מציע שלחם הפנים היה סוג של | + | <li>בתקופת התנ"ך, אכילת ארוחה משותפת הייתה חלק מתהליך כריתת ברית,<fn>ראו <a href="ANE:Treaties in Tanakh and the Ancient Near East" data-aht="page">בריתות בתנ"ך ובמזרח הקדמון</a>.</fn> דומה ללחיצת יד בחברה שלנו. לאור זה, ר' חובב יחיאלי<fn>ראו ר' חובב יחיאלי, <a href="http://herzogpress.herzog.ac.il/gilayon.asp?gilh=%D7%9E%D7%93&ktav=1&gil=44">"תערך לפני שלחן – השולחן ולחם הפנים"</a>, מגדים מ"ד (תשס"ו): 49-33.</fn> מציע שלחם הפנים היה סוג של סעודה לצורך כריתת ברית שחידש באופן מתמיד את ברית סיני. איזו תמיכה טקסטואלית או רעיונית אפשר למצוא לקריאה זו? ראו <a href="Purpose of the Shulchan and Lechem HaPanim" data-aht="page">מטרת השולחן ולחם הפנים</a>, <a href="Purpose of the Sacrifices" data-aht="page">מטרת הקרבנות</a>, ו<a href="Purpose of the Mishkan" data-aht="page">מטרת המשכן</a>.</li> |
</ul> | </ul> | ||
</category> | </category> | ||
Latest revision as of 10:30, 28 January 2023
נושאים לשולחן שבת – פרשת תרומה
האם ה' צריך בית?
לה' אין צורך במחסה, אור, לחם, או בשר, אז למה הוא ציווה על בני ישראל לבנות את המשכן ואת כליו? ראו מטרת המשכן.
- לפי רמב"ן, תפקיד המשכן היה לשמש בית לשכינה ולאפשר את המשך ההתגלות שהתחילה בהר סיני. האם ניתן להבין מכאן שאפשר להכיל את ה' בתוך מבנה פיזי? מה זה מלמד אותנו על מרחבים קדושים: האם מקומות מסוימים הם קדושים יותר מאחרים? כיצד הנוכחות הממשית של ה' יכולה להשפיע על מערכת היחסים שלנו איתו?
- ספרי דברים מציג את המשכן ככלי שבאמצעותו כיפרו בני ישראל על חטא העגל, בעוד שמדרש תנחומא מציין את התפקיד שלו כסימן לעמים האחרים שה' סלח לישראל. מאיזו מוטיבציה פולמוסית הקריאה של התנחומא מושפעת?1 האם אתם מכירים מקרים נוספים שבהם מוטיבציה פולמוסית משפיעה על הפירוש?
- שד"ל סובר שהמשכן השפיע לא רק על היחסים בין האדם למקום אלא גם על היחסים בין האדם לחברו. המשכן היווה מקום מרכזי לעבודת ה', ועל ידי זה הוא איחד את העם. מהם היתרונות האחרים של ריכוזיות? מה הם חסרונותיה?
שינוי בתוכנית
האם עבודת הקרבנות הייתה חלק מהתכנית המקורית של ה'?
- ספורנו ובעל הואיל משה סוברים שאמנם ה' תמיד רצה שתהיה עבודת קרבנות, אך הוא לא רצה להגביל אותה לקבוצה או מקום ספציפיים, והוא העדיף שיעבדו אותו בבמות מפוזרות ולא במשכן מרכזי. רק לאחר חטא העגל הוא החליט שבני ישראל לא היו מסוגלים לעמוד בדרישות של פולחן כזה והיו זקוקים לחוקים ומגבלות שימנעו אותם מלחטוא.
- אברבנאל, לעומת זאת, סובר שבתוכנית המקורית של ה', המשכן היה כלי שדרכו בני ישראל יכלו להרגיש את נוכחות ה', ולא מקום להקרבת קרבנות. לאחר חטא העגל ה' הוסיף את הקרבת הקרבנות כדי לאפשר את תהליך הכפרה.
האם יתכן שה' התחרט, או שיש מצווה בתורה שהייתה רלוונטית רק בתקופה מסוימת?2 את אילו קשיים טקסטואליים הצעה כזאת פותרת?3 אילו קשיים תיאולוגיים היא מעוררת? ראו מזבחות אדמה, אבן, ועץ ומטרת המשכן.
טעמי המצוות
בדרך כלל, התורה אינה מפרשת את טעמי המצוות. טעמי מצוות בין אדם לחברו הם לעיתים קרובות מובנים מאליהם, אך מצוות רבות שבין אדם למקום, וביניהם דיני המשכן וכליו, מעלים את השאלה "למה".
- האם עדיף לבחון את טעמי המצוות, או שעדיף לקבל אותן בלי לחפש הסבר? מהם היתרונות והחסרונות של כל גישה?
- האם הסבר טוב צריך להתייחס לכל פרטי המצווה?
- האם אפשר להציע מטרה מעשית או תועלתנית למצווה, או לחשוב שיש מצוות שיסודן בוויתור של ה' לחולשות האדם? במלים אחרות, האם מצוות התורה בהכרח מייצגות אידיאל שיש לשאוף אליו, או שמא ייתכן שהן מגיבות לטבע האדם ולצרכים שלו? ראו מטרת המשכן.
השולחן, לחם הפנים, והברית
לעיתים קרובות אנו מחפשים משמעות סמלית בטקסים דתיים ובתשמישי קדושה. מה המשמעות הסמלית של הארון, השולחן, המנורה, ומזבח הקטורת?
- אברבנאל סובר שארון הברית מסמלת את התורה, ואילו הכלים האחרים מסמלים את התגמולים החומריים (שולחן), האינטלקטואליים (מנורה), והרוחניים (מזבח הקטורת), שניתנים למי ששומר את מצוות התורה. האם התאוריה הזאת משכנעת? למה או למה לא? ראו מטרת השולחן ולחם הפנים.
מהו תפקיד פעולת האכילה בחיים הדתיים? במסגרת אילו טקסים או מצוות אנחנו חייבים לאכול?
- בתקופת התנ"ך, אכילת ארוחה משותפת הייתה חלק מתהליך כריתת ברית,4 דומה ללחיצת יד בחברה שלנו. לאור זה, ר' חובב יחיאלי5 מציע שלחם הפנים היה סוג של סעודה לצורך כריתת ברית שחידש באופן מתמיד את ברית סיני. איזו תמיכה טקסטואלית או רעיונית אפשר למצוא לקריאה זו? ראו מטרת השולחן ולחם הפנים, מטרת הקרבנות, ומטרת המשכן.
עוד...
לעוד נושאים בפרשה, ראו: רשימת נושאים – פרשת תרומה.
