Difference between revisions of "Shabbat Table Topics – Parashat Terumah/0/he"

From AlHaTorah.org
Jump to navigation Jump to search
(Copy from /en)
 
m (Text replacement - "Seforno" to "Sforno")
 
(22 intermediate revisions by 2 users not shown)
Line 2: Line 2:
  
 
<page type="Basic">
 
<page type="Basic">
−
<h1></h1>
+
<h1>נושאים לשולחן שבת – פרשת תרומה</h1>
−
<category>Does Hashem Need a House?
+
<category>האם ה' צריך בית?
−
<p>As God has no need for shelter, light, bread, or meat, why did He command the Children of Israel to construct the Tabernacle and its accompanying vessels? See <a href="Purpose of the Mishkan" data-aht="page">Purpose of the Mishkan</a>.</p>
+
<p>לה' אין צורך במחסה, אור, לחם, או בשר, אז למה הוא ציווה על בני ישראל לבנות את המשכן ואת כליו? ראו <a href="Purpose of the Mishkan" data-aht="page">מטרת המשכן</a>.&#160;</p>
 
<ul>
 
<ul>
−
<li>According to <multilink><a href="RambanShemot25Introduction" data-aht="source">Ramban</a><a href="RambanShemot25Introduction" data-aht="source">Shemot 25 Introduction</a><a href="R. Moshe b. Nachman (Ramban, Nachmanides)" data-aht="parshan">About R. Moshe b. Nachman</a></multilink>, the Mishkan served to house Hashem's presence and facilitated the continuation of the Divine revelation which began at Mt. Sinai. Does this imply that God can be contained in a physical structure? What does it suggest about the concept of "sacred space"; are certain locations holier than others? Finally, how might having Hashem literally in one's midst affect one's relationship with Him?</li>
+
<li>לפי <multilink><a href="RambanShemot25Introduction" data-aht="source">רמב"ן</a><a href="RambanShemot25Introduction" data-aht="source">שמות כ"ה הקדמה</a><a href="R. Moshe b. Nachman (Ramban, Nachmanides)" data-aht="parshan">אודות ר' משה בן נחמן</a></multilink>,&#160;תפקיד המשכן היה לשמש בית לשכינה ולאפשר את המשך ההתגלות שהתחילה בהר סיני. האם ניתן להבין מכאן שאפשר להכיל את ה' בתוך מבנה פיזי? מה זה מלמד אותנו על מרחבים קדושים:&#160;האם מקומות&#160;מסוימים הם קדושים יותר מאחרים? כיצד הנוכחות הממשית של ה' יכולה להשפיע על מערכת היחסים שלנו איתו?</li>
−
<li>The <multilink><a href="SifreDevarim1" data-aht="source">Sifre</a><a href="SifreDevarim1" data-aht="source">1</a><a href="Sifre Devarim" data-aht="parshan">About Sifre Devarim</a></multilink>&#160;views the Tabernacle as a means by which the Israelites atoned for the Sin of the Golden Calf, while the <multilink><a href="TanchumaTerumah8" data-aht="source">Tanchuma</a><a href="TanchumaTerumah8" data-aht="source">Terumah 8</a><a href="Tanchuma" data-aht="parshan">About the Tanchuma</a></multilink> focuses on how it serves as a sign to surrounding nations that God had forgiven Israel. What polemical factors might be motivating the Tanchuma's reading?<fn>The Midrash might be a direct response to Christian doctrine that the Golden Calf caused a permanent breach in God's relationship with the Children of Israel and created the need for them to observe all of the mitzvot (as a punishment) rather than merely achieving salvation by having simple faith.&#160; According to the Midrash, it is specifically the commandment to build a Tabernacle which follows the sin of the Golden Calf, while all other mitzvot were given already at Marah or on Mt. Sinai before the sin. In addition, the Tabernacle itself is not a sign of a dysfunctional relationship but a mended one.</fn> Can you think of other cases where a commentator's understanding of a story is polemically motivated?</li>
+
<li>&#160;<multilink><a href="SifreDevarim1" data-aht="source">ספרי דברים</a><a href="SifreDevarim1" data-aht="source">א'</a><a href="Sifre Devarim" data-aht="parshan">אודות ספרי דברים</a></multilink>&#160;מציג את המשכן ככלי שבאמצעותו כיפרו בני ישראל על חטא העגל, בעוד שמדרש <multilink><a href="TanchumaTerumah8" data-aht="source">תנחומא</a><a href="TanchumaTerumah8" data-aht="source">תרומה ח'</a><a href="Tanchuma" data-aht="parshan">אודות התנחומא</a></multilink> מציין את התפקיד שלו&#160;כסימן לעמים האחרים&#160;שה' סלח לישראל. מאיזו מוטיבציה פולמוסית הקריאה של התנחומא מושפעת?<fn>ייתכן שהמדרש מתפלמס באופן ישיר עם התפיסה הנוצרית לפיה חטא העגל פגע באופן יסודי בקשר בין ישראל לבין הקב"ה, ובני ישראל נענשו בכך שחייבים בכל המצוות ואינם זכאים לישועה בעזרת אמונה בלבד. לפי המדרש, דווקא הציווי לבניית המשכן ניתן לאחר חטא העגל, ואילו שאר המצוות ניתנו קודם לכן במרה או בהר סיני. לפני החטא. בנוסף, המשכן עצמו אינו סימן למערכת יחסים רעועה אלא סמל למערכת יחסים שחזרה לתיקונה.</fn>&#160;האם&#160;אתם מכירים מקרים&#160;נוספים שבהם מוטיבציה פולמוסית משפיעה על הפירוש?</li>
−
<li><multilink><a href="ShadalShemot25-1" data-aht="source">Shadal</a><a href="ShadalShemot25-1" data-aht="source">Shemot 25:1</a><a href="R. Shemuel David Luzzatto (Shadal)" data-aht="parshan">About R. Shemuel David Luzzatto</a></multilink>&#160;suggests that the Tabernacle enhanced man's relationship with not only Hashem but also with his fellow man. By providing a centralized location for all to gather in their worship of Hashem, the Mishkan served to unify the nation. What are other benefits of centralization? What are some of the downsides?</li>
+
<li><multilink><a href="ShadalShemot25-1" data-aht="source">שד"ל</a><a href="ShadalShemot25-1" data-aht="source">שמות כ"ה:א'</a><a href="R. Shemuel David Luzzatto (Shadal)" data-aht="parshan">אודות ר' שמואל דוד לוצאטו</a></multilink>&#160;סובר&#160;שהמשכן השפיע לא רק על היחסים בין האדם למקום אלא גם על היחסים בין האדם לחברו. המשכן&#160;היווה&#160;מקום מרכזי לעבודת ה', ועל ידי זה הוא איחד את העם. מהם היתרונות האחרים של ריכוזיות? מה הם חסרונותיה?</li>
 
</ul>
 
</ul>
 
</category>
 
</category>
−
<category>Change of Plans
+
<category>שינוי בתוכנית
−
<p>Was sacrificial worship in the Tabernacle always part of Hashem's plans?</p>
+
<p>האם עבודת הקרבנות הייתה חלק מהתכנית המקורית של ה'?</p>
 
<ul>
 
<ul>
−
<li><multilink><a href="SefornoMaamarKavvanotHaTorah6-13" data-aht="source">Seforno</a><a href="SefornoMaamarKavvanotHaTorah6-13" data-aht="source">Maamar Kavvanot HaTorah 6:13</a><a href="R. Ovadyah Seforno" data-aht="parshan">About R. Ovadyah Seforno</a></multilink>&#160;and&#160;<multilink><a href="HoilMosheShemot20-20" data-aht="source">Hoil Moshe</a><a href="HoilMosheShemot20-20" data-aht="source">Shemot 20:20</a><a href="R. Moshe Yitzchak Ashkenazi (Hoil Moshe)" data-aht="parshan">About R. Moshe Yitzchak Ashkenazi</a></multilink> suggest that though Hashem had always wanted a sacrificial service, He had not wanted to limit it to any individual group or place, preferring to be worshiped via private altars rather than in a centralized Tabernacle.&#160; Only after the Sin of the Golden Calf did He decide that the nation was not capable of such worship and instead needed limitations and safeguards.&#160;</li>
+
<li><multilink><a href="SfornoMaamarKavvanotHaTorah6-13" data-aht="source">ספורנו</a><a href="SfornoMaamarKavvanotHaTorah6-13" data-aht="source">מאמר כוונות התורה ו':י"ג</a><a href="R. Ovadyah Sforno" data-aht="parshan">אודות ר' עובדיה ספורנו</a></multilink> ובעל <multilink><a href="HoilMosheShemot20-20" data-aht="source">הואיל משה</a><a href="HoilMosheShemot20-20" data-aht="source">שמות כ':כ'</a><a href="R. Moshe Yitzchak Ashkenazi (Hoil Moshe)" data-aht="parshan">אודות ר' משה יצחק אשכנזי</a></multilink>&#160;סוברים שאמנם ה'&#160;תמיד רצה שתהיה עבודת קרבנות, אך הוא לא רצה להגביל אותה לקבוצה או מקום ספציפיים, והוא העדיף שיעבדו אותו בבמות מפוזרות&#160;ולא במשכן מרכזי. רק לאחר חטא&#160;העגל הוא החליט שבני ישראל לא היו מסוגלים&#160;לעמוד בדרישות של פולחן כזה והיו זקוקים לחוקים ומגבלות שימנעו אותם מלחטוא.&#160;</li>
−
<li><multilink><a href="AbarbanelYirmeyahu7" data-aht="source">Abarbanel</a><a href="AbarbanelYirmeyahu7" data-aht="source">Yirmeyahu 7</a><a href="R. Yitzchak Abarbanel" data-aht="parshan">About R. Yitzchak Abarbanel</a></multilink>, in contrast, suggests that Hashem's original plan included a Tabernacle as a vehicle through which the nation would feel Hashem's presence, but not sacrifices. After the Sin of the Golden Calf, however, Hashem added a sacrificial component to facilitate the atonement process.</li>
+
<li>&#160;<multilink><a href="AbarbanelYirmeyahu7" data-aht="source">אברבנאל</a><a href="AbarbanelYirmeyahu7" data-aht="source">ירמיהו ז'</a><a href="R. Yitzchak Abarbanel" data-aht="parshan">אודות ר' יצחק אברבנאל</a></multilink>, לעומת זאת, סובר שבתוכנית המקורית של ה', המשכן היה כלי שדרכו בני ישראל יכלו להרגיש את נוכחות ה', ולא מקום להקרבת קרבנות. לאחר חטא העגל ה' הוסיף&#160;את הקרבת הקרבנות כדי לאפשר את&#160;תהליך הכפרה.</li>
 
</ul>
 
</ul>
−
<p>Is it possible that Hashem changed His mind, or that a Torah commandment was relevant only for a particular era?<fn>Can you think of other cases in which an intervening event might have led to a change in Hashem's original plan?&#160; See Rashbam on <a href="The Decalogue: Direct From Hashem or Via Moshe" data-aht="page">The Decalogue: Direct From Hashem or Via Moshe?</a>&#160; What other commandments might be understood to pertain to just one era? For two examples, see Hoil Moshe on&#160; <a href="&quot;עַיִן תַּחַת עַיִן&quot; – An Eye for an Eye" data-aht="page">"עַיִן תַּחַת עַיִן" – An Eye for an Eye</a> and Rambam on <a href="Purpose of the Sacrifices" data-aht="page">Purpose of the Sacrifices</a>.</fn>&#160; What textual difficulties might such a suggestion resolve?<fn>The Hoil Moshe uses his explanation to account for the discrepancy in the laws regarding the altar in&#160;<a href="Shemot20-20-22" data-aht="source">Shemot 20</a> and <a href="Shemot27-1-8" data-aht="source">Shemot 27</a>.</fn>&#160; What theological difficulties does it raise?&#160; See <a href="Altars of Earth, Stone, and Wood" data-aht="page">Altars of Earth, Stone, and Wood</a> and <a href="Purpose of the Mishkan" data-aht="page">Purpose of the Mishkan</a>.</p>
+
<p>האם יתכן שה'&#160;התחרט, או שיש מצווה&#160;בתורה שהייתה רלוונטית רק בתקופה מסוימת?<fn>האם תוכלו לחשוב על מקרים אחרים שבהם אירוע מסויים הביא לשינוי בתכנית המקורית של השם?&#160; ראו רשב"ם על <a href="The Decalogue: Direct From Hashem or Via Moshe" data-aht="page">עשרת הדברים: ישירות מהקב"ה או דרך משה?</a>&#160; לגבי איזה עוד מצוות ניתן להציע שהם ניתנו על רקע של נסיבות מיוחדות בתקופה מסוימת? לשתי דוגמאות, ראו בעל הואיל משה על <a href="&quot;עַיִן תַּחַת עַיִן&quot; – An Eye for an Eye" data-aht="page">"עין תחת עין"</a> ורמב"ם על <a href="Purpose of the Sacrifices" data-aht="page">מטרת הקרבנות</a>.</fn>&#160; את אילו קשיים טקסטואליים הצעה כזאת פותרת?<fn>בעל הואיל משה&#160;משתמש בהסבר שלו כדי להסביר את חוסר ההתאמה בחוקים הנוגעים למזבח בין <a href="Shemot20-20-22" data-aht="source">שמות כ'</a> ל<a href="Shemot27-1-8" data-aht="source">שמות כ"ז</a>.</fn>&#160;אילו קשיים תיאולוגיים היא מעוררת? ראו <a href="Altars of Earth, Stone, and Wood" data-aht="page">מזבחות אדמה, אבן, ועץ</a> ו<a href="Purpose of the Mishkan" data-aht="page">מטרת המשכן</a>.</p>
 
</category>
 
</category>
 
<category>טעמי המצוות
 
<category>טעמי המצוות
−
<p>The reasoning behind most commandments in not explicit in Torah.&#160; Though many interpersonal laws might be self-explanatory, a great number of laws between man and God, such as the need for the Tabernacle and its vessels, beg the "why" question.</p>
+
<p>בדרך כלל, התורה אינה מפרשת את טעמי המצוות. טעמי מצוות בין אדם לחברו הם לעיתים קרובות מובנים מאליהם, אך מצוות רבות שבין אדם למקום, וביניהם דיני המשכן וכליו, מעלים את השאלה "למה".</p>
 
<ul>
 
<ul>
−
<li>Is it preferable to look into the reasons for mitzvot, or to simply accept them without questioning?&#160; What are the advantages and disadvantages of each approach?</li>
+
<li>האם עדיף לבחון את טעמי המצוות, או&#160;שעדיף לקבל אותן בלי לחפש הסבר? מהם היתרונות והחסרונות של כל גישה?</li>
−
<li>To what extent must an explanation account for all the details of a commandment?&#160;</li>
+
<li>האם הסבר טוב צריך להתייחס&#160;לכל פרטי המצווה?</li>
−
<li>Is it problematic to propose a practical or utilitarian purpose for a commandment, or to suggest that it is a concession to human foibles? In other words, must the Torah's laws represent an ideal and be inherently valuable, or might they simply be addressing human needs and nature?&#160; See <a href="Purpose of the Mishkan" data-aht="page">Purpose of the Mishkan</a>.</li>
+
<li>האם&#160;אפשר להציע מטרה מעשית או תועלתנית למצווה, או לחשוב&#160;שיש מצוות שיסודן בוויתור של ה' לחולשות האדם? במלים אחרות, האם מצוות התורה בהכרח מייצגות אידיאל שיש לשאוף אליו, או שמא ייתכן שהן מגיבות לטבע האדם ולצרכים שלו? ראו <a href="Purpose of the Mishkan" data-aht="page">מטרת המשכן</a>.</li>
 
</ul>
 
</ul>
 
</category>
 
</category>
−
<category>Of Tables, Bread, and Covenants
+
<category>השולחן, לחם הפנים, והברית
−
<p>We often look for symbolic meaning in rituals or religious objects. What symbolism might lie behind the ark, table, candelabrum, and incense altar?</p>
+
<p>לעיתים קרובות אנו מחפשים משמעות סמלית בטקסים דתיים ובתשמישי קדושה.&#160;מה המשמעות הסמלית של הארון, השולחן, המנורה, ומזבח הקטורת?</p>
 
<ul>
 
<ul>
−
<li><multilink><a href="AbarbanelShemot25" data-aht="source">Abarbanel</a><a href="AbarbanelShemot25" data-aht="source">Shemot 25</a><a href="R. Yitzchak Abarbanel" data-aht="parshan">About R. Yitzchak Abarbanel</a></multilink>&#160;proposes that the ark symbolizes the Torah, while the other vessels represent the physical (table), intellectual (menorah) and spiritual (incense altar) rewards granted to those who observe the Torah's commandments. Do you find his suggestion compelling? Why or why not? See <a href="Purpose of the Shulchan and Lechem HaPanim" data-aht="page">Purpose of the Shulchan and Lechem HaPanim</a>.</li>
+
<li>&#160;<multilink><a href="AbarbanelShemot25" data-aht="source">אברבנאל</a><a href="AbarbanelShemot25" data-aht="source">Shemot 25</a><a href="R. Yitzchak Abarbanel" data-aht="parshan">אודות ר' יצחק אברבנאל</a></multilink>&#160;סובר שארון הברית מסמלת את התורה, ואילו הכלים האחרים&#160;מסמלים את התגמולים החומריים (שולחן), האינטלקטואליים (מנורה), והרוחניים (מזבח הקטורת), שניתנים למי ששומר את מצוות התורה. האם התאוריה&#160;הזאת משכנעת? למה או למה לא? ראו <a href="Purpose of the Shulchan and Lechem HaPanim" data-aht="page">מטרת השולחן ולחם הפנים</a>.</li>
 
</ul>
 
</ul>
−
<p>What role does eating play in religious life? How many rites or commandments mandate partaking of food?</p>
+
<p>מהו תפקיד פעולת האכילה&#160;בחיים הדתיים? במסגרת אילו טקסים או מצוות אנחנו חייבים לאכול?</p>
 
<ul>
 
<ul>
−
<li>In the time of Tanakh, meals were often connected to signing covenantal agreements,<fn>See <a href="ANE:Treaties in Tanakh and the Ancient Near East" data-aht="page">Treaties in Tanakh and the Ancient Near East</a>.</fn> serving the same function as a handshake might today. In light of this, R. Hovav Yechieli<fn>See R. Hovav Yechieli, <a href="http://herzogpress.herzog.ac.il/gilayon.asp?gilh=%D7%9E%D7%93&amp;ktav=1&amp;gil=44">"תערך לפני שלחן – השולחן ולחם הפנים"</a>, Megadim 44 (5766): 33-49.</fn> suggests that the Lechem HaPanim constituted a covenant sealing meal which continuously renewed the Covenant of Sinai.&#160; What textual or conceptual support can you bring for this reading? See <a href="Purpose of the Shulchan and Lechem HaPanim" data-aht="page">Purpose of the Shulchan</a>.</li>
+
<li>בתקופת התנ"ך, אכילת ארוחה משותפת הייתה חלק מתהליך כריתת ברית,<fn>ראו <a href="ANE:Treaties in Tanakh and the Ancient Near East" data-aht="page">בריתות בתנ"ך ובמזרח הקדמון</a>.</fn>&#160;דומה ללחיצת יד בחברה שלנו. לאור זה, ר' חובב יחיאלי<fn>ראו ר' חובב יחיאלי, <a href="http://herzogpress.herzog.ac.il/gilayon.asp?gilh=%D7%9E%D7%93&amp;ktav=1&amp;gil=44">"תערך לפני שלחן – השולחן ולחם הפנים"</a>, מגדים מ"ד (תשס"ו): 49-33.</fn> מציע שלחם הפנים היה סוג של סעודה לצורך כריתת ברית שחידש באופן מתמיד את ברית סיני. איזו תמיכה טקסטואלית או רעיונית אפשר למצוא&#160;לקריאה זו? ראו <a href="Purpose of the Shulchan and Lechem HaPanim" data-aht="page">מטרת השולחן ולחם הפנים</a>,&#160;<a href="Purpose of the Sacrifices" data-aht="page">מטרת הקרבנות</a>, ו<a href="Purpose of the Mishkan" data-aht="page">מטרת המשכן</a>.</li>
 
</ul>
 
</ul>
 
</category>
 
</category>
−
<category>More...
+
<category>עוד...
−
<p>For more, see: <a href="Parashat Terumah/TopicList" data-aht="page">Parashat Terumah Topics</a>.</p>
+
<p>לעוד נושאים בפרשה, ראו: <a href="Parashat Terumah/TopicList" data-aht="page">רשימת נושאים – פרשת תרומה</a>.</p>
 
</category>
 
</category>
  
 
</page>
 
</page>
 
</aht-xml>
 
</aht-xml>

Latest revision as of 10:30, 28 January 2023

נושאים לשולחן שבת – פרשת תרומה

האם ה' צריך בית?

לה' אין צורך במחסה, אור, לחם, או בשר, אז למה הוא ציווה על בני ישראל לבנות את המשכן ואת כליו? ראו מטרת המשכן. 

  • לפי רמב"ןשמות כ"ה הקדמהאודות ר' משה בן נחמן, תפקיד המשכן היה לשמש בית לשכינה ולאפשר את המשך ההתגלות שהתחילה בהר סיני. האם ניתן להבין מכאן שאפשר להכיל את ה' בתוך מבנה פיזי? מה זה מלמד אותנו על מרחבים קדושים: האם מקומות מסוימים הם קדושים יותר מאחרים? כיצד הנוכחות הממשית של ה' יכולה להשפיע על מערכת היחסים שלנו איתו?
  •  ספרי דבריםא'אודות ספרי דברים מציג את המשכן ככלי שבאמצעותו כיפרו בני ישראל על חטא העגל, בעוד שמדרש תנחומאתרומה ח'אודות התנחומא מציין את התפקיד שלו כסימן לעמים האחרים שה' סלח לישראל. מאיזו מוטיבציה פולמוסית הקריאה של התנחומא מושפעת?1 האם אתם מכירים מקרים נוספים שבהם מוטיבציה פולמוסית משפיעה על הפירוש?
  • שד"לשמות כ"ה:א'אודות ר' שמואל דוד לוצאטו סובר שהמשכן השפיע לא רק על היחסים בין האדם למקום אלא גם על היחסים בין האדם לחברו. המשכן היווה מקום מרכזי לעבודת ה', ועל ידי זה הוא איחד את העם. מהם היתרונות האחרים של ריכוזיות? מה הם חסרונותיה?

שינוי בתוכנית

האם עבודת הקרבנות הייתה חלק מהתכנית המקורית של ה'?

האם יתכן שה' התחרט, או שיש מצווה בתורה שהייתה רלוונטית רק בתקופה מסוימת?2  את אילו קשיים טקסטואליים הצעה כזאת פותרת?3 אילו קשיים תיאולוגיים היא מעוררת? ראו מזבחות אדמה, אבן, ועץ ומטרת המשכן.

טעמי המצוות

בדרך כלל, התורה אינה מפרשת את טעמי המצוות. טעמי מצוות בין אדם לחברו הם לעיתים קרובות מובנים מאליהם, אך מצוות רבות שבין אדם למקום, וביניהם דיני המשכן וכליו, מעלים את השאלה "למה".

  • האם עדיף לבחון את טעמי המצוות, או שעדיף לקבל אותן בלי לחפש הסבר? מהם היתרונות והחסרונות של כל גישה?
  • האם הסבר טוב צריך להתייחס לכל פרטי המצווה?
  • האם אפשר להציע מטרה מעשית או תועלתנית למצווה, או לחשוב שיש מצוות שיסודן בוויתור של ה' לחולשות האדם? במלים אחרות, האם מצוות התורה בהכרח מייצגות אידיאל שיש לשאוף אליו, או שמא ייתכן שהן מגיבות לטבע האדם ולצרכים שלו? ראו מטרת המשכן.

השולחן, לחם הפנים, והברית

לעיתים קרובות אנו מחפשים משמעות סמלית בטקסים דתיים ובתשמישי קדושה. מה המשמעות הסמלית של הארון, השולחן, המנורה, ומזבח הקטורת?

מהו תפקיד פעולת האכילה בחיים הדתיים? במסגרת אילו טקסים או מצוות אנחנו חייבים לאכול?

  • בתקופת התנ"ך, אכילת ארוחה משותפת הייתה חלק מתהליך כריתת ברית,4 דומה ללחיצת יד בחברה שלנו. לאור זה, ר' חובב יחיאלי5 מציע שלחם הפנים היה סוג של סעודה לצורך כריתת ברית שחידש באופן מתמיד את ברית סיני. איזו תמיכה טקסטואלית או רעיונית אפשר למצוא לקריאה זו? ראו מטרת השולחן ולחם הפנים, מטרת הקרבנות, ומטרת המשכן.

עוד...

לעוד נושאים בפרשה, ראו: רשימת נושאים – פרשת תרומה.

Retrieved from "http://alhatorah.org/w/index.php?title=Shabbat_Table_Topics_–_Parashat_Terumah/0/he&oldid=75837&useskin=vector"