Difference between revisions of "Shabbat Table Topics – Parashat Terumah/0/he"
Jump to navigation
Jump to search
m |
m (Text replacement - "Seforno" to "Sforno") |
||
| (8 intermediate revisions by 2 users not shown) | |||
| Line 4: | Line 4: | ||
<h1>נושאים לשולחן שבת – פרשת תרומה</h1> | <h1>נושאים לשולחן שבת – פרשת תרומה</h1> | ||
<category>האם ה' צריך בית? | <category>האם ה' צריך בית? | ||
| − | <p>לה' אין צורך במחסה, אור, לחם או בשר, אז למה הוא ציווה על בני ישראל לבנות את המשכן ואת כליו? ראו <a href="Purpose of the Mishkan" data-aht="page">מטרת המשכן</a>. </p> | + | <p>לה' אין צורך במחסה, אור, לחם, או בשר, אז למה הוא ציווה על בני ישראל לבנות את המשכן ואת כליו? ראו <a href="Purpose of the Mishkan" data-aht="page">מטרת המשכן</a>. </p> |
<ul> | <ul> | ||
| − | <li>לפי <multilink><a href="RambanShemot25Introduction" data-aht="source">רמב"ן</a><a href="RambanShemot25Introduction" data-aht="source">שמות כ"ה הקדמה</a><a href="R. Moshe b. Nachman (Ramban, Nachmanides)" data-aht="parshan">אודות ר' משה בן נחמן</a></multilink>, תפקיד המשכן היה לשמש בית | + | <li>לפי <multilink><a href="RambanShemot25Introduction" data-aht="source">רמב"ן</a><a href="RambanShemot25Introduction" data-aht="source">שמות כ"ה הקדמה</a><a href="R. Moshe b. Nachman (Ramban, Nachmanides)" data-aht="parshan">אודות ר' משה בן נחמן</a></multilink>, תפקיד המשכן היה לשמש בית לשכינה ולאפשר את המשך ההתגלות שהתחילה בהר סיני. האם ניתן להבין מכאן שאפשר להכיל את ה' בתוך מבנה פיזי? מה זה מלמד אותנו על מרחבים קדושים: האם מקומות מסוימים הם קדושים יותר מאחרים? כיצד הנוכחות הממשית של ה' יכולה להשפיע על מערכת היחסים שלנו איתו?</li> |
| − | <li> <multilink><a href="SifreDevarim1" data-aht="source">ספרי דברים</a><a href="SifreDevarim1" data-aht="source">א'</a><a href="Sifre Devarim" data-aht="parshan">אודות ספרי דברים</a></multilink> מציג את המשכן ככלי שבאמצעותו כיפרו בני ישראל על חטא העגל, בעוד שמדרש <multilink><a href="TanchumaTerumah8" data-aht="source">תנחומא</a><a href="TanchumaTerumah8" data-aht="source">תרומה ח'</a><a href="Tanchuma" data-aht="parshan">אודות התנחומא</a></multilink> מציין את התפקיד שלו כסימן לעמים האחרים שה' סלח לישראל. | + | <li> <multilink><a href="SifreDevarim1" data-aht="source">ספרי דברים</a><a href="SifreDevarim1" data-aht="source">א'</a><a href="Sifre Devarim" data-aht="parshan">אודות ספרי דברים</a></multilink> מציג את המשכן ככלי שבאמצעותו כיפרו בני ישראל על חטא העגל, בעוד שמדרש <multilink><a href="TanchumaTerumah8" data-aht="source">תנחומא</a><a href="TanchumaTerumah8" data-aht="source">תרומה ח'</a><a href="Tanchuma" data-aht="parshan">אודות התנחומא</a></multilink> מציין את התפקיד שלו כסימן לעמים האחרים שה' סלח לישראל. מאיזו מוטיבציה פולמוסית הקריאה של התנחומא מושפעת?<fn>ייתכן שהמדרש מתפלמס באופן ישיר עם התפיסה הנוצרית לפיה חטא העגל פגע באופן יסודי בקשר בין ישראל לבין הקב"ה, ובני ישראל נענשו בכך שחייבים בכל המצוות ואינם זכאים לישועה בעזרת אמונה בלבד. לפי המדרש, דווקא הציווי לבניית המשכן ניתן לאחר חטא העגל, ואילו שאר המצוות ניתנו קודם לכן במרה או בהר סיני. לפני החטא. בנוסף, המשכן עצמו אינו סימן למערכת יחסים רעועה אלא סמל למערכת יחסים שחזרה לתיקונה.</fn> האם אתם מכירים מקרים נוספים שבהם מוטיבציה פולמוסית משפיעה על הפירוש?</li> |
| − | <li><multilink><a href="ShadalShemot25-1" data-aht="source">שד"ל</a><a href="ShadalShemot25-1" data-aht="source">שמות כ"ה:א'</a><a href="R. Shemuel David Luzzatto (Shadal)" data-aht="parshan">אודות ר' שמואל דוד לוצאטו</a></multilink> סובר שהמשכן השפיע לא רק על היחסים בין האדם למקום אלא גם על היחסים בין האדם לחברו. המשכן | + | <li><multilink><a href="ShadalShemot25-1" data-aht="source">שד"ל</a><a href="ShadalShemot25-1" data-aht="source">שמות כ"ה:א'</a><a href="R. Shemuel David Luzzatto (Shadal)" data-aht="parshan">אודות ר' שמואל דוד לוצאטו</a></multilink> סובר שהמשכן השפיע לא רק על היחסים בין האדם למקום אלא גם על היחסים בין האדם לחברו. המשכן היווה מקום מרכזי לעבודת ה', ועל ידי זה הוא איחד את העם. מהם היתרונות האחרים של ריכוזיות? מה הם חסרונותיה?</li> |
</ul> | </ul> | ||
</category> | </category> | ||
| Line 14: | Line 14: | ||
<p>האם עבודת הקרבנות הייתה חלק מהתכנית המקורית של ה'?</p> | <p>האם עבודת הקרבנות הייתה חלק מהתכנית המקורית של ה'?</p> | ||
<ul> | <ul> | ||
| − | <li><multilink><a href=" | + | <li><multilink><a href="SfornoMaamarKavvanotHaTorah6-13" data-aht="source">ספורנו</a><a href="SfornoMaamarKavvanotHaTorah6-13" data-aht="source">מאמר כוונות התורה ו':י"ג</a><a href="R. Ovadyah Sforno" data-aht="parshan">אודות ר' עובדיה ספורנו</a></multilink> ובעל <multilink><a href="HoilMosheShemot20-20" data-aht="source">הואיל משה</a><a href="HoilMosheShemot20-20" data-aht="source">שמות כ':כ'</a><a href="R. Moshe Yitzchak Ashkenazi (Hoil Moshe)" data-aht="parshan">אודות ר' משה יצחק אשכנזי</a></multilink> סוברים שאמנם ה' תמיד רצה שתהיה עבודת קרבנות, אך הוא לא רצה להגביל אותה לקבוצה או מקום ספציפיים, והוא העדיף שיעבדו אותו בבמות מפוזרות ולא במשכן מרכזי. רק לאחר חטא העגל הוא החליט שבני ישראל לא היו מסוגלים לעמוד בדרישות של פולחן כזה והיו זקוקים לחוקים ומגבלות שימנעו אותם מלחטוא. </li> |
| − | <li> <multilink><a href="AbarbanelYirmeyahu7" data-aht="source">אברבנאל</a><a href="AbarbanelYirmeyahu7" data-aht="source">ירמיהו ז'</a><a href="R. Yitzchak Abarbanel" data-aht="parshan">אודות ר' יצחק אברבנאל</a></multilink>, לעומת זאת, סובר שבתוכנית המקורית של ה' | + | <li> <multilink><a href="AbarbanelYirmeyahu7" data-aht="source">אברבנאל</a><a href="AbarbanelYirmeyahu7" data-aht="source">ירמיהו ז'</a><a href="R. Yitzchak Abarbanel" data-aht="parshan">אודות ר' יצחק אברבנאל</a></multilink>, לעומת זאת, סובר שבתוכנית המקורית של ה', המשכן היה כלי שדרכו בני ישראל יכלו להרגיש את נוכחות ה', ולא מקום להקרבת קרבנות. לאחר חטא העגל ה' הוסיף את הקרבת הקרבנות כדי לאפשר את תהליך הכפרה.</li> |
</ul> | </ul> | ||
| − | <p>האם יתכן שה' התחרט, או שיש מצווה בתורה | + | <p>האם יתכן שה' התחרט, או שיש מצווה בתורה שהייתה רלוונטית רק בתקופה מסוימת?<fn>האם תוכלו לחשוב על מקרים אחרים שבהם אירוע מסויים הביא לשינוי בתכנית המקורית של השם?  ראו רשב"ם על <a href="The Decalogue: Direct From Hashem or Via Moshe" data-aht="page">עשרת הדברים: ישירות מהקב"ה או דרך משה?</a>  לגבי איזה עוד מצוות ניתן להציע שהם ניתנו על רקע של נסיבות מיוחדות בתקופה מסוימת? לשתי דוגמאות, ראו בעל הואיל משה על <a href=""עַיִן תַּחַת עַיִן" – An Eye for an Eye" data-aht="page">"עין תחת עין"</a> ורמב"ם על <a href="Purpose of the Sacrifices" data-aht="page">מטרת הקרבנות</a>.</fn>  את אילו קשיים טקסטואליים הצעה כזאת פותרת?<fn>בעל הואיל משה משתמש בהסבר שלו כדי להסביר את חוסר ההתאמה בחוקים הנוגעים למזבח בין <a href="Shemot20-20-22" data-aht="source">שמות כ'</a> ל<a href="Shemot27-1-8" data-aht="source">שמות כ"ז</a>.</fn> אילו קשיים תיאולוגיים היא מעוררת? ראו <a href="Altars of Earth, Stone, and Wood" data-aht="page">מזבחות אדמה, אבן, ועץ</a> ו<a href="Purpose of the Mishkan" data-aht="page">מטרת המשכן</a>.</p> |
</category> | </category> | ||
<category>טעמי המצוות | <category>טעמי המצוות | ||
| − | <p> | + | <p>בדרך כלל, התורה אינה מפרשת את טעמי המצוות. טעמי מצוות בין אדם לחברו הם לעיתים קרובות מובנים מאליהם, אך מצוות רבות שבין אדם למקום, וביניהם דיני המשכן וכליו, מעלים את השאלה "למה".</p> |
| − | |||
<ul> | <ul> | ||
| − | <li>האם עדיף לבחון את | + | <li>האם עדיף לבחון את טעמי המצוות, או שעדיף לקבל אותן בלי לחפש הסבר? מהם היתרונות והחסרונות של כל גישה?</li> |
| − | <li> | + | <li>האם הסבר טוב צריך להתייחס לכל פרטי המצווה?</li> |
| − | + | <li>האם אפשר להציע מטרה מעשית או תועלתנית למצווה, או לחשוב שיש מצוות שיסודן בוויתור של ה' לחולשות האדם? במלים אחרות, האם מצוות התורה בהכרח מייצגות אידיאל שיש לשאוף אליו, או שמא ייתכן שהן מגיבות לטבע האדם ולצרכים שלו? ראו <a href="Purpose of the Mishkan" data-aht="page">מטרת המשכן</a>.</li> | |
| − | <li> | ||
| − | |||
| − | |||
</ul> | </ul> | ||
</category> | </category> | ||
| − | <category> | + | <category>השולחן, לחם הפנים, והברית |
| − | <p> | + | <p>לעיתים קרובות אנו מחפשים משמעות סמלית בטקסים דתיים ובתשמישי קדושה. מה המשמעות הסמלית של הארון, השולחן, המנורה, ומזבח הקטורת?</p> |
| − | |||
<ul> | <ul> | ||
| − | + | <li> <multilink><a href="AbarbanelShemot25" data-aht="source">אברבנאל</a><a href="AbarbanelShemot25" data-aht="source">Shemot 25</a><a href="R. Yitzchak Abarbanel" data-aht="parshan">אודות ר' יצחק אברבנאל</a></multilink> סובר שארון הברית מסמלת את התורה, ואילו הכלים האחרים מסמלים את התגמולים החומריים (שולחן), האינטלקטואליים (מנורה), והרוחניים (מזבח הקטורת), שניתנים למי ששומר את מצוות התורה. האם התאוריה הזאת משכנעת? למה או למה לא? ראו <a href="Purpose of the Shulchan and Lechem HaPanim" data-aht="page">מטרת השולחן ולחם הפנים</a>.</li> | |
| − | <li> <multilink><a href="AbarbanelShemot25" data-aht="source">אברבנאל</a><a href="AbarbanelShemot25" data-aht="source">Shemot 25</a><a href="R. Yitzchak Abarbanel" data-aht="parshan">אודות ר' יצחק אברבנאל</a></multilink>  | ||
</ul> | </ul> | ||
| − | <p> | + | <p>מהו תפקיד פעולת האכילה בחיים הדתיים? במסגרת אילו טקסים או מצוות אנחנו חייבים לאכול?</p> |
| − | |||
<ul> | <ul> | ||
| − | <li>בתקופת | + | <li>בתקופת התנ"ך, אכילת ארוחה משותפת הייתה חלק מתהליך כריתת ברית,<fn>ראו <a href="ANE:Treaties in Tanakh and the Ancient Near East" data-aht="page">בריתות בתנ"ך ובמזרח הקדמון</a>.</fn> דומה ללחיצת יד בחברה שלנו. לאור זה, ר' חובב יחיאלי<fn>ראו ר' חובב יחיאלי, <a href="http://herzogpress.herzog.ac.il/gilayon.asp?gilh=%D7%9E%D7%93&ktav=1&gil=44">"תערך לפני שלחן – השולחן ולחם הפנים"</a>, מגדים מ"ד (תשס"ו): 49-33.</fn> מציע שלחם הפנים היה סוג של סעודה לצורך כריתת ברית שחידש באופן מתמיד את ברית סיני. איזו תמיכה טקסטואלית או רעיונית אפשר למצוא לקריאה זו? ראו <a href="Purpose of the Shulchan and Lechem HaPanim" data-aht="page">מטרת השולחן ולחם הפנים</a>, <a href="Purpose of the Sacrifices" data-aht="page">מטרת הקרבנות</a>, ו<a href="Purpose of the Mishkan" data-aht="page">מטרת המשכן</a>.</li> |
| − | |||
</ul> | </ul> | ||
</category> | </category> | ||
Latest revision as of 10:30, 28 January 2023
נושאים לשולחן שבת – פרשת תרומה
האם ה' צריך בית?
לה' אין צורך במחסה, אור, לחם, או בשר, אז למה הוא ציווה על בני ישראל לבנות את המשכן ואת כליו? ראו מטרת המשכן.
- לפי רמב"ן, תפקיד המשכן היה לשמש בית לשכינה ולאפשר את המשך ההתגלות שהתחילה בהר סיני. האם ניתן להבין מכאן שאפשר להכיל את ה' בתוך מבנה פיזי? מה זה מלמד אותנו על מרחבים קדושים: האם מקומות מסוימים הם קדושים יותר מאחרים? כיצד הנוכחות הממשית של ה' יכולה להשפיע על מערכת היחסים שלנו איתו?
- ספרי דברים מציג את המשכן ככלי שבאמצעותו כיפרו בני ישראל על חטא העגל, בעוד שמדרש תנחומא מציין את התפקיד שלו כסימן לעמים האחרים שה' סלח לישראל. מאיזו מוטיבציה פולמוסית הקריאה של התנחומא מושפעת?1 האם אתם מכירים מקרים נוספים שבהם מוטיבציה פולמוסית משפיעה על הפירוש?
- שד"ל סובר שהמשכן השפיע לא רק על היחסים בין האדם למקום אלא גם על היחסים בין האדם לחברו. המשכן היווה מקום מרכזי לעבודת ה', ועל ידי זה הוא איחד את העם. מהם היתרונות האחרים של ריכוזיות? מה הם חסרונותיה?
שינוי בתוכנית
האם עבודת הקרבנות הייתה חלק מהתכנית המקורית של ה'?
- ספורנו ובעל הואיל משה סוברים שאמנם ה' תמיד רצה שתהיה עבודת קרבנות, אך הוא לא רצה להגביל אותה לקבוצה או מקום ספציפיים, והוא העדיף שיעבדו אותו בבמות מפוזרות ולא במשכן מרכזי. רק לאחר חטא העגל הוא החליט שבני ישראל לא היו מסוגלים לעמוד בדרישות של פולחן כזה והיו זקוקים לחוקים ומגבלות שימנעו אותם מלחטוא.
- אברבנאל, לעומת זאת, סובר שבתוכנית המקורית של ה', המשכן היה כלי שדרכו בני ישראל יכלו להרגיש את נוכחות ה', ולא מקום להקרבת קרבנות. לאחר חטא העגל ה' הוסיף את הקרבת הקרבנות כדי לאפשר את תהליך הכפרה.
האם יתכן שה' התחרט, או שיש מצווה בתורה שהייתה רלוונטית רק בתקופה מסוימת?2 את אילו קשיים טקסטואליים הצעה כזאת פותרת?3 אילו קשיים תיאולוגיים היא מעוררת? ראו מזבחות אדמה, אבן, ועץ ומטרת המשכן.
טעמי המצוות
בדרך כלל, התורה אינה מפרשת את טעמי המצוות. טעמי מצוות בין אדם לחברו הם לעיתים קרובות מובנים מאליהם, אך מצוות רבות שבין אדם למקום, וביניהם דיני המשכן וכליו, מעלים את השאלה "למה".
- האם עדיף לבחון את טעמי המצוות, או שעדיף לקבל אותן בלי לחפש הסבר? מהם היתרונות והחסרונות של כל גישה?
- האם הסבר טוב צריך להתייחס לכל פרטי המצווה?
- האם אפשר להציע מטרה מעשית או תועלתנית למצווה, או לחשוב שיש מצוות שיסודן בוויתור של ה' לחולשות האדם? במלים אחרות, האם מצוות התורה בהכרח מייצגות אידיאל שיש לשאוף אליו, או שמא ייתכן שהן מגיבות לטבע האדם ולצרכים שלו? ראו מטרת המשכן.
השולחן, לחם הפנים, והברית
לעיתים קרובות אנו מחפשים משמעות סמלית בטקסים דתיים ובתשמישי קדושה. מה המשמעות הסמלית של הארון, השולחן, המנורה, ומזבח הקטורת?
- אברבנאל סובר שארון הברית מסמלת את התורה, ואילו הכלים האחרים מסמלים את התגמולים החומריים (שולחן), האינטלקטואליים (מנורה), והרוחניים (מזבח הקטורת), שניתנים למי ששומר את מצוות התורה. האם התאוריה הזאת משכנעת? למה או למה לא? ראו מטרת השולחן ולחם הפנים.
מהו תפקיד פעולת האכילה בחיים הדתיים? במסגרת אילו טקסים או מצוות אנחנו חייבים לאכול?
- בתקופת התנ"ך, אכילת ארוחה משותפת הייתה חלק מתהליך כריתת ברית,4 דומה ללחיצת יד בחברה שלנו. לאור זה, ר' חובב יחיאלי5 מציע שלחם הפנים היה סוג של סעודה לצורך כריתת ברית שחידש באופן מתמיד את ברית סיני. איזו תמיכה טקסטואלית או רעיונית אפשר למצוא לקריאה זו? ראו מטרת השולחן ולחם הפנים, מטרת הקרבנות, ומטרת המשכן.
עוד...
לעוד נושאים בפרשה, ראו: רשימת נושאים – פרשת תרומה.
