Difference between revisions of "Shabbat Table Topics – Parashat Terumah/0/he"
Jump to navigation
Jump to search
m |
m |
||
| Line 8: | Line 8: | ||
<li>לפי <multilink><a href="RambanShemot25Introduction" data-aht="source">רמב"ן</a><a href="RambanShemot25Introduction" data-aht="source">שמות כ"ה הקדמה</a><a href="R. Moshe b. Nachman (Ramban, Nachmanides)" data-aht="parshan">אודות ר' משה בן נחמן</a></multilink>, תפקיד המשכן היה לשמש בית לשכניה ולאפשר המשך ההתגלות שהתחילה בהר סיני. האם ניתן להבין מכאן שאפשר להכיל את ה' בתוך מבנה פיזי? מה זה מה זה מלמד אותנו על מרחבים קדושים: האם מקומות מסוימים הם קדושים יותר מאחרים? כיצד הנוכחות הממשית של ה' יכולה להשפיע על מערכת היחסים שלנו איתו?</li> | <li>לפי <multilink><a href="RambanShemot25Introduction" data-aht="source">רמב"ן</a><a href="RambanShemot25Introduction" data-aht="source">שמות כ"ה הקדמה</a><a href="R. Moshe b. Nachman (Ramban, Nachmanides)" data-aht="parshan">אודות ר' משה בן נחמן</a></multilink>, תפקיד המשכן היה לשמש בית לשכניה ולאפשר המשך ההתגלות שהתחילה בהר סיני. האם ניתן להבין מכאן שאפשר להכיל את ה' בתוך מבנה פיזי? מה זה מה זה מלמד אותנו על מרחבים קדושים: האם מקומות מסוימים הם קדושים יותר מאחרים? כיצד הנוכחות הממשית של ה' יכולה להשפיע על מערכת היחסים שלנו איתו?</li> | ||
<li> <multilink><a href="SifreDevarim1" data-aht="source">ספרי דברים</a><a href="SifreDevarim1" data-aht="source">א'</a><a href="Sifre Devarim" data-aht="parshan">אודות ספרי דברים</a></multilink> מציג את המשכן ככלי שבאמצעותו כיפרו בני ישראל על חטא העגל, בעוד שמדרש <multilink><a href="TanchumaTerumah8" data-aht="source">תנחומא</a><a href="TanchumaTerumah8" data-aht="source">תרומה ח'</a><a href="Tanchuma" data-aht="parshan">אודות התנחומא</a></multilink> מציין את התפקיד שלו כסימן לעמים האחרים שה' סלח לישראל. מאיזה מוטיבציה פולמוסית הקריאה של התנחומא מושפעת?<fn>ייתכן שהמדרש מתפלמס באופן ישיר עם התפיסה הנוצרית לפיה חטא העגל פגע באופן יסודי בקשר בין ישראל לבין הקב"ה, ובני ישראל נענשו בכך שחייבים בכל המצוות ואינם זכאים לישועה בעזרת אמונה בלבד. לפי המדרש, דווקא הציווי לבניית המשכן ניתן לאחר חטא העגל, ואילו שאר המצוות ניתנו קודם לכן במרה או בהר סיני. לפני החטא. בנוסף, המשכן עצמו אינו סימן למערכת יחסים רעועה אלא סמל למערכת יחסים שחזרה לתיקונה.</fn> האם אתם מכירים מקרים נוספים שבהם מוטיבציה פולמוסית משפיעה על הפירוש?</li> | <li> <multilink><a href="SifreDevarim1" data-aht="source">ספרי דברים</a><a href="SifreDevarim1" data-aht="source">א'</a><a href="Sifre Devarim" data-aht="parshan">אודות ספרי דברים</a></multilink> מציג את המשכן ככלי שבאמצעותו כיפרו בני ישראל על חטא העגל, בעוד שמדרש <multilink><a href="TanchumaTerumah8" data-aht="source">תנחומא</a><a href="TanchumaTerumah8" data-aht="source">תרומה ח'</a><a href="Tanchuma" data-aht="parshan">אודות התנחומא</a></multilink> מציין את התפקיד שלו כסימן לעמים האחרים שה' סלח לישראל. מאיזה מוטיבציה פולמוסית הקריאה של התנחומא מושפעת?<fn>ייתכן שהמדרש מתפלמס באופן ישיר עם התפיסה הנוצרית לפיה חטא העגל פגע באופן יסודי בקשר בין ישראל לבין הקב"ה, ובני ישראל נענשו בכך שחייבים בכל המצוות ואינם זכאים לישועה בעזרת אמונה בלבד. לפי המדרש, דווקא הציווי לבניית המשכן ניתן לאחר חטא העגל, ואילו שאר המצוות ניתנו קודם לכן במרה או בהר סיני. לפני החטא. בנוסף, המשכן עצמו אינו סימן למערכת יחסים רעועה אלא סמל למערכת יחסים שחזרה לתיקונה.</fn> האם אתם מכירים מקרים נוספים שבהם מוטיבציה פולמוסית משפיעה על הפירוש?</li> | ||
| − | <li> | + | <li><multilink><a href="ShadalShemot25-1" data-aht="source">שד"ל</a><a href="ShadalShemot25-1" data-aht="source">שמות כ"ה:א'</a><a href="R. Shemuel David Luzzatto (Shadal)" data-aht="parshan">אודות ר' שמואל דוד לוצאטו</a></multilink> סובר שהמשכן השפיע לא רק על היחסים בין האדם למקום אלא גם על היחסים בין האדם לחברו. בכך שהוא מספק מיקום ריכוזי לכולם להתכנס בעבודתם לה ', המשכן שימש לאיחוד האומה. מהם היתרונות האחרים של הריכוזיות מה הם חלק מהחסרונות?</li> |
| − | + | <li>suggests that the Tabernacle enhanced man's relationship with not only Hashem but also with his fellow man. By providing a centralized location for all to gather in their worship of Hashem, the Mishkan served to unify the nation. What are other benefits of centralization? What are some of the downsides?</li> | |
| − | |||
</ul> | </ul> | ||
</category> | </category> | ||
<category>שינוי בתוכנית | <category>שינוי בתוכנית | ||
| − | <p>האם פולחן הקורבן במשכן היה תמיד חלק מתוכניותיו של האשם?</p><p>Was sacrificial worship in the Tabernacle always part of Hashem's plans?</p><ul> | + | <p>האם פולחן הקורבן במשכן היה תמיד חלק מתוכניותיו של האשם?</p> |
| + | <p>Was sacrificial worship in the Tabernacle always part of Hashem's plans?</p> | ||
| + | <ul> | ||
<li>ספורנו והואיל משה מציעים שלמרות שהשם תמיד רצה עבודת הקרבה, הוא לא רצה להגביל אותו לקבוצה או מקום פרטני כלשהו, והעדיף להתפלל באמצעות מזבחות פרטיות ולא במשכן מרכזי. רק לאחר חטא עגל הזהב הוא החליט שהאומה אינה מסוגלת לעבוד פולחן כזה ובמקום זאת היא זקוקה למגבלות והגנות. </li> | <li>ספורנו והואיל משה מציעים שלמרות שהשם תמיד רצה עבודת הקרבה, הוא לא רצה להגביל אותו לקבוצה או מקום פרטני כלשהו, והעדיף להתפלל באמצעות מזבחות פרטיות ולא במשכן מרכזי. רק לאחר חטא עגל הזהב הוא החליט שהאומה אינה מסוגלת לעבוד פולחן כזה ובמקום זאת היא זקוקה למגבלות והגנות. </li> | ||
<li><multilink><a href="SefornoMaamarKavvanotHaTorah6-13" data-aht="source">ספורנו</a><a href="SefornoMaamarKavvanotHaTorah6-13" data-aht="source">מאמר כוונות התורה ו':י"ג</a><a href="R. Ovadyah Seforno" data-aht="parshan">אודות ר' עובדיה ספורנו</a></multilink> ו<multilink><a href="HoilMosheShemot20-20" data-aht="source">הואיל משה</a><a href="HoilMosheShemot20-20" data-aht="source">שמות כ':כ'</a><a href="R. Moshe Yitzchak Ashkenazi (Hoil Moshe)" data-aht="parshan">אודות ר' משה יצחק אשכנזי</a></multilink> suggest that though Hashem had always wanted a sacrificial service, He had not wanted to limit it to any individual group or place, preferring to be worshiped via private altars rather than in a centralized Tabernacle.  Only after the Sin of the Golden Calf did He decide that the nation was not capable of such worship and instead needed limitations and safeguards. </li> | <li><multilink><a href="SefornoMaamarKavvanotHaTorah6-13" data-aht="source">ספורנו</a><a href="SefornoMaamarKavvanotHaTorah6-13" data-aht="source">מאמר כוונות התורה ו':י"ג</a><a href="R. Ovadyah Seforno" data-aht="parshan">אודות ר' עובדיה ספורנו</a></multilink> ו<multilink><a href="HoilMosheShemot20-20" data-aht="source">הואיל משה</a><a href="HoilMosheShemot20-20" data-aht="source">שמות כ':כ'</a><a href="R. Moshe Yitzchak Ashkenazi (Hoil Moshe)" data-aht="parshan">אודות ר' משה יצחק אשכנזי</a></multilink> suggest that though Hashem had always wanted a sacrificial service, He had not wanted to limit it to any individual group or place, preferring to be worshiped via private altars rather than in a centralized Tabernacle.  Only after the Sin of the Golden Calf did He decide that the nation was not capable of such worship and instead needed limitations and safeguards. </li> | ||
<li>לעומת זאת, אברבנאל מציע כי התוכנית המקורית של האשם כללה משכן ככלי שדרכו תחוש האומה את נוכחותו של האשם, אך לא קורבנות. אולם לאחר חטא עגל הזהב השם הוסיף מרכיב הקרבה כדי להקל על תהליך הכפרה.</li> | <li>לעומת זאת, אברבנאל מציע כי התוכנית המקורית של האשם כללה משכן ככלי שדרכו תחוש האומה את נוכחותו של האשם, אך לא קורבנות. אולם לאחר חטא עגל הזהב השם הוסיף מרכיב הקרבה כדי להקל על תהליך הכפרה.</li> | ||
<li> <multilink><a href="AbarbanelYirmeyahu7" data-aht="source">אברבנאל</a><a href="AbarbanelYirmeyahu7" data-aht="source">ירמיהו ז'</a><a href="R. Yitzchak Abarbanel" data-aht="parshan">אודות ר' יצחק אברבנאל</a></multilink>, in contrast, suggests that Hashem's original plan included a Tabernacle as a vehicle through which the nation would feel Hashem's presence, but not sacrifices. After the Sin of the Golden Calf, however, Hashem added a sacrificial component to facilitate the atonement process.</li> | <li> <multilink><a href="AbarbanelYirmeyahu7" data-aht="source">אברבנאל</a><a href="AbarbanelYirmeyahu7" data-aht="source">ירמיהו ז'</a><a href="R. Yitzchak Abarbanel" data-aht="parshan">אודות ר' יצחק אברבנאל</a></multilink>, in contrast, suggests that Hashem's original plan included a Tabernacle as a vehicle through which the nation would feel Hashem's presence, but not sacrifices. After the Sin of the Golden Calf, however, Hashem added a sacrificial component to facilitate the atonement process.</li> | ||
| − | </ul><p>האם יתכן שהשם שינה את דעתו, או שמצווה תורנית הייתה רלוונטית רק בעידן מסוים? 2 אילו קשיים טקסטואליים יכולה הצעה כזו לפתור? 3 אילו קשיים תיאולוגיים היא מעוררת? ראו מזבחות אדמה, אבן, ועץ ומטרת המשכן.</p><p>Is it possible that Hashem changed His mind, or that a Torah commandment was relevant only for a particular era?<fn>האם תוכלו לחשוב על מקרים אחרים שבהם אירוע מסויים הביא לשינוי בתכנית המקורית של השם?  ראו רשב"ם על <a href="The Decalogue: Direct From Hashem or Via Moshe" data-aht="page">עשרת הדברים: ישירות מהקב"ה או דרך משה?</a>  לגבי איזה עוד מצוות ניתן להציע שהם ניתנו על רקע של נסיבות מיוחדות בתקופה מסוימת? לשתי דוגמאות, ראו בעל הואיל משה על <a href=""עַיִן תַּחַת עַיִן" – An Eye for an Eye" data-aht="page">"עין תחת עין"</a> ורמב"ם על <a href="Purpose of the Sacrifices" data-aht="page">מטרת הקרבנות</a>.</fn>  What textual difficulties might such a suggestion resolve?<fn>בעל הואיל משה משתמש בהסבר שלו כדי להסביר את חוסר ההתאמה בחוקים הנוגעים למזבח בין <a href="Shemot20-20-22" data-aht="source">שמות כ'</a> ל<a href="Shemot27-1-8" data-aht="source">שמות כ"ז</a>.</fn>  What theological difficulties does it raise?  ראו <a href="Altars of Earth, Stone, and Wood" data-aht="page">מזבחות אדמה, אבן, ועץ</a> ו<a href="Purpose of the Mishkan" data-aht="page">מטרת המשכן</a>.</p> | + | </ul> |
| + | <p>האם יתכן שהשם שינה את דעתו, או שמצווה תורנית הייתה רלוונטית רק בעידן מסוים? 2 אילו קשיים טקסטואליים יכולה הצעה כזו לפתור? 3 אילו קשיים תיאולוגיים היא מעוררת? ראו מזבחות אדמה, אבן, ועץ ומטרת המשכן.</p> | ||
| + | <p>Is it possible that Hashem changed His mind, or that a Torah commandment was relevant only for a particular era?<fn>האם תוכלו לחשוב על מקרים אחרים שבהם אירוע מסויים הביא לשינוי בתכנית המקורית של השם?  ראו רשב"ם על <a href="The Decalogue: Direct From Hashem or Via Moshe" data-aht="page">עשרת הדברים: ישירות מהקב"ה או דרך משה?</a>  לגבי איזה עוד מצוות ניתן להציע שהם ניתנו על רקע של נסיבות מיוחדות בתקופה מסוימת? לשתי דוגמאות, ראו בעל הואיל משה על <a href=""עַיִן תַּחַת עַיִן" – An Eye for an Eye" data-aht="page">"עין תחת עין"</a> ורמב"ם על <a href="Purpose of the Sacrifices" data-aht="page">מטרת הקרבנות</a>.</fn>  What textual difficulties might such a suggestion resolve?<fn>בעל הואיל משה משתמש בהסבר שלו כדי להסביר את חוסר ההתאמה בחוקים הנוגעים למזבח בין <a href="Shemot20-20-22" data-aht="source">שמות כ'</a> ל<a href="Shemot27-1-8" data-aht="source">שמות כ"ז</a>.</fn>  What theological difficulties does it raise?  ראו <a href="Altars of Earth, Stone, and Wood" data-aht="page">מזבחות אדמה, אבן, ועץ</a> ו<a href="Purpose of the Mishkan" data-aht="page">מטרת המשכן</a>.</p> | ||
</category> | </category> | ||
<category>טעמי המצוות | <category>טעמי המצוות | ||
Version as of 22:39, 17 August 2019
נושאים לשולחן שבת – פרשת תרומה
האם ה' צריך בית?
לה' אין צורך במחסה, אור, לחם או בשר, אז למה הוא ציווה על בני ישראל לבנות את המשכן ואת כליו? ראו מטרת המשכן.
- לפי רמב"ן, תפקיד המשכן היה לשמש בית לשכניה ולאפשר המשך ההתגלות שהתחילה בהר סיני. האם ניתן להבין מכאן שאפשר להכיל את ה' בתוך מבנה פיזי? מה זה מה זה מלמד אותנו על מרחבים קדושים: האם מקומות מסוימים הם קדושים יותר מאחרים? כיצד הנוכחות הממשית של ה' יכולה להשפיע על מערכת היחסים שלנו איתו?
- ספרי דברים מציג את המשכן ככלי שבאמצעותו כיפרו בני ישראל על חטא העגל, בעוד שמדרש תנחומא מציין את התפקיד שלו כסימן לעמים האחרים שה' סלח לישראל. מאיזה מוטיבציה פולמוסית הקריאה של התנחומא מושפעת?1 האם אתם מכירים מקרים נוספים שבהם מוטיבציה פולמוסית משפיעה על הפירוש?
- שד"ל סובר שהמשכן השפיע לא רק על היחסים בין האדם למקום אלא גם על היחסים בין האדם לחברו. בכך שהוא מספק מיקום ריכוזי לכולם להתכנס בעבודתם לה ', המשכן שימש לאיחוד האומה. מהם היתרונות האחרים של הריכוזיות מה הם חלק מהחסרונות?
- suggests that the Tabernacle enhanced man's relationship with not only Hashem but also with his fellow man. By providing a centralized location for all to gather in their worship of Hashem, the Mishkan served to unify the nation. What are other benefits of centralization? What are some of the downsides?
שינוי בתוכנית
האם פולחן הקורבן במשכן היה תמיד חלק מתוכניותיו של האשם?
Was sacrificial worship in the Tabernacle always part of Hashem's plans?
- ספורנו והואיל משה מציעים שלמרות שהשם תמיד רצה עבודת הקרבה, הוא לא רצה להגביל אותו לקבוצה או מקום פרטני כלשהו, והעדיף להתפלל באמצעות מזבחות פרטיות ולא במשכן מרכזי. רק לאחר חטא עגל הזהב הוא החליט שהאומה אינה מסוגלת לעבוד פולחן כזה ובמקום זאת היא זקוקה למגבלות והגנות.
- ספורנו והואיל משה suggest that though Hashem had always wanted a sacrificial service, He had not wanted to limit it to any individual group or place, preferring to be worshiped via private altars rather than in a centralized Tabernacle. Only after the Sin of the Golden Calf did He decide that the nation was not capable of such worship and instead needed limitations and safeguards.
- לעומת זאת, אברבנאל מציע כי התוכנית המקורית של האשם כללה משכן ככלי שדרכו תחוש האומה את נוכחותו של האשם, אך לא קורבנות. אולם לאחר חטא עגל הזהב השם הוסיף מרכיב הקרבה כדי להקל על תהליך הכפרה.
- אברבנאל, in contrast, suggests that Hashem's original plan included a Tabernacle as a vehicle through which the nation would feel Hashem's presence, but not sacrifices. After the Sin of the Golden Calf, however, Hashem added a sacrificial component to facilitate the atonement process.
האם יתכן שהשם שינה את דעתו, או שמצווה תורנית הייתה רלוונטית רק בעידן מסוים? 2 אילו קשיים טקסטואליים יכולה הצעה כזו לפתור? 3 אילו קשיים תיאולוגיים היא מעוררת? ראו מזבחות אדמה, אבן, ועץ ומטרת המשכן.
Is it possible that Hashem changed His mind, or that a Torah commandment was relevant only for a particular era?2 What textual difficulties might such a suggestion resolve?3 What theological difficulties does it raise? ראו מזבחות אדמה, אבן, ועץ ומטרת המשכן.
טעמי המצוות
ההנמקה העומדת מאחורי רוב המצוות אינן מפורשות בתורה. אף שחוקים בינאישיים רבים עשויים להסביר את עצמם, מספר רב של חוקים בין אדם לאלוהים, כגון הצורך במשכן וכליו, פותחים את שאלת ה"מה ".
The reasoning behind most commandments in not explicit in Torah. Though many interpersonal laws might be self-explanatory, a great number of laws between man and God, such as the need for the Tabernacle and its vessels, beg the "why" question.
- האם עדיף לבחון את הסיבות למצוות, או פשוט לקבל אותן בלי להטיל ספק? מהם היתרונות והחסרונות של כל גישה?
- Is it preferable to look into the reasons for mitzvot, or to simply accept them without questioning? What are the advantages and disadvantages of each approach?
- באיזו מידה הסבר צריך לתת את הדעת לכל פרטי המצווה?
- To what extent must an explanation account for all the details of a commandment?
- האם זה בעייתי להציע מטרה מעשית או תועלתנית לציווי, או להציע שמדובר בוויתור לרעשי אנוש? במילים אחרות, האם חוקי התורה חייבים לייצג אידיאל ולהיות בעלי ערך מטבעו, או שמא הם פשוט מטפלים בצרכים ובטבע אנושיים? ראו מטרת המשכן.
- Is it problematic to propose a practical or utilitarian purpose for a commandment, or to suggest that it is a concession to human foibles? In other words, must the Torah's laws represent an ideal and be inherently valuable, or might they simply be addressing human needs and nature? ראו מטרת המשכן.
Of Tables, Bread, and Covenants
לעתים קרובות אנו מחפשים משמעות סמלית בטקסים או במושאים דתיים. איזו סמליות עשויה להניח מאחורי הארון, השולחן, המנורה ומזבח הקטורת?
We often look for symbolic meaning in rituals or religious objects. What symbolism might lie behind the ark, table, candelabrum, and incense altar?
306/5000
אברבנאל מציע שהתיבה מסמלת את התורה, בעוד שהכלים האחרים מייצגים את התגמולים הפיזיים (טבלה), אינטלקטואליים (חנוכיים) ורוחניים (מזבח קטורת) המוענקים למי ששומר על מצוות התורה. האם ההצעה שלו משכנעת? למה או למה לא? ראו מטרת השולחן ולחם הפנים.- אברבנאל proposes that the ark symbolizes the Torah, while the other vessels represent the physical (table), intellectual (menorah) and spiritual (incense altar) rewards granted to those who observe the Torah's commandments. Do you find his suggestion compelling? Why or why not? ראו מטרת השולחן ולחם הפנים.
איזה תפקיד ממלא האכילה בחיים הדתיים? כמה טקסים או מצוות מחייבים ליטול אוכל?
What role does eating play in religious life? How many rites or commandments mandate partaking of food?
- בתקופת תנאך, ארוחות היו קשורות לרוב בחתימה על הסכמי ברית, 4 ששימשו את אותה פונקציה כמו לחיצת יד היום. המציע ארם איטום ברית שחידשה ללא הרף את ברית סיני. איזה תמיכה טקסטואלית או רעיונית אתה יכול להביא לקריאה זו? ראו מטרת השולחן ולחם הפנים.
- In the time of Tanakh, meals were often connected to signing covenantal agreements,4 serving the same function as a handshake might today. לאור זה, ר' חובב יחיאלי5 מציע שלחם הפנים constituted a covenant sealing meal which continuously renewed the Covenant of Sinai. What textual or conceptual support can you bring for this reading? ראו מטרת השולחן ולחם הפנים.
עוד...
לעוד נושאים בפרשה, ראו: רשימת נושאים – פרשת תרומה.
