Difference between revisions of "Shabbat Table Topics – Parashat Terumah/0/he"
Jump to navigation
Jump to search
m |
m |
||
| Line 12: | Line 12: | ||
</category> | </category> | ||
<category>שינוי בתוכנית | <category>שינוי בתוכנית | ||
| − | <p>האם | + | <p>האם עבודת הקרבנות הייתה חלק מהתכנית המקורית של ה'?</p> |
| − | |||
<ul> | <ul> | ||
| − | + | <li><multilink><a href="SefornoMaamarKavvanotHaTorah6-13" data-aht="source">ספורנו</a><a href="SefornoMaamarKavvanotHaTorah6-13" data-aht="source">מאמר כוונות התורה ו':י"ג</a><a href="R. Ovadyah Seforno" data-aht="parshan">אודות ר' עובדיה ספורנו</a></multilink> ו<multilink><a href="HoilMosheShemot20-20" data-aht="source">הואיל משה</a><a href="HoilMosheShemot20-20" data-aht="source">שמות כ':כ'</a><a href="R. Moshe Yitzchak Ashkenazi (Hoil Moshe)" data-aht="parshan">אודות ר' משה יצחק אשכנזי</a></multilink> סוברים שאמנם ה' תמיד רצה שתהיה עבודת הקרבנות, אך הוא לא רצה להגביל אותה לקבוצה או מקום ספציפיים, והוא העדיף שיעבדו אותו בבמות מפוזרות ולא במשכן מרכזי. רק לאחר חטא העגל הוא החליט שבני ישראל לא היו מסוגלים לעמוד בדרישות של פולחן כזה והיו זקוקים לחוקים ומגבלות שיגנו עליהם. </li> | |
| − | <li><multilink><a href="SefornoMaamarKavvanotHaTorah6-13" data-aht="source">ספורנו</a><a href="SefornoMaamarKavvanotHaTorah6-13" data-aht="source">מאמר כוונות התורה ו':י"ג</a><a href="R. Ovadyah Seforno" data-aht="parshan">אודות ר' עובדיה ספורנו</a></multilink> ו<multilink><a href="HoilMosheShemot20-20" data-aht="source">הואיל משה</a><a href="HoilMosheShemot20-20" data-aht="source">שמות כ':כ'</a><a href="R. Moshe Yitzchak Ashkenazi (Hoil Moshe)" data-aht="parshan">אודות ר' משה יצחק אשכנזי</a></multilink> | + | <li> <multilink><a href="AbarbanelYirmeyahu7" data-aht="source">אברבנאל</a><a href="AbarbanelYirmeyahu7" data-aht="source">ירמיהו ז'</a><a href="R. Yitzchak Abarbanel" data-aht="parshan">אודות ר' יצחק אברבנאל</a></multilink>, לעומת זאת, סובר שבתוכנית המקורית של ה' המשכן היה כלי שדרכו בני ישראל יכלו להרגיש את נוכחות ה', ולא מקום להקרבת קרבנות. לאחר חטא העגל ה' הוסיף את הקרבת הקרבנות כדי לאפשר את תהליך הכפרה.</li> |
| − | |||
| − | <li> <multilink><a href="AbarbanelYirmeyahu7" data-aht="source">אברבנאל</a><a href="AbarbanelYirmeyahu7" data-aht="source">ירמיהו ז'</a><a href="R. Yitzchak Abarbanel" data-aht="parshan">אודות ר' יצחק אברבנאל</a></multilink>, | ||
</ul> | </ul> | ||
<p>האם יתכן שהשם שינה את דעתו, או שמצווה תורנית הייתה רלוונטית רק בעידן מסוים? 2 אילו קשיים טקסטואליים יכולה הצעה כזו לפתור? 3 אילו קשיים תיאולוגיים היא מעוררת? ראו מזבחות אדמה, אבן, ועץ ומטרת המשכן.</p> | <p>האם יתכן שהשם שינה את דעתו, או שמצווה תורנית הייתה רלוונטית רק בעידן מסוים? 2 אילו קשיים טקסטואליים יכולה הצעה כזו לפתור? 3 אילו קשיים תיאולוגיים היא מעוררת? ראו מזבחות אדמה, אבן, ועץ ומטרת המשכן.</p> | ||
Version as of 22:50, 17 August 2019
נושאים לשולחן שבת – פרשת תרומה
האם ה' צריך בית?
לה' אין צורך במחסה, אור, לחם או בשר, אז למה הוא ציווה על בני ישראל לבנות את המשכן ואת כליו? ראו מטרת המשכן.
- לפי רמב"ן, תפקיד המשכן היה לשמש בית לשכניה ולאפשר המשך ההתגלות שהתחילה בהר סיני. האם ניתן להבין מכאן שאפשר להכיל את ה' בתוך מבנה פיזי? מה זה מה זה מלמד אותנו על מרחבים קדושים: האם מקומות מסוימים הם קדושים יותר מאחרים? כיצד הנוכחות הממשית של ה' יכולה להשפיע על מערכת היחסים שלנו איתו?
- ספרי דברים מציג את המשכן ככלי שבאמצעותו כיפרו בני ישראל על חטא העגל, בעוד שמדרש תנחומא מציין את התפקיד שלו כסימן לעמים האחרים שה' סלח לישראל. מאיזה מוטיבציה פולמוסית הקריאה של התנחומא מושפעת?1 האם אתם מכירים מקרים נוספים שבהם מוטיבציה פולמוסית משפיעה על הפירוש?
- שד"ל סובר שהמשכן השפיע לא רק על היחסים בין האדם למקום אלא גם על היחסים בין האדם לחברו. המשכן נתן מקום מרכזי לעבודת ה', ועל ידי זה הוא איחד את העם. המשכן שימש לאיחוד האומה. מהם היתרונות האחרים של הריכוזיות? מה הם חסרונותיה?
שינוי בתוכנית
האם עבודת הקרבנות הייתה חלק מהתכנית המקורית של ה'?
- ספורנו והואיל משה סוברים שאמנם ה' תמיד רצה שתהיה עבודת הקרבנות, אך הוא לא רצה להגביל אותה לקבוצה או מקום ספציפיים, והוא העדיף שיעבדו אותו בבמות מפוזרות ולא במשכן מרכזי. רק לאחר חטא העגל הוא החליט שבני ישראל לא היו מסוגלים לעמוד בדרישות של פולחן כזה והיו זקוקים לחוקים ומגבלות שיגנו עליהם.
- אברבנאל, לעומת זאת, סובר שבתוכנית המקורית של ה' המשכן היה כלי שדרכו בני ישראל יכלו להרגיש את נוכחות ה', ולא מקום להקרבת קרבנות. לאחר חטא העגל ה' הוסיף את הקרבת הקרבנות כדי לאפשר את תהליך הכפרה.
האם יתכן שהשם שינה את דעתו, או שמצווה תורנית הייתה רלוונטית רק בעידן מסוים? 2 אילו קשיים טקסטואליים יכולה הצעה כזו לפתור? 3 אילו קשיים תיאולוגיים היא מעוררת? ראו מזבחות אדמה, אבן, ועץ ומטרת המשכן.
Is it possible that Hashem changed His mind, or that a Torah commandment was relevant only for a particular era?2 What textual difficulties might such a suggestion resolve?3 What theological difficulties does it raise? ראו מזבחות אדמה, אבן, ועץ ומטרת המשכן.
טעמי המצוות
ההנמקה העומדת מאחורי רוב המצוות אינן מפורשות בתורה. אף שחוקים בינאישיים רבים עשויים להסביר את עצמם, מספר רב של חוקים בין אדם לאלוהים, כגון הצורך במשכן וכליו, פותחים את שאלת ה"מה ".
The reasoning behind most commandments in not explicit in Torah. Though many interpersonal laws might be self-explanatory, a great number of laws between man and God, such as the need for the Tabernacle and its vessels, beg the "why" question.
- האם עדיף לבחון את הסיבות למצוות, או פשוט לקבל אותן בלי להטיל ספק? מהם היתרונות והחסרונות של כל גישה?
- Is it preferable to look into the reasons for mitzvot, or to simply accept them without questioning? What are the advantages and disadvantages of each approach?
- באיזו מידה הסבר צריך לתת את הדעת לכל פרטי המצווה?
- To what extent must an explanation account for all the details of a commandment?
- האם זה בעייתי להציע מטרה מעשית או תועלתנית לציווי, או להציע שמדובר בוויתור לרעשי אנוש? במילים אחרות, האם חוקי התורה חייבים לייצג אידיאל ולהיות בעלי ערך מטבעו, או שמא הם פשוט מטפלים בצרכים ובטבע אנושיים? ראו מטרת המשכן.
- Is it problematic to propose a practical or utilitarian purpose for a commandment, or to suggest that it is a concession to human foibles? In other words, must the Torah's laws represent an ideal and be inherently valuable, or might they simply be addressing human needs and nature? ראו מטרת המשכן.
Of Tables, Bread, and Covenants
לעתים קרובות אנו מחפשים משמעות סמלית בטקסים או במושאים דתיים. איזו סמליות עשויה להניח מאחורי הארון, השולחן, המנורה ומזבח הקטורת?
We often look for symbolic meaning in rituals or religious objects. What symbolism might lie behind the ark, table, candelabrum, and incense altar?
306/5000
אברבנאל מציע שהתיבה מסמלת את התורה, בעוד שהכלים האחרים מייצגים את התגמולים הפיזיים (טבלה), אינטלקטואליים (חנוכיים) ורוחניים (מזבח קטורת) המוענקים למי ששומר על מצוות התורה. האם ההצעה שלו משכנעת? למה או למה לא? ראו מטרת השולחן ולחם הפנים.- אברבנאל proposes that the ark symbolizes the Torah, while the other vessels represent the physical (table), intellectual (menorah) and spiritual (incense altar) rewards granted to those who observe the Torah's commandments. Do you find his suggestion compelling? Why or why not? ראו מטרת השולחן ולחם הפנים.
איזה תפקיד ממלא האכילה בחיים הדתיים? כמה טקסים או מצוות מחייבים ליטול אוכל?
What role does eating play in religious life? How many rites or commandments mandate partaking of food?
- בתקופת תנאך, ארוחות היו קשורות לרוב בחתימה על הסכמי ברית, 4 ששימשו את אותה פונקציה כמו לחיצת יד היום. המציע ארם איטום ברית שחידשה ללא הרף את ברית סיני. איזה תמיכה טקסטואלית או רעיונית אתה יכול להביא לקריאה זו? ראו מטרת השולחן ולחם הפנים.
- In the time of Tanakh, meals were often connected to signing covenantal agreements,4 serving the same function as a handshake might today. לאור זה, ר' חובב יחיאלי5 מציע שלחם הפנים constituted a covenant sealing meal which continuously renewed the Covenant of Sinai. What textual or conceptual support can you bring for this reading? ראו מטרת השולחן ולחם הפנים.
עוד...
לעוד נושאים בפרשה, ראו: רשימת נושאים – פרשת תרומה.
