Difference between revisions of "Shabbat Table Topics – Parashat Vaetchanan/0/he"

From AlHaTorah.org
Jump to navigation Jump to search
m
 
(7 intermediate revisions by 2 users not shown)
Line 4: Line 4:
 
<h1>נושאים לשולחן שבת – פרשת ואתחנן</h1>
 
<h1>נושאים לשולחן שבת – פרשת ואתחנן</h1>
 
<category>מעמד הר סיני – התגלות "פָּנִים בְּפָנִים"?
 
<category>מעמד הר סיני – התגלות "פָּנִים בְּפָנִים"?
−
<p>רובנו מניחים שבני ישראל שמעו את "עשרת הדברים" ישירות מה', אך פרשנים רבים מציעים שמשה שימש כמתווך לפחות לחלק, אם לא לכל החוויה. אילו פסוקים תומכים בכל עמדה?<br/><br/>אבן עזרא ורשב"ם גורס כי האומה שמעה את כל העשירון האחרון מהשם, אך אז הפחד גבר עליהם והם ביקשו שמשה ייכנס פנימה. לדבריהם, אלמלא פחד העם, האשם היה נותן להם את שאר התורה באופן ישיר ולא באמצעות משה. איך קריאה זו משפיעה על התפיסה שלנו לגבי הייחודיות של התקציב? האם זה בעייתי להציע שהשם עשוי לשנות שינוי תוכנית?<br/>רמב"ם, לעומת זאת, מניח שהשם דיבר ישירות רק עם משה. האנשים הקשיבו לשיחתם, אך שמעו רק קול אלוהי מבלי יכולת לפענח את דבריו. רמב"ם ככל הנראה מונע על ידי אמונתו כי נבואה ללא הבחנה היא בלתי אפשרית האם הנבואה באמת אפשרית רק עם הכשרה והכנה מתאימה, או שמישהו יכול להגיע לרמות נבואיות אם השם יבחר לדבר איתם? ניסיון להביא ראיות ממקרים אחרים בתנך.<br/>אילו השלכות יש למחלוקת זו לצורך הבנת המטרה העיקרית של ההתגלות הסינאית?</p>
+
<p>רובנו מניחים שבני ישראל שמעו את "עשרת הדברים" ישירות מה', אך פרשנים רבים מציעים שמשה שימש כמתווך לפחות לחלק, אם לא לכל החוויה. אילו פסוקים תומכים בכל עמדה?</p>
−
<p>Though many people assume that the entire nation heard the entire Decalogue (עשרת הדברים) directly from Hashem, many commentators suggest that Moshe might have acted as an intermediary for at least part of, if not the entire, experience. Which verses might provide support for each position?</p>
 
 
<ul>
 
<ul>
−
<li><multilink><a href="IbnEzraDevarim5-5" data-aht="source">אבן עזרא</a><a href="IbnEzraDevarim5-5" data-aht="source">דברים ה':ה'</a><a href="IbnEzraShemotSecondCommentary20-1" data-aht="source">שמות פירוש שני כ':א'</a><a href="R. Avraham ibn Ezra" data-aht="parshan">אודות ר' אברהם אבן עזרא</a></multilink> ו<multilink><a href="RashbamShemot20-15" data-aht="source">רשב"ם</a><a href="RashbamShemot20-15" data-aht="source">שמות כ':ט"ו</a><a href="R. Shemuel b. Meir (Rashbam)" data-aht="parshan">אודות ר' שמואל בן מאיר</a></multilink> maintain that the nation heard the entire Decalogue from Hashem, but then fear overcame them and they requested that Moshe step in. According to them, had it not been for the people's fear, Hashem would have given them the rest of the Torah directly rather than via Moshe. How does this reading affect our perception of the uniqueness of the Decalogue? Is it problematic to suggest that Hashem might have a change of plan?</li>
+
<li><multilink><a href="IbnEzraDevarim5-5" data-aht="source">אבן עזרא</a><a href="IbnEzraDevarim5-5" data-aht="source">דברים ה':ה'</a><a href="IbnEzraShemotSecondCommentary20-1" data-aht="source">שמות פירוש שני כ':א'</a><a href="R. Avraham ibn Ezra" data-aht="parshan">אודות ר' אברהם אבן עזרא</a></multilink> ו<multilink><a href="RashbamShemot20-15" data-aht="source">רשב"ם</a><a href="RashbamShemot20-15" data-aht="source">שמות כ':ט"ו</a><a href="R. Shemuel b. Meir (Rashbam)" data-aht="parshan">אודות ר' שמואל בן מאיר</a></multilink> סבורים כי בני ישראל שמעו את כל עשרת הדיברות מפי ה', אך לבסוף פחד אחז אותם והם ביקשו ממשה להתערב. לדבריהם, אלמלא פחד העם, ה' היה נותן להם את שאר התורה באופן ישיר ולא באמצעות משה. איך קריאה זו משפיעה על התפיסה שלנו לגבי הייחודיות של עשרת הדיברות? האם&#160;יש בעיה עקרונית במחשבה שה' שינה את תוכניותיו?</li>
−
<li><multilink><a href="RambamMorehNevukhim233" data-aht="source">רמב"ם</a><a href="RambamMorehNevukhim233" data-aht="source">ב ל"ג</a><a href="Rambam Moreh Nevukhim" data-aht="parshan">About Rambam Moreh Nevukhim</a></multilink>, לעומת זאת, assumes that Hashem spoke directly only to Moshe. The people listened in on their conversation, but heard merely a Divine voice without being able to decipher His words. Rambam is likely motivated by his belief that indiscriminate prophecy is impossible. Is prophecy really possible only with proper training and preparation, or can anyone reach prophetic levels if Hashem chooses to speak to them?&#160; Attempt to bring evidence from other cases in Tanakh.</li>
+
<li><multilink><a href="RambamMorehNevukhim233" data-aht="source">רמב"ם</a><a href="RambamMorehNevukhim233" data-aht="source">ב ל"ג</a><a href="Rambam Moreh Nevukhim" data-aht="parshan">About Rambam Moreh Nevukhim</a></multilink>, לעומת זאת, מניח שה' דיבר ישירות רק עם משה.&#160;בני ישראל&#160;צותתו לשיחתם, אך הם שמעו רק קול א-לוהי ולא יכלו להבין את המלים. המוטיבציה מאחורי דברי רמב"ם במקרה זה היא ככל הנראה דעתו שרוב האנשים לא יכולים לקבל נבואה. האם הנבואה באמת דורשת הכשרה והכנה מתאימות, או שכל אחד יכול להיות נביא אם ה' מחליט לדבר איתו? נסו להביא ראיות ממקרים אחרים בתנ"ך.</li>
−
<li>What ramifications does this dispute have for understanding the main purpose of the Sinaitic revelation?</li>
+
<li>אילו השלכות יש למחלוקת זו על הבנת המטרה העיקרית של ההתגלות&#160;בהר סיני?</li>
 
</ul>
 
</ul>
 
<p>להרחבה, ראו&#160;<a href="The Decalogue: Direct From Hashem or Via Moshe" data-aht="page">עשרת הדברים: ישירות מהקב"ה או דרך משה?</a></p>
 
<p>להרחבה, ראו&#160;<a href="The Decalogue: Direct From Hashem or Via Moshe" data-aht="page">עשרת הדברים: ישירות מהקב"ה או דרך משה?</a></p>
Line 21: Line 20:
 
</ul>
 
</ul>
 
</category>
 
</category>
−
<category>אהבת ה'<br/>
+
<category>אהבת ה'
−
<p>כיצד יש להגדיר את המושג "אהבה"? מה המשמעות של המצווה לאהוב את השם? האם רגשות אפילו כפופים לרצונו של האדם? אתה יכול לצוות על רגש?<br/><br/>הפרשנים לא מסכימים אם האהבה שנקבעה היא רגש, תהליך קוגניטיבי או פעולה. בעוד שרמב"ם רואה באהבת האשם כמיהה רגשית, הדומה לאהבה בין בני זוג, שד"ל טוען שהמצווה היא מכוונת פעולה והיא דרך מטפורית לומר שיש להיות נאמנים לאלוהים ולקיים את מצוותיו. רמב"ן מציע אפשרות שלישית, שהמצווה היא אחת של מות הקדושים.<br/>איזו מהגישות לעיל היא המשכנעת ביותר? איזה פסוקים בפרשיות "שמע" עשוי לתמוך בכל הבנה? כיצד יכול כל מוגזם להחיל את הפרשנות שלו על הוראות אחרות הכרוכות באהבה לאחרת, כמו למשל המצוות לאהוב את הרֵעַ (ויקרא י"ט: י"ח) ואת הגר (ויקרא י"ט: ל"ד)? להרחבה, ראו אהבת ה '.</p>
+
<p>כיצד יש להגדיר את המושג "אהבה"? מה המשמעות של המצווה לאהוב את ה'? האם הרגש כפוף לרצון האדם? כיצד ניתן לצוות על רגש?&#160;</p>
−
<p>How should the concept of "love" be defined?&#160; What does the commandment to love Hashem entail?&#160; Are emotions even subject to one's will? כיצד ניתן לצוות על רגש?&#160;</p>
 
 
<ul>
 
<ul>
−
<li>Commentators disagree whether the love prescribed is an emotion, a cognitive process, or an action. While <multilink><a href="RambamHilkhotTeshuvah10-3" data-aht="source">רמב"ם</a><a href="RambamHilkhotTeshuvah10-3" data-aht="source">הלכות תשובה י':ג'</a><a href="R. Moshe b. Maimon (Rambam, Maimonides)" data-aht="parshan">אודות ר' משה בן מיימון</a></multilink> views love of Hashem as an emotional longing, comparable to the love between spouses,&#160;<multilink><a href="ShadalDevarim6-5" data-aht="source">שד"ל</a><a href="ShadalDevarim6-5" data-aht="source">דברים ו':ה'</a><a href="R. Shemuel David Luzzatto (Shadal)" data-aht="parshan">אודות ר' שמואל דוד לוצאטו</a></multilink> asserts that the commandment is action-oriented and is a metaphoric way of saying that one must be loyal to God and observe His commandments.&#160;&#160;<multilink><a href="RambanShemot20-5" data-aht="source">רמב"ן</a><a href="RambanShemot20-5" data-aht="source">שמות כ':ה'</a><a href="R. Moshe b. Nachman (Ramban, Nachmanides)" data-aht="parshan">אודות ר' משה בן נחמן</a></multilink> offers a third possibility, that the mitzvah is one of martyrdom.</li>
+
<li>הפרשנים&#160;חלוקים בשאלה אם&#160;האהבה שעליה ציווה ה' היא רגש, תהליך שכלי, או פעולה. בעוד&#160;ש<multilink><a href="RambamHilkhotTeshuvah10-3" data-aht="source">רמב"ם</a><a href="RambamHilkhotTeshuvah10-3" data-aht="source">הלכות תשובה י':ג'</a><a href="R. Moshe b. Maimon (Rambam, Maimonides)" data-aht="parshan">אודות ר' משה בן מיימון</a></multilink>&#160;רואה באהבת ה' כמיהה רגשית, הדומה לאהבה בין בני זוג, <multilink><a href="ShadalDevarim6-5" data-aht="source">שד"ל</a><a href="ShadalDevarim6-5" data-aht="source">דברים ו':ה'</a><a href="R. Shemuel David Luzzatto (Shadal)" data-aht="parshan">אודות ר' שמואל דוד לוצאטו</a></multilink> טוען שהמצווה קשורה במעשים ומהווה ביטוי מטפורי לנאמנות לה' וקיום מצוותיו.&#160;<multilink><a href="RambanShemot20-5" data-aht="source">רמב"ן</a><a href="RambanShemot20-5" data-aht="source">שמות כ':ה'</a><a href="R. Moshe b. Nachman (Ramban, Nachmanides)" data-aht="parshan">אודות ר' משה בן נחמן</a></multilink>&#160;מציע אפשרות שלישית, שמדובר במצווה למות על קידוש ה'.</li>
−
<li>Which of the above approaches is the most compelling?&#160; איזה פסוקים בפרשיות "שמע" might support each understanding?&#160;&#160; How might each exegete apply his interpretation to other directives involving love of another, כמו למשל המצוות לאהוב את הרֵעַ (ויקרא י"ט:י"ח) ואת הגר (ויקרא י"ט:ל"ד)?&#160; להרחבה, ראו <a href="Ahavat Hashem" data-aht="page">אהבת ה'</a>.</li>
+
<li>איזו מהגישות לעיל היא המשכנעת ביותר? איזה פסוקים בפרשיות "שמע" תומכים בכל פירוש? כיצד יחיל כל פרשן את פרשנותו על מצוות אחרות הכרוכות באהבה, כמו למשל המצוות לאהוב את הרֵעַ (ויקרא י"ט:י"ח) ואת הגר (ויקרא י"ט:ל"ד)?&#160; להרחבה, ראו <a href="Ahavat Hashem" data-aht="page">אהבת ה'</a>.</li>
 
</ul>
 
</ul>
 
</category>
 
</category>
 
<category>הבדלים בעשרת הדברים
 
<category>הבדלים בעשרת הדברים
−
<p>ישנם הבדלים רבים בין הניסוחים של התקציב הנמצא בשמות ובדברים. כיצד יש להבין את הווריאציות הללו? האם הם הוצגו על ידי השם, משה או שניהם? אם האחרון, מה נתן למשה את הסמכות לעשות זאת? האם לשתי הגרסאות של ה- Decalogue יש מעמד שווה, או שמא אחת מייצגת את האידיאל (ואיזה)?<br/><br/>שד"ל 1 מציע שמשה הוא זה שיזם את השינויים בשנה הארבעים וכי הם התייחסו לבואה הקרובה של האומה לארץ ישראל. למעשה, מלבי"ם טוען שהשם עצמו עשה את השינויים בעקבות החטא של עגל הזהב. בגלל החטא, העם כבר לא זכה לקיום פלאי, והתקופת השלטון תוקנה כך שתתאים לאומה המנוהלת כעת על ידי חוקי טבע. כיצד כל עמדה תסביר את כל ההבדלים בין שתי הגרסאות? האם כל אחד יכול להסביר את כל הגרסאות? איזו גישה אתה מוצא יותר מושך?<br/>בניגוד לנציגים לעיל, אבן עזרא גורס כי בית השלטון בדברים הוא פשוט הפרפרזה של משה על דברי ה '. אף כי יש שונות בניסוח, אין הבדל מהותי במשמעות. הוא מסביר, "המלות הם כגופות, והטעמים כנשמות", ולכן שינוי הניסוח אינו חשוב. אתה מסכים? האם משמעות בחירת המילים? כיצד יכול אבן עזרא להסביר את הסיבות השונות לכאורה שניתנו לציווי השבת? ראו הבדלים בעשרת הדברים בין שמות ודברים להרחבה.</p>
+
<p>ישנם הבדלים רבים בין הניסוחים של עשרת הדיברות בשמות ובדברים. כיצד יש להבין את ההבדלים הללו? האם הם הוכנסו על ידי ה', משה, או שניהם? אם על ידי משה, מי נתן לו הרשות והזכות לעשות זאת? האם לשתי הגרסאות של עשרת הדיברות יש מעמד שווה, או שמא גרסה אחת מייצגת אידאל (ואם כן, איזו)?</p>
−
<p>There are many differences between the formulations of the Decalogue found in Shemot and in Devarim. How should these variations be understood? Were they introduced by Hashem, Moshe, or both? If the latter, what gave Moshe the authority to do so? Do both versions of the Decalogue have equal status, or does one represent the ideal (and which)?</p>
 
 
<ul>
 
<ul>
−
<li><multilink><a href="ShadalBikkureiHaIttim1828" data-aht="source">שד"ל</a><a href="ShadalBikkureiHaIttim1828" data-aht="source">בכורי העתים תקפ"ח</a><a href="R. Shemuel David Luzzatto (Shadal)" data-aht="parshan">אודות ר' שמואל דוד לוצאטו</a></multilink><fn>שד"ל בכתב עת <multilink><a href="ShadalBikkureiHaIttim1828" data-aht="source">בכורי העתים</a><a href="ShadalBikkureiHaIttim1828" data-aht="source">בכורי העתים תקפ"ח</a><a href="R. Shemuel David Luzzatto (Shadal)" data-aht="parshan">אודות ר' שמואל דוד לוצאטו</a></multilink> מנסה להסביר כמעט כל הבדל לאור הנסיבות החדשות של שנת הארבעים. עם זאת, ב<multilink><a href="ShadalDevarim6-5" data-aht="source">פירושו לתורה</a><a href="ShadalDevarim6-5" data-aht="source">דברים ו':ה'</a><a href="R. Shemuel David Luzzatto (Shadal)" data-aht="parshan">אודות ר' שמואל דוד לוצאטו</a></multilink>, הוא חוזר בו מן ההסברים המקוריים שלו, ומתקרב הרבה יותר לגישתו של אבן עזרא הטוענת כי רבים מן ההבדלים אינם משמעותיים.</fn> suggests that it was Moshe who initiated the changes in the fortieth year and that they related to the nation's imminent arrival in the Land of Israel. לעומת זאת,&#160;<multilink><a href="MalbimShemot20-7-10" data-aht="source">מלבי"ם</a><a href="MalbimShemot20-7-10" data-aht="source">שמות כ':ז'-י'</a><a href="R. Meir Leibush Weiser (Malbim)" data-aht="parshan">אודות ר' מאיר ליבוש וייזר</a></multilink> asserts that Hashem Himself made the changes in the aftermath of the Sin of the Golden Calf.&#160; Due to the sin, the people no longer merited a miraculous existence, and the Decalogue was amended to fit a nation now governed by laws of nature. How would each position explain all of the differences between the two versions? Can each account for all of the variations? Which approach do you find more compelling?</li>
+
<li><multilink><a href="ShadalBikkureiHaIttim1828" data-aht="source">שד"ל</a><a href="ShadalBikkureiHaIttim1828" data-aht="source">בכורי העתים תקפ"ח</a><a href="R. Shemuel David Luzzatto (Shadal)" data-aht="parshan">אודות ר' שמואל דוד לוצאטו</a></multilink><fn>שד"ל בכתב עת <multilink><a href="ShadalBikkureiHaIttim1828" data-aht="source">בכורי העתים</a><a href="ShadalBikkureiHaIttim1828" data-aht="source">בכורי העתים תקפ"ח</a><a href="R. Shemuel David Luzzatto (Shadal)" data-aht="parshan">אודות ר' שמואל דוד לוצאטו</a></multilink> מנסה להסביר כמעט כל הבדל לאור הנסיבות החדשות של שנת הארבעים. עם זאת, ב<multilink><a href="ShadalDevarim6-5" data-aht="source">פירושו לתורה</a><a href="ShadalDevarim6-5" data-aht="source">דברים ו':ה'</a><a href="R. Shemuel David Luzzatto (Shadal)" data-aht="parshan">אודות ר' שמואל דוד לוצאטו</a></multilink>, הוא חוזר בו מן ההסברים המקוריים שלו, ומתקרב הרבה יותר לגישתו של אבן עזרא הטוענת כי רבים מן ההבדלים אינם משמעותיים.</fn> מציע שמשה יזם את השינויים בטקסט בשנת הארבעים, ושהשינויים היו קשורים לכך שבני ישראל עמדו על סף הכניסה לארץ ישראל. לעומת זאת, <multilink><a href="MalbimShemot20-7-10" data-aht="source">מלבי"ם</a><a href="MalbimShemot20-7-10" data-aht="source">שמות כ':ז'-י'</a><a href="R. Meir Leibush Weiser (Malbim)" data-aht="parshan">אודות ר' מאיר ליבוש וייזר</a></multilink> טוען שה' עצמו עשה את השינויים בעקבות חטא העגל. בגלל החטא, העם כבר לא היה זכאי להשגחה ניסית, ועשרת הדיברות שונו כדי שיתאימו למציאות שכפופה לחוקי הטבע. כיצד כל גישה יכולה להסביר את ההבדלים בין שתי הנוסחאות? האם כל גישה יכולה להסביר את כל השינויים? איזו גישה הכי משכנעת?</li>
−
<li>In contrast to the above exegetes,<multilink><a href="IbnEzraShemotSecondCommentary20-1_2" data-aht="source">אבן עזרא</a><a href="IbnEzraShemotSecondCommentary20-1_2" data-aht="source">שמות פירוש שני כ':א'</a><a href="R. Avraham ibn Ezra" data-aht="parshan">אודות ר' אברהם אבן עזרא</a></multilink> maintains that the Decalogue in Devarim is simply Moshe's paraphrase of Hashem's words. Though there is variation in the wording, there is no fundamental difference in meaning. He explains, "המלות הם כגופות, והטעמים כנשמות" and thus a change in wording is insignificant. Do you agree? Is word choice meaningful? How might Ibn Ezra account for the seemingly very different reasons given for the commandment of Shabbat? ראו <a href="Decalogue Differences Between Shemot and Devarim" data-aht="page">הבדלים בעשרת הדברים בין שמות ודברים</a> להרחבה.</li>
+
<li>בניגוד לפרשנים לעיל, <multilink><a href="IbnEzraShemotSecondCommentary20-1_2" data-aht="source">אבן עזרא</a><a href="IbnEzraShemotSecondCommentary20-1_2" data-aht="source">שמות פירוש שני כ':א'</a><a href="R. Avraham ibn Ezra" data-aht="parshan">אודות ר' אברהם אבן עזרא</a></multilink>&#160;גורס כי הנוסח של עשרת הדיברות&#160;בספר דברים הוא פרפרזה של משה על דברי ה'. כלומר, יש הבדלים בניסוח, אך אין הבדל מהותי במשמעות. לדבריו, "המלות הם כגופות, והטעמים כנשמות", ולכן שינוי הנוסח אינו חשוב. האם אתם מסכימים? האם יש משמעות לבחירת המלים הספציפיות? כיצד אבן עזרא יסביר את הסיבות השונות לכאורה שניתנו למצוות השבת? ראו <a href="Decalogue Differences Between Shemot and Devarim" data-aht="page">הבדלים בעשרת הדברים בין שמות ודברים</a>.&#160;</li>
 
</ul>
 
</ul>
 
</category>
 
</category>

Latest revision as of 10:31, 8 September 2019

נושאים לשולחן שבת – פרשת ואתחנן

מעמד הר סיני – התגלות "פָּנִים בְּפָנִים"?

רובנו מניחים שבני ישראל שמעו את "עשרת הדברים" ישירות מה', אך פרשנים רבים מציעים שמשה שימש כמתווך לפחות לחלק, אם לא לכל החוויה. אילו פסוקים תומכים בכל עמדה?

  • אבן עזראדברים ה':ה'שמות פירוש שני כ':א'אודות ר' אברהם אבן עזרא ורשב"םשמות כ':ט"ואודות ר' שמואל בן מאיר סבורים כי בני ישראל שמעו את כל עשרת הדיברות מפי ה', אך לבסוף פחד אחז אותם והם ביקשו ממשה להתערב. לדבריהם, אלמלא פחד העם, ה' היה נותן להם את שאר התורה באופן ישיר ולא באמצעות משה. איך קריאה זו משפיעה על התפיסה שלנו לגבי הייחודיות של עשרת הדיברות? האם יש בעיה עקרונית במחשבה שה' שינה את תוכניותיו?
  • רמב"םב ל"גAbout Rambam Moreh Nevukhim, לעומת זאת, מניח שה' דיבר ישירות רק עם משה. בני ישראל צותתו לשיחתם, אך הם שמעו רק קול א-לוהי ולא יכלו להבין את המלים. המוטיבציה מאחורי דברי רמב"ם במקרה זה היא ככל הנראה דעתו שרוב האנשים לא יכולים לקבל נבואה. האם הנבואה באמת דורשת הכשרה והכנה מתאימות, או שכל אחד יכול להיות נביא אם ה' מחליט לדבר איתו? נסו להביא ראיות ממקרים אחרים בתנ"ך.
  • אילו השלכות יש למחלוקת זו על הבנת המטרה העיקרית של ההתגלות בהר סיני?

להרחבה, ראו עשרת הדברים: ישירות מהקב"ה או דרך משה?

"פֹּקֵד עֲוֹן אָבוֹת"

מדוע קורה לפעמים שצדיקים נענשים בזמן שחוטאים יוצאים ללא פגע? נראה כי הפסוק "פֹקֵד עֲוֹן אָבוֹת עָל בָּנִים" מרמז כי לפחות בנסיבות מסוימות, ה' עצמו מעניש ילדים חפים מפשע בזמן שהוריהם החוטאים אינם מקבלים כל עונש.

  • כיצד דבר זה משקף צדק א-לוהי? האם אפשר להבין את הפסוק בדרך אחרת?
  • מתי, אם בכלל, עונש קולקטיבי מהווה כלי ענישה מוצדק? האם אותו נימוק יכול לחול גם על ענישה עקיפה? האם העובדה שהפסוק מדבר דווקא על ענישה בתוך המשפחה מהווה הבדל כלשהו?
  • לדיון נרחב, ראו האם ה' פֹּקֵד עֲוֹן אָבֹת עַל בָּנִים?.

אהבת ה'

כיצד יש להגדיר את המושג "אהבה"? מה המשמעות של המצווה לאהוב את ה'? האם הרגש כפוף לרצון האדם? כיצד ניתן לצוות על רגש? 

הבדלים בעשרת הדברים

ישנם הבדלים רבים בין הניסוחים של עשרת הדיברות בשמות ובדברים. כיצד יש להבין את ההבדלים הללו? האם הם הוכנסו על ידי ה', משה, או שניהם? אם על ידי משה, מי נתן לו הרשות והזכות לעשות זאת? האם לשתי הגרסאות של עשרת הדיברות יש מעמד שווה, או שמא גרסה אחת מייצגת אידאל (ואם כן, איזו)?

  • שד"לבכורי העתים תקפ"חאודות ר' שמואל דוד לוצאטו1 מציע שמשה יזם את השינויים בטקסט בשנת הארבעים, ושהשינויים היו קשורים לכך שבני ישראל עמדו על סף הכניסה לארץ ישראל. לעומת זאת, מלבי"םשמות כ':ז'-י'אודות ר' מאיר ליבוש וייזר טוען שה' עצמו עשה את השינויים בעקבות חטא העגל. בגלל החטא, העם כבר לא היה זכאי להשגחה ניסית, ועשרת הדיברות שונו כדי שיתאימו למציאות שכפופה לחוקי הטבע. כיצד כל גישה יכולה להסביר את ההבדלים בין שתי הנוסחאות? האם כל גישה יכולה להסביר את כל השינויים? איזו גישה הכי משכנעת?
  • בניגוד לפרשנים לעיל, אבן עזראשמות פירוש שני כ':א'אודות ר' אברהם אבן עזרא גורס כי הנוסח של עשרת הדיברות בספר דברים הוא פרפרזה של משה על דברי ה'. כלומר, יש הבדלים בניסוח, אך אין הבדל מהותי במשמעות. לדבריו, "המלות הם כגופות, והטעמים כנשמות", ולכן שינוי הנוסח אינו חשוב. האם אתם מסכימים? האם יש משמעות לבחירת המלים הספציפיות? כיצד אבן עזרא יסביר את הסיבות השונות לכאורה שניתנו למצוות השבת? ראו הבדלים בעשרת הדברים בין שמות ודברים. 

עוד...

לעוד נושאים בפרשה, ראו: רשימת נושאים – פרשת ואתחנן.

Retrieved from "http://alhatorah.org/w/index.php?title=Shabbat_Table_Topics_–_Parashat_Vaetchanan/0/he&oldid=61055&useskin=vector"