Difference between revisions of "Shabbat Table Topics – Parashat Vaetchanan/0/he"
m |
m |
||
| Line 21: | Line 21: | ||
</category> | </category> | ||
<category>אהבת ה'<br/> | <category>אהבת ה'<br/> | ||
| − | <p>כיצד יש להגדיר את המושג "אהבה"? מה המשמעות של המצווה לאהוב את | + | <p>כיצד יש להגדיר את המושג "אהבה"? מה המשמעות של המצווה לאהוב את ה'? האם הרגש כפוף לרצון האדם? כיצד ניתן לצוות על רגש? </p> |
| − | |||
<ul> | <ul> | ||
| − | <li> | + | <li>הפרשנים חלוקים בשאלה אם האהבה שעליה ציווה ה' היא רגש, תהליך קוגניטיבי, או פעולה. בעוד ש<multilink><a href="RambamHilkhotTeshuvah10-3" data-aht="source">רמב"ם</a><a href="RambamHilkhotTeshuvah10-3" data-aht="source">הלכות תשובה י':ג'</a><a href="R. Moshe b. Maimon (Rambam, Maimonides)" data-aht="parshan">אודות ר' משה בן מיימון</a></multilink> רואה באהבת ה' כמיהה רגשית, הדומה לאהבה בין בני זוג, <multilink><a href="ShadalDevarim6-5" data-aht="source">שד"ל</a><a href="ShadalDevarim6-5" data-aht="source">דברים ו':ה'</a><a href="R. Shemuel David Luzzatto (Shadal)" data-aht="parshan">אודות ר' שמואל דוד לוצאטו</a></multilink> טוען שהמצווה היא מכוונת מעשה, ביטוי מטפורי לנאמנות לה' וקיום מצוותיו. <multilink><a href="RambanShemot20-5" data-aht="source">רמב"ן</a><a href="RambanShemot20-5" data-aht="source">שמות כ':ה'</a><a href="R. Moshe b. Nachman (Ramban, Nachmanides)" data-aht="parshan">אודות ר' משה בן נחמן</a></multilink> מציע אפשרות שלישית, שמדובר במצווה למות על קידוש ה'.</li> |
| − | <li> | + | <li>איזו מהגישות לעיל היא המשכנעת ביותר? איזה פסוקים בפרשיות "שמע" תומכים בכל פירוש? כיצד יחיל כל פרשן את פרשנותו על מצוות אחרות הכרוכות באהבה, כמו למשל המצוות לאהוב את הרֵעַ (ויקרא י"ט:י"ח) ואת הגר (ויקרא י"ט:ל"ד)?  להרחבה, ראו <a href="Ahavat Hashem" data-aht="page">אהבת ה'</a>.</li> |
</ul> | </ul> | ||
</category> | </category> | ||
Version as of 11:40, 7 September 2019
נושאים לשולחן שבת – פרשת ואתחנן
מעמד הר סיני – התגלות "פָּנִים בְּפָנִים"?
רובנו מניחים שבני ישראל שמעו את "עשרת הדברים" ישירות מה', אך פרשנים רבים מציעים שמשה שימש כמתווך לפחות לחלק, אם לא לכל החוויה. אילו פסוקים תומכים בכל עמדה?
- אבן עזרא ורשב"ם גורסים כי בני ישראל שמעו את כל עשרת הדיברות מפי ה', אך הם נלחצו וביקשו ממשה להתערב. לדבריהם, אלמלא פחד העם, ה' היה נותן להם את שאר התורה באופן ישיר ולא באמצעות משה. איך קריאה זו משפיעה על התפיסה שלנו לגבי הייחודיות של עשרת הדיברות? האם יש בעיה עקרונית במחשבה שה' שינה את תוכניותיו?
- רמב"ם, לעומת זאת, מניח שה' דיבר ישירות רק עם משה. בני ישראל צותתו לשיחתם, אך הם שמעו רק קול א-לוהי ולא יכלו להבין את המלים. המוטיבציה מאחורי דברי רמב"ם במקרה זה היא ככל הנראה אמונתו שרוב האנשים לא יכולים לשמש כנביאים. האם הנבואה באמת דורשת הכשרה והכנה מתאימות, או שכל אחד יכול להיות נביא אם ה' מחליט לדבר איתו? נסו להביא ראיות ממקרים אחרים בתנ"ך.
- אילו השלכות יש למחלוקת זו על הבנת המטרה העיקרית של ההתגלות בהר סיני?
להרחבה, ראו עשרת הדברים: ישירות מהקב"ה או דרך משה?
"פֹּקֵד עֲוֹן אָבוֹת"
מדוע קורה לפעמים שצדיקים נענשים בזמן שחוטאים יוצאים ללא פגע? נראה כי הפסוק "פֹקֵד עֲוֹן אָבוֹת עָל בָּנִים" מרמז כי לפחות בנסיבות מסוימות, ה' עצמו מעניש ילדים חפים מפשע בזמן שהוריהם החוטאים אינם מקבלים כל עונש.
- כיצד דבר זה משקף צדק א-לוהי? האם אפשר להבין את הפסוק בדרך אחרת?
- מתי, אם בכלל, עונש קולקטיבי מהווה כלי ענישה מוצדק? האם אותו נימוק יכול לחול גם על ענישה עקיפה? האם העובדה שהפסוק מדבר דווקא על ענישה בתוך המשפחה מהווה הבדל כלשהו?
- לדיון נרחב, ראו האם ה' פֹּקֵד עֲוֹן אָבֹת עַל בָּנִים?.
אהבת ה'
כיצד יש להגדיר את המושג "אהבה"? מה המשמעות של המצווה לאהוב את ה'? האם הרגש כפוף לרצון האדם? כיצד ניתן לצוות על רגש?
- הפרשנים חלוקים בשאלה אם האהבה שעליה ציווה ה' היא רגש, תהליך קוגניטיבי, או פעולה. בעוד שרמב"ם רואה באהבת ה' כמיהה רגשית, הדומה לאהבה בין בני זוג, שד"ל טוען שהמצווה היא מכוונת מעשה, ביטוי מטפורי לנאמנות לה' וקיום מצוותיו. רמב"ן מציע אפשרות שלישית, שמדובר במצווה למות על קידוש ה'.
- איזו מהגישות לעיל היא המשכנעת ביותר? איזה פסוקים בפרשיות "שמע" תומכים בכל פירוש? כיצד יחיל כל פרשן את פרשנותו על מצוות אחרות הכרוכות באהבה, כמו למשל המצוות לאהוב את הרֵעַ (ויקרא י"ט:י"ח) ואת הגר (ויקרא י"ט:ל"ד)? להרחבה, ראו אהבת ה'.
הבדלים בעשרת הדברים
ישנם הבדלים רבים בין הניסוחים של התקציב הנמצא בשמות ובדברים. כיצד יש להבין את הווריאציות הללו? האם הם הוצגו על ידי השם, משה או שניהם? אם האחרון, מה נתן למשה את הסמכות לעשות זאת? האם לשתי הגרסאות של ה- Decalogue יש מעמד שווה, או שמא אחת מייצגת את האידיאל (ואיזה)?
שד"ל 1 מציע שמשה הוא זה שיזם את השינויים בשנה הארבעים וכי הם התייחסו לבואה הקרובה של האומה לארץ ישראל. למעשה, מלבי"ם טוען שהשם עצמו עשה את השינויים בעקבות החטא של עגל הזהב. בגלל החטא, העם כבר לא זכה לקיום פלאי, והתקופת השלטון תוקנה כך שתתאים לאומה המנוהלת כעת על ידי חוקי טבע. כיצד כל עמדה תסביר את כל ההבדלים בין שתי הגרסאות? האם כל אחד יכול להסביר את כל הגרסאות? איזו גישה אתה מוצא יותר מושך?
בניגוד לנציגים לעיל, אבן עזרא גורס כי בית השלטון בדברים הוא פשוט הפרפרזה של משה על דברי ה '. אף כי יש שונות בניסוח, אין הבדל מהותי במשמעות. הוא מסביר, "המלות הם כגופות, והטעמים כנשמות", ולכן שינוי הניסוח אינו חשוב. אתה מסכים? האם משמעות בחירת המילים? כיצד יכול אבן עזרא להסביר את הסיבות השונות לכאורה שניתנו לציווי השבת? ראו הבדלים בעשרת הדברים בין שמות ודברים להרחבה.
There are many differences between the formulations of the Decalogue found in Shemot and in Devarim. How should these variations be understood? Were they introduced by Hashem, Moshe, or both? If the latter, what gave Moshe the authority to do so? Do both versions of the Decalogue have equal status, or does one represent the ideal (and which)?
- שד"ל1 suggests that it was Moshe who initiated the changes in the fortieth year and that they related to the nation's imminent arrival in the Land of Israel. לעומת זאת, מלבי"ם asserts that Hashem Himself made the changes in the aftermath of the Sin of the Golden Calf. Due to the sin, the people no longer merited a miraculous existence, and the Decalogue was amended to fit a nation now governed by laws of nature. How would each position explain all of the differences between the two versions? Can each account for all of the variations? Which approach do you find more compelling?
- In contrast to the above exegetes,אבן עזרא maintains that the Decalogue in Devarim is simply Moshe's paraphrase of Hashem's words. Though there is variation in the wording, there is no fundamental difference in meaning. He explains, "המלות הם כגופות, והטעמים כנשמות" and thus a change in wording is insignificant. Do you agree? Is word choice meaningful? How might Ibn Ezra account for the seemingly very different reasons given for the commandment of Shabbat? ראו הבדלים בעשרת הדברים בין שמות ודברים להרחבה.
עוד...
לעוד נושאים בפרשה, ראו: רשימת נושאים – פרשת ואתחנן.
