Difference between revisions of "Shabbat Table Topics – Parashat Vaetchanan/0/he"
Jump to navigation
Jump to search
m |
m |
||
| Line 28: | Line 28: | ||
</category> | </category> | ||
<category>הבדלים בעשרת הדברים | <category>הבדלים בעשרת הדברים | ||
| − | <p>ישנם הבדלים רבים בין הניסוחים של עשרת הדיברות בשמות ובדברים. כיצד יש להבין את ההבדלים הללו? האם הם הוכנסו על ידי ה', משה, או שניהם? אם האחרון, באיזו זכות משה עשה זאת? האם לשתי הגרסאות של העשרת הדיברות יש מעמד שווה, או שמא אחת גרסה אחת מייצגת אידאל (ואם כן, איזה)?<br/> | + | <p>ישנם הבדלים רבים בין הניסוחים של עשרת הדיברות בשמות ובדברים. כיצד יש להבין את ההבדלים הללו? האם הם הוכנסו על ידי ה', משה, או שניהם? אם האחרון, באיזו זכות משה עשה זאת? האם לשתי הגרסאות של העשרת הדיברות יש מעמד שווה, או שמא אחת גרסה אחת מייצגת אידאל (ואם כן, איזה)?<br/><br/>בניגוד לנציגים לעיל, אבן עזרא גורס כי בית השלטון בדברים הוא פשוט הפרפרזה של משה על דברי ה '. אף כי יש שונות בניסוח, אין הבדל מהותי במשמעות. הוא מסביר, "המלות הם כגופות, והטעמים כנשמות", ולכן שינוי הניסוח אינו חשוב. אתה מסכים? האם משמעות בחירת המילים? כיצד יכול אבן עזרא להסביר את הסיבות השונות לכאורה שניתנו לציווי השבת? ראו הבדלים בעשרת הדברים בין שמות ודברים להרחבה.</p> |
| − | |||
<ul> | <ul> | ||
| − | <li><multilink><a href="ShadalBikkureiHaIttim1828" data-aht="source">שד"ל</a><a href="ShadalBikkureiHaIttim1828" data-aht="source">בכורי העתים תקפ"ח</a><a href="R. Shemuel David Luzzatto (Shadal)" data-aht="parshan">אודות ר' שמואל דוד לוצאטו</a></multilink><fn>שד"ל בכתב עת <multilink><a href="ShadalBikkureiHaIttim1828" data-aht="source">בכורי העתים</a><a href="ShadalBikkureiHaIttim1828" data-aht="source">בכורי העתים תקפ"ח</a><a href="R. Shemuel David Luzzatto (Shadal)" data-aht="parshan">אודות ר' שמואל דוד לוצאטו</a></multilink> מנסה להסביר כמעט כל הבדל לאור הנסיבות החדשות של שנת הארבעים. עם זאת, ב<multilink><a href="ShadalDevarim6-5" data-aht="source">פירושו לתורה</a><a href="ShadalDevarim6-5" data-aht="source">דברים ו':ה'</a><a href="R. Shemuel David Luzzatto (Shadal)" data-aht="parshan">אודות ר' שמואל דוד לוצאטו</a></multilink>, הוא חוזר בו מן ההסברים המקוריים שלו, ומתקרב הרבה יותר לגישתו של אבן עזרא הטוענת כי רבים מן ההבדלים אינם משמעותיים.</fn> | + | <li><multilink><a href="ShadalBikkureiHaIttim1828" data-aht="source">שד"ל</a><a href="ShadalBikkureiHaIttim1828" data-aht="source">בכורי העתים תקפ"ח</a><a href="R. Shemuel David Luzzatto (Shadal)" data-aht="parshan">אודות ר' שמואל דוד לוצאטו</a></multilink><fn>שד"ל בכתב עת <multilink><a href="ShadalBikkureiHaIttim1828" data-aht="source">בכורי העתים</a><a href="ShadalBikkureiHaIttim1828" data-aht="source">בכורי העתים תקפ"ח</a><a href="R. Shemuel David Luzzatto (Shadal)" data-aht="parshan">אודות ר' שמואל דוד לוצאטו</a></multilink> מנסה להסביר כמעט כל הבדל לאור הנסיבות החדשות של שנת הארבעים. עם זאת, ב<multilink><a href="ShadalDevarim6-5" data-aht="source">פירושו לתורה</a><a href="ShadalDevarim6-5" data-aht="source">דברים ו':ה'</a><a href="R. Shemuel David Luzzatto (Shadal)" data-aht="parshan">אודות ר' שמואל דוד לוצאטו</a></multilink>, הוא חוזר בו מן ההסברים המקוריים שלו, ומתקרב הרבה יותר לגישתו של אבן עזרא הטוענת כי רבים מן ההבדלים אינם משמעותיים.</fn> מציע שמשה הוא זה שיזם את השינויים בשנה הארבעים, ושהם קשורים לכניסה של בני ישראל לארץ ישראל. לעומת זאת, <multilink><a href="MalbimShemot20-7-10" data-aht="source">מלבי"ם</a><a href="MalbimShemot20-7-10" data-aht="source">שמות כ':ז'-י'</a><a href="R. Meir Leibush Weiser (Malbim)" data-aht="parshan">אודות ר' מאיר ליבוש וייזר</a></multilink> טוען שה' עצמו עשה את השינויים בעקבות חטא העגל. בגלל החטא, העם כבר לא היה זכאי למציאות ניסית, ועשרת הדיברות שונו כדי שיתאימו למציאות שכפופה לחוקי הטבע. כיצד כל גישה יכולה להסביר את ההבדלים בין שתי הגרסאות? האם כל גישה יכולה להסביר את כל הגרסאות? איזו גישה הכי משכנעת?</li> |
<li>In contrast to the above exegetes,<multilink><a href="IbnEzraShemotSecondCommentary20-1_2" data-aht="source">אבן עזרא</a><a href="IbnEzraShemotSecondCommentary20-1_2" data-aht="source">שמות פירוש שני כ':א'</a><a href="R. Avraham ibn Ezra" data-aht="parshan">אודות ר' אברהם אבן עזרא</a></multilink> maintains that the Decalogue in Devarim is simply Moshe's paraphrase of Hashem's words. Though there is variation in the wording, there is no fundamental difference in meaning. He explains, "המלות הם כגופות, והטעמים כנשמות" and thus a change in wording is insignificant. Do you agree? Is word choice meaningful? How might Ibn Ezra account for the seemingly very different reasons given for the commandment of Shabbat? ראו <a href="Decalogue Differences Between Shemot and Devarim" data-aht="page">הבדלים בעשרת הדברים בין שמות ודברים</a> להרחבה.</li> | <li>In contrast to the above exegetes,<multilink><a href="IbnEzraShemotSecondCommentary20-1_2" data-aht="source">אבן עזרא</a><a href="IbnEzraShemotSecondCommentary20-1_2" data-aht="source">שמות פירוש שני כ':א'</a><a href="R. Avraham ibn Ezra" data-aht="parshan">אודות ר' אברהם אבן עזרא</a></multilink> maintains that the Decalogue in Devarim is simply Moshe's paraphrase of Hashem's words. Though there is variation in the wording, there is no fundamental difference in meaning. He explains, "המלות הם כגופות, והטעמים כנשמות" and thus a change in wording is insignificant. Do you agree? Is word choice meaningful? How might Ibn Ezra account for the seemingly very different reasons given for the commandment of Shabbat? ראו <a href="Decalogue Differences Between Shemot and Devarim" data-aht="page">הבדלים בעשרת הדברים בין שמות ודברים</a> להרחבה.</li> | ||
</ul> | </ul> | ||
Version as of 11:47, 7 September 2019
נושאים לשולחן שבת – פרשת ואתחנן
מעמד הר סיני – התגלות "פָּנִים בְּפָנִים"?
רובנו מניחים שבני ישראל שמעו את "עשרת הדברים" ישירות מה', אך פרשנים רבים מציעים שמשה שימש כמתווך לפחות לחלק, אם לא לכל החוויה. אילו פסוקים תומכים בכל עמדה?
- אבן עזרא ורשב"ם גורסים כי בני ישראל שמעו את כל עשרת הדיברות מפי ה', אך הם נלחצו וביקשו ממשה להתערב. לדבריהם, אלמלא פחד העם, ה' היה נותן להם את שאר התורה באופן ישיר ולא באמצעות משה. איך קריאה זו משפיעה על התפיסה שלנו לגבי הייחודיות של עשרת הדיברות? האם יש בעיה עקרונית במחשבה שה' שינה את תוכניותיו?
- רמב"ם, לעומת זאת, מניח שה' דיבר ישירות רק עם משה. בני ישראל צותתו לשיחתם, אך הם שמעו רק קול א-לוהי ולא יכלו להבין את המלים. המוטיבציה מאחורי דברי רמב"ם במקרה זה היא ככל הנראה אמונתו שרוב האנשים לא יכולים לשמש כנביאים. האם הנבואה באמת דורשת הכשרה והכנה מתאימות, או שכל אחד יכול להיות נביא אם ה' מחליט לדבר איתו? נסו להביא ראיות ממקרים אחרים בתנ"ך.
- אילו השלכות יש למחלוקת זו על הבנת המטרה העיקרית של ההתגלות בהר סיני?
להרחבה, ראו עשרת הדברים: ישירות מהקב"ה או דרך משה?
"פֹּקֵד עֲוֹן אָבוֹת"
מדוע קורה לפעמים שצדיקים נענשים בזמן שחוטאים יוצאים ללא פגע? נראה כי הפסוק "פֹקֵד עֲוֹן אָבוֹת עָל בָּנִים" מרמז כי לפחות בנסיבות מסוימות, ה' עצמו מעניש ילדים חפים מפשע בזמן שהוריהם החוטאים אינם מקבלים כל עונש.
- כיצד דבר זה משקף צדק א-לוהי? האם אפשר להבין את הפסוק בדרך אחרת?
- מתי, אם בכלל, עונש קולקטיבי מהווה כלי ענישה מוצדק? האם אותו נימוק יכול לחול גם על ענישה עקיפה? האם העובדה שהפסוק מדבר דווקא על ענישה בתוך המשפחה מהווה הבדל כלשהו?
- לדיון נרחב, ראו האם ה' פֹּקֵד עֲוֹן אָבֹת עַל בָּנִים?.
אהבת ה'
כיצד יש להגדיר את המושג "אהבה"? מה המשמעות של המצווה לאהוב את ה'? האם הרגש כפוף לרצון האדם? כיצד ניתן לצוות על רגש?
- הפרשנים חלוקים בשאלה אם האהבה שעליה ציווה ה' היא רגש, תהליך קוגניטיבי, או פעולה. בעוד שרמב"ם רואה באהבת ה' כמיהה רגשית, הדומה לאהבה בין בני זוג, שד"ל טוען שהמצווה היא מכוונת מעשה, ביטוי מטפורי לנאמנות לה' וקיום מצוותיו. רמב"ן מציע אפשרות שלישית, שמדובר במצווה למות על קידוש ה'.
- איזו מהגישות לעיל היא המשכנעת ביותר? איזה פסוקים בפרשיות "שמע" תומכים בכל פירוש? כיצד יחיל כל פרשן את פרשנותו על מצוות אחרות הכרוכות באהבה, כמו למשל המצוות לאהוב את הרֵעַ (ויקרא י"ט:י"ח) ואת הגר (ויקרא י"ט:ל"ד)? להרחבה, ראו אהבת ה'.
הבדלים בעשרת הדברים
ישנם הבדלים רבים בין הניסוחים של עשרת הדיברות בשמות ובדברים. כיצד יש להבין את ההבדלים הללו? האם הם הוכנסו על ידי ה', משה, או שניהם? אם האחרון, באיזו זכות משה עשה זאת? האם לשתי הגרסאות של העשרת הדיברות יש מעמד שווה, או שמא אחת גרסה אחת מייצגת אידאל (ואם כן, איזה)?
בניגוד לנציגים לעיל, אבן עזרא גורס כי בית השלטון בדברים הוא פשוט הפרפרזה של משה על דברי ה '. אף כי יש שונות בניסוח, אין הבדל מהותי במשמעות. הוא מסביר, "המלות הם כגופות, והטעמים כנשמות", ולכן שינוי הניסוח אינו חשוב. אתה מסכים? האם משמעות בחירת המילים? כיצד יכול אבן עזרא להסביר את הסיבות השונות לכאורה שניתנו לציווי השבת? ראו הבדלים בעשרת הדברים בין שמות ודברים להרחבה.
- שד"ל1 מציע שמשה הוא זה שיזם את השינויים בשנה הארבעים, ושהם קשורים לכניסה של בני ישראל לארץ ישראל. לעומת זאת, מלבי"ם טוען שה' עצמו עשה את השינויים בעקבות חטא העגל. בגלל החטא, העם כבר לא היה זכאי למציאות ניסית, ועשרת הדיברות שונו כדי שיתאימו למציאות שכפופה לחוקי הטבע. כיצד כל גישה יכולה להסביר את ההבדלים בין שתי הגרסאות? האם כל גישה יכולה להסביר את כל הגרסאות? איזו גישה הכי משכנעת?
- In contrast to the above exegetes,אבן עזרא maintains that the Decalogue in Devarim is simply Moshe's paraphrase of Hashem's words. Though there is variation in the wording, there is no fundamental difference in meaning. He explains, "המלות הם כגופות, והטעמים כנשמות" and thus a change in wording is insignificant. Do you agree? Is word choice meaningful? How might Ibn Ezra account for the seemingly very different reasons given for the commandment of Shabbat? ראו הבדלים בעשרת הדברים בין שמות ודברים להרחבה.
עוד...
לעוד נושאים בפרשה, ראו: רשימת נושאים – פרשת ואתחנן.
