Shabbat Table Topics – Parashat Vayechi/0/he
נושאים לשולחן שבת – פרשת ויחי
ברכה או נבואה?
יעקב מספר לילדיו על ערש דווי שהוא עומד לומר להם "אֵת אֲשֶׁר יִקְרָא אֶתְכֶם בְּאַחֲרִית הַיָּמִים". האם יעקב פשוט שיתף את בניו בתקוות ובשאיפות שלו לגבי העתיד שלהם, או שמדובר פה בנבואה? האם המונח "אַחֲרִית הַיָּמִים" מתייחס לאירועים שעתידים להתרחש בחיי בניו, לאירועים מהתקופה שבה צאצאיהם יחזרו לארץ ישראל, או למה שיקרה בתקופת המשיח? האם הוא פנה לבניו כיחידים או כמנהיגי שבטים עתידיים?
- כיצד האפשרויות השונות משפיעות על ההבנה שלכם של כל אחת מהברכות, ושל היחידה בכללותה? לשתי דוגמאות, ראו ברכת יהודה – מלכות נצחית וברכת יעקב ליוסף.
- אם הייתם כותבים צוואה, מה היא הייתה כוללת? במה היא הייתה דומה או שונה מזו של יעקב?
עוד מקרה של העדפה?
לפני שהוא מברך את בניו, יעקב נפגש בנפרד עם יוסף ומבטיח לו ששני בניו יקבלו מעמד שבטי ושהוא יקבל חלק כפול מהארץ.1 מה מניע את יעקב במעשים אלה?
- האם יעקב שוב נותן העדפה לבנו האהוב? האם הוא לא למד שלהעדפה זו יש השלכות קשות?
- ר' זאב ויטמן,2 לעומת זאת, מציע שמה שמניע את יעקב אינו אהבה יתירה אלא דאגה לבן המתבולל. הוא טוען שיוסף ומשפחתו נטמעו בחברה המצרית, ויעקב הבטיח לו חלק כפול כדי שהוא יישאר קשור למשפחה ויתחבר מחדש לארץ ישראל. איזו ראיה יש בטקסט לכך שיוסף נטמע? איך דברי יעקב מתייחסים לנושא זה? האם יש בעיה באפשרות שיוסף לא תמיד היה "יוסף הצדיק"?
להרחבה, ראו Yaakov's Retrospective and Yosef's Double Portion.
לסדר את התורה מחדש: המקרה של מנשה ואפרים
פרשנים רבים מניחים שיעקב בירך את מנשה ואפרים על ערש דווי, כפי שעולה ממיקום האירוע ברצף הסיפור, אבל חלק מהחוקרים המודרניים3 טוענים שסדר האירועים בסיפור אינו כרונולוגי.
- מה יכול לגרום לאנשים לטעון שהברכה לא ניתנה בזמן שכתוב? כיצד שינוי מסגרת הזמן של האירוע משפיע על משמעות הסיפור?
- באילו נסיבות אפשר להציע שאירועים בתורה אינם מתוארים בסדר כרונולוגי, ומתי הצעה כזאת משקפת קריאה "חופשית" מדי?
- האם יש מצבים שבהם התורה מספקת רמזים טקסטואליים לכך שהסיפורים אינם מופיעים בסדר כרונולוגי?
להרחבה, ראו מתי בירך יעקב את אפרים ומנשה?
האם הובטחה ליהודה מלכות עולם?
יעקב מברך את יהודה בכך ש"לֹא יָסוּר שֵׁבֶט מִיהוּדָה וּמְחֹקֵק מִבֵּין רַגְלָיו עַד כִּי יָבֹא שִׁילֹה וְלוֹ יִקְּהַת עַמִּים". לכאורה מילים אלה רומזות שיעקב הבטיח שיהודה וצאצאיו ימלכו לנצח. אבל איך אפשר ליישב קריאה כזו עם העובדה שלאורך תקופות ארוכות בהיסטוריה היהודית, המנהיגים לא הגיעו משבט יהודה?
- האם המילים "שֵׁבֶט" ו"מְחֹקֵק" בהכרח מתייחסות למלכות? אילו משמעויות נוספות יש למילים האלה, ואיך זה עשוי להשפיע על משמעות הברכה?
- מי או מה הוא "שִׁילֹה" ומה יקרה "כִּי יָבוֹא שִׁילֹה"? האם יעקב מסמן פה נקודת סוף לברכה, ואם כן, מתי זה יהיה?
- איך הפירושים השונים של הברכה מגיבים לטענות הנוצריות בנוגע לבואו של המשיח? ראו למשל את ההערות הפולמוסיות של רשב״א ור׳ בחיי.
להרחבה, ראו ברכת יהודה – מלכות נצחית?
עוד...
לעוד נושאים בפרשה, ראו: רשימת נושאים – פרשת ויחי.
