Difference between revisions of "Shabbat Table Topics – Parashat Vayigash/0/he"
Jump to navigation
Jump to search
m |
m |
||
| Line 4: | Line 4: | ||
<h1>נושאים לשולחן שבת – פרשת ויגש</h1> | <h1>נושאים לשולחן שבת – פרשת ויגש</h1> | ||
<category>אנטישמיות כלכלית | <category>אנטישמיות כלכלית | ||
| − | <p>לאורך ההיסטוריה, הצלחה כלכלית יהודית עוררה אנטישמיות. היהודים | + | <p>לאורך ההיסטוריה, הצלחה כלכלית יהודית עוררה אנטישמיות. היהודים מתוארים כמלווי כסף רודפי בצע, ומואשמים בכל מחלות הקפיטליזם ובניסיון להשתלט על העולם. ניתן לראות את שורשי התופעה בתקופת המקרא, והביטוי הראשון שלה עשוי להיות בפרשת ויגש.<fn>דוגמא קודמת אולי ניתן למצוא בבראשית כ"ו, כאשר הצלחת יצחק בחפירת הבארות גרם לקנאת שכניו הפלשתים.</fn></p> |
| − | <p>הרבה חוקרים מודרניים,<fn>ראו א' סימון, <a href="http://www.uriel-simon.name/%D7%9B%D7%9C-%D7%94%D7%A9%D7%99%D7%A2%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%9D/%D7%A4%D7%A8%D7%98%D7%99-%D7%A9%D7%99%D7%A2%D7%95%D7%A8/er2/4/er10/564">"יוסף משעבד את המצרים לפרעה"</a> ב<b>בקש שלום ורדפהו</b>, (תל אביב, תשס"ב): 90-86, ת' גרנות, "<a href="http://www.etzion.org.il/he/%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%AA-%D7%95%D7%99%D7%92%D7%A9-%D7%9E%D7%A0%D7%94%D7%99%D7%92%D7%95%D7%AA%D7%95-%D7%A9%D7%9C-%D7%99%D7%95%D7%A1%D7%A3-%D7%91%D7%9E%D7%A6%D7%A8%D7%99%D7%9D">מנהיגותו של יוסף במצרים</a>", וד' סבתו, "ותהי הארץ לפרעה – שורשו של שעבוד מצרים", מגדים נ"ב (תשע"א): 59-41.</fn> צועדים בעקבות <multilink><a href="RYosefBekhorShorShemot1-11" data-aht="source">ר׳ יוסף בכור שור</a><a href="RYosefBekhorShorShemot1-11" data-aht="source">שמות א׳:י״א</a><a href="R. Yosef Bekhor Shor" data-aht="parshan">אודות ר' יוסף בכור שור</a></multilink>, ומציעים ש<a href="Yosef's Economic Policies" data-aht="page">המדיניות הכלכלית של יוסף</a> בשנות הרעב, ביחד עם הנפוטיזם כלפי משפחתו באותו הזמן, גרמו | + | <p>הרבה חוקרים מודרניים,<fn>ראו א' סימון, <a href="http://www.uriel-simon.name/%D7%9B%D7%9C-%D7%94%D7%A9%D7%99%D7%A2%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%9D/%D7%A4%D7%A8%D7%98%D7%99-%D7%A9%D7%99%D7%A2%D7%95%D7%A8/er2/4/er10/564">"יוסף משעבד את המצרים לפרעה"</a> ב<b>בקש שלום ורדפהו</b>, (תל אביב, תשס"ב): 90-86, ת' גרנות, "<a href="http://www.etzion.org.il/he/%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%AA-%D7%95%D7%99%D7%92%D7%A9-%D7%9E%D7%A0%D7%94%D7%99%D7%92%D7%95%D7%AA%D7%95-%D7%A9%D7%9C-%D7%99%D7%95%D7%A1%D7%A3-%D7%91%D7%9E%D7%A6%D7%A8%D7%99%D7%9D">מנהיגותו של יוסף במצרים</a>", וד' סבתו, "ותהי הארץ לפרעה – שורשו של שעבוד מצרים", מגדים נ"ב (תשע"א): 59-41.</fn> צועדים בעקבות <multilink><a href="RYosefBekhorShorShemot1-11" data-aht="source">ר׳ יוסף בכור שור</a><a href="RYosefBekhorShorShemot1-11" data-aht="source">שמות א׳:י״א</a><a href="R. Yosef Bekhor Shor" data-aht="parshan">אודות ר' יוסף בכור שור</a></multilink>, ומציעים ש<a href="Yosef's Economic Policies" data-aht="page">המדיניות הכלכלית של יוסף</a> בשנות הרעב, ביחד עם הנפוטיזם כלפי משפחתו באותו הזמן, גרמו לתרעומת מתמשכת אשר לימים סללה את הדרך לשעבוד הישראלי. אחרים יטענו כי פרשנות זו היא ניסיון אנכרוניסטי לכפות מגמות מודרניות על סיפורי המקרא, וכי המדיניות של יוסף הייתה נחוצה וקיבלה הערכה גם מהאוכלוסייה המצרית.</p> |
<ul> | <ul> | ||
<li>אילו גורמים טקסטואליים תומכים בכל קריאה בסיפור?</li> | <li>אילו גורמים טקסטואליים תומכים בכל קריאה בסיפור?</li> | ||
| Line 24: | Line 24: | ||
</category> | </category> | ||
<category>האם יהודה איים על יוסף? | <category>האם יהודה איים על יוסף? | ||
| − | <p>מדרש <multilink><a href="TanchumaVayigash5" data-aht="source">תנחומא</a><a href="TanchumaVayigash5" data-aht="source">ויגש ה׳</a><a href="Tanchuma" data-aht="parshan">אודות התנחומא</a></multilink> דורש את סיפור תחינותיו של יהודה לבנימין ומתאר אותו כמחלוקת עוינת ואגרסיבית גלויה, שבה יהודה ויוסף מאשימים זה את זה בעוולות וצביעות, ולבסוף אף מאיימים זה על זה באלימות. האם יש בסיס לקריאה כזו בטקסט? אם לא, מאיפה רעיון זה של המדרש מגיע, ואיזה מסר הוא מנסה להעביר? ראו <a href="Yehuda's Oration" data-aht="page">נאומו של יהודה</a>.</p> | + | <p>מדרש <multilink><a href="TanchumaVayigash5" data-aht="source">תנחומא</a><a href="TanchumaVayigash5" data-aht="source">ויגש ה׳</a><a href="Tanchuma" data-aht="parshan">אודות התנחומא</a></multilink> דורש את סיפור תחינותיו של יהודה לבנימין ומתאר אותו כמחלוקת עוינת ואגרסיבית גלויה, שבה יהודה ויוסף מאשימים זה את זה בעוולות וצביעות, ולבסוף אף מאיימים זה על זה באלימות. האם יש בסיס לקריאה כזו בטקסט? אם לא, מאיפה רעיון זה של המדרש מגיע, ואיזה מסר הוא מנסה להעביר? ראו <a href="Yehuda's Oration" data-aht="page">נאומו של יהודה</a>.</p><ul> |
| − | <ul> | ||
<li>באופן כללי, איך צריך להבין מדרשים שנראים כמנוגדים בחריפות לפשט הפסוקים?</li> | <li>באופן כללי, איך צריך להבין מדרשים שנראים כמנוגדים בחריפות לפשט הפסוקים?</li> | ||
<li>במקרה זה, פרופ' נחמה ליבוביץ מציעה פירוש למדרש תנחומא, לפיו יהודה לא באמת התווכח עם יוסף, אלא עם מצפונו שלו. אחרים מציעים שהמדרש בא לבשר על האיבה העתידית בין שבט יהודה לשבטי יוסף, ועל מאבקי הכוח ביניהם לאורך מאות שנים במהלך ההיסטוריה. האם אתם יכולים לחשוב על מדרשים אחרים שניתן לקרוא אותם באופן דומה, כלומר כמונולוג פנימי או כאות מבשר לבאות?</li> | <li>במקרה זה, פרופ' נחמה ליבוביץ מציעה פירוש למדרש תנחומא, לפיו יהודה לא באמת התווכח עם יוסף, אלא עם מצפונו שלו. אחרים מציעים שהמדרש בא לבשר על האיבה העתידית בין שבט יהודה לשבטי יוסף, ועל מאבקי הכוח ביניהם לאורך מאות שנים במהלך ההיסטוריה. האם אתם יכולים לחשוב על מדרשים אחרים שניתן לקרוא אותם באופן דומה, כלומר כמונולוג פנימי או כאות מבשר לבאות?</li> | ||
| Line 31: | Line 30: | ||
</category> | </category> | ||
<category>שטעטל או גטו? | <category>שטעטל או גטו? | ||
| − | <p>מה הביא להחלטה לגור בארץ גושן? לפי <multilink><a href="NetzivBereshit46-34" data-aht="source">נצי״ב</a><a href="NetzivBereshit46-34" data-aht="source">בראשית מ״ו:ל״ד</a><a href="R. Naftali Tzvi Yehuda Berlin (Netziv)" data-aht="parshan">אודות ר' נפתלי צבי יהודה ברלין</a></multilink>, משפחתו של יעקב ניסתה לבודד את עצמה כדי למנוע התבוללות ולשמור על זהותה הלאומית. לעומת זאת, <multilink><a href="RalbagBereshitBeurHaMilot46-34" data-aht="source">רלב״ג</a><a href="RalbagBereshitBeurHaMilot46-34" data-aht="source">בראשית ביאור המילות מ״ו:ל״ד</a><a href="R. Levi b. Gershom (Ralbag, Gersonides)" data-aht="parshan">אודות ר' לוי בן גרשום</a></multilink> מציע שהפחד מעוינות מצד המצרים ש"תיעבו רועי צאן" הוא זה שהניע את ההפרדה. <multilink><a href="RashiBereshit46-34" data-aht="source">רש״י</a><a href="RashiBereshit46-34" data-aht="source">בראשית מ״ו:ל״ד</a><a href="R. Shelomo Yitzchaki (Rashi)" data-aht="parshan">אודות ר' שלמה יצחקי</a></multilink> מציע אפשרות נוספת ומרמז כי ההחלטה נבעה ממניעים כלכליים – יוסף פשוט רצה לספק אדמות מרעה טובות למשפחתו. לעוד, ראו <a href="Why Live in Goshen" data-aht="page">למה לגור בארץ גושן?</a> ו<a href="Where in Egypt Did the Israelites Live" data-aht="page">איפה במצרים גרו היהודים?</a></p> | + | <p>מה הביא להחלטה לגור בארץ גושן? לפי <multilink><a href="NetzivBereshit46-34" data-aht="source">נצי״ב</a><a href="NetzivBereshit46-34" data-aht="source">בראשית מ״ו:ל״ד</a><a href="R. Naftali Tzvi Yehuda Berlin (Netziv)" data-aht="parshan">אודות ר' נפתלי צבי יהודה ברלין</a></multilink>, משפחתו של יעקב ניסתה לבודד את עצמה כדי למנוע התבוללות ולשמור על זהותה הלאומית. לעומת זאת, <multilink><a href="RalbagBereshitBeurHaMilot46-34" data-aht="source">רלב״ג</a><a href="RalbagBereshitBeurHaMilot46-34" data-aht="source">בראשית ביאור המילות מ״ו:ל״ד</a><a href="R. Levi b. Gershom (Ralbag, Gersonides)" data-aht="parshan">אודות ר' לוי בן גרשום</a></multilink> מציע שהפחד מעוינות מצד המצרים ש"תיעבו רועי צאן" הוא זה שהניע את ההפרדה. <multilink><a href="RashiBereshit46-34" data-aht="source">רש״י</a><a href="RashiBereshit46-34" data-aht="source">בראשית מ״ו:ל״ד</a><a href="R. Shelomo Yitzchaki (Rashi)" data-aht="parshan">אודות ר' שלמה יצחקי</a></multilink> מציע אפשרות נוספת ומרמז כי ההחלטה נבעה ממניעים כלכליים – יוסף פשוט רצה לספק אדמות מרעה טובות למשפחתו. לעוד, ראו <a href="Why Live in Goshen" data-aht="page">למה לגור בארץ גושן?</a> ו<a href="Where in Egypt Did the Israelites Live" data-aht="page">איפה במצרים גרו היהודים?</a></p><ul> |
| − | <ul> | ||
<li>אילו סימוכין תוכלו למצוא בטקסט עבור כל גישה?</li> | <li>אילו סימוכין תוכלו למצוא בטקסט עבור כל גישה?</li> | ||
<li>מה צריך להיות האיזון בין השתלבות בחברה זרה לבין הפרדה והימנעות מהשפעות תרבותיות שליליות?<fn>מה הדעה הנרמזת בתורה?  מה משתמע מסיפור רשב"י במערה (<multilink><a href="BavliShabbat33b-34a" data-aht="source">בבלי שבת</a><a href="BavliShabbat33b-34a" data-aht="source">שבת ל״ג:-ל״ד.</a><a href="Talmud Bavli" data-aht="parshan">אודות הבבלי</a></multilink>)?  למה דווקא נצי"ב הוא הפרשן המתעקש לטעון שהמשפחה רצתה למנוע התבוללות?</fn></li> | <li>מה צריך להיות האיזון בין השתלבות בחברה זרה לבין הפרדה והימנעות מהשפעות תרבותיות שליליות?<fn>מה הדעה הנרמזת בתורה?  מה משתמע מסיפור רשב"י במערה (<multilink><a href="BavliShabbat33b-34a" data-aht="source">בבלי שבת</a><a href="BavliShabbat33b-34a" data-aht="source">שבת ל״ג:-ל״ד.</a><a href="Talmud Bavli" data-aht="parshan">אודות הבבלי</a></multilink>)?  למה דווקא נצי"ב הוא הפרשן המתעקש לטעון שהמשפחה רצתה למנוע התבוללות?</fn></li> | ||
Version as of 20:42, 17 August 2019
נושאים לשולחן שבת – פרשת ויגש
אנטישמיות כלכלית
לאורך ההיסטוריה, הצלחה כלכלית יהודית עוררה אנטישמיות. היהודים מתוארים כמלווי כסף רודפי בצע, ומואשמים בכל מחלות הקפיטליזם ובניסיון להשתלט על העולם. ניתן לראות את שורשי התופעה בתקופת המקרא, והביטוי הראשון שלה עשוי להיות בפרשת ויגש.1
הרבה חוקרים מודרניים,2 צועדים בעקבות ר׳ יוסף בכור שור, ומציעים שהמדיניות הכלכלית של יוסף בשנות הרעב, ביחד עם הנפוטיזם כלפי משפחתו באותו הזמן, גרמו לתרעומת מתמשכת אשר לימים סללה את הדרך לשעבוד הישראלי. אחרים יטענו כי פרשנות זו היא ניסיון אנכרוניסטי לכפות מגמות מודרניות על סיפורי המקרא, וכי המדיניות של יוסף הייתה נחוצה וקיבלה הערכה גם מהאוכלוסייה המצרית.
- אילו גורמים טקסטואליים תומכים בכל קריאה בסיפור?
- מהם הגורמים העיקריים לאנטישמיות כלכלית? מה בין זו לבין אנטישמיות דתית? איזה תפקיד (אם בכלל) מילא כל אחד מסוגי אנטישמיות אלה בשעבוד?
- באילו נסיבות אתם חושבים שנפוטיזם הוא נוהג לגיטימי, ומתי הוא בעייתי? איפה עוד בתנ"ך מנהיגים נותנים יחס מועדף למשפחותיהם? האם גם למקרים אחרים אלה יש תוצאות שליליות?
מה אם?
הפללתו של בנימין על ידי יוסף נגמרת בנימה משמחת של פיוס משפחתי. אולם האם זה מה שקיווה ותכנן יוסף כבר מההתחלה, או שתוכניותיו השתנו בהפתעה בעקבות ההתערבות הבלתי צפויה של יהודה? מה היה הצעד הבא של יוסף אילו יהודה לא היה מתחנן לפניו? אילו בנימין היה נשאר לבדו עם יוסף במצרים, האם מהלך ההיסטוריה היה שונה לחלוטין? ראו התנהגות יוסף כלפי משפחתו.
למה השתקעו במצרים?
ירידת יעקב ומשפחתו למצרים מציינת את תחילת הגלות הראשונה של ישראל. אך האם זאת הייתה כוונתו של יעקב?
- כשמשפחתו של יעקב עברה למצרים, כמה זמן הם התכוונו להישאר? מדוע הם לא חזרו לארץ ברגע שנגמר הרעב? [להצעה אחת, עיינו בגישה השלישית בהמדיניות הכלכלית של יוסף].
- כבר בברית בין הבתרים, ה' מספר לאברהם על הגלות העתידית. האם פירוש הדבר שה' התערב באופן פעיל בכדי להוריד את בני ישראל למצרים,3 או שהגלות הייתה רק תוצאה טבעית של בחירות אנושיות שלא היו כרוכות בהתערבויות שמימיות מיוחדות? האם משפחתו של יעקב בכלל הייתה מודעת לנבואה, ואם כן, האם הם ראו את עצמם כממלאים צו אלוהי? להרחבה, ראו תוכניות ה' ובחירה חופשית של בני ישראל.
- מדוע הגלות במצרים מהווה חלק הכרחי מההיסטוריה היהודית? במה זה תורם? האם מטרות הגלות והשעבוד הן זהות, או שמא נפרדות? ראו מטרות שעבוד מצרים.
האם יהודה איים על יוסף?
מדרש תנחומא דורש את סיפור תחינותיו של יהודה לבנימין ומתאר אותו כמחלוקת עוינת ואגרסיבית גלויה, שבה יהודה ויוסף מאשימים זה את זה בעוולות וצביעות, ולבסוף אף מאיימים זה על זה באלימות. האם יש בסיס לקריאה כזו בטקסט? אם לא, מאיפה רעיון זה של המדרש מגיע, ואיזה מסר הוא מנסה להעביר? ראו נאומו של יהודה.
- באופן כללי, איך צריך להבין מדרשים שנראים כמנוגדים בחריפות לפשט הפסוקים?
- במקרה זה, פרופ' נחמה ליבוביץ מציעה פירוש למדרש תנחומא, לפיו יהודה לא באמת התווכח עם יוסף, אלא עם מצפונו שלו. אחרים מציעים שהמדרש בא לבשר על האיבה העתידית בין שבט יהודה לשבטי יוסף, ועל מאבקי הכוח ביניהם לאורך מאות שנים במהלך ההיסטוריה. האם אתם יכולים לחשוב על מדרשים אחרים שניתן לקרוא אותם באופן דומה, כלומר כמונולוג פנימי או כאות מבשר לבאות?
שטעטל או גטו?
מה הביא להחלטה לגור בארץ גושן? לפי נצי״ב, משפחתו של יעקב ניסתה לבודד את עצמה כדי למנוע התבוללות ולשמור על זהותה הלאומית. לעומת זאת, רלב״ג מציע שהפחד מעוינות מצד המצרים ש"תיעבו רועי צאן" הוא זה שהניע את ההפרדה. רש״י מציע אפשרות נוספת ומרמז כי ההחלטה נבעה ממניעים כלכליים – יוסף פשוט רצה לספק אדמות מרעה טובות למשפחתו. לעוד, ראו למה לגור בארץ גושן? ואיפה במצרים גרו היהודים?
- אילו סימוכין תוכלו למצוא בטקסט עבור כל גישה?
- מה צריך להיות האיזון בין השתלבות בחברה זרה לבין הפרדה והימנעות מהשפעות תרבותיות שליליות?4
- האם התערות בחברה מעוררת אנטישמיות או מונעת אותה?
עוד...
לעוד נושאים בפרשה, ראו: רשימת נושאים – פרשת ויגש.
