Difference between revisions of "Shabbat Table Topics – Parashat Vayigash/0/he"

From AlHaTorah.org
Jump to navigation Jump to search
(Created page with "<aht-xml> <page type="Basic"> <h1>נושאים לשולחן שבת – פרשת ויגש</h1> <div><b><center><span class="highlighted-notice">This topic has not yet undergon...")
 
 
(18 intermediate revisions by 2 users not shown)
Line 3: Line 3:
 
<page type="Basic">
 
<page type="Basic">
 
<h1>נושאים לשולחן שבת – פרשת ויגש</h1>
 
<h1>נושאים לשולחן שבת – פרשת ויגש</h1>
<div><b><center><span class="highlighted-notice">This topic has not yet undergone editorial review</span></center></b></div>
+
<category>אנטישמיות כלכלית
 +
<p>לאורך ההיסטוריה, הצלחה כלכלית יהודית עוררה אנטישמיות. היהודים מתוארים כמלווי כסף רודפי בצע, ומואשמים&#160;בכל מחלות הקפיטליזם ובניסיון להשתלט על העולם. ניתן לראות את שורשי התופעה&#160;בתקופת המקרא, ואפשר שהביטוי הראשון שלה נמצא בפרשת ויגש.<fn>דוגמא קודמת אולי ניתן למצוא בבראשית כ"ו, כאשר הצלחת יצחק בחפירת הבארות גרמה לקנאת שכניו הפלשתים.</fn></p>
 +
<p>הרבה חוקרים מודרניים,<fn>ראו א' סימון,&#160;<a href="http://www.uriel-simon.name/%D7%9B%D7%9C-%D7%94%D7%A9%D7%99%D7%A2%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%9D/%D7%A4%D7%A8%D7%98%D7%99-%D7%A9%D7%99%D7%A2%D7%95%D7%A8/er2/4/er10/564">"יוסף משעבד את המצרים לפרעה"</a> ב<b>בקש שלום ורדפהו</b>, (תל אביב, תשס"ב): 90-86, ת' גרנות, "<a href="http://www.etzion.org.il/he/%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%AA-%D7%95%D7%99%D7%92%D7%A9-%D7%9E%D7%A0%D7%94%D7%99%D7%92%D7%95%D7%AA%D7%95-%D7%A9%D7%9C-%D7%99%D7%95%D7%A1%D7%A3-%D7%91%D7%9E%D7%A6%D7%A8%D7%99%D7%9D">מנהיגותו של יוסף במצרים</a>", וד' סבתו, "ותהי הארץ לפרעה&#160;– שורשו של שעבוד מצרים", מגדים נ"ב (תשע"א): 59-41.</fn> צועדים בעקבות <multilink><a href="RYosefBekhorShorShemot1-11" data-aht="source">ר׳ יוסף בכור שור</a><a href="RYosefBekhorShorShemot1-11" data-aht="source">שמות א׳:י״א</a><a href="R. Yosef Bekhor Shor" data-aht="parshan">אודות ר' יוסף בכור שור</a></multilink>, ומציעים ש<a href="Yosef's Economic Policies" data-aht="page">המדיניות הכלכלית של יוסף</a> בשנות הרעב,&#160;ביחד עם הנפוטיזם כלפי משפחתו באותו הזמן, גרמו לתרעומת מתמשכת אשר לימים סללה את הדרך לשעבוד הישראלי. אחרים יטענו כי פרשנות זו היא ניסיון אנכרוניסטי לכפות מגמות מודרניות על סיפורי המקרא, וכי המדיניות של יוסף הייתה נחוצה וקיבלה הערכה גם מהאוכלוסייה המצרית.</p>
 +
<ul>
 +
<li>אילו גורמים טקסטואליים תומכים בכל קריאה בסיפור?</li>
 +
<li>מהם הגורמים העיקריים לאנטישמיות כלכלית? מה בין זו לבין אנטישמיות דתית? איזה תפקיד (אם בכלל) מילא כל אחד מסוגי אנטישמיות אלה בשעבוד?</li>
 +
<li>באילו נסיבות אתם חושבים שנפוטיזם הוא נוהג לגיטימי, ומתי הוא בעייתי? איפה עוד בתנ"ך מנהיגים נותנים יחס מועדף למשפחותיהם? האם גם במקרים אחרים אלה היו תוצאות שליליות?</li>
 +
</ul>
 +
</category>
 +
<category>מה אם?
 +
<p>הפללתו של בנימין על ידי יוסף נגמרת בנימה משמחת של פיוס משפחתי. אולם האם זה מה שקיווה ותכנן יוסף כבר מההתחלה, או שתוכניותיו השתנו בהפתעה בעקבות ההתערבות הבלתי צפויה של יהודה? מה היה הצעד הבא של יוסף אילו יהודה לא היה מתחנן לפניו?&#160;אילו בנימין היה נשאר לבדו עם יוסף במצרים, האם מהלך ההיסטוריה היה שונה לחלוטין? ראו <a href="Yosef's Treatment of his Family" data-aht="page">התנהגות יוסף כלפי משפחתו</a>.</p>
 +
</category>
 +
<category>למה השתקעו במצרים?
 +
<p>ירידת&#160;יעקב ומשפחתו למצרים מציינת את תחילת הגלות הראשונה של ישראל. אך האם זאת הייתה כוונתו של יעקב?</p><ul>
 +
<li>כשמשפחתו של יעקב עברה למצרים, כמה זמן הם התכוונו להישאר? מדוע הם לא חזרו לארץ ברגע שנגמר הרעב? [להצעה אחת, עיינו בגישה השלישית ב<a href="Yosef's Economic Policies" data-aht="page">המדיניות הכלכלית של יוסף</a>].</li>
 +
<li>כבר בברית בין הבתרים, ה' מספר לאברהם על הגלות העתידית. האם פירוש הדבר שה' התערב באופן פעיל בכדי&#160;להוריד את בני ישראל למצרים,<fn>ראו גם דברי יוסף אל אחיו בבראשית מ"ה:ח': "וְעַתָּה לֹא אַתֶּם שְׁלַחְתֶּם אֹתִי הֵנָּה כִּי הָאֱלֹהִים וַיְשִׂימֵנִי לְאָב לְפַרְעֹה וּלְאָדוֹן לְכָל בֵּיתוֹ וּמֹשֵׁל בְּכָל אֶרֶץ מִצְרָיִם."</fn> או שהגלות לא הייתה אלא תוצאה טבעית של בחירות אנושיות אשר לא היו כרוכות&#160;בהתערבויות שמימיות מיוחדות? האם משפחתו של יעקב בכלל הייתה מודעת לנבואה, ואם כן, האם הם ראו את עצמם כממלאים צו א-לוהי? להרחבה, ראו <a href="Divine Plans and Israelite Free Choice" data-aht="page">תוכניות ה' ובחירה חופשית של בני ישראל</a>.</li>
 +
<li>מדוע הגלות במצרים מהווה חלק הכרחי מההיסטוריה היהודית? במה זה תורם? האם מטרות הגלות והשעבוד הן זהות, או שמא&#160;נפרדות? ראו <a href="Purposes of the Egyptian Bondage" data-aht="page">מטרות שעבוד מצרים</a>.</li>
 +
</ul>
 +
</category>
 +
<category>האם יהודה איים על יוסף?
 +
<p>מדרש <multilink><a href="TanchumaVayigash5" data-aht="source">תנחומא</a><a href="TanchumaVayigash5" data-aht="source">ויגש ה׳</a><a href="Tanchuma" data-aht="parshan">אודות התנחומא</a></multilink> דורש&#160;את סיפור תחינותיו של יהודה לבנימין ומתאר אותו כמחלוקת עוינת ואגרסיבית גלויה, שבה יהודה ויוסף מאשימים זה את זה בעוולות וצביעות, ולבסוף אף מאיימים זה על זה באלימות. האם יש בסיס לקריאה כזו בטקסט? אם לא, מאיפה רעיון זה של המדרש צץ, ואיזה מסר הוא מנסה להעביר? ראו <a href="Yehuda's Oration" data-aht="page">נאומו של יהודה</a>.</p><ul>
 +
<li>באופן כללי, איך צריך להבין מדרשים שנראים כמנוגדים בחריפות לפשט הפסוקים?</li>
 +
<li>במקרה זה, פרופ' נחמה ליבוביץ מציעה פירוש למדרש תנחומא, לפיו יהודה לא באמת התווכח עם יוסף, אלא עם מצפונו שלו. אחרים מציעים שהמדרש בא לבשר על האיבה העתידית בין שבט יהודה לשבטי יוסף, ועל מאבקי הכוח ביניהם לאורך מאות שנים במהלך ההיסטוריה. האם אתם יכולים לחשוב על מדרשים אחרים שניתן לקרוא אותם באופן דומה, כלומר כמונולוג פנימי או כאות מבשר למאורעות העתיד?</li>
 +
</ul>
 +
</category>
 +
<category>שטעטל או גטו?
 +
<p>מה הביא להחלטה לגור בארץ גושן? לפי <multilink><a href="NetzivBereshit46-34" data-aht="source">נצי״ב</a><a href="NetzivBereshit46-34" data-aht="source">בראשית מ״ו:ל״ד</a><a href="R. Naftali Tzvi Yehuda Berlin (Netziv)" data-aht="parshan">אודות ר' נפתלי צבי יהודה ברלין</a></multilink>, משפחתו של יעקב ניסתה לבודד את עצמה כדי למנוע התבוללות ולשמור על זהותה הלאומית. לעומת זאת, <multilink><a href="RalbagBereshitBeurHaMilot46-34" data-aht="source">רלב״ג</a><a href="RalbagBereshitBeurHaMilot46-34" data-aht="source">בראשית ביאור המילות מ״ו:ל״ד</a><a href="R. Levi b. Gershom (Ralbag, Gersonides)" data-aht="parshan">אודות ר' לוי בן גרשום</a></multilink>&#160;מציע שהפחד מעוינות מצד המצרים ש"תיעבו רועי צאן" הוא זה שהניע את ההפרדה. <multilink><a href="RashiBereshit46-34" data-aht="source">רש״י</a><a href="RashiBereshit46-34" data-aht="source">בראשית מ״ו:ל״ד</a><a href="R. Shelomo Yitzchaki (Rashi)" data-aht="parshan">אודות ר' שלמה יצחקי</a></multilink> מציע אפשרות נוספת ומרמז כי ההחלטה נבעה ממניעים כלכליים – יוסף פשוט רצה לספק אדמות מרעה טובות למשפחתו. לעוד, ראו <a href="Why Live in Goshen" data-aht="page">למה לגור בארץ גושן?</a> ו<a href="Where in Egypt Did the Israelites Live" data-aht="page">איפה במצרים גרו היהודים?</a></p><ul>
 +
<li>אילו סימוכין תוכלו למצוא בטקסט עבור כל גישה?</li>
 +
<li>מה צריך להיות האיזון בין השתלבות בחברה זרה לבין הפרדה והימנעות מהשפעות תרבותיות שליליות?<fn>מה הדעה הנרמזת בתורה? מה משתמע מסיפור רשב"י במערה (<multilink><a href="BavliShabbat33b-34a" data-aht="source">בבלי שבת</a><a href="BavliShabbat33b-34a" data-aht="source">שבת ל״ג:-ל״ד.</a><a href="Talmud Bavli" data-aht="parshan">אודות הבבלי</a></multilink>)? למה דווקא נצי"ב הוא הפרשן המתעקש לטעון שהמשפחה רצתה למנוע התבוללות?</fn></li>
 +
<li>האם&#160;התערות בחברה מעוררת אנטישמיות או מונעת אותה?&#160;</li>
 +
</ul>
 +
</category>
 +
<category>עוד...
 +
<p>לעוד נושאים בפרשה, ראו: <a href="Parashat Vayigash/TopicList" data-aht="page">רשימת נושאים – פרשת ויגש</a>.</p>
 +
</category>
 +
 
 
</page>
 
</page>
 
</aht-xml>
 
</aht-xml>

Latest revision as of 09:05, 4 June 2020

נושאים לשולחן שבת – פרשת ויגש

אנטישמיות כלכלית

לאורך ההיסטוריה, הצלחה כלכלית יהודית עוררה אנטישמיות. היהודים מתוארים כמלווי כסף רודפי בצע, ומואשמים בכל מחלות הקפיטליזם ובניסיון להשתלט על העולם. ניתן לראות את שורשי התופעה בתקופת המקרא, ואפשר שהביטוי הראשון שלה נמצא בפרשת ויגש.1

הרבה חוקרים מודרניים,2 צועדים בעקבות ר׳ יוסף בכור שורשמות א׳:י״אאודות ר' יוסף בכור שור, ומציעים שהמדיניות הכלכלית של יוסף בשנות הרעב, ביחד עם הנפוטיזם כלפי משפחתו באותו הזמן, גרמו לתרעומת מתמשכת אשר לימים סללה את הדרך לשעבוד הישראלי. אחרים יטענו כי פרשנות זו היא ניסיון אנכרוניסטי לכפות מגמות מודרניות על סיפורי המקרא, וכי המדיניות של יוסף הייתה נחוצה וקיבלה הערכה גם מהאוכלוסייה המצרית.

  • אילו גורמים טקסטואליים תומכים בכל קריאה בסיפור?
  • מהם הגורמים העיקריים לאנטישמיות כלכלית? מה בין זו לבין אנטישמיות דתית? איזה תפקיד (אם בכלל) מילא כל אחד מסוגי אנטישמיות אלה בשעבוד?
  • באילו נסיבות אתם חושבים שנפוטיזם הוא נוהג לגיטימי, ומתי הוא בעייתי? איפה עוד בתנ"ך מנהיגים נותנים יחס מועדף למשפחותיהם? האם גם במקרים אחרים אלה היו תוצאות שליליות?

מה אם?

הפללתו של בנימין על ידי יוסף נגמרת בנימה משמחת של פיוס משפחתי. אולם האם זה מה שקיווה ותכנן יוסף כבר מההתחלה, או שתוכניותיו השתנו בהפתעה בעקבות ההתערבות הבלתי צפויה של יהודה? מה היה הצעד הבא של יוסף אילו יהודה לא היה מתחנן לפניו? אילו בנימין היה נשאר לבדו עם יוסף במצרים, האם מהלך ההיסטוריה היה שונה לחלוטין? ראו התנהגות יוסף כלפי משפחתו.

למה השתקעו במצרים?

ירידת יעקב ומשפחתו למצרים מציינת את תחילת הגלות הראשונה של ישראל. אך האם זאת הייתה כוונתו של יעקב?

  • כשמשפחתו של יעקב עברה למצרים, כמה זמן הם התכוונו להישאר? מדוע הם לא חזרו לארץ ברגע שנגמר הרעב? [להצעה אחת, עיינו בגישה השלישית בהמדיניות הכלכלית של יוסף].
  • כבר בברית בין הבתרים, ה' מספר לאברהם על הגלות העתידית. האם פירוש הדבר שה' התערב באופן פעיל בכדי להוריד את בני ישראל למצרים,3 או שהגלות לא הייתה אלא תוצאה טבעית של בחירות אנושיות אשר לא היו כרוכות בהתערבויות שמימיות מיוחדות? האם משפחתו של יעקב בכלל הייתה מודעת לנבואה, ואם כן, האם הם ראו את עצמם כממלאים צו א-לוהי? להרחבה, ראו תוכניות ה' ובחירה חופשית של בני ישראל.
  • מדוע הגלות במצרים מהווה חלק הכרחי מההיסטוריה היהודית? במה זה תורם? האם מטרות הגלות והשעבוד הן זהות, או שמא נפרדות? ראו מטרות שעבוד מצרים.

האם יהודה איים על יוסף?

מדרש תנחומאויגש ה׳אודות התנחומא דורש את סיפור תחינותיו של יהודה לבנימין ומתאר אותו כמחלוקת עוינת ואגרסיבית גלויה, שבה יהודה ויוסף מאשימים זה את זה בעוולות וצביעות, ולבסוף אף מאיימים זה על זה באלימות. האם יש בסיס לקריאה כזו בטקסט? אם לא, מאיפה רעיון זה של המדרש צץ, ואיזה מסר הוא מנסה להעביר? ראו נאומו של יהודה.

  • באופן כללי, איך צריך להבין מדרשים שנראים כמנוגדים בחריפות לפשט הפסוקים?
  • במקרה זה, פרופ' נחמה ליבוביץ מציעה פירוש למדרש תנחומא, לפיו יהודה לא באמת התווכח עם יוסף, אלא עם מצפונו שלו. אחרים מציעים שהמדרש בא לבשר על האיבה העתידית בין שבט יהודה לשבטי יוסף, ועל מאבקי הכוח ביניהם לאורך מאות שנים במהלך ההיסטוריה. האם אתם יכולים לחשוב על מדרשים אחרים שניתן לקרוא אותם באופן דומה, כלומר כמונולוג פנימי או כאות מבשר למאורעות העתיד?

שטעטל או גטו?

מה הביא להחלטה לגור בארץ גושן? לפי נצי״בבראשית מ״ו:ל״דאודות ר' נפתלי צבי יהודה ברלין, משפחתו של יעקב ניסתה לבודד את עצמה כדי למנוע התבוללות ולשמור על זהותה הלאומית. לעומת זאת, רלב״גבראשית ביאור המילות מ״ו:ל״דאודות ר' לוי בן גרשום מציע שהפחד מעוינות מצד המצרים ש"תיעבו רועי צאן" הוא זה שהניע את ההפרדה. רש״יבראשית מ״ו:ל״דאודות ר' שלמה יצחקי מציע אפשרות נוספת ומרמז כי ההחלטה נבעה ממניעים כלכליים – יוסף פשוט רצה לספק אדמות מרעה טובות למשפחתו. לעוד, ראו למה לגור בארץ גושן? ואיפה במצרים גרו היהודים?

  • אילו סימוכין תוכלו למצוא בטקסט עבור כל גישה?
  • מה צריך להיות האיזון בין השתלבות בחברה זרה לבין הפרדה והימנעות מהשפעות תרבותיות שליליות?4
  • האם התערות בחברה מעוררת אנטישמיות או מונעת אותה? 

עוד...

לעוד נושאים בפרשה, ראו: רשימת נושאים – פרשת ויגש.