Shabbat Table Topics – Parashat Vayigash/0/he
נושאים לשולחן שבת – פרשת ויגש
אנטישמיות כלכלית
לאורך ההיסטוריה, הצלחה כלכלית יהודית עוררה אנטישמיות. היהודים מתוארים כמלווי כסף רודפי בצע, ומואשמים בכל מחלות הקפיטליזם ובניסיון להשתלט על העולם. ניתן לראות את שורשי התופעה בתקופת המקרא, ואפשר שהביטוי הראשון שלה נמצא בפרשת ויגש.1
הרבה חוקרים מודרניים,2 צועדים בעקבות ר׳ יוסף בכור שור, ומציעים שהמדיניות הכלכלית של יוסף בשנות הרעב, ביחד עם הנפוטיזם כלפי משפחתו באותו הזמן, גרמו לתרעומת מתמשכת אשר לימים סללה את הדרך לשעבוד הישראלי. אחרים יטענו כי פרשנות זו היא ניסיון אנכרוניסטי לכפות מגמות מודרניות על סיפורי המקרא, וכי המדיניות של יוסף הייתה נחוצה וקיבלה הערכה גם מהאוכלוסייה המצרית.
- אילו גורמים טקסטואליים תומכים בכל קריאה בסיפור?
- מהם הגורמים העיקריים לאנטישמיות כלכלית? מה בין זו לבין אנטישמיות דתית? איזה תפקיד (אם בכלל) מילא כל אחד מסוגי אנטישמיות אלה בשעבוד?
- באיזו נסיבות אתם חושבים שנפוטיזם הוא נוהג לגיטימי, ומתי הוא בעייתי? איפה עוד בתנ"ך מנהיגים נותנים יחס מועדף למשפחותיהם? האם גם במקרים אחרים אלה היו תוצאות שליליות?
מה אם?
הפללתו של בנימין על ידי יוסף נגמרת בנימה משמחת של פיוס משפחתי. אולם האם זה מה שקיווה ותכנן יוסף כבר מההתחלה, או שתוכניותיו השתנו בהפתעה בעקבות ההתערבות הבלתי צפויה של יהודה? מה היה הצעד הבא של יוסף אילו יהודה לא היה מתחנן לפניו? אילו בנימין היה נשאר לבדו עם יוסף במצרים, האם מהלך ההיסטוריה היה שונה לחלוטין? ראו התנהגות יוסף כלפי משפחתו.
למה השתקעו במצרים?
ירידת יעקב ומשפחתו למצרים מציינת את תחילת הגלות הראשונה של ישראל. אך האם זאת הייתה כוונתו של יעקב?
- כשמשפחתו של יעקב עברה למצרים, כמה זמן הם התכוונו להישאר? מדוע הם לא חזרו לארץ ברגע שנגמר הרעב? [להצעה אחת, עיינו בגישה השלישית בהמדיניות הכלכלית של יוסף].
- כבר בברית בין הבתרים, ה' מספר לאברהם על הגלות העתידית. האם פירוש הדבר שה' התערב באופן פעיל בכדי להוריד את בני ישראל למצרים,3 או שהגלות לא הייתה אלא תוצאה טבעית של בחירות אנושיות אשר לא היו כרוכות בהתערבויות שמימיות מיוחדות? האם משפחתו של יעקב בכלל הייתה מודעת לנבואה, ואם כן, האם הם ראו את עצמם כממלאים צו א-לוהי? להרחבה, ראו תוכניות ה' ובחירה חופשית של בני ישראל.
- מדוע הגלות במצרים מהווה חלק הכרחי מההיסטוריה היהודית? במה זה תורם? האם מטרות הגלות והשעבוד הן זהות, או שמא נפרדות? ראו מטרות שעבוד מצרים.
האם יהודה איים על יוסף?
מדרש תנחומא דורש את סיפור תחינותיו של יהודה לבנימין ומתאר אותו כמחלוקת עוינת ואגרסיבית גלויה, שבה יהודה ויוסף מאשימים זה את זה בעוולות וצביעות, ולבסוף אף מאיימים זה על זה באלימות. האם יש בסיס לקריאה כזו בטקסט? אם לא, מאיפה רעיון זה של המדרש צץ, ואיזה מסר הוא מנסה להעביר? ראו נאומו של יהודה.
- באופן כללי, איך צריך להבין מדרשים שנראים כמנוגדים בחריפות לפשט הפסוקים?
- במקרה זה, פרופ' נחמה ליבוביץ מציעה פירוש למדרש תנחומא, לפיו יהודה לא באמת התווכח עם יוסף, אלא עם מצפונו שלו. אחרים מציעים שהמדרש בא לבשר על האיבה העתידית בין שבט יהודה לשבטי יוסף, ועל מאבקי הכוח ביניהם לאורך מאות שנים במהלך ההיסטוריה. האם אתם יכולים לחשוב על מדרשים אחרים שניתן לקרוא אותם באופן דומה, כלומר כמונולוג פנימי או כאות מבשר למאורעות העתיד?
שטעטל או גטו?
מה הביא להחלטה לגור בארץ גושן? לפי נצי״ב, משפחתו של יעקב ניסתה לבודד את עצמה כדי למנוע התבוללות ולשמור על זהותה הלאומית. לעומת זאת, רלב״ג מציע שהפחד מעוינות מצד המצרים ש"תיעבו רועי צאן" הוא זה שהניע את ההפרדה. רש״י מציע אפשרות נוספת ומרמז כי ההחלטה נבעה ממניעים כלכליים – יוסף פשוט רצה לספק אדמות מרעה טובות למשפחתו. לעוד, ראו למה לגור בארץ גושן? ואיפה במצרים גרו היהודים?
- אילו סימוכין תוכלו למצוא בטקסט עבור כל גישה?
- מה צריך להיות האיזון בין השתלבות בחברה זרה לבין הפרדה והימנעות מהשפעות תרבותיות שליליות?4
- האם התערות בחברה מעוררת אנטישמיות או מונעת אותה?
עוד...
לעוד נושאים בפרשה, ראו: רשימת נושאים – פרשת ויגש.
