Difference between revisions of "Shas:Single Supporting Witness/2/he"
Jump to navigation
Jump to search
| (One intermediate revision by the same user not shown) | |||
| Line 13: | Line 13: | ||
<mekorot><multilink><a href="אוצרהגאוניםבבאמציעאאוצרהפירושיםב-אותיותב-ג" data-aht="source">ר' ניסים</a><a href="אוצרהגאוניםבבאמציעאאוצרהפירושיםב-אותיותב-ג" data-aht="source">אוצר הגאונים בבא מציעא אוצר הפירושים ב': אותיות ב'-ג'</a></multilink></mekorot> | <mekorot><multilink><a href="אוצרהגאוניםבבאמציעאאוצרהפירושיםב-אותיותב-ג" data-aht="source">ר' ניסים</a><a href="אוצרהגאוניםבבאמציעאאוצרהפירושיםב-אותיותב-ג" data-aht="source">אוצר הגאונים בבא מציעא אוצר הפירושים ב': אותיות ב'-ג'</a></multilink></mekorot> | ||
<point><b>"לא ידענא" – מי לא יודע?</b> לפי ר' ניסים, שאלה זו אינה רלוונטית, כי הוא אינו גורס את כל המשפט.</point> | <point><b>"לא ידענא" – מי לא יודע?</b> לפי ר' ניסים, שאלה זו אינה רלוונטית, כי הוא אינו גורס את כל המשפט.</point> | ||
| + | <point><b>סיבת נאמנות המוכר</b></point> | ||
</opinion> | </opinion> | ||
<opinion>"שניים אוחזין" מדבר על מקרה אחר | <opinion>"שניים אוחזין" מדבר על מקרה אחר | ||
| Line 18: | Line 19: | ||
<mekorot><multilink><a href="RifBavaMetzia1a-b" data-aht="source">רי"ף</a><a href="RifBavaMetzia1a-b" data-aht="source">בבא מציעא א'.-:</a><a href="Rif Bava Metzia" data-aht="parshan">אודות רי"ף בבא מציעא</a></multilink></mekorot> | <mekorot><multilink><a href="RifBavaMetzia1a-b" data-aht="source">רי"ף</a><a href="RifBavaMetzia1a-b" data-aht="source">בבא מציעא א'.-:</a><a href="Rif Bava Metzia" data-aht="parshan">אודות רי"ף בבא מציעא</a></multilink></mekorot> | ||
<point><b>"לא ידע" – מי לא יודע?</b> לפי הרי"ף, המוכר הוא שאינו יודע, אבל אילו היה זוכר, הוא היה נאמן לחלוטין.</point> | <point><b>"לא ידע" – מי לא יודע?</b> לפי הרי"ף, המוכר הוא שאינו יודע, אבל אילו היה זוכר, הוא היה נאמן לחלוטין.</point> | ||
| + | <point><b>סיבת נאמנות המוכר</b></point> | ||
</opinion> | </opinion> | ||
<opinion>אין הווא אמינא לשאול את המוכר | <opinion>אין הווא אמינא לשאול את המוכר | ||
| Line 23: | Line 25: | ||
<mekorot><multilink><a href="TosafotBavaMetzia2b" data-aht="source">ר"י</a><a href="TosafotBavaMetzia2b" data-aht="source">תוספות בבא מציעא ב':</a></multilink></mekorot> | <mekorot><multilink><a href="TosafotBavaMetzia2b" data-aht="source">ר"י</a><a href="TosafotBavaMetzia2b" data-aht="source">תוספות בבא מציעא ב':</a></multilink></mekorot> | ||
<point><b>"לא ידענא" – מי לא יודע?</b> לפי ר"י, לא משנה לנו מה המוכר יודע, כל עוד הבית דין אינו יודע מי שילם מרצון המוכר.</point> | <point><b>"לא ידענא" – מי לא יודע?</b> לפי ר"י, לא משנה לנו מה המוכר יודע, כל עוד הבית דין אינו יודע מי שילם מרצון המוכר.</point> | ||
| + | <point><b>סיבת נאמנות המוכר</b></point> | ||
</opinion> | </opinion> | ||
</category> | </category> | ||
| Line 35: | Line 38: | ||
<li>לפי תלמיד רבינו יונה, עד יחיד לא יכול לפטור את הצד שלו משבועה, אבל הוא כן יחייב את הצד שכנגדו שבועה דאורייתא, ואולי אפילו יגרום לו שיודה מפני הבושה.</li> | <li>לפי תלמיד רבינו יונה, עד יחיד לא יכול לפטור את הצד שלו משבועה, אבל הוא כן יחייב את הצד שכנגדו שבועה דאורייתא, ואולי אפילו יגרום לו שיודה מפני הבושה.</li> | ||
</ul></point> | </ul></point> | ||
| + | <point><b>סיבת נאמנות המוכר</b></point> | ||
</category> | </category> | ||
<category name="נאמן לגמרי"> | <category name="נאמן לגמרי"> | ||
| Line 43: | Line 47: | ||
<mekorot><multilink><a href="RHaiGaonMishpeteiShevuot2-15" data-aht="source">ר' האי גאון</a><a href="RHaiGaonMishpeteiShevuot2-15" data-aht="source">משפטי שבועות ב':ט"ו</a><a href="RHaiGaonSeferHaMekachVeHaMemkar38" data-aht="source">ספר המקח והממכר ל"ח</a></multilink></mekorot> | <mekorot><multilink><a href="RHaiGaonMishpeteiShevuot2-15" data-aht="source">ר' האי גאון</a><a href="RHaiGaonMishpeteiShevuot2-15" data-aht="source">משפטי שבועות ב':ט"ו</a><a href="RHaiGaonSeferHaMekachVeHaMemkar38" data-aht="source">ספר המקח והממכר ל"ח</a></multilink></mekorot> | ||
<point><b>"לא ידע" – מי לא יודע?</b> המוכר אינו זוכר מי שילם לו מרצונו. אילו זכר, הוא היה נאמן לחלוטין.</point> | <point><b>"לא ידע" – מי לא יודע?</b> המוכר אינו זוכר מי שילם לו מרצונו. אילו זכר, הוא היה נאמן לחלוטין.</point> | ||
| + | <point><b>סיבת נאמנות המוכר</b></point> | ||
</opinion> | </opinion> | ||
<opinion name="נאמן לפעמים"> | <opinion name="נאמן לפעמים"> | ||
| Line 49: | Line 54: | ||
<mekorot><multilink><a href="RaavanBavaMetzia2b" data-aht="source">ר' משה גאון</a><a href="RaavanBavaMetzia2b" data-aht="source">ראב"ן בבא מציעא ב':</a></multilink>, <multilink><a href="RashiBavaMetzia2b" data-aht="source">רש"י</a><a href="RashiBavaMetzia2b" data-aht="source">בבא מציעא ב':</a><a href="R. Shelomo Yitzchaki (Rashi)" data-aht="parshan">אודות ר' שלמה יצחקי</a></multilink></mekorot> | <mekorot><multilink><a href="RaavanBavaMetzia2b" data-aht="source">ר' משה גאון</a><a href="RaavanBavaMetzia2b" data-aht="source">ראב"ן בבא מציעא ב':</a></multilink>, <multilink><a href="RashiBavaMetzia2b" data-aht="source">רש"י</a><a href="RashiBavaMetzia2b" data-aht="source">בבא מציעא ב':</a><a href="R. Shelomo Yitzchaki (Rashi)" data-aht="parshan">אודות ר' שלמה יצחקי</a></multilink></mekorot> | ||
<point><b>"לא ידעינן" – מי לא יודע?</b> לפי רש"י, לא משנה לנו מה המוכר יודע, כל עוד הבית דין אינו יודע מי שילם מרצון המוכר.</point> | <point><b>"לא ידעינן" – מי לא יודע?</b> לפי רש"י, לא משנה לנו מה המוכר יודע, כל עוד הבית דין אינו יודע מי שילם מרצון המוכר.</point> | ||
| + | <point><b>סיבת נאמנות המוכר</b> – לפי רש"י, המוכר נאמן כי הוא חייב לדייק כדי לתת את החפץ הנכון לקונה הנכון. אך, כאשר שני אנשים רבים זה עם זה, ושניהם שילמו לו ולקחו את החפץ, כבר לא אכפת לו כל כך מי הקונה הנכון, והוא אינו מדייק לדעת למי מהם הוא הסכים למכור.</point> | ||
</opinion> | </opinion> | ||
</category> | </category> | ||
Latest revision as of 04:43, 2 September 2016
נאמנות עד יחיד
גישות פרשניות
המוכר אינו נאמן בכלל כאשר "אין מקחו בידו"
לא גורסים "ונחזי זוזי"
כל השאלה של "ונחזי זוזי ממאן נקט" היא תוספת מאוחרת מהתקופה הסבוראית, ולכן ניתן להתעלם מהסתירות שנוצרות כתוצאה מכך שיש הווא אמינא ששואלים את המוכר.
מקורות:ר' ניסים
"לא ידענא" – מי לא יודע? לפי ר' ניסים, שאלה זו אינה רלוונטית, כי הוא אינו גורס את כל המשפט.
סיבת נאמנות המוכר
"שניים אוחזין" מדבר על מקרה אחר
לפי שיטה זו, המילים "שניים אוחזין" מוסבות רק על המקרה בו שני הצדדים טוענים "אני מצאתיה", ורק אז שניהם מחזיקים בטלית, אך במקרה שהם טוענים שכל אחד מהם קנה את הטלית, היא עדיין נמצאת ברשות המוכר, ולכן הוא נאמן לומר מי שילם לו.
מקורות:רי"ף
"לא ידע" – מי לא יודע? לפי הרי"ף, המוכר הוא שאינו יודע, אבל אילו היה זוכר, הוא היה נאמן לחלוטין.
סיבת נאמנות המוכר
אין הווא אמינא לשאול את המוכר
הגמרא בבבא מציעא אינה מציעה לשאול את המוכר, אלא לשאול את בעלי הדין מי שילם. אם רק אחד מהם שילם, לא חושדים שבעלי הדין ישקרו, וכל המחלוקת בין הצדדים היא לגבי למי המוכר הסכים למכור (ולא מי שילם).
מקורות:ר"י
"לא ידענא" – מי לא יודע? לפי ר"י, לא משנה לנו מה המוכר יודע, כל עוד הבית דין אינו יודע מי שילם מרצון המוכר.
סיבת נאמנות המוכר
המוכר נאמן חלקית כאשר "אין מקחו בידו"
לפי שיטה זו, לאחר שהחפץ יצא מרשות המוכר הוא אינו נאמן לגמרי, אבל עדיין יש לו נאמנות חלקית, בתורת עד יחיד, וגם עד יחיד יכול לעזור.
"לא ידע" – מי לא יודע? המוכר אינו יודע למי מכר, כי אם היה יודע היה נאמן חלקית.
כוחו של עד יחיד – הראשונים הנוקטים בגישה זו נחלקים לגבי פרטי הנאמנות שנותנים לעד יחיד במקרה זה:
- לפי ר' תם ורוב הראשונים הללו, במקרה זה עד יחיד פוטר את הצד שלו מחיוב שבועה ומחייב את הצד שכנגדו בשבועה דאורייתא (כשאין עדים שני הצדדים חייבים בשבועה דרבנן).
- לפי תלמיד רבינו יונה, עד יחיד לא יכול לפטור את הצד שלו משבועה, אבל הוא כן יחייב את הצד שכנגדו שבועה דאורייתא, ואולי אפילו יגרום לו שיודה מפני הבושה.
סיבת נאמנות המוכר
המוכר נאמן לגמרי גם כאשר "אין מקחו בידו"
המוכר נאמן לגמרי תמיד
רבינו האי גאון מתעלם מההגבלה במסכת קידושין שהמוכר נאמן רק כש"מקחו בידו", ולפיכך הוא סובר שגם במקרה של "שניים אוחזין" יש הווא אמינא שניתן לשאול את המוכר.
מקורות:ר' האי גאון
"לא ידע" – מי לא יודע? המוכר אינו זוכר מי שילם לו מרצונו. אילו זכר, הוא היה נאמן לחלוטין.
סיבת נאמנות המוכר
המוכר נאמן לגמרי לפעמים
כאשר הגמרא בקידושין טוענת שיש לבדוק מי שילם, הגמרא מגבילה את הדין ש"אין מקחו בידו אינו נאמן", ולפיכך המוכר נאמן כל עוד רק אחד מהצדדים שילם, או שהחפץ בידו, ורק כאשר החפץ אינו בידו ושניהם שילמו הוא אינו נאמן.
"לא ידעינן" – מי לא יודע? לפי רש"י, לא משנה לנו מה המוכר יודע, כל עוד הבית דין אינו יודע מי שילם מרצון המוכר.
סיבת נאמנות המוכר – לפי רש"י, המוכר נאמן כי הוא חייב לדייק כדי לתת את החפץ הנכון לקונה הנכון. אך, כאשר שני אנשים רבים זה עם זה, ושניהם שילמו לו ולקחו את החפץ, כבר לא אכפת לו כל כך מי הקונה הנכון, והוא אינו מדייק לדעת למי מהם הוא הסכים למכור.
