Lang: he; Title: שמות פרק לד; Content:

(א) ספק פרשה סתומה בכתר ארם צובה. וַיֹּאמֶר י״י אֶל מֹשֶׁה פְּסׇל לְךָ שְׁנֵי לֻחֹת אֲבָנִים כָּרִאשֹׁנִים וְכָתַבְתִּי עַל הַלֻּחֹת אֶת הַדְּבָרִים אֲשֶׁר הָיוּ עַל הַלֻּחֹת הָרִאשֹׁנִים אֲשֶׁר שִׁבַּרְתָּ. (ב) וֶהְיֵה נָכוֹן לַבֹּקֶר וְעָלִיתָ בַבֹּקֶר אֶל הַר סִינַי וְנִצַּבְתָּ לִי שָׁם עַל רֹאשׁ הָהָר. (ג) וְאִישׁ לֹא יַעֲלֶה עִמָּךְ וְגַם אִישׁ אַל יֵרָא בְּכׇל הָהָר גַּם הַצֹּאן וְהַבָּקָר אַל יִרְעוּ אֶל מוּל הָהָר הַהוּא. (ד) וַיִּפְסֹל שְׁנֵי לֻחֹת אֲבָנִים כָּרִאשֹׁנִים וַיַּשְׁכֵּם מֹשֶׁה בַבֹּקֶר וַיַּעַל אֶל הַר סִינַי כַּאֲשֶׁר צִוָּה י״י אֹתוֹ וַיִּקַּח בְּיָדוֹ שְׁנֵי לֻחֹת אֲבָנִים. (ה) וַיֵּרֶד י״י בֶּעָנָן וַיִּתְיַצֵּב עִמּוֹ שָׁם וַיִּקְרָא בְשֵׁם י״י. (ו) וַיַּעֲבֹר י״י עַל פָּנָיו וַיִּקְרָא י״י י״י אֵל רַחוּם וְחַנּוּן אֶרֶךְ אַפַּיִם וְרַב חֶסֶד וֶאֱמֶת. (ז) נֹצֵרבספרי תימן: נֹצֵר בנו"ן רגילה. חֶסֶד לָאֲלָפִים נֹשֵׂא עָוֺן וָפֶשַׁע וְחַטָּאָה וְנַקֵּה לֹא יְנַקֶּה פֹּקֵד עֲוֺן אָבוֹת עַל בָּנִים וְעַל בְּנֵי בָנִים עַל שִׁלֵּשִׁים וְעַל רִבֵּעִים. (ח) וַיְמַהֵר מֹשֶׁה וַיִּקֹּד אַרְצָה וַיִּשְׁתָּחוּ. (ט) וַיֹּאמֶר אִם נָא מָצָאתִי חֵן בְּעֵינֶיךָ אֲדֹנָי יֵלֶךְ נָא אֲדֹנָי בְּקִרְבֵּנוּ כִּי עַם קְשֵׁה עֹרֶף הוּא וְסָלַחְתָּ לַעֲוֺנֵנוּ וּלְחַטָּאתֵנוּ וּנְחַלְתָּנוּ. (י) וַיֹּאמֶר הִנֵּה אָנֹכִי כֹּרֵת בְּרִית נֶגֶד כׇּל עַמְּךָ אֶעֱשֶׂה נִפְלָאֹת אֲשֶׁר לֹא נִבְרְאוּ בְכׇל הָאָרֶץ וּבְכׇל הַגּוֹיִם וְרָאָה כׇל הָעָם אֲשֶׁר אַתָּה בְקִרְבּוֹ אֶת מַעֲשֵׂה י״י כִּי נוֹרָא הוּא אֲשֶׁר אֲנִי עֹשֶׂה עִמָּךְ. (יא) שְׁמׇר לְךָ אֵת אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם הִנְנִי גֹרֵשׁ מִפָּנֶיךָ אֶת הָאֱמֹרִי וְהַכְּנַעֲנִי וְהַחִתִּי וְהַפְּרִזִּי וְהַחִוִּי וְהַיְבוּסִי. (יב) הִשָּׁמֶר לְךָ פֶּן תִּכְרֹת בְּרִית לְיוֹשֵׁב הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַתָּה בָּא עָלֶיהָ פֶּן יִהְיֶה לְמוֹקֵשׁ בְּקִרְבֶּךָ. (יג) כִּי אֶת מִזְבְּחֹתָם תִּתֹּצוּן וְאֶת מַצֵּבֹתָם תְּשַׁבֵּרוּן וְאֶת אֲשֵׁרָיו תִּכְרֹתוּן. (יד) כִּי לֹא תִשְׁתַּחֲוֶה לְאֵל אַחֵר כִּי י״י קַנָּא שְׁמוֹ אֵל קַנָּא הוּא. (טו) פֶּן תִּכְרֹת בְּרִית לְיוֹשֵׁב הָאָרֶץ וְזָנוּ אַחֲרֵי אֱלֹהֵיהֶם וְזָבְחוּ לֵאלֹהֵיהֶם וְקָרָא לְךָ וְאָכַלְתָּ מִזִּבְחוֹ. (טז) וְלָקַחְתָּ מִבְּנֹתָיו לְבָנֶיךָ וְזָנוּ בְנֹתָיו אַחֲרֵי אֱלֹהֵיהֶן וְהִזְנוּ אֶת בָּנֶיךָ אַחֲרֵי אֱלֹהֵיהֶן. (יז) אֱלֹהֵי מַסֵּכָה לֹא תַעֲשֶׂה לָּךְ. (יח) אֶת חַג הַמַּצּוֹת תִּשְׁמֹר שִׁבְעַת יָמִים תֹּאכַל מַצּוֹת אֲשֶׁר צִוִּיתִךָ לְמוֹעֵד חֹדֶשׁ הָאָבִיב כִּי בְּחֹדֶשׁ הָאָבִיב יָצָאתָ מִמִּצְרָיִם. (יט) כׇּל פֶּטֶר רֶחֶם לִי וְכׇל מִקְנְךָ תִּזָּכָר פֶּטֶר שׁוֹר וָשֶׂה. (כ) וּפֶטֶר חֲמוֹר תִּפְדֶּה בְשֶׂה וְאִם לֹא תִפְדֶּה וַעֲרַפְתּוֹ כֹּל בְּכוֹר בָּנֶיךָ תִּפְדֶּה וְלֹא יֵרָאוּ פָנַי רֵיקָם. (כא) שֵׁשֶׁת יָמִים תַּעֲבֹד וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי תִּשְׁבֹּת בֶּחָרִישׁ וּבַקָּצִיר תִּשְׁבֹּת. (כב) וְחַג שָׁבֻעֹת תַּעֲשֶׂה לְךָ בִּכּוּרֵי קְצִיר חִטִּים וְחַג הָאָסִיף תְּקוּפַת הַשָּׁנָה. (כג) שָׁלֹשׁ פְּעָמִים בַּשָּׁנָה יֵרָאֶה כׇּל זְכוּרְךָ אֶת פְּנֵי הָאָדֹן י״י אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל. (כד) כִּי אוֹרִישׁ גּוֹיִם מִפָּנֶיךָ וְהִרְחַבְתִּי אֶת גְּבֻלֶךָ וְלֹא יַחְמֹד אִישׁ אֶת אַרְצְךָ בַּעֲלֹתְךָ לֵרָאוֹת אֶת פְּנֵי י״י אֱלֹהֶיךָ שָׁלֹשׁ פְּעָמִים בַּשָּׁנָה. (כה) לֹא תִשְׁחַט עַל חָמֵץ דַּם זִבְחִי וְלֹא יָלִין לַבֹּקֶר זֶבַח חַג הַפָּסַח. (כו) רֵאשִׁית בִּכּוּרֵי אַדְמָתְךָ תָּבִיא בֵּית י״י אֱלֹהֶיךָ לֹא תְבַשֵּׁל גְּדִי בַּחֲלֵב אִמּוֹ. (כז) וַיֹּאמֶר י״י אֶל מֹשֶׁה כְּתׇב לְךָ אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה כִּי עַל פִּי הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה כָּרַתִּי אִתְּךָ בְּרִית וְאֶת יִשְׂרָאֵל. (כח) וַיְהִי שָׁם עִם י״י אַרְבָּעִים יוֹם וְאַרְבָּעִים לַיְלָה לֶחֶם לֹא אָכַל וּמַיִם לֹא שָׁתָה וַיִּכְתֹּב עַל הַלֻּחֹת אֵת דִּבְרֵי הַבְּרִית עֲשֶׂרֶת הַדְּבָרִים. (כט) וַיְהִי בְּרֶדֶת מֹשֶׁה מֵהַר סִינַי וּשְׁנֵי לֻחֹת הָעֵדֻת בְּיַד מֹשֶׁה בְּרִדְתּוֹ מִן הָהָר וּמֹשֶׁה לֹא יָדַע כִּי קָרַן עוֹר פָּנָיו בְּדַבְּרוֹ אִתּוֹ. (ל) וַיַּרְא אַהֲרֹן וְכׇל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת מֹשֶׁה וְהִנֵּה קָרַן עוֹר פָּנָיו וַיִּירְאוּ מִגֶּשֶׁת אֵלָיו. (לא) וַיִּקְרָא אֲלֵהֶם מֹשֶׁה וַיָּשֻׁבוּ אֵלָיו אַהֲרֹן וְכׇל הַנְּשִׂאִים בָּעֵדָה וַיְדַבֵּר מֹשֶׁה אֲלֵהֶם. (לב) וְאַחֲרֵי כֵן נִגְּשׁוּ כׇּל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וַיְצַוֵּם אֵת כׇּל אֲשֶׁר דִּבֶּר י״י אִתּוֹ בְּהַר סִינָי. (לג) וַיְכַל מֹשֶׁה מִדַּבֵּר אִתָּם וַיִּתֵּן עַל פָּנָיו מַסְוֶה. (לד) וּבְבֹא מֹשֶׁה לִפְנֵי י״י לְדַבֵּר אִתּוֹ יָסִיר אֶת הַמַּסְוֶה עַד צֵאתוֹ וְיָצָא וְדִבֶּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֵת אֲשֶׁר יְצֻוֶּה. (לה) וְרָאוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת פְּנֵי מֹשֶׁה כִּי קָרַן עוֹר פְּנֵי מֹשֶׁה וְהֵשִׁיב מֹשֶׁה אֶת הַמַּסְוֶה עַל פָּנָיו עַד בֹּאוֹ לְדַבֵּר אִתּוֹ.

===

Lang: en; Title: Shemot 34; Content:

(1) Hashem said to Moshe, "Chisel two stone tablets like the first: and I will write on the tablets the words that were on the first tablets, which you broke. (2) Be ready by the morning, and come up in the morning to Mount Sinai, and present yourself there to me on the top of the mountain. (3) No one shall come up with you; neither let anyone be seen throughout all the mountain; neither let the flocks nor herds feed before that mountain." (4) He chiseled two tablets of stone like the first; and Moshe rose up early in the morning and went up to Mount Sinai as Hashem had commanded him, and took in his hand two stone tablets. (5) Hashem descended in the cloud and stood with him there, and proclaimed the name of Hashem. (6) Hashem passed by before him, and proclaimed, "Hashem! Hashem, a merciful and gracious God, slow to anger, and abundant in loving kindness and truth, (7) keeping loving kindness for thousands, forgiving iniquity and disobedience and sin; yet, He will by no means clear the guilty, visiting the iniquity of the fathers on the children, and on the children's children, on the third and on the fourth generation." (8) Moshe hurried and bowed his head toward the earth, and worshiped. (9) He said, "If now I have found favor in your sight, my Master, please let my Master go in the midst of us; although this is a stiff-necked people, pardon our iniquity and our sin, and take us for your inheritance." (10) He said, "Behold, I make a covenant. Before all your people I will do marvels such as have not been worked in all the earth or in any nation; and all the people in whose midst you are shall see the work of Hashem, for it is an awesome thing that I do with you. (11) Observe that which I command you this day. Behold, I drive out before you the Emorite, the Canaanite, the Hittite, the Perizzite, the Chivite, and the Jebusite. (12) Be careful, lest you make a covenant with the inhabitants of the land where you are going, lest it be for a snare in the midst of you. (13) For you shall tear down their altars, and smash their pillars, and cut down their Asherim. (14) For you shall worship no other god; for Hashem, whose name is Jealous, is a jealous God. (15) "Don't make a covenant with the inhabitants of the land, lest they prostitute after their gods and sacrifice to their gods, and one call you to eat of his sacrifice, (16) and you take of their daughters to your sons, and their daughters prostitute after their gods and make your sons prostitute after their gods. (17) "You shall make no cast idols for yourselves. (18) "You shall keep the feast of unleavened bread. Seven days you shall eat unleavened bread, as I commanded you, at the time appointed in the month Aviv; for in the month Aviv you came out from Egypt. (19) "All that opens the womb is mine, and all your livestock that is male, the firstborn of cow and sheep. (20) The firstborn of a donkey you shall redeem with a lamb; and if you will not redeem it, then you shall break its neck. All the firstborn of your sons you shall redeem. No one shall appear before me empty-handed. (21) "Six days you shall work, but on the seventh day you shall rest; in plowing time and in harvest you shall rest. (22) "You shall observe the feast of weeks with the first fruits of wheat harvest, and the feast of harvest at the year's end. (23) Three times a year all your males shall appear before the Master, Hashem, the God of Israel. (24) For I will drive out nations before you and enlarge your borders; neither shall any man desire your land when you go up to appear before Hashem, your God, three times a year. (25) "You shall not offer the blood of my sacrifice with leavened bread; neither shall the sacrifice of the feast of the Passover be left to the morning. (26) "You shall bring the first of the first fruits of your ground to the house of Hashem your God. You shall not boil a young goat in its mother's milk." (27) Hashem said to Moshe, "Write you these words, for in accordance with these words I have made a covenant with you and with Israel." (28) He was there with Hashem forty days and forty nights; he neither ate bread, nor drank water. He wrote on the tablets the words of the covenant, the ten commandments. (29) It happened, when Moshe came down from Mount Sinai with the two tablets of the Testimony in Moshe's hand, when he came down from the mountain, that Moshe didn't know that the skin of his face shone by reason of His speaking with him. (30) When Aharon and all the Children of Israel saw Moshe, behold, the skin of his face shone; and they were afraid to come near him. (31) Moshe called to them, and Aharon and all the rulers of the congregation returned to him, and Moshe spoke to them. (32) Afterward all the Children of Israel came near, and he gave them all of the commandments that Hashem had spoken with him on Mount Sinai. (33) When Moshe was done speaking with them, he put a veil on his face. (34) But when Moshe went in before Hashem to speak with Him, he took the veil off until he came out; and when he came out, he spoke to the Children of Israel that which he was commanded. (35) The Children of Israel saw Moshe's face, that the skin of Moshe's face shone; and Moshe put the veil on his face again until he went in to speak with Him.