Difference between revisions of "Sin and Slaughter of Shekhem/1/he"

From AlHaTorah.org
Jump to navigation Jump to search
 
(15 intermediate revisions by 2 users not shown)
Line 3: Line 3:
 
<page type="Introduction">
 
<page type="Introduction">
 
<h1>חטא שכם ותגובת בני יעקב</h1>
 
<h1>חטא שכם ותגובת בני יעקב</h1>
−
<h2 name="Crime and Punishment">Does the Punishment Fit the Crime?</h2>
+
<h2 name="החטא ועונשו">האם העונש מתאים לעבירה?<br/></h2>
−
<p><a href="Bereshit34" data-aht="source">Bereshit 34</a> recounts Shekhem's rape of Dinah and his ensuing negotiations with Yaakov's family to marry Dinah and fuse their two communities into one nation.&#160; When Dinah's brothers condition this on the circumcision of all males of Shekhem's city,<fn>While many commentators assume that&#160;Shekhem was also the name of Shekhem's city, others assert that its name was "שָׁלֵם".&#160; This dispute hinges on the interpretation of Bereshit 33:18.</fn> Shekhem himself hastens to oblige and persuades his people to follow suit.&#160; Shimon and Levi then take advantage of the post-circumcision infirmity of everyone in the city to slay Shekhem as well as all of his male compatriots, and Yaakov's sons<fn>There is some ambiguity in the verse as to whether these "בְּנֵי יַעֲקֹב" are Shimon and Levi or their other brothers.</fn> proceed to despoil the city.</p>
+
<p><a href="Bereshit34" data-aht="source">בראשית ל״ד</a>&#160;מתאר את אונס דינה בידי שכם ואת המשא ומתן ששכם מנהל לאחר מכן עם משפחת יעקב מתוך רצון&#160;להתחתן עם דינה ולאחד את הקהילות שלהם לעם אחד. האחים של דינה מתנים איחוד זה בכך שכל תושבי עירו של שכם יימולו,<fn>רוב הפרשנים סבורים ששכם היה שם העיר, אך פרשנים אחדים טוענים שלעיר קראו שָׁלֵם. המחלוקת מבוססת על איך להבין את הביטוי "וַיָּבֹא יַעֲקֹב שָׁלֵם עִיר שְׁכֶם" בבראשית ל"ג:י"ח.</fn> ושכם מסכים מיד ומשכנע את תושבי העיר להצטרף אליו.&#160;שמעון ולוי מנצלים את חולשת התושבים בעקבות ברית המילה כדי לשחוט את שכם ואת כל הזכרים בעיר, ובני יעקב בוזזים את העיר.<fn>לא ברור אם "בְּנֵי יַעֲקֹב" שמוזכרים בפסוק הם שמעון ולוי עצמם או האחים שלהם.</fn></p>
−
<p>While the Torah views Shekhem's original act as an outrage (&#8206;"&#8206;נְבָלָה עָשָׂה בְיִשְׂרָאֵל&#8206;"),<fn>The term "נְבָלָה" could refer either to the act of rape or to Shekhem being uncircumcised (described as a "חֶרְפָּה" in v.14).&#160; Many commentators (e.g. Tosafist commentaries and Seforno; cf. Bereshit Rabbah 80:6 and Rashi regarding "וְכֵן לֹא יֵעָשֶׂה") assume the first option, but see Abarbanel, Or HaChayyim, and Malbim who offer both possibilities.</fn> the forceful response of Dinah's brothers also raises significant moral questions.</p>
+
<p>אמנם התורה&#160;מגנה את מעשה האונס של שכם&#160;("נְבָלָה עָשָׂה בְיִשְׂרָאֵל"), אך גם התגובה התקיפה של&#160;בני יעקב&#160;מעלה שאלות מוסריות חשובות.<fn>לא ברור אם המונח "נְבָלָה" מתייחס למעשה האונס או לכך ששכם היה ערל (ערלות מתוארת כ"חֶרְפָּה" בפסוק י"ד). פרשנים רבים מעדיפים את האפשרות הראשונה (לדוגמה, בעלי התוספות וספורנו; השוו בראשית רבה פ':ו' ורש"י לגבי "וְכֵן לֹא יֵעָשֶׂה"), אך יש גם פרשנים שמציעים את שתי האפשרויות (ראו&#160;אברבנאל, אור החיים, ומלבי"ם).</fn>&#160;</p>
 
<ul>
 
<ul>
−
<li>First, according to the Torah, rape of an unmarried woman is not considered to be a capital crime.&#160;&#160;<a href="Devarim22-28-29" data-aht="source">Devarim 22</a> merely obligates a rapist to marry his victim and financially compensate the woman's father, and Shekhem was more than happy to fulfill both of these obligations.<fn>See the requests and offers of both Chamor and Shekhem in 34:8-12: "שְׁכֶם בְּנִי חָשְׁקָה נַפְשׁוֹ בְּבִתְּכֶם תְּנוּ נָא אֹתָהּ לוֹ לְאִשָּׁה" and "הַרְבּוּ עָלַי מְאֹד מֹהַר וּמַתָּן וְאֶתְּנָה כַּאֲשֶׁר תֹּאמְרוּ אֵלָי וּתְנוּ לִי אֶת הַנַּעֲרָ לְאִשָּׁה".</fn>&#160; Given Shekhem's willingness to assume responsibility for his actions, were Shimon and Levi still justified in killing him, or was this an extra-judicial avenging of family honor?</li>
+
<li>קודם כל, לפי התורה, אונס אישה פנויה לא גורר עונש מוות. בניגוד לכך, הפסוקים ב<a href="Devarim22-28-29" data-aht="source">דברים כ״ב</a>&#160;מחייבים את האנס להתחתן עם הקרבן ולשלם קנס לאביה, ושכם&#160;הסכים ברצון לשתי הדרישות הללו.<fn>ראו את הפניות וההצעות של חמור ושל שכם בבראשית ל"ד:ח-י"ב:&#160;"שְׁכֶם בְּנִי חָשְׁקָה נַפְשׁוֹ בְּבִתְּכֶם תְּנוּ נָא אֹתָהּ לוֹ לְאִשָּׁה" וגם "הַרְבּוּ עָלַי מְאֹד מֹהַר וּמַתָּן וְאֶתְּנָה כַּאֲשֶׁר תֹּאמְרוּ אֵלָי וּתְנוּ לִי אֶת הַנַּעֲרָ לְאִשָּׁה".</fn>&#160;לאור הרצון&#160;של שכם לקחת אחריות על מעשיו, האם הריגתו על ידי שמעון ולוי הייתה מוצדקת, או שמא מדובר פה ברצח חוץ-משפטי לנקום את כבוד משפחתם הרמוס?</li>
−
<li>Moreover, even if one argues that Shekhem himself deserved to die, on what grounds were all of the other male inhabitants of his city executed?</li>
+
<li>יתרה מזאת, גם אם נטען שהיה מגיע לשכם עונש מוות, על בסיס מה ניתן להצדיק את הריגת כל שאר תושבי העיר הזכרים?</li>
 
</ul>
 
</ul>
  
−
<h2 name="">Who Gets the Last Word?</h2>
+
<h2>מי אומר את המילה האחרונה?<br/></h2>
−
<p>That Shimon and Levi's actions were not appreciated by their father Yaakov becomes very apparent from the immediate aftermath, when he castigates them using very sharp language:</p>
+
<p>מהתגובה המיידית והחריפה של יעקב אפשר להבין שהוא מסתייג מהמעשים של שמעון ולוי:</p>
−
<multilang style="overflow: auto;">
+
<q class="" dir="rtl" lang="he">
−
<q xml:lang="he" dir="rtl">(ל) וַיֹּאמֶר יַעֲקֹב אֶל שִׁמְעוֹן וְאֶל לֵוִי עֲכַרְתֶּם אֹתִי לְהַבְאִישֵׁנִי בְּיֹשֵׁב הָאָרֶץ בַּכְּנַעֲנִי וּבַפְּרִזִּי וַאֲנִי מְתֵי מִסְפָּר וְנֶאֶסְפוּ עָלַי וְהִכּוּנִי וְנִשְׁמַדְתִּי אֲנִי וּבֵיתִי.</q>
+
<p>(ל) וַיֹּאמֶר יַעֲקֹב אֶל שִׁמְעוֹן וְאֶל לֵוִי עֲכַרְתֶּם אֹתִי לְהַבְאִישֵׁנִי בְּיֹשֵׁב הָאָרֶץ בַּכְּנַעֲנִי וּבַפְּרִזִּי וַאֲנִי מְתֵי מִסְפָּר וְנֶאֶסְפוּ עָלַי וְהִכּוּנִי וְנִשְׁמַדְתִּי אֲנִי וּבֵיתִי.</p>
−
<q xml:lang="en">(30)&#160; And Yaakov said to Shimon and to Levi: "You have brought trouble on me, making me odious to the inhabitants of the land, among the Canaanites and the Perizzites, and I am few in number and they will gather against me and strike me and I and my house will be destroyed."</q>
+
</q>
−
</multilang>
+
<p>אך יעקב נוזף בבניו רק על חוסר התבונה הטקטית שלהם, ולא על ההתנהגות הבלתי-מוסרית, והסיפור מסתיים בניסיון של שמעון ולוי להתגונן בטענה מוסרית:</p>
−
<p>This reprimand, however, criticizes their actions as being only tactically flawed, rather than morally reprehensible, and the story concludes with Shimon and Levi's retort in which they attempt to seize the moral high ground:</p>
+
<q class="" dir="rtl" lang="he">
−
<multilang style="overflow: auto;">
+
<p>(לא) וַיֹּאמְרוּ הַכְזוֹנָה יַעֲשֶׂה אֶת אֲחוֹתֵנוּ.</p>
−
<q xml:lang="he" dir="rtl">(לא) וַיֹּאמְרוּ הַכְזוֹנָה יַעֲשֶׂה אֶת אֲחוֹתֵנוּ.</q>
+
</q>
−
<q xml:lang="en">(31)&#160; And they said: "Should our sister be treated like a harlot?"</q>
+
<p>רק בסוף חייו, ב<a href="Bereshit49-5-7" data-aht="source">בראשית מ״ט</a>,<fn>נראה שזאת המשמעות הפשוטה של הקללה שיעקב מטיל על שמעון ולוי. עם זאת, יש מדרשים שרומזים שהפסוקים מתייחסים למכירת יוסף.</fn> אולי מביע יעקב עמדה בשאלת המוסריות של המעשים של שני האחים נגד שכם:<fn>לא ברור אם יעקב מבקר אותם רק על חיסול כל תושבי העיר, או שהוא מתכוון גם להריגת שכם עצמו.</fn>&#160;</p>
−
</multilang>
+
<q class="" dir="rtl" lang="he">
−
<p>It is only in <a href="Bereshit49-5-7" data-aht="source">Bereshit 49</a>,<fn>This appears to be the simple meaning of Yaakov's curse of Shimon and Levi.&#160; However, there are Midrashim which suggest that the verses may be speaking of the sale of Yosef.</fn> at the very end of his life, that Yaakov finally weighs in on the morality of the brothers' character and their actions against Shekhem:<fn>It is unclear whether Yaakov is criticizing only the wiping out of the entire city or also the killing of Shekhem himself.</fn></p>
+
<p>(ה) שִׁמְעוֹן וְלֵוִי אַחִים כְּלֵי חָמָס מְכֵרֹתֵיהֶם.&#160; (ו) בְּסֹדָם אַל תָּבֹא נַפְשִׁי בִּקְהָלָם אַל תֵּחַד כְּבֹדִי כִּי בְאַפָּם הָרְגוּ אִישׁ וּבִרְצֹנָם עִקְּרוּ שׁוֹר.&#160; (ז) אָרוּר אַפָּם כִּי עָז וְעֶבְרָתָם כִּי קָשָׁתָה אֲחַלְּקֵם בְּיַעֲקֹב וַאֲפִיצֵם בְּיִשְׂרָאֵל.</p>
−
<multilang style="overflow: auto;">
+
</q>
−
<q xml:lang="he" dir="rtl">(ה) שִׁמְעוֹן וְלֵוִי אַחִים כְּלֵי חָמָס מְכֵרֹתֵיהֶם.&#160; (ו) בְּסֹדָם אַל תָּבֹא נַפְשִׁי בִּקְהָלָם אַל תֵּחַד כְּבֹדִי כִּי בְאַפָּם הָרְגוּ אִישׁ וּבִרְצֹנָם עִקְּרוּ שׁוֹר.&#160; (ז) אָרוּר אַפָּם כִּי עָז וְעֶבְרָתָם כִּי קָשָׁתָה אֲחַלְּקֵם בְּיַעֲקֹב וַאֲפִיצֵם בְּיִשְׂרָאֵל.</q>
+
<p>אך למרות הגינוי המפורש של יעקב, שבט לוי הוא שנבחר אחר כך לשרת את ה', וממנו צומחת הנהגת עם ישראל בתחילת ספר שמות. האם יש פה רמז לעמדה של בית הדין של מעלה בקשר למעשים של שמעון ולוי?<fn>ראו&#160;<multilink><a href="Jubilees30" data-aht="source">יובלים</a><a href="Jubilees30" data-aht="source">ל׳</a><a href="Jubilees" data-aht="parshan">אודות יובלים</a></multilink> ואחרים שרואים את בחירת לוי כגמול על מעשיו נגד שכם.</fn> האם המסקנה הסופית של התורה מתאימה להערכתו של יעקב?&#160;</p>
−
<q xml:lang="en">(5) &#160;</q>
 
−
</multilang>
 
−
<p>Yet, despite Yaakov's outright condemnation, it is specifically the tribe of Levi which is later sanctified to be Hashem's chosen servants and from whom the leadership of the Jewish people emerges at the very beginning of Sefer Shemot.&#160; Might this provide insight into how the Heavenly Court perceived the actions of Shimon and Levi?<fn>See Jubilees and others who view the selection of Levi as a reward for his actions against Shekhem.</fn>&#160; Does the Torah's final verdict on their deeds match Yaakov's evaluation?</p>
 
  
−
<h2 name="">Negotiations in Bad Faith?</h2>
+
<h2>חוסר תום לב במשא ומתן?<br/></h2>
−
<p>The negotiations with Chamor and Shekhem (the Chivvites) raise the additional issue of Yaakov's sons' integrity.&#160; The Torah describes the sons of Yaakov as acting "with duplicity" ("בְּמִרְמָה") when proposing that the Chivvites circumcise themselves.<fn>These sons are not named, and it is not clear if this verse refers to Shimon and Levi themselves or to other sons of Yaakov.</fn>&#160; Can this be condoned as a legitimate strategy to weaken the enemy, or was it a desecration of God's name to resort to such a dishonest ruse?&#160; It is perhaps noteworthy that in <a href="Yehoshua9" data-aht="source">Yehoshua 9</a>, when the Children of Israel are tricked by the Chivvite inhabitants of Givon, they nevertheless adhere to the terms of the treaty which they had signed.<fn>These are the only two Biblical stories of interaction specifically with the Chivvite nation.</fn></p>
+
<p>המשא ומתן עם חמור ושכם (החיווים) מעלה גם את עניין היושר של בני יעקב. התורה מתארת את בני יעקב כעונים "בְּמִרְמָה" כשהם מציעים לחיווים להימול.<fn>הפסוק לא מציין את השמות של בני יעקב, ולא ברור אם הכוונה היא לשמעון ולוי או לאחרים מבני יעקב.</fn>&#160;האם ניתן לתמוך במעשה כזה ולהגיד שמדובר באסטרטגיה לגיטימית להחלשת האויב, או שמא חוסר היושר מהווה חילול השם? ראוי לציין שב<a href="Yehoshua9" data-aht="source">יהושע ט׳</a>, כאשר תושבי גבעון החיווים מרמים את בני ישראל, בני ישראל בכל זאת מכבדים את הברית שהם כורתים עם החיווים.<fn>אלה שני הסיפורים היחידים בתנ"ך שמתארים מפגש של בני ישראל עם העם החיווי.</fn></p>
−
<p>It is not only the sons of Yaakov, however, who may have been negotiating in bad faith.&#160; A close reading and comparison of Chamor's proposals to Yaakov and his sons with the terms he conveys to his own people reveals subtle differences.&#160; These may be attributable to the simple politics of internal consumption,<fn>See Rashi (v.16) and Rashbam (v.9).</fn> but they also may be indicative of more sinister motives and a desire to subjugate Yaakov's family.<fn>Note the ominous tone of their words in v.23:&#160; "מִקְנֵהֶם וְקִנְיָנָם וְכָל בְּהֶמְתָּם הֲלוֹא לָנוּ הֵם".</fn>&#160; Might this also be a factor influencing and justifying Shimon and Levi's course of action?</p>
+
<p>ייתכן שבני יעקב הם לא היחידים שמנהלים משא ומתן בחוסר תום לב.&#160;כשמשווים בין הצעת חמור ליעקב והצעתו לאנשי עירו, אפשר לזהות הבדלים קלים. ייתכן שמדובר פה בניסיון תמים למדי לייפות את הדברים,<fn>ראו רש"י (פסוק ט"ז) ורשב"ם (פסוק ט').</fn> אבל גם יכול להיות שההבדלים משקפים כוונות זדוניות ורצון לשעבד את משפחת יעקב.<fn>שימו לב לרמיזה המבשרת רעות שבמילים בפסוק כ"ג:&#160;"מִקְנֵהֶם וְקִנְיָנָם וְכָל בְּהֶמְתָּם הֲלוֹא לָנוּ הֵם".<br/><br/></fn>&#160;האם השיקול הזה יכול להצדיק את המעשים של שמעון ולוי?</p>
  
 
<notes>
 
<notes>
−
To study the views of commentators throughout the ages, continue to <a href="2" data-aht="subpage">Approaches</a>.
+
<p>לניתוח הפירושים שנכתבו לאורך הדורות, המשיכו ל<a href="2" data-aht="subpage">גישות פרשניות</a>.</p>
 
</notes>
 
</notes>
 
</page>
 
</page>
 
</aht-xml>
 
</aht-xml>

Latest revision as of 05:27, 30 July 2019

חטא שכם ותגובת בני יעקב

הקדמה

האם העונש מתאים לעבירה?

בראשית ל״ד מתאר את אונס דינה בידי שכם ואת המשא ומתן ששכם מנהל לאחר מכן עם משפחת יעקב מתוך רצון להתחתן עם דינה ולאחד את הקהילות שלהם לעם אחד. האחים של דינה מתנים איחוד זה בכך שכל תושבי עירו של שכם יימולו,1 ושכם מסכים מיד ומשכנע את תושבי העיר להצטרף אליו. שמעון ולוי מנצלים את חולשת התושבים בעקבות ברית המילה כדי לשחוט את שכם ואת כל הזכרים בעיר, ובני יעקב בוזזים את העיר.2

אמנם התורה מגנה את מעשה האונס של שכם ("נְבָלָה עָשָׂה בְיִשְׂרָאֵל"), אך גם התגובה התקיפה של בני יעקב מעלה שאלות מוסריות חשובות.3 

  • קודם כל, לפי התורה, אונס אישה פנויה לא גורר עונש מוות. בניגוד לכך, הפסוקים בדברים כ״ב מחייבים את האנס להתחתן עם הקרבן ולשלם קנס לאביה, ושכם הסכים ברצון לשתי הדרישות הללו.4 לאור הרצון של שכם לקחת אחריות על מעשיו, האם הריגתו על ידי שמעון ולוי הייתה מוצדקת, או שמא מדובר פה ברצח חוץ-משפטי לנקום את כבוד משפחתם הרמוס?
  • יתרה מזאת, גם אם נטען שהיה מגיע לשכם עונש מוות, על בסיס מה ניתן להצדיק את הריגת כל שאר תושבי העיר הזכרים?

מי אומר את המילה האחרונה?

מהתגובה המיידית והחריפה של יעקב אפשר להבין שהוא מסתייג מהמעשים של שמעון ולוי:

(ל) וַיֹּאמֶר יַעֲקֹב אֶל שִׁמְעוֹן וְאֶל לֵוִי עֲכַרְתֶּם אֹתִי לְהַבְאִישֵׁנִי בְּיֹשֵׁב הָאָרֶץ בַּכְּנַעֲנִי וּבַפְּרִזִּי וַאֲנִי מְתֵי מִסְפָּר וְנֶאֶסְפוּ עָלַי וְהִכּוּנִי וְנִשְׁמַדְתִּי אֲנִי וּבֵיתִי.

אך יעקב נוזף בבניו רק על חוסר התבונה הטקטית שלהם, ולא על ההתנהגות הבלתי-מוסרית, והסיפור מסתיים בניסיון של שמעון ולוי להתגונן בטענה מוסרית:

(לא) וַיֹּאמְרוּ הַכְזוֹנָה יַעֲשֶׂה אֶת אֲחוֹתֵנוּ.

רק בסוף חייו, בבראשית מ״ט,5 אולי מביע יעקב עמדה בשאלת המוסריות של המעשים של שני האחים נגד שכם:6 

(ה) שִׁמְעוֹן וְלֵוִי אַחִים כְּלֵי חָמָס מְכֵרֹתֵיהֶם.  (ו) בְּסֹדָם אַל תָּבֹא נַפְשִׁי בִּקְהָלָם אַל תֵּחַד כְּבֹדִי כִּי בְאַפָּם הָרְגוּ אִישׁ וּבִרְצֹנָם עִקְּרוּ שׁוֹר.  (ז) אָרוּר אַפָּם כִּי עָז וְעֶבְרָתָם כִּי קָשָׁתָה אֲחַלְּקֵם בְּיַעֲקֹב וַאֲפִיצֵם בְּיִשְׂרָאֵל.

אך למרות הגינוי המפורש של יעקב, שבט לוי הוא שנבחר אחר כך לשרת את ה', וממנו צומחת הנהגת עם ישראל בתחילת ספר שמות. האם יש פה רמז לעמדה של בית הדין של מעלה בקשר למעשים של שמעון ולוי?7 האם המסקנה הסופית של התורה מתאימה להערכתו של יעקב? 

חוסר תום לב במשא ומתן?

המשא ומתן עם חמור ושכם (החיווים) מעלה גם את עניין היושר של בני יעקב. התורה מתארת את בני יעקב כעונים "בְּמִרְמָה" כשהם מציעים לחיווים להימול.8 האם ניתן לתמוך במעשה כזה ולהגיד שמדובר באסטרטגיה לגיטימית להחלשת האויב, או שמא חוסר היושר מהווה חילול השם? ראוי לציין שביהושע ט׳, כאשר תושבי גבעון החיווים מרמים את בני ישראל, בני ישראל בכל זאת מכבדים את הברית שהם כורתים עם החיווים.9

ייתכן שבני יעקב הם לא היחידים שמנהלים משא ומתן בחוסר תום לב. כשמשווים בין הצעת חמור ליעקב והצעתו לאנשי עירו, אפשר לזהות הבדלים קלים. ייתכן שמדובר פה בניסיון תמים למדי לייפות את הדברים,10 אבל גם יכול להיות שההבדלים משקפים כוונות זדוניות ורצון לשעבד את משפחת יעקב.11 האם השיקול הזה יכול להצדיק את המעשים של שמעון ולוי?

לניתוח הפירושים שנכתבו לאורך הדורות, המשיכו לגישות פרשניות.

Retrieved from "http://alhatorah.org/w/index.php?title=Sin_and_Slaughter_of_Shekhem/1/he&oldid=58050&useskin=vector"