Difference between revisions of "Sin and Slaughter of Shekhem/1/he"
m |
m |
||
Line 37: | Line 37: | ||
<p>Yet, despite Yaakov's outright condemnation, it is specifically the tribe of Levi which is later sanctified to be Hashem's chosen servants and from whom the leadership of the Jewish people emerges at the very beginning of Sefer Shemot.  Might this provide insight into how the Heavenly Court perceived the actions of Shimon and Levi?<fn>See Jubilees and others who view the selection of Levi as a reward for his actions against Shekhem.</fn>  Does the Torah's final verdict on their deeds match Yaakov's evaluation?</p> | <p>Yet, despite Yaakov's outright condemnation, it is specifically the tribe of Levi which is later sanctified to be Hashem's chosen servants and from whom the leadership of the Jewish people emerges at the very beginning of Sefer Shemot.  Might this provide insight into how the Heavenly Court perceived the actions of Shimon and Levi?<fn>See Jubilees and others who view the selection of Levi as a reward for his actions against Shekhem.</fn>  Does the Torah's final verdict on their deeds match Yaakov's evaluation?</p> | ||
− | <h2>Negotiations in Bad Faith?<br/> | + | <h2>Negotiations in Bad Faith?<br/>חוסר תום לב במשא ומתן?<br/></h2> |
− | <p>The negotiations with Chamor and Shekhem (the Chivvites) raise the additional issue of Yaakov's sons' integrity.  The Torah describes the sons of Yaakov as acting "with duplicity" ("בְּמִרְמָה") when proposing that the Chivvites circumcise themselves.<fn>These sons are not named, and it is not clear if this verse refers to Shimon and Levi themselves or to other sons of Yaakov.</fn>  Can this be condoned as a legitimate strategy to weaken the enemy, or was it a desecration of God's name to resort to such a dishonest ruse?  It is perhaps noteworthy that | + | <p>המשא ומתן עם חמור ושכם (החיווים) מעלים גם את עניין היושר של בני יעקב. התורה מתארת את בני יעקב כמי שפועלים "בְּמִרְמָה" כשהם מציעים לחיווים למול את עצמם.<fn>הפסוק לא מציין את השמות של בני יעקב, ולא ברור אם הכוונה היא לשמעון ולוי או לאחרים מבני יעקב.<br/><br/></fn> האם ניתן לתמוך במעשה כזה ולהגיד שמדובר באסטרטגיה לגיטימית להחלשת האויב, או שמא חוסר היושר ייחשב חילול השם? יש לציין שב<a href="Yehoshua9" data-aht="source">יהושע ט׳</a>, כאשר תושבי גבעון החיווים מרמים את בני ישראל, בני ישראל בכל זאת מכבדים את הברית שהם כורתים עם החיווים.<fn>אלה שני הסיפורים היחידים בתנ"ך שמתארים מפגש של בני ישראל עם העם החיווי.</fn></p> |
+ | <p>The negotiations with Chamor and Shekhem (the Chivvites) raise the additional issue of Yaakov's sons' integrity.  The Torah describes the sons of Yaakov as acting "with duplicity" ("בְּמִרְמָה") when proposing that the Chivvites circumcise themselves.<fn>These sons are not named, and it is not clear if this verse refers to Shimon and Levi themselves or to other sons of Yaakov.</fn>  Can this be condoned as a legitimate strategy to weaken the enemy, or was it a desecration of God's name to resort to such a dishonest ruse?  It is perhaps noteworthy that inwhen the Children of Israel are tricked by the Chivvite inhabitants of Givon, they nevertheless adhere to the terms of the treaty which they had signed.<fn>These are the only two Biblical stories of interaction specifically with the Chivvite nation.</fn> </p> | ||
+ | <p>ייתכן שבני יעקב הם לא היחידים שמנהלים משא ומתן בחוסר תום לב. כשמשווים בין מה שחמור מציע ליעקב, למה שהוא מציע לעם שלו, אפשר לזהות הבדלים קלים. ייתכן שמדובר פה בשגרת לשון,<fn>ראו רשב"ם (פסוק ט"ז) ורשב"ם (פסוק ט').</fn>אבל יכול להיות גם שההדלים משקפים כוונות זדוניות ורצון לשעבד את משפחת יעקב.<fn>שימו לב לצליל המדאיד של המילים בפסוק כ"ג: "מִקְנֵהֶם וְקִנְיָנָם וְכָל בְּהֶמְתָּם הֲלוֹא לָנוּ הֵם".<br/><br/></fn>האם השיקול הזה יכול להצדיק את המעשים של שמעון ולוי?</p> | ||
<p>It is not only the sons of Yaakov, however, who may have been negotiating in bad faith.  A close reading and comparison of Chamor's proposals to Yaakov and his sons with the terms he conveys to his own people reveals subtle differences.  These may be attributable to the simple politics of internal consumption,<fn>ראו רשב"ם (פסוק ט"ז) ורשב"ם (פסוק ט').</fn> but they also may be indicative of more sinister motives and a desire to subjugate Yaakov's family.<fn>Note the ominous tone of their words in v.23:  "מִקְנֵהֶם וְקִנְיָנָם וְכָל בְּהֶמְתָּם הֲלוֹא לָנוּ הֵם".</fn>  Might this also be a factor influencing and justifying Shimon and Levi's course of action?</p> | <p>It is not only the sons of Yaakov, however, who may have been negotiating in bad faith.  A close reading and comparison of Chamor's proposals to Yaakov and his sons with the terms he conveys to his own people reveals subtle differences.  These may be attributable to the simple politics of internal consumption,<fn>ראו רשב"ם (פסוק ט"ז) ורשב"ם (פסוק ט').</fn> but they also may be indicative of more sinister motives and a desire to subjugate Yaakov's family.<fn>Note the ominous tone of their words in v.23:  "מִקְנֵהֶם וְקִנְיָנָם וְכָל בְּהֶמְתָּם הֲלוֹא לָנוּ הֵם".</fn>  Might this also be a factor influencing and justifying Shimon and Levi's course of action?</p> | ||
Version as of 23:39, 15 July 2019
חטא שכם ותגובת בני יעקב
הקדמה
Does the Punishment Fit the Crime?
האם העונש מתאים לעבירה?
בראשית ל״ד מספר על אונס דינה בידי שכם ועל המשא ומתן ששכם ניהל לאחר מכן עם משפחת יעקב מתוך רצון להתחתן עם דינה ולאחד את שתי הקהילות לעם אחד. כאשר האחים של דינה מתנים איחוד זה במילת כל תושבי עירו של שכם, שכם בעצמו ממהר להסכים ומשכנע את אנשיו להצטרף אליו.1 שמעון ולוי מנצלים את החולשה שנגרמת לתושבי העיר בעקבות המילה, ושוחטים את שכם עצמו ואת כל הזכרים בעיר. בני יעקב בוזזים את העיר.
recounts Shekhem's rape of Dinah and his ensuing negotiations with Yaakov's family to marry Dinah and fuse their two communities into one nation. When Dinah's brothers condition this on the circumcision of all males of Shekhem's city,2 Shekhem himself hastens to oblige and persuades his people to follow suit. Shimon and Levi then take advantage of the post-circumcision infirmity of everyone in the city to slay Shekhem as well as all of his male compatriots, and Yaakov's sons3 proceed to despoil the city.
אמנם התורה רואה את מעשה שכם כשעורוריה ("נְבָלָה עָשָׂה בְיִשְׂרָאֵל"), אך גם התגובה התקיפה של בני יקעב מעלה שאלות מוסריות חשובות.4
While the Torah views Shekhem's original act as an outrage ("נְבָלָה עָשָׂה בְיִשְׂרָאֵל"),5 the forceful response of Dinah's brothers also raises significant moral questions.
- ראשית, לפי התורה, אונס אישה פנויה לא חייב בעונש מוות. אלא, הפסוקים בדברים כ״ב רק מחייבים את האנס להתחתן עם הקרבן ולפצות על אביה. שכם התנדב למלא את שתי המחוייבויות האלה.6בהתחשב במוכנות של שכם לקחת אחריות על מעשיו, האם הריגתו על ידי שמעון ולוי הייתה מוצדקת, או שמא מדוב פה ברצח חוץ-משפטי על רקע כבוד המשפחה?
- First, according to the Torah, rape of an unmarried woman is not considered to be a capital crime. merely obligates a rapist to marry his victim and financially compensate the woman's father, and Shekhem was more than happy to fulfill both of these obligations.7 Given Shekhem's willingness to assume responsibility for his actions, were Shimon and Levi still justified in killing him, or was this an extra-judicial avenging of family honor?
- יתרה מזאת, גם אם נטען שהגיע לשכם למות, על בסיס מה ניתן להצדיק את הריגת כל שאר תושבי עירו הזכרים?
- Moreover, even if one argues that Shekhem himself deserved to die, on what grounds were all of the other male inhabitants of his city executed?
Who Gets the Last Word?
צוחק מי שצוחק אחרון
את זה שיעקב לא מתלהב מהמעשים של שמעון ולוי, אפשר להבין מהתגובה החריפה שלו:
That Shimon and Levi's actions were not appreciated by their father Yaakov becomes very apparent from the immediate aftermath, when he castigates them using very sharp language:
(ל) וַיֹּאמֶר יַעֲקֹב אֶל שִׁמְעוֹן וְאֶל לֵוִי עֲכַרְתֶּם אֹתִי לְהַבְאִישֵׁנִי בְּיֹשֵׁב הָאָרֶץ בַּכְּנַעֲנִי וּבַפְּרִזִּי וַאֲנִי מְתֵי מִסְפָּר וְנֶאֶסְפוּ עָלַי וְהִכּוּנִי וְנִשְׁמַדְתִּי אֲנִי וּבֵיתִי.
(30) And Yaakov said to Shimon and to Levi: "You have brought trouble on me, making me odious to the inhabitants of the land, among the Canaanites and the Perizzites, and I am few in number and they will gather against me and strike me and I and my house will be destroyed."
אך יעקב נוזף בבניו על חוסר החכמה הטקטית שלהם, ולא על התנהגות בלתי-מוסרית. שמעון ולוי מתגוננים בטענה מוסרית:
This reprimand, however, criticizes their actions as being only tactically flawed, rather than morally reprehensible, and the story concludes with Shimon and Levi's retort in which they attempt to seize the moral high ground:
(לא) וַיֹּאמְרוּ הַכְזוֹנָה יַעֲשֶׂה אֶת אֲחוֹתֵנוּ.
(31) And they said: "Should our sister be treated like a harlot?"
רק בסוף חייו, בבראשית מ״ט,8 מביע יעקב עמדה בשאלת המוסריות של המעשים של שני האחים אל מול שכם:9
It is only in 10 at the very end of his life, that Yaakov finally weighs in on the morality of the brothers' character and their actions against Shekhem:11
(ה) שִׁמְעוֹן וְלֵוִי אַחִים כְּלֵי חָמָס מְכֵרֹתֵיהֶם. (ו) בְּסֹדָם אַל תָּבֹא נַפְשִׁי בִּקְהָלָם אַל תֵּחַד כְּבֹדִי כִּי בְאַפָּם הָרְגוּ אִישׁ וּבִרְצֹנָם עִקְּרוּ שׁוֹר. (ז) אָרוּר אַפָּם כִּי עָז וְעֶבְרָתָם כִּי קָשָׁתָה אֲחַלְּקֵם בְּיַעֲקֹב וַאֲפִיצֵם בְּיִשְׂרָאֵל.
(5)
אך למרות הגינוי המפורש של יעקב, שבט לוי דווקא הוא שנבחר אחר כך לשרת את השם, והוא שממנו צומחת הנהגת עם ישראת בתחילת ספר שמות. האם יש פה רמז לגבי איך שבית דין של מעלה תופס את המעשים של שמעון ולוי?12 האם ההערכה הסופית של התורה מתאימה להערכה שיעקב נותן?
Yet, despite Yaakov's outright condemnation, it is specifically the tribe of Levi which is later sanctified to be Hashem's chosen servants and from whom the leadership of the Jewish people emerges at the very beginning of Sefer Shemot. Might this provide insight into how the Heavenly Court perceived the actions of Shimon and Levi?13 Does the Torah's final verdict on their deeds match Yaakov's evaluation?
Negotiations in Bad Faith?
חוסר תום לב במשא ומתן?
המשא ומתן עם חמור ושכם (החיווים) מעלים גם את עניין היושר של בני יעקב. התורה מתארת את בני יעקב כמי שפועלים "בְּמִרְמָה" כשהם מציעים לחיווים למול את עצמם.14 האם ניתן לתמוך במעשה כזה ולהגיד שמדובר באסטרטגיה לגיטימית להחלשת האויב, או שמא חוסר היושר ייחשב חילול השם? יש לציין שביהושע ט׳, כאשר תושבי גבעון החיווים מרמים את בני ישראל, בני ישראל בכל זאת מכבדים את הברית שהם כורתים עם החיווים.15
The negotiations with Chamor and Shekhem (the Chivvites) raise the additional issue of Yaakov's sons' integrity. The Torah describes the sons of Yaakov as acting "with duplicity" ("בְּמִרְמָה") when proposing that the Chivvites circumcise themselves.16 Can this be condoned as a legitimate strategy to weaken the enemy, or was it a desecration of God's name to resort to such a dishonest ruse? It is perhaps noteworthy that inwhen the Children of Israel are tricked by the Chivvite inhabitants of Givon, they nevertheless adhere to the terms of the treaty which they had signed.17
ייתכן שבני יעקב הם לא היחידים שמנהלים משא ומתן בחוסר תום לב. כשמשווים בין מה שחמור מציע ליעקב, למה שהוא מציע לעם שלו, אפשר לזהות הבדלים קלים. ייתכן שמדובר פה בשגרת לשון,18אבל יכול להיות גם שההדלים משקפים כוונות זדוניות ורצון לשעבד את משפחת יעקב.19האם השיקול הזה יכול להצדיק את המעשים של שמעון ולוי?
It is not only the sons of Yaakov, however, who may have been negotiating in bad faith. A close reading and comparison of Chamor's proposals to Yaakov and his sons with the terms he conveys to his own people reveals subtle differences. These may be attributable to the simple politics of internal consumption,20 but they also may be indicative of more sinister motives and a desire to subjugate Yaakov's family.21 Might this also be a factor influencing and justifying Shimon and Levi's course of action?