Difference between revisions of "Sin and Slaughter of Shekhem/1/he"
m |
|||
| Line 4: | Line 4: | ||
<h1>חטא שכם ותגובת בני יעקב</h1> | <h1>חטא שכם ותגובת בני יעקב</h1> | ||
<h2 name="החטא ועונשו">האם העונש מתאים לעבירה?<br/></h2> | <h2 name="החטא ועונשו">האם העונש מתאים לעבירה?<br/></h2> | ||
| − | <p><a href="Bereshit34" data-aht="source">בראשית ל״ד</a> מתאר את אונס דינה בידי שכם ואת המשא ומתן ששכם | + | <p><a href="Bereshit34" data-aht="source">בראשית ל״ד</a> מתאר את אונס דינה בידי שכם ואת המשא ומתן ששכם מנהל לאחר מכן עם משפחת יעקב מתוך רצון להתחתן עם דינה ולאחד את הקהילות שלהם לעם אחד. האחים של דינה מתנים איחוד זה בכך שכל תושבי עירו של שכם יימולו.<fn>אמנם רוב הפרשנים גורסים ששכם היה שם העיר, אך פרשנים אחדים אומרים שלעיר קראו שָׁלֵם. המחלוקת מבוססת על הבדלים בקריאה של בראשית ל"ג:י"ח.</fn> שכם מסכים ישר ומשכנע את תושבי העיר להצטרף אליו. שמעון ולוי מנצלים את חולשת התושבים בעקבות המילה כדי לשחוט את שכם ואת כל הזכרים בעיר. בני יעקב בוזזים את העיר.<fn>לא ברור אם "בְּנֵי יַעֲקֹב" שמוזכרים בפסוק הם שמעון ולוי או אחרים.</fn></p> |
<p>אמנם התורה מגנה את המעשה המקורי של שכם ("נְבָלָה עָשָׂה בְיִשְׂרָאֵל"), אך גם התגובה התקיפה של בני יקעב מעלה שאלות מוסריות חשובות.<fn>לא ברור אם המונח "נְבָלָה" מתייחס למעשה האונס או להיותו של שכם ערל (דבר זה מתואר במילה "חֶרְפָּה" בפסוק י"ד). פרשנים רבים מעדיפים את האפשרות הראשונה (לדוגמה, בעלי התוספות וספורנו; השוו בראשית רבה פ':ו' ורש"י לגבי "וְכֵן לֹא יֵעָשֶׂה"), אך יש גם פרשנים שמציעים את שתי האפשרויות (ראו אברבנאל, אור החיים, ומלבי"ם).<br/><br/><br/></fn> </p> | <p>אמנם התורה מגנה את המעשה המקורי של שכם ("נְבָלָה עָשָׂה בְיִשְׂרָאֵל"), אך גם התגובה התקיפה של בני יקעב מעלה שאלות מוסריות חשובות.<fn>לא ברור אם המונח "נְבָלָה" מתייחס למעשה האונס או להיותו של שכם ערל (דבר זה מתואר במילה "חֶרְפָּה" בפסוק י"ד). פרשנים רבים מעדיפים את האפשרות הראשונה (לדוגמה, בעלי התוספות וספורנו; השוו בראשית רבה פ':ו' ורש"י לגבי "וְכֵן לֹא יֵעָשֶׂה"), אך יש גם פרשנים שמציעים את שתי האפשרויות (ראו אברבנאל, אור החיים, ומלבי"ם).<br/><br/><br/></fn> </p> | ||
<ul> | <ul> | ||
| − | <li>קודם כל, לפי התורה, אונס אישה פנויה לא גורר עונש מוות. אלא, הפסוקים ב<a href="Devarim22-28-29" data-aht="source">דברים כ״ב</a> מחייבים את האנס להתחתן עם הקרבן ולשלם קנס לאביה. שכם הסכים ברצון לשתי הדרישות | + | <li>קודם כל, לפי התורה, אונס אישה פנויה לא גורר עונש מוות. אלא, הפסוקים ב<a href="Devarim22-28-29" data-aht="source">דברים כ״ב</a> מחייבים את האנס להתחתן עם הקרבן ולשלם קנס לאביה. שכם הסכים ברצון לשתי הדרישות הללו.<fn>ראו הבקשות וההצעות של חמור ושל שכם בבראשית ל"ד:ח-י"ב: "שְׁכֶם בְּנִי חָשְׁקָה נַפְשׁוֹ בְּבִתְּכֶם תְּנוּ נָא אֹתָהּ לוֹ לְאִשָּׁה" וגם "הַרְבּוּ עָלַי מְאֹד מֹהַר וּמַתָּן וְאֶתְּנָה כַּאֲשֶׁר תֹּאמְרוּ אֵלָי וּתְנוּ לִי אֶת הַנַּעֲרָ לְאִשָּׁה".</fn> לאור הרצון של שכם לקחת אחריות על מעשיו, האם הריגתו על ידי שמעון ולוי הייתה מוצדקת, או שמא מדובר פה ברצח חוץ-משפטי על רקע כבוד המשפחה? </li> |
| − | <li>יתרה מזאת, גם אם נטען שהגיע לשכם למות, על בסיס מה ניתן להצדיק את הריגת כל שאר תושבי | + | <li>יתרה מזאת, גם אם נטען שהגיע לשכם למות, על בסיס מה ניתן להצדיק את הריגת כל שאר תושבי העיר הזכרים?</li> |
</ul> | </ul> | ||
| Line 27: | Line 27: | ||
<q xml:lang="en">(5)  </q> | <q xml:lang="en">(5)  </q> | ||
</multilang> | </multilang> | ||
| − | <p>אך למרות הגינוי המפורש של יעקב, שבט לוי הוא שנבחר אחר כך לשרת את ה', | + | <p>אך למרות הגינוי המפורש של יעקב, שבט לוי הוא שנבחר אחר כך לשרת את ה', וממנו צומחת הנהגת עם ישראל בתחילת ספר שמות. האם יש פה רמז לעמדה של בית הדין של מעלה בקשר למעשים של שמעון ולוי?<fn>ראו ספר יובלים ואחרים שרואים את בחירת לוי כגמול על מעשיו נגד שכם.<br/><br/></fn> האם ההערכה הסופית של התורה מתאימה לאמירות של יעקב? </p> |
<h2>חוסר תום לב במשא ומתן?<br/></h2> | <h2>חוסר תום לב במשא ומתן?<br/></h2> | ||
<p>המשא ומתן עם חמור ושכם (החיווים) מעלה גם את עניין היושר של בני יעקב. התורה מתארת את בני יעקב כמי שפועלים "בְּמִרְמָה" כשהם מציעים לחיווים להימול.<fn>הפסוק לא מציין את השמות של בני יעקב, ולא ברור אם הכוונה היא לשמעון ולוי או לאחרים מבני יעקב.<br/><br/></fn> האם ניתן לתמוך במעשה כזה ולהגיד שמדובר באסטרטגיה לגיטימית להחלשת האויב, או שמא חוסר היושר ייחשב חילול השם? יש לציין שב<a href="Yehoshua9" data-aht="source">יהושע ט׳</a>, כאשר תושבי גבעון החיווים מרמים את בני ישראל, בני ישראל בכל זאת מכבדים את הברית שהם כורתים עם החיווים.<fn>אלה שני הסיפורים היחידים בתנ"ך שמתארים מפגש של בני ישראל עם העם החיווי.</fn></p> | <p>המשא ומתן עם חמור ושכם (החיווים) מעלה גם את עניין היושר של בני יעקב. התורה מתארת את בני יעקב כמי שפועלים "בְּמִרְמָה" כשהם מציעים לחיווים להימול.<fn>הפסוק לא מציין את השמות של בני יעקב, ולא ברור אם הכוונה היא לשמעון ולוי או לאחרים מבני יעקב.<br/><br/></fn> האם ניתן לתמוך במעשה כזה ולהגיד שמדובר באסטרטגיה לגיטימית להחלשת האויב, או שמא חוסר היושר ייחשב חילול השם? יש לציין שב<a href="Yehoshua9" data-aht="source">יהושע ט׳</a>, כאשר תושבי גבעון החיווים מרמים את בני ישראל, בני ישראל בכל זאת מכבדים את הברית שהם כורתים עם החיווים.<fn>אלה שני הסיפורים היחידים בתנ"ך שמתארים מפגש של בני ישראל עם העם החיווי.</fn></p> | ||
| − | <p>ייתכן שבני יעקב הם לא היחידים שמנהלים משא ומתן בחוסר תום לב. כשמשווים בין מה שחמור מציע ליעקב, למה שהוא מציע לעם שלו, אפשר לזהות הבדלים קלים. ייתכן שמדובר פה בניסיון תמים למדי לייפות את הדברים,<fn>ראו רשב"ם (פסוק ט"ז | + | <p>ייתכן שבני יעקב הם לא היחידים שמנהלים משא ומתן בחוסר תום לב. כשמשווים בין מה שחמור מציע ליעקב, למה שהוא מציע לעם שלו, אפשר לזהות הבדלים קלים. ייתכן שמדובר פה בניסיון תמים למדי לייפות את הדברים,<fn>ראו רשב"ם (פסוק ט' ופסוק ט"ז).</fn> אבל גם יכול להיות שההבדלים משקפים כוונות זדוניות ורצון לשעבד את משפחת יעקב.<fn>שימו לב לרמיזה המדאיגה שבמילים בפסוק כ"ג: "מִקְנֵהֶם וְקִנְיָנָם וְכָל בְּהֶמְתָּם הֲלוֹא לָנוּ הֵם".<br/><br/></fn> האם השיקול הזה יכול להצדיק את המעשים של שמעון ולוי?</p> |
<notes> | <notes> | ||
Version as of 03:08, 18 July 2019
חטא שכם ותגובת בני יעקב
הקדמה
האם העונש מתאים לעבירה?
בראשית ל״ד מתאר את אונס דינה בידי שכם ואת המשא ומתן ששכם מנהל לאחר מכן עם משפחת יעקב מתוך רצון להתחתן עם דינה ולאחד את הקהילות שלהם לעם אחד. האחים של דינה מתנים איחוד זה בכך שכל תושבי עירו של שכם יימולו.1 שכם מסכים ישר ומשכנע את תושבי העיר להצטרף אליו. שמעון ולוי מנצלים את חולשת התושבים בעקבות המילה כדי לשחוט את שכם ואת כל הזכרים בעיר. בני יעקב בוזזים את העיר.2
אמנם התורה מגנה את המעשה המקורי של שכם ("נְבָלָה עָשָׂה בְיִשְׂרָאֵל"), אך גם התגובה התקיפה של בני יקעב מעלה שאלות מוסריות חשובות.3
- קודם כל, לפי התורה, אונס אישה פנויה לא גורר עונש מוות. אלא, הפסוקים בדברים כ״ב מחייבים את האנס להתחתן עם הקרבן ולשלם קנס לאביה. שכם הסכים ברצון לשתי הדרישות הללו.4 לאור הרצון של שכם לקחת אחריות על מעשיו, האם הריגתו על ידי שמעון ולוי הייתה מוצדקת, או שמא מדובר פה ברצח חוץ-משפטי על רקע כבוד המשפחה?
- יתרה מזאת, גם אם נטען שהגיע לשכם למות, על בסיס מה ניתן להצדיק את הריגת כל שאר תושבי העיר הזכרים?
מי אומר את המילה האחרונה?
מהתגובה המיידית והחריפה של יעקב אפשר להבין שהוא מסתייג מהמעשים של שמעון ולוי:
(ל) וַיֹּאמֶר יַעֲקֹב אֶל שִׁמְעוֹן וְאֶל לֵוִי עֲכַרְתֶּם אֹתִי לְהַבְאִישֵׁנִי בְּיֹשֵׁב הָאָרֶץ בַּכְּנַעֲנִי וּבַפְּרִזִּי וַאֲנִי מְתֵי מִסְפָּר וְנֶאֶסְפוּ עָלַי וְהִכּוּנִי וְנִשְׁמַדְתִּי אֲנִי וּבֵיתִי.
(30) And Yaakov said to Shimon and to Levi: "You have brought trouble on me, making me odious to the inhabitants of the land, among the Canaanites and the Perizzites, and I am few in number and they will gather against me and strike me and I and my house will be destroyed."
אך יעקב נוזף בבניו רק על חוסר התבונה הטקטית שלהם, ולא על ההתנהגות הבלתי-מוסרית. הסיפור מסתיים בניסיון של שמעון ולוי להתגונן בטענה מוסרית:
(לא) וַיֹּאמְרוּ הַכְזוֹנָה יַעֲשֶׂה אֶת אֲחוֹתֵנוּ.
(31) And they said: "Should our sister be treated like a harlot?"
רק בסוף חייו, בבראשית מ״ט,5 מביע יעקב עמדה בשאלת המוסריות של המעשים של שני האחים נגד שכם:6
(ה) שִׁמְעוֹן וְלֵוִי אַחִים כְּלֵי חָמָס מְכֵרֹתֵיהֶם. (ו) בְּסֹדָם אַל תָּבֹא נַפְשִׁי בִּקְהָלָם אַל תֵּחַד כְּבֹדִי כִּי בְאַפָּם הָרְגוּ אִישׁ וּבִרְצֹנָם עִקְּרוּ שׁוֹר. (ז) אָרוּר אַפָּם כִּי עָז וְעֶבְרָתָם כִּי קָשָׁתָה אֲחַלְּקֵם בְּיַעֲקֹב וַאֲפִיצֵם בְּיִשְׂרָאֵל.
(5)
אך למרות הגינוי המפורש של יעקב, שבט לוי הוא שנבחר אחר כך לשרת את ה', וממנו צומחת הנהגת עם ישראל בתחילת ספר שמות. האם יש פה רמז לעמדה של בית הדין של מעלה בקשר למעשים של שמעון ולוי?7 האם ההערכה הסופית של התורה מתאימה לאמירות של יעקב?
חוסר תום לב במשא ומתן?
המשא ומתן עם חמור ושכם (החיווים) מעלה גם את עניין היושר של בני יעקב. התורה מתארת את בני יעקב כמי שפועלים "בְּמִרְמָה" כשהם מציעים לחיווים להימול.8 האם ניתן לתמוך במעשה כזה ולהגיד שמדובר באסטרטגיה לגיטימית להחלשת האויב, או שמא חוסר היושר ייחשב חילול השם? יש לציין שביהושע ט׳, כאשר תושבי גבעון החיווים מרמים את בני ישראל, בני ישראל בכל זאת מכבדים את הברית שהם כורתים עם החיווים.9
ייתכן שבני יעקב הם לא היחידים שמנהלים משא ומתן בחוסר תום לב. כשמשווים בין מה שחמור מציע ליעקב, למה שהוא מציע לעם שלו, אפשר לזהות הבדלים קלים. ייתכן שמדובר פה בניסיון תמים למדי לייפות את הדברים,10 אבל גם יכול להיות שההבדלים משקפים כוונות זדוניות ורצון לשעבד את משפחת יעקב.11 האם השיקול הזה יכול להצדיק את המעשים של שמעון ולוי?
לעיון בפירושים שנכתבו לאורך הדורות, המשיכו לגישות פרשניות.
