Difference between revisions of "Sin and Slaughter of Shekhem/1/he"
Jump to navigation
Jump to search
האם העונש מתאים לעבירה?
מי אומר את המילה האחרונה?
חוסר תום לב במשא ומתן?
| Line 4: | Line 4: | ||
<h1>חטא שכם ותגובת בני יעקב</h1> | <h1>חטא שכם ותגובת בני יעקב</h1> | ||
<h2 name="החטא ועונשו">האם העונש מתאים לעבירה?<br/></h2> | <h2 name="החטא ועונשו">האם העונש מתאים לעבירה?<br/></h2> | ||
| − | <p><a href="Bereshit34" data-aht="source">בראשית ל״ד</a> מתאר את אונס דינה בידי שכם ואת המשא ומתן ששכם מנהל לאחר מכן עם משפחת יעקב מתוך רצון להתחתן עם דינה ולאחד את הקהילות שלהם לעם אחד. האחים של דינה מתנים איחוד זה בכך שכל תושבי עירו של שכם יימולו.<fn> | + | <p><a href="Bereshit34" data-aht="source">בראשית ל״ד</a> מתאר את אונס דינה בידי שכם ואת המשא ומתן ששכם מנהל לאחר מכן עם משפחת יעקב מתוך רצון להתחתן עם דינה ולאחד את הקהילות שלהם לעם אחד. האחים של דינה מתנים איחוד זה בכך שכל תושבי עירו של שכם יימולו.<fn>רוב הפרשנים סבורים ששכם היה שם העיר, אך פרשנים אחדים טוענים שלעיר קראו שָׁלֵם. המחלוקת מבוססת על איך להבין את הביטוי "וַיָּבֹא יַעֲקֹב שָׁלֵם עִיר שְׁכֶם" בבראשית ל"ג:י"ח.</fn> שכם מסכים ישר ומשכנע את תושבי העיר להצטרף אליו. שמעון ולוי מנצלים את חולשת התושבים בעקבות ברית המילה כדי לשחוט את שכם ואת כל הזכרים בעיר, ובני יעקב בוזזים את העיר.<fn>לא ברור אם "בְּנֵי יַעֲקֹב" שמוזכרים בפסוק הם שמעון ולוי או האחים שלהם.</fn></p> |
| − | <p>אמנם התורה מגנה את המעשה המקורי של שכם ("נְבָלָה עָשָׂה בְיִשְׂרָאֵל"), אך גם התגובה התקיפה של בני יקעב מעלה שאלות מוסריות חשובות.<fn>לא ברור אם המונח "נְבָלָה" מתייחס למעשה האונס או להיותו של שכם ערל (דבר זה מתואר במילה "חֶרְפָּה" בפסוק י"ד). פרשנים רבים מעדיפים את האפשרות הראשונה (לדוגמה, בעלי התוספות וספורנו; השוו בראשית רבה פ':ו' ורש"י לגבי "וְכֵן לֹא יֵעָשֶׂה"), אך יש גם פרשנים שמציעים את שתי האפשרויות (ראו אברבנאל, אור החיים, ומלבי"ם). | + | <p>אמנם התורה מגנה את המעשה המקורי של שכם ("נְבָלָה עָשָׂה בְיִשְׂרָאֵל"), אך גם התגובה התקיפה של בני יקעב מעלה שאלות מוסריות חשובות.<fn>לא ברור אם המונח "נְבָלָה" מתייחס למעשה האונס או להיותו של שכם ערל (דבר זה מתואר במילה "חֶרְפָּה" בפסוק י"ד). פרשנים רבים מעדיפים את האפשרות הראשונה (לדוגמה, בעלי התוספות וספורנו; השוו בראשית רבה פ':ו' ורש"י לגבי "וְכֵן לֹא יֵעָשֶׂה"), אך יש גם פרשנים שמציעים את שתי האפשרויות (ראו אברבנאל, אור החיים, ומלבי"ם).</fn> </p> |
<ul> | <ul> | ||
| − | <li>קודם כל, לפי התורה, אונס אישה פנויה לא גורר עונש מוות. | + | <li>קודם כל, לפי התורה, אונס אישה פנויה לא גורר עונש מוות. בניגוד לכך, הפסוקים ב<a href="Devarim22-28-29" data-aht="source">דברים כ״ב</a> מחייבים את האנס להתחתן עם הקרבן ולשלם קנס לאביה, ושכם הסכים ברצון לשתי הדרישות הללו.<fn>ראו הבקשות וההצעות של חמור ושל שכם בבראשית ל"ד:ח-י"ב: "שְׁכֶם בְּנִי חָשְׁקָה נַפְשׁוֹ בְּבִתְּכֶם תְּנוּ נָא אֹתָהּ לוֹ לְאִשָּׁה" וגם "הַרְבּוּ עָלַי מְאֹד מֹהַר וּמַתָּן וְאֶתְּנָה כַּאֲשֶׁר תֹּאמְרוּ אֵלָי וּתְנוּ לִי אֶת הַנַּעֲרָ לְאִשָּׁה".</fn> לאור הרצון של שכם לקחת אחריות על מעשיו, האם הריגתו על ידי שמעון ולוי הייתה מוצדקת, או שמא מדובר פה ברצח חוץ-משפטי לנקום את כבוד משפחתם הרמוס?</li> |
| − | <li>יתרה מזאת, גם אם נטען שהגיע לשכם | + | <li>יתרה מזאת, גם אם נטען שהגיע לשכם עונש מוות, על בסיס מה ניתן להצדיק את הריגת כל שאר תושבי העיר הזכרים?</li> |
</ul> | </ul> | ||
<h2>מי אומר את המילה האחרונה?<br/></h2> | <h2>מי אומר את המילה האחרונה?<br/></h2> | ||
<p>מהתגובה המיידית והחריפה של יעקב אפשר להבין שהוא מסתייג מהמעשים של שמעון ולוי:</p> | <p>מהתגובה המיידית והחריפה של יעקב אפשר להבין שהוא מסתייג מהמעשים של שמעון ולוי:</p> | ||
| − | < | + | <q class="" dir="rtl" lang="he"> |
| − | + | <p>(ל) וַיֹּאמֶר יַעֲקֹב אֶל שִׁמְעוֹן וְאֶל לֵוִי עֲכַרְתֶּם אֹתִי לְהַבְאִישֵׁנִי בְּיֹשֵׁב הָאָרֶץ בַּכְּנַעֲנִי וּבַפְּרִזִּי וַאֲנִי מְתֵי מִסְפָּר וְנֶאֶסְפוּ עָלַי וְהִכּוּנִי וְנִשְׁמַדְתִּי אֲנִי וּבֵיתִי.</p> | |
| − | + | </q> | |
| − | + | <p>אך יעקב נוזף בבניו רק על חוסר התבונה הטקטית שלהם, ולא על ההתנהגות הבלתי-מוסרית, והסיפור מסתיים בניסיון של שמעון ולוי להתגונן בטענה מוסרית:</p> | |
| − | <p>אך יעקב נוזף בבניו רק על חוסר התבונה הטקטית שלהם, ולא על ההתנהגות הבלתי-מוסרית | + | <q class="" dir="rtl" lang="he"> |
| − | < | + | <p>(לא) וַיֹּאמְרוּ הַכְזוֹנָה יַעֲשֶׂה אֶת אֲחוֹתֵנוּ.</p> |
| − | + | </q> | |
| − | + | <p>רק בסוף חייו, ב<a href="Bereshit49-5-7" data-aht="source">בראשית מ״ט</a>,<fn>נראה שזאת המשמעות הפשוטה של הקללה שיעקב מטיל על שמעון ולוי. עם זאת, יש מדרשים שרומזים שהפסוקים מתייחסים למכירת יוסף.</fn> מביע יעקב עמדה בשאלת המוסריות של המעשים של שני האחים נגד שכם:<fn>לא ברור אם יעקב מבקר אותם רק על חיסול כל תושבי העיר, או שהוא מתכוון גם להריגת שכם עצמו.</fn> </p> | |
| − | + | <q class="" dir="rtl" lang="he"> | |
| − | <p>רק בסוף חייו, ב<a href="Bereshit49-5-7" data-aht="source">בראשית מ״ט</a>,<fn>נראה שזאת המשמעות הפשוטה של הקללה שיעקב מטיל על שמעון ולוי. עם זאת, יש מדרשים שרומזים שהפסוקים מתייחסים למכירת יוסף. | + | <p>(ה) שִׁמְעוֹן וְלֵוִי אַחִים כְּלֵי חָמָס מְכֵרֹתֵיהֶם.  (ו) בְּסֹדָם אַל תָּבֹא נַפְשִׁי בִּקְהָלָם אַל תֵּחַד כְּבֹדִי כִּי בְאַפָּם הָרְגוּ אִישׁ וּבִרְצֹנָם עִקְּרוּ שׁוֹר.  (ז) אָרוּר אַפָּם כִּי עָז וְעֶבְרָתָם כִּי קָשָׁתָה אֲחַלְּקֵם בְּיַעֲקֹב וַאֲפִיצֵם בְּיִשְׂרָאֵל.</p> |
| − | < | + | </q> |
| − | + | <p>אך למרות הגינוי המפורש של יעקב, שבט לוי הוא שנבחר אחר כך לשרת את ה', וממנו צומחת הנהגת עם ישראל בתחילת ספר שמות. האם יש פה רמז לעמדה של בית הדין של מעלה בקשר למעשים של שמעון ולוי?<fn>ראו <multilink><a href="Jubilees30" data-aht="source">יובלים</a><a href="Jubilees30" data-aht="source">ל׳</a><a href="Jubilees" data-aht="parshan">אודות יובלים</a></multilink> ואחרים שרואים את בחירת לוי כגמול על מעשיו נגד שכם.</fn> האם המסקנה הסופית של התורה מתאימה להערכתו של יעקב? </p> | |
| − | |||
| − | |||
| − | <p>אך למרות הגינוי המפורש של יעקב, שבט לוי הוא שנבחר אחר כך לשרת את ה', וממנו צומחת הנהגת עם ישראל בתחילת ספר שמות. האם יש פה רמז לעמדה של בית הדין של מעלה בקשר למעשים של שמעון ולוי?<fn>ראו | ||
<h2>חוסר תום לב במשא ומתן?<br/></h2> | <h2>חוסר תום לב במשא ומתן?<br/></h2> | ||
| − | <p>המשא ומתן עם חמור ושכם (החיווים) מעלה גם את עניין היושר של בני יעקב. התורה מתארת את בני יעקב | + | <p>המשא ומתן עם חמור ושכם (החיווים) מעלה גם את עניין היושר של בני יעקב. התורה מתארת את בני יעקב כעונים "בְּמִרְמָה" כשהם מציעים לחיווים להימול.<fn>הפסוק לא מציין את השמות של בני יעקב, ולא ברור אם הכוונה היא לשמעון ולוי או לאחרים מבני יעקב.</fn> האם ניתן לתמוך במעשה כזה ולהגיד שמדובר באסטרטגיה לגיטימית להחלשת האויב, או שמא חוסר היושר מהווה חילול השם? ראוי לציין שב<a href="Yehoshua9" data-aht="source">יהושע ט׳</a>, כאשר תושבי גבעון החיווים מרמים את בני ישראל, בני ישראל בכל זאת מכבדים את הברית שהם כורתים עם החיווים.<fn>אלה שני הסיפורים היחידים בתנ"ך שמתארים מפגש של בני ישראל עם העם החיווי.</fn></p> |
| − | <p>ייתכן שבני יעקב הם לא היחידים שמנהלים משא ומתן בחוסר תום לב. כשמשווים בין | + | <p>ייתכן שבני יעקב הם לא היחידים שמנהלים משא ומתן בחוסר תום לב. כשמשווים בין הצעת חמור ליעקב והצעתו לאנשי עירו, אפשר לזהות הבדלים קלים. ייתכן שמדובר פה בניסיון תמים למדי לייפות את הדברים,<fn>ראו רש"י (פסוק ט"ז) ורשב"ם (פסוק ט').</fn> אבל גם יכול להיות שההבדלים משקפים כוונות זדוניות ורצון לשעבד את משפחת יעקב.<fn>שימו לב לרמיזה המדאיגה שבמילים בפסוק כ"ג: "מִקְנֵהֶם וְקִנְיָנָם וְכָל בְּהֶמְתָּם הֲלוֹא לָנוּ הֵם".<br/><br/></fn> האם השיקול הזה יכול להצדיק את המעשים של שמעון ולוי?</p> |
<notes> | <notes> | ||
Version as of 01:55, 19 July 2019
חטא שכם ותגובת בני יעקב
הקדמה
האם העונש מתאים לעבירה?
בראשית ל״ד מתאר את אונס דינה בידי שכם ואת המשא ומתן ששכם מנהל לאחר מכן עם משפחת יעקב מתוך רצון להתחתן עם דינה ולאחד את הקהילות שלהם לעם אחד. האחים של דינה מתנים איחוד זה בכך שכל תושבי עירו של שכם יימולו.1 שכם מסכים ישר ומשכנע את תושבי העיר להצטרף אליו. שמעון ולוי מנצלים את חולשת התושבים בעקבות ברית המילה כדי לשחוט את שכם ואת כל הזכרים בעיר, ובני יעקב בוזזים את העיר.2
אמנם התורה מגנה את המעשה המקורי של שכם ("נְבָלָה עָשָׂה בְיִשְׂרָאֵל"), אך גם התגובה התקיפה של בני יקעב מעלה שאלות מוסריות חשובות.3
- קודם כל, לפי התורה, אונס אישה פנויה לא גורר עונש מוות. בניגוד לכך, הפסוקים בדברים כ״ב מחייבים את האנס להתחתן עם הקרבן ולשלם קנס לאביה, ושכם הסכים ברצון לשתי הדרישות הללו.4 לאור הרצון של שכם לקחת אחריות על מעשיו, האם הריגתו על ידי שמעון ולוי הייתה מוצדקת, או שמא מדובר פה ברצח חוץ-משפטי לנקום את כבוד משפחתם הרמוס?
- יתרה מזאת, גם אם נטען שהגיע לשכם עונש מוות, על בסיס מה ניתן להצדיק את הריגת כל שאר תושבי העיר הזכרים?
מי אומר את המילה האחרונה?
מהתגובה המיידית והחריפה של יעקב אפשר להבין שהוא מסתייג מהמעשים של שמעון ולוי:
(ל) וַיֹּאמֶר יַעֲקֹב אֶל שִׁמְעוֹן וְאֶל לֵוִי עֲכַרְתֶּם אֹתִי לְהַבְאִישֵׁנִי בְּיֹשֵׁב הָאָרֶץ בַּכְּנַעֲנִי וּבַפְּרִזִּי וַאֲנִי מְתֵי מִסְפָּר וְנֶאֶסְפוּ עָלַי וְהִכּוּנִי וְנִשְׁמַדְתִּי אֲנִי וּבֵיתִי.
אך יעקב נוזף בבניו רק על חוסר התבונה הטקטית שלהם, ולא על ההתנהגות הבלתי-מוסרית, והסיפור מסתיים בניסיון של שמעון ולוי להתגונן בטענה מוסרית:
(לא) וַיֹּאמְרוּ הַכְזוֹנָה יַעֲשֶׂה אֶת אֲחוֹתֵנוּ.
רק בסוף חייו, בבראשית מ״ט,5 מביע יעקב עמדה בשאלת המוסריות של המעשים של שני האחים נגד שכם:6
(ה) שִׁמְעוֹן וְלֵוִי אַחִים כְּלֵי חָמָס מְכֵרֹתֵיהֶם. (ו) בְּסֹדָם אַל תָּבֹא נַפְשִׁי בִּקְהָלָם אַל תֵּחַד כְּבֹדִי כִּי בְאַפָּם הָרְגוּ אִישׁ וּבִרְצֹנָם עִקְּרוּ שׁוֹר. (ז) אָרוּר אַפָּם כִּי עָז וְעֶבְרָתָם כִּי קָשָׁתָה אֲחַלְּקֵם בְּיַעֲקֹב וַאֲפִיצֵם בְּיִשְׂרָאֵל.
אך למרות הגינוי המפורש של יעקב, שבט לוי הוא שנבחר אחר כך לשרת את ה', וממנו צומחת הנהגת עם ישראל בתחילת ספר שמות. האם יש פה רמז לעמדה של בית הדין של מעלה בקשר למעשים של שמעון ולוי?7 האם המסקנה הסופית של התורה מתאימה להערכתו של יעקב?
חוסר תום לב במשא ומתן?
המשא ומתן עם חמור ושכם (החיווים) מעלה גם את עניין היושר של בני יעקב. התורה מתארת את בני יעקב כעונים "בְּמִרְמָה" כשהם מציעים לחיווים להימול.8 האם ניתן לתמוך במעשה כזה ולהגיד שמדובר באסטרטגיה לגיטימית להחלשת האויב, או שמא חוסר היושר מהווה חילול השם? ראוי לציין שביהושע ט׳, כאשר תושבי גבעון החיווים מרמים את בני ישראל, בני ישראל בכל זאת מכבדים את הברית שהם כורתים עם החיווים.9
ייתכן שבני יעקב הם לא היחידים שמנהלים משא ומתן בחוסר תום לב. כשמשווים בין הצעת חמור ליעקב והצעתו לאנשי עירו, אפשר לזהות הבדלים קלים. ייתכן שמדובר פה בניסיון תמים למדי לייפות את הדברים,10 אבל גם יכול להיות שההבדלים משקפים כוונות זדוניות ורצון לשעבד את משפחת יעקב.11 האם השיקול הזה יכול להצדיק את המעשים של שמעון ולוי?
לעיון בפירושים שנכתבו לאורך הדורות, המשיכו לגישות פרשניות.
