Sin of the Golden Calf in Art/0/he

חטא העגל באמנות

הקדמה

חטא עגל הזהב מייצג את אחת מנקודות השפל בתולדות עם ישראל.  כל שלושת הציורים המוצגים כאן, "פולחן עגל הזהב" של פרנקן,¹ "הערצת עגל הזהב" של רפאל,² ו"עגל הזהב" של טיסו,³ מציגים את הסצנה הידועה לשמצה. כל אחד מהאמנים מתאר את דמויות הסיפור (העגל, אהרון והעם החוטא) בדרכים ייחודיות, ומאפשר הבנות שונות הן של אופי החטא של העם והן של תפקיד אהרון בו.

portray the infamous scene.  Each of the artists depict the story's characters (the calf, Aharon, and the sinning nation) in unique ways, allowing for different understandings of both the nature of the nation's sin and Aharon's role therein.

השוואת התמונות

פרנס פרנקן השני

התמונה של פרנקן מחולקת לשתי סצנות. בחזית, אהרון, לבוש בבגדי כהן גדול, יושב על מעין כס מלכים בזמן שבני ישראל מניחים לרגליו כלי זהב ותכשיטים. מרחוק, קבוצת גברים ונשים רוקדת סביב עמוד גבוה אשר עליו מוצב עגל הזהב. אחרים מסתובבים באזור, אוכלים ומפטפטים. על ההר שמשמאל, ניתן להבחין בדמויותיהם של משה ויהושע.

התמונה של פרנקן מחולק לשתי סצנות. In the forefront, Aharon, dressed in high-priestly garb, sits on a throne-like chair as the Israelites deposit gold vessels and jewelry at his feet. In the distance, a group of men and women dance around a tall pillar bearing the golden calf. Others lounge nearby, eating and chatting. On the mountain to the viewer's left, one can faintly make out the figures of Moshe and Yehoshua.

רפאל

העיבוד של רפאל מתמקד רק בסצנת הסגידה לעגל עצמו. קבוצה קטנה של בני ישראל כורעת ברך על הרצפה מסביב. כמה מצביעים על העגל בעוד אחרים נושאים ידיהם בתפילה. ההתאספות מכילה גברים, נשים וילדים, אך נראה כי אהרון עצמו נעדר. העגל עצמו קטן, רק מעט גדול יותר מראשי המתפללים. בצד שמאל, משה ויהושע יורדים במורד ההר, ומשה עומד לרסק את הלוחות.

Raphael's rendering focuses on but one scene, the worship of the calf itself. A small group of Israelites kneel on the floor around it. Several point to the calf while others raise their arms in prayer. The assembly contains men, women, and children, but Aharon himself appears to be absent. The calf itself is small, just slightly larger than the worshipers' heads. On the left, Moshe and Yehoshua are descending the mountain, with Moshe poised to smash the tablets.

טיסו

כמו רפאל, גם טיסו בוחר להציג את רגע הפולחן. הוא מתאר התאספות צפופה של גברים, שרבים מהם מרכינים את ראשם ומרימים את זרועותיהם אל העגל הגדול. האווירה קודרת, שכן קלות הדעת והריקודים המשמחים של המתפללים אצל פרנקן מוחלפים כאן ביראת כבוד ותחנונים. אהרון מודגש משמאל, לבוש במה שנראה כטלית לבנה, וכנראה מוביל את תפילת הציבור.

כמו רפאל, גם טיסו, chooses to portray the moment of worship. He depicts a crowded assembly of men, many of which bow their heads and raise their arms to the large calf. The atmosphere is somber, as the joyous frivolity and dancing of Francken's worshipers is replaced here by awe and supplication. Aharon is highlighted on the left, donning what appears to be a white prayer shawl, apparently leading the others in worship.

יחס לטקסט המקראי

בחירותיהם של האמנים מעידות על ערפול מסויים בטקסט המקראי, ומשקפות דרכים שונות לפרש את הפסוקים:

מי עבד את העגל?

בעוד שטיסו מתאר התאספות כוללת של העם לסגוד לעגל, אצל פרנקן ורפאל רק חלק קטן מהאומה משתתף. בנוסף, בעוד שטיסו מצייר רק גברים בציורו, האמנים האחרים מציגים גם נשים. איזו תיאור נאמן יותר למה שקרה בפועל? איזה חלק מהאנשים השתתפו במעשה העגל?⁴ האם גברים ונשים היו מעורבים באותה מידה?⁵

בעוד שטיסו depicts a full assembly of people worshiping the calf, פרנקן ורפאל have only a small portion of the nation participating.  In addition, whereas Tissot includes only men, the other artists portray also women. Which depiction more closely adheres to what actually happened?  What percentage of the people actually worshiped the calf?⁶  Were males and females equally involved?⁷

תפקידו של אהרן

בציורו של טוסו אהרון מתפלל באופן פעיל לעגל, ואילו בשאר היצירות הוא נעדר מעבודת הפולחן. מה אומר הטקסט המקראי על השתתפותו? התורה שותקת באופן מפתיע, ואיננה מצהירה על חפותו של אהרון במפורש. מצד שני, החטא היחיד שבו הוא הואשם בעקביות הוא הכנת העגל, לא סגידה אליו. מכיוון שאהרון לא רק נמנע מכל עונש, אלא גם קיבל את תפקיד הכהן הגדול, רוב הפרשנים מניחים כי אשמתו הייתה פחותה מזו של שאר העם החוטא ולכן מחפשים דרכים להגן עליו. ראו חטא העגל לפירוט של מגוון דרכים להסביר את מעשיו של אהרון.⁸

בציור של טיסו Aharon actively worships the calf, whereas in the other renditions he is absent from the devotional service. What does the Biblical text say about his participation? The Torah is surprisingly silent, and never explicitly vindicates Aharon. On the other hand, the only sin he is consistently blamed for is making the calf, not worshiping it. As Aharon not only avoids punishment, but assumes the role of High Priest, most commentators assume his guilt was less than that of the worshiping nation and look for ways to defend him.⁹  ראו חטא העגל for a variety of ways to explain Aharon's actions.

אופי הפולחן

בציור של פרנקן, בני ישראל עובדים את העגל באמצעות חגיגה והילולה, כשהם רוקדים וסועדים בנוכחותו. בתמונות של רפאל וטיסו, לעומת זאת, האנשים כורעים ברך ומתפללים. הפסוקים בשמות ל״ב:ו' תומכים בשני התיאורים, בתארם את העם גם "מצַחֵק" וגם עוסק בהקרבה, מה שמרמז כי בפולחן היו אלמנטים של דבקות חמורה וקלות דעת כאחד.

בציור של פרנקן, the Israelites worship the calf through revelry, as they dance and eat in its presence. בתמונות של רפאל וטיסו, in contrast, the people kneel and pray. שמות ל״ב:ו' supports both depictions, as it has the people engage in both laughter and sacrifice, suggesting that the worship had elements of both somber devotion and frivolity.

עם זאת, השוני באווירה בין היצירות עשוי לשקף גם הבנות מנוגדות של כוונות העם. האם האנשים ראו את העגל כאלוהות אלטרנטיבית, וסגדו לו כדרך עובדי עבודה זרה המערבים "צחוק" ואוכל בפולחן?¹⁰ או האם הם חשבו על העגל ככלי שדרכו יוכלו לעבוד את ה' עצמו,¹¹ ואז קלות הדעת מילאה תפקיד פחות מרכזי? להרחבה, ראו חטא העגל.

Nonetheless, the different tones of the works might also reflect conflicting understandings of the people's intentions.  Did the people view the calf as an alternative deity, worshiping it in the manner of idolaters replete with "צחוק" and food?¹²  Or, did they think of it as a vehicle through which to serve Hashem himself,¹³ in which case frivolity might have played a lesser role.  להרחבה, ראו חטא העגל.

גודל העגל

שלושת האמנים מתארים עגלים בגדלים שונים. מכיוון שהטקסט המקראי אינו מספק את מידות הפסל, לא ניתן לקבוע מה מביניהם הוא המדויק ביותר מבחינה היסטורית. עם זאת, הנושא מעלה שאלות חשובות בנוגע למניעיו של אהרון בבניית העגל. האם הוא באמת הסכים ליצור אלוהות אלטרנטיבית לעם, או האם, כפי שמציעים כמה פרשנים, כל מעשיו נועדו לעכב את העם עד שיגיע משה?¹⁴ אם האפשרות הראשונה נכונה, אזי כנראה שאין צורך באליל גדול במיוחד. אולם אם נלך בעקבות האפשרות השנייה, נבין כי וודאי רצה אהרן ליצור עגל גדול ככל האפשר כדי להאריך את משך התהליך.

The three artists depict calves of varying sizes. As the Biblical text provides no measurements, it cannot be determined which is most historically accurate. However, the issue raises important questions about Aharon's motives in building the calf. Did he really agree to make an alternative deity for the people, or, as several commentators suggest, were all his actions aimed at procrastinating until Moshe arrived?¹⁵ If the former, any sized idol should have sufficed. If the latter, however, he might have attempted to make as big a calf as possible so as to prolong the process.

תכשיטים או כלים?

פרנקן מציג את אנשי העם מעניקים לאהרון לא רק עגילים, אלא גם כלי זהב. אין שום רמז לכך בטקסט המדבר במפורש על "נִזְמֵי הַזָּהָב אֲשֶׁר בְּאׇזְנֵי נְשֵׁיכֶם", אך העיבוד גורם למתבונן לתהות, מדוע אהרן לא ביקש גם כלים? האם לא היה הגיוני יותר לבקש חפצים המכילים כמויות גדולות יותר של זהב מאשר עגילים?

פרנקן presents the people as giving Aharon not only earrings, but also golden vessels.  There is no hint to this in the text which explicitly speaks of "נִזְמֵי הַזָּהָב אֲשֶׁר בְּאׇזְנֵי נְשֵׁיכֶם", but the rendition makes the viewer wonder, why didn't Aharon ask also for vessels? Would it not have made more sense to ask for articles containing greater amounts of gold, rather than for a measly earring?

תהייה זו עשויה לתמוך באפשרות שצוינה לעיל, שגם זו הייתה טקטיקת עיכוב של אהרון, שבכוונה פעל באופן לא יעיל. אפשרות אחרת היא שלא הייתה לאהרון בכלל ברירה, מכיוון שלאנשים לא היה זהב אחר. התשובה לכך נעוצה באופן שבו מבינים מה נכלל ב"כְּלֵי כֶסֶף וּכְלֵי זָהָב" ש"שאלו" העם מן המצרים. ראו ביאור רשב"םשמות ג':כ"באודות ר' שמואל בן מאיר המובא בפיצויים לעבדות וניצול מצרים המציע כי הפסוק מתייחס לא לכלים אלא דווקא לתכשיטים.

This could support the possibility mentioned above, that this, too, was a delaying tactic of Aharon, who was intentionally not being efficient.  Alternatively, Aharon had no choice, since the people might not have had other gold.  This depends on how one understands what was נכלל ב"כְּלֵי כֶסֶף וּכְלֵי זָהָב" ש"שאלו" מן המצרים.  ראו ביאור רשב"םשמות ג':כ"באודות ר' שמואל בן מאיר המובא בפיצויים לעבדות וניצול מצרים המציע that the terms refer not to vessels but rather to jewelry.

אהרן ככהן גדול

אחר שפרנס פרנקן השני מלביש את אהרון בחושן של הכהן הגדול, טיסו מלביש אותו כאחד העם. הבדל זה משקף מחלוקת לגבי מתי נבחר אהרן להיות כהן גדול: לפני או אחרי חטא העגל. להרחבה, ראו בחירת הכהנים והלויים.

בעוד שפרנס פרנקן השני dresses Aharon in the breast plate of the high priest, טיסו clothes him as an ordinary Israelite.  The contrasting portraits reflect a controversy regarding when Aharon was selected to be high priest: לפני או אחרי חטא עגל הזהב.  להרחבה, ראו בחירת הכהנים והלויים.

הבסיס של העגל

כל אחד מהאמנים מתאר את העגל על גבי כן כלשהו, בין אם זה עמוד או פלטפורמה יותר פשוטה. שום תיאור לבסיס כזה לא נמצא בתיאור בספר שמות. מ"ד קאסוטו מציע שזה נובע מכך שבפועל, העם התכוון שהעגל עצמו ישמש ככן או ככס מלוכה, לכבודו של ה'. במזרח התיכון הקדום, אלילים הוצגו לעיתים קרובות כעומדים על בסיס בדמותן של בהמות. אהרון חיקה נוהג אמנותי זה, אך דאג לא להוסיף אף דימוי של הקב"ה עצמו על הבסיס הזה.¹⁶

Each of the artists depicts the calf on top of some sort of pedestal, be it a pillar or a more simple platform. No evidence for such a base is found in the description בספר שמות. מ"ד קאסוטושמות ל"ב:א'אודות פרופ' משה דוד קאסוטו suggests that this is because, in reality, the nation had meant the calf itself to serve as a pedestal, or throne, for Hashem's glory. In the Ancient Near East, deities were often depicted as standing on bases of beasts. Aharon imitated the standard artistic convention, with the important difference of not adding any image of Hashem Himself atop the pedestal.¹⁷

¹ פרנס פרנקן השני (1581-1642) היה צייר פלמי, הידוע בעיקר בזכות ציוריו הקטנים של סצינות דתיות, היסטוריות ואלגוריות. ניתן למצוא את הציור הזה בבית רוקוקס, אנטוורפן.

² רפאל (1483-1529), נולד בשם רפאלו סאנציו, הוא אחד האמנים המפורסמים ביותר בתקופת השיא של הרנסנס האיטלקי. פרסקו זה שוכן בוותיקן ברומא.

³ ג'יימס טיסו (1836-1902) היה צייר צרפתי שבילה את החלק המאוחר של הקריירה שלו בציור סצנות תנ"כיות. בשנים האחרונות לחייו התמקד בחומרים מהברית הישנה, שרבים מהם הוצגו בפריס בשנה שלפני מותו. יצירה זו שוכנת כיום במוזיאון היהודי, ניו יורק.

⁴ הפסוקים דו משמעיים. מצד אחד, בהתחלה ה' אומר למשה שהוא רוצה לחסל את העם (שמות ל"ב:י'), מה שרומז שכולם נושאים אשמה. אך עם זאת, כשהלויים הרגו את החוטאים הם הכו רק 3,000 איש (שמות ל"ב:כ"ח). יתר על כן, הפרק מסתיים בקביעת "וַיִּגֹּף יֵי אֶת הָעָם", משפט הרומז שוב לכך שמדובר בכל העם. הפרשנים מבינים את הפסוקים בדרכים שונות, כאשר רש"ישמות ל"ב:כ'אודות ר' שלמה יצחקי מסיק שרבים מהעם חטאו, וכוזריא':צ"זאודות ר' יהודה הלוי טוען שרק 3,000 עשו זאת.

⁵ הטקסט מספר שאהרון אמר לגברים לאסוף את עגילי נשותיהם, ובכל זאת בפסוק הבא נאמר כי "וַיִּתְפָּרְקוּ כׇּל הָעָם [ולא הנשים] אֶת נִזְמֵי הַזָּהָב אֲשֶׁר בְּאׇזְנֵיהֶם". עניין זה מביא את פרקי דרבי אליעזרמ"האודות פרקי דרבי אליעזר להציע כי הנשים סירבו להשתתף, ואילצו את הגברים לספק תכשיטים משלהם.

⁶ הפסוקים דו משמעיים. מצד אחד, בהתחלה ה' אומר למשה שהוא רוצה לחסל את העם (שמות ל"ב:י'), מה שרומז שכולם נושאים אשמה. אך עם זאת, כשהלויים הרגו את החוטאים הם הכו רק 3,000 איש (שמות ל"ב:כ"ח). יתר על כן, הפרק מסתיים בקביעת "וַיִּגֹּף יֵי אֶת הָעָם", משפט הרומז שוב לכך שמדובר בכל העם. הפרשנים מבינים את הפסוקים בדרכים שונות, כאשר רש"י מסיק שרבים מהעם חטאו, וכוזרי טוען שרק 3,000 עשו זאת.
The verses are ambiguous. On one hand, Hashem initially tells Moshe that He desires to wipe out the nation (שמות ל"ב:י'), suggesting that all were culpable. Yet when the Levites kill the offenders, they smite only 3,000 people (שמות ל"ב:כ"ח). Moreover, the chapter ends by stating that "וַיִּגֹּף י"י אֶת הָעָם", again implicating the people at large.  Commentators understand the verses in different ways, with רש"ישמות ל"ב:כ'אודות ר' שלמה יצחקי concluding that many sinned, and כוזריא':צ"זאודות ר' יהודה הלוי claiming that only 3,000 did.

⁷ הטקסט מספר שאהרון אמר לגברים לאסוף את עגילי נשותיהם, ובכל זאת בפסוק הבא נאמר כי "וַיִּתְפָּרְקוּ כׇּל הָעָם [ולא הנשים] אֶת נִזְמֵי הַזָּהָב אֲשֶׁר בְּאׇזְנֵיהֶם". עניין זה מביא את פרקי דרבי אליעזרמ"האודות פרקי דרבי אליעזר להציע כי הנשים סירבו להשתתף, ואילצו את הגברים לספק תכשיטים משלהם.

The text shares that Aharon told the men to gather their wives' earrings, yet the next verse states that "וַיִּתְפָּרְקוּ כׇּל הָעָם [ולא הנשים] אֶת נִזְמֵי הַזָּהָב אֲשֶׁר בְּאׇזְנֵיהֶם". This leads פרקי דרבי אליעזרמ"האודות פרקי דרבי אליעזר to suggest that the women refused to participate, forcing the men to provide their own jewelry.

⁸ ראו למשל ר' סעדיה גאון, אשר מציע כי אהרון נתן ידו לקידום העבודה הזרה והסכים לבקשת העם רק על מנת לחשוף מי אשם בעבודה זרה.

⁹ ראו למשל ר' סעדיה גאון, אשר מציע כי אהרון נתן ידו לקידום העבודה הזרה והסכים לבקשת העם רק על מנת לחשוף מי אשם בעבודה זרה.
ראו למשל, ר' סעדיה גאוןפירוש שמות ל"ב:א'-ו'אודות ר' סעדיה גאון, who suggests that Aharon pretended to promote idolatry and agreed to the nation's request only in order to determine who was guilty of idolatry.

¹⁰ ראו רש"ישמות ל"ב:א'-ו'אודות ר' שלמה יצחקי הנוקט עמדה זו.

¹¹ ראו כוזריא':צ"זאודות ר' יהודה הלוי המבין את מהות החטא באופן זה.

¹² ראו רש"ישמות ל"ב:א'-ו'אודות ר' שלמה יצחקי הנוקט עמדה זו.

¹³ ראו בכוזריא':צ"זאודות ר' יהודה הלוי המבין את מהות החטא באופן זה.

¹⁴ ראו רש"ישמות ל"ב:א'-ו'שמות ל"ב:כ'דברים י':ח'אודות ר' שלמה יצחקי, פרקי דרבי אליעזרמ"האודות פרקי דרבי אליעזר, ורלב"גשמות ביאור הפרשה ל"באודות ר' לוי בן גרשום המסנגרים על אהרן בדרך זו.

¹⁵ ראו רש"ישמות ל"ב:א'-ו'שמות ל"ב:כ'דברים י':ח'אודות ר' שלמה יצחקי, פרקי דרבי אליעזרמ"האודות פרקי דרבי אליעזר, ורלב"גשמות ביאור הפרשה ל"באודות ר' לוי בן גרשום המסנגרים על אהרן בדרך זו.

¹⁶ **להרחבה, ראו חטא העגל באמנות.**

¹⁷ להרחבה, ראו חטא העגל באמנות.