Difference between revisions of "Sin of the Golden Calf in Art/0/he"
Jump to navigation
Jump to search
m |
|||
| (One intermediate revision by the same user not shown) | |||
| Line 5: | Line 5: | ||
<div class="overview"> | <div class="overview"> | ||
<h2>הקדמה</h2> | <h2>הקדמה</h2> | ||
| − | <p>חטא עגל הזהב מייצג את אחת מנקודות השפל בתולדות עם ישראל. כל שלושת הציורים המוצגים כאן, "פולחן עגל הזהב" של פרנקן,<fn>פרנס פרנקן השני (1581-1642) היה צייר פלמי, הידוע בעיקר בזכות ציוריו הקטנים של סצינות דתיות, היסטוריות ואלגוריות. ניתן למצוא את הציור הזה בבית רוקוקס, אנטוורפן.</fn> "הערצת עגל הזהב" של רפאל,<fn>רפאל (1483-1529), נולד בשם רפאלו סאנציו, הוא אחד האמנים המפורסמים ביותר בתקופת השיא של הרנסנס האיטלקי. פרסקו זה שוכן בוותיקן ברומא.</fn> ו"עגל הזהב" של טיסו,<fn>ג'יימס טיסו (1836-1902) היה צייר צרפתי שבילה את החלק המאוחר של הקריירה שלו בציור סצנות תנ"כיות. בשנים האחרונות לחייו התמקד | + | <p>חטא עגל הזהב מייצג את אחת מנקודות השפל בתולדות עם ישראל. כל שלושת הציורים המוצגים כאן, "פולחן עגל הזהב" של פרנקן,<fn>פרנס פרנקן השני (1581-1642) היה צייר פלמי, הידוע בעיקר בזכות ציוריו הקטנים של סצינות דתיות, היסטוריות, ואלגוריות. ניתן למצוא את הציור הזה בבית רוקוקס, אנטוורפן.</fn> "הערצת עגל הזהב" של רפאל,<fn>רפאל (1483-1529), נולד בשם רפאלו סאנציו, הוא אחד האמנים המפורסמים ביותר בתקופת השיא של הרנסנס האיטלקי. פרסקו זה שוכן בוותיקן ברומא.</fn> ו"עגל הזהב" של טיסו,<fn>ג'יימס טיסו (1836-1902) היה צייר צרפתי שבילה את החלק המאוחר של הקריירה שלו בציור סצנות תנ"כיות. בשנים האחרונות לחייו התמקד בסיפורים מהברית הישנה, ורבים מתמונותיו אלה הוצגו בפריס בשנה שלפני מותו. יצירה זו שוכנת כיום במוזיאון היהודי, ניו יורק.</fn> מציגים את הסצנה הידועה לשמצה. כל אחד מהאמנים מתאר את דמויות הסיפור (העגל, אהרן, והעם החוטא) בדרכים ייחודיות, ובכך מאפשר הבנות שונות הן של אופי החטא של העם והן של תפקיד אהרן בו.</p></div> |
<category>השוואת התמונות | <category>השוואת התמונות | ||
<subcategory>פרנס פרנקן השני | <subcategory>פרנס פרנקן השני | ||
| − | <p>התמונה של פרנקן מחולקת לשתי סצנות. בחזית, | + | <p>התמונה של פרנקן מחולקת לשתי סצנות. בחזית, אהרן, לבוש בבגדי כהן גדול, יושב על מעין כס מלכים בזמן שבני ישראל מניחים לרגליו כלי זהב ותכשיטים. מרחוק, קבוצת גברים ונשים רוקדת סביב עמוד גבוה אשר עליו מוצב עגל הזהב. אחרים מסתובבים באזור, אוכלים ומפטפטים. על ההר שמשמאל, ניתן להבחין בדמויותיהם הקלושות של משה ויהושע.</p> |
</subcategory> | </subcategory> | ||
<subcategory>רפאל | <subcategory>רפאל | ||
| − | <p>העיבוד של רפאל מתמקד רק בסצנת הסגידה לעגל עצמו. קבוצה קטנה של בני ישראל כורעת ברך על הרצפה מסביב. כמה מצביעים על העגל בעוד אחרים נושאים ידיהם בתפילה. ההתאספות מכילה גברים, נשים וילדים, אך נראה כי | + | <p>העיבוד של רפאל מתמקד רק בסצנת הסגידה לעגל עצמו. קבוצה קטנה של בני ישראל כורעת ברך על הרצפה מסביב. כמה מצביעים על העגל בעוד אחרים נושאים ידיהם בתפילה. ההתאספות מכילה גברים, נשים וילדים, אך נראה כי אהרן עצמו נעדר. העגל עצמו קטן, והוא רק מעט גדול יותר מראשי המתפללים. בצד שמאל, משה ויהושע יורדים במורד ההר, ומשה מתכונן לרסק את הלוחות.</p> |
</subcategory> | </subcategory> | ||
<subcategory>טיסו | <subcategory>טיסו | ||
| − | <p>כמו רפאל, גם טיסו בוחר להציג את רגע הפולחן. הוא מתאר התאספות צפופה של גברים, שרבים מהם מרכינים את ראשם ומרימים את זרועותיהם אל העגל הגדול. האווירה קודרת, שכן קלות הדעת והריקודים המשמחים של המתפללים אצל פרנקן מוחלפים כאן ביראת כבוד ותחנונים. | + | <p>כמו רפאל, גם טיסו בוחר להציג את רגע הפולחן. הוא מתאר התאספות צפופה של גברים, שרבים מהם מרכינים את ראשם ומרימים את זרועותיהם אל העגל הגדול. האווירה קודרת, שכן קלות הדעת והריקודים המשמחים של המתפללים אצל פרנקן מוחלפים כאן ביראת כבוד ותחנונים. אהרן מודגש בצד שמאל, לבוש במה שנראה כטלית לבנה, וכנראה מוביל את תפילת הציבור.</p> |
</subcategory> | </subcategory> | ||
</category> | </category> | ||
| Line 20: | Line 20: | ||
<p>בחירותיהם של האמנים מעידות על ערפול מסויים בטקסט המקראי, ומשקפות דרכים שונות לפרש את הפסוקים:</p> | <p>בחירותיהם של האמנים מעידות על ערפול מסויים בטקסט המקראי, ומשקפות דרכים שונות לפרש את הפסוקים:</p> | ||
<subcategory>מי עבד את העגל? | <subcategory>מי עבד את העגל? | ||
| − | <p>בעוד שטיסו מתאר התאספות כוללת של העם לסגוד לעגל, אצל פרנקן ורפאל רק חלק קטן מהאומה משתתף. בנוסף, בעוד שטיסו מצייר רק גברים בציורו, האמנים האחרים מציגים גם נשים. | + | <p>בעוד שטיסו מתאר התאספות כוללת של העם לסגוד לעגל, אצל פרנקן ורפאל רק חלק קטן מהאומה משתתף. בנוסף, בעוד שטיסו מצייר רק גברים בציורו, האמנים האחרים מציגים גם נשים. איזה תיאור נאמן יותר למה שקרה בפועל? איזה חלק מהאנשים השתתפו במעשה העגל?<fn>הפסוקים דו משמעיים. מצד אחד, בהתחלה ה' אומר למשה שהוא רוצה להשמיד את העם (<a href="Shemot32" data-aht="source">שמות ל"ב:י'</a>), מה שרומז שכולם נושאים אשמה. אך עם זאת, כשהלויים הרגו את החוטאים הם הכו רק 3,000 איש (<a href="Shemot32" data-aht="source">שמות ל"ב:כ"ח</a>). יתר על כן, הפרק מסתיים בקביעת "וַיִּגֹּף יֵי אֶת הָעָם", משפט הרומז שוב לכך שמדובר בכל העם. הפרשנים מבינים את הפסוקים בדרכים שונות, כאשר <multilink><a href="RashiShemot32-20" data-aht="source">רש"י</a><a href="RashiShemot32-20" data-aht="source">שמות ל"ב:כ'</a><a href="R. Shelomo Yitzchaki (Rashi)" data-aht="parshan">אודות ר' שלמה יצחקי</a></multilink> מסיק שרבים מהעם חטאו, ו<multilink><a href="Kuzari1-97" data-aht="source">כוזרי</a><a href="Kuzari1-97" data-aht="source">א':צ"ז</a><a href="R. Yehuda HaLevi" data-aht="parshan">אודות ר' יהודה הלוי</a></multilink> טוען שרק 3,000 עשו זאת.</fn> האם גברים ונשים היו מעורבים באותה מידה?<fn>הטקסט מספר שאהרן אמר לגברים לאסוף את עגילי נשותיהם, ובכל זאת בפסוק הבא נאמר כי "וַיִּתְפָּרְקוּ <b>כׇּל הָעָם</b> [ולא הנשים] אֶת נִזְמֵי הַזָּהָב אֲשֶׁר בְּאׇזְנֵיהֶם". הבדל זה מביא את <multilink><a href="PirkeiDeRabbiEliezer45" data-aht="source">פרקי דרבי אליעזר</a><a href="PirkeiDeRabbiEliezer45" data-aht="source">מ"ה</a><a href="Pirkei DeRabbi Eliezer" data-aht="parshan">אודות פרקי דרבי אליעזר</a></multilink> להציע כי הנשים סירבו להשתתף, ואילצו את הגברים לספק תכשיטים משלהם.</fn></p> |
</subcategory> | </subcategory> | ||
<subcategory>תפקידו של אהרן | <subcategory>תפקידו של אהרן | ||
| − | <p>בציורו של טוסו | + | <p>בציורו של טוסו אהרן משתתף באופן פעיל בסגידה לעגל, ואילו בשאר היצירות הוא נעדר מעבודת הפולחן. מה אומר הטקסט המקראי על השתתפותו? באופן מפתיע, התורה שותקת ואיננה מצהירה במפורש על חפותו של אהרן בעבודת העגל. מצד שני, החטא היחיד שבו הוא הואשם בעקביות הוא הכנת העגל, לא סגידה אליו. מכיוון שאהרן לא רק נמנע מכל עונש, אלא גם מונה לתפקיד הכהן הגדול, רוב הפרשנים מניחים כי אשמתו הייתה פחותה מזו של שאר העם החוטא ולכן מחפשים דרכים להגן עליו. ראו <a href="Sin of the Golden Calf" data-aht="page">חטא העגל</a> לפירוט של מגוון דרכים להסביר את מעשיו של אהרן.<fn>ראו למשל ר' סעדיה גאון, אשר מציע כי אהרן העמיד פנים כאילו הוא מקדם את עבודת העגל והסכים לבקשת העם רק על מנת לחשוף מי אשם בעבודה זרה.</fn></p> |
</subcategory> | </subcategory> | ||
<subcategory>אופי הפולחן | <subcategory>אופי הפולחן | ||
| − | <p>בציור של פרנקן, בני ישראל עובדים את העגל באמצעות חגיגה והילולה, כשהם רוקדים וסועדים בנוכחותו. בתמונות של רפאל וטיסו, לעומת זאת, האנשים כורעים ברך ומתפללים. הפסוקים ב<a href="Shemot32" data-aht="source">שמות ל״ב:ו'</a> תומכים בשני התיאורים, בתארם את העם גם "מצַחֵק" וגם עוסק בהקרבה, מה שמרמז כי בפולחן היו אלמנטים של דבקות | + | <p>בציור של פרנקן, בני ישראל עובדים את העגל באמצעות חגיגה והילולה, כשהם רוקדים וסועדים בנוכחותו. בתמונות של רפאל וטיסו, לעומת זאת, האנשים כורעים ברך ומתפללים. הפסוקים ב<a href="Shemot32" data-aht="source">שמות ל״ב:ו'</a> תומכים בשני התיאורים, בתארם את העם גם "מצַחֵק" וגם עוסק בהקרבה, מה שמרמז כי בפולחן היו אלמנטים של דבקות קודרת וקלות דעת כאחד.</p><p>עם זאת, השוני באווירה בין היצירות עשוי לשקף גם הבנות מנוגדות של כוונות העם. האם האנשים ראו את העגל כאלוהות אלטרנטיבית, וסגדו לו כדרך עובדי עבודה זרה המערבים "צחוק" ואוכל בפולחן?<fn>ראו <multilink><a href="RashiShemot32-1-6" data-aht="source">רש"י</a><a href="RashiShemot32-1-6" data-aht="source">שמות ל"ב:א'-ו'</a><a href="R. Shelomo Yitzchaki (Rashi)" data-aht="parshan">אודות ר' שלמה יצחקי</a></multilink> הנוקט עמדה זו.</fn> או האם הם חשבו על העגל ככלי שדרכו יוכלו לעבוד את ה' עצמו,<fn>ראו <multilink><a href="Kuzari1-97" data-aht="source">כוזרי</a><a href="Kuzari1-97" data-aht="source">א':צ"ז</a><a href="R. Yehuda HaLevi" data-aht="parshan">אודות ר' יהודה הלוי</a></multilink> המבין את מהות החטא באופן זה.</fn> ואז קלות הדעת מילאה תפקיד פחות מרכזי? להרחבה, ראו <a href="Sin of the Golden Calf" data-aht="page">חטא העגל</a>.</p> |
</subcategory> | </subcategory> | ||
<subcategory>גודל העגל | <subcategory>גודל העגל | ||
| − | <p>שלושת האמנים מתארים עגלים בגדלים שונים. מכיוון שהטקסט המקראי אינו מספק את מידות הפסל, לא ניתן לקבוע מה מביניהם הוא המדויק ביותר מבחינה היסטורית. עם זאת, הנושא מעלה שאלות חשובות בנוגע למניעיו של | + | <p>שלושת האמנים מתארים עגלים בגדלים שונים. מכיוון שהטקסט המקראי אינו מספק את מידות הפסל, לא ניתן לקבוע מה מביניהם הוא המדויק ביותר מבחינה היסטורית. עם זאת, הנושא מעלה שאלות חשובות בנוגע למניעיו של אהרן בבניית העגל. האם הוא באמת הסכים ליצור אלוהות אלטרנטיבית לעם, או האם, כפי שמציעים כמה פרשנים, כל מעשיו נועדו לעכב את העם עד שיגיע משה?<fn>ראו <multilink><a href="RashiShemot32-1-6" data-aht="source">רש"י</a><a href="RashiShemot32-1-6" data-aht="source">שמות ל"ב:א'-ו'</a><a href="RashiShemot32-20" data-aht="source">שמות ל"ב:כ'</a><a href="RashiDevarim10-8" data-aht="source">דברים י':ח'</a><a href="R. Shelomo Yitzchaki (Rashi)" data-aht="parshan">אודות ר' שלמה יצחקי</a></multilink>, <multilink><a href="PirkeiDeRabbiEliezer45" data-aht="source">פרקי דרבי אליעזר</a><a href="PirkeiDeRabbiEliezer45" data-aht="source">מ"ה</a><a href="Pirkei DeRabbi Eliezer" data-aht="parshan">אודות פרקי דרבי אליעזר</a></multilink>, ו<multilink><a href="RalbagShemotBeurHaParashah31-18" data-aht="source">רלב"ג</a><a href="RalbagShemotBeurHaParashah31-18" data-aht="source">שמות ביאור הפרשה ל"ב</a><a href="R. Levi b. Gershom (Ralbag, Gersonides)" data-aht="parshan">אודות ר' לוי בן גרשום</a></multilink> המסנגרים על אהרן בדרך זו.</fn> אם האפשרות הראשונה נכונה, אזי כנראה שאין צורך באליל גדול במיוחד. אולם אם נלך בעקבות האפשרות השנייה, נבין כי וודאי רצה אהרן ליצור עגל גדול ככל האפשר כדי להאריך את משך התהליך.</p> |
</subcategory> | </subcategory> | ||
<subcategory>תכשיטים או כלים? | <subcategory>תכשיטים או כלים? | ||
| − | <p>פרנקן מציג את אנשי העם מעניקים | + | <p>פרנקן מציג את אנשי העם מעניקים לאהרן לא רק עגילים, אלא גם כלי זהב. אין שום רמז לכך בטקסט המדבר במפורש על "נִזְמֵי הַזָּהָב אֲשֶׁר בְּאׇזְנֵי נְשֵׁיכֶם", אך העיבוד גורם למתבונן לתהות, מדוע אהרן לא ביקש גם כלים? האם לא היה הגיוני יותר לבקש חפצים המכילים כמויות גדולות יותר של זהב מאשר עגילים?</p><p>תהייה זו עשויה לתמוך באפשרות שצוינה לעיל, שגם זו הייתה טקטיקת עיכוב של אהרן, שבכוונה פעל באופן לא יעיל. אפשרות אחרת היא שלא הייתה לאהרן בכלל ברירה, מכיוון שלאנשים לא היה זהב אחר. התשובה לכך נעוצה באופן שבו מבינים מה נכלל ב"כְּלֵי כֶסֶף וּכְלֵי זָהָב" ש"שאלו" העם מן המצרים. ראו ביאור <multilink><a href="RashbamShemot3-22" data-aht="source">רשב"ם</a><a href="RashbamShemot3-22" data-aht="source">שמות ג':כ"ב</a><a href="R. Shemuel b. Meir (Rashbam)" data-aht="parshan">אודות ר' שמואל בן מאיר</a></multilink> המובא ב<a href="Reparations and Despoiling Egypt" data-aht="page">פיצויים לעבדות וניצול מצרים</a> המציע כי הפסוק מתייחס לא לכלים אלא דווקא לתכשיטים.</p> |
</subcategory> | </subcategory> | ||
<subcategory>אהרן ככהן גדול | <subcategory>אהרן ככהן גדול | ||
| − | <p>בעוד שפרנס פרנקן השני מלביש את | + | <p>בעוד שפרנס פרנקן השני מלביש את אהרן בחושן של הכהן הגדול, טיסו מלביש אותו כאחד העם. הבדל זה משקף מחלוקת לגבי מתי נבחר אהרן להיות כהן גדול: לפני או אחרי חטא העגל. להרחבה, ראו <a href="Selection of the Priests and Levites" data-aht="page">בחירת הכהנים והלויים</a>.</p> |
</subcategory> | </subcategory> | ||
<subcategory>הבסיס של העגל | <subcategory>הבסיס של העגל | ||
| − | <p>כל אחד מהאמנים מתאר את העגל על גבי | + | <p>כל אחד מהאמנים מתאר את העגל על גבי בסיס כלשהו, בין אם זה עמוד או פלטפורמה יותר פשוטה. שום תיאור לבסיס כזה לא נמצא בתיאור בספר שמות. <multilink><a href="UCassutoShemot32-1" data-aht="source">מ"ד קאסוטו</a><a href="UCassutoShemot32-1" data-aht="source">שמות ל"ב:א'</a><a href="Prof. Umberto Cassuto" data-aht="parshan">אודות פרופ' משה דוד קאסוטו</a></multilink> מציע שזה נובע מכך שבפועל, העם התכוון שהעגל עצמו ישמש ככן או ככס מלוכה לכבודו של ה'. במזרח התיכון הקדום, אלילים הוצגו לעיתים קרובות כעומדים על בסיס בדמותן של בהמות. אהרן חיקה נוהג אמנותי זה, אך דאג לא להוסיף דימוי של הקב"ה עצמו מעל הבסיס הזה.<fn>להרחבה, ראו <a href="Sin of the Golden Calf" data-aht="page">חטא העגל</a>.</fn></p> |
</subcategory> | </subcategory> | ||
</category> | </category> | ||
Latest revision as of 08:52, 4 June 2020
חטא העגל באמנות
הקדמה
חטא עגל הזהב מייצג את אחת מנקודות השפל בתולדות עם ישראל. כל שלושת הציורים המוצגים כאן, "פולחן עגל הזהב" של פרנקן,1 "הערצת עגל הזהב" של רפאל,2 ו"עגל הזהב" של טיסו,3 מציגים את הסצנה הידועה לשמצה. כל אחד מהאמנים מתאר את דמויות הסיפור (העגל, אהרן, והעם החוטא) בדרכים ייחודיות, ובכך מאפשר הבנות שונות הן של אופי החטא של העם והן של תפקיד אהרן בו.
השוואת התמונות
פרנס פרנקן השני
התמונה של פרנקן מחולקת לשתי סצנות. בחזית, אהרן, לבוש בבגדי כהן גדול, יושב על מעין כס מלכים בזמן שבני ישראל מניחים לרגליו כלי זהב ותכשיטים. מרחוק, קבוצת גברים ונשים רוקדת סביב עמוד גבוה אשר עליו מוצב עגל הזהב. אחרים מסתובבים באזור, אוכלים ומפטפטים. על ההר שמשמאל, ניתן להבחין בדמויותיהם הקלושות של משה ויהושע.
רפאל
העיבוד של רפאל מתמקד רק בסצנת הסגידה לעגל עצמו. קבוצה קטנה של בני ישראל כורעת ברך על הרצפה מסביב. כמה מצביעים על העגל בעוד אחרים נושאים ידיהם בתפילה. ההתאספות מכילה גברים, נשים וילדים, אך נראה כי אהרן עצמו נעדר. העגל עצמו קטן, והוא רק מעט גדול יותר מראשי המתפללים. בצד שמאל, משה ויהושע יורדים במורד ההר, ומשה מתכונן לרסק את הלוחות.
טיסו
כמו רפאל, גם טיסו בוחר להציג את רגע הפולחן. הוא מתאר התאספות צפופה של גברים, שרבים מהם מרכינים את ראשם ומרימים את זרועותיהם אל העגל הגדול. האווירה קודרת, שכן קלות הדעת והריקודים המשמחים של המתפללים אצל פרנקן מוחלפים כאן ביראת כבוד ותחנונים. אהרן מודגש בצד שמאל, לבוש במה שנראה כטלית לבנה, וכנראה מוביל את תפילת הציבור.
יחס לטקסט המקראי
בחירותיהם של האמנים מעידות על ערפול מסויים בטקסט המקראי, ומשקפות דרכים שונות לפרש את הפסוקים:
מי עבד את העגל?
בעוד שטיסו מתאר התאספות כוללת של העם לסגוד לעגל, אצל פרנקן ורפאל רק חלק קטן מהאומה משתתף. בנוסף, בעוד שטיסו מצייר רק גברים בציורו, האמנים האחרים מציגים גם נשים. איזה תיאור נאמן יותר למה שקרה בפועל? איזה חלק מהאנשים השתתפו במעשה העגל?4 האם גברים ונשים היו מעורבים באותה מידה?5
תפקידו של אהרן
בציורו של טוסו אהרן משתתף באופן פעיל בסגידה לעגל, ואילו בשאר היצירות הוא נעדר מעבודת הפולחן. מה אומר הטקסט המקראי על השתתפותו? באופן מפתיע, התורה שותקת ואיננה מצהירה במפורש על חפותו של אהרן בעבודת העגל. מצד שני, החטא היחיד שבו הוא הואשם בעקביות הוא הכנת העגל, לא סגידה אליו. מכיוון שאהרן לא רק נמנע מכל עונש, אלא גם מונה לתפקיד הכהן הגדול, רוב הפרשנים מניחים כי אשמתו הייתה פחותה מזו של שאר העם החוטא ולכן מחפשים דרכים להגן עליו. ראו חטא העגל לפירוט של מגוון דרכים להסביר את מעשיו של אהרן.6
אופי הפולחן
בציור של פרנקן, בני ישראל עובדים את העגל באמצעות חגיגה והילולה, כשהם רוקדים וסועדים בנוכחותו. בתמונות של רפאל וטיסו, לעומת זאת, האנשים כורעים ברך ומתפללים. הפסוקים בשמות ל״ב:ו' תומכים בשני התיאורים, בתארם את העם גם "מצַחֵק" וגם עוסק בהקרבה, מה שמרמז כי בפולחן היו אלמנטים של דבקות קודרת וקלות דעת כאחד.
עם זאת, השוני באווירה בין היצירות עשוי לשקף גם הבנות מנוגדות של כוונות העם. האם האנשים ראו את העגל כאלוהות אלטרנטיבית, וסגדו לו כדרך עובדי עבודה זרה המערבים "צחוק" ואוכל בפולחן?7 או האם הם חשבו על העגל ככלי שדרכו יוכלו לעבוד את ה' עצמו,8 ואז קלות הדעת מילאה תפקיד פחות מרכזי? להרחבה, ראו חטא העגל.
גודל העגל
שלושת האמנים מתארים עגלים בגדלים שונים. מכיוון שהטקסט המקראי אינו מספק את מידות הפסל, לא ניתן לקבוע מה מביניהם הוא המדויק ביותר מבחינה היסטורית. עם זאת, הנושא מעלה שאלות חשובות בנוגע למניעיו של אהרן בבניית העגל. האם הוא באמת הסכים ליצור אלוהות אלטרנטיבית לעם, או האם, כפי שמציעים כמה פרשנים, כל מעשיו נועדו לעכב את העם עד שיגיע משה?9 אם האפשרות הראשונה נכונה, אזי כנראה שאין צורך באליל גדול במיוחד. אולם אם נלך בעקבות האפשרות השנייה, נבין כי וודאי רצה אהרן ליצור עגל גדול ככל האפשר כדי להאריך את משך התהליך.
תכשיטים או כלים?
פרנקן מציג את אנשי העם מעניקים לאהרן לא רק עגילים, אלא גם כלי זהב. אין שום רמז לכך בטקסט המדבר במפורש על "נִזְמֵי הַזָּהָב אֲשֶׁר בְּאׇזְנֵי נְשֵׁיכֶם", אך העיבוד גורם למתבונן לתהות, מדוע אהרן לא ביקש גם כלים? האם לא היה הגיוני יותר לבקש חפצים המכילים כמויות גדולות יותר של זהב מאשר עגילים?
תהייה זו עשויה לתמוך באפשרות שצוינה לעיל, שגם זו הייתה טקטיקת עיכוב של אהרן, שבכוונה פעל באופן לא יעיל. אפשרות אחרת היא שלא הייתה לאהרן בכלל ברירה, מכיוון שלאנשים לא היה זהב אחר. התשובה לכך נעוצה באופן שבו מבינים מה נכלל ב"כְּלֵי כֶסֶף וּכְלֵי זָהָב" ש"שאלו" העם מן המצרים. ראו ביאור רשב"ם המובא בפיצויים לעבדות וניצול מצרים המציע כי הפסוק מתייחס לא לכלים אלא דווקא לתכשיטים.
אהרן ככהן גדול
בעוד שפרנס פרנקן השני מלביש את אהרן בחושן של הכהן הגדול, טיסו מלביש אותו כאחד העם. הבדל זה משקף מחלוקת לגבי מתי נבחר אהרן להיות כהן גדול: לפני או אחרי חטא העגל. להרחבה, ראו בחירת הכהנים והלויים.
הבסיס של העגל
כל אחד מהאמנים מתאר את העגל על גבי בסיס כלשהו, בין אם זה עמוד או פלטפורמה יותר פשוטה. שום תיאור לבסיס כזה לא נמצא בתיאור בספר שמות. מ"ד קאסוטו מציע שזה נובע מכך שבפועל, העם התכוון שהעגל עצמו ישמש ככן או ככס מלוכה לכבודו של ה'. במזרח התיכון הקדום, אלילים הוצגו לעיתים קרובות כעומדים על בסיס בדמותן של בהמות. אהרן חיקה נוהג אמנותי זה, אך דאג לא להוסיף דימוי של הקב"ה עצמו מעל הבסיס הזה.10
