Textual Variants – Shemot 18
Sources
Qumran
2Q3 Exodb - Shemot 18:21-22
[ ]וא[תה תחזה ] [ ]אנשי אמ[ת ] [ ש]רי מאיות[ ] [ ושפטו את העם ב]כול[ עת ] |
4Q11 paleoGen-Exodl, Fragment 20 - Shemot 18:17-24
[ויא]מ[ר חת]ן[ מש]ה[ א]ליו לא ט[וב ] גם אתה גם העם הזה אש[ר ע]מך[ ]כי[ כ]ב[ד ] עתה שמע בקולי איעצך ו[יהי ]אלהים[ ע]מ[ך ] האלהי[ם] ??[ ]י??? את הדברים אל האלהים ?????[ ]ם את[ ]החק ים ואת התורות וה[ודעת ]את הדרך אשר ילכו בה ואת המעשה אשר יעשון ואתה[ תחזה ]מכל העם אנשי חיל יראי י-הוה אנ[ש]י אמת שנאי [ ]אתם עליהם שרי אלפים[ ש]רי מא ות שרי ח[משים ושפ]טו את העם בכל[ ] כל ה[ד]בר הג[ד ] [ו]הקל מעליך ונ[שאו ] [ו]יכלת עמד וגם כל העם הזה על[ ] [לקו]ל[ ויע]ש כל אשר אמ[ר ] |
4Q14 Exodc - Shemot 18:1-12
[ ]משה את כל א[שר ] [ יש]ראל ממצרים וי[קח יתר]ו חתן משה א[ת ] [ ו]את שני בניה אשר שם האחד גרש[ם ] [ ]האחד אליעזר כי א[לה]י א[בי ]בעזר[ ]ויצ[לני] [ ]משה ובניו ואשתו אל מ[שה ]אל המדבר א[שר] [ ו]יאמר אל משה אני יתרו ח[תנך ]בא אל[יך] [ ]משה לקראת חת[נו ]וישתה[ ] [ לשלו]ם ויביאהו האהלה[ ] [ לפ]רעה ולמצרים על אדות ישראל את[ ] [ יהו]ה ויחד יתרו על כל הטובה א[שר ] [ ]מצרים ויאמר יתרו [בר]וך יהו[ה ] [ אש]ר הציל את העם מתחת יד מצ[רים ] [ ]על[י]הם ויקח ית[רו ] [ ]ל[חם ] |
4Q22 paleoExodm, Col. XVIII-XIX - Shemot 18:1-27
[ ]חתן משה את כל אש[ר עשה אלה]ים למשה [ולישראל ] [ כ]י הוציא י-הוה את[ ישראל מ]מצרים וי[קח ] [ א]ת צפורה א[שת משה אחר]י שלוחיה וא[ת ] [ ] אמר[ גר הי]יתי בארץ נוכריה[ ] [ א]ליעז[ר כי אל]הי אב[י] בעזרי ויצילני מח[ר]ב [ ] [ ] יתרו[ חתן ]משה ובני[ו] ואשתו אל משה[ א]ל המד[בר ] [ ח]נה שם הר האלהים [ ו]יאמר אל משה הנה חתנך[ ] [ ]ואשתך ו[ש]ני בנ[י ] עמה ויצא[ מש]ה ל[ק]ר[את ]ח[תנו ] [ וי]שק לו[ ו]ישאלו אי[ש ל]רע[הו] לשלום וי[ב ] [ ] לחת[נו א]ת כל אשר[ ע]שה י-הוה לפ[רעה ] [ ]ת ישראל [ את כל התלא]ה אשר מ[צאתם ] [ ]ויחד יתר[ו על כל הטובה] אשר עש[ה ] [לישר]אל אשר הצילו מיד[ מצריים ו]יאמר יתרו[ ] י-הוה אשר הציל אתכם[ מיד מצריי]ם ומיד פרעה[ ] את העם מתחת יד מצריי[ם עתה ]ידעתי כ[י ] [ ] האלהים כי בדבר אש[ר זדו עלי]הם [ ] [ ] עולה וז[ב]חים ל[אלה]ים וי[ב]וא אהרון ו[ ] [ ל]אכול ל[חם עם חת]ן משה לפני האלהי[ם ] ממחר[ת ] ויש[ב משה לשפו]ט את העם ויעמד ה[עם ] מן בוקר [ ]ערב[ וירא חתן ]משה את כל אשר [ ] [לע]ם ו[ ] עושה ל[עם ] יושב לבד[ך ]??[ ] משה לחתנ[ו ] להם דבר ו[בו]א אלי[ בי]ן איש ובי[ן ] את חוקי[ ]האלהים[ ] אלי[ו לא] טוב הדב[ ] הז[ה ] לבד[ך ] [ ]?[ ] [ לה]ם א[ת] הדרך אש[ר ואת]ה תחז[ה] מכל העם[ ש]ונאי בצ[ע] [ ה]ם שרי [אלפ]ים ושרי מאות וש[רי חמשים ] [ ] ושפטו[ ]העם בכל עת ו[הי]ה[ ] [ ]ה[ק]טן ישפו[טו ] [ הד]בר הזה [ת]ע[שה ] [ הע]ם ה[זה] אל מקו[מו ¶ו ] [ישמע משה לקול] חתנ[ו ויעש כל א]שר א[מר ¶ו ] [ ל]א אוכל[ ל]בדי[ שאת] אתכם י-הוה [אלהיכם] הרבה[ ]היום ככוכבי[ הש]מים ל[ר]וב י-הוה[ אלהי] אבות[ עלי]כם ככם אל[ף פעמי]ם ו[יבר]ך אתכ[ם כאשר] דבר לכם[ א]יכה א[שא ]לבד[י] טר[חכם מש]אכם וריבכם [הבו לכם] [אנ]שים [ חכ]מים[ נ]ים[ לש]בטיכם ואש[ימם] [ברא]שיכ[ם וי]אמר[ו א]שר דברת [ ] [ ] או[ת]ם ?[ ] חמשים[ לש]בטיה[ם ¶ו ] יצו את[ ]בין א[חיכם ] איש[ ] [ ] [ ] [ ] [ ]? א[ ] [ישפו]טו הם [ ] [ ]וילך אל[ ארצו vacat ] |
4Q365 Reworked Pentateuchc Frg. 7 col. ii - Shemot 18:13-16
[וישב מושה לשפוט את העם ויע]מוד העם א[ל מושה מן הבוקר עד הערב וירא] ^[עושה לעם מדוע אתה]^ יתר חותן מושה את כול אשר הוא עושה לעמ [ויואמר מה הדבר הזה אשר אתה] ^יושב^ לבדכה וכול העם נצבים על[יך מן (ה)בוק]ר וע[ד (ה)ערב ?vacat ] ויואמר מושה לח[ות]נו כיא יבוא[ אלי העם לדרוש אלוהים כיא יהיה להמה] |
Notes and Key for Qumran Texts:
- The spacing is not completely precise.
- Hashem's name - In the original there is no dash.
- [ ] - Missing text
- ? - Unidentifiable character
- ו¶ - New paragraph beginning with a ו (larger size letter is in original scroll)
- vacat - Intentional space left by the scribe to separate sections
- ^ ^ - Supralinear scribal correction
Septuagint
LXX Shemot 18 - Reconstruction of Hebrew Vorlageתרגום השבעים שמות י״ח - שחזור המצע העברי
(א) וַיִּשְׁמַע יתר כֹהֵן מִדְיָן חֹתֵן מֹשֶׁה אֵת כָּל אֲשֶׁר עָשָׂה ה' לְיִשְׂרָאֵל עַמּוֹ כִּי הוֹצִיא ה' אֶת יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרָיִם. (ב) וַיִּקַּח יתר חֹתֵן מֹשֶׁה אֶת צִפֹּרָה אֵשֶׁת מֹשֶׁה אַחַר שִׁלּוּחֶיהָ. (ג) וְאֵת שְׁנֵי בָניו (/בָנֶיהָ) אֲשֶׁר שֵׁם הָאֶחָד גֵּרְשֹׁם כִּי אָמַר גֵּר הָיִיתִי בְּאֶרֶץ נָכְרִיָּה. (ד) וְשֵׁם השני אֱלִיעֶזֶר כִּי (אמר) אֱלֹהֵי אָבִי בְּעֶזְרִי וַיַּצִּלֵנִי מיד פַּרְעֹה. (ה) וַיָּבֹא יתר חֹתֵן מֹשֶׁה וּבָנָיו וְאִשְׁתּוֹ אֶל מֹשֶׁה אֶל הַמִּדְבָּר אֲשֶׁר הוּא חנה שָׁם הַר הָאֱלֹהִים. (ו) וַיֵאָמַר אֶל מֹשֶׁה הנה יתר חֹתֶנְךָ בָּא אֵלֶיךָ וְאִשְׁתְּךָ וּשְׁנֵי בָנֶיך עִמו. (ז) וַיֵּצֵא מֹשֶׁה לִקְרַאת חֹתְנוֹ וַיִּשְׁתַּחוּ לו וַיִּשַּׁק לוֹ וַיִּשְׁאֲלוּ אִישׁ לְרֵעֵהוּ לְשָׁלוֹם וַיבאהוּ (/ויבאם) הָאֹהֱלָה. (ח) וַיְסַפֵּר מֹשֶׁה לְחֹתְנוֹ אֵת כָּל אֲשֶׁר עָשָׂה ה' לְפַרְעֹה וּלְמִצְרַיִם עַל אוֹדֹת יִשְׂרָאֵל וְאֵת כָּל הַתְּלָאָה אֲשֶׁר מְצָאָתַם בַּדֶּרֶךְ וַיַּצִּלֵם ה' מיד פרעה ומיד מצרים. (ט) וַיּחרד יתר עַל כָּל הַטּוֹבָה אֲשֶׁר עָשָׂה ה' להם אֲשֶׁר הִצִּילם מִיַּד מִצְרָיִם ומיד פרעה. (י) וַיֹּאמֶר יתר בָּרוּךְ ה' אֲשֶׁר הִצִּיל אֶת עמו (/אותם) מִיַּד מִצְרַיִם וּמִיַּד פַּרְעֹה. (יא) עַתָּה יָדַעְתִּי כִּי גָדוֹל ה' מִכָּל הָאֱלֹהִים כִּי בַדָּבָר אֲשֶׁר זָדוּ עֲלֵיהֶם. (יב) וַיִּקַּח יתר חֹתֵן מֹשֶׁה עֹלות וּזְבָחִים לֵאלֹהִים וַיָּבֹא אַהֲרֹן וְכֹל זִקְנֵי יִשְׂרָאֵל לֶאֱכָל לֶחֶם עִם חֹתֵן מֹשֶׁה לִפְנֵי הָאֱלֹהִים. (יג) וַיְהִי מִמָּחֳרָת וַיֵּשֶׁב מֹשֶׁה לִשְׁפֹּט אֶת הָעָם וַיַּעֲמֹד כל הָעָם עַל מֹשֶׁה מִן בֹּקֶר עַד עָרֶב. (יד) וַיַּרְא יתר אֵת כָּל אֲשֶׁר הוּא עשה לָעָם וַיֹּאמֶר מָה הַדָּבָר הַזֶּה אֲשֶׁר אַתָּה עֹשֶׂה לָעָם מַדּוּעַ אַתָּה יוֹשֵׁב לְבַדֶּךָ וְכָל הָעָם נִצָּב עָלֶיךָ מִן בֹּקֶר עַד עָרֶב. (טו) וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה לְחֹתְנוֹ כִּי יָבֹא אֵלַי הָעָם לִדְרֹשׁ אֱלֹהִים. (טז) כִּי יִהְיֶה לָהֶם דָּבָר ובָּאו אֵלַי וְשָׁפַטְתִּי בֵּין אִישׁ וּבֵין רֵעֵהוּ וְהוֹדַעְתִּי להם אֶת חֻקֵּי הָאֱלֹהִים וְאֶת תּוֹרתו. (יז) וַיֹּאמֶר חֹתֵן מֹשֶׁה אֵלָיו לֹא טוֹב הַדָּבָר אֲשֶׁר אַתָּה עֹשֶׂה. (יח) נָבֹל תִּבֹּל גַּם אַתָּה גַּם כל הָעָם הַזֶּה אֲשֶׁר עִמָּךְ כָבֵד מִמְּךָ הַדָּבָר לֹא תוּכַל עֲשֹׂהוּ לְבַדֶּךָ. (יט) עַתָּה שְׁמַע בְּקֹלִי אִיעָצְךָ וִיהִי אֱלֹהִים עִמָּךְ הֱיֵה אַתָּה לָעָם מוּל הָאֱלֹהִים וְהֵבֵאתָ אַתָּה אֶת דבריהם אֶל הָאֱלֹהִים. (כ) וְהִזְהַרְתָּה אֶתְהֶם אֶת חֻקּי האלהים וְאֶת תּוֹרתו וְהוֹדַעְתָּ לָהֶם אֶת הַדֶּרֶךְ אשר יֵלְכוּ בָהּ וְאֶת הַמַּעֲשֶׂה אֲשֶׁר יַעֲשׂוּן. (כא) וְאַתָּה תֶחֱזֶה לך מִכָּל הָעָם אַנְשֵׁי חַיִל יִרְאֵי אֱלֹהִים אַנְשֵׁי אֱמֶת שֹׂנְאֵי בָצַע וְשַׂמְתָּ אֹתָם עֲלֵהֶם שָׂרֵי אֲלָפִים ושָׂרֵי מֵאוֹת ושָׂרֵי חֲמִשִּׁים וְשָׂרֵי עֲשָׂרֹת (ושטרים). (כב) וְשָׁפְטוּ אֶת הָעָם בְּכָל עֵת וְהָיָה כָּל הַדָּבָר הַגָּדֹל יָבִיאוּ אֵלֶיךָ וְכָל הַדָּבָר הַקָּטֹן יִשְׁפְּטוּ הֵם וְהָקֵל מֵעָלֶיךָ וְנָשְׂאוּ אִתָּךְ. (כג) אִם אֶת הַדָּבָר הַזֶּה תַּעֲשֶׂה וְצִוְּךָ אֱלֹהִים וְיָכָלְתָּ עֲמֹד וְגַם כָּל הָעָם הַזֶּה אל מְקֹמוֹ יָבֹא בְשָׁלוֹם. (כד) וַיִּשְׁמַע מֹשֶׁה לְקוֹל חֹתְנוֹ וַיַּעַשׂ כֹּל אֲשֶׁר אָמָר לו. (כה) וַיִּבְחַר מֹשֶׁה אַנְשֵׁי חַיִל מִכָּל יִשְׂרָאֵל וַיִּתֵּן אֹתָם עליהם שָׂרֵי אֲלָפִים ושָׂרֵי מֵאוֹת ושָׂרֵי חֲמִשִּׁים וְשָׂרֵי עֲשָׂרֹת. (כו) וְשָׁפְטוּ אֶת הָעָם בְּכָל עֵת אֶת הַדָּבָר הַגדול יְבִיאוּן אֶל מֹשֶׁה וְכָל הַדָּבָר הַקָּטֹן שָׁפְטוּ הֵם. (כז) וַיְשַׁלַּח מֹשֶׁה אֶת חֹתְנוֹ וַיֵּלֶךְ לוֹ אֶל אַרְצוֹ. |
Key for LXX Reconstructed Vorlage:
- () - Addition in some manuscripts
- (/) - Alternate manuscript reading
LXX Shemot 18 - Literal Translation Back into Hebrew / Zvi Karlתרגום השבעים שמות י״ח - תרגום מילולי לעברית של צבי קארל
(א) וישמע יתר◊ כהן מדין חתן משה את כל אשר עשה ה' ◊◊◊◊ ◊לישראל עמו כי הוציא ה' את ישראל ממצרים. (ב) ויקח יתר◊ חתן משה את צפרה אשת משה אחר שלוחיה. (ג) ואת שני בניו ◊◊◊ שם ◊אחד מהם גרשם ◊◊ לאמר גר הייתי בארץ נכריה. (ד) ושם השני אליעזר לאמר כי אלהי אבי בעזרי ויצלני מיד פרעה. (ה) ויבא יתר◊ חתן משה והבנים והאשה אל משה אל המדבר אשר ◊◊◊ חנה שם על הר האלהים. (ו) ויוגד אל משה לאמר הנה חתנך יתר◊ בא אליך ואשתך ושני בניך עמו. (ז) ויצא משה לקראת החותן◊ וישתחו לו וישק לו וישאלו איש לרעהו לשלום ויביאם האהלה. (ח) ויספר משה לחותן◊ את כל אשר עשה ה' לפרעה ולמצרים על אודת ישראל ואת כל התלאה אשר מצאתם בדרך וכי הצילם ה' מיד פרעה ומיד המצרים. (ט) ויחרד יתר◊ על כל הטובה אשר עשה ה' להם אשר הצילם מיד המצרים ומיד פרעה. (י) ויאמר יתר◊ ברוך ה' אשר הציל את עמו מיד המצרים ומיד פרעה. ◊◊◊ ◊◊◊◊ ◊◊ ◊◊◊ ◊◊◊◊ ◊◊ ◊◊◊◊◊ (יא) עתה ידעתי כי גדול ה' מכל האלהים בעבור זה אשר זדו עליהם. (יב) ויקח יתר◊ חתן משה עלות וזבחים לאלהים ויבאו אהרן וכל זקני ישראל לאכל לחם עם חתן משה לפני האלהים. (יג) ויהי ממחרת וישב משה לשפט את העם ויעמד כל העם על משה מן הבקר עד הערב. (יד) ובראות יתר ◊◊◊◊ ◊◊◊ את כל אשר ◊◊◊ עשה לעם ◊◊אומר מה ◊◊◊◊ ◊זה אשר אתה עשה לעם מדוע אתה יושב לבדך וכל העם נצב עליך מן בקר עד ערב. (טו) ומשה ◊◊אומר לחותן◊ כי ◊בא אלי העם לדרש משפט אלהים. (טז) כי אם יהיה להם ריב ויבואו אלי ◊שופט אני ◊◊◊ כל איש ◊◊◊◊ ◊◊◊◊ ומודיע אני אותם את חקי האלהים ואת תורת◊ו. (יז) ויאמר חתן משה אליו לא טוב ◊◊◊◊ ◊◊◊ אתה עשה בדבר הזה. (יח) חבל תחבול למחכה גם אתה גם כל העם הזה אשר עמך ◊◊ כבד ממך הדבר הזה לא תוכל עש◊ו לבדך. (יט) ועתה שמעני ◊◊◊◊ ואיעצך ויהי האלהים עמך היה אתה לעם מול האלהים והבאת ◊◊◊ את ◊דבריהם אל האלהים. (כ) והזהרתה אתהם את ◊חוקי◊ האלהים ואת ◊תורתו והודעת להם את הדרכים אשר ילכו בהם ואת המעשים אשר יעשון. (כא) ואתה תחזה לך מכל העם אנשי חיל יראי אלהים אנשי אמת שנאי גאוה ושמתם עלהם שרי אלפים ושרי מאות ושרי חמשים ושרי עשרת. (כב) ושפטו את העם ◊כל עת ◊◊◊◊ ◊◊ והדבר הגדול יעלו אליך והמשפטים הקטנים ישפטו הם ויקלו מעליך ועזרו לך. (כג) אם את הדבר הזה תעשה ויחזקך האלהים ויכלת עמד ◊גם כל העם הזה על מקמו יבא בשלום. (כד) וישמע משה לקול החותן◊ ויעש ◊◊ אשר אמר לו. (כה) ויבחר משה אנשי חיל מכל ישראל וישם אתם ◊◊◊◊◊ עליה◊ם שרי אלפים ושרי מאות ושרי חמשים ושרי עשרת. (כו) ושפטו את העם בכל עת ואת הדבר הגדול העלו אל משה וכל ◊דבר ◊קטן ◊שפ◊טו הם. (כז) וישלח משה את חתנו וילך ◊◊ אל ארצו. |
Key for LXX Literal Translation:
- Bold typeface - Addition to or substitution for Masoretic Text
- ◊ - Subtraction from Masoretic Text
Samaritan
Samaritan Pentateuch Shemot 18הנוסח השומרוני - שמות י״ח
(א) וישמע יתרו כהן מדין חתן משה את כל אשר עשה אלהים למשה ולישראל עמו כי הוציא ה' את ישראל ממצרים. (ב) ויקח יתרו חתן משה את צפורה אשת משה אחר שלחיה. (ג) ואת שני בניה אשר שם האחד גרשם כי אמר גר הייתי בארץ נכריה. (ד) ושם האחד אליעזר כי אלהי אבי בעזרי ויצלני מחרב פרעה. (ה) ויבא יתרו חתן משה ובניו ואשתו אל משה אל המדבר אשר הוא חנה שם הר האלהים. (ו) ויאמר למשה הנה חתנך יתרו בא אליך ואשתך ושני בניה עמה. (ז) ויצא משה לקראת חתנו וישתחוי למשה וישק לו וישאלו איש לרעהו לשלום ויבאהו האהלה. (ח) ויספר משה לחתנו את כל אשר עשה ה' לפרעה ולמצרים על אדות ישראל את כל התלאה אשר מצאתם בדרך ויצלם ה'. (ט) ויחד יתרו על כל הטובה אשר עשה ה' לישראל אשר הצילו מיד מצרים. (י) ויאמר יתרו ברוך ה' אשר הציל אתכם מיד מצרים ומיד פרעה אשר הציל את העם מתחת יד מצרים. (יא) עתה ידעתי כי גדול ה' מכל האלהים כי בדבר אשר זדו עליהם. (יב) ויקח יתרו חתן משה עלה וזבחים לאלהים ויבא אהרן ומזקני ישראל לאכל לחם עם חתן משה לפני האלהים. (יג) ויהי ממחרת וישב משה לשפט את העם ויעמד העם על משה מן הבקר ועד הערב. (יד) וירא חתן משה את כל אשר הוא עשה לעם ויאמר מה הדבר הזה אשר אתה עשה לעם מדוע אתה ישב לבדך וכל העם נצב עליך מן הבקר ועד הערב. (טו) ויאמר משה לחתנו כי יבוא אלי העם לדרש אלהים. (טז) כי יהיה להם דבר באו אלי ושפטתי בין איש ובין רעהו והודעתיו את חקי האלהים ואת תורתיו. (יז) ויאמר חתן משה אליו לא טוב הדבר אשר אתה עשה. (יח) נבל תבל גם אתה גם העם הזה אשר עמך כי כבד ממך הדבר לא תוכל עשותו לבדך. (יט) עתה שמע בקולי אעיצך ויהי אלהים עמך הוי אתה לעם מול האלהים והבאת אתה את הדברים אל האלהים. (כ) והזהרת אתם את החקים ואת התורה והודעת להם את הדרך אשר ילכו בה ואת המעשה אשר יעשון. (כא) ואתה תחזה לך מכל העם אנשי חיל יראי אלהים אנשי אמת שנאי בצע ושמת עליהם שרי אלפים ושרי מאות שרי חמשים ושרי עשרות. (כב) ושפטו את העם בכל עת והיה כל הדבר הגדול יביאון אליך וכל הדבר הקטן ישפטו הם והקל מעליך ונשאו אתך. (כג) אם את הדבר הזה תעשה וצוך אלהים ויכלת עמד וגם כל העם הזה אל מקומו יבוא בשלום. (כד) וישמע משה לקול חתנו ויעש כל אשר אמר (1) ויאמר משה אל העם לא אוכל אנכי לבדי שאת אתכם. (2) ה' אלהיכם הרבה אתכם והנכם היום ככוכבי השמים לרב. (3) ה' אלהי אבתיכם יסף עליכם ככם אלף פעמים ויברך אתכם כאשר דבר לכם. (4) איכה אשא לבדי טרחכם משאכם וריבכם. (5) הבו לכם אנשים חכמים ונבונים וידעים לשבטיכם ואשימם בראשיכם. (6) ויענו ויאמרו טוב הדבר אשר דברת לעשות. (7) ויקח את ראשי שבטיהם אנשים חכמים וידעים (כה) ויתן אתם ראשים עליהם שרי אלפים ושרי מאות שרי חמשים ושרי עשרות (7) ושטרים לשבטיהם. (8) ויצו את שפטיהם לאמר שמעו בין אחיכם ושפטתם צדק בין איש ובין אחיו ובין גרו. (9) לא תכירו פנים במשפט כקטן כגדול תשמעון לא תגורו מפני איש כי המשפט לאלהים הוא והדבר אשר יקשה מכם תקריבון אלי ושמעתיו. (10) ויצו אתם את כל הדברים אשר יעשון. (כו) וישפטו את העם בכל עת את הדבר הגדול יביאון אל משה וכל הדבר הקטן ישפטו הם. (כז) וישלח משה את חתנו וילך לו אל ארצו. |