Textual Variants – Shemot 18 – Comparison Table

Notes and Key for 4Q22 and LXX:

The spacing for 4Q22 is not completely precise.
Hashem's name is spelled out in the original.
[ ] – Missing text
? – Unidentifiable character
() – Addition in some LXX manuscripts
(/) – Alternate LXX manuscript reading
Red typeface – Addition to or substitution for Masoretic Text
◊ – Subtraction from Masoretic Text

נוסח המסורה	תרגום השבעים – שחזור המצע העברי	נוסח השומרוני	4Q22PalaeoExodusm
(א) וַיִּשְׁמַע יִתְרוֹ כֹהֵן מִדְיָן חֹתֵן מֹשֶׁה אֵת כָּל אֲשֶׁר עָשָׂה אֱלֹהִים לְמֹשֶׁה וּלְיִשְׂרָאֵל עַמּוֹ כִּי הוֹצִיא ה' אֶת יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרָיִם.	(א) וַיִּשְׁמַע יתר◊ כֹהֵן מִדְיָן חֹתֵן מֹשֶׁה אֵת כָּל אֲשֶׁר עָשָׂה ה' ◊◊◊◊ ◊לְיִשְׂרָאֵל עַמּוֹ כִּי הוֹצִיא ה' אֶת יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרָיִם.	(א) וישמע יתרו כהן מדין חתן משה את כל אשר עשה אלהים למשה ולישראל עמו כי הוציא ה' את ישראל ממצרים.	(א) [ ]חתן משה את כל אש[ר עשה אלה]ים למשה [ולישראל כ]י הוציא ה' את[ ישראל מ]מצרים
(ב) וַיִּקַּח יִתְרוֹ חֹתֵן מֹשֶׁה אֶת צִפֹּרָה אֵשֶׁת מֹשֶׁה אַחַר שִׁלּוּחֶיהָ.	(ב) וַיִּקַּח יתר◊ חֹתֵן מֹשֶׁה אֶת צִפֹּרָה אֵשֶׁת מֹשֶׁה אַחַר שִׁלּוּחֶיהָ.	(ב) ויקח יתרו חתן משה את צפורה אשת משה אחר של◊חיה.	(ב) וי[קח א]ת צפורה א[שת משה אחר]י שלוחיה
(ג) וְאֵת שְׁנֵי בָנֶיהָ אֲשֶׁר שֵׁם הָאֶחָד גֵּרְשֹׁם כִּי אָמַר גֵּר הָיִיתִי בְּאֶרֶץ נָכְרִיָּה.	(ג) וְאֵת שְׁנֵי בָניו (/בָנֶיהָ) אֲשֶׁר שֵׁם הָאֶחָד גֵּרְשֹׁם כִּי אָמַר גֵּר הָיִיתִי בְּאֶרֶץ נָכְרִיָּה.	(ג) ואת שני בניה אשר שם האחד גרשם כי אמר גר הייתי בארץ נכריה.	(ג) וא[ת ] אמר[ גר הי]יתי בארץ נוכריה
(ד) וְשֵׁם הָאֶחָד אֱלִיעֶזֶר כִּי אֱלֹהֵי אָבִי בְּעֶזְרִי וַיַּצִּלֵנִי מֵחֶרֶב פַּרְעֹה.	(ד) וְשֵׁם השני אֱלִיעֶזֶר כִּי (אמר) אֱלֹהֵי אָבִי בְּעֶזְרִי וַיַּצִּלֵנִי מיד פַּרְעֹה.	(ד) ושם האחד אליעזר כי אלהי אבי בעזרי ויצלני מחרב פרעה.	(ד) [ א]ליעז[ר כי אל]הי אב[י] בעזרי ויצילני מח[ר]ב [ ]
(ה) וַיָּבֹא יִתְרוֹ חֹתֵן מֹשֶׁה וּבָנָיו וְאִשְׁתּוֹ אֶל מֹשֶׁה אֶל הַמִּדְבָּר אֲשֶׁר הוּא חֹנֶה שָׁם הַר הָאֱלֹהִים.	(ה) וַיָּבֹא יתר◊ חֹתֵן מֹשֶׁה וּבָנָיו וְאִשְׁתּוֹ אֶל מֹשֶׁה אֶל הַמִּדְבָּר אֲשֶׁר הוּא חנה שָׁם הַר הָאֱלֹהִים.	(ה) ויבא יתרו חתן משה ובניו ואשתו אל משה אל המדבר אשר הוא חנה שם הר האלהים.	(ה) [ ] יתרו[ חתן ]משה ובני[ו] ואשתו אל משה[ א]ל המד[בר ח]נה שם הר האלהים
(ו) וַיֹּאמֶר אֶל מֹשֶׁה אֲנִי חֹתֶנְךָ יִתְרוֹ בָּא אֵלֶיךָ וְאִשְׁתְּךָ וּשְׁנֵי בָנֶיהָ עִמָּהּ.	(ו) וַיֵאָמַר אֶל מֹשֶׁה הנה יתר◊ חֹתֶנְךָ בָּא אֵלֶיךָ וְאִשְׁתְּךָ וּשְׁנֵי בָנֶיך עִמו.	(ו) ויאמר למשה הנה חתנך יתרו בא אליך ואשתך ושני בניה עמה.	(ו) [ו]יאמר אל משה הנה חתנך[ ]ואשתך ו[ש]ני בנ[י ] עמה
(ז) וַיֵּצֵא מֹשֶׁה לִקְרַאת חֹתְנוֹ וַיִּשְׁתַּחוּ וַיִּשַּׁק לוֹ וַיִּשְׁאֲלוּ אִישׁ לְרֵעֵהוּ לְשָׁלוֹם וַיָּבֹאוּ הָאֹהֱלָה.	(ז) וַיֵּצֵא מֹשֶׁה לִקְרַאת חֹתְנוֹ וַיִּשְׁתַּחוּ לו וַיִּשַּׁק לוֹ וַיִּשְׁאֲלוּ אִישׁ לְרֵעֵהוּ לְשָׁלוֹם וַיבאהוּ (/ויבאם) הָאֹהֱלָה.	(ז) ויצא משה לקראת חתנו וישתחוי למשה וישק לו וישאלו איש לרעהו לשלום ויבאהו האהלה.	(ז) ויצא[ מש]ה ל[ק]ר[את ]ח[תנו וי]שק לו[ ו]ישאלו אי[ש ל]רע[הו] לשלום וי[ב ]
(ח) וַיְסַפֵּר מֹשֶׁה לְחֹתְנוֹ אֵת כָּל אֲשֶׁר עָשָׂה ה' לְפַרְעֹה וּלְמִצְרַיִם עַל אוֹדֹת יִשְׂרָאֵל אֵת כָּל הַתְּלָאָה אֲשֶׁר מְצָאָתַם בַּדֶּרֶךְ וַיַּצִּלֵם ה'.	(ח) וַיְסַפֵּר מֹשֶׁה לְחֹתְנוֹ אֵת כָּל אֲשֶׁר עָשָׂה ה' לְפַרְעֹה וּלְמִצְרַיִם עַל אוֹדֹת יִשְׂרָאֵל וְאֵת כָּל הַתְּלָאָה אֲשֶׁר מְצָאָתַם בַּדֶּרֶךְ וַיַּצִּלֵם ה' מיד פרעה ומיד מצרים.	(ח) ויספר משה לחתנו את כל אשר עשה ה' לפרעה ולמצרים על א◊דות ישראל את כל התלאה אשר מצאתם בדרך ויצלם ה'.	(ח) [ ] לחת[נו א]ת כל אשר[ ע]שה ה' לפ[רעה ]ת ישראל [ כל התלא]ה אשר מ[צאתם ]
(ט) וַיִּחַדְּ יִתְרוֹ עַל כָּל הַטּוֹבָה אֲשֶׁר עָשָׂה ה' לְיִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר הִצִּילוֹ מִיַּד מִצְרָיִם.	(ט) וַיּחרד יתר◊ עַל כָּל הַטּוֹבָה אֲשֶׁר עָשָׂה ה' להם אֲשֶׁר הִצִּילם מִיַּד מִצְרָיִם ומיד פרעה.	(ט) ויחד יתרו על כל הטובה אשר עשה ה' לישראל אשר הצילו מיד מצרים.	(ט) ויחד יתר[ו על כל הטובה] אשר עש[ה ] [לישר]אל אשר הצילו מיד[ מצריים]
(י) וַיֹּאמֶר יִתְרוֹ בָּרוּךְ ה' אֲשֶׁר הִצִּיל אֶתְכֶם מִיַּד מִצְרַיִם וּמִיַּד פַּרְעֹה אֲשֶׁר הִצִּיל אֶת הָעָם מִתַּחַת יַד מִצְרָיִם.	(י) וַיֹּאמֶר יתר◊ בָּרוּךְ ה' אֲשֶׁר הִצִּיל אֶת עמו (/אותם) מִיַּד מִצְרַיִם וּמִיַּד פַּרְעֹה. ◊◊◊ ◊◊◊◊ ◊◊ ◊◊◊ ◊◊◊◊ ◊◊ ◊◊◊◊◊	(י) ויאמר יתרו ברוך ה' אשר הציל אתכם מיד מצרים ומיד פרעה אשר הציל את העם מתחת יד מצרים.	(י) [ו]יאמר יתרו[ ] ה' אשר הציל אתכם[ מיד מצריי]ם ומיד פרעה[ ] את העם מתחת יד מצריי[ם]
(יא) עַתָּה יָדַעְתִּי כִּי גָדוֹל ה' מִכָּל הָאֱלֹהִים כִּי בַדָּבָר אֲשֶׁר זָדוּ עֲלֵיהֶם.	(יא) עַתָּה יָדַעְתִּי כִּי גָדוֹל ה' מִכָּל הָאֱלֹהִים כִּי בַדָּבָר אֲשֶׁר זָדוּ עֲלֵיהֶם.	(יא) עתה ידעתי כי גדול ה' מכל האלהים כי בדבר אשר זדו עליהם.	(יא) עתה ]ידעתי כ[י ] האלהים כי בדבר אש[ר זדו עלי]הם
(יב) וַיִּקַּח יִתְרוֹ חֹתֵן מֹשֶׁה עֹלָה וּזְבָחִים לֵאלֹהִים וַיָּבֹא אַהֲרֹן וְכֹל זִקְנֵי יִשְׂרָאֵל לֶאֱכָל לֶחֶם עִם חֹתֵן מֹשֶׁה לִפְנֵי הָאֱלֹהִים.	(יב) וַיִּקַּח יתר◊ חֹתֵן מֹשֶׁה עֹלות וּזְבָחִים לֵאלֹהִים וַיָּבֹא אַהֲרֹן וְכֹל זִקְנֵי יִשְׂרָאֵל לֶאֱכָל לֶחֶם עִם חֹתֵן מֹשֶׁה לִפְנֵי הָאֱלֹהִים.	(יב) ויקח יתרו חתן משה עלה וזבחים לאלהים ויבא אהרן ומזקני ישראל לאכל לחם עם חתן משה לפני האלהים.	(יב) [ ] עולה וז[ב]חים ל[אלה]ים וי[ב]וא אהרון ו[ ל]אכול ל[חם עם חת]ן משה לפני האלהי[ם]
(יג) וַיְהִי מִמָּחֳרָת וַיֵּשֶׁב מֹשֶׁה לִשְׁפֹּט אֶת הָעָם וַיַּעֲמֹד הָעָם עַל מֹשֶׁה מִן הַבֹּקֶר עַד הָעָרֶב.	(יג) וַיְהִי מִמָּחֳרָת וַיֵּשֶׁב מֹשֶׁה לִשְׁפֹּט אֶת הָעָם וַיַּעֲמֹד כל הָעָם עַל מֹשֶׁה מִן ◊בֹּקֶר עַד ◊עָרֶב.	(יג) ויהי ממחרת וישב משה לשפט את העם ויעמד העם על משה מן הבקר ועד הערב.	(יג) [ ] ממחר[ת] ויש[ב משה לשפו]ט את העם ויעמד ה[עם ] מן ◊בוקר [ ]ערב
(יד) וַיַּרְא חֹתֵן מֹשֶׁה אֵת כָּל אֲשֶׁר הוּא עֹשֶׂה לָעָם וַיֹּאמֶר מָה הַדָּבָר הַזֶּה אֲשֶׁר אַתָּה עֹשֶׂה לָעָם מַדּוּעַ אַתָּה יוֹשֵׁב לְבַדֶּךָ וְכָל הָעָם נִצָּב עָלֶיךָ מִן בֹּקֶר עַד עָרֶב.	(יד) וַיַּרְא יתר ◊◊◊ אֵת כָּל אֲשֶׁר הוּא עשה לָעָם וַיֹּאמֶר מָה הַדָּבָר הַזֶּה אֲשֶׁר אַתָּה עֹשֶׂה לָעָם מַדּוּעַ אַתָּה יוֹשֵׁב לְבַדֶּךָ וְכָל הָעָם נִצָּב עָלֶיךָ מִן בֹּקֶר עַד עָרֶב.	(יד) וירא חתן משה את כל אשר הוא עשה לעם ויאמר מה הדבר הזה אשר אתה עשה לעם מדוע אתה י◊שב לבדך וכל העם נצב עליך מן הבקר ועד הערב.	(יד) וירא חתן ]משה את כל אשר [ לע]ם ו[ ] עושה ל[עם ] יושב לבד[ך ]
(טו) וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה לְחֹתְנוֹ כִּי יָבֹא אֵלַי הָעָם לִדְרֹשׁ אֱלֹהִים.	(טו) וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה לְחֹתְנוֹ כִּי יָבֹא אֵלַי הָעָם לִדְרֹשׁ אֱלֹהִים.	(טו) ויאמר משה לחתנו כי יבוא אלי העם לדרש אלהים.	(טו) [ ] משה לחתנ[ו ]
(טז) כִּי יִהְיֶה לָהֶם דָּבָר בָּא אֵלַי וְשָׁפַטְתִּי בֵּין אִישׁ וּבֵין רֵעֵהוּ וְהוֹדַעְתִּי אֶת חֻקֵּי הָאֱלֹהִים וְאֶת תּוֹרֹתָיו.	(טז) כִּי יִהְיֶה לָהֶם דָּבָר ובָּאו אֵלַי וְשָׁפַטְתִּי בֵּין אִישׁ וּבֵין רֵעֵהוּ וְהוֹדַעְתִּי להם אֶת חֻקֵּי הָאֱלֹהִים וְאֶת תּוֹרת◊ו.	(טז) כי יהיה להם דבר באו אלי ושפטתי בין איש ובין רעהו והודעתיו את חקי האלהים ואת תורתיו.	(טז) [ ] להם דבר ו[בו]א אלי[ בי]ן איש ובי[ן ] את חוקי[ ]האלהים[ ]
(יז) וַיֹּאמֶר חֹתֵן מֹשֶׁה אֵלָיו לֹא טוֹב הַדָּבָר אֲשֶׁר אַתָּה עֹשֶׂה.	(יז) וַיֹּאמֶר חֹתֵן מֹשֶׁה אֵלָיו לֹא טוֹב הַדָּבָר אֲשֶׁר אַתָּה עֹשֶׂה.	(יז) ויאמר חתן משה אליו לא טוב הדבר אשר אתה עשה.	(יז) [ ] אלי[ו לא] טוב הדב[ ]
(יח) נָבֹל תִּבֹּל גַּם אַתָּה גַּם הָעָם הַזֶּה אֲשֶׁר עִמָּךְ כִּי כָבֵד מִמְּךָ הַדָּבָר לֹא תוּכַל עֲשֹׂהוּ לְבַדֶּךָ.	(יח) נָבֹל תִּבֹּל גַּם אַתָּה גַּם כל הָעָם הַזֶּה אֲשֶׁר עִמָּךְ ◊◊ כָבֵד מִמְּךָ הַדָּבָר לֹא תוּכַל עֲשֹׂהוּ לְבַדֶּךָ.	(יח) נבל תבל גם אתה גם העם הזה אשר עמך כי כבד ממך הדבר לא תוכל עשותו לבדך.	(יח) [ ] הז[ה ] לבד[ך]
(יט) עַתָּה שְׁמַע בְּקֹלִי אִיעָצְךָ וִיהִי אֱלֹהִים עִמָּךְ הֱיֵה אַתָּה לָעָם מוּל הָאֱלֹהִים וְהֵבֵאתָ אַתָּה אֶת הַדְּבָרִים אֶל הָאֱלֹהִים.	(יט) עַתָּה שְׁמַע בְּקֹלִי אִיעָצְךָ וִיהִי אֱלֹהִים עִמָּךְ הֱיֵה אַתָּה לָעָם מוּל הָאֱלֹהִים וְהֵבֵאתָ אַתָּה אֶת דבריהם אֶל הָאֱלֹהִים.	(יט) עתה שמע בקולי אעיצך ויהי אלהים עמך הוי אתה לעם מול האלהים והבאת אתה את הדברים אל האלהים.	(יט) [ ]
(כ) וְהִזְהַרְתָּה אֶתְהֶם אֶת הַחֻקִּים וְאֶת הַתּוֹרֹת וְהוֹדַעְתָּ לָהֶם אֶת הַדֶּרֶךְ יֵלְכוּ בָהּ וְאֶת הַמַּעֲשֶׂה אֲשֶׁר יַעֲשׂוּן.	(כ) וְהִזְהַרְתָּה אֶתְהֶם אֶת ◊חֻקּי◊ האלהים וְאֶת ◊תּוֹרתו וְהוֹדַעְתָּ לָהֶם אֶת הַדֶּרֶךְ אשר יֵלְכוּ בָהּ וְאֶת הַמַּעֲשֶׂה אֲשֶׁר יַעֲשׂוּן.	(כ) והזהרת◊ את◊ם את החקים ואת התורה והודעת להם את הדרך אשר ילכו בה ואת המעשה אשר יעשון.	(כ) [ לה]ם א[ת] הדרך אש[ר ]
(כא) וְאַתָּה תֶחֱזֶה מִכָּל הָעָם אַנְשֵׁי חַיִל יִרְאֵי אֱלֹהִים אַנְשֵׁי אֱמֶת שֹׂנְאֵי בָצַע וְשַׂמְתָּ עֲלֵהֶם שָׂרֵי אֲלָפִים שָׂרֵי מֵאוֹת שָׂרֵי חֲמִשִּׁים וְשָׂרֵי עֲשָׂרֹת.	(כא) וְאַתָּה תֶחֱזֶה לך מִכָּל הָעָם אַנְשֵׁי חַיִל יִרְאֵי אֱלֹהִים אַנְשֵׁי אֱמֶת שֹׂנְאֵי בָצַע וְשַׂמְתָּ אֹתָם עֲלֵהֶם שָׂרֵי אֲלָפִים ושָׂרֵי מֵאוֹת ושָׂרֵי חֲמִשִּׁים וְשָׂרֵי עֲשָׂרֹת (ושטרים).	(כא) ואתה תחזה לך מכל העם אנשי חיל יראי אלהים אנשי אמת שנאי בצע ושמת עליהם שרי אלפים ושרי מאות שרי חמשים ושרי עשרות.	(כא) [ואת]ה תחז[ה] מכל העם[ ש]ונאי בצ[ע ]ם שרי [אלפ]ים ושרי מאות וש[רי חמשים ]
(כב) וְשָׁפְטוּ אֶת הָעָם בְּכָל עֵת וְהָיָה כָּל הַדָּבָר הַגָּדֹל יָבִיאוּ אֵלֶיךָ וְכָל הַדָּבָר הַקָּטֹן יִשְׁפְּטוּ הֵם וְהָקֵל מֵעָלֶיךָ וְנָשְׂאוּ אִתָּךְ.	(כב) וְשָׁפְטוּ אֶת הָעָם בְּכָל עֵת וְהָיָה כָּל הַדָּבָר הַגָּדֹל יָבִיאוּ אֵלֶיךָ וְכָל הַדָּבָר הַקָּטֹן יִשְׁפְּטוּ הֵם וְהָקֵל מֵעָלֶיךָ וְנָשְׂאוּ אִתָּךְ.	(כב) ושפטו את העם בכל עת והיה כל הדבר הגדול יביאון אליך וכל הדבר הקטן ישפטו הם והקל מעליך ונשאו אתך.	(כב) ושפטו[ ]העם בכל עת ו[הי]ה[ ]ה[ק]טן ישפו[טו ]
(כג) אִם אֶת הַדָּבָר הַזֶּה תַּעֲשֶׂה וְצִוְּךָ אֱלֹהִים וְיָכָלְתָּ עֲמֹד וְגַם כָּל הָעָם הַזֶּה עַל מְקֹמוֹ יָבֹא בְשָׁלוֹם.	(כג) אִם אֶת הַדָּבָר הַזֶּה תַּעֲשֶׂה וְצִוְּךָ אֱלֹהִים וְיָכָלְתָּ עֲמֹד וְגַם כָּל הָעָם הַזֶּה אל מְקֹמוֹ יָבֹא בְשָׁלוֹם.	(כג) אם את הדבר הזה תעשה וצוך אלהים ויכלת עמד וגם כל העם הזה אל מקומו יבוא בשלום.	(כג) [ הד]בר הזה [ת]ע[שה הע]ם ה[זה] אל מקו[מו ]
(כד) וַיִּשְׁמַע מֹשֶׁה לְקוֹל חֹתְנוֹ וַיַּעַשׂ כֹּל אֲשֶׁר אָמָר.	(כד) וַיִּשְׁמַע מֹשֶׁה לְקוֹל חֹתְנוֹ וַיַּעַשׂ כֹּל אֲשֶׁר אָמָר לו.	(כד) וישמע משה לקול חתנו ויעש כל אשר אמר	(כד) [וישמע משה לקול] חתנ[ו ויעש כל א]שר א[מר]
		(1) ויאמר משה אל העם לא אוכל אנכי לבדי שאת אתכם. (2) ה' אלהיכם הרבה אתכם והנכם היום ככוכבי השמים לר◊ב. (3) ה' אלהי אב◊תיכם יסף עליכם ככם אלף פעמים ויברך אתכם כאשר דבר לכם. (4) איכה אשא לבדי טרחכם משאכם וריבכם. (5) הבו לכם אנשים חכמים ונבונים וידעים לשבטיכם ואשימם בראשיכם. (6) ויענו ויאמרו טוב הדבר אשר דברת לעשות. (7) ויקח את ראשי שבטיהם אנשים חכמים וידעים	(1) [ ל]א אוכל[ ל]בדי[ שאת] אתכם (2) ה' [אלהיכם] הרבה[ ]היום ככוכבי[ הש]מים ל[ר]וב (3) ה'[ אלהי] אבות[ עלי]כם ככם אל[ף פעמי]ם ו[יבר]ך אתכ[ם כאשר] דבר לכם (4) [א]יכה א[שא ]לבד[י] טר[חכם מש]אכם וריבכם (5) [הבו לכם אנ]שים [חכ]מים[ נ]ים[ לש]בטיכם ואש[ימם ברא]שיכ[ם] (6) [ וי]אמר[ו א]שר דברת [ ] [ ]
(כה) וַיִּבְחַר מֹשֶׁה אַנְשֵׁי חַיִל מִכָּל יִשְׂרָאֵל וַיִּתֵּן אֹתָם רָאשִׁים עַל הָעָם שָׂרֵי אֲלָפִים שָׂרֵי מֵאוֹת שָׂרֵי חֲמִשִּׁים וְשָׂרֵי עֲשָׂרֹת.	(כה) וַיִּבְחַר מֹשֶׁה אַנְשֵׁי חַיִל מִכָּל יִשְׂרָאֵל וַיִּתֵּן אֹתָם ◊◊◊◊◊ עליה◊ם שָׂרֵי אֲלָפִים ושָׂרֵי מֵאוֹת ושָׂרֵי חֲמִשִּׁים וְשָׂרֵי עֲשָׂרֹת.	(כה) ◊◊◊ ◊◊◊ ◊◊◊◊ ◊◊◊ ◊◊◊ ◊◊◊◊◊ ויתן אתם ראשים עליה◊ם שרי אלפים ושרי מאות שרי חמשים ושרי עשרות	(כה) [ ] או[ת]ם ?[ ] חמשים[ ]
		(7) ושטרים לשבטיהם. (8) ויצו את שפטיהם לאמר שמעו בין אחיכם ושפטתם צדק בין איש ובין אחיו ובין גרו. (9) לא תכירו פנים במשפט כקטן כגדול תשמעון לא תגורו מפני איש כי המשפט לאלהים הוא והדבר אשר יקשה מכם תקריבון אלי ושמעתיו. (10) ויצו אתם את כל הדברים אשר יעשון.	(7) [ לש]בטיה[ם] (8) [ו]יצו את[ ]בין א[חיכם ]איש[ ]
(כו) וְשָׁפְטוּ אֶת הָעָם בְּכָל עֵת אֶת הַדָּבָר הַקָּשֶׁה יְבִיאוּן אֶל מֹשֶׁה וְכָל הַדָּבָר הַקָּטֹן יִשְׁפּוּטוּ הֵם.	(כו) וְשָׁפְטוּ אֶת הָעָם בְּכָל עֵת אֶת הַדָּבָר הַגדול יְבִיאוּן אֶל מֹשֶׁה וְכָל הַדָּבָר הַקָּטֹן ◊שָׁפְ◊טוּ הֵם.	(כו) וישפטו את העם בכל עת את הדבר הגדול יביאון אל משה וכל הדבר הקטן ישפ◊טו הם.	(כו) [ ]? א[ ישפו]טו הם
(כז) וַיְשַׁלַּח מֹשֶׁה אֶת חֹתְנוֹ וַיֵּלֶךְ לוֹ אֶל אַרְצוֹ.	(כז) וַיְשַׁלַּח מֹשֶׁה אֶת חֹתְנוֹ וַיֵּלֶךְ לוֹ אֶל אַרְצוֹ.	(כז) וישלח משה את חתנו וילך לו אל ארצו.	(כז) [ ] וילך ◊◊ אל[ ארצו]