Difference between revisions of "The Decalogue: Direct From Hashem or Via Moshe/2/he"
Miriam.Havin (talk | contribs) m |
Miriam.Havin (talk | contribs) m |
||
Line 118: | Line 118: | ||
<point><b>מעבר מגוף ראשון לגוף שלישי</b> – על מנת לאשש גישה זו, ר' יוסף קרא מסתמך על העובדה כי התרחש מעבר מגוף ראשון לגוף שלישי הישר לאחר הדיבר השני. אם זוהי הנקודה בה משה החל לדבר, ההתייחסות לא-לוהים בגוף שלישי הינה הגיונית. </point> | <point><b>מעבר מגוף ראשון לגוף שלישי</b> – על מנת לאשש גישה זו, ר' יוסף קרא מסתמך על העובדה כי התרחש מעבר מגוף ראשון לגוף שלישי הישר לאחר הדיבר השני. אם זוהי הנקודה בה משה החל לדבר, ההתייחסות לא-לוהים בגוף שלישי הינה הגיונית. </point> | ||
<point><b>"מֹשֶׁה יְדַבֵּר וְהָאֱלֹהִים יַעֲנֶנּוּ בְקוֹל"</b> – רש"י מסביר כי כאשר משה העביר לעם את שמונה הדברות, א-לוהים חיזק את עוצמת קולו של משה על מנת שישמע. <fn>בהתאם, בביטוי "יַעֲנֶנּוּ בְקוֹל" הכוונה היא כי א-לוהים הגביר את קולו של משה, ולא כי הוא ענה למשה.</fn></point> | <point><b>"מֹשֶׁה יְדַבֵּר וְהָאֱלֹהִים יַעֲנֶנּוּ בְקוֹל"</b> – רש"י מסביר כי כאשר משה העביר לעם את שמונה הדברות, א-לוהים חיזק את עוצמת קולו של משה על מנת שישמע. <fn>בהתאם, בביטוי "יַעֲנֶנּוּ בְקוֹל" הכוונה היא כי א-לוהים הגביר את קולו של משה, ולא כי הוא ענה למשה.</fn></point> | ||
− | <point><b>"וַיְדַבֵּר אֱלֹהִים אֵת כָּל הַדְּבָרִים"</b> – | + | <point><b>"וַיְדַבֵּר אֱלֹהִים אֵת כָּל הַדְּבָרִים"</b> – אבן עזרא טוען כנגד עמדה זו כי מהמילה "כָּל" משתמע כי לא התרחש שינוי באופן העברת הדיברות לעם. רש"י מסביר כי הפסוק בא ללמד כי, במקור, א-לוהים אמר את כל עשרת הדברות במקביל ורק אחר כך הפריד ביניהן.</point> |
<point><b>"וַיְדַבֵּר אֱלֹהִים... לֵאמֹר"</b> – Rashi might suggest that the audience of Hashem's words is left ambiguous, because there were two different, consecutive, audiences for the different sections of the Decalogue.  Hashem first spoke to the nation and then to Moshe alone.</point> | <point><b>"וַיְדַבֵּר אֱלֹהִים... לֵאמֹר"</b> – Rashi might suggest that the audience of Hashem's words is left ambiguous, because there were two different, consecutive, audiences for the different sections of the Decalogue.  Hashem first spoke to the nation and then to Moshe alone.</point> | ||
<point><b>"בַּעֲבוּר יִשְׁמַע הָעָם בְּדַבְּרִי עִמָּךְ"</b> – This verse is difficult for these sources since they maintain that the original plan was not to speak to Moshe, but rather directly to the nation.  They could explain that this refers to the nation listening to Hashem's earlier conversation, when He instructs Moshe before the Decalogue.</point> | <point><b>"בַּעֲבוּר יִשְׁמַע הָעָם בְּדַבְּרִי עִמָּךְ"</b> – This verse is difficult for these sources since they maintain that the original plan was not to speak to Moshe, but rather directly to the nation.  They could explain that this refers to the nation listening to Hashem's earlier conversation, when He instructs Moshe before the Decalogue.</point> |
Version as of 01:58, 13 June 2019
עשרת הדברים: ישירות מהקב"ה או דרך משה?
גישות פרשניות
סקירה
התגלותו של א-לוהים במעמד הר סיני, מוצגת בתורה באופנים שונים ואף סותרים, דבר המוליד גישות פרשניות שונות לשאלה - האם העם קיבל את עשרת הדיברות מא-לוהים או ממשה? לתשובות שונות אלו השלכות חשובות לגבי מטרת ההתגלות הא-לוהית בסיני כולה.
בקצו האחד של הסקאלה, רמב"ם ורד"צ מתרכזים בפסוקים בהם משה מוצג כמתווך, וטוענים כי העם שמע רק את קולו של א-לוהים ולא הצליח להבין דבר ממילותיו. משה, אם כן, פעל כמתווך, או אולי כמתרגם, לכל עשרת הדברות. מגישות אלו נובע כי מטרת ההתגלות לא היתה להחדיר בעם אמונה בא-לוהים, אלא דווקא ללמדם להאמין בנבואותיו של משה. בקצו האחר של הסקאלה, רשב"ם, אבן עזרא, ואחרים, מתרכזים בתיאורי הפרשה כמפגש "פנים אל פנים". בהתאם לזאת, הם מניחים כי א-לוהים תקשר עם העם ישירות, והעביר להם את כל עשרת הדברות במטרה לחזק את אמונתם בא-לוהים.
ישנן גם גישות הנמצאות בתווך שבין שני הקצוות הללו, כדוגמת רש"י, רמב"ן ואחרים. פרשנים אלו מחפשים לפתור את הסתירה שבין הפסוקים על ידי אימוץ עמדת ביניים, הגורסת כי ניתן ליצור הפרדה מסוימת בין הדברות. את שתי הדברות הראשונות, קיבלו העם ישירות מפיו של א-לוהים, אך הם נזקקו למשה על מנת שיסביר להם את השמונה הנותרות. רמב"ן מסביר כי היתה מטרה כפולה להתגלות בסיני. ההתגלות נועדה להחדיר אמונה בא-לוהים מצד אחד, ולהחדיר אמונה במשה כנביא מצד שני. יסודות האמונה, אם כן, התקבלו ישירות מפי הא-לוהים, ושאר הדברות הועברו על ידי משה, אשר מנקודה זו ואילך שימש כמורה לעם בכל הנוגע לחוקי האל ומצוות התורה.
לא הבינו אף דיבר
על פי עמדה זו, העם שמע רק את קולו של א-לוהים, אך לא הבין את פשר מילותיו כלל. משה, אם כן, נצרך לתפקד כמתווך בין א-לוהים לבין העם במהלך כל עשרת הדברות. הפרשנים חלוקים בשאלה האם קולו של א-לוהים אותו שמע העם היה מיועד להם, או שהם רק שמעו את קולות השיחה שהתרחשה בין א-לוהים לבין משה.
שמעו את קולות שיחתו של א-לוהים עם משה
העם הקשיב כאשר א-לוהים אמר את עשרת הדברות למשה, אך הוא שמע רק את רחשי קולו של א-לוהים, ולא הצליח לפרש את מילותיו.
אולי רבי עקיבא במכילתא דרבי ישמעאל1, רמב"ם2 , ר' אברהם בן הרמב"ם
שמעו את קול א-לוהים ישירות
על פי גישה זו, א-לוהים דיבר עם העם ישירות, אך מפעת המרחק ביניהם, העם יכלו רק לשמוע קולות ולא מילים ברורות.
הבינו את כל עשרת הדברות
על פי גישה זו, העם שמע את כל עשרת הדברות מפי א-לוהים והבין את כולם. פרשנים התומכים בעמדה זו נחלקים בשאלה האם א-לוהים כיוון את דבריו אל העם או אל משה?
א-לוהים דיבר אל משה
א-לוהים דיבר אל משה בלבד, אך הוא התכוון שהעם כולו יאזין לשיחתם.
א-לוהים דיבר אל העם ישירות
על פי עמדה זו, א-לוהים דיבר אל העם עצמו, והעם, ולא משה, היה קהל היעד של הדברות כולן.
- על פי עמדה זו, מטרת ההתגלות הייתה ללמד את העם להאמין בא-לוהים, כמו שכתוב בספר דברים "אַתָּה הָרְאֵתָ לָדַעַת כִּי ה' הוּא הָאֱלֹהִים"21. התגלות בקנה מידה כה נרחב הינה מאורע יוצא דופן בהיסטוריה העולמית ומהווה את אחת ההוכחות החזקות ביותר לקיום הא-לוהים ומקורה הא-לוהי של התורה. 22
- על פי שד"ל, ישנה אפשרות כי להתגלות היתה מטרה כפולה, לעורר אמונה הן בא-לוהים והן במשה. על ידי כך שהעם שמע את א-לוהים מדבר אל משה לפני הדברות עצמן (ראו פירוט בהמשך), העם הבין את מעמדו הנבואי הרם של משה, ובכך ששמעו בעצמם את א-לוהים מדבר במהלך מתן הדברות, אמונתם בא-לוהים התחזקה.
- דיבר אל כולם – על פי אבן עזרא, מפסוק זה לא ניתן להסיק כי א-לוהים דיבר אל משה לבדו, אלא רק שכאשר א-לוהים דיבר אל משה (ואל העם כולו), מעמדו כנביא אומת. העם פקפק בנבואותיו של משה בעבר, מאחר וסבר כי אדם אשר קיבל נבואה אינו יכול להמשיך לחיות. כך, א-לוהים אומר למשה שכאשר העם יראה אותו מדבר אל משה במהלך מתן הדברות, לא תהיה להם ברירה אלא להכיר בעובדה כי טעו בהנחותיהם.
- שינוי בתוכנית – על פי הרלב"ג ואברבנאל, א-לוהים תכנן במקור לדבר אל משה לבדו ושהעם רק ישמע את שיחתם, ובכך יוגבר אמונם במשה כנביא. משה לאחר מכן הבהיר לא-לוהים כי הוא מעדיף שלא לתפקד כמתווך, ורוצה במפגש פנים אל פנים. כתוצאה מבקשה זו, א-לוהים חזר בו מתוכניתו המקורית.27
- לפני מתן הדברות – שד"ל טוען כי פסוק זה מתייחס לשיחה אשר התרחשה בין א-לוהים לבין משה לפני מתן הדברות.
- על פי אבן עזרא, משה אומר כאן כי העם פחד מן האש, אף על פי שכלל לא עלו בהר.
- תומכים בעמדה זו יכולים גם לטעון כי התכנית המקורית (לולא העם היה מפחד) הייתה שהעם יעלה את הר סיני לאחר מתן הדברות וישמע את שאר תרי"ג המצוות הן מנקודת תצפית גבוהה יותר והן רמה רוחנית גבוהה יותר.29
- לפני מתן הדברות – על פי אבן עזרא, אברבנאל ושד"ל,30 הפסוק מתייחס לשיחה שהתרחשה בין א-לוהים למשה לפני מתן הדברות, ולכן אינו נותן מידע כלל לגבי האופן בו א-לוהים מעביר את הדברות.31
- לפני ובמהלך הדברות – רלב"ג טוען כי פסוק זה מתייחס הן לדבר א-לוהים לפני מתן הדברות, והן למתן הדברות עצמן.32 התיאור של משה מדבר מתייחס לשיחתם המקדימה, אך התיאור של א-לוהים מדבר "בְקוֹל" יכול להתייחס לשניהם.33
- במהלך הדברות – ר' אליעזר מציע כי הפסוק מתייחס למתן הדברות בלבד, אך הוא פשוט בא לומר כי לפני שא-לוהים דיבר אל העם, הוא חיכה שמשה יאמר לו שהעם מוכן.34
הבינו רק שתי דברות
העם כולו קיבל רק שתי דברות ישירות מא-לוהים. הפרשנים חלוקים בשאלה כיצד העם קיבל את שמונה הדברות הנוספות?
שמונה ממשה
מכיוון שהעם פחד, א-לוהים הפסיק לדבר אליהם באופן ישיר לאחר שתי הדברות הראשונות, ובמקום דיבר רק אל משה, אשר מסר לעם את שמונה הדברות הנותרות.
Voice but No Words
Hashem communicated also the final eight commandments to the nation, but in these they discerned only His voice and needed Moshe to serve as an interpreter.