Difference between revisions of "The Decalogue: Direct From Hashem or Via Moshe/2/he"
Miriam.Havin (talk | contribs) m |
Miriam.Havin (talk | contribs) m |
||
Line 34: | Line 34: | ||
</opinion> | </opinion> | ||
<opinion>שמעו את קול א-לוהים ישירות | <opinion>שמעו את קול א-לוהים ישירות | ||
− | <p>על פי גישה זו, א-לוהים דיבר עם העם ישירות, אך מפעת המרחק ביניהם, העם הצליח לשמוע רק קולות ולא מילים ברורות.</p> | + | <p>על פי גישה זו, א-לוהים דיבר עם העם ישירות, אך מפעת המרחק ביניהם, העם הצליח לשמוע רק קולות, ולא להבין מילים ברורות.</p> |
<mekorot> | <mekorot> | ||
<multilink><a href="RDavidZviHoffmannShemot20-1" data-aht="source">רד"צ הופמן</a><a href="RDavidZviHoffmannShemot19-8-9" data-aht="source">שמות י״ט:ח׳-ט׳</a><a href="RDavidZviHoffmannShemot19-13" data-aht="source">שמות י״ט:י״ג</a><a href="RDavidZviHoffmannShemot20-1" data-aht="source">שמות כ׳:א׳</a><a href="RDavidZviHoffmannDevarim5-5" data-aht="source">דברים ה׳:ה׳</a><a href="R. David Zvi Hoffmann" data-aht="parshan">אודות ר׳ דוד צבי הופמן</a></multilink> | <multilink><a href="RDavidZviHoffmannShemot20-1" data-aht="source">רד"צ הופמן</a><a href="RDavidZviHoffmannShemot19-8-9" data-aht="source">שמות י״ט:ח׳-ט׳</a><a href="RDavidZviHoffmannShemot19-13" data-aht="source">שמות י״ט:י״ג</a><a href="RDavidZviHoffmannShemot20-1" data-aht="source">שמות כ׳:א׳</a><a href="RDavidZviHoffmannDevarim5-5" data-aht="source">דברים ה׳:ה׳</a><a href="R. David Zvi Hoffmann" data-aht="parshan">אודות ר׳ דוד צבי הופמן</a></multilink> | ||
Line 60: | Line 60: | ||
<multilink><a href="RasagShemot19-9" data-aht="source">ר' סעדיה גאון</a><a href="RasagShemot19-9" data-aht="source">פירוש שמות י״ט:ט׳-כ״א, כ׳:א׳</a><a href="R. Saadia Gaon" data-aht="parshan">אודות ר׳ סעדיה גאון</a></multilink><fn>פרשנותו של ר' סעדיה גאון אבדה חלקית, דבר המקשה על ביצוע שחזור מלא של עמדתו.</fn> , <multilink><a href="RAvrahamShemot20-1" data-aht="source">ר' אברהם בן הרמב"ם</a><a href="RAvrahamShemot20-1" data-aht="source">שמות כ׳:א׳</a><a href="R. Avraham Maimonides" data-aht="parshan">אודות ר׳ אברהם בן הרמב״ם</a></multilink> | <multilink><a href="RasagShemot19-9" data-aht="source">ר' סעדיה גאון</a><a href="RasagShemot19-9" data-aht="source">פירוש שמות י״ט:ט׳-כ״א, כ׳:א׳</a><a href="R. Saadia Gaon" data-aht="parshan">אודות ר׳ סעדיה גאון</a></multilink><fn>פרשנותו של ר' סעדיה גאון אבדה חלקית, דבר המקשה על ביצוע שחזור מלא של עמדתו.</fn> , <multilink><a href="RAvrahamShemot20-1" data-aht="source">ר' אברהם בן הרמב"ם</a><a href="RAvrahamShemot20-1" data-aht="source">שמות כ׳:א׳</a><a href="R. Avraham Maimonides" data-aht="parshan">אודות ר׳ אברהם בן הרמב״ם</a></multilink> | ||
</mekorot> | </mekorot> | ||
− | <point><b>מטרת ההתגלות בסיני</b> – על פי גישה זו, להתגלות היתה מטרה כפולה, לעורר אמון במשה כשליח האל מצד אחד, ולחזק את אמונת העם בא-לוהים מצד שני. המטרה הראשונה הושגה בכך שא-לוהים כיוון את דבריו אל משה, ובכך | + | <point><b>מטרת ההתגלות בסיני</b> – על פי גישה זו, להתגלות היתה מטרה כפולה, לעורר אמון במשה כשליח האל מצד אחד, ולחזק את אמונת העם בא-לוהים מצד שני. המטרה הראשונה הושגה בכך שא-לוהים כיוון את דבריו אל משה, ובכך רומם אותו למעמד גבוה יותר משאר האומה. המטרה השניה הושגה בכך שהעם שמע את א-לוהים מדבר.</point> |
− | <point><b>נבואה להמונים</b> – פרשנים הדוגלים בעמדה זו מניחים כי כל אדם יכול לקבל נבואה, ואפילו ללא הכנות נרחבות, אם זהו רצון הא-לוהים. עם זאת, ר' מימון מציין כי כל אדם חווה את | + | <point><b>נבואה להמונים</b> – פרשנים הדוגלים בעמדה זו מניחים כי כל אדם יכול לקבל נבואה, ואפילו ללא הכנות נרחבות, אם זהו רצון הא-לוהים. עם זאת, ר' מימון מציין כי כל אדם חווה את ההתגלות באופן שונה, בהתאם לרמתו הרוחנית.<fn>ראו עמדת הרמב"ם לעיל.</fn></point> |
<point><b>תפקידו של משה</b> – ר' סעדיה טוען כי, בנוסף למעמד הייחודי לו זכה משה בהיותו הנמען של דבר הא-לוהים, הוא גם חזר אחר כל אחת מהדברות לאחר שא-לוהים אמר אותה.<fn>כך יוצא כי העם שמע כל אחת מן הדברות פעמיים, פעם אחת מפי א-לוהים ופעם נוספת מפי משה. אין לנו את המשך פרשנותו של ר' סעדיה, בה הוא הסביר את מטרת הכפילות הזו. </fn></point> | <point><b>תפקידו של משה</b> – ר' סעדיה טוען כי, בנוסף למעמד הייחודי לו זכה משה בהיותו הנמען של דבר הא-לוהים, הוא גם חזר אחר כל אחת מהדברות לאחר שא-לוהים אמר אותה.<fn>כך יוצא כי העם שמע כל אחת מן הדברות פעמיים, פעם אחת מפי א-לוהים ופעם נוספת מפי משה. אין לנו את המשך פרשנותו של ר' סעדיה, בה הוא הסביר את מטרת הכפילות הזו. </fn></point> | ||
<point><b>"פָּנִים בְּפָנִים"</b> – ביטוי זה מהווה קושי מסוים לתומכים בגישה זו, שכן בדרך כלל, אירוע בו אדם רק מאזין לשיחה שהתרחשה בין אחרים (במקרה זה בין א-לוהים לבין משה), לא יתואר כמפגש "פָּנִים בְּפָנִים". ניתן לתרץ כי משה מתכוון כאן רק להדגיש כי חרף מיקומם, העם הבין את מילותיו של א-לוהים בבירור, כאילו נאמרו פנים אל פנים ממש.</point> | <point><b>"פָּנִים בְּפָנִים"</b> – ביטוי זה מהווה קושי מסוים לתומכים בגישה זו, שכן בדרך כלל, אירוע בו אדם רק מאזין לשיחה שהתרחשה בין אחרים (במקרה זה בין א-לוהים לבין משה), לא יתואר כמפגש "פָּנִים בְּפָנִים". ניתן לתרץ כי משה מתכוון כאן רק להדגיש כי חרף מיקומם, העם הבין את מילותיו של א-לוהים בבירור, כאילו נאמרו פנים אל פנים ממש.</point> | ||
<point><b>"אָנֹכִי עֹמֵד בֵּין ה' וּבֵינֵיכֶם לְהַגִּיד לָכֶם אֶת דְּבַר ה'‏"</b> – על פי ר' סעדיה, ביטוי זה מתייחס לתפקידו של משה במהלך ההתגלות עצמה, שכן משה היה ממוקם פיזית בין העם לבין הא-לוהים, זאת על מנת שיוכל לחזור על דבר הא-לוהים בפניהם.<fn>לחילופין, ניתן לטעון כי הביטוי מתייחס רק לכך שמיקומו של משה בין א-לוהים לבין העם הוא שאיפשר לעם לשמוע את דבר הא-לוהים. זאת יכלה להיות עמדתו של ר' מימון.</fn></point> | <point><b>"אָנֹכִי עֹמֵד בֵּין ה' וּבֵינֵיכֶם לְהַגִּיד לָכֶם אֶת דְּבַר ה'‏"</b> – על פי ר' סעדיה, ביטוי זה מתייחס לתפקידו של משה במהלך ההתגלות עצמה, שכן משה היה ממוקם פיזית בין העם לבין הא-לוהים, זאת על מנת שיוכל לחזור על דבר הא-לוהים בפניהם.<fn>לחילופין, ניתן לטעון כי הביטוי מתייחס רק לכך שמיקומו של משה בין א-לוהים לבין העם הוא שאיפשר לעם לשמוע את דבר הא-לוהים. זאת יכלה להיות עמדתו של ר' מימון.</fn></point> | ||
− | <point><b>"בַּעֲבוּר יִשְׁמַע הָעָם בְּדַבְּרִי עִמָּךְ"</b> – ר' סעדיה מסביר | + | <point><b>"בַּעֲבוּר יִשְׁמַע הָעָם בְּדַבְּרִי עִמָּךְ"</b> – ר' סעדיה מסביר פסוק זה על דרך הפשט. נאומו של א-לוהים כוון אל משה לבדו, והעם רק האזין לשיחתם. כך יצא שהעם יכל לשמוע את דבר הא-לוהים, ובמקביל להעריך את גדולתו של משה.</point> |
− | <point><b>"וַיְדַבֵּר אֱלֹהִים אֵת כָּל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה"</b> – ר' מימון מציע כי קהל היעד של משפט זה אינו מפורש מכיוון שמילותיו של א-לוהים כאן כוונו לכל הנוכחים, כולל משה, אהרון, והאומה בכללותה. א-לוהים דיבר אל כולם (על אף שמילותיו כוונו אל משה). עמדה זו | + | <point><b>"וַיְדַבֵּר אֱלֹהִים אֵת כָּל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה"</b> – ר' מימון מציע כי קהל היעד של משפט זה אינו מפורש מכיוון שמילותיו של א-לוהים כאן כוונו לכל הנוכחים, כולל משה, אהרון, והאומה בכללותה. א-לוהים דיבר אל כולם (על אף שמילותיו כוונו אל משה). עמדה זו עושה שימוש במילה "כָּל" כראייה לכך ש<b>כל</b> עשרת הדברות נאמרו על ידי א-לוהים לכולם.<fn>ראו אבן עזרא בהמשך.</fn></point> |
− | <point><b>"מֹשֶׁה יְדַבֵּר וְהָאֱלֹהִים יַעֲנֶנּוּ בְקוֹל"</b> – ר' סעדיה קושר בין פסוק זה לבין פסוק קודם "בַּעֲבוּר יִשְׁמַע הָעָם בְּדַבְּרִי עִמָּךְ", ובכך רומז לכך שהוא חושב כי גם פסוק זה מתייחס למתן הדברות מפי האל.<fn>אבן עזרא ושד"ל מבינים את פרשנותו של ר' סעדיה כמניחה ששני הפסוקים מתייחסים לשיחה שהתרחשה לפני מתן הדברות, כאשר א-לוהים מזהיר את משה במספר אזהרות. אולם, מפרשנותו של ר' סעדיה לפסוק ט' ניתן להבין בבירור כי הוא מניח שהפסוק מתייחס לאירוע מתן הדברות עצמו.</fn> הוא טוען כי מטרתו של הפסוק | + | <point><b>"מֹשֶׁה יְדַבֵּר וְהָאֱלֹהִים יַעֲנֶנּוּ בְקוֹל"</b> – ר' סעדיה קושר בין פסוק זה לבין פסוק קודם "בַּעֲבוּר יִשְׁמַע הָעָם בְּדַבְּרִי עִמָּךְ", ובכך רומז לכך שהוא חושב כי גם פסוק זה מתייחס למתן הדברות מפי האל.<fn>אבן עזרא ושד"ל מבינים את פרשנותו של ר' סעדיה כמניחה ששני הפסוקים מתייחסים לשיחה שהתרחשה לפני מתן הדברות, כאשר א-לוהים מזהיר את משה במספר אזהרות. אולם, מפרשנותו של ר' סעדיה לפסוק ט' ניתן להבין בבירור כי הוא מניח שהפסוק מתייחס לאירוע מתן הדברות עצמו.</fn> הוא טוען כי מטרתו של הפסוק הינו להבהיר לקורא כי, על מנת ששיחתם של א-לוהים ומשה תשמע מבעד לשופרות הרועמים, הם היו מוכרחים בדבר בקול רם.<fn>על פי ר' סעדיה, גם משה וגם א-לוהים דיברו מאחר ומשה חזר על כל אחת מן הדברות בפני העם. אולם מאחר ומשה דיבר אחרי א-לוהים, ניתן היה לצפות כי הפסוק יהיה כתוב בסדר הפוך "ה' ידבר ומשה יעננו בקול".</fn><span class="aht-chrome-space"> לעומת זאת, ר' מימון, אשר גורס כי משה לא דיבר כלל במהלך הדברות, יכל להבין פסוק זה כמתייחס לשיחתם הקודמת של משה וא-לוהים, אשר תוארה בפסוקים כ'-כ"ה.</span></point> |
− | <point><b>"דַּבֵּר אַתָּה עִמָּנוּ וְנִשְׁמָעָה" – פחד העם</b> – על פי גישה זו, אירוע זה מובא  | + | <point><b>"דַּבֵּר אַתָּה עִמָּנוּ וְנִשְׁמָעָה" – פחד העם</b> – על פי גישה זו, אירוע זה מובא במקומו הכרונולוגי הנכון, שכן הוא התרחש רק לאחר שא-לוהים סיים לומר לעם את כל עשרת הדברות.</point> |
<point><b>מעבר מגוף ראשון לגוף שלישי</b> – עמדה זו היתה מסכימה עם השקפתו של אבן עזרא כי המעבר מגוף ראשון לגוף שלישי אינו משמעותי, שכן זהו מעבר נפוץ בתנ"ך.</point> | <point><b>מעבר מגוף ראשון לגוף שלישי</b> – עמדה זו היתה מסכימה עם השקפתו של אבן עזרא כי המעבר מגוף ראשון לגוף שלישי אינו משמעותי, שכן זהו מעבר נפוץ בתנ"ך.</point> | ||
</opinion> | </opinion> |
Version as of 01:00, 16 June 2019
עשרת הדברים: ישירות מהקב"ה או דרך משה?
גישות פרשניות
סקירה
התגלותו של א-לוהים במעמד הר סיני, מוצגת בתורה באופנים שונים ואף סותרים, דבר המוליד גישות פרשניות שונות לשאלה - האם העם קיבל את עשרת הדיברות מא-לוהים או ממשה? לתשובות השונות לשאלה זו השלכות חשובות לגבי מטרת ההתגלות הא-לוהית בסיני כולה.
בקצו האחד של הסקאלה, רמב"ם ורד"צ מתרכזים בפסוקים בהם משה מוצג כמתווך, וטוענים כי העם שמע רק את קולו של א-לוהים ולא הצליח להבין דבר ממילותיו. משה, אם כן, פעל כמתווך, או כמתרגם, לכל עשרת הדברות. מגישות אלו נובע כי מטרת ההתגלות לא היתה להחדיר בעם אמונה בא-לוהים, אלא דווקא ללמדם להאמין בנבואותיו של משה. בקצו האחר של הסקאלה, רשב"ם, אבן עזרא, ואחרים, מתרכזים בתיאורי הפרשה כמפגש "פנים לפנים". בהתאם לזאת, הם מניחים כי א-לוהים תקשר עם העם ישירות, והעביר להם את כל עשרת הדברות במטרה לחזק את אמונתם בא-לוהים.
ישנן גם גישות הנמצאות בתווך שבין שני הקצוות הללו, כדוגמת רש"י, רמב"ן ואחרים. פרשנים אלו מחפשים לפתור את הסתירה שבין הפסוקים על ידי אימוץ עמדת ביניים, הגורסת כי ניתן לחלק את עשרת הדברות לשתי קבוצות. את שתי הדברות הראשונות, קיבלו העם ישירות מפיו של א-לוהים, אך הם נזקקו למשה על מנת שיסביר להם את השמונה הנותרות. רמב"ן מסביר כי היתה מטרה כפולה להתגלות בסיני. ההתגלות נועדה להחדיר אמונה בא-לוהים מצד אחד, ולהחדיר אמונה במשה כנביא מצד שני. יסודות האמונה, אם כן, התקבלו ישירות מפי הא-לוהים, ושאר הדברות הועברו על ידי משה, אשר מנקודה זו ואילך שימש כמורה לעם בכל הנוגע לחוקי האל ומצוות התורה.
לא הבינו אף דיבר
על פי עמדה זו, העם שמע רק את קולו של א-לוהים, אך לא הבין את פשר מילותיו כלל. משה, אם כן, נצרך לתפקד כמתווך בין א-לוהים לבין העם במהלך כל עשרת הדברות. הפרשנים חלוקים בשאלה האם קולו של א-לוהים אותו שמע העם היה מיועד להם, או שהם רק האזינו לשיחה שהתרחשה בין א-לוהים לבין משה.
שמעו את שיחתו של א-לוהים עם משה
העם הקשיב כאשר א-לוהים אמר את עשרת הדברות למשה, אך הוא שמע רק את רחשי קולו של א-לוהים, ולא הצליח להבין את פשר מילותיו כלל.
אולי רבי עקיבא במכילתא דרבי ישמעאל1, רמב"ם2 , ר' אברהם בן הרמב"ם
שמעו את קול א-לוהים ישירות
על פי גישה זו, א-לוהים דיבר עם העם ישירות, אך מפעת המרחק ביניהם, העם הצליח לשמוע רק קולות, ולא להבין מילים ברורות.
הבינו את כל עשרת הדברות
על פי גישה זו, העם שמע את כל עשרת הדברות מפי א-לוהים והבין את כולם. פרשנים התומכים בעמדה זו נחלקים בשאלה האם א-לוהים כיוון את דבריו אל העם או אל משה?
א-לוהים דיבר אל משה
א-לוהים דיבר אל משה בלבד, אך הוא התכוון שהעם כולו יאזין לשיחתם.
א-לוהים דיבר אל העם ישירות
על פי עמדה זו, א-לוהים דיבר אל העם עצמו, והעם, ולא משה, היה קהל היעד של הדברות כולן.
- על פי עמדה זו, מטרת ההתגלות הייתה ללמד את העם להאמין בא-לוהים, כמו שכתוב בספר דברים "אַתָּה הָרְאֵתָ לָדַעַת כִּי ה' הוּא הָאֱלֹהִים"21. התגלות בקנה מידה כה נרחב הינה מאורע יוצא דופן בהיסטוריה העולמית ומהווה את אחת ההוכחות החזקות ביותר לקיום הא-לוהים ומקורה הא-לוהי של התורה. 22
- על פי שד"ל, ישנה אפשרות כי להתגלות היתה מטרה כפולה, לעורר אמונה הן בא-לוהים והן במשה. על ידי כך שהעם שמע את א-לוהים מדבר אל משה לפני הדברות עצמן (ראו פירוט בהמשך), העם הבין את מעמדו הנבואי הרם של משה, ובכך ששמעו בעצמם את א-לוהים מדבר במהלך מתן הדברות, אמונתם בא-לוהים התחזקה.
- דיבר אל כולם – על פי אבן עזרא, מפסוק זה לא ניתן להסיק כי א-לוהים דיבר אל משה לבדו, אלא רק שכאשר א-לוהים דיבר אל משה (ואל העם כולו), מעמדו כנביא אומת. העם פקפק בנבואותיו של משה בעבר, מאחר וסבר כי אדם אשר קיבל נבואה אינו יכול להמשיך לחיות. כך, א-לוהים אומר למשה שכאשר העם יראה אותו מדבר אל משה במהלך מתן הדברות, לא תהיה להם ברירה אלא להכיר בעובדה כי טעו בהנחותיהם.
- שינוי בתוכנית – על פי הרלב"ג ואברבנאל, א-לוהים תכנן במקור לדבר אל משה לבדו ושהעם רק ישמע את שיחתם, ובכך יוגבר אמונם במשה כנביא. משה לאחר מכן הבהיר לא-לוהים כי הוא מעדיף שלא לתפקד כמתווך, ורוצה במפגש פנים אל פנים. כתוצאה מבקשה זו, א-לוהים חזר בו מתוכניתו המקורית.27
- לפני מתן הדברות – שד"ל טוען כי פסוק זה מתייחס לשיחה אשר התרחשה בין א-לוהים לבין משה לפני מתן הדברות.
- על פי אבן עזרא, משה אומר כאן כי העם פחד מן האש, אף על פי שכלל לא עלו בהר.
- תומכים בעמדה זו יכולים גם לטעון כי התכנית המקורית (לולא העם היה מפחד) הייתה שהעם יעלה את הר סיני לאחר מתן הדברות וישמע את שאר תרי"ג המצוות הן מנקודת תצפית גבוהה יותר והן רמה רוחנית גבוהה יותר.29
- לפני מתן הדברות – על פי אבן עזרא, אברבנאל ושד"ל,30 הפסוק מתייחס לשיחה שהתרחשה בין א-לוהים למשה לפני מתן הדברות, ולכן אינו נותן מידע כלל לגבי האופן בו א-לוהים מעביר את הדברות.31
- לפני ובמהלך הדברות – רלב"ג טוען כי פסוק זה מתייחס הן לדבר א-לוהים לפני מתן הדברות, והן למתן הדברות עצמן.32 התיאור של משה מדבר מתייחס לשיחתם המקדימה, אך התיאור של א-לוהים מדבר "בְקוֹל" יכול להתייחס לשניהם.33
- במהלך הדברות – ר' אליעזר מציע כי הפסוק מתייחס למתן הדברות בלבד, אך הוא פשוט בא לומר כי לפני שא-לוהים דיבר אל העם, הוא חיכה שמשה יאמר לו שהעם מוכן.34
הבינו רק שתי דברות
העם כולו קיבל רק שתי דברות ישירות מא-לוהים. הפרשנים חלוקים בשאלה כיצד העם קיבל את שמונה הדברות הנוספות?
שמונה ממשה
מכיוון שהעם פחד, א-לוהים הפסיק לדבר אליהם באופן ישיר לאחר שתי הדברות הראשונות, ובמקום דיבר רק אל משה, אשר מסר לעם את שמונה הדברות הנותרות.
שמעו את קול הא-לוהים
א-לוהים אמר לעם גם את שמונה הדברות הנותרות, אך העם רק שמע את קול א-לוהים ולא הבין את פשר מילותיו. על כן, העם נזקק למשה שיתרגם את דבר הא-לוהים בשמונה הדברות הללו.