Difference between revisions of "The Decalogue: Direct From Hashem or Via Moshe/2/he"
m |
m |
||
Line 8: | Line 8: | ||
<p>התגלותו של ה' במעמד הר סיני מוצגת בתורה באופנים שונים ואף סותרים, דבר המוליד גישות פרשניות שונות לשאלה: האם העם קיבל את עשרת הדיברות מה' או ממשה? לתשובות השונות לשאלה זו השלכות חשובות לגבי מטרת ההתגלות הא-לוהית בסיני כולה.</p> | <p>התגלותו של ה' במעמד הר סיני מוצגת בתורה באופנים שונים ואף סותרים, דבר המוליד גישות פרשניות שונות לשאלה: האם העם קיבל את עשרת הדיברות מה' או ממשה? לתשובות השונות לשאלה זו השלכות חשובות לגבי מטרת ההתגלות הא-לוהית בסיני כולה.</p> | ||
<p>בקצה האחד של הספקטרום, רמב"ם ורד"צ הופמן מתרכזים בפסוקים בהם משה מוצג כמתווך, וטוענים כי העם שמע רק את קולו של ה' ולא הצליח להבין דבר ממילותיו. משה, אם כן, פעל כמתווך, או כמתרגם, לכל עשרת הדברות. מגישות אלו נובע כי מטרת ההתגלות לא היתה להחדיר בעם אמונה בה', אלא דווקא ללמדם להאמין בנבואותיו של משה. בקצה האחר, רשב"ם, אבן עזרא, ואחרים, מתרכזים בתיאורי הפרשה כמפגש "פנים לפנים". בהתאם לכך, הם מניחים כי ה' תקשר עם העם ישירות, והעביר להם את כל עשרת הדברות במטרה לחזק את אמונתם בא-לוהים.</p> | <p>בקצה האחד של הספקטרום, רמב"ם ורד"צ הופמן מתרכזים בפסוקים בהם משה מוצג כמתווך, וטוענים כי העם שמע רק את קולו של ה' ולא הצליח להבין דבר ממילותיו. משה, אם כן, פעל כמתווך, או כמתרגם, לכל עשרת הדברות. מגישות אלו נובע כי מטרת ההתגלות לא היתה להחדיר בעם אמונה בה', אלא דווקא ללמדם להאמין בנבואותיו של משה. בקצה האחר, רשב"ם, אבן עזרא, ואחרים, מתרכזים בתיאורי הפרשה כמפגש "פנים לפנים". בהתאם לכך, הם מניחים כי ה' תקשר עם העם ישירות, והעביר להם את כל עשרת הדברות במטרה לחזק את אמונתם בא-לוהים.</p> | ||
− | <p>ישנן גם גישות הנמצאות בתווך שבין שני הקצוות הללו, כדוגמת רש"י, רמב"ן, ואחרים. פרשנים אלו מחפשים לפתור את הסתירה שבין הפסוקים על ידי אימוץ עמדת ביניים, הגורסת כי ניתן לחלק את עשרת הדברות לשתי קבוצות. את | + | <p>ישנן גם גישות הנמצאות בתווך שבין שני הקצוות הללו, כדוגמת רש"י, רמב"ן, ואחרים. פרשנים אלו מחפשים לפתור את הסתירה שבין הפסוקים על ידי אימוץ עמדת ביניים, הגורסת כי ניתן לחלק את עשרת הדברות לשתי קבוצות. את שני הדברות הראשונים, קיבלו העם ישירות מפיו של הקב"ה, אך הם נזקקו למשה על מנת שיסביר להם את השמונה הנותרים. רמב"ן מסביר כי היתה מטרה כפולה להתגלות בסיני. ההתגלות נועדה להחדיר אמונה בא-לוהים מצד אחד, ולהחדיר אמונה במשה כנביא מצד שני. יסודות האמונה, אם כן, התקבלו ישירות מפי ה', ושאר הדברות הועברו על ידי משה, אשר מנקודה זו ואילך שימש כמורה לעם בכל הנוגע לחוקי הא-ל ומצוות התורה.</p></div> |
<approaches> | <approaches> | ||
Line 16: | Line 16: | ||
<p>העם הקשיב כאשר ה' אמר את עשרת הדברות למשה, אך הוא שמע רק את רחשי הקול הא-לוהי, ולא הצליח להבין את פשר מילותיו כלל.</p> | <p>העם הקשיב כאשר ה' אמר את עשרת הדברות למשה, אך הוא שמע רק את רחשי הקול הא-לוהי, ולא הצליח להבין את פשר מילותיו כלל.</p> | ||
<mekorot> | <mekorot> | ||
− | <p>אולי רבי עקיבא ב<multilink><a href="MekhiltaBachodesh4" data-aht="source">מכילתא דרבי ישמעאל</a><a href="MekhiltaBachodesh4" data-aht="source">י״ט:י״ט</a><a href="Mekhilta DeRabbi Yishmael Shemot" data-aht="parshan">אודות מכילתא דרבי ישמעאל שמות</a></multilink>,<fn>כך נדמה שרמב"ם מבין את מילותיו של ר' עקיבא. רד"צ הופמן, לעומתו, סובר כי מילותיו של ר' עקיבא מתייחסות לשיחה בין משה לא-לוהים אשר התרחשה לפני מתן הדברות, ולא למתן הדברות | + | <p>אולי רבי עקיבא ב<multilink><a href="MekhiltaBachodesh4" data-aht="source">מכילתא דרבי ישמעאל</a><a href="MekhiltaBachodesh4" data-aht="source">י״ט:י״ט</a><a href="Mekhilta DeRabbi Yishmael Shemot" data-aht="parshan">אודות מכילתא דרבי ישמעאל שמות</a></multilink>,<fn>כך נדמה שרמב"ם מבין את מילותיו של ר' עקיבא. רד"צ הופמן, לעומתו, סובר כי מילותיו של ר' עקיבא מתייחסות לשיחה בין משה לא-לוהים אשר התרחשה לפני מתן הדברות, ולא למתן הדברות עצמם.</fn> <multilink><a href="RambamHilkhotYesodeiHaTorah7-6" data-aht="source">רמב"ם</a><a href="RambamHilkhotYesodeiHaTorah7-6" data-aht="source">רמב"ם הלכות יסודי התורה ז׳:ו׳</a><a href="RambamHilchotYesodaiHaTorah8-1" data-aht="source">רמב"ם הלכות יסודי התורה ח׳:א׳</a><a href="MorehNevukhim1-37" data-aht="source">מורה נבוכים א':ל״ז</a><a href="RambamMoreh2-32" data-aht="source">מורה נבוכים ב׳:ל״ב</a><a href="RambamMoreh2-33" data-aht="source">מורה נבוכים ב׳:ל״ג</a><a href="R. Moshe b. Maimon (Rambam, Maimonides)" data-aht="parshan">אודות ר' משה בן מיימון</a></multilink>,<fn>נדמה כי רמב"ם סותר את עצמו בספרו "הלכות יסודי התורה". שם, רמב"ם מניח כי העם לא רק שמע אלא גם הבין את מילותיו של א-לוהים. הוא מתאר סיטואציה בה העם מקשיב לא-לוהים בעוד הוא אומר למשה "לך אמור להן כך וכך". מכאן משתמע כי העם שמע והבין את כל עשרת הדברות עוד בזמן שא-לוהים העביר אותם למשה. אולם, ר' יוסף אלבו בספרו "ספר העיקרים" מציג את הסיטואציה אותה תיאר רמב"ם מעט אחרת. ר' יוסף אלבו כותב כי העם שומע את א-לוהים אומר למשה רק "לך אמר להם שובו לכם לאהליכם", ולא שמע את כל עשרת הדברות. לפי גרסה זו לדבריו של הרמב"ם, הסתירה נפתרת.</fn> <multilink><a href="RAvrahamShemot20-1" data-aht="source">ר' אברהם בן הרמב"ם</a><a href="RAvrahamShemot20-1" data-aht="source">שמות כ׳:א׳</a><a href="R. Avraham Maimonides" data-aht="parshan">אודות ר׳ אברהם בן הרמב״ם</a></multilink></p> |
</mekorot> | </mekorot> | ||
<point><b>מטרת ההתגלות בסיני</b> – <multilink><a href="RambamHilkhotYesodeiHaTorah7-6" data-aht="source">רמב"ם</a><a href="RambamHilchotYesodaiHaTorah8-1" data-aht="source">רמב"ם הלכות יסודי התורה ח׳:א׳</a><a href="R. Moshe b. Maimon (Rambam, Maimonides)" data-aht="parshan">אודות ר' משה בן מיימון</a></multilink> סובר כי המטרה המרכזית של ההתגלות לא היתה להחדיר אמונה בה',<fn>לפי רמב"ם, אמונה בא-לוהים לא נרכשת על ידי חוויות נבואיות אלא רק על ידי שכנועים לוגיים. התגלות, אם כן, הכרחית רק על מנת להוכיח את כוחו הנבואי של משה ולא על מנת להוכיח את קיומו של א-לוהים.</fn> אלא דווקא ללמד את העם להאמין בנבואותיו של משה. הדרך הטובה ביותר להשיג מטרה זו היתה לתת לעם לצפות בזמן שה' דיבר אל משה, מנהיגם. סברה זו מסתמכת על מילותיו של הקב"ה, "הִנֵּה אָנֹכִי בָּא אֵלֶיךָ בְּעַב הֶעָנָן בַּעֲבוּר יִשְׁמַע הָעָם בְּדַבְּרִי עִמָּךְ וְגַם בְּךָ יַאֲמִינוּ לְעוֹלָם".</point> | <point><b>מטרת ההתגלות בסיני</b> – <multilink><a href="RambamHilkhotYesodeiHaTorah7-6" data-aht="source">רמב"ם</a><a href="RambamHilchotYesodaiHaTorah8-1" data-aht="source">רמב"ם הלכות יסודי התורה ח׳:א׳</a><a href="R. Moshe b. Maimon (Rambam, Maimonides)" data-aht="parshan">אודות ר' משה בן מיימון</a></multilink> סובר כי המטרה המרכזית של ההתגלות לא היתה להחדיר אמונה בה',<fn>לפי רמב"ם, אמונה בא-לוהים לא נרכשת על ידי חוויות נבואיות אלא רק על ידי שכנועים לוגיים. התגלות, אם כן, הכרחית רק על מנת להוכיח את כוחו הנבואי של משה ולא על מנת להוכיח את קיומו של א-לוהים.</fn> אלא דווקא ללמד את העם להאמין בנבואותיו של משה. הדרך הטובה ביותר להשיג מטרה זו היתה לתת לעם לצפות בזמן שה' דיבר אל משה, מנהיגם. סברה זו מסתמכת על מילותיו של הקב"ה, "הִנֵּה אָנֹכִי בָּא אֵלֶיךָ בְּעַב הֶעָנָן בַּעֲבוּר יִשְׁמַע הָעָם בְּדַבְּרִי עִמָּךְ וְגַם בְּךָ יַאֲמִינוּ לְעוֹלָם".</point> | ||
Line 22: | Line 22: | ||
<point><b>תפקידו של משה</b> – מאחר והעם לא היה ברמה נבואית גבוהה מספיק בכדי להבין את ה', הוא דיבר רק למשה, אשר לאחר מכן העביר את דברי ה' לשאר העם.</point> | <point><b>תפקידו של משה</b> – מאחר והעם לא היה ברמה נבואית גבוהה מספיק בכדי להבין את ה', הוא דיבר רק למשה, אשר לאחר מכן העביר את דברי ה' לשאר העם.</point> | ||
<point><b>"פָּנִים בְּפָנִים"</b> – ביטוי זה מקשה במיוחד על עמדה זו, מכיוון שעל פי פרשנים אלו, לא התרחש מפגש "פָּנִים בְּפָנִים" כלל, זאת מאחר והעם רק הקשיב כאשר ה' דיבר אל משה ואפילו אז, הוא לא הצליח להבין את פשר מילותיו.<fn>אברבנאל מתייחס לקושי זה (ראו אבן כספי, דברים ה': ד'-ה'). הביטוי "פָּנִים אֶל פָּנִים" אינו מופיע בשום מקום אחר בתנ"ך, בעוד הביטוי "פָּנִים בְּפָנִים" מופיע כאשר א-לוהים מדבר אל משה (שמות ל"ג: י"א) וכאשר יעקב וגדעון פוגשים מלאכים (בראשית ל"ב:ל"א, שופטים ו':כ"ב).</fn> רמב"ם מסביר כי המילים "פָּנִים בְּפָנִים" מתייחסים לתחושת הבהירות אותה חווה העם כאשר קלט את קול א-לוהים ללא תיווך של מלאך.<fn>ראו, ספורנו, דברים ה': ד'</fn> כלומר, אף כי העם רק שמע את קולו של ה', הקול נשמע ישירות, ולא דרך שליח. במובן זה, ניתן לכנות את המפגש "פָּנִים בְּפָנִים".</point> | <point><b>"פָּנִים בְּפָנִים"</b> – ביטוי זה מקשה במיוחד על עמדה זו, מכיוון שעל פי פרשנים אלו, לא התרחש מפגש "פָּנִים בְּפָנִים" כלל, זאת מאחר והעם רק הקשיב כאשר ה' דיבר אל משה ואפילו אז, הוא לא הצליח להבין את פשר מילותיו.<fn>אברבנאל מתייחס לקושי זה (ראו אבן כספי, דברים ה': ד'-ה'). הביטוי "פָּנִים אֶל פָּנִים" אינו מופיע בשום מקום אחר בתנ"ך, בעוד הביטוי "פָּנִים בְּפָנִים" מופיע כאשר א-לוהים מדבר אל משה (שמות ל"ג: י"א) וכאשר יעקב וגדעון פוגשים מלאכים (בראשית ל"ב:ל"א, שופטים ו':כ"ב).</fn> רמב"ם מסביר כי המילים "פָּנִים בְּפָנִים" מתייחסים לתחושת הבהירות אותה חווה העם כאשר קלט את קול א-לוהים ללא תיווך של מלאך.<fn>ראו, ספורנו, דברים ה': ד'</fn> כלומר, אף כי העם רק שמע את קולו של ה', הקול נשמע ישירות, ולא דרך שליח. במובן זה, ניתן לכנות את המפגש "פָּנִים בְּפָנִים".</point> | ||
− | <point><b>"אָנֹכִי עֹמֵד בֵּין ה' וּבֵינֵיכֶם"</b> – פסוק זה מתפרש כפשוטו, כמתייחס לתפקידו של משה כמתווך במהלך מתן הדברות | + | <point><b>"אָנֹכִי עֹמֵד בֵּין ה' וּבֵינֵיכֶם"</b> – פסוק זה מתפרש כפשוטו, כמתייחס לתפקידו של משה כמתווך במהלך מתן הדברות עצמם.</point> |
<point><b>"בַּעֲבוּר יִשְׁמַע הָעָם בְּדַבְּרִי עִמָּךְ"</b> – פסוק זה תומך בעמדה המוצגת, שכן אין כאן שום התייחסות לכוונה כלשהי של ה' לדבר ישירות אל העם, אלא רק שהם יקשיבו בעוד הקב"ה מדבר אל משה.</point> | <point><b>"בַּעֲבוּר יִשְׁמַע הָעָם בְּדַבְּרִי עִמָּךְ"</b> – פסוק זה תומך בעמדה המוצגת, שכן אין כאן שום התייחסות לכוונה כלשהי של ה' לדבר ישירות אל העם, אלא רק שהם יקשיבו בעוד הקב"ה מדבר אל משה.</point> | ||
<point><b>"קוֹל דְּבָרִים אַתֶּם שֹׁמְעִים"</b> – כדי לתמוך בעמדתם, הפרשנים מציינים כי בפסוקים רבים בספר דברים בהם מתוארת ההתגלות, ישנן התייחסויות חוזרות לקולות שהעם שמע, אך לא למילים כלשהן. ראו <a href="Devarim4-10" data-aht="source">דברים ד׳:י"ב</a>, <a href="Devarim4-33" data-aht="source">ד׳:ל״ג-ל״ו</a>, <a href="Devarim5-19-28" data-aht="source">ה׳:י״ט-כ״ב</a>.<fn>כלולים כאן הביטויים: "קוֹל דְּבָרִים אַתֶּם שֹׁמְעִים", "הֲשָׁמַע עָם קוֹל אֱלֹהִים", "מִן הַשָּׁמַיִם הִשְׁמִיעֲךָ אֶת קֹלוֹ", "כְּשׇׁמְעֲכֶם אֶת הַקּוֹל", "וְאֶת קֹלוֹ שָׁמַעְנוּ"‏. יש לציין כי שד"ל משתמש בחלקים שונים של פסוקים רבים הכלולים כאן על מנת להוכיח כי א-לוהים דיבר ישירות אל העם. כך, לדוגמא, חרף העובדה כי העם מדבר על שמיעת קולו של א-לוהים, א-לוהים עצמו מקדים לדבריו את המילים: "וְאַשְׁמִעֵם אֶת דְּבָרָי".</fn></point> | <point><b>"קוֹל דְּבָרִים אַתֶּם שֹׁמְעִים"</b> – כדי לתמוך בעמדתם, הפרשנים מציינים כי בפסוקים רבים בספר דברים בהם מתוארת ההתגלות, ישנן התייחסויות חוזרות לקולות שהעם שמע, אך לא למילים כלשהן. ראו <a href="Devarim4-10" data-aht="source">דברים ד׳:י"ב</a>, <a href="Devarim4-33" data-aht="source">ד׳:ל״ג-ל״ו</a>, <a href="Devarim5-19-28" data-aht="source">ה׳:י״ט-כ״ב</a>.<fn>כלולים כאן הביטויים: "קוֹל דְּבָרִים אַתֶּם שֹׁמְעִים", "הֲשָׁמַע עָם קוֹל אֱלֹהִים", "מִן הַשָּׁמַיִם הִשְׁמִיעֲךָ אֶת קֹלוֹ", "כְּשׇׁמְעֲכֶם אֶת הַקּוֹל", "וְאֶת קֹלוֹ שָׁמַעְנוּ"‏. יש לציין כי שד"ל משתמש בחלקים שונים של פסוקים רבים הכלולים כאן על מנת להוכיח כי א-לוהים דיבר ישירות אל העם. כך, לדוגמא, חרף העובדה כי העם מדבר על שמיעת קולו של א-לוהים, א-לוהים עצמו מקדים לדבריו את המילים: "וְאַשְׁמִעֵם אֶת דְּבָרָי".</fn></point> | ||
<point><b>"מֹשֶׁה יְדַבֵּר וְהָאֱלֹהִים יַעֲנֶנּוּ בְקוֹל"</b> – רמב"ם מציע כי מילים אלו מתייחסות לתפקיד שהוטל על משה במהלך מתן הדברות, להעביר לעם כל אחת מן הדברות, בדיוק כפי ששמע אותה מפי ה'.<fn>יש לציין כי על פי עמדה זו, בפסוק היה צריך להיכתב "ה' ידבר ומשה יעננו בקול", שכן א-לוהים דיבר ראשון ורק אחר כך משה העביר את דבריו לעם.</fn></point> | <point><b>"מֹשֶׁה יְדַבֵּר וְהָאֱלֹהִים יַעֲנֶנּוּ בְקוֹל"</b> – רמב"ם מציע כי מילים אלו מתייחסות לתפקיד שהוטל על משה במהלך מתן הדברות, להעביר לעם כל אחת מן הדברות, בדיוק כפי ששמע אותה מפי ה'.<fn>יש לציין כי על פי עמדה זו, בפסוק היה צריך להיכתב "ה' ידבר ומשה יעננו בקול", שכן א-לוהים דיבר ראשון ורק אחר כך משה העביר את דבריו לעם.</fn></point> | ||
− | <point><b>"וַיֵּרֶד מֹשֶׁה אֶל הָעָם וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם"</b> – על פי גישה זו, פסוק זה מהווה הקדמה למתן עשרת הדברות מפי משה, אשר הובאו מיד לאחר מכן, מהפסוק הבא ואילך.<fn>הפסוק היחיד אשר קוטע את הדברות, "וַיְדַבֵּר אֱלֹהִים אֵת כָּל הַדְּבָרִים", מפריד בין ציון שם הדובר לבין עשרת הדיברות | + | <point><b>"וַיֵּרֶד מֹשֶׁה אֶל הָעָם וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם"</b> – על פי גישה זו, פסוק זה מהווה הקדמה למתן עשרת הדברות מפי משה, אשר הובאו מיד לאחר מכן, מהפסוק הבא ואילך.<fn>הפסוק היחיד אשר קוטע את הדברות, "וַיְדַבֵּר אֱלֹהִים אֵת כָּל הַדְּבָרִים", מפריד בין ציון שם הדובר לבין עשרת הדיברות עצמם. זאת מכיוון שהטקסט מנסה לספר לקורא כי גם א-לוהים וגם משה אמרו את עשרת הדברות (א-לוהים אמר אותם למשה, ולאחר מכן, משה אמר אותם לעם)</fn></point> |
<point><b>"וַיְדַבֵּר אֱלֹהִים אֵת כָּל הַדְּבָרִים"</b> – רמב"ם מניח כי אף שהדבר לא נאמר מפורשות, משה הינו קהל היעד בפסוק זה, ואליו דיבר א-לוהים את כל הדברים.</point> | <point><b>"וַיְדַבֵּר אֱלֹהִים אֵת כָּל הַדְּבָרִים"</b> – רמב"ם מניח כי אף שהדבר לא נאמר מפורשות, משה הינו קהל היעד בפסוק זה, ואליו דיבר א-לוהים את כל הדברים.</point> | ||
<point><b>"דַּבֵּר אַתָּה עִמָּנוּ וְנִשְׁמָעָה"</b> – המקורות אינם מתייחסים באופן ישיר לפחד העם, אך סביר כי היו טוענים שקול א-לוהים לבדו הספיק על מנת להפחיד אותם. משום כך, לאחר מתן הדברות, הם ביקשו כי בעתיד, משה יקבל את דבר ה' באופן פרטי. לולא העם היה מפחד, יתכן כי היו שומעים את כל השיחות שהתנהלו בין א-לוהים למשה.</point> | <point><b>"דַּבֵּר אַתָּה עִמָּנוּ וְנִשְׁמָעָה"</b> – המקורות אינם מתייחסים באופן ישיר לפחד העם, אך סביר כי היו טוענים שקול א-לוהים לבדו הספיק על מנת להפחיד אותם. משום כך, לאחר מתן הדברות, הם ביקשו כי בעתיד, משה יקבל את דבר ה' באופן פרטי. לולא העם היה מפחד, יתכן כי היו שומעים את כל השיחות שהתנהלו בין א-לוהים למשה.</point> | ||
<point><b>לשון יחיד</b> – רמב"ם מסביר כי מכיוון שה' דיבר רק אל משה, הוא דיבר בלשון יחיד ("לְךָ", "עָשִׂיתָ", "תִּגְנֹב" וכו'), ולא בלשון רבים, כפי שניתן היה לצפות שיעשה במידה והיה מדבר אל כל העם.</point> | <point><b>לשון יחיד</b> – רמב"ם מסביר כי מכיוון שה' דיבר רק אל משה, הוא דיבר בלשון יחיד ("לְךָ", "עָשִׂיתָ", "תִּגְנֹב" וכו'), ולא בלשון רבים, כפי שניתן היה לצפות שיעשה במידה והיה מדבר אל כל העם.</point> | ||
<point><b>מעבר מגוף ראשון לגוף שלישי</b> – סביר כי גישה זו מייחסת את המעבר מגוף ראשון לשלישי לשיקולים ספרותיים ואינה מייחסת לו חשיבות יתירה.<fn>ראו אבן עזרא למטה.</fn></point> | <point><b>מעבר מגוף ראשון לגוף שלישי</b> – סביר כי גישה זו מייחסת את המעבר מגוף ראשון לשלישי לשיקולים ספרותיים ואינה מייחסת לו חשיבות יתירה.<fn>ראו אבן עזרא למטה.</fn></point> | ||
− | <point><b>"אנכי ולא יהיה לך מפי הגבורה שמענום"</b> – רמב"ם מסביר כי חז"ל מתכוונים באמירה זו | + | <point><b>"אנכי ולא יהיה לך מפי הגבורה שמענום"</b> – רמב"ם מסביר כי חז"ל מתכוונים באמירה זו ששני הדברות הראשונים היו "מצוות שכליות" והעם הצליחו להגיע לתבונות אלה בכוח שכלם הישר,<fn>עיינו בהערה 3 לעיל, שלדעת רמב"ם, ניתן להגיע לאמונה בהקב"ה וייחודו דרך תהליך שכלי.</fn> מבלי שיצטרכו למשה שישמש כמתווך להסביר להם אותם.</point> |
</opinion> | </opinion> | ||
<opinion>שמעו את קול א-לוהים ישירות | <opinion>שמעו את קול א-לוהים ישירות | ||
Line 45: | Line 45: | ||
<point><b>"בַּעֲבוּר יִשְׁמַע הָעָם בְּדַבְּרִי עִמָּךְ"</b> – על פי רד"צ הופמן, ה' אומר למשה בפסוק זה כי הוא יתגלה אליו בפני העם כולו, כך שלא יוכלו להטיל ספק יותר בנבואותיו. אין הכוונה כאן כי ה' לא דיבר אל העם ישירות, אלא רק כי מיקומו של משה כמתווך יגביר את אמונתם במשה.</point> | <point><b>"בַּעֲבוּר יִשְׁמַע הָעָם בְּדַבְּרִי עִמָּךְ"</b> – על פי רד"צ הופמן, ה' אומר למשה בפסוק זה כי הוא יתגלה אליו בפני העם כולו, כך שלא יוכלו להטיל ספק יותר בנבואותיו. אין הכוונה כאן כי ה' לא דיבר אל העם ישירות, אלא רק כי מיקומו של משה כמתווך יגביר את אמונתם במשה.</point> | ||
<point><b>"קוֹל דְּבָרִים אַתֶּם שֹׁמְעִים"</b> – על מנת לחזק את עמדתו, נעזר רד"צ הופמן בפסוקים בספר דברים בהם מודגשת העובדה כי העם שמע רק את קול הא-לוהים ולא את מילותיו. ראו <a href="Devarim4-10" data-aht="source">דברים ד׳:י"ב</a>, <a href="Devarim4-33" data-aht="source">ד׳:ל״ג-ל״ו</a>, ו-<a href="Devarim5-19-28" data-aht="source">ה׳:י״ט-כ״ב</a>.<fn>רד"צ הופמן היה מסביר כי הפסוקים האחרים מהם משתמע כי א-לוהים דיבר עם העם ממש (ולא רק הפיק קולות) מתייחסים לעובדה כי א-לוהים אכן דיבר אל העם, אפילו אם לא הם יכלו להבין את פשר דבריו.</fn></point> | <point><b>"קוֹל דְּבָרִים אַתֶּם שֹׁמְעִים"</b> – על מנת לחזק את עמדתו, נעזר רד"צ הופמן בפסוקים בספר דברים בהם מודגשת העובדה כי העם שמע רק את קול הא-לוהים ולא את מילותיו. ראו <a href="Devarim4-10" data-aht="source">דברים ד׳:י"ב</a>, <a href="Devarim4-33" data-aht="source">ד׳:ל״ג-ל״ו</a>, ו-<a href="Devarim5-19-28" data-aht="source">ה׳:י״ט-כ״ב</a>.<fn>רד"צ הופמן היה מסביר כי הפסוקים האחרים מהם משתמע כי א-לוהים דיבר עם העם ממש (ולא רק הפיק קולות) מתייחסים לעובדה כי א-לוהים אכן דיבר אל העם, אפילו אם לא הם יכלו להבין את פשר דבריו.</fn></point> | ||
− | <point><b>"מֹשֶׁה יְדַבֵּר וְהָאֱלֹהִים יַעֲנֶנּוּ בְקוֹל"</b> – על פי רד"צ הופמן, פסוק זה מתייחס לדיאלוג של משה עם א-לוהים ב<a href="Shemot19-16" data-aht="source">שמות י״ט:י"ט-כ״ה</a> ולא למתן הדברות. זאת כיוון שרק כאשר ניתנות האזהרות מתרחשת שיחה בה א-לוהים עונה למשה. במהלך מתן הדברות | + | <point><b>"מֹשֶׁה יְדַבֵּר וְהָאֱלֹהִים יַעֲנֶנּוּ בְקוֹל"</b> – על פי רד"צ הופמן, פסוק זה מתייחס לדיאלוג של משה עם א-לוהים ב<a href="Shemot19-16" data-aht="source">שמות י״ט:י"ט-כ״ה</a> ולא למתן הדברות. זאת כיוון שרק כאשר ניתנות האזהרות מתרחשת שיחה בה א-לוהים עונה למשה. במהלך מתן הדברות עצמם, לעומת זאת, משה פשוט חוזר אחר מילותיו של ה' אל העם. ולכן, דברי הקב"ה במהלך מתן הדברות לא היוו תגובה למשה ואינן הולמות את התיאור של "יַעֲנֶנּוּ בְקוֹל‏".‎<fn>כך, למרות שרד"צ הופמן מסכים עם רמב"ם לגבי העובדה כי משה שיחק תפקיד במתן הדברות כמתווך, בגלל סיבות טקסטואליות, הוא מעדיף לא להביא פסוק זה כראייה לכך.</fn></point> |
<point><b>"וַיֵּרֶד מֹשֶׁה אֶל הָעָם וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם"</b> – רד"צ הופמן טוען כי פסוק זה מתייחס למסירת אזהרותיו של א-לוהים אל העם, ולא למתן הדברות.</point> | <point><b>"וַיֵּרֶד מֹשֶׁה אֶל הָעָם וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם"</b> – רד"צ הופמן טוען כי פסוק זה מתייחס למסירת אזהרותיו של א-לוהים אל העם, ולא למתן הדברות.</point> | ||
<point><b>"וַיְדַבֵּר אֱלֹהִים אֵת כָּל הַדְּבָרִים"</b> – על פי רד"צ הופמן, א-לוהים אכן אמר את <b>כל</b> עשרת הדברות אל העם. עם זאת, היה צורך במתווך על מנת שדברי ה' יובנו במלואם.</point> | <point><b>"וַיְדַבֵּר אֱלֹהִים אֵת כָּל הַדְּבָרִים"</b> – על פי רד"צ הופמן, א-לוהים אכן אמר את <b>כל</b> עשרת הדברות אל העם. עם זאת, היה צורך במתווך על מנת שדברי ה' יובנו במלואם.</point> | ||
Line 84: | Line 84: | ||
<point><b>"פָּנִים בְּפָנִים"</b> – הפרשנים מבינים שביטוי זה מתייחס למפגש חסר התיווך, אשר התרחש בין א-לוהים לבין העם. ר' לוי מתאר במדרש תנחומא את חווית העם כחוויה בה כל אדם הרגיש כאילו א-לוהים פונה אליו באופן אישי.</point> | <point><b>"פָּנִים בְּפָנִים"</b> – הפרשנים מבינים שביטוי זה מתייחס למפגש חסר התיווך, אשר התרחש בין א-לוהים לבין העם. ר' לוי מתאר במדרש תנחומא את חווית העם כחוויה בה כל אדם הרגיש כאילו א-לוהים פונה אליו באופן אישי.</point> | ||
<point><b>"אָנֹכִי עֹמֵד בֵּין ה' וּבֵינֵיכֶם"</b> – על פי רוב הפרשנים, פסוק זה מתייחס לתפקידו של משה כמתווך לאחר סיום מתן הדברות, כאשר הוא העביר לעם את שאר מצוות התורה.<fn>אבן עזרא ואברבנאל אומרים זאת בבירור. על פי פרשנותם, הביטוי "בָּעֵת הַהִוא" אינו מתייחס לפרק הזמן המידי המצוין בפסוק (מתן הדברות), אלא לזמן עתידי כלשהו. ראו <a href="Chronological and Thematic Order" data-aht="page">סדר כרונולוגי ונושאי</a> לדיון על השימוש במושג זה בתנ"ך.<br/>חז"ל ורלב"ג יותר עמומים בהקשר זה. הם לא אומרים בפירוש כי הפסוק מתייחס למתן המצוות האחרות, אלא רק שמשה מתייחס כאן לשיחה בה העם מודים בפחדיהם ומבקשים שמשה ישמש בעתיד כמתווך בינם בין א-לוהים.</fn> לחלופין, התומכים בעמדה זו יכולים לטעון, כפי שטען ה<multilink><a href="RambanShemot19-9" data-aht="source">רמב"ן</a><a href="RambanDevarim5-5" data-aht="source">דברים ה׳:ה׳</a><a href="R. Moshe b. Nachman (Ramban, Nachmanides)" data-aht="parshan">אודות ר' משה בן נחמן</a></multilink> כי פסוק זה מתייחס לתפקידו של משה לפני מתן הדברות, שכן הוא העביר לעם את כל הוראותיו של ה' והכין אותם לקראת קבלת הנבואה.</point> | <point><b>"אָנֹכִי עֹמֵד בֵּין ה' וּבֵינֵיכֶם"</b> – על פי רוב הפרשנים, פסוק זה מתייחס לתפקידו של משה כמתווך לאחר סיום מתן הדברות, כאשר הוא העביר לעם את שאר מצוות התורה.<fn>אבן עזרא ואברבנאל אומרים זאת בבירור. על פי פרשנותם, הביטוי "בָּעֵת הַהִוא" אינו מתייחס לפרק הזמן המידי המצוין בפסוק (מתן הדברות), אלא לזמן עתידי כלשהו. ראו <a href="Chronological and Thematic Order" data-aht="page">סדר כרונולוגי ונושאי</a> לדיון על השימוש במושג זה בתנ"ך.<br/>חז"ל ורלב"ג יותר עמומים בהקשר זה. הם לא אומרים בפירוש כי הפסוק מתייחס למתן המצוות האחרות, אלא רק שמשה מתייחס כאן לשיחה בה העם מודים בפחדיהם ומבקשים שמשה ישמש בעתיד כמתווך בינם בין א-לוהים.</fn> לחלופין, התומכים בעמדה זו יכולים לטעון, כפי שטען ה<multilink><a href="RambanShemot19-9" data-aht="source">רמב"ן</a><a href="RambanDevarim5-5" data-aht="source">דברים ה׳:ה׳</a><a href="R. Moshe b. Nachman (Ramban, Nachmanides)" data-aht="parshan">אודות ר' משה בן נחמן</a></multilink> כי פסוק זה מתייחס לתפקידו של משה לפני מתן הדברות, שכן הוא העביר לעם את כל הוראותיו של ה' והכין אותם לקראת קבלת הנבואה.</point> | ||
− | <point><b>"וַיְדַבֵּר אֱלֹהִים אֵת כָּל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה"</b> – אבן עזרא מציע כהוכחה לעמדתו את השימוש של הטקסט המקראי במילים "‎‏<b>כָּל </b>הַדְּבָרִים".<fn>הוא טוען כנגד העמדה המוצגת למטה על פיה כי רק | + | <point><b>"וַיְדַבֵּר אֱלֹהִים אֵת כָּל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה"</b> – אבן עזרא מציע כהוכחה לעמדתו את השימוש של הטקסט המקראי במילים "‎‏<b>כָּל </b>הַדְּבָרִים".<fn>הוא טוען כנגד העמדה המוצגת למטה על פיה כי רק שני דברות התקבלו ישירות מפי הא-לוהים על ידי ציון העובדה כי מהמילה "כָּל" משתמע כי לא התרחש שינוי כלשהו באופן העברת הדברות, וכי כולן התקבלו מפי א-לוהים.</fn> שד"ל מוסיף מספר הוכחות מספר <a href="Devarim4-10" data-aht="source">דברים ד׳:י"ב -י"ג</a>, <a href="Devarim4-33" data-aht="source">ד׳:ל״ו</a>, <a href="Devarim5-19-28" data-aht="source">ה׳:י״ט-כ"א</a>, אשר מכולם ניתן להסיק כי א-לוהים דיבר מלים ברורות (ולא רק השמיע קולות) אל העם.</point> |
<point><b>"בַּעֲבוּר יִשְׁמַע הָעָם בְּדַבְּרִי עִמָּךְ"</b><ul> | <point><b>"בַּעֲבוּר יִשְׁמַע הָעָם בְּדַבְּרִי עִמָּךְ"</b><ul> | ||
<li><b>דיבר אל כולם</b> – על פי אבן עזרא, כוונת פסוק זה היא לא שה' דיבר אל משה לבדו, אלא רק שכאשר א-לוהים דיבר אל משה (ואל העם כולו), מעמדו כנביא אומת. העם פקפק בנבואותיו של משה בעבר, מאחר וסבר כי אדם אשר קיבל נבואה אינו יכול להמשיך לחיות. לכן, ה' אומר למשה שכאשר העם יראה אותו מדבר אל משה במהלך מתן הדברות, לא תהיה להם ברירה אלא להכיר בעובדה כי טעו בהנחותיהם וכי משה היה דובר אמת.</li> | <li><b>דיבר אל כולם</b> – על פי אבן עזרא, כוונת פסוק זה היא לא שה' דיבר אל משה לבדו, אלא רק שכאשר א-לוהים דיבר אל משה (ואל העם כולו), מעמדו כנביא אומת. העם פקפק בנבואותיו של משה בעבר, מאחר וסבר כי אדם אשר קיבל נבואה אינו יכול להמשיך לחיות. לכן, ה' אומר למשה שכאשר העם יראה אותו מדבר אל משה במהלך מתן הדברות, לא תהיה להם ברירה אלא להכיר בעובדה כי טעו בהנחותיהם וכי משה היה דובר אמת.</li> | ||
Line 93: | Line 93: | ||
<point><b>"כִּי יְרֵאתֶם מִפְּנֵי הָאֵשׁ וְלֹא עֲלִיתֶם בָּהָר"</b><ul> | <point><b>"כִּי יְרֵאתֶם מִפְּנֵי הָאֵשׁ וְלֹא עֲלִיתֶם בָּהָר"</b><ul> | ||
<li>על פי אבן עזרא, משה אומר כאן כי העם פחד מן האש, אף על פי שכלל לא עלו בהר.</li> | <li>על פי אבן עזרא, משה אומר כאן כי העם פחד מן האש, אף על פי שכלל לא עלו בהר.</li> | ||
− | <li>התומכים בעמדה זו יכולים גם לטעון כי התכנית המקורית (לולא פחד העם) הייתה שהעם יעלה אל הר סיני לאחר מתן הדברות וישמע את שאר תרי"ג המצוות הן מנקודת תצפית גבוהה יותר והן ברמה רוחנית גבוהה יותר.<fn>ראו רד"צ הופמן לעיל, אשר הולך בכיוון זה. לטענתו, הפסוק "בִּמְשֹׁךְ הַיֹּבֵל הֵמָּה יַעֲלוּ בָהָר" מתכוון לכך שבמקור הייתה אמורה להתרחש תקיעת שופר אשר לקולה העם יתאסף בכוונה לעלות בהר. תקיעה זו אינה מצוינת בפסוקים מכיוון שבסופו של דבר העם פחד מכדי להמשיך בתוכנית ולעלות בהר. ראו, הרב מנחם ליבטאג, "<a href="https://tanach.org/shmot/yitro/yitros1.htm">פרשת יתרו – ארבעת שלבי מעמד הר סיני</a>", ויונתן גרוסמן, "<a href="https://www.etzion.org.il/he/%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%AA-%D7%99%D7%AA%D7%A8%D7%95-%D7%91%D7%9E%D7%A9%D7%9A-%D7%94%D7%99%D7%95%D7%91%D7%9C-%D7%94%D7%9E%D7%94-%D7%99%D7%A2%D7%9C%D7%95-%D7%91%D7%94%D7%A8">פרשת יתרו - במשך היובל המה יעלו בהר</a>", אשר מסבירים את הביטוי "בִּמְשֹׁךְ הַיֹּבֵל" לא כסימן לכך שנוכחותו של א-לוהים עזבה, אלא כקריאה לעם לעלות בהר על מנת לשמוע את א-לוהים. אולם, הם מציעים כי התכנית המקורית הייתה שהעם יעלה להר סיני על מנת לשמוע את עשרת הדברות | + | <li>התומכים בעמדה זו יכולים גם לטעון כי התכנית המקורית (לולא פחד העם) הייתה שהעם יעלה אל הר סיני לאחר מתן הדברות וישמע את שאר תרי"ג המצוות הן מנקודת תצפית גבוהה יותר והן ברמה רוחנית גבוהה יותר.<fn>ראו רד"צ הופמן לעיל, אשר הולך בכיוון זה. לטענתו, הפסוק "בִּמְשֹׁךְ הַיֹּבֵל הֵמָּה יַעֲלוּ בָהָר" מתכוון לכך שבמקור הייתה אמורה להתרחש תקיעת שופר אשר לקולה העם יתאסף בכוונה לעלות בהר. תקיעה זו אינה מצוינת בפסוקים מכיוון שבסופו של דבר העם פחד מכדי להמשיך בתוכנית ולעלות בהר. ראו, הרב מנחם ליבטאג, "<a href="https://tanach.org/shmot/yitro/yitros1.htm">פרשת יתרו – ארבעת שלבי מעמד הר סיני</a>", ויונתן גרוסמן, "<a href="https://www.etzion.org.il/he/%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%AA-%D7%99%D7%AA%D7%A8%D7%95-%D7%91%D7%9E%D7%A9%D7%9A-%D7%94%D7%99%D7%95%D7%91%D7%9C-%D7%94%D7%9E%D7%94-%D7%99%D7%A2%D7%9C%D7%95-%D7%91%D7%94%D7%A8">פרשת יתרו - במשך היובל המה יעלו בהר</a>", אשר מסבירים את הביטוי "בִּמְשֹׁךְ הַיֹּבֵל" לא כסימן לכך שנוכחותו של א-לוהים עזבה, אלא כקריאה לעם לעלות בהר על מנת לשמוע את א-לוהים. אולם, הם מציעים כי התכנית המקורית הייתה שהעם יעלה להר סיני על מנת לשמוע את עשרת הדברות עצמם.</fn></li> |
</ul></point> | </ul></point> | ||
<point><b>"מֹשֶׁה יְדַבֵּר וְהָאֱלֹהִים יַעֲנֶנּוּ בְקוֹל"</b><ul> | <point><b>"מֹשֶׁה יְדַבֵּר וְהָאֱלֹהִים יַעֲנֶנּוּ בְקוֹל"</b><ul> | ||
Line 100: | Line 100: | ||
<li><b>במהלך הדברות – </b><a href="MekhiltaBachodesh4" data-aht="source">ר' אליעזר</a> מציע כי הפסוק מתייחס למתן הדברות בלבד, וכוונתו היא שלפני שא-לוהים דיבר אל העם, הוא חיכה שמשה יגיד לו שהעם מוכן להתגלות.<fn>כך, כשמשה נתן לא-לוהים "אור ירוק", א-לוהים ענה לו בעשרת הדברות.</fn></li> | <li><b>במהלך הדברות – </b><a href="MekhiltaBachodesh4" data-aht="source">ר' אליעזר</a> מציע כי הפסוק מתייחס למתן הדברות בלבד, וכוונתו היא שלפני שא-לוהים דיבר אל העם, הוא חיכה שמשה יגיד לו שהעם מוכן להתגלות.<fn>כך, כשמשה נתן לא-לוהים "אור ירוק", א-לוהים ענה לו בעשרת הדברות.</fn></li> | ||
</ul></point> | </ul></point> | ||
− | <point><b>מעבר מגוף ראשון לגוף שלישי</b> – אבן עזרא מסביר כי מעברים בין גוף ראשון לגוף שלישי נפוצים בטקסט המקראי, והוא נותן מספר דוגמאות לכך.<fn>ראו גם אברבנאל אשר נותן רשימה שלמה של פסוקים המהווים הוכחות נוספות.</fn> בנוסף לכך, אבן עזרא נותן הסבר למקום המדויק בו התרחש המעבר. הוא מציע כי לאחר שהעם קיבל עליו את מרותו של ה' | + | <point><b>מעבר מגוף ראשון לגוף שלישי</b> – אבן עזרא מסביר כי מעברים בין גוף ראשון לגוף שלישי נפוצים בטקסט המקראי, והוא נותן מספר דוגמאות לכך.<fn>ראו גם אברבנאל אשר נותן רשימה שלמה של פסוקים המהווים הוכחות נוספות.</fn> בנוסף לכך, אבן עזרא נותן הסבר למקום המדויק בו התרחש המעבר. הוא מציע כי לאחר שהעם קיבל עליו את מרותו של ה' בשני הדברות הראשונים, הקב"ה היה יכול בהמשך הדברות להתייחס לעצמו כא-לוהי עם ישראל בגוף שלישי.</point> |
</opinion> | </opinion> | ||
</category> | </category> | ||
− | <category>הבינו רק | + | <category>הבינו רק שני דברות |
− | <p>העם כולו קיבל רק | + | <p>העם כולו קיבל רק שני דברות ישירות מא-לוהים. הפרשנים חלוקים בשאלה כיצד העם קיבל את שמונה הדברות הנוספים.</p> |
− | <opinion>שמונה | + | <opinion>שמונה רק מפי משה |
− | <p>מכיוון שהעם פחד, א-לוהים הפסיק לדבר אליהם באופן ישיר לאחר | + | <p>מכיוון שהעם פחד, א-לוהים הפסיק לדבר אליהם באופן ישיר לאחר שני הדברות הראשונים, ובמקום זה דיבר רק אל משה, אשר מסר לעם את שמונה הדברות הנותרים.</p> |
<mekorot> | <mekorot> | ||
ר' ישמעאל ב<multilink><a href="BavliMakkot23b" data-aht="source">בבלי מכות</a><a href="BavliMakkot23b" data-aht="source">Makkot 23b-24a</a><a href="Bavli" data-aht="parshan">About the Bavli</a></multilink>, ר' המנונא ב<multilink><a href="BavliHorayot8a" data-aht="source">בבלי הוריות</a><a href="BavliHorayot8a" data-aht="source">Horayot 23b-24a</a><a href="Bavli" data-aht="parshan">About the Bavli</a></multilink>, ר' יהושע ב<multilink><a href="SHSRabbah1-2" data-aht="source">שיר השירים רבה</a><a href="SHSRabbah1-2" data-aht="source">1:2</a><a href="Shir HaShirim Rabbah" data-aht="parshan">About Shir HaShirim Rabbah</a></multilink>, <multilink><a href="PsJShemot20-2" data-aht="source">תרגום ירושלמי (יונתן)</a><a href="PsJShemot20-2" data-aht="source">Shemot 20:2</a><a href="Targum Pseudo-Jonathan" data-aht="parshan">About Targum Pseudo-Jonathan</a></multilink>, ר' יהושע בן לוי ב<multilink><a href="PesiktaRabbati22" data-aht="source">פסיקתא רבתי</a><a href="PesiktaRabbati22" data-aht="source">22</a><a href="Pesikta Rabbati" data-aht="parshan">About Pesikta Rabbati</a></multilink>, <multilink><a href="RashiShemot19-19" data-aht="source">רש"י</a><a href="RashiShemot19-19" data-aht="source">Shemot 19:19</a><a href="RashiShemot20-1" data-aht="source">Shemot 20:1</a><a href="R. Shelomo Yitzchaki (Rashi)" data-aht="parshan">About R. Shelomo Yitzchaki</a></multilink>, <multilink><a href="RYBSShemot20-1" data-aht="source">ר' יוסף בכור שור</a><a href="RYBSShemot20-1" data-aht="source">שמות כ׳:א׳</a><a href="RYBSDevarim5-4" data-aht="source">דברים ה׳:ד׳-ה׳</a><a href="R. Yosef Bekhor Shor" data-aht="parshan">אודות ר׳ יוסף בכור שור</a></multilink>.<fn>כך הוא מסביר את ההתגלות בדברים ה'. אולם, בשמות כ', הוא הציע תחילה כי העם שמע את כל עשרת הדברות מפי א-לוהים ורק אחר כך הציג את הרעיון כי ההתגלות התרחשה בשני שלבים.</fn> | ר' ישמעאל ב<multilink><a href="BavliMakkot23b" data-aht="source">בבלי מכות</a><a href="BavliMakkot23b" data-aht="source">Makkot 23b-24a</a><a href="Bavli" data-aht="parshan">About the Bavli</a></multilink>, ר' המנונא ב<multilink><a href="BavliHorayot8a" data-aht="source">בבלי הוריות</a><a href="BavliHorayot8a" data-aht="source">Horayot 23b-24a</a><a href="Bavli" data-aht="parshan">About the Bavli</a></multilink>, ר' יהושע ב<multilink><a href="SHSRabbah1-2" data-aht="source">שיר השירים רבה</a><a href="SHSRabbah1-2" data-aht="source">1:2</a><a href="Shir HaShirim Rabbah" data-aht="parshan">About Shir HaShirim Rabbah</a></multilink>, <multilink><a href="PsJShemot20-2" data-aht="source">תרגום ירושלמי (יונתן)</a><a href="PsJShemot20-2" data-aht="source">Shemot 20:2</a><a href="Targum Pseudo-Jonathan" data-aht="parshan">About Targum Pseudo-Jonathan</a></multilink>, ר' יהושע בן לוי ב<multilink><a href="PesiktaRabbati22" data-aht="source">פסיקתא רבתי</a><a href="PesiktaRabbati22" data-aht="source">22</a><a href="Pesikta Rabbati" data-aht="parshan">About Pesikta Rabbati</a></multilink>, <multilink><a href="RashiShemot19-19" data-aht="source">רש"י</a><a href="RashiShemot19-19" data-aht="source">Shemot 19:19</a><a href="RashiShemot20-1" data-aht="source">Shemot 20:1</a><a href="R. Shelomo Yitzchaki (Rashi)" data-aht="parshan">About R. Shelomo Yitzchaki</a></multilink>, <multilink><a href="RYBSShemot20-1" data-aht="source">ר' יוסף בכור שור</a><a href="RYBSShemot20-1" data-aht="source">שמות כ׳:א׳</a><a href="RYBSDevarim5-4" data-aht="source">דברים ה׳:ד׳-ה׳</a><a href="R. Yosef Bekhor Shor" data-aht="parshan">אודות ר׳ יוסף בכור שור</a></multilink>.<fn>כך הוא מסביר את ההתגלות בדברים ה'. אולם, בשמות כ', הוא הציע תחילה כי העם שמע את כל עשרת הדברות מפי א-לוהים ורק אחר כך הציג את הרעיון כי ההתגלות התרחשה בשני שלבים.</fn> | ||
</mekorot> | </mekorot> | ||
− | <point><b>תפקידו של משה</b> – משה תפקד כמתווך בשמונה הדברות | + | <point><b>תפקידו של משה</b> – משה תפקד כמתווך בשמונה הדברות האחרונים, ומסר לעם את הדברות הללו במקום ה'.</point> |
− | <point><b>מדוע התרחש המעבר?</b> על פי הפרשנים התומכים בעמדה זו, התוכנית המקורית הייתה | + | <point><b>מדוע התרחש המעבר?</b> על פי הפרשנים התומכים בעמדה זו, התוכנית המקורית הייתה שהקב"ה יאמר את כל עשרת הדברות ישירות אל העם. אולם, לאחר שה' מסר לעם את שני הדיברות הראשונים, העם נתקף פחד וביקש ממשה שיתווך ביניהם.</point> |
− | <point><b>"פָּנִים בְּפָנִים"</b> – ביטוי זה מתאר את  | + | <point><b>"פָּנִים בְּפָנִים"</b> – ביטוי זה מתאר את שני הדברות הראשונים, אותם שמע העם ישירות מפי א-לוהים.</point> |
− | <point><b>"אָנֹכִי עֹמֵד בֵּין ה' וּבֵינֵיכֶם"</b> – פסוק זה מתייחס לשמונה הדברות | + | <point><b>"אָנֹכִי עֹמֵד בֵּין ה' וּבֵינֵיכֶם"</b> – פסוק זה מתייחס לשמונה הדברות האחרונים, בהם משה שימש כמתווך והעביר לעם את דברי ה'.</point> |
− | <point><b>"דַּבֵּר אַתָּה עִמָּנוּ וְנִשְׁמָעָה" – פחד העם</b> – על פי הפרשנים, התרחשות זו | + | <point><b>"דַּבֵּר אַתָּה עִמָּנוּ וְנִשְׁמָעָה" – פחד העם</b> – על פי הפרשנים, התרחשות זו אירעה בין הדיבר השני לשלישי. הפסוק ממוקם שלא בהקשרו המקורי על מנת שלא לקטוע את הרצף העלילתי, ועל מנת שהדברות יתקבלו כרשימה אחת מתמשכת. ר' יוסף בכור שור מוסיף כי לולא פחד העם, הוא יכל לשמוע את כל הדברות ישירות מא-לוהים. אפשרות נוספת היא, שא-לוהים מעולם לא תיכנן לומר לעם יותר משני דברות מבלי כל קשר לפחד שלהם.<fn>יש לציין כי בהקשר זה, עמדה זו דומה הרבה יותר לעמדה כי העם שמע את כל עשרת הדברות, מאשר לעמדת רמב"ן לעיל. לעומת רמב"ן, שתי העמדות הללו מניחות כי א-לוהים שינה את תוכניתו המקורית מפעת פחד העם, והן חלוקות רק לגבי נקודת הזמן בה פחד זה הוצף (לאחר הדיבר השני או העשירי). ההבדל ביניהם נובע, למעשה, מן העובדה שעמדה אחת מתייחסת לבעיית המעבר בגוף הדובר, ואילו השנייה מתייחסת למיקומו של הפסוק בו מצויין פחד העם.</fn></point> |
− | <point><b>"כִּי יְרֵאתֶם מִפְּנֵי הָאֵשׁ וְלֹא עֲלִיתֶם בָּהָר"</b> – מפסוק זה משתמע | + | <point><b>"כִּי יְרֵאתֶם מִפְּנֵי הָאֵשׁ וְלֹא עֲלִיתֶם בָּהָר"</b> – מפסוק זה משתמע שלולא נתקף העם בפחד הם היו עולים את הר סיני. דבר זה מקשה על התומכים בגישה זו, שכן לטעמם, העם הביע פחדיו במהלך הדברות, ובזמן ההתגלות נאסר עליהם לעלות את הר סיני, בין אם פחדו ובין אם לאו. לכן, ייתכן שהתומכים בגישה זו נדרשים לתרץ, כפי שעשה אבן עזרא (לעיל), כי כוונת הפסוק היא שלמרות שהעם כלל לא עלה אל ההר, הוא עדיין פחד.<fn>ר' יוסף בכור שור, לעומת זאת, טוען כי משה מתייחס כאן לעליה עתידית של הר סיני, על מנת לשמוע את שאר המצוות.</fn></point> |
− | <point><b>מעבר מגוף ראשון לגוף שלישי</b> – על מנת לאשש גישה זו, ר' יוסף קרא | + | <point><b>מעבר מגוף ראשון לגוף שלישי</b> – על מנת לאשש גישה זו, ר' יוסף קרא מצביע על כך שמתרחש מעבר מגוף ראשון לגוף שלישי הישר לאחר סיום הדיבר השני. אם זוהי הנקודה בה משה החל לדבר, ההתייחסות לא-לוהים בגוף שלישי מובנת לחלוטין.</point> |
<point><b>"מֹשֶׁה יְדַבֵּר וְהָאֱלֹהִים יַעֲנֶנּוּ בְקוֹל"</b> – רש"י מסביר כי כאשר משה העביר לעם את שמונה הדברות, א-לוהים חיזק את עוצמת קולו של משה על מנת שכל העם ישמע אותו.<fn>בהתאם, בביטוי "יַעֲנֶנּוּ בְקוֹל" הכוונה היא כי א-לוהים הגביר את קולו של משה, ולא כי הוא ענה למשה.</fn></point> | <point><b>"מֹשֶׁה יְדַבֵּר וְהָאֱלֹהִים יַעֲנֶנּוּ בְקוֹל"</b> – רש"י מסביר כי כאשר משה העביר לעם את שמונה הדברות, א-לוהים חיזק את עוצמת קולו של משה על מנת שכל העם ישמע אותו.<fn>בהתאם, בביטוי "יַעֲנֶנּוּ בְקוֹל" הכוונה היא כי א-לוהים הגביר את קולו של משה, ולא כי הוא ענה למשה.</fn></point> | ||
− | <point><b>"וַיְדַבֵּר אֱלֹהִים אֵת כָּל הַדְּבָרִים"</b> – אבן עזרא טוען כנגד עמדה זו כי מהמילה "כָּל" משתמע כי לא התרחש שינוי באופן העברת הדיברות לעם. רש"י מסביר כי הפסוק בא ללמד כי, במקור, א-לוהים אמר את כל עשרת הדברות בו זמנית ורק אחר כך הוא הפריד | + | <point><b>"וַיְדַבֵּר אֱלֹהִים אֵת כָּל הַדְּבָרִים"</b> – אבן עזרא טוען כנגד עמדה זו כי מהמילה "כָּל" משתמע כי לא התרחש שינוי באופן העברת הדיברות לעם. רש"י מסביר כי הפסוק בא ללמד כי, במקור, א-לוהים אמר את כל עשרת הדברות בו-זמנית ורק אחר כך הוא הפריד ביניהם.</point> |
<point><b>"וַיְדַבֵּר אֱלֹהִים... לֵאמֹר"</b> – רש"י יכל להציע כי קהל היעד של דבר הא-לוהים נותר עמום, משום שהיו שני קהלי יעד נפרדים, אחד לאחר השני. א-לוהים דיבר קודם אל העם כולו, ולאחר מכן אל משה לבד.</point> | <point><b>"וַיְדַבֵּר אֱלֹהִים... לֵאמֹר"</b> – רש"י יכל להציע כי קהל היעד של דבר הא-לוהים נותר עמום, משום שהיו שני קהלי יעד נפרדים, אחד לאחר השני. א-לוהים דיבר קודם אל העם כולו, ולאחר מכן אל משה לבד.</point> | ||
− | <point><b>"בַּעֲבוּר יִשְׁמַע הָעָם בְּדַבְּרִי עִמָּךְ"</b> – פסוק זה מקשה על | + | <point><b>"בַּעֲבוּר יִשְׁמַע הָעָם בְּדַבְּרִי עִמָּךְ"</b> – פסוק זה מקשה על הנוקטים בעמדה זו כיוון שהם גורסים כי התוכנית המקורית לא היתה לדבר למשה לבד, אלא אל האומה כולה. הם יכולים להסביר כי הפסוק מתייחס לשיחתם המקדימה של א-לוהים ומשה, בה ה' מסר למשה הוראות לקראת ההתגלות, והעם האזין להם.</point> |
− | <point><b>מטרת ההתגלות בסיני</b> – | + | <point><b>מטרת ההתגלות בסיני</b> – פרשנים אלו יכולים לטעון כי מטרת ההתגלות היתה להחדיר בעם אמונה בא-לוהים, ולאו דווקא אמון בנבואותיו של משה. לולא העם היה נכנע לפחדיו, משה לא היה משחק תפקיד מרכזי בהתגלות כלל.</point> |
− | <point><b>נבואה להמונים</b> – הפרשנים מניחים כי א-לוהים לפעמים מעניק כוחות נבואיים | + | <point><b>נבואה להמונים</b> – הפרשנים מניחים כי א-לוהים לפעמים מעניק כוחות נבואיים גם לאלו שלא עברו הכנה משמעותית ואינם בעלי ניסיון נבואי.</point> |
</opinion> | </opinion> | ||
− | <opinion>שמעו | + | <opinion>בשמונה שמעו רק קול |
− | <p>א-לוהים אמר לעם גם את שמונה הדברות | + | <p>א-לוהים אמר לעם גם את שמונה הדברות הנותרים, אך העם רק שמע את קול א-לוהים ולא הבין את פשר מילותיו במהלך דברות אלו. על כן, העם נזקק למשה שיתרגם את דבר הא-לוהים בשמונה הדברות האחרונים.</p> |
<mekorot> | <mekorot> | ||
<multilink><a href="RambanShemot20-6" data-aht="source">רמב"ן</a><a href="RambanShemot19-9" data-aht="source">Shemot 19:9</a><a href="RambanShemot20-6" data-aht="source">Shemot 20:6</a><a href="RambanShemot20-14" data-aht="source">Shemot 20:14</a><a href="RambanDevarim5-5" data-aht="source">Devarim 5:5</a><a href="R. Moshe b. Nachman (Ramban, Nachmanides)" data-aht="parshan">About R. Moshe b. Nachman</a></multilink> | <multilink><a href="RambanShemot20-6" data-aht="source">רמב"ן</a><a href="RambanShemot19-9" data-aht="source">Shemot 19:9</a><a href="RambanShemot20-6" data-aht="source">Shemot 20:6</a><a href="RambanShemot20-14" data-aht="source">Shemot 20:14</a><a href="RambanDevarim5-5" data-aht="source">Devarim 5:5</a><a href="R. Moshe b. Nachman (Ramban, Nachmanides)" data-aht="parshan">About R. Moshe b. Nachman</a></multilink> | ||
</mekorot> | </mekorot> | ||
− | <point><b>מדוע התרחש המעבר?</b> רמב"ן מציע כי א-לוהים רצה מלכתחילה שמשה יסביר לעם את שמונה הדברות | + | <point><b>מדוע התרחש המעבר?</b> רמב"ן מציע כי א-לוהים רצה מלכתחילה שמשה יסביר לעם את שמונה הדברות האחרונים, על מנת שתיווכח בפניהם מעמדו הנבואי הנשגב. בנוסף לכך, את שני הדברות הראשונים, א-לוהים רצה להעביר לעם באופן ישיר, שכן דברות אלו משמשים כעיקרי אמונה ומהוות בסיס להבנת שאר התורה.<fn>כך, בניגוד לעמדה לעיל, רמב"ן טוען כי המעבר היה חלק מן התוכנית המקורית, ולא התרחש כתוצאת פחד העם.</fn></point> |
− | <point><b>"פָּנִים בְּפָנִים"</b> – על פי | + | <point><b>"פָּנִים בְּפָנִים"</b> – על פי רמב"ן, העם שמע את כל עשרת הדברות "פָּנִים בְּפָנִים", אך הבין רק את שני הדברות הראשונים.</point> |
− | <point><b>"אָנֹכִי עֹמֵד בֵּין ה' וּבֵינֵיכֶם"</b> – ביטוי זה מתייחס לתפקידו של משה כמתווך במהלך חלקה השני של ההתגלות, כאשר משה הסביר לעם את שמונה הדברות | + | <point><b>"אָנֹכִי עֹמֵד בֵּין ה' וּבֵינֵיכֶם"</b> – ביטוי זה מתייחס לתפקידו של משה כמתווך במהלך חלקה השני של ההתגלות, כאשר משה הסביר לעם את שמונה הדברות האחרונים.</point> |
− | <point><b>מעבר מגוף ראשון לגוף שלישי</b> – רמב"ן משתמש במעבר לגוף שלישי על מנת להוכיח כי אכן התרחש שינוי בדובר, ומשה הוא זה שאמר את שמונה הדברות | + | <point><b>מעבר מגוף ראשון לגוף שלישי</b> – רמב"ן משתמש במעבר לגוף שלישי על מנת להוכיח כי אכן התרחש שינוי בדובר, ומשה הוא זה שאמר את שמונה הדברות האחרונים.</point> |
− | <point><b>"וַיְדַבֵּר אֱלֹהִים אֵת כָּל הַדְּבָרִים"</b> – המילה "כָּל" היא המניעה את רמב"ן להציע כי למעשה, העם שמע את כל הדברות מפי א-לוהים (גם אם לא הבין את כולם).</point> | + | <point><b>"וַיְדַבֵּר אֱלֹהִים אֵת כָּל הַדְּבָרִים"</b> – המילה "כָּל" היא המניעה את רמב"ן להציע כי למעשה, העם שמע את כל הדברות מפי א-לוהים (גם אם העם לא הבין את כולם).</point> |
− | <point><b>"דַּבֵּר אַתָּה עִמָּנוּ וְנִשְׁמָעָה" – פחד העם</b> – רמב"ן טוען כי התרחשות | + | <point><b>"דַּבֵּר אַתָּה עִמָּנוּ וְנִשְׁמָעָה" – פחד העם</b> – רמב"ן טוען כי התרחשות זו אירעה לפני מתן הדברות. לפני שא-לוהים החל לדבר, העם התרחק מן ההר יותר משנצטרך וביקש כי משה ישמש כמתווך ביניהם.<fn>משה הצליח להרגיע אותם מספיק על מנת שישארו במקומם ויקשיבו.</fn> רמב"ן טוען כי התיאור הדומה בספר דברים המספר על פחד זקני העם, מתייחס למעשה לתקרית אחרת, אשר אירעה במהלך מתן הדברות. זקני העם, אשר פעלו תחת ההנחה כי א-לוהים תיכנן להעביר להם את כל הדברות ישירות, ביקשו ממשה שישמש כמתווך ביניהם. משה הסכים מאחר וזו הייתה התוכנית לאורך כל הדרך.</point> |
− | <point><b>"מֹשֶׁה יְדַבֵּר וְהָאֱלֹהִים יַעֲנֶנּוּ בְקוֹל"</b> – רמב"ן טוען כי מילים | + | <point><b>"מֹשֶׁה יְדַבֵּר וְהָאֱלֹהִים יַעֲנֶנּוּ בְקוֹל"</b> – רמב"ן טוען כי מילים אלה מתייחסות לשיחה בין א-לוהים לבין משה, אשר התרחשה במהלך שלושת ימי ההכנה להתגלות.<fn>ראו אבן עזרא ואחרים לעיל. ישנה אפשרות כי רמב"ן הסביר כך את הפסוק, אף על פי שלטענתו, משה אכן דיבר במהלך הדברות, מכיוון שפעל תחת ההנחה כי הפסוק מתייחס לשיחה בעלת אופי הדדי, בה א-לוהים ומשה משיבים זה לזה.</fn></point> |
− | <point><b>"בַּעֲבוּר יִשְׁמַע הָעָם בְּדַבְּרִי עִמָּךְ"</b> – על פי רמב"ן, פסוק זה מתייחס למתן הדברות | + | <point><b>"בַּעֲבוּר יִשְׁמַע הָעָם בְּדַבְּרִי עִמָּךְ"</b> – על פי רמב"ן, פסוק זה מתייחס למתן הדברות עצמם. ה' אמר למשה כי כאשר העם יחווה נבואה וישמע את הקב"ה מדבר, לא תהיה לו ברירה אלא להכיר בכך שה' אכן מדבר עם משה תכופות. כך, אמונתו של העם, הן במשה והן בא-לוהים, תתחזק.</point> |
<point><b>מטרת ההתגלות בסיני</b> – להתגלות הית מטרה כפולה, לחזק את אמונת העם הן בא-לוהים והן במשה כנביא. מטרה שנייה זו הייתה הכרחית מכיוון שהוטל על משה התפקיד להעביר לעם את שאר מצוות התורה.</point> | <point><b>מטרת ההתגלות בסיני</b> – להתגלות הית מטרה כפולה, לחזק את אמונת העם הן בא-לוהים והן במשה כנביא. מטרה שנייה זו הייתה הכרחית מכיוון שהוטל על משה התפקיד להעביר לעם את שאר מצוות התורה.</point> | ||
<point><b>נבואה להמונים</b> – על פי עמדה זו, כל אדם יכול לחוות התגלות, ואפילו ללא הכנות מספקות, במידה וזהו רצון א-לוהים.</point> | <point><b>נבואה להמונים</b> – על פי עמדה זו, כל אדם יכול לחוות התגלות, ואפילו ללא הכנות מספקות, במידה וזהו רצון א-לוהים.</point> |
Version as of 20:28, 18 June 2019
עשרת הדברים: ישירות מהקב"ה או דרך משה?
גישות פרשניות
סקירה
התגלותו של ה' במעמד הר סיני מוצגת בתורה באופנים שונים ואף סותרים, דבר המוליד גישות פרשניות שונות לשאלה: האם העם קיבל את עשרת הדיברות מה' או ממשה? לתשובות השונות לשאלה זו השלכות חשובות לגבי מטרת ההתגלות הא-לוהית בסיני כולה.
בקצה האחד של הספקטרום, רמב"ם ורד"צ הופמן מתרכזים בפסוקים בהם משה מוצג כמתווך, וטוענים כי העם שמע רק את קולו של ה' ולא הצליח להבין דבר ממילותיו. משה, אם כן, פעל כמתווך, או כמתרגם, לכל עשרת הדברות. מגישות אלו נובע כי מטרת ההתגלות לא היתה להחדיר בעם אמונה בה', אלא דווקא ללמדם להאמין בנבואותיו של משה. בקצה האחר, רשב"ם, אבן עזרא, ואחרים, מתרכזים בתיאורי הפרשה כמפגש "פנים לפנים". בהתאם לכך, הם מניחים כי ה' תקשר עם העם ישירות, והעביר להם את כל עשרת הדברות במטרה לחזק את אמונתם בא-לוהים.
ישנן גם גישות הנמצאות בתווך שבין שני הקצוות הללו, כדוגמת רש"י, רמב"ן, ואחרים. פרשנים אלו מחפשים לפתור את הסתירה שבין הפסוקים על ידי אימוץ עמדת ביניים, הגורסת כי ניתן לחלק את עשרת הדברות לשתי קבוצות. את שני הדברות הראשונים, קיבלו העם ישירות מפיו של הקב"ה, אך הם נזקקו למשה על מנת שיסביר להם את השמונה הנותרים. רמב"ן מסביר כי היתה מטרה כפולה להתגלות בסיני. ההתגלות נועדה להחדיר אמונה בא-לוהים מצד אחד, ולהחדיר אמונה במשה כנביא מצד שני. יסודות האמונה, אם כן, התקבלו ישירות מפי ה', ושאר הדברות הועברו על ידי משה, אשר מנקודה זו ואילך שימש כמורה לעם בכל הנוגע לחוקי הא-ל ומצוות התורה.
לא הבינו אף דיבר
על פי עמדה זו, העם שמע רק את קולו של ה', אך לא הבין את פשר מילותיו כלל. משה, אם כן, נצרך לתפקד כמתווך בין הקב"ה לבין העם במהלך כל עשרת הדברות. הפרשנים חלוקים בשאלה האם קולו של ה' אותו שמע העם היה מיועד להם, או שהם רק האזינו לשיחה שהתרחשה בין ה' ומשה.
שמעו את שיחתו של א-לוהים עם משה
העם הקשיב כאשר ה' אמר את עשרת הדברות למשה, אך הוא שמע רק את רחשי הקול הא-לוהי, ולא הצליח להבין את פשר מילותיו כלל.
אולי רבי עקיבא במכילתא דרבי ישמעאל,1 רמב"ם,2 ר' אברהם בן הרמב"ם
שמעו את קול א-לוהים ישירות
על פי גישה זו, ה' דיבר עם העם ישירות, אך מפאת המרחק ביניהם, העם הצליח לשמוע רק קולות, ולא להבין מילים ברורות.
הבינו את כל עשרת הדברות
על פי גישה זו, העם שמע את כל עשרת הדברות מפי ה' והבין את כולם. פרשנים התומכים בעמדה זו נחלקים בשאלה האם ה' כיוון את דבריו אל העם או אל משה.
א-לוהים דיבר אל משה
ה' דיבר אל משה בלבד, אך הוא התכוון שהעם כולו יאזין לשיחתם.
א-לוהים דיבר אל העם ישירות
על פי עמדה זו, א-לוהים דיבר אל העם עצמו, והעם, ולא משה, היה קהל היעד של הדברות כולם.
- על פי עמדה זו, מטרת ההתגלות הייתה ללמד את העם להאמין בא-לוהים, כמו שכתוב בספר דברים "אַתָּה הָרְאֵתָ לָדַעַת כִּי ה' הוּא הָאֱלֹהִים".22 התגלות המונית בקנה מידה כה נרחב הינה מאורע יוצא דופן בהיסטוריה האנושית ומהווה את אחת ההוכחות החזקות ביותר למציאות הבורא ולמקורה הא-לוהי של התורה.23
- על פי שד"ל, ישנה אפשרות כי להתגלות היתה מטרה כפולה, לעורר אמונה הן בא-לוהים והן במשה. על ידי כך שהעם שמע את ה' מדבר אל משה לפני הדברות עצמם (ראו פירוט בהמשך), העם הבין את מעמדו הנבואי הרם של משה, ובכך ששמעו בעצמם את ה' מדבר במהלך מתן הדברות, אמונתם בא-לוהים התחזקה.
- דיבר אל כולם – על פי אבן עזרא, כוונת פסוק זה היא לא שה' דיבר אל משה לבדו, אלא רק שכאשר א-לוהים דיבר אל משה (ואל העם כולו), מעמדו כנביא אומת. העם פקפק בנבואותיו של משה בעבר, מאחר וסבר כי אדם אשר קיבל נבואה אינו יכול להמשיך לחיות. לכן, ה' אומר למשה שכאשר העם יראה אותו מדבר אל משה במהלך מתן הדברות, לא תהיה להם ברירה אלא להכיר בעובדה כי טעו בהנחותיהם וכי משה היה דובר אמת.
- שינוי בתוכנית – על פי הרלב"ג ואברבנאל, ה' תיכנן במקור לדבר אל משה לבדו ושהעם רק ישמע את שיחתם, ובכך יוגבר אמונם במשה כנביא. משה לאחר מכן הבהיר להקב"ה כי העם מעדיף שלא יהיה מתווך, ורוצה במפגש פנים אל פנים. כתוצאה מבקשה זו, הקב"ה חזר בו מתוכניתו המקורית.28
- לפני מתן הדברות – שד"ל טוען כי פסוק זה מתייחס לשיחה אשר התרחשה בין ה' לבין משה לפני מתן הדברות.
- על פי אבן עזרא, משה אומר כאן כי העם פחד מן האש, אף על פי שכלל לא עלו בהר.
- התומכים בעמדה זו יכולים גם לטעון כי התכנית המקורית (לולא פחד העם) הייתה שהעם יעלה אל הר סיני לאחר מתן הדברות וישמע את שאר תרי"ג המצוות הן מנקודת תצפית גבוהה יותר והן ברמה רוחנית גבוהה יותר.30
- לפני מתן הדברות – על פי אבן עזרא, אברבנאל, ושד"ל,31 הפסוק מתייחס לשיחה שהתרחשה בין א-לוהים למשה לפני מתן הדברות, ולכן אינו מעניק מידע כלל לגבי האופן בו א-לוהים העביר את הדברות עצמם.32
- לפני ובמהלך הדברות – רלב"ג טוען כי פסוק זה מתייחס הן לדבר א-לוהים לפני מתן הדברות, והן למתן הדברות עצמם.33 התיאור של משה מדבר מתייחס לשיחתם המקדימה, אך התיאור של א-לוהים מדבר "בְקוֹל" יכול להתייחס לשני ההתרחשויות.34
- במהלך הדברות – ר' אליעזר מציע כי הפסוק מתייחס למתן הדברות בלבד, וכוונתו היא שלפני שא-לוהים דיבר אל העם, הוא חיכה שמשה יגיד לו שהעם מוכן להתגלות.35
הבינו רק שני דברות
העם כולו קיבל רק שני דברות ישירות מא-לוהים. הפרשנים חלוקים בשאלה כיצד העם קיבל את שמונה הדברות הנוספים.
שמונה רק מפי משה
מכיוון שהעם פחד, א-לוהים הפסיק לדבר אליהם באופן ישיר לאחר שני הדברות הראשונים, ובמקום זה דיבר רק אל משה, אשר מסר לעם את שמונה הדברות הנותרים.
בשמונה שמעו רק קול
א-לוהים אמר לעם גם את שמונה הדברות הנותרים, אך העם רק שמע את קול א-לוהים ולא הבין את פשר מילותיו במהלך דברות אלו. על כן, העם נזקק למשה שיתרגם את דבר הא-לוהים בשמונה הדברות האחרונים.