Difference between revisions of "The Decalogue: Direct From Hashem or Via Moshe/2/he"

From AlHaTorah.org
Jump to navigation Jump to search
m
m
Line 67: Line 67:
 
<point><b>"בַּעֲבוּר יִשְׁמַע הָעָם בְּדַבְּרִי עִמָּךְ"</b> – ר' סעדיה מסביר כי על פסוק זה על&#160;דרך&#160;הפשט. נאומו של א-לוהים כוון אל משה לבדו, והעם רק האזין לשיחתם. כך יצא שהעם יכל לשמוע את דבר הא-לוהים, ובמקביל להעריך את גדולתו של משה.</point>
 
<point><b>"בַּעֲבוּר יִשְׁמַע הָעָם בְּדַבְּרִי עִמָּךְ"</b> – ר' סעדיה מסביר כי על פסוק זה על&#160;דרך&#160;הפשט. נאומו של א-לוהים כוון אל משה לבדו, והעם רק האזין לשיחתם. כך יצא שהעם יכל לשמוע את דבר הא-לוהים, ובמקביל להעריך את גדולתו של משה.</point>
 
<point><b>"וַיְדַבֵּר אֱלֹהִים אֵת כָּל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה"</b> – ר' מימון מציע כי קהל היעד של משפט זה אינו מפורש מכיוון שמילותיו של א-לוהים כאן כוונו לכל הנוכחים, כולל משה, אהרון, והאומה בכללותה. א-לוהים דיבר אל כולם (על אף שמילותיו כוונו אל משה). עמדה זו יכולה להשתמש במילה&#160;"כָּל" כראייה לכך ש<b>כל</b> עשרת הדברות נאמרו על ידי א-לוהים לכולם.<fn>ראו אבן עזרא בהמשך.</fn></point>
 
<point><b>"וַיְדַבֵּר אֱלֹהִים אֵת כָּל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה"</b> – ר' מימון מציע כי קהל היעד של משפט זה אינו מפורש מכיוון שמילותיו של א-לוהים כאן כוונו לכל הנוכחים, כולל משה, אהרון, והאומה בכללותה. א-לוהים דיבר אל כולם (על אף שמילותיו כוונו אל משה). עמדה זו יכולה להשתמש במילה&#160;"כָּל" כראייה לכך ש<b>כל</b> עשרת הדברות נאמרו על ידי א-לוהים לכולם.<fn>ראו אבן עזרא בהמשך.</fn></point>
<point><b>"מֹשֶׁה יְדַבֵּר וְהָאֱלֹהִים יַעֲנֶנּוּ בְקוֹל"</b> – ר' סעדיה קושר בין פסוק זה לבין פסוק קודם "בַּעֲבוּר יִשְׁמַע הָעָם בְּדַבְּרִי עִמָּךְ", ובכך רומז לכך שהוא חושב כי גם פסוק&#160;זה מתייחס למתן הדברות מפי האל.<fn>אבן עזרא ושד"ל מבינים את פרשנותו של ר' סעדיה כמניחה ששני הפסוקים מתייחסים לשיחה שהתרחשה לפני מתן הדברות, כאשר א-לוהים מזהיר את משה במספר אזהרות. אולם, מפרשנותו של ר' סעדיה לפסוק ט' ניתן להבין בבירור כי הוא מניח שהפסוק מתייחס לאירוע מתן הדברות עצמו.</fn>&#160;הוא טוען כי מטרתו של הפסוק הינה להסביר לקורא כי, על מנת ששיחתם של א-לוהים ומשה תשמע מבעד לשופרות הרועמים, הם היו מוכרחים בדבר בקול רם.<fn>According to him, both Moshe and Hashem were speaking since Moshe repeated each of Hashem's statements to the nation. Since Moshe spoke second, though, one might have expected the verse to be written in the opposite order "ה' ידבר ומשה יעננו בקול".</fn><span class="aht-chrome-space"> לעומת זאת, ר' מימון, אשר גורס כי משה לא דיבר כלל במהלך הדברות, יכל להבין פסוק זה כמתייחס לשיחתם הקודמת של משה וא-לוהים, אשר תוארה בפסוקים כ'-כ"ה.</span></point>
+
<point><b>"מֹשֶׁה יְדַבֵּר וְהָאֱלֹהִים יַעֲנֶנּוּ בְקוֹל"</b> – ר' סעדיה קושר בין פסוק זה לבין פסוק קודם "בַּעֲבוּר יִשְׁמַע הָעָם בְּדַבְּרִי עִמָּךְ", ובכך רומז לכך שהוא חושב כי גם פסוק&#160;זה מתייחס למתן הדברות מפי האל.<fn>אבן עזרא ושד"ל מבינים את פרשנותו של ר' סעדיה כמניחה ששני הפסוקים מתייחסים לשיחה שהתרחשה לפני מתן הדברות, כאשר א-לוהים מזהיר את משה במספר אזהרות. אולם, מפרשנותו של ר' סעדיה לפסוק ט' ניתן להבין בבירור כי הוא מניח שהפסוק מתייחס לאירוע מתן הדברות עצמו.</fn>&#160;הוא טוען כי מטרתו של הפסוק הינה להסביר לקורא כי, על מנת ששיחתם של א-לוהים ומשה תשמע מבעד לשופרות הרועמים, הם היו מוכרחים בדבר בקול רם.<fn>על פי ר' סעדיה, גם משה וגם א-לוהים דיברו מאחר ומשה חזר על כל אחת מן הדברות בפני העם. אולם מאחר ומשה דיבר&#160;אחרי א-לוהים, ניתן היה לצפות כי הפסוק יהיה כתוב בסדר הפוך&#160;"ה' ידבר ומשה יעננו בקול".</fn><span class="aht-chrome-space"> לעומת זאת, ר' מימון, אשר גורס כי משה לא דיבר כלל במהלך הדברות, יכל להבין פסוק זה כמתייחס לשיחתם הקודמת של משה וא-לוהים, אשר תוארה בפסוקים כ'-כ"ה.</span></point>
 
<point><b>"דַּבֵּר אַתָּה עִמָּנוּ וְנִשְׁמָעָה" – פחד העם</b> – על פי גישה זו, אירוע זה מובא&#160;בסדר כרונולוגי, שכן הוא התרחש רק לאחר שא-לוהים סיים לומר לעם את כל עשרת הדברות.</point>
 
<point><b>"דַּבֵּר אַתָּה עִמָּנוּ וְנִשְׁמָעָה" – פחד העם</b> – על פי גישה זו, אירוע זה מובא&#160;בסדר כרונולוגי, שכן הוא התרחש רק לאחר שא-לוהים סיים לומר לעם את כל עשרת הדברות.</point>
 
<point><b>מעבר מגוף ראשון לגוף שלישי</b> – עמדה זו היתה מסכימה עם&#160;השקפתו של אבן עזרא כי המעבר מגוף ראשון לגוף שלישי אינו משמעותי, שכן&#160;זהו&#160;מעבר נפוץ בתנ"ך.&#160;</point>
 
<point><b>מעבר מגוף ראשון לגוף שלישי</b> – עמדה זו היתה מסכימה עם&#160;השקפתו של אבן עזרא כי המעבר מגוף ראשון לגוף שלישי אינו משמעותי, שכן&#160;זהו&#160;מעבר נפוץ בתנ"ך.&#160;</point>

Version as of 02:51, 12 June 2019

Fatal 38: Unescaped '<' not allowed in attributes values
76: <p><multilink><a href="Josephus3-5-4" data-aht="source">יוספוס</a>,<a href="Josephus3-5-4" data-aht="source">פלביוס, קדמוניות היהודים ג׳:ה׳:ד׳</a><a href="Josephus" data-aht="parshan">אודות יוספוס</a></multilink> &#160;חז"ל ב<multilink><a href="SHSRabbah1-2" data-aht="source">שיר השירים רבה</a>&#160;<a href="SHSRabbah1-2" data-aht="source">א׳:ב׳:ב׳</a><a href="Shir HaShirim Rabbah" data-aht="parshan">אודות שיר השירים רבה</a></multilink>ו<multilink><a href="PesiktaRabbati22" data-aht="source">פסיקתא רבתי</a><a href="PesiktaRabbati22" data-aht="source">כ״ב</a><a href="Pesikta Rabbati" data-aht="parshan">אודות פסיקתא רבתי</a></multilink>,&#160;<multilink><a href="TanchumaBuberYitro17" data-aht="source">תנחומא (בובר)</a><a href="TanchumaBuberYitro17" data-aht="source">יתרו יז</a><a href="Tanchuma" data-aht="parshan">אודות הTanchuma</a></multilink>,&#160;<multilink><a href="Kuzari1-87" data-aht="source">ר' יהודה הלוי</a>,&#160;<multilink data-aht="<a href=&quot;RashbamShemot19-19&quot; data-aht=&quot;source&quot;>שמות י״ט:י״ט</a><a href=&quot;RashbamShemot20-15&quot; data-aht=&quot;source&quot;>שמות כ׳:ט״ו</a><a href=&quot;R. Shemuel b. Meir (Rashbam)&quot; data-aht=&quot;parshan&quot;>אודות ר' שמואל בן מאיר</a>"><a href="RashbamShemot19-19" data-aht="source">רשב"ם</a>,&#160;<multilink data-aht="<a href=&quot;IbnEzraLongCommentaryShemot19-9&quot; data-aht=&quot;source&quot;>שמות פירוש שני י״ט:ט׳</a><a href=&quot;IbnEzraLongCommentaryShemot19-19&quot; data-aht=&quot;source&quot;>שמות פירוש שני י״ט:י״ט</a><a href=&quot;IbnEzraShemotLong20-1&quot; data-aht=&quot;source&quot;>שמות פירוש שני כ׳:א׳</a><a href=&quot;IbnEzraDevarim5-5&quot; data-aht=&quot;source&quot;>דברים ה׳:ה׳</a><a href=&quot;R. Avraham ibn Ezra&quot; data-aht=&quot;parshan&quot;>אודות ר' אברהם אבן עזרא</a>"><a href="IbnEzraLongCommentaryShemot19-9" data-aht="source">אבן עזרא</a>,</multilink> </multilink>&#160;<multilink data-aht="<a href=&quot;RalbagShemot19-8&quot; data-aht=&quot;source&quot;>שמות ביאור המילות י״ט:ח׳-ט׳</a><a href=&quot;RalbagShemot20-15&quot; data-aht=&quot;source&quot;>שמות ביאור המילות כ׳:ט״ו</a><a href=&quot;RalbagDevarim5-5&quot; data-aht=&quot;source&quot;>דברים ה׳:ה׳</a><a href=&quot;R. Levi b. Gershom (Ralbag, Gersonides)&quot; data-aht=&quot;parshan&quot;>אודות ר' לוי בן גרשום</a>"><a href="RalbagShemot19-8" data-aht="source">רלב"ג</a>,&#160;<multilink data-aht="<a href=&quot;AbarbanelShemot19Q13&quot; data-aht=&quot;source&quot;>שמות י״ט-כ׳, שאלות י״ג-י״ד</a><a href=&quot;AbarbanelShemot19-9&quot; data-aht=&quot;source&quot;>שמות י״ט:ט׳</a><a href=&quot;AbarbanelShemot19-19&quot; data-aht=&quot;source&quot;>שמות י״ט:י״ט</a><a href=&quot;AbarbanelShemot19-20-22&quot; data-aht=&quot;source&quot;>שמות י״ט:כ׳-כ״ב</a><a href=&quot;AbarbanelShemot19&quot; data-aht=&quot;source&quot;>שמות י״ט:כ״ג</a><a href=&quot;AbarbanelShemot20&quot; data-aht=&quot;source&quot;>שמות כ׳</a><a href=&quot;R. Yitzchak Abarbanel&quot; data-aht=&quot;parshan&quot;>אודות ר' יצחק אברבנאל</a>"><a href="AbarbanelShemot19Q13" data-aht="source">אברבנאל</a>,</multilink> </multilink>&#160;<multilink data-aht="<a href=&quot;ShadalShemot19-9&quot; data-aht=&quot;source&quot;>שמות י״ט:ט׳</a><a href=&quot;ShadalShemot19-19&quot; data-aht=&quot;source&quot;>שמות י״ט:י״ט</a><a href=&quot;ShadalShemot19-24&quot; data-aht=&quot;source&quot;>שמות י״ט:כ״ד</a><a href=&quot;ShadalShemot20-1&quot; data-aht=&quot;source&quot;>שמות כ׳:א׳</a><a href=&quot;R. Shemuel David Luzzatto (Shadal)&quot; data-aht=&quot;parshan&quot;>אודות ר' שמואל דוד לוצאטו</a>"><a href="ShadalShemot19-9" data-aht="source">שד"ל</a>.</multilink><a href="Kuzari1-87" data-aht="source">א׳:פ״ז</a><a href="R. Yehuda HaLevi" data-aht="parshan">אודות ר' יהודה הלוי</a></multilink></p>