Difference between revisions of "The Decalogue: Direct From Hashem or Via Moshe/2/he"
Miriam.Havin (talk | contribs) m |
|||
Line 58: | Line 58: | ||
<p>א-לוהים דיבר אל משה בלבד, אך הוא התכוון שהעם כולו יאזין לשיחתם.</p> | <p>א-לוהים דיבר אל משה בלבד, אך הוא התכוון שהעם כולו יאזין לשיחתם.</p> | ||
<mekorot> | <mekorot> | ||
− | + | <multilink><a href="RasagShemot19-9" data-aht="source">ר' סעדיה גאון</a><a href="RasagShemot19-9" data-aht="source">פירוש שמות י״ט:ט׳-כ״א, כ׳:א׳</a><a href="R. Saadia Gaon" data-aht="parshan">אודות ר׳ סעדיה גאון</a></multilink><fn>פרשנותו של ר' סעדיה גאון אבדה חלקית, דבר המקשה על ביצוע שחזור מלא של עמדתו.</fn> , <multilink><a href="RAvrahamShemot20-1" data-aht="source">ר' אברהם בן הרמב"ם</a><a href="RAvrahamShemot20-1" data-aht="source">שמות כ׳:א׳</a><a href="R. Avraham Maimonides" data-aht="parshan">אודות ר׳ אברהם בן הרמב״ם</a></multilink> | |
</mekorot> | </mekorot> | ||
<point><b>מטרת ההתגלות בסיני</b> – על פי גישה זו, להתגלות היתה מטרה כפולה, לעורר אמון במשה כשליח האל מצד אחד, ולחזק את אמונת העם בא-לוהים מצד שני. המטרה הראשונה הושגה בכך שא-לוהים כיוון את דבריו אל משה, ובכך העלה אותו למעמד גבוה יותר משאר האומה. המטרה השניה הושגה בכך שהעם שמע את א-לוהים מדבר.</point> | <point><b>מטרת ההתגלות בסיני</b> – על פי גישה זו, להתגלות היתה מטרה כפולה, לעורר אמון במשה כשליח האל מצד אחד, ולחזק את אמונת העם בא-לוהים מצד שני. המטרה הראשונה הושגה בכך שא-לוהים כיוון את דבריו אל משה, ובכך העלה אותו למעמד גבוה יותר משאר האומה. המטרה השניה הושגה בכך שהעם שמע את א-לוהים מדבר.</point> | ||
Line 69: | Line 69: | ||
<point><b>"מֹשֶׁה יְדַבֵּר וְהָאֱלֹהִים יַעֲנֶנּוּ בְקוֹל"</b> – ר' סעדיה קושר בין פסוק זה לבין פסוק קודם "בַּעֲבוּר יִשְׁמַע הָעָם בְּדַבְּרִי עִמָּךְ", ובכך רומז לכך שהוא חושב כי גם פסוק זה מתייחס למתן הדברות מפי האל.<fn>אבן עזרא ושד"ל מבינים את פרשנותו של ר' סעדיה כמניחה ששני הפסוקים מתייחסים לשיחה שהתרחשה לפני מתן הדברות, כאשר א-לוהים מזהיר את משה במספר אזהרות. אולם, מפרשנותו של ר' סעדיה לפסוק ט' ניתן להבין בבירור כי הוא מניח שהפסוק מתייחס לאירוע מתן הדברות עצמו.</fn> הוא טוען כי מטרתו של הפסוק הינה להסביר לקורא כי, על מנת ששיחתם של א-לוהים ומשה תשמע מבעד לשופרות הרועמים, הם היו מוכרחים בדבר בקול רם.<fn>על פי ר' סעדיה, גם משה וגם א-לוהים דיברו מאחר ומשה חזר על כל אחת מן הדברות בפני העם. אולם מאחר ומשה דיבר אחרי א-לוהים, ניתן היה לצפות כי הפסוק יהיה כתוב בסדר הפוך "ה' ידבר ומשה יעננו בקול".</fn><span class="aht-chrome-space"> לעומת זאת, ר' מימון, אשר גורס כי משה לא דיבר כלל במהלך הדברות, יכל להבין פסוק זה כמתייחס לשיחתם הקודמת של משה וא-לוהים, אשר תוארה בפסוקים כ'-כ"ה.</span></point> | <point><b>"מֹשֶׁה יְדַבֵּר וְהָאֱלֹהִים יַעֲנֶנּוּ בְקוֹל"</b> – ר' סעדיה קושר בין פסוק זה לבין פסוק קודם "בַּעֲבוּר יִשְׁמַע הָעָם בְּדַבְּרִי עִמָּךְ", ובכך רומז לכך שהוא חושב כי גם פסוק זה מתייחס למתן הדברות מפי האל.<fn>אבן עזרא ושד"ל מבינים את פרשנותו של ר' סעדיה כמניחה ששני הפסוקים מתייחסים לשיחה שהתרחשה לפני מתן הדברות, כאשר א-לוהים מזהיר את משה במספר אזהרות. אולם, מפרשנותו של ר' סעדיה לפסוק ט' ניתן להבין בבירור כי הוא מניח שהפסוק מתייחס לאירוע מתן הדברות עצמו.</fn> הוא טוען כי מטרתו של הפסוק הינה להסביר לקורא כי, על מנת ששיחתם של א-לוהים ומשה תשמע מבעד לשופרות הרועמים, הם היו מוכרחים בדבר בקול רם.<fn>על פי ר' סעדיה, גם משה וגם א-לוהים דיברו מאחר ומשה חזר על כל אחת מן הדברות בפני העם. אולם מאחר ומשה דיבר אחרי א-לוהים, ניתן היה לצפות כי הפסוק יהיה כתוב בסדר הפוך "ה' ידבר ומשה יעננו בקול".</fn><span class="aht-chrome-space"> לעומת זאת, ר' מימון, אשר גורס כי משה לא דיבר כלל במהלך הדברות, יכל להבין פסוק זה כמתייחס לשיחתם הקודמת של משה וא-לוהים, אשר תוארה בפסוקים כ'-כ"ה.</span></point> | ||
<point><b>"דַּבֵּר אַתָּה עִמָּנוּ וְנִשְׁמָעָה" – פחד העם</b> – על פי גישה זו, אירוע זה מובא בסדר כרונולוגי, שכן הוא התרחש רק לאחר שא-לוהים סיים לומר לעם את כל עשרת הדברות.</point> | <point><b>"דַּבֵּר אַתָּה עִמָּנוּ וְנִשְׁמָעָה" – פחד העם</b> – על פי גישה זו, אירוע זה מובא בסדר כרונולוגי, שכן הוא התרחש רק לאחר שא-לוהים סיים לומר לעם את כל עשרת הדברות.</point> | ||
− | <point><b>מעבר מגוף ראשון לגוף שלישי</b> – עמדה זו היתה מסכימה עם השקפתו של אבן עזרא כי המעבר מגוף ראשון לגוף שלישי אינו משמעותי, שכן זהו מעבר נפוץ בתנ"ך. | + | <point><b>מעבר מגוף ראשון לגוף שלישי</b> – עמדה זו היתה מסכימה עם השקפתו של אבן עזרא כי המעבר מגוף ראשון לגוף שלישי אינו משמעותי, שכן זהו מעבר נפוץ בתנ"ך.</point> |
</opinion> | </opinion> | ||
<opinion>א-לוהים דיבר אל העם ישירות | <opinion>א-לוהים דיבר אל העם ישירות | ||
<p>על פי עמדה זו, א-לוהים דיבר אל העם עצמו, והעם, ולא משה, היה קהל היעד של הדברות כולן.</p> | <p>על פי עמדה זו, א-לוהים דיבר אל העם עצמו, והעם, ולא משה, היה קהל היעד של הדברות כולן.</p> | ||
<mekorot> | <mekorot> | ||
− | <multilink><a href="Josephus3-5-4" data-aht="source">יוספוס</a> | + | <multilink><a href="Josephus3-5-4" data-aht="source">יוספוס</a><a href="Josephus3-5-4" data-aht="source">פלביוס, קדמוניות היהודים ג׳:ה׳:ד׳</a><a href="Josephus" data-aht="parshan">אודות יוספוס</a></multilink>  חז"ל ב<multilink><a href="SHSRabbah1-2" data-aht="source">שיר השירים רבה</a><a href="SHSRabbah1-2" data-aht="source">א׳:ב׳:ב׳</a><a href="Shir HaShirim Rabbah" data-aht="parshan">אודות שיר השירים רבה</a></multilink>ו<multilink><a href="PesiktaRabbati22" data-aht="source">פסיקתא רבתי</a><a href="PesiktaRabbati22" data-aht="source">כ״ב</a><a href="Pesikta Rabbati" data-aht="parshan">אודות פסיקתא רבתי</a></multilink>, <multilink><a href="TanchumaBuberYitro17" data-aht="source">תנחומא (בובר)</a><a href="TanchumaBuberYitro17" data-aht="source">יתרו יז</a><a href="Tanchuma" data-aht="parshan">אודות הTanchuma</a></multilink>, <multilink><a href="Kuzari1-87" data-aht="source">ר' יהודה הלוי</a><a href="Kuzari1-87" data-aht="source">א׳:פ״ז</a><a href="R. Yehuda HaLevi" data-aht="parshan">אודות ר' יהודה הלוי</a></multilink>, |
− | |||
</mekorot> | </mekorot> | ||
<point><b>מטרת ההתגלות בסיני</b><ul> | <point><b>מטרת ההתגלות בסיני</b><ul> | ||
Line 84: | Line 83: | ||
<point><b>תפקידו של משה</b> – על פי מקורות אלה, למשה לא היה תפקיד משמעותי בהתגלות. כמו כל שאר העם, משה פשוט שמע את דבר הא-לוהים. על פי אברבנאל ושד"ל, אפילו ברמה הפיזית משה היה ממוקם יחד עם שאר העם במרגלות ההר ולא היה מוגבה בהם כלל.<fn>פירוש הנמצא בשמות רבא.</fn></point> | <point><b>תפקידו של משה</b> – על פי מקורות אלה, למשה לא היה תפקיד משמעותי בהתגלות. כמו כל שאר העם, משה פשוט שמע את דבר הא-לוהים. על פי אברבנאל ושד"ל, אפילו ברמה הפיזית משה היה ממוקם יחד עם שאר העם במרגלות ההר ולא היה מוגבה בהם כלל.<fn>פירוש הנמצא בשמות רבא.</fn></point> | ||
<point><b>"פָּנִים בְּפָנִים"</b> – הפרשנים מבינים ביטוי זה מתייחס למפגש הישיר וחסר התיווך, אשר התרחש בין א-לוהים לבין העם. ר' לוי מתאר במדרש תנחומא את חווית העם כחוויה בה כל אחד בעם הרגיש כאילו א-לוהים פונה אליו באופן אישי.</point> | <point><b>"פָּנִים בְּפָנִים"</b> – הפרשנים מבינים ביטוי זה מתייחס למפגש הישיר וחסר התיווך, אשר התרחש בין א-לוהים לבין העם. ר' לוי מתאר במדרש תנחומא את חווית העם כחוויה בה כל אחד בעם הרגיש כאילו א-לוהים פונה אליו באופן אישי.</point> | ||
− | <point><b>"אָנֹכִי עֹמֵד בֵּין ה' וּבֵינֵיכֶם"</b> – על פי רוב הפרשנים, פסוק זה מתייחס לתפקידו של משה כמתווך לאחר סיום מתן הדברות, כאשר הוא העביר לעם את שאר מצוות התורה.<fn>אבן עזרא ואברבנאל אומרים זאת בבירור. על פי פרשנותם, הביטוי "בָּעֵת הַהִוא" אינו מתייחס לפרק הזמן המידי המצוין בפסוק (מתן הדברות), אלא לזמן עתידי כלשהו. ראו "סדר כרונולוגי ונושאי" לדיון על השימוש במושג זה בתנ"ך.<br/>חז"ל ורלב"ג יותר עמומים בהקשר זה. הם לא אומרים בפירוש כי הפסוק מתייחס למתן המצוות האחרות, אלא רק שמשה מתייחס כאן לשיחה בה העם מודים בפחדיהם ומבקשים שמשה ישמש בעתיד כמתווך בינם בין א-לוהים.</fn> לחלופין, ,תומכים בעמדה זו יכלו לטעון, כפי שטען ה<multilink><a href="RambanShemot19-9" data-aht="source">רמב"ן</a> | + | <point><b>"אָנֹכִי עֹמֵד בֵּין ה' וּבֵינֵיכֶם"</b> – על פי רוב הפרשנים, פסוק זה מתייחס לתפקידו של משה כמתווך לאחר סיום מתן הדברות, כאשר הוא העביר לעם את שאר מצוות התורה.<fn>אבן עזרא ואברבנאל אומרים זאת בבירור. על פי פרשנותם, הביטוי "בָּעֵת הַהִוא" אינו מתייחס לפרק הזמן המידי המצוין בפסוק (מתן הדברות), אלא לזמן עתידי כלשהו. ראו "סדר כרונולוגי ונושאי" לדיון על השימוש במושג זה בתנ"ך.<br/>חז"ל ורלב"ג יותר עמומים בהקשר זה. הם לא אומרים בפירוש כי הפסוק מתייחס למתן המצוות האחרות, אלא רק שמשה מתייחס כאן לשיחה בה העם מודים בפחדיהם ומבקשים שמשה ישמש בעתיד כמתווך בינם בין א-לוהים.</fn> לחלופין, ,תומכים בעמדה זו יכלו לטעון, כפי שטען ה<multilink><a href="RambanShemot19-9" data-aht="source">רמב"ן</a><a href="RambanDevarim5-5" data-aht="source">דברים ה׳:ה׳</a><a href="R. Moshe b. Nachman (Ramban, Nachmanides)" data-aht="parshan">אודות ר' משה בן נחמן</a></multilink>כי פסוק זה מתייחס לתפקידו של משה לפני מתן הדברות, שכן הוא העביר לעם את כל הוראותיו של א-לוהים והכין אותם לקראת קבלת הנבואה.</point> |
− | <point><b>"וַיְדַבֵּר אֱלֹהִים אֵת כָּל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה"</b> – | + | <point><b>"וַיְדַבֵּר אֱלֹהִים אֵת כָּל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה"</b> – אבן עזרא מציע כראייה את השימוש של הטקסט המקראי במילים "‎‏<b>כָּל </b>הַדְּבָרִים"<fn>הוא טוען כנגד העמדה המוצגת למטה על פיה כי רק שתי דברות התקבלו ישירות מפי הא-לוהים על ידי ציון העובדה כי מהמילה "כָּל" משתמע כי לא התרחש שינוי כלשהו באופן העברת הדברות, וכי כולן התקבלו מפי א-לוהים.</fn>. שד"ל מוסיף מספר הוכחות מספר <a href="Devarim4-10" data-aht="source">דברים ד׳:י"ב -י"ג</a>, <a href="Devarim4-33" data-aht="source">ד׳:ל״ו</a>, <a href="Devarim5-19-28" data-aht="source">ה׳:י״ט-כ"א</a>, אשר מכולם ניתן להבין כי א-לוהים דיבר (ולא רק הפיק קולות) אל העם.</point> |
<point><b>"בַּעֲבוּר יִשְׁמַע הָעָם בְּדַבְּרִי עִמָּךְ"</b><ul> | <point><b>"בַּעֲבוּר יִשְׁמַע הָעָם בְּדַבְּרִי עִמָּךְ"</b><ul> | ||
− | <li><b> | + | <li><b>דיבר אל כולם</b> – על פי אבן עזרא, מפסוק זה לא ניתן להסיק כי א-לוהים דיבר אל משה לבדו, אלא רק שכאשר א-לוהים דיבר אל משה (ואל העם כולו), מעמדו כנביא אומת. העם פקפק בנבואותיו של משה בעבר, מאחר וסבר כי אדם אשר קיבל נבואה אינו יכול להמשיך לחיות. כך, א-לוהים אומר למשה שכאשר העם יראה אותו מדבר אל משה במהלך מתן הדברות, לא תהיה להם ברירה אלא להכיר בעובדה כי טעו בהנחותיהם.</li> |
− | <li><b> | + | <li><b>שינוי בתוכנית</b> – על פי הרלב"ג ואברבנאל, א-לוהים תכנן במקור לדבר אל משה לבדו ושהעם רק ישמע את שיחתם, ובכך יוגבר אמונם במשה כנביא. משה לאחר מכן הבהיר לא-לוהים כי הוא מעדיף שלא לתפקד כמתווך, ורוצה במפגש פנים אל פנים. כתוצאה מבקשה זו, א-לוהים חזר בו מתוכניתו המקורית.<fn>The two commentators differ in the details of this theory. Both are trying to solve the problem of the double "וַיַּגֵּד מֹשֶׁה אֶת דִּבְרֵי הָעָם אֶל ה'‏" and to understand what "words of the people" Moshe is relaying each time. According to Ralbag, when the people told Moshe that "כֹּל אֲשֶׁר דִּבֶּר ה' נַעֲשֶׂה" he understood that they wanted a sign that would prove that it was Hashem who had spoken to Moshe all along, for then they were sure to adhere to his words. Hashem, thus, suggested that they overhear Him speak to Moshe in the cloud. Only then did Moshe realize that he had been mistaken and the nation had really requested to hear Hashem directly (thinking that if they hear Him, then they would surely observe His commandments). This is consistent with Ralbag's general view of Moshe as fallible, especially with regards to his interactions with people. See Did Moshe Need Yitro's Advice?.<br/>According to Abarbanel, in contrast, Moshe understood this all along. When he first relayed the people's words to Hashem, though, he simply told Hashem that the people said they want to listen to Hashem's voice and if so, they will keep His covenant. Hashem, thus responded that He will reveal Himself to Moshe with a physical voice (rather than giving him a mental prophecy) so that the nation can overhear. Only then did Moshe clarify that the people really wanted to hear Hashem directly.</fn></li> |
− | <li><b> | + | <li><b>לפני מתן הדברות</b> – שד"ל טוען כי פסוק זה מתייחס לשיחה אשר התרחשה בין א-לוהים לבין משה לפני מתן הדברות.</li> |
</ul></point> | </ul></point> | ||
<point><b>"דַּבֵּר אַתָּה עִמָּנוּ וְנִשְׁמָעָה" – פחד העם</b> – According to these sources, this scene is found in its chronological place and only occurred after Hashem finished relaying the entire Decalogue.  According to Rashbam, Ibn Ezra, and Ralbag, were it not for this fear, Hashem would have relayed all 613 commandments to the people directly.<fn>Hashem's reaction to the fear, "הֵיטִיבוּ כׇּל אֲשֶׁר דִּבֵּרוּ... לֵךְ אֱמֹר לָהֶם שׁוּבוּ לָכֶם לְאׇהֳלֵיכֶם וְאַתָּה פֹּה עֲמֹד עִמָּדִי וַאֲדַבְּרָה אֵלֶיךָ אֵת כׇּל הַמִּצְוָה וְהַחֻקִּים וְהַמִּשְׁפָּטִים אֲשֶׁר תְּלַמְּדֵם" would support this supposition.  Hashem is apparently telling Moshe that he agrees with the nation, and that the <i>new</i> plan is that he should ascend the mountain to hear the rest of the laws.</fn></point> | <point><b>"דַּבֵּר אַתָּה עִמָּנוּ וְנִשְׁמָעָה" – פחד העם</b> – According to these sources, this scene is found in its chronological place and only occurred after Hashem finished relaying the entire Decalogue.  According to Rashbam, Ibn Ezra, and Ralbag, were it not for this fear, Hashem would have relayed all 613 commandments to the people directly.<fn>Hashem's reaction to the fear, "הֵיטִיבוּ כׇּל אֲשֶׁר דִּבֵּרוּ... לֵךְ אֱמֹר לָהֶם שׁוּבוּ לָכֶם לְאׇהֳלֵיכֶם וְאַתָּה פֹּה עֲמֹד עִמָּדִי וַאֲדַבְּרָה אֵלֶיךָ אֵת כׇּל הַמִּצְוָה וְהַחֻקִּים וְהַמִּשְׁפָּטִים אֲשֶׁר תְּלַמְּדֵם" would support this supposition.  Hashem is apparently telling Moshe that he agrees with the nation, and that the <i>new</i> plan is that he should ascend the mountain to hear the rest of the laws.</fn></point> |
Version as of 04:09, 12 June 2019
עשרת הדברים: ישירות מהקב"ה או דרך משה?
גישות פרשניות
סקירה
התגלותו של א-לוהים במעמד הר סיני, מוצגת בתורה באופנים שונים ואף סותרים, דבר המוליד גישות פרשניות שונות כתשובה לשאלה - האם העם קיבל את עשרת הדיברות מא-לוהים או ממשה? לתשובות שונות אלו השלכות חשובות לגבי השאלה היותר מהותית- מהי משמעותה של ההתגלות בהר סיני?
בקצו האחד של הסקאלה, רמב"ם ורד"צ מתרכזים בפסוקים בהם משה מוצג כמתווך, וטוענים כי העם שמע רק את קולו של א-לוהים ולא הצליח להבין דבר ממילותיו. משה, אם כן, פעל כמתווך, או אולי כמתרגם, לכל עשרת הדברות. מגישות אלו נובע כי מטרת ההתגלות לא היתה להחדיר בעם אמונה בא-לוהים, אלא דווקא ללמדם להאמין בנבואותיו של משה. בקצו האחר של הסקאלה, רשב"ם, אבן עזרא, ואחרים, מתרכזים בתיאורי הפרשה כמפגש "פנים אל פנים". בהתאם לזאת, הם מניחים כי א-לוהים תקשר עם העם ישירות, והעביר להם את כל עשרת הדברות במטרה לחזק את אמונתם בא-לוהים.
ישנן גם גישות הנמצאות בתווך שבין שני הקצוות הללו, כדוגמת רש"י, רמב"ן ואחרים. פרשנים אלו מחפשים לפתור את הסתירה שבין הפסוקים על ידי אימוץ עמדת ביניים, הגורסת כי ניתן ליצור הפרדה מסוימת בין הדברות. את שתי הדברות הראשונות, קיבלו העם ישירות מפיו של א-לוהים, אך הם נזקקו למשה על מנת שיסביר להם את השמונה הנותרות. רמב"ן מסביר כי היתה מטרה כפולה להתגלות בסיני. ההתגלות נועדה להחדיר אמונה בא-לוהים מצד אחד, ולהחדיר אמונה במשה כנביא מצד שני. יסודות האמונה, אם כן, התקבלו ישירות מפי הא-לוהים, ושאר הדברות הועברו על ידי משה, אשר מנקודה זו ואילך שימש כמורה לעם בכל הנוגע לחוקי האל.
לא הבינו אף דיבר
על פי עמדה זו, העם שמע רק את קולו של א-לוהים, אך לא הבין את מילותיו כלל. משה, אם כן, נצרך לתפקד כמתווך בין א-לוהים לבין העם במהלך כל עשרת הדברות. הפרשנים חלוקים בשאלה האם קולו של א-לוהים אותו שמע העם היה מיועד להם, או שהם רק שמעו את קולות השיחה שהתרחשה בין א-לוהים לבין משה.
שמעו את קולות שיחתו של א-לוהים עם משה
העם הקשיב כאשר א-לוהים אמר את עשרת הדברות למשה, אך הוא שמע רק את רחשי קולו של א-לוהים, ולא הצליח לפרש את מילותיו.
אולי רבי עקיבא במכילתא דרבי ישמעאל1, רמב"ם2 , ר' אברהם בן הרמב"ם
שמעו את קול א-לוהים ישירות
על פי גישה זו, א-לוהים דיבר עם העם ישירות, אך מפעת המרחק ביניהם, העם יכלו רק לשמוע קולות ולא מילים ברורות.
הבינו את כל עשרת הדברות
על פי גישה זו, העם שמע את כל עשרת הדברות מפי א-לוהים והבין את כולם. פרשנים התומכים בעמדה זו נחלקים בשאלה האם א-לוהים כיוון את דבריו אל העם או אל משה?
א-לוהים דיבר אל משה
א-לוהים דיבר אל משה בלבד, אך הוא התכוון שהעם כולו יאזין לשיחתם.
א-לוהים דיבר אל העם ישירות
על פי עמדה זו, א-לוהים דיבר אל העם עצמו, והעם, ולא משה, היה קהל היעד של הדברות כולן.
- על פי עמדה זו, מטרת ההתגלות הייתה ללמד את העם להאמין בא-לוהים, כמו שכתוב בספר דברים "אַתָּה הָרְאֵתָ לָדַעַת כִּי ה' הוּא הָאֱלֹהִים"21. התגלות בקנה מידה כה נרחב הינה מאורע יוצא דופן בהיסטוריה העולמית ומהווה את אחת ההוכחות החזקות ביותר לקיום הא-לוהים ומקורה הא-לוהי של התורה. 22
- על פי שד"ל, ישנה אפשרות כי להתגלות היתה מטרה כפולה, לעורר אמונה הן בא-לוהים והן במשה. על ידי כך שהעם שמע את א-לוהים מדבר אל משה לפני הדברות עצמן (ראו פירוט בהמשך), העם הבין את מעמדו הנבואי הרם של משה, ובכך ששמעו בעצמם את א-לוהים מדבר במהלך מתן הדברות, אמונתם בא-לוהים התחזקה.
- דיבר אל כולם – על פי אבן עזרא, מפסוק זה לא ניתן להסיק כי א-לוהים דיבר אל משה לבדו, אלא רק שכאשר א-לוהים דיבר אל משה (ואל העם כולו), מעמדו כנביא אומת. העם פקפק בנבואותיו של משה בעבר, מאחר וסבר כי אדם אשר קיבל נבואה אינו יכול להמשיך לחיות. כך, א-לוהים אומר למשה שכאשר העם יראה אותו מדבר אל משה במהלך מתן הדברות, לא תהיה להם ברירה אלא להכיר בעובדה כי טעו בהנחותיהם.
- שינוי בתוכנית – על פי הרלב"ג ואברבנאל, א-לוהים תכנן במקור לדבר אל משה לבדו ושהעם רק ישמע את שיחתם, ובכך יוגבר אמונם במשה כנביא. משה לאחר מכן הבהיר לא-לוהים כי הוא מעדיף שלא לתפקד כמתווך, ורוצה במפגש פנים אל פנים. כתוצאה מבקשה זו, א-לוהים חזר בו מתוכניתו המקורית.27
- לפני מתן הדברות – שד"ל טוען כי פסוק זה מתייחס לשיחה אשר התרחשה בין א-לוהים לבין משה לפני מתן הדברות.
- According to Ibn Ezra, Moshe is saying that the nation feared the fire, despite the fact that they did not go up the mountain.
- This position could also maintain that the original plan (had the nation not been overcome by fear) was to ascend the mountain after the giving of the Decalogue and to hear the rest of the 613 commandments from perhaps an even closer vantage point and at a higher spiritual level.29
- Before the Decalogue – According to Ibn Ezra, Abarbanel, and Shadal,30 this refers to the conversation between Moshe and Hashem before the giving of the Decalogue and, as such, provides no information regarding how Hashem delivered the commandments.31
- Before and during – Ralbag maintains that the verse refers to Hashem's words both before and during the Decalogue.32 The mention of Moshe speaking refers only to the earlier conversation, but the fact that Hashem spoke "בְקוֹל" can refer to both.33
- During the Decalogue – R. Eliezer suggests that that the verse refers to the Decalogue but is simply saying that before Hashem spoke to the nation, He waited for Moshe to tell Him that they were ready.34
Understood Only Two
The nation understood only two commandments directly from Hashem. These commentators disagree as to how the nation received the other eight:
Eight From Moshe
Due to the nation's fear, Hashem stopped speaking to them and instead spoke only to Moshe, who then relayed the final eight commandments to the nation.
Voice but No Words
Hashem communicated also the final eight commandments to the nation, but in these they discerned only His voice and needed Moshe to serve as an interpreter.