Difference between revisions of "The Decalogue: Direct From Hashem or Via Moshe/2/he"
Miriam.Havin (talk | contribs) m |
Miriam.Havin (talk | contribs) m |
||
Line 41: | Line 41: | ||
<point><b>מטרת ההתגלות בסיני</b> – מאחר וא-לוהים יכל ליצור תרחיש בו כל העם שומע אותו למרות המרחק ביניהם, עמדתו של רד"צ הגיונית רק במידה ומניחים כי א-לוהים מיקם בכוונה תחילה את משה קרוב יותר אליו, ובכך אילץ אותו לשמש כמתרגם, בעוד הוא מדבר אל עם ישראל כולו. בדרך זו, א-לוהים וידא כי העם יכיר במשה כנביא, ובמקביל, על ידי החיבור שנוצר בין העם לבינו, עורר את אמונתם בו.</point> | <point><b>מטרת ההתגלות בסיני</b> – מאחר וא-לוהים יכל ליצור תרחיש בו כל העם שומע אותו למרות המרחק ביניהם, עמדתו של רד"צ הגיונית רק במידה ומניחים כי א-לוהים מיקם בכוונה תחילה את משה קרוב יותר אליו, ובכך אילץ אותו לשמש כמתרגם, בעוד הוא מדבר אל עם ישראל כולו. בדרך זו, א-לוהים וידא כי העם יכיר במשה כנביא, ובמקביל, על ידי החיבור שנוצר בין העם לבינו, עורר את אמונתם בו.</point> | ||
<point><b>נבואה להמונים</b> – רד"צ מציע כי העם היה ברמת קדושה נמוכה יותר מאשר משה, ולכן נאלצו לעמוד במרחק רב יותר ממנו. כתוצאה מכך יכולותיהם הנבואיות היו פחותות יותר.</point> | <point><b>נבואה להמונים</b> – רד"צ מציע כי העם היה ברמת קדושה נמוכה יותר מאשר משה, ולכן נאלצו לעמוד במרחק רב יותר ממנו. כתוצאה מכך יכולותיהם הנבואיות היו פחותות יותר.</point> | ||
− | <point><b>"פָּנִים בְּפָנִים"</b> – רד"צ היה טוען כי המפגש נחשב " | + | <point><b>"פָּנִים בְּפָנִים"</b> – רד"צ היה טוען כי המפגש נחשב "פָּנִים בְּפָנִים" מאחר וא-לוהים פנה אל העם כולו בדבריו ולא אל משה בלבד.</point> |
<point><b>"אָנֹכִי עֹמֵד בֵּין ה' וּבֵינֵיכֶם"</b> – פסוק זה מובן על דרך הפשט, כמתייחס לתפקידו של משה כמתווך, הן מבחינת מיקומו הפיזי על הר סיני, בין א-לוהים לבין העם, והן מבחינת תפקידו כמתרגם במהלך מתן הדברות.</point> | <point><b>"אָנֹכִי עֹמֵד בֵּין ה' וּבֵינֵיכֶם"</b> – פסוק זה מובן על דרך הפשט, כמתייחס לתפקידו של משה כמתווך, הן מבחינת מיקומו הפיזי על הר סיני, בין א-לוהים לבין העם, והן מבחינת תפקידו כמתרגם במהלך מתן הדברות.</point> | ||
<point><b>"בַּעֲבוּר יִשְׁמַע הָעָם בְּדַבְּרִי עִמָּךְ"</b> – על פי רד"צ, א-לוהים אומר למשה בפסוק זה כי הוא יתגלה אליו בפני העם כולו, כך שלא יוכלו להטיל ספק יותר בנבואותיו. אין הכוונה כאן כי א-לוהים לא דיבר אל העם ישירות, אלא רק כי מיקומו של משה ביניהם יגביר את אמונתם בו.</point> | <point><b>"בַּעֲבוּר יִשְׁמַע הָעָם בְּדַבְּרִי עִמָּךְ"</b> – על פי רד"צ, א-לוהים אומר למשה בפסוק זה כי הוא יתגלה אליו בפני העם כולו, כך שלא יוכלו להטיל ספק יותר בנבואותיו. אין הכוונה כאן כי א-לוהים לא דיבר אל העם ישירות, אלא רק כי מיקומו של משה ביניהם יגביר את אמונתם בו.</point> | ||
Line 63: | Line 63: | ||
<point><b>נבואה להמונים</b> – פרשנים הדוגלים בעמדה זו מניחים כי כל אדם יכול לקבל נבואה, ואפילו ללא הכנות נרחבות, אם זהו רצון הא-לוהים. עם זאת, ר' מימון מציין כי כל אדם חווה את מילותיו של א-לוהים באופן שונה, בהתאם לרמתו הרוחנית.<fn>ראו עמדת הרמב"ם לעיל.</fn></point> | <point><b>נבואה להמונים</b> – פרשנים הדוגלים בעמדה זו מניחים כי כל אדם יכול לקבל נבואה, ואפילו ללא הכנות נרחבות, אם זהו רצון הא-לוהים. עם זאת, ר' מימון מציין כי כל אדם חווה את מילותיו של א-לוהים באופן שונה, בהתאם לרמתו הרוחנית.<fn>ראו עמדת הרמב"ם לעיל.</fn></point> | ||
<point><b>תפקידו של משה</b> – ר' סעדיה טוען כי, בנוסף למעמד הייחודי לו זכה משה בהיותו הנמען של דבר הא-לוהים, הוא גם חזר אחר כל אחת מהדברות לאחר שא-לוהים אמר אותה.<fn>כך יוצא כי העם שמע כל אחת מן הדברות פעמיים, פעם אחת מפי א-לוהים ופעם נוספת מפי משה. אין לנו את המשך פרשנותו של ר' סעדיה, בה הוא הסביר את מטרת הכפילות הזו. </fn></point> | <point><b>תפקידו של משה</b> – ר' סעדיה טוען כי, בנוסף למעמד הייחודי לו זכה משה בהיותו הנמען של דבר הא-לוהים, הוא גם חזר אחר כל אחת מהדברות לאחר שא-לוהים אמר אותה.<fn>כך יוצא כי העם שמע כל אחת מן הדברות פעמיים, פעם אחת מפי א-לוהים ופעם נוספת מפי משה. אין לנו את המשך פרשנותו של ר' סעדיה, בה הוא הסביר את מטרת הכפילות הזו. </fn></point> | ||
− | <point><b>"פָּנִים בְּפָנִים"</b> – ביטוי זה מהווה קושי מסוים לתומכים בגישה זו, שכן בדרך כלל, אירוע בו אדם רק מאזין לשיחה שהתרחשה בין אחרים (במקרה זה בין א-לוהים לבין משה), לא יתואר כמפגש " | + | <point><b>"פָּנִים בְּפָנִים"</b> – ביטוי זה מהווה קושי מסוים לתומכים בגישה זו, שכן בדרך כלל, אירוע בו אדם רק מאזין לשיחה שהתרחשה בין אחרים (במקרה זה בין א-לוהים לבין משה), לא יתואר כמפגש "פָּנִים בְּפָנִים". ניתן לתרץ כי משה מתכוון כאן רק להדגיש כי חרף מיקומם, העם הבין את מילותיו של א-לוהים בבירור, כאילו נאמרו פנים אל פנים ממש.</point> |
<point><b>"אָנֹכִי עֹמֵד בֵּין ה' וּבֵינֵיכֶם לְהַגִּיד לָכֶם אֶת דְּבַר ה'‏"</b> – על פי ר' סעדיה, ביטוי זה מתייחס לתפקידו של משה במהלך ההתגלות עצמה, שכן משה היה ממוקם פיזית בין העם לבין הא-לוהים, זאת על מנת שיוכל לחזור על דבר הא-לוהים בפניהם.<fn>לחילופין, ניתן לטעון כי הביטוי מתייחס רק לכך שמיקומו של משה בין א-לוהים לבין העם הוא שאיפשר לעם לשמוע את דבר הא-לוהים. זאת יכלה להיות עמדתו של ר' מימון.</fn></point> | <point><b>"אָנֹכִי עֹמֵד בֵּין ה' וּבֵינֵיכֶם לְהַגִּיד לָכֶם אֶת דְּבַר ה'‏"</b> – על פי ר' סעדיה, ביטוי זה מתייחס לתפקידו של משה במהלך ההתגלות עצמה, שכן משה היה ממוקם פיזית בין העם לבין הא-לוהים, זאת על מנת שיוכל לחזור על דבר הא-לוהים בפניהם.<fn>לחילופין, ניתן לטעון כי הביטוי מתייחס רק לכך שמיקומו של משה בין א-לוהים לבין העם הוא שאיפשר לעם לשמוע את דבר הא-לוהים. זאת יכלה להיות עמדתו של ר' מימון.</fn></point> | ||
<point><b>"בַּעֲבוּר יִשְׁמַע הָעָם בְּדַבְּרִי עִמָּךְ"</b> – ר' סעדיה מסביר כי על פסוק זה על דרך הפשט. נאומו של א-לוהים כוון אל משה לבדו, והעם רק האזין לשיחתם. כך יצא שהעם יכל לשמוע את דבר הא-לוהים, ובמקביל להעריך את גדולתו של משה.</point> | <point><b>"בַּעֲבוּר יִשְׁמַע הָעָם בְּדַבְּרִי עִמָּךְ"</b> – ר' סעדיה מסביר כי על פסוק זה על דרך הפשט. נאומו של א-לוהים כוון אל משה לבדו, והעם רק האזין לשיחתם. כך יצא שהעם יכל לשמוע את דבר הא-לוהים, ובמקביל להעריך את גדולתו של משה.</point> | ||
Line 130: | Line 130: | ||
</mekorot> | </mekorot> | ||
<point><b>מדוע התרחש המעבר?</b> רמב"ן מציע כי א-לוהים רצה מלכתחילה שמשה יסביר לעם את שמונה הדברות האחרונות, על מנת שיפגין בפניהם את יכולותיו הנבואיות. בנוסף לכך, את שתי הדברות הראשונות, הוא רצה להעביר להם באופן ישיר, שכן דברות אלו משמשות כעיקרי אמונה ומהוות בסיס לשאר התורה.<fn>כך, בניגוד לעמדה לעיל, רמב"ן טוען כי המעבר היה חלק מן התוכנית המקורית, ולא התרחש כתוצאת פחד העם.</fn></point> | <point><b>מדוע התרחש המעבר?</b> רמב"ן מציע כי א-לוהים רצה מלכתחילה שמשה יסביר לעם את שמונה הדברות האחרונות, על מנת שיפגין בפניהם את יכולותיו הנבואיות. בנוסף לכך, את שתי הדברות הראשונות, הוא רצה להעביר להם באופן ישיר, שכן דברות אלו משמשות כעיקרי אמונה ומהוות בסיס לשאר התורה.<fn>כך, בניגוד לעמדה לעיל, רמב"ן טוען כי המעבר היה חלק מן התוכנית המקורית, ולא התרחש כתוצאת פחד העם.</fn></point> | ||
− | <point><b>"פָּנִים בְּפָנִים"</b> – | + | <point><b>"פָּנִים בְּפָנִים"</b> – על פי הרמב"ן, העם שמע את כל עשרת הדברות "פָּנִים בְּפָנִים", אך הבין רק את שתי הדברות הראשונות.</point> |
− | <point><b>"אָנֹכִי עֹמֵד בֵּין ה' וּבֵינֵיכֶם"</b> – | + | <point><b>"אָנֹכִי עֹמֵד בֵּין ה' וּבֵינֵיכֶם"</b> – ביטוי זה מתייחס לתפקידו של משה כמתווך במהלך חלקו השני של ההתגלות, כאשר משה הסביר את שמונה הדברות האחרונות.</point> |
− | <point><b>מעבר מגוף ראשון לגוף שלישי</b> – | + | <point><b>מעבר מגוף ראשון לגוף שלישי</b> – רמב"ן משתמש במעבר לגוף שלישי על מנת להוכיח כי אכן התרחש שינוי בדובר, ומשה הוא זה שאמר את שמונה הדברות האחרונות. </point> |
− | <point><b>"וַיְדַבֵּר אֱלֹהִים אֵת כָּל הַדְּבָרִים"</b> – | + | <point><b>"וַיְדַבֵּר אֱלֹהִים אֵת כָּל הַדְּבָרִים"</b> – המילה "כָּל" היא המניעה את רמב"ן להציע כי למעשה, העם שמע את כל הדברות מפי א-לוהים (גם אם לא הבין את כולם).</point> |
<point><b>"דַּבֵּר אַתָּה עִמָּנוּ וְנִשְׁמָעָה" – פחד העם</b> – Ramban asserts that this took place before the Decalogue. Even before Hashem began to speak, the nation distanced themselves even further than required by the set boundary and requested that Moshe speak.<fn>Moshe managed to calm them enough that they stood their ground and listened.</fn>  Ramban maintains that the similar description in Devarim which speaks of the elders conveying their fears refers to a different episode, which transpired after the Decalogue.  Assuming that Hashem intended to transmit the rest of the Torah in the same manner, the elders asked Moshe that he instead be an intermediary.  Hashem agreed since He had never intended to do otherwise.</point> | <point><b>"דַּבֵּר אַתָּה עִמָּנוּ וְנִשְׁמָעָה" – פחד העם</b> – Ramban asserts that this took place before the Decalogue. Even before Hashem began to speak, the nation distanced themselves even further than required by the set boundary and requested that Moshe speak.<fn>Moshe managed to calm them enough that they stood their ground and listened.</fn>  Ramban maintains that the similar description in Devarim which speaks of the elders conveying their fears refers to a different episode, which transpired after the Decalogue.  Assuming that Hashem intended to transmit the rest of the Torah in the same manner, the elders asked Moshe that he instead be an intermediary.  Hashem agreed since He had never intended to do otherwise.</point> | ||
<point><b>"מֹשֶׁה יְדַבֵּר וְהָאֱלֹהִים יַעֲנֶנּוּ בְקוֹל"</b> – Ramban maintains that these words refer to Moshe and Hashem's conversation during the three days of preparations for the revelation.<fn>See Ibn Ezra and others above.  It is possible that he explains the verse in this manner, despite maintaining that Moshe did speak during the Decalogue, because the phrase assumes that Hashem responded to Moshe and not vice versa.</fn></point> | <point><b>"מֹשֶׁה יְדַבֵּר וְהָאֱלֹהִים יַעֲנֶנּוּ בְקוֹל"</b> – Ramban maintains that these words refer to Moshe and Hashem's conversation during the three days of preparations for the revelation.<fn>See Ibn Ezra and others above.  It is possible that he explains the verse in this manner, despite maintaining that Moshe did speak during the Decalogue, because the phrase assumes that Hashem responded to Moshe and not vice versa.</fn></point> |
Version as of 01:16, 14 June 2019
עשרת הדברים: ישירות מהקב"ה או דרך משה?
גישות פרשניות
סקירה
התגלותו של א-לוהים במעמד הר סיני, מוצגת בתורה באופנים שונים ואף סותרים, דבר המוליד גישות פרשניות שונות לשאלה - האם העם קיבל את עשרת הדיברות מא-לוהים או ממשה? לתשובות שונות אלו השלכות חשובות לגבי מטרת ההתגלות הא-לוהית בסיני כולה.
בקצו האחד של הסקאלה, רמב"ם ורד"צ מתרכזים בפסוקים בהם משה מוצג כמתווך, וטוענים כי העם שמע רק את קולו של א-לוהים ולא הצליח להבין דבר ממילותיו. משה, אם כן, פעל כמתווך, או אולי כמתרגם, לכל עשרת הדברות. מגישות אלו נובע כי מטרת ההתגלות לא היתה להחדיר בעם אמונה בא-לוהים, אלא דווקא ללמדם להאמין בנבואותיו של משה. בקצו האחר של הסקאלה, רשב"ם, אבן עזרא, ואחרים, מתרכזים בתיאורי הפרשה כמפגש "פנים אל פנים". בהתאם לזאת, הם מניחים כי א-לוהים תקשר עם העם ישירות, והעביר להם את כל עשרת הדברות במטרה לחזק את אמונתם בא-לוהים.
ישנן גם גישות הנמצאות בתווך שבין שני הקצוות הללו, כדוגמת רש"י, רמב"ן ואחרים. פרשנים אלו מחפשים לפתור את הסתירה שבין הפסוקים על ידי אימוץ עמדת ביניים, הגורסת כי ניתן ליצור הפרדה מסוימת בין הדברות. את שתי הדברות הראשונות, קיבלו העם ישירות מפיו של א-לוהים, אך הם נזקקו למשה על מנת שיסביר להם את השמונה הנותרות. רמב"ן מסביר כי היתה מטרה כפולה להתגלות בסיני. ההתגלות נועדה להחדיר אמונה בא-לוהים מצד אחד, ולהחדיר אמונה במשה כנביא מצד שני. יסודות האמונה, אם כן, התקבלו ישירות מפי הא-לוהים, ושאר הדברות הועברו על ידי משה, אשר מנקודה זו ואילך שימש כמורה לעם בכל הנוגע לחוקי האל ומצוות התורה.
לא הבינו אף דיבר
על פי עמדה זו, העם שמע רק את קולו של א-לוהים, אך לא הבין את פשר מילותיו כלל. משה, אם כן, נצרך לתפקד כמתווך בין א-לוהים לבין העם במהלך כל עשרת הדברות. הפרשנים חלוקים בשאלה האם קולו של א-לוהים אותו שמע העם היה מיועד להם, או שהם רק שמעו את קולות השיחה שהתרחשה בין א-לוהים לבין משה.
שמעו את קולות שיחתו של א-לוהים עם משה
העם הקשיב כאשר א-לוהים אמר את עשרת הדברות למשה, אך הוא שמע רק את רחשי קולו של א-לוהים, ולא הצליח לפרש את מילותיו.
אולי רבי עקיבא במכילתא דרבי ישמעאל1, רמב"ם2 , ר' אברהם בן הרמב"ם
שמעו את קול א-לוהים ישירות
על פי גישה זו, א-לוהים דיבר עם העם ישירות, אך מפעת המרחק ביניהם, העם יכלו רק לשמוע קולות ולא מילים ברורות.
הבינו את כל עשרת הדברות
על פי גישה זו, העם שמע את כל עשרת הדברות מפי א-לוהים והבין את כולם. פרשנים התומכים בעמדה זו נחלקים בשאלה האם א-לוהים כיוון את דבריו אל העם או אל משה?
א-לוהים דיבר אל משה
א-לוהים דיבר אל משה בלבד, אך הוא התכוון שהעם כולו יאזין לשיחתם.
א-לוהים דיבר אל העם ישירות
על פי עמדה זו, א-לוהים דיבר אל העם עצמו, והעם, ולא משה, היה קהל היעד של הדברות כולן.
- על פי עמדה זו, מטרת ההתגלות הייתה ללמד את העם להאמין בא-לוהים, כמו שכתוב בספר דברים "אַתָּה הָרְאֵתָ לָדַעַת כִּי ה' הוּא הָאֱלֹהִים"21. התגלות בקנה מידה כה נרחב הינה מאורע יוצא דופן בהיסטוריה העולמית ומהווה את אחת ההוכחות החזקות ביותר לקיום הא-לוהים ומקורה הא-לוהי של התורה. 22
- על פי שד"ל, ישנה אפשרות כי להתגלות היתה מטרה כפולה, לעורר אמונה הן בא-לוהים והן במשה. על ידי כך שהעם שמע את א-לוהים מדבר אל משה לפני הדברות עצמן (ראו פירוט בהמשך), העם הבין את מעמדו הנבואי הרם של משה, ובכך ששמעו בעצמם את א-לוהים מדבר במהלך מתן הדברות, אמונתם בא-לוהים התחזקה.
- דיבר אל כולם – על פי אבן עזרא, מפסוק זה לא ניתן להסיק כי א-לוהים דיבר אל משה לבדו, אלא רק שכאשר א-לוהים דיבר אל משה (ואל העם כולו), מעמדו כנביא אומת. העם פקפק בנבואותיו של משה בעבר, מאחר וסבר כי אדם אשר קיבל נבואה אינו יכול להמשיך לחיות. כך, א-לוהים אומר למשה שכאשר העם יראה אותו מדבר אל משה במהלך מתן הדברות, לא תהיה להם ברירה אלא להכיר בעובדה כי טעו בהנחותיהם.
- שינוי בתוכנית – על פי הרלב"ג ואברבנאל, א-לוהים תכנן במקור לדבר אל משה לבדו ושהעם רק ישמע את שיחתם, ובכך יוגבר אמונם במשה כנביא. משה לאחר מכן הבהיר לא-לוהים כי הוא מעדיף שלא לתפקד כמתווך, ורוצה במפגש פנים אל פנים. כתוצאה מבקשה זו, א-לוהים חזר בו מתוכניתו המקורית.27
- לפני מתן הדברות – שד"ל טוען כי פסוק זה מתייחס לשיחה אשר התרחשה בין א-לוהים לבין משה לפני מתן הדברות.
- על פי אבן עזרא, משה אומר כאן כי העם פחד מן האש, אף על פי שכלל לא עלו בהר.
- תומכים בעמדה זו יכולים גם לטעון כי התכנית המקורית (לולא העם היה מפחד) הייתה שהעם יעלה את הר סיני לאחר מתן הדברות וישמע את שאר תרי"ג המצוות הן מנקודת תצפית גבוהה יותר והן רמה רוחנית גבוהה יותר.29
- לפני מתן הדברות – על פי אבן עזרא, אברבנאל ושד"ל,30 הפסוק מתייחס לשיחה שהתרחשה בין א-לוהים למשה לפני מתן הדברות, ולכן אינו נותן מידע כלל לגבי האופן בו א-לוהים מעביר את הדברות.31
- לפני ובמהלך הדברות – רלב"ג טוען כי פסוק זה מתייחס הן לדבר א-לוהים לפני מתן הדברות, והן למתן הדברות עצמן.32 התיאור של משה מדבר מתייחס לשיחתם המקדימה, אך התיאור של א-לוהים מדבר "בְקוֹל" יכול להתייחס לשניהם.33
- במהלך הדברות – ר' אליעזר מציע כי הפסוק מתייחס למתן הדברות בלבד, אך הוא פשוט בא לומר כי לפני שא-לוהים דיבר אל העם, הוא חיכה שמשה יאמר לו שהעם מוכן.34
הבינו רק שתי דברות
העם כולו קיבל רק שתי דברות ישירות מא-לוהים. הפרשנים חלוקים בשאלה כיצד העם קיבל את שמונה הדברות הנוספות?
שמונה ממשה
מכיוון שהעם פחד, א-לוהים הפסיק לדבר אליהם באופן ישיר לאחר שתי הדברות הראשונות, ובמקום דיבר רק אל משה, אשר מסר לעם את שמונה הדברות הנותרות.
שמעו את קול הא-לוהים
א-לוהים אמר לעם גם את שמונה הדברות הנותרות, אך העם רק שמע את קול א-לוהים ולא הבין את פשר מילותיו. על כן, העם נזקק למשה שיתרגם את דבר הא-לוהים בשמונה הדברות הללו.