Difference between revisions of "The Decalogue: Direct From Hashem or Via Moshe/2/he"
Miriam.Havin (talk | contribs) m |
Miriam.Havin (talk | contribs) m |
||
Line 6: | Line 6: | ||
<div class="overview"> | <div class="overview"> | ||
<h2>סקירה</h2> | <h2>סקירה</h2> | ||
− | <p>התגלותו של א-לוהים במעמד הר סיני, מוצגת בתורה באופנים שונים ואף סותרים, דבר המוליד גישות פרשניות שונות לשאלה - האם העם קיבל את עשרת הדיברות מא-לוהים או ממשה? לתשובות | + | <p>התגלותו של א-לוהים במעמד הר סיני, מוצגת בתורה באופנים שונים ואף סותרים, דבר המוליד גישות פרשניות שונות לשאלה - האם העם קיבל את עשרת הדיברות מא-לוהים או ממשה? לתשובות השונות לשאלה זו השלכות חשובות לגבי מטרת ההתגלות הא-לוהית בסיני כולה.</p> |
− | <p>בקצו האחד של הסקאלה, רמב"ם ורד"צ מתרכזים בפסוקים בהם משה מוצג כמתווך, וטוענים כי העם שמע רק את קולו של א-לוהים ולא הצליח להבין דבר ממילותיו. משה, אם כן, פעל כמתווך, או | + | <p>בקצו האחד של הסקאלה, רמב"ם ורד"צ מתרכזים בפסוקים בהם משה מוצג כמתווך, וטוענים כי העם שמע רק את קולו של א-לוהים ולא הצליח להבין דבר ממילותיו. משה, אם כן, פעל כמתווך, או כמתרגם, לכל עשרת הדברות. מגישות אלו נובע כי מטרת ההתגלות לא היתה להחדיר בעם אמונה בא-לוהים, אלא דווקא ללמדם להאמין בנבואותיו של משה. בקצו האחר של הסקאלה, רשב"ם, אבן עזרא, ואחרים, מתרכזים בתיאורי הפרשה כמפגש "פנים לפנים". בהתאם לזאת, הם מניחים כי א-לוהים תקשר עם העם ישירות, והעביר להם את כל עשרת הדברות במטרה לחזק את אמונתם בא-לוהים.</p> |
− | <p>ישנן גם גישות הנמצאות בתווך שבין שני הקצוות הללו, כדוגמת רש"י, רמב"ן ואחרים. פרשנים אלו מחפשים לפתור את הסתירה שבין הפסוקים על ידי אימוץ עמדת ביניים, הגורסת כי ניתן | + | <p>ישנן גם גישות הנמצאות בתווך שבין שני הקצוות הללו, כדוגמת רש"י, רמב"ן ואחרים. פרשנים אלו מחפשים לפתור את הסתירה שבין הפסוקים על ידי אימוץ עמדת ביניים, הגורסת כי ניתן לחלק את עשרת הדברות לשתי קבוצות. את שתי הדברות הראשונות, קיבלו העם ישירות מפיו של א-לוהים, אך הם נזקקו למשה על מנת שיסביר להם את השמונה הנותרות. רמב"ן מסביר כי היתה מטרה כפולה להתגלות בסיני. ההתגלות נועדה להחדיר אמונה בא-לוהים מצד אחד, ולהחדיר אמונה במשה  כנביא מצד שני. יסודות האמונה, אם כן, התקבלו ישירות מפי הא-לוהים, ושאר הדברות הועברו על ידי משה, אשר מנקודה זו ואילך שימש כמורה לעם בכל הנוגע לחוקי האל ומצוות התורה.</p></div> |
<approaches> | <approaches> | ||
<category>לא הבינו אף דיבר | <category>לא הבינו אף דיבר | ||
− | <p>על פי עמדה זו, העם שמע רק את קולו של א-לוהים, אך לא הבין את פשר מילותיו כלל. משה, אם כן, נצרך לתפקד כמתווך בין א-לוהים לבין העם במהלך כל עשרת הדברות. הפרשנים חלוקים בשאלה האם קולו של א-לוהים אותו שמע העם היה מיועד להם, או שהם רק | + | <p>על פי עמדה זו, העם שמע רק את קולו של א-לוהים, אך לא הבין את פשר מילותיו כלל. משה, אם כן, נצרך לתפקד כמתווך בין א-לוהים לבין העם במהלך כל עשרת הדברות. הפרשנים חלוקים בשאלה האם קולו של א-לוהים אותו שמע העם היה מיועד להם, או שהם רק האזינו לשיחה שהתרחשה בין א-לוהים לבין משה.</p> |
− | <opinion>שמעו את | + | <opinion>שמעו את שיחתו של א-לוהים עם משה |
− | <p>העם הקשיב כאשר א-לוהים אמר את עשרת הדברות למשה, אך הוא שמע רק את רחשי קולו של א-לוהים, ולא הצליח | + | <p>העם הקשיב כאשר א-לוהים אמר את עשרת הדברות למשה, אך הוא שמע רק את רחשי קולו של א-לוהים, ולא הצליח להבין את פשר מילותיו כלל.</p> |
<mekorot> | <mekorot> | ||
<p>אולי רבי עקיבא ב<multilink><a href="MekhiltaBachodesh4" data-aht="source">מכילתא דרבי ישמעאל</a><a href="MekhiltaBachodesh4" data-aht="source">י״ט:י״ט</a><a href="Mekhilta DeRabbi Yishmael Shemot" data-aht="parshan">אודות מכילתא דרבי ישמעאל שמות</a></multilink><fn>כך נדמה שרמב"ם מבין את מילותיו של ר' עקיבא. רד"צ, לעומתו, סובר כי מילותיו של ר' עקיבא מתייחסות לשיחה בין משה לא-לוהים אשר התרחשה לפני מתן הדברות, ולא למתן הדברות עצמן.</fn>, <multilink><a href="RambamHilkhotYesodeiHaTorah7-6" data-aht="source">רמב"ם</a><a href="RambamHilkhotYesodeiHaTorah7-6" data-aht="source">רמב"ם הלכות יסודי התורה ז׳:ו׳</a><a href="RambamHilchotYesodaiHaTorah8-1" data-aht="source">רמב"ם הלכות יסודי התורה ח׳:א׳</a><a href="MorehNevukhim1-37" data-aht="source">מורה נבוכים א':ל״ז</a><a href="RambamMoreh2-32" data-aht="source">מורה נבוכים ב׳:ל״ב</a><a href="RambamMoreh2-33" data-aht="source">מורה נבוכים ב׳:ל״ג</a><a href="R. Moshe b. Maimon (Rambam, Maimonides)" data-aht="parshan">אודות ר' משה בן מיימון</a></multilink><fn>נדמה כי רמב"ם סותר את עצמו בספרו "הלכות יסודי התורה". שם, רמב"ם מניח כי העם לא רק שמע אלא גם הבין את מילותיו של א-לוהים. הוא מתאר סיטואציה בה העם מקשיב לא-לוהים בעוד הוא אומר למשה "לך אמור להן כך וכך". מכאן משתמע כי העם שמע והבין את כל עשרת הדברות עוד בזמן שא-לוהים העביר אותם למשה. אולם, ר' יוסף אלבו בספרו "ספר העיקרים" מציג את הסיטואציה אותה תיאר רמב"ם מעט אחרת. ר' יוסף אלבו כותב כי העם שומע את א-לוהים אומר למשה רק "לך אמר להם שובו לכם לאהליכם", ולא שמע את כל עשרת הדברות. לפי גרסה זו לדבריו של הרמב"ם, הסתירה נפתרת.</fn> , <multilink><a href="RAvrahamShemot20-1" data-aht="source">ר' אברהם בן הרמב"ם</a><a href="RAvrahamShemot20-1" data-aht="source">שמות כ׳:א׳</a><a href="R. Avraham Maimonides" data-aht="parshan">אודות ר׳ אברהם בן הרמב״ם</a></multilink></p> | <p>אולי רבי עקיבא ב<multilink><a href="MekhiltaBachodesh4" data-aht="source">מכילתא דרבי ישמעאל</a><a href="MekhiltaBachodesh4" data-aht="source">י״ט:י״ט</a><a href="Mekhilta DeRabbi Yishmael Shemot" data-aht="parshan">אודות מכילתא דרבי ישמעאל שמות</a></multilink><fn>כך נדמה שרמב"ם מבין את מילותיו של ר' עקיבא. רד"צ, לעומתו, סובר כי מילותיו של ר' עקיבא מתייחסות לשיחה בין משה לא-לוהים אשר התרחשה לפני מתן הדברות, ולא למתן הדברות עצמן.</fn>, <multilink><a href="RambamHilkhotYesodeiHaTorah7-6" data-aht="source">רמב"ם</a><a href="RambamHilkhotYesodeiHaTorah7-6" data-aht="source">רמב"ם הלכות יסודי התורה ז׳:ו׳</a><a href="RambamHilchotYesodaiHaTorah8-1" data-aht="source">רמב"ם הלכות יסודי התורה ח׳:א׳</a><a href="MorehNevukhim1-37" data-aht="source">מורה נבוכים א':ל״ז</a><a href="RambamMoreh2-32" data-aht="source">מורה נבוכים ב׳:ל״ב</a><a href="RambamMoreh2-33" data-aht="source">מורה נבוכים ב׳:ל״ג</a><a href="R. Moshe b. Maimon (Rambam, Maimonides)" data-aht="parshan">אודות ר' משה בן מיימון</a></multilink><fn>נדמה כי רמב"ם סותר את עצמו בספרו "הלכות יסודי התורה". שם, רמב"ם מניח כי העם לא רק שמע אלא גם הבין את מילותיו של א-לוהים. הוא מתאר סיטואציה בה העם מקשיב לא-לוהים בעוד הוא אומר למשה "לך אמור להן כך וכך". מכאן משתמע כי העם שמע והבין את כל עשרת הדברות עוד בזמן שא-לוהים העביר אותם למשה. אולם, ר' יוסף אלבו בספרו "ספר העיקרים" מציג את הסיטואציה אותה תיאר רמב"ם מעט אחרת. ר' יוסף אלבו כותב כי העם שומע את א-לוהים אומר למשה רק "לך אמר להם שובו לכם לאהליכם", ולא שמע את כל עשרת הדברות. לפי גרסה זו לדבריו של הרמב"ם, הסתירה נפתרת.</fn> , <multilink><a href="RAvrahamShemot20-1" data-aht="source">ר' אברהם בן הרמב"ם</a><a href="RAvrahamShemot20-1" data-aht="source">שמות כ׳:א׳</a><a href="R. Avraham Maimonides" data-aht="parshan">אודות ר׳ אברהם בן הרמב״ם</a></multilink></p> | ||
</mekorot> | </mekorot> | ||
− | <point><b>מטרת ההתגלות בסיני</b> – <multilink><a href="RambamHilkhotYesodeiHaTorah7-6" data-aht="source">רמב"ם</a><a href="RambamHilchotYesodaiHaTorah8-1" data-aht="source">רמב"ם הלכות יסודי התורה ח׳:א׳</a><a href="R. Moshe b. Maimon (Rambam, Maimonides)" data-aht="parshan">אודות ר' משה בן מיימון</a></multilink> סובר כי המטרה המרכזית של ההתגלות לא היתה להחדיר אמונה בא-לוהים<fn>לפי רמב"ם, אמונה בא-לוהים לא נרכשת על ידי חוויות נבואיות אלא רק על ידי שכנועים לוגיים. התגלות, אם כן, הכרחית רק על מנת להוכיח את כוחו הנבואי של משה ולא על מנת להוכיח את קיומו של א-לוהים.</fn>, אלא ללמד את העם להאמין בנבואותיו של משה. הדרך הטובה ביותר להשיג מטרה זו היתה לתת לעם לצפות בזמן שא-לוהים דיבר אל משה, מנהיגם. סברה זו מסתמכת על מילותיו של א-לוהים, "הִנֵּה אָנֹכִי בָּא אֵלֶיךָ בְּעַב הֶעָנָן בַּעֲבוּר יִשְׁמַע הָעָם בְּדַבְּרִי עִמָּךְ וְגַם בְּךָ יַאֲמִינוּ לְעוֹלָם".</point> | + | <point><b>מטרת ההתגלות בסיני</b> – <multilink><a href="RambamHilkhotYesodeiHaTorah7-6" data-aht="source">רמב"ם</a><a href="RambamHilchotYesodaiHaTorah8-1" data-aht="source">רמב"ם הלכות יסודי התורה ח׳:א׳</a><a href="R. Moshe b. Maimon (Rambam, Maimonides)" data-aht="parshan">אודות ר' משה בן מיימון</a></multilink> סובר כי המטרה המרכזית של ההתגלות לא היתה להחדיר אמונה בא-לוהים<fn>לפי רמב"ם, אמונה בא-לוהים לא נרכשת על ידי חוויות נבואיות אלא רק על ידי שכנועים לוגיים. התגלות, אם כן, הכרחית רק על מנת להוכיח את כוחו הנבואי של משה ולא על מנת להוכיח את קיומו של א-לוהים.</fn>, אלא דווקא ללמד את העם להאמין בנבואותיו של משה. הדרך הטובה ביותר להשיג מטרה זו היתה לתת לעם לצפות בזמן שא-לוהים דיבר אל משה, מנהיגם. סברה זו מסתמכת על מילותיו של א-לוהים, "הִנֵּה אָנֹכִי בָּא אֵלֶיךָ בְּעַב הֶעָנָן בַּעֲבוּר יִשְׁמַע הָעָם בְּדַבְּרִי עִמָּךְ וְגַם בְּךָ יַאֲמִינוּ לְעוֹלָם".</point> |
− | <point><b>נבואה להמונים</b> – עמדתו של רמב"ם יונקת מאמונתו כי נבואה לעולם אינה יכולה להיות מיועדת לכולם | + | <point><b>נבואה להמונים</b> – עמדתו של רמב"ם יונקת מאמונתו כי נבואה לעולם אינה יכולה להיות מיועדת לכולם, ללא כי התחשבות ביכולתם ורמתם הרוחנית. לדעתו, העם לא היה מוכן או מסוגל להבין את א-לוהים. יש לציין כי רמב"ם אינו פוסל את האפשרות כי אנשים מסוימים, כדוגמת אהרון ובניו, יכלו להבין חלקים  מהנאמר, בהתאם לרמתם הרוחנית.</point> |
− | <point><b>תפקידו של משה</b> – מאחר והעם לא היה ברמה נבואית גבוהה מספיק בכדי להבין את א-לוהים, א-לוהים דיבר רק למשה, אשר לאחר מכן העביר את דבריו של א-לוהים | + | <point><b>תפקידו של משה</b> – מאחר והעם לא היה ברמה נבואית גבוהה מספיק בכדי להבין את א-לוהים, א-לוהים דיבר רק למשה, אשר לאחר מכן העביר את דבריו של א-לוהים לשאר העם.</point> |
− | <point><b>"פָּנִים בְּפָנִים"</b> – ביטוי זה מקשה במיוחד על עמדה זו, מכיוון שעל פי פרשנים אלו, לא התרחש מפגש "פָּנִים בְּפָנִים" כלל, זאת מאחר והעם רק הקשיב כשא-לוהים דיבר אל משה ואפילו אז, הוא לא הצליח להבין את פשר מילותיו.<fn>אברבנאל מתייחס לקושי זה (ראו אבן כספי, דברים ה': ד'-ה'). הביטוי "פָּנִים אֶל פָּנִים" אינו מופיע בשום מקום אחר בתנ"ך, בעוד הביטוי "פָּנִים בְּפָנִים" מופיע כאשר א-לוהים מדבר אל משה (שמות ל"ג: י"א) וכאשר יעקב וגדעון פוגשים מלאכים (בראשית ל"ב:ל"א, שופטים ו':כ"ב).</fn> רמב"ם מסביר כי המילים "פָּנִים בְּפָנִים" מתייחסים לתחושת הבהירות | + | <point><b>"פָּנִים בְּפָנִים"</b> – ביטוי זה מקשה במיוחד על עמדה זו, מכיוון שעל פי פרשנים אלו, לא התרחש מפגש "פָּנִים בְּפָנִים" כלל, זאת מאחר והעם רק הקשיב כשא-לוהים דיבר אל משה ואפילו אז, הוא לא הצליח להבין את פשר מילותיו.<fn>אברבנאל מתייחס לקושי זה (ראו אבן כספי, דברים ה': ד'-ה'). הביטוי "פָּנִים אֶל פָּנִים" אינו מופיע בשום מקום אחר בתנ"ך, בעוד הביטוי "פָּנִים בְּפָנִים" מופיע כאשר א-לוהים מדבר אל משה (שמות ל"ג: י"א) וכאשר יעקב וגדעון פוגשים מלאכים (בראשית ל"ב:ל"א, שופטים ו':כ"ב).</fn> רמב"ם מסביר כי המילים "פָּנִים בְּפָנִים" מתייחסים לתחושת הבהירות אותה חווה העם כאשר תפס את א-לוהים ללא תיווך של מלאך.<fn>ראו, ספורנו, דברים ה': ד'</fn> כלומר, אף כי העם רק שמע את קולו של א-לוהים, הקול נשמע ישירות, ולא דרך שליח. במובן זה, ניתן לכנות את המפגש "פָּנִים בְּפָנִים".</point> |
<point><b>"אָנֹכִי עֹמֵד בֵּין ה' וּבֵינֵיכֶם"</b> – פסוק זה מובן בפשוטו, כמתייחס לתפקידו של משה כמתווך במהלך מתן הדברות עצמן.</point> | <point><b>"אָנֹכִי עֹמֵד בֵּין ה' וּבֵינֵיכֶם"</b> – פסוק זה מובן בפשוטו, כמתייחס לתפקידו של משה כמתווך במהלך מתן הדברות עצמן.</point> | ||
<point><b>"בַּעֲבוּר יִשְׁמַע הָעָם בְּדַבְּרִי עִמָּךְ"</b> – פסוק זה תומך בעמדה המוצגת, שכן אין כאן שום התייחסות לכוונה כלשהי של א-לוהים לדבר ישירות אל העם, אלא רק שהם יקשיבו בעוד א-לוהים מדבר אל משה.</point> | <point><b>"בַּעֲבוּר יִשְׁמַע הָעָם בְּדַבְּרִי עִמָּךְ"</b> – פסוק זה תומך בעמדה המוצגת, שכן אין כאן שום התייחסות לכוונה כלשהי של א-לוהים לדבר ישירות אל העם, אלא רק שהם יקשיבו בעוד א-לוהים מדבר אל משה.</point> | ||
− | <point><b>"קוֹל דְּבָרִים אַתֶּם שֹׁמְעִים"</b> – כדי לתמוך בעמדתם, הפרשנים מציינים כי בפסוקים רבים בספר דברים | + | <point><b>"קוֹל דְּבָרִים אַתֶּם שֹׁמְעִים"</b> – כדי לתמוך בעמדתם, הפרשנים מציינים כי בפסוקים רבים בספר דברים בהם מתוארת ההתגלות, ישנן התייחסויות חוזרות לקולות שהעם שמע, אך לא למילים כלשהן. ראו <a href="Devarim4-10" data-aht="source">דברים ד׳:יב</a>', <a href="Devarim4-33" data-aht="source">ד׳:ל״ג-ל״ו</a>, <a href="Devarim5-19-28" data-aht="source">ה׳:י״ט-כ״ב</a><fn>כלולים כאן הביטויים: "קוֹל דְּבָרִים אַתֶּם שֹׁמְעִים", "הֲשָׁמַע עָם קוֹל אֱלֹהִים", "מִן הַשָּׁמַיִם הִשְׁמִיעֲךָ אֶת קֹלוֹ", "כְּשׇׁמְעֲכֶם אֶת הַקּוֹל", "וְאֶת קֹלוֹ שָׁמַעְנוּ"‏. יש לציין כי שד"ל משתמש בחלקים שונים של פסוקים רבים הכלולים כאן על מנת להוכיח כי א-לוהים דיבר ישירות אל העם. כך, לדוגמא, חרף העובדה כי העם מדבר על שמיעת קולו של א-לוהים, א-לוהים עצמו מקדים לדבריו את המילים: "וְאַשְׁמִעֵם אֶת דְּבָרָי". <br/><br/></fn></point> |
− | <point><b>"מֹשֶׁה יְדַבֵּר וְהָאֱלֹהִים יַעֲנֶנּוּ בְקוֹל"</b> – רמב"ם מציע כי מילים אלו מתייחסות לתפקיד שהוטל על משה במהלך מתן הדברות, להעביר | + | <point><b>"מֹשֶׁה יְדַבֵּר וְהָאֱלֹהִים יַעֲנֶנּוּ בְקוֹל"</b> – רמב"ם מציע כי מילים אלו מתייחסות לתפקיד שהוטל על משה במהלך מתן הדברות, להעביר לעם כל אחת מן הדברות, בדיוק כפי ששמע אותה מפי א-לוהים.<fn>יש לציין כי על פי עמדה זו, בפסוק היה צריך להיכתב "ה' ידבר ומשה יעננו בקול", שכן א-לוהים דיבר ראשון ורק אחר כך משה העביר את דבריו לעם.</fn></point> |
− | <point><b>"וַיֵּרֶד מֹשֶׁה אֶל הָעָם וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם"</b> – על פי גישה זו, פסוק זה מהווה הקדמה למתן עשרת הדברות מפי משה, מהפסוק הבא ואילך.<fn>הפסוק היחיד אשר קוטע את הדברות, "וַיְדַבֵּר אֱלֹהִים אֵת כָּל הַדְּבָרִים", מפריד בין ציון שם הדובר לבין עשרת הדיברות עצמן. זאת מכיוון שהטקסט מנסה לספר לקורא כי גם א-לוהים וגם משה אמרו את עשרת הדברות (א-לוהים אמר אותן למשה, ולאחר מכן, משה אמר אותן לעם)</fn></point> | + | <point><b>"וַיֵּרֶד מֹשֶׁה אֶל הָעָם וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם"</b> – על פי גישה זו, פסוק זה מהווה הקדמה למתן עשרת הדברות מפי משה, אשר הובאו מהפסוק הבא ואילך.<fn>הפסוק היחיד אשר קוטע את הדברות, "וַיְדַבֵּר אֱלֹהִים אֵת כָּל הַדְּבָרִים", מפריד בין ציון שם הדובר לבין עשרת הדיברות עצמן. זאת מכיוון שהטקסט מנסה לספר לקורא כי גם א-לוהים וגם משה אמרו את עשרת הדברות (א-לוהים אמר אותן למשה, ולאחר מכן, משה אמר אותן לעם)</fn></point> |
<point><b>"וַיְדַבֵּר אֱלֹהִים אֵת כָּל הַדְּבָרִים"</b> – רמב"ם מניח כי אף שהדבר לא נאמר מפורשות, משה הנו קהל היעד בפסוק זה, ואליו א-לוהים דיבר את כל הדברים.</point> | <point><b>"וַיְדַבֵּר אֱלֹהִים אֵת כָּל הַדְּבָרִים"</b> – רמב"ם מניח כי אף שהדבר לא נאמר מפורשות, משה הנו קהל היעד בפסוק זה, ואליו א-לוהים דיבר את כל הדברים.</point> | ||
− | <point><b>"דַּבֵּר אַתָּה עִמָּנוּ וְנִשְׁמָעָה"</b> – המקורות אינם מתייחסים באופן ישיר | + | <point><b>"דַּבֵּר אַתָּה עִמָּנוּ וְנִשְׁמָעָה"</b> – המקורות אינם מתייחסים באופן ישיר לפחד העם, אך סביר כי היו טוענים שקול א-לוהים לבדו הספיק על מנת להפחיד אותם. משום כך, לאחר מתן הדברות, הם ביקשו כי בעתיד, משה יקבל את דבר הא-לוהים באופן פרטי. לולא העם היה מפחד, יתכן כי היו שומעים את כל השיחות שהתנהלו בין א-לוהים למשה.</point> |
− | <point><b>צורת יחיד</b> – רמב"ם מסביר כי מכיוון שא-לוהים דיבר רק אל משה, הוא דיבר ביחיד ("לְךָ", "עָשִׂיתָ", "תִּגְנֹב" וכו'), ולא ברבים, כפי שניתן היה לצפות שיעשה | + | <point><b>צורת יחיד</b> – רמב"ם מסביר כי מכיוון שא-לוהים דיבר רק אל משה, הוא דיבר ביחיד ("לְךָ", "עָשִׂיתָ", "תִּגְנֹב" וכו'), ולא ברבים, כפי שניתן היה לצפות שיעשה במידה והיה מדבר אל כל העם.</point> |
− | <point><b>מעבר מגוף ראשון לגוף שלישי</b> – סביר כי גישה זו מייחסת את המעבר מגוף ראשון לשלישי לשיקולים ספרותיים ואינה מייחסת | + | <point><b>מעבר מגוף ראשון לגוף שלישי</b> – סביר כי גישה זו מייחסת את המעבר מגוף ראשון לשלישי לשיקולים ספרותיים ואינה מייחסת לו חשיבות יתרה. <fn>ראו אבן עזרא למטה.</fn></point> |
<point><b>"אנכי ולא יהיה לך מפי הגבורה שמענום"</b> – רמב"ם מסביר כי חז"ל מתכוונים באמירה זו רק לכך שהעם יכלו לבדם לפתח הבנה כלשהי של שתי הדברות הראשונות, מבלי שיצטרכו למשה שיסביר להם אותן.</point> | <point><b>"אנכי ולא יהיה לך מפי הגבורה שמענום"</b> – רמב"ם מסביר כי חז"ל מתכוונים באמירה זו רק לכך שהעם יכלו לבדם לפתח הבנה כלשהי של שתי הדברות הראשונות, מבלי שיצטרכו למשה שיסביר להם אותן.</point> | ||
</opinion> | </opinion> | ||
Line 132: | Line 132: | ||
<point><b>"פָּנִים בְּפָנִים"</b> – על פי הרמב"ן, העם שמע את כל עשרת הדברות "פָּנִים בְּפָנִים", אך הבין רק את שתי הדברות הראשונות.</point> | <point><b>"פָּנִים בְּפָנִים"</b> – על פי הרמב"ן, העם שמע את כל עשרת הדברות "פָּנִים בְּפָנִים", אך הבין רק את שתי הדברות הראשונות.</point> | ||
<point><b>"אָנֹכִי עֹמֵד בֵּין ה' וּבֵינֵיכֶם"</b> – ביטוי זה מתייחס לתפקידו של משה כמתווך במהלך חלקו השני של ההתגלות, כאשר משה הסביר את שמונה הדברות האחרונות.</point> | <point><b>"אָנֹכִי עֹמֵד בֵּין ה' וּבֵינֵיכֶם"</b> – ביטוי זה מתייחס לתפקידו של משה כמתווך במהלך חלקו השני של ההתגלות, כאשר משה הסביר את שמונה הדברות האחרונות.</point> | ||
− | <point><b>מעבר מגוף ראשון לגוף שלישי</b> – רמב"ן משתמש במעבר לגוף שלישי על מנת להוכיח כי אכן התרחש שינוי בדובר, ומשה הוא זה שאמר את שמונה הדברות האחרונות. | + | <point><b>מעבר מגוף ראשון לגוף שלישי</b> – רמב"ן משתמש במעבר לגוף שלישי על מנת להוכיח כי אכן התרחש שינוי בדובר, ומשה הוא זה שאמר את שמונה הדברות האחרונות.</point> |
<point><b>"וַיְדַבֵּר אֱלֹהִים אֵת כָּל הַדְּבָרִים"</b> – המילה "כָּל" היא המניעה את רמב"ן להציע כי למעשה, העם שמע את כל הדברות מפי א-לוהים (גם אם לא הבין את כולם).</point> | <point><b>"וַיְדַבֵּר אֱלֹהִים אֵת כָּל הַדְּבָרִים"</b> – המילה "כָּל" היא המניעה את רמב"ן להציע כי למעשה, העם שמע את כל הדברות מפי א-לוהים (גם אם לא הבין את כולם).</point> | ||
<point><b>"דַּבֵּר אַתָּה עִמָּנוּ וְנִשְׁמָעָה" – פחד העם</b> – רמב"ן טוען כי התרחשות זה ארעה לפני מתן הדברות. לפני שא-לוהים החל לדבר, העם התרחק מן ההר יותר משנצטרך וביקש כי משה ישמש כמתווך ביניהם.<fn>משה הצליח להרגיע אותם מספיק על מנת שישארו במקומם ויקשיבו.</fn> רמב"ן טוען כי התיאור בספר דברים, אשר מזכיר רבות את התיאור הנ"ל, מתייחס למעשה לתקרית אחרת, אשר ארעה במהלך מתן הדברות. זקני העם, אשר פעלו תחת ההנחה כי א-לוהים תכנן להעביר להם את כל הדברות ישירות, ביקשו ממשה שישמש כמתווך ביניהם. משה הסכים מאחר וזו הייתה התוכנית לאורך כל הדרך.</point> | <point><b>"דַּבֵּר אַתָּה עִמָּנוּ וְנִשְׁמָעָה" – פחד העם</b> – רמב"ן טוען כי התרחשות זה ארעה לפני מתן הדברות. לפני שא-לוהים החל לדבר, העם התרחק מן ההר יותר משנצטרך וביקש כי משה ישמש כמתווך ביניהם.<fn>משה הצליח להרגיע אותם מספיק על מנת שישארו במקומם ויקשיבו.</fn> רמב"ן טוען כי התיאור בספר דברים, אשר מזכיר רבות את התיאור הנ"ל, מתייחס למעשה לתקרית אחרת, אשר ארעה במהלך מתן הדברות. זקני העם, אשר פעלו תחת ההנחה כי א-לוהים תכנן להעביר להם את כל הדברות ישירות, ביקשו ממשה שישמש כמתווך ביניהם. משה הסכים מאחר וזו הייתה התוכנית לאורך כל הדרך.</point> |
Version as of 13:17, 15 June 2019
עשרת הדברים: ישירות מהקב"ה או דרך משה?
גישות פרשניות
סקירה
התגלותו של א-לוהים במעמד הר סיני, מוצגת בתורה באופנים שונים ואף סותרים, דבר המוליד גישות פרשניות שונות לשאלה - האם העם קיבל את עשרת הדיברות מא-לוהים או ממשה? לתשובות השונות לשאלה זו השלכות חשובות לגבי מטרת ההתגלות הא-לוהית בסיני כולה.
בקצו האחד של הסקאלה, רמב"ם ורד"צ מתרכזים בפסוקים בהם משה מוצג כמתווך, וטוענים כי העם שמע רק את קולו של א-לוהים ולא הצליח להבין דבר ממילותיו. משה, אם כן, פעל כמתווך, או כמתרגם, לכל עשרת הדברות. מגישות אלו נובע כי מטרת ההתגלות לא היתה להחדיר בעם אמונה בא-לוהים, אלא דווקא ללמדם להאמין בנבואותיו של משה. בקצו האחר של הסקאלה, רשב"ם, אבן עזרא, ואחרים, מתרכזים בתיאורי הפרשה כמפגש "פנים לפנים". בהתאם לזאת, הם מניחים כי א-לוהים תקשר עם העם ישירות, והעביר להם את כל עשרת הדברות במטרה לחזק את אמונתם בא-לוהים.
ישנן גם גישות הנמצאות בתווך שבין שני הקצוות הללו, כדוגמת רש"י, רמב"ן ואחרים. פרשנים אלו מחפשים לפתור את הסתירה שבין הפסוקים על ידי אימוץ עמדת ביניים, הגורסת כי ניתן לחלק את עשרת הדברות לשתי קבוצות. את שתי הדברות הראשונות, קיבלו העם ישירות מפיו של א-לוהים, אך הם נזקקו למשה על מנת שיסביר להם את השמונה הנותרות. רמב"ן מסביר כי היתה מטרה כפולה להתגלות בסיני. ההתגלות נועדה להחדיר אמונה בא-לוהים מצד אחד, ולהחדיר אמונה במשה כנביא מצד שני. יסודות האמונה, אם כן, התקבלו ישירות מפי הא-לוהים, ושאר הדברות הועברו על ידי משה, אשר מנקודה זו ואילך שימש כמורה לעם בכל הנוגע לחוקי האל ומצוות התורה.
לא הבינו אף דיבר
על פי עמדה זו, העם שמע רק את קולו של א-לוהים, אך לא הבין את פשר מילותיו כלל. משה, אם כן, נצרך לתפקד כמתווך בין א-לוהים לבין העם במהלך כל עשרת הדברות. הפרשנים חלוקים בשאלה האם קולו של א-לוהים אותו שמע העם היה מיועד להם, או שהם רק האזינו לשיחה שהתרחשה בין א-לוהים לבין משה.
שמעו את שיחתו של א-לוהים עם משה
העם הקשיב כאשר א-לוהים אמר את עשרת הדברות למשה, אך הוא שמע רק את רחשי קולו של א-לוהים, ולא הצליח להבין את פשר מילותיו כלל.
אולי רבי עקיבא במכילתא דרבי ישמעאל1, רמב"ם2 , ר' אברהם בן הרמב"ם
שמעו את קול א-לוהים ישירות
על פי גישה זו, א-לוהים דיבר עם העם ישירות, אך מפעת המרחק ביניהם, העם יכלו רק לשמוע קולות ולא מילים ברורות.
הבינו את כל עשרת הדברות
על פי גישה זו, העם שמע את כל עשרת הדברות מפי א-לוהים והבין את כולם. פרשנים התומכים בעמדה זו נחלקים בשאלה האם א-לוהים כיוון את דבריו אל העם או אל משה?
א-לוהים דיבר אל משה
א-לוהים דיבר אל משה בלבד, אך הוא התכוון שהעם כולו יאזין לשיחתם.
א-לוהים דיבר אל העם ישירות
על פי עמדה זו, א-לוהים דיבר אל העם עצמו, והעם, ולא משה, היה קהל היעד של הדברות כולן.
- על פי עמדה זו, מטרת ההתגלות הייתה ללמד את העם להאמין בא-לוהים, כמו שכתוב בספר דברים "אַתָּה הָרְאֵתָ לָדַעַת כִּי ה' הוּא הָאֱלֹהִים"21. התגלות בקנה מידה כה נרחב הינה מאורע יוצא דופן בהיסטוריה העולמית ומהווה את אחת ההוכחות החזקות ביותר לקיום הא-לוהים ומקורה הא-לוהי של התורה. 22
- על פי שד"ל, ישנה אפשרות כי להתגלות היתה מטרה כפולה, לעורר אמונה הן בא-לוהים והן במשה. על ידי כך שהעם שמע את א-לוהים מדבר אל משה לפני הדברות עצמן (ראו פירוט בהמשך), העם הבין את מעמדו הנבואי הרם של משה, ובכך ששמעו בעצמם את א-לוהים מדבר במהלך מתן הדברות, אמונתם בא-לוהים התחזקה.
- דיבר אל כולם – על פי אבן עזרא, מפסוק זה לא ניתן להסיק כי א-לוהים דיבר אל משה לבדו, אלא רק שכאשר א-לוהים דיבר אל משה (ואל העם כולו), מעמדו כנביא אומת. העם פקפק בנבואותיו של משה בעבר, מאחר וסבר כי אדם אשר קיבל נבואה אינו יכול להמשיך לחיות. כך, א-לוהים אומר למשה שכאשר העם יראה אותו מדבר אל משה במהלך מתן הדברות, לא תהיה להם ברירה אלא להכיר בעובדה כי טעו בהנחותיהם.
- שינוי בתוכנית – על פי הרלב"ג ואברבנאל, א-לוהים תכנן במקור לדבר אל משה לבדו ושהעם רק ישמע את שיחתם, ובכך יוגבר אמונם במשה כנביא. משה לאחר מכן הבהיר לא-לוהים כי הוא מעדיף שלא לתפקד כמתווך, ורוצה במפגש פנים אל פנים. כתוצאה מבקשה זו, א-לוהים חזר בו מתוכניתו המקורית.27
- לפני מתן הדברות – שד"ל טוען כי פסוק זה מתייחס לשיחה אשר התרחשה בין א-לוהים לבין משה לפני מתן הדברות.
- על פי אבן עזרא, משה אומר כאן כי העם פחד מן האש, אף על פי שכלל לא עלו בהר.
- תומכים בעמדה זו יכולים גם לטעון כי התכנית המקורית (לולא העם היה מפחד) הייתה שהעם יעלה את הר סיני לאחר מתן הדברות וישמע את שאר תרי"ג המצוות הן מנקודת תצפית גבוהה יותר והן רמה רוחנית גבוהה יותר.29
- לפני מתן הדברות – על פי אבן עזרא, אברבנאל ושד"ל,30 הפסוק מתייחס לשיחה שהתרחשה בין א-לוהים למשה לפני מתן הדברות, ולכן אינו נותן מידע כלל לגבי האופן בו א-לוהים מעביר את הדברות.31
- לפני ובמהלך הדברות – רלב"ג טוען כי פסוק זה מתייחס הן לדבר א-לוהים לפני מתן הדברות, והן למתן הדברות עצמן.32 התיאור של משה מדבר מתייחס לשיחתם המקדימה, אך התיאור של א-לוהים מדבר "בְקוֹל" יכול להתייחס לשניהם.33
- במהלך הדברות – ר' אליעזר מציע כי הפסוק מתייחס למתן הדברות בלבד, אך הוא פשוט בא לומר כי לפני שא-לוהים דיבר אל העם, הוא חיכה שמשה יאמר לו שהעם מוכן.34
הבינו רק שתי דברות
העם כולו קיבל רק שתי דברות ישירות מא-לוהים. הפרשנים חלוקים בשאלה כיצד העם קיבל את שמונה הדברות הנוספות?
שמונה ממשה
מכיוון שהעם פחד, א-לוהים הפסיק לדבר אליהם באופן ישיר לאחר שתי הדברות הראשונות, ובמקום דיבר רק אל משה, אשר מסר לעם את שמונה הדברות הנותרות.
שמעו את קול הא-לוהים
א-לוהים אמר לעם גם את שמונה הדברות הנותרות, אך העם רק שמע את קול א-לוהים ולא הבין את פשר מילותיו. על כן, העם נזקק למשה שיתרגם את דבר הא-לוהים בשמונה הדברות הללו.