Difference between revisions of "The Decalogue: Direct From Hashem or Via Moshe/2/he"
m |
|||
Line 6: | Line 6: | ||
<div class="overview"> | <div class="overview"> | ||
<h2>סקירה</h2> | <h2>סקירה</h2> | ||
− | <p>התגלותו של | + | <p>התגלותו של ה' במעמד הר סיני מוצגת בתורה באופנים שונים ואף סותרים, דבר המוליד גישות פרשניות שונות לשאלה: האם העם קיבל את עשרת הדיברות מה' או ממשה? לתשובות השונות לשאלה זו השלכות חשובות לגבי מטרת ההתגלות הא-לוהית בסיני כולה.</p> |
− | <p>בקצה האחד של הספקטרום, רמב"ם ורד"צ הופמן מתרכזים בפסוקים בהם משה מוצג כמתווך, וטוענים כי העם שמע רק את קולו של | + | <p>בקצה האחד של הספקטרום, רמב"ם ורד"צ הופמן מתרכזים בפסוקים בהם משה מוצג כמתווך, וטוענים כי העם שמע רק את קולו של ה' ולא הצליח להבין דבר ממילותיו. משה, אם כן, פעל כמתווך, או כמתרגם, לכל עשרת הדברות. מגישות אלו נובע כי מטרת ההתגלות לא היתה להחדיר בעם אמונה בה', אלא דווקא ללמדם להאמין בנבואותיו של משה. בקצה האחר, רשב"ם, אבן עזרא, ואחרים, מתרכזים בתיאורי הפרשה כמפגש "פנים לפנים". בהתאם לכך, הם מניחים כי ה' תקשר עם העם ישירות, והעביר להם את כל עשרת הדברות במטרה לחזק את אמונתם בא-לוהים.</p> |
− | <p>ישנן גם גישות הנמצאות בתווך שבין שני הקצוות הללו, כדוגמת רש"י, רמב"ן, ואחרים. פרשנים אלו מחפשים לפתור את הסתירה שבין הפסוקים על ידי אימוץ עמדת ביניים, הגורסת כי ניתן לחלק את עשרת הדברות לשתי קבוצות. את שתי הדברות הראשונות, קיבלו העם ישירות מפיו של | + | <p>ישנן גם גישות הנמצאות בתווך שבין שני הקצוות הללו, כדוגמת רש"י, רמב"ן, ואחרים. פרשנים אלו מחפשים לפתור את הסתירה שבין הפסוקים על ידי אימוץ עמדת ביניים, הגורסת כי ניתן לחלק את עשרת הדברות לשתי קבוצות. את שתי הדברות הראשונות, קיבלו העם ישירות מפיו של הקב"ה, אך הם נזקקו למשה על מנת שיסביר להם את השמונה הנותרות. רמב"ן מסביר כי היתה מטרה כפולה להתגלות בסיני. ההתגלות נועדה להחדיר אמונה בא-לוהים מצד אחד, ולהחדיר אמונה במשה כנביא מצד שני. יסודות האמונה, אם כן, התקבלו ישירות מפי ה', ושאר הדברות הועברו על ידי משה, אשר מנקודה זו ואילך שימש כמורה לעם בכל הנוגע לחוקי הא-ל ומצוות התורה.</p></div> |
<approaches> | <approaches> | ||
<category>לא הבינו אף דיבר | <category>לא הבינו אף דיבר | ||
− | <p>על פי עמדה זו, העם שמע רק את קולו של | + | <p>על פי עמדה זו, העם שמע רק את קולו של ה', אך לא הבין את פשר מילותיו כלל. משה, אם כן, נצרך לתפקד כמתווך בין הקב"ה לבין העם במהלך כל עשרת הדברות. הפרשנים חלוקים בשאלה האם קולו של ה' אותו שמע העם היה מיועד להם, או שהם רק האזינו לשיחה שהתרחשה בין ה' ומשה.</p> |
<opinion>שמעו את שיחתו של א-לוהים עם משה | <opinion>שמעו את שיחתו של א-לוהים עם משה | ||
− | <p>העם הקשיב כאשר | + | <p>העם הקשיב כאשר ה' אמר את עשרת הדברות למשה, אך הוא שמע רק את רחשי הקול הא-לוהי, ולא הצליח להבין את פשר מילותיו כלל.</p> |
<mekorot> | <mekorot> | ||
<p>אולי רבי עקיבא ב<multilink><a href="MekhiltaBachodesh4" data-aht="source">מכילתא דרבי ישמעאל</a><a href="MekhiltaBachodesh4" data-aht="source">י״ט:י״ט</a><a href="Mekhilta DeRabbi Yishmael Shemot" data-aht="parshan">אודות מכילתא דרבי ישמעאל שמות</a></multilink>,<fn>כך נדמה שרמב"ם מבין את מילותיו של ר' עקיבא. רד"צ הופמן, לעומתו, סובר כי מילותיו של ר' עקיבא מתייחסות לשיחה בין משה לא-לוהים אשר התרחשה לפני מתן הדברות, ולא למתן הדברות עצמן.</fn> <multilink><a href="RambamHilkhotYesodeiHaTorah7-6" data-aht="source">רמב"ם</a><a href="RambamHilkhotYesodeiHaTorah7-6" data-aht="source">רמב"ם הלכות יסודי התורה ז׳:ו׳</a><a href="RambamHilchotYesodaiHaTorah8-1" data-aht="source">רמב"ם הלכות יסודי התורה ח׳:א׳</a><a href="MorehNevukhim1-37" data-aht="source">מורה נבוכים א':ל״ז</a><a href="RambamMoreh2-32" data-aht="source">מורה נבוכים ב׳:ל״ב</a><a href="RambamMoreh2-33" data-aht="source">מורה נבוכים ב׳:ל״ג</a><a href="R. Moshe b. Maimon (Rambam, Maimonides)" data-aht="parshan">אודות ר' משה בן מיימון</a></multilink>,<fn>נדמה כי רמב"ם סותר את עצמו בספרו "הלכות יסודי התורה". שם, רמב"ם מניח כי העם לא רק שמע אלא גם הבין את מילותיו של א-לוהים. הוא מתאר סיטואציה בה העם מקשיב לא-לוהים בעוד הוא אומר למשה "לך אמור להן כך וכך". מכאן משתמע כי העם שמע והבין את כל עשרת הדברות עוד בזמן שא-לוהים העביר אותם למשה. אולם, ר' יוסף אלבו בספרו "ספר העיקרים" מציג את הסיטואציה אותה תיאר רמב"ם מעט אחרת. ר' יוסף אלבו כותב כי העם שומע את א-לוהים אומר למשה רק "לך אמר להם שובו לכם לאהליכם", ולא שמע את כל עשרת הדברות. לפי גרסה זו לדבריו של הרמב"ם, הסתירה נפתרת.</fn> <multilink><a href="RAvrahamShemot20-1" data-aht="source">ר' אברהם בן הרמב"ם</a><a href="RAvrahamShemot20-1" data-aht="source">שמות כ׳:א׳</a><a href="R. Avraham Maimonides" data-aht="parshan">אודות ר׳ אברהם בן הרמב״ם</a></multilink></p> | <p>אולי רבי עקיבא ב<multilink><a href="MekhiltaBachodesh4" data-aht="source">מכילתא דרבי ישמעאל</a><a href="MekhiltaBachodesh4" data-aht="source">י״ט:י״ט</a><a href="Mekhilta DeRabbi Yishmael Shemot" data-aht="parshan">אודות מכילתא דרבי ישמעאל שמות</a></multilink>,<fn>כך נדמה שרמב"ם מבין את מילותיו של ר' עקיבא. רד"צ הופמן, לעומתו, סובר כי מילותיו של ר' עקיבא מתייחסות לשיחה בין משה לא-לוהים אשר התרחשה לפני מתן הדברות, ולא למתן הדברות עצמן.</fn> <multilink><a href="RambamHilkhotYesodeiHaTorah7-6" data-aht="source">רמב"ם</a><a href="RambamHilkhotYesodeiHaTorah7-6" data-aht="source">רמב"ם הלכות יסודי התורה ז׳:ו׳</a><a href="RambamHilchotYesodaiHaTorah8-1" data-aht="source">רמב"ם הלכות יסודי התורה ח׳:א׳</a><a href="MorehNevukhim1-37" data-aht="source">מורה נבוכים א':ל״ז</a><a href="RambamMoreh2-32" data-aht="source">מורה נבוכים ב׳:ל״ב</a><a href="RambamMoreh2-33" data-aht="source">מורה נבוכים ב׳:ל״ג</a><a href="R. Moshe b. Maimon (Rambam, Maimonides)" data-aht="parshan">אודות ר' משה בן מיימון</a></multilink>,<fn>נדמה כי רמב"ם סותר את עצמו בספרו "הלכות יסודי התורה". שם, רמב"ם מניח כי העם לא רק שמע אלא גם הבין את מילותיו של א-לוהים. הוא מתאר סיטואציה בה העם מקשיב לא-לוהים בעוד הוא אומר למשה "לך אמור להן כך וכך". מכאן משתמע כי העם שמע והבין את כל עשרת הדברות עוד בזמן שא-לוהים העביר אותם למשה. אולם, ר' יוסף אלבו בספרו "ספר העיקרים" מציג את הסיטואציה אותה תיאר רמב"ם מעט אחרת. ר' יוסף אלבו כותב כי העם שומע את א-לוהים אומר למשה רק "לך אמר להם שובו לכם לאהליכם", ולא שמע את כל עשרת הדברות. לפי גרסה זו לדבריו של הרמב"ם, הסתירה נפתרת.</fn> <multilink><a href="RAvrahamShemot20-1" data-aht="source">ר' אברהם בן הרמב"ם</a><a href="RAvrahamShemot20-1" data-aht="source">שמות כ׳:א׳</a><a href="R. Avraham Maimonides" data-aht="parshan">אודות ר׳ אברהם בן הרמב״ם</a></multilink></p> | ||
</mekorot> | </mekorot> | ||
− | <point><b>מטרת ההתגלות בסיני</b> – <multilink><a href="RambamHilkhotYesodeiHaTorah7-6" data-aht="source">רמב"ם</a><a href="RambamHilchotYesodaiHaTorah8-1" data-aht="source">רמב"ם הלכות יסודי התורה ח׳:א׳</a><a href="R. Moshe b. Maimon (Rambam, Maimonides)" data-aht="parshan">אודות ר' משה בן מיימון</a></multilink> סובר כי המטרה המרכזית של ההתגלות לא היתה להחדיר אמונה | + | <point><b>מטרת ההתגלות בסיני</b> – <multilink><a href="RambamHilkhotYesodeiHaTorah7-6" data-aht="source">רמב"ם</a><a href="RambamHilchotYesodaiHaTorah8-1" data-aht="source">רמב"ם הלכות יסודי התורה ח׳:א׳</a><a href="R. Moshe b. Maimon (Rambam, Maimonides)" data-aht="parshan">אודות ר' משה בן מיימון</a></multilink> סובר כי המטרה המרכזית של ההתגלות לא היתה להחדיר אמונה בה',<fn>לפי רמב"ם, אמונה בא-לוהים לא נרכשת על ידי חוויות נבואיות אלא רק על ידי שכנועים לוגיים. התגלות, אם כן, הכרחית רק על מנת להוכיח את כוחו הנבואי של משה ולא על מנת להוכיח את קיומו של א-לוהים.</fn> אלא דווקא ללמד את העם להאמין בנבואותיו של משה. הדרך הטובה ביותר להשיג מטרה זו היתה לתת לעם לצפות בזמן שה' דיבר אל משה, מנהיגם. סברה זו מסתמכת על מילותיו של הקב"ה, "הִנֵּה אָנֹכִי בָּא אֵלֶיךָ בְּעַב הֶעָנָן בַּעֲבוּר יִשְׁמַע הָעָם בְּדַבְּרִי עִמָּךְ וְגַם בְּךָ יַאֲמִינוּ לְעוֹלָם".</point> |
− | <point><b>נבואה להמונים</b> – עמדתו של רמב"ם יונקת מאמונתו כי נבואה לעולם אינה יכולה להיות מיועדת לכולם, ללא | + | <point><b>נבואה להמונים</b> – עמדתו של רמב"ם יונקת מאמונתו כי נבואה לעולם אינה יכולה להיות מיועדת לכולם, ללא התחשבות ביכולתם ורמתם הרוחנית. לדעתו, העם לא היה מוכן או מסוגל להבין את ה'. יש לציין כי רמב"ם אינו פוסל את האפשרות כי אנשים מסוימים, כדוגמת אהרן ובניו, יכלו להבין חלקים מהנאמר, בהתאם לרמתם הרוחנית.</point> |
− | <point><b>תפקידו של משה</b> – מאחר והעם לא היה ברמה נבואית גבוהה מספיק בכדי להבין את | + | <point><b>תפקידו של משה</b> – מאחר והעם לא היה ברמה נבואית גבוהה מספיק בכדי להבין את ה', הוא דיבר רק למשה, אשר לאחר מכן העביר את דברי ה' לשאר העם.</point> |
− | <point><b>"פָּנִים בְּפָנִים"</b> – ביטוי זה מקשה במיוחד על עמדה זו, מכיוון שעל פי פרשנים אלו, לא התרחש מפגש "פָּנִים בְּפָנִים" כלל, זאת מאחר והעם רק הקשיב | + | <point><b>"פָּנִים בְּפָנִים"</b> – ביטוי זה מקשה במיוחד על עמדה זו, מכיוון שעל פי פרשנים אלו, לא התרחש מפגש "פָּנִים בְּפָנִים" כלל, זאת מאחר והעם רק הקשיב כאשר ה' דיבר אל משה ואפילו אז, הוא לא הצליח להבין את פשר מילותיו.<fn>אברבנאל מתייחס לקושי זה (ראו אבן כספי, דברים ה': ד'-ה'). הביטוי "פָּנִים אֶל פָּנִים" אינו מופיע בשום מקום אחר בתנ"ך, בעוד הביטוי "פָּנִים בְּפָנִים" מופיע כאשר א-לוהים מדבר אל משה (שמות ל"ג: י"א) וכאשר יעקב וגדעון פוגשים מלאכים (בראשית ל"ב:ל"א, שופטים ו':כ"ב).</fn> רמב"ם מסביר כי המילים "פָּנִים בְּפָנִים" מתייחסים לתחושת הבהירות אותה חווה העם כאשר קלט את קול א-לוהים ללא תיווך של מלאך.<fn>ראו, ספורנו, דברים ה': ד'</fn> כלומר, אף כי העם רק שמע את קולו של ה', הקול נשמע ישירות, ולא דרך שליח. במובן זה, ניתן לכנות את המפגש "פָּנִים בְּפָנִים".</point> |
− | <point><b>"אָנֹכִי עֹמֵד בֵּין ה' וּבֵינֵיכֶם"</b> – פסוק זה | + | <point><b>"אָנֹכִי עֹמֵד בֵּין ה' וּבֵינֵיכֶם"</b> – פסוק זה מתפרש כפשוטו, כמתייחס לתפקידו של משה כמתווך במהלך מתן הדברות עצמן.</point> |
− | <point><b>"בַּעֲבוּר יִשְׁמַע הָעָם בְּדַבְּרִי עִמָּךְ"</b> – פסוק זה תומך בעמדה המוצגת, שכן אין כאן שום התייחסות לכוונה כלשהי של | + | <point><b>"בַּעֲבוּר יִשְׁמַע הָעָם בְּדַבְּרִי עִמָּךְ"</b> – פסוק זה תומך בעמדה המוצגת, שכן אין כאן שום התייחסות לכוונה כלשהי של ה' לדבר ישירות אל העם, אלא רק שהם יקשיבו בעוד הקב"ה מדבר אל משה.</point> |
<point><b>"קוֹל דְּבָרִים אַתֶּם שֹׁמְעִים"</b> – כדי לתמוך בעמדתם, הפרשנים מציינים כי בפסוקים רבים בספר דברים בהם מתוארת ההתגלות, ישנן התייחסויות חוזרות לקולות שהעם שמע, אך לא למילים כלשהן. ראו <a href="Devarim4-10" data-aht="source">דברים ד׳:י"ב</a>, <a href="Devarim4-33" data-aht="source">ד׳:ל״ג-ל״ו</a>, <a href="Devarim5-19-28" data-aht="source">ה׳:י״ט-כ״ב</a>.<fn>כלולים כאן הביטויים: "קוֹל דְּבָרִים אַתֶּם שֹׁמְעִים", "הֲשָׁמַע עָם קוֹל אֱלֹהִים", "מִן הַשָּׁמַיִם הִשְׁמִיעֲךָ אֶת קֹלוֹ", "כְּשׇׁמְעֲכֶם אֶת הַקּוֹל", "וְאֶת קֹלוֹ שָׁמַעְנוּ"‏. יש לציין כי שד"ל משתמש בחלקים שונים של פסוקים רבים הכלולים כאן על מנת להוכיח כי א-לוהים דיבר ישירות אל העם. כך, לדוגמא, חרף העובדה כי העם מדבר על שמיעת קולו של א-לוהים, א-לוהים עצמו מקדים לדבריו את המילים: "וְאַשְׁמִעֵם אֶת דְּבָרָי".</fn></point> | <point><b>"קוֹל דְּבָרִים אַתֶּם שֹׁמְעִים"</b> – כדי לתמוך בעמדתם, הפרשנים מציינים כי בפסוקים רבים בספר דברים בהם מתוארת ההתגלות, ישנן התייחסויות חוזרות לקולות שהעם שמע, אך לא למילים כלשהן. ראו <a href="Devarim4-10" data-aht="source">דברים ד׳:י"ב</a>, <a href="Devarim4-33" data-aht="source">ד׳:ל״ג-ל״ו</a>, <a href="Devarim5-19-28" data-aht="source">ה׳:י״ט-כ״ב</a>.<fn>כלולים כאן הביטויים: "קוֹל דְּבָרִים אַתֶּם שֹׁמְעִים", "הֲשָׁמַע עָם קוֹל אֱלֹהִים", "מִן הַשָּׁמַיִם הִשְׁמִיעֲךָ אֶת קֹלוֹ", "כְּשׇׁמְעֲכֶם אֶת הַקּוֹל", "וְאֶת קֹלוֹ שָׁמַעְנוּ"‏. יש לציין כי שד"ל משתמש בחלקים שונים של פסוקים רבים הכלולים כאן על מנת להוכיח כי א-לוהים דיבר ישירות אל העם. כך, לדוגמא, חרף העובדה כי העם מדבר על שמיעת קולו של א-לוהים, א-לוהים עצמו מקדים לדבריו את המילים: "וְאַשְׁמִעֵם אֶת דְּבָרָי".</fn></point> | ||
− | <point><b>"מֹשֶׁה יְדַבֵּר וְהָאֱלֹהִים יַעֲנֶנּוּ בְקוֹל"</b> – רמב"ם מציע כי מילים אלו מתייחסות לתפקיד שהוטל על משה במהלך מתן הדברות, להעביר לעם כל אחת מן הדברות, בדיוק כפי ששמע אותה מפי | + | <point><b>"מֹשֶׁה יְדַבֵּר וְהָאֱלֹהִים יַעֲנֶנּוּ בְקוֹל"</b> – רמב"ם מציע כי מילים אלו מתייחסות לתפקיד שהוטל על משה במהלך מתן הדברות, להעביר לעם כל אחת מן הדברות, בדיוק כפי ששמע אותה מפי ה'.<fn>יש לציין כי על פי עמדה זו, בפסוק היה צריך להיכתב "ה' ידבר ומשה יעננו בקול", שכן א-לוהים דיבר ראשון ורק אחר כך משה העביר את דבריו לעם.</fn></point> |
− | <point><b>"וַיֵּרֶד מֹשֶׁה אֶל הָעָם וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם"</b> – על פי גישה זו, פסוק זה מהווה הקדמה למתן עשרת הדברות מפי משה, אשר הובאו מהפסוק הבא ואילך.<fn>הפסוק היחיד אשר קוטע את הדברות, "וַיְדַבֵּר אֱלֹהִים אֵת כָּל הַדְּבָרִים", מפריד בין ציון שם הדובר לבין עשרת הדיברות עצמן. זאת מכיוון שהטקסט מנסה לספר לקורא כי גם א-לוהים וגם משה אמרו את עשרת הדברות (א-לוהים אמר אותן למשה, ולאחר מכן, משה אמר אותן לעם)</fn></point> | + | <point><b>"וַיֵּרֶד מֹשֶׁה אֶל הָעָם וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם"</b> – על פי גישה זו, פסוק זה מהווה הקדמה למתן עשרת הדברות מפי משה, אשר הובאו מיד לאחר מכן, מהפסוק הבא ואילך.<fn>הפסוק היחיד אשר קוטע את הדברות, "וַיְדַבֵּר אֱלֹהִים אֵת כָּל הַדְּבָרִים", מפריד בין ציון שם הדובר לבין עשרת הדיברות עצמן. זאת מכיוון שהטקסט מנסה לספר לקורא כי גם א-לוהים וגם משה אמרו את עשרת הדברות (א-לוהים אמר אותן למשה, ולאחר מכן, משה אמר אותן לעם)</fn></point> |
− | <point><b>"וַיְדַבֵּר אֱלֹהִים אֵת כָּל הַדְּבָרִים"</b> – רמב"ם מניח כי אף שהדבר לא נאמר מפורשות, משה | + | <point><b>"וַיְדַבֵּר אֱלֹהִים אֵת כָּל הַדְּבָרִים"</b> – רמב"ם מניח כי אף שהדבר לא נאמר מפורשות, משה הינו קהל היעד בפסוק זה, ואליו דיבר א-לוהים את כל הדברים.</point> |
− | <point><b>"דַּבֵּר אַתָּה עִמָּנוּ וְנִשְׁמָעָה"</b> – המקורות אינם מתייחסים באופן ישיר לפחד העם, אך סביר כי היו טוענים שקול א-לוהים לבדו הספיק על מנת להפחיד אותם. משום כך, לאחר מתן הדברות, הם ביקשו כי בעתיד, משה יקבל את דבר | + | <point><b>"דַּבֵּר אַתָּה עִמָּנוּ וְנִשְׁמָעָה"</b> – המקורות אינם מתייחסים באופן ישיר לפחד העם, אך סביר כי היו טוענים שקול א-לוהים לבדו הספיק על מנת להפחיד אותם. משום כך, לאחר מתן הדברות, הם ביקשו כי בעתיד, משה יקבל את דבר ה' באופן פרטי. לולא העם היה מפחד, יתכן כי היו שומעים את כל השיחות שהתנהלו בין א-לוהים למשה.</point> |
− | <point><b> | + | <point><b>לשון יחיד</b> – רמב"ם מסביר כי מכיוון שה' דיבר רק אל משה, הוא דיבר בלשון יחיד ("לְךָ", "עָשִׂיתָ", "תִּגְנֹב" וכו'), ולא בלשון רבים, כפי שניתן היה לצפות שיעשה במידה והיה מדבר אל כל העם.</point> |
− | <point><b>מעבר מגוף ראשון לגוף שלישי</b> – סביר כי גישה זו מייחסת את המעבר מגוף ראשון לשלישי לשיקולים ספרותיים ואינה מייחסת לו חשיבות | + | <point><b>מעבר מגוף ראשון לגוף שלישי</b> – סביר כי גישה זו מייחסת את המעבר מגוף ראשון לשלישי לשיקולים ספרותיים ואינה מייחסת לו חשיבות יתירה.<fn>ראו אבן עזרא למטה.</fn></point> |
− | <point><b>"אנכי ולא יהיה לך מפי הגבורה שמענום"</b> – רמב"ם מסביר כי חז"ל מתכוונים באמירה זו | + | <point><b>"אנכי ולא יהיה לך מפי הגבורה שמענום"</b> – רמב"ם מסביר כי חז"ל מתכוונים באמירה זו ששתי הדברות הראשונות היו "מצוות שכליות" והעם הצליחו להגיע לתבונות אלה בכוח שכלם הישר,<fn>עיינו בהערה 3 לעיל, שלדעת רמב"ם, ניתן להגיע לאמונה בהקב"ה וייחודו דרך תהליך שכלי.</fn> מבלי שיצטרכו למשה שישמש כמתווך להסביר להם אותן.</point> |
</opinion> | </opinion> | ||
<opinion>שמעו את קול א-לוהים ישירות | <opinion>שמעו את קול א-לוהים ישירות | ||
− | <p>על פי גישה זו, | + | <p>על פי גישה זו, ה' דיבר עם העם ישירות, אך מפאת המרחק ביניהם, העם הצליח לשמוע רק קולות, ולא להבין מילים ברורות.</p> |
<mekorot> | <mekorot> | ||
<multilink><a href="RDavidZviHoffmannShemot20-1" data-aht="source">רד"צ הופמן</a><a href="RDavidZviHoffmannShemot19-8-9" data-aht="source">שמות י״ט:ח׳-ט׳</a><a href="RDavidZviHoffmannShemot19-13" data-aht="source">שמות י״ט:י״ג</a><a href="RDavidZviHoffmannShemot20-1" data-aht="source">שמות כ׳:א׳</a><a href="RDavidZviHoffmannDevarim5-5" data-aht="source">דברים ה׳:ה׳</a><a href="R. David Zvi Hoffmann" data-aht="parshan">אודות ר׳ דוד צבי הופמן</a></multilink> | <multilink><a href="RDavidZviHoffmannShemot20-1" data-aht="source">רד"צ הופמן</a><a href="RDavidZviHoffmannShemot19-8-9" data-aht="source">שמות י״ט:ח׳-ט׳</a><a href="RDavidZviHoffmannShemot19-13" data-aht="source">שמות י״ט:י״ג</a><a href="RDavidZviHoffmannShemot20-1" data-aht="source">שמות כ׳:א׳</a><a href="RDavidZviHoffmannDevarim5-5" data-aht="source">דברים ה׳:ה׳</a><a href="R. David Zvi Hoffmann" data-aht="parshan">אודות ר׳ דוד צבי הופמן</a></multilink> | ||
</mekorot> | </mekorot> | ||
<point><b>תפקידו של משה</b> – מאחר והעם לא היה קדוש מספיק בכדי להתקרב מאוד לא-לוהים, הם עמדו רחוק יותר מאשר משה. כך, למרות שא-לוהים דיבר אל העם ישירות, משה שימש כמתרגם, מסר לעם את כל מה שלא שמעו, והסביר את כל מה שלא הבינו.<fn>תפקידו של משה היה דומה מבחינות מסוימות לתפקידו של עוזר הוראה באולם הרצאות גדול, אם כי לא ברור מדוע א-לוהים לא דיבר חזק וברור מספיק כדי שכל העם ישמע את דבריו. מתבקש, אם כן, להסיק כי א-לוהים מיקם את העם רחוק בכוונה, כדי שלא יוכלו לשמוע את מילותיו בבירור. א-לוהים רצה לדבר אל העם כולו, וגם שמשה ישמש כמתרגם, ובכך לעורר את אמונתם של העם הן בא-לוהים והן במשה.<br/>אף על פי כן, ישנה אפשרות כי רד"צ הופמן מונע משיקולים טקסטואליים ומרצון למצוא הגיון בפסוקים שנדמים כסותרים, יותר משהוא מונע משיקולים רעיוניים. קריאתו אכן מצליחה לייצר הרמוניה מסוימת בין הפסוקים מהם משתמע כי א-לוהים מדבר אל העם ומשה תיווך ביניהם, לבין הפסוקים מהם משתמע כי רק קולו של א-לוהים נשמע.</fn></point> | <point><b>תפקידו של משה</b> – מאחר והעם לא היה קדוש מספיק בכדי להתקרב מאוד לא-לוהים, הם עמדו רחוק יותר מאשר משה. כך, למרות שא-לוהים דיבר אל העם ישירות, משה שימש כמתרגם, מסר לעם את כל מה שלא שמעו, והסביר את כל מה שלא הבינו.<fn>תפקידו של משה היה דומה מבחינות מסוימות לתפקידו של עוזר הוראה באולם הרצאות גדול, אם כי לא ברור מדוע א-לוהים לא דיבר חזק וברור מספיק כדי שכל העם ישמע את דבריו. מתבקש, אם כן, להסיק כי א-לוהים מיקם את העם רחוק בכוונה, כדי שלא יוכלו לשמוע את מילותיו בבירור. א-לוהים רצה לדבר אל העם כולו, וגם שמשה ישמש כמתרגם, ובכך לעורר את אמונתם של העם הן בא-לוהים והן במשה.<br/>אף על פי כן, ישנה אפשרות כי רד"צ הופמן מונע משיקולים טקסטואליים ומרצון למצוא הגיון בפסוקים שנדמים כסותרים, יותר משהוא מונע משיקולים רעיוניים. קריאתו אכן מצליחה לייצר הרמוניה מסוימת בין הפסוקים מהם משתמע כי א-לוהים מדבר אל העם ומשה תיווך ביניהם, לבין הפסוקים מהם משתמע כי רק קולו של א-לוהים נשמע.</fn></point> | ||
− | <point><b>מטרת ההתגלות בסיני</b> – מאחר | + | <point><b>מטרת ההתגלות בסיני</b> – מאחר וה' יכל ליצור תרחיש בו כל העם שומע אותו על אף המרחק ביניהם, עמדתו של רד"צ הופמן הגיונית רק במידה ומניחים כי ה' מיקם בכוונה תחילה את משה קרוב יותר אליו, ובכך אילץ אותו לשמש כמתרגם, בעוד הוא עצמו מדבר אל עם ישראל כולו. בדרך זו, הקב"ה וידא כי העם יכיר במשה כנביא, ובמקביל, על ידי החיבור שנוצר בין העם לבינו, עורר את אמונתם בו.</point> |
<point><b>נבואה להמונים</b> – רד"צ הופמן מציע כי העם היה ברמת קדושה נמוכה יותר מאשר משה, ולכן נאלצו לעמוד רחוק יותר ממנו. כתוצאה מכך יכולותיהם הנבואיות היו פחותות יותר.</point> | <point><b>נבואה להמונים</b> – רד"צ הופמן מציע כי העם היה ברמת קדושה נמוכה יותר מאשר משה, ולכן נאלצו לעמוד רחוק יותר ממנו. כתוצאה מכך יכולותיהם הנבואיות היו פחותות יותר.</point> | ||
− | <point><b>"פָּנִים בְּפָנִים"</b> – רד"צ הופמן היה | + | <point><b>"פָּנִים בְּפָנִים"</b> – רד"צ הופמן היה יכול לטעון כי המפגש נחשב "פָּנִים בְּפָנִים" מאחר וה' פנה אל העם כולו בדבריו ולא אל משה בלבד.</point> |
− | <point><b>"אָנֹכִי עֹמֵד בֵּין ה' וּבֵינֵיכֶם"</b> – פסוק זה מובן על דרך הפשט, כמתייחס לתפקידו של משה כמתווך הנמצא בין | + | <point><b>"אָנֹכִי עֹמֵד בֵּין ה' וּבֵינֵיכֶם"</b> – פסוק זה מובן על דרך הפשט, כמתייחס לתפקידו של משה כמתווך הנמצא בין ה' לבין העם, הן מבחינת מיקומו הפיזי על הר סיני, והן מבחינת תפקידו כמתרגם במהלך מתן הדברות.</point> |
− | <point><b>"בַּעֲבוּר יִשְׁמַע הָעָם בְּדַבְּרִי עִמָּךְ"</b> – על פי רד"צ הופמן, | + | <point><b>"בַּעֲבוּר יִשְׁמַע הָעָם בְּדַבְּרִי עִמָּךְ"</b> – על פי רד"צ הופמן, ה' אומר למשה בפסוק זה כי הוא יתגלה אליו בפני העם כולו, כך שלא יוכלו להטיל ספק יותר בנבואותיו. אין הכוונה כאן כי ה' לא דיבר אל העם ישירות, אלא רק כי מיקומו של משה ביניהם יגביר את אמונם במשה.</point> |
− | <point><b>"קוֹל דְּבָרִים אַתֶּם שֹׁמְעִים"</b> – רד"צ הופמן נעזר בפסוקים בספר דברים בהם מודגשת העובדה כי העם שמע את קול הא-לוהים ולא את מילותיו, על מנת לחזק את עמדתו. ראו <a href="Devarim4-10" data-aht="source">דברים ד׳:י"ב</a>, <a href="Devarim4-33" data-aht="source">ד׳:ל״ג-ל״ו</a>, ו-<a href="Devarim5-19-28" data-aht="source">ה׳:י״ט-כ״ב</a>.<fn>רד"צ הופמן היה מסביר כי הפסוקים האחרים מהם משתמע כי א-לוהים דיבר עם העם ממש (ולא רק הפיק קולות) מתייחסים לעובדה כי א-לוהים אכן דיבר אל העם, אפילו אם לא הם יכלו להבין את | + | <point><b>"קוֹל דְּבָרִים אַתֶּם שֹׁמְעִים"</b> – רד"צ הופמן נעזר בפסוקים בספר דברים בהם מודגשת העובדה כי העם שמע את קול הא-לוהים ולא את מילותיו, על מנת לחזק את עמדתו. ראו <a href="Devarim4-10" data-aht="source">דברים ד׳:י"ב</a>, <a href="Devarim4-33" data-aht="source">ד׳:ל״ג-ל״ו</a>, ו-<a href="Devarim5-19-28" data-aht="source">ה׳:י״ט-כ״ב</a>.<fn>רד"צ הופמן היה מסביר כי הפסוקים האחרים מהם משתמע כי א-לוהים דיבר עם העם ממש (ולא רק הפיק קולות) מתייחסים לעובדה כי א-לוהים אכן דיבר אל העם, אפילו אם לא הם יכלו להבין את פשר דבריו.</fn></point> |
<point><b>"מֹשֶׁה יְדַבֵּר וְהָאֱלֹהִים יַעֲנֶנּוּ בְקוֹל"</b> – על פי רד"צ הופמן, פסוק זה מתייחס לדיאלוג של משה עם א-לוהים ב<a href="Shemot19-16" data-aht="source">שמות י״ט:י"ט-כ״ה</a> ולא למתן הדברות. זאת כיוון שרק כאשר ניתנות האזהרות מתרחשת שיחה בה א-לוהים עונה למשה. במהלך מתן הדברות עצמן, לעומת זאת, משה פשוט חוזר אחר מילותיו של א-לוהים אל העם. מילותיו של אלוהים במהלך מתן הדברות לא היו בתגובה למשה ולא יכלו להיות מובנות כ"יַעֲנֶנּוּ בְקוֹל‏".‎<fn>כך, למרות שרד"צ הופמן מסכים עם רמב"ם לגבי העובדה כי משה שיחק תפקיד במתן הדברות כמתווך, בגלל סיבות טקסטואליות, הוא מעדיף לא להביא פסוק זה כראייה לכך.</fn></point> | <point><b>"מֹשֶׁה יְדַבֵּר וְהָאֱלֹהִים יַעֲנֶנּוּ בְקוֹל"</b> – על פי רד"צ הופמן, פסוק זה מתייחס לדיאלוג של משה עם א-לוהים ב<a href="Shemot19-16" data-aht="source">שמות י״ט:י"ט-כ״ה</a> ולא למתן הדברות. זאת כיוון שרק כאשר ניתנות האזהרות מתרחשת שיחה בה א-לוהים עונה למשה. במהלך מתן הדברות עצמן, לעומת זאת, משה פשוט חוזר אחר מילותיו של א-לוהים אל העם. מילותיו של אלוהים במהלך מתן הדברות לא היו בתגובה למשה ולא יכלו להיות מובנות כ"יַעֲנֶנּוּ בְקוֹל‏".‎<fn>כך, למרות שרד"צ הופמן מסכים עם רמב"ם לגבי העובדה כי משה שיחק תפקיד במתן הדברות כמתווך, בגלל סיבות טקסטואליות, הוא מעדיף לא להביא פסוק זה כראייה לכך.</fn></point> | ||
<point><b>"וַיֵּרֶד מֹשֶׁה אֶל הָעָם וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם"</b> – רד"צ הופמן טוען כי פסוק זה מתייחס למסירת אזהרותיו של א-לוהים אל העם, ולא למתן הדברות.</point> | <point><b>"וַיֵּרֶד מֹשֶׁה אֶל הָעָם וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם"</b> – רד"צ הופמן טוען כי פסוק זה מתייחס למסירת אזהרותיו של א-לוהים אל העם, ולא למתן הדברות.</point> | ||
Line 93: | Line 93: | ||
<point><b>"כִּי יְרֵאתֶם מִפְּנֵי הָאֵשׁ וְלֹא עֲלִיתֶם בָּהָר"</b><ul> | <point><b>"כִּי יְרֵאתֶם מִפְּנֵי הָאֵשׁ וְלֹא עֲלִיתֶם בָּהָר"</b><ul> | ||
<li>על פי אבן עזרא, משה אומר כאן כי העם פחד מן האש, אף על פי שכלל לא עלו בהר.</li> | <li>על פי אבן עזרא, משה אומר כאן כי העם פחד מן האש, אף על פי שכלל לא עלו בהר.</li> | ||
− | <li>תומכים בעמדה זו יכולים גם לטעון כי התכנית המקורית (לולא העם היה מפחד) הייתה שהעם יעלה את הר סיני לאחר מתן הדברות וישמע את שאר תרי"ג המצוות הן מנקודת תצפית גבוהה יותר והן ברמה רוחנית גבוהה יותר.<fn>ראו רד"צ הופמן לעיל, אשר הולך בכיוון זה. לטענתו, הפסוק "בִּמְשֹׁךְ הַיֹּבֵל הֵמָּה יַעֲלוּ בָהָר" מתכוון לכך שבמקור הייתה אמורה להתרחש תקיעת שופר אשר לקולה העם יתאסף בכוונה לעלות בהר. תקיעה זו אינה מצוינת בפסוקים מכיוון שבסופו של דבר העם פחד מכדי להמשיך בתוכנית ולעלות בהר. ראו, הרב מנחם ליבטאג "<a href="https://tanach.org/shmot/yitro/yitros1.htm">פרשת יתרו – ארבעת שלבי מעמד הר סיני</a>" ויונתן גרוסמן "<a href="https://www.etzion.org.il/he/%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%AA-%D7%99%D7%AA%D7%A8%D7%95-%D7%91%D7%9E%D7%A9%D7%9A-%D7%94%D7%99%D7%95%D7%91%D7%9C-%D7%94%D7%9E%D7%94-%D7%99%D7%A2%D7%9C%D7%95-%D7%91%D7%94%D7%A8">פרשת יתרו - במשך היובל המה יעלו בהר</a>" אשר מסבירים את הביטוי "בִּמְשֹׁךְ הַיֹּבֵל" לא כסימן לכך שנוכחותו של א-לוהים עזבה, אלא כקריאה לעם לעלות בהר על מנת לשמוע את א-לוהים. אולם, הם מציעים כי התכנית המקורית הייתה שהעם יעלה להר סיני על מנת לשמוע את עשרת הדברות עצמן.</fn></li> | + | <li>תומכים בעמדה זו יכולים גם לטעון כי התכנית המקורית (לולא העם היה מפחד) הייתה שהעם יעלה את הר סיני לאחר מתן הדברות וישמע את שאר תרי"ג המצוות הן מנקודת תצפית גבוהה יותר והן ברמה רוחנית גבוהה יותר.<fn>ראו רד"צ הופמן לעיל, אשר הולך בכיוון זה. לטענתו, הפסוק "בִּמְשֹׁךְ הַיֹּבֵל הֵמָּה יַעֲלוּ בָהָר" מתכוון לכך שבמקור הייתה אמורה להתרחש תקיעת שופר אשר לקולה העם יתאסף בכוונה לעלות בהר. תקיעה זו אינה מצוינת בפסוקים מכיוון שבסופו של דבר העם פחד מכדי להמשיך בתוכנית ולעלות בהר. ראו, הרב מנחם ליבטאג, "<a href="https://tanach.org/shmot/yitro/yitros1.htm">פרשת יתרו – ארבעת שלבי מעמד הר סיני</a>", ויונתן גרוסמן, "<a href="https://www.etzion.org.il/he/%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%AA-%D7%99%D7%AA%D7%A8%D7%95-%D7%91%D7%9E%D7%A9%D7%9A-%D7%94%D7%99%D7%95%D7%91%D7%9C-%D7%94%D7%9E%D7%94-%D7%99%D7%A2%D7%9C%D7%95-%D7%91%D7%94%D7%A8">פרשת יתרו - במשך היובל המה יעלו בהר</a>", אשר מסבירים את הביטוי "בִּמְשֹׁךְ הַיֹּבֵל" לא כסימן לכך שנוכחותו של א-לוהים עזבה, אלא כקריאה לעם לעלות בהר על מנת לשמוע את א-לוהים. אולם, הם מציעים כי התכנית המקורית הייתה שהעם יעלה להר סיני על מנת לשמוע את עשרת הדברות עצמן.</fn></li> |
</ul></point> | </ul></point> | ||
<point><b>"מֹשֶׁה יְדַבֵּר וְהָאֱלֹהִים יַעֲנֶנּוּ בְקוֹל"</b><ul> | <point><b>"מֹשֶׁה יְדַבֵּר וְהָאֱלֹהִים יַעֲנֶנּוּ בְקוֹל"</b><ul> | ||
<li><b>לפני מתן הדברות – </b>על פי אבן עזרא, אברבנאל ושד"ל,<fn>רשב"ם אינו מפורש אך נדמה כי מסכים.</fn> הפסוק מתייחס לשיחה שהתרחשה בין א-לוהים למשה לפני מתן הדברות, ולכן אינו נותן מידע כלל לגבי האופן בו א-לוהים העביר את הדברות עצמן.<fn>אבן עזרא טוען כי פסוק זה בא לציין שמשה לא פחד מפני הרעמים והמשיך להקשיב בעוד א-לוהים דיבר אליו בקול חזק מן הטבע. לעומתו, אברבנאל מניח כי פסוק זה מציין כי השיחה בין א-לוהים לבין משה לא הייתה שיחה רוחנית, אלא שיחה בקולות ממשיים, כך שכל העם יכלו להאזין לשיחתם.</fn> </li> | <li><b>לפני מתן הדברות – </b>על פי אבן עזרא, אברבנאל ושד"ל,<fn>רשב"ם אינו מפורש אך נדמה כי מסכים.</fn> הפסוק מתייחס לשיחה שהתרחשה בין א-לוהים למשה לפני מתן הדברות, ולכן אינו נותן מידע כלל לגבי האופן בו א-לוהים העביר את הדברות עצמן.<fn>אבן עזרא טוען כי פסוק זה בא לציין שמשה לא פחד מפני הרעמים והמשיך להקשיב בעוד א-לוהים דיבר אליו בקול חזק מן הטבע. לעומתו, אברבנאל מניח כי פסוק זה מציין כי השיחה בין א-לוהים לבין משה לא הייתה שיחה רוחנית, אלא שיחה בקולות ממשיים, כך שכל העם יכלו להאזין לשיחתם.</fn> </li> | ||
<li><b>לפני ובמהלך הדברות – </b>רלב"ג טוען כי פסוק זה מתייחס הן לדבר א-לוהים לפני מתן הדברות, והן למתן הדברות עצמן.<fn>אברבנאל טוען כי רלב"ג מניח כי פסוק זה מתייחס למתן הדברות בלבד, אך בהערותיו של רלב"ג לפסוקים כ'-כ"א הוא אומר מפורשות כי כל האזהרות בפסוקים הללו ניתנו למשה ונשמעו על ידי העם "בקול".</fn> התיאור של משה מדבר מתייחס לשיחתם המקדימה, אך התיאור של א-לוהים מדבר "בְקוֹל" יכול להתייחס לשני ההתרחשויות.<fn>הוא מניח כי פסוק זה בא ללמד שא-לוהים דיבר עם משה באופן נבואי, אך במקביל גם דיבר אל העם בקול רם (בקול פיזי ולא בנבואה).</fn></li> | <li><b>לפני ובמהלך הדברות – </b>רלב"ג טוען כי פסוק זה מתייחס הן לדבר א-לוהים לפני מתן הדברות, והן למתן הדברות עצמן.<fn>אברבנאל טוען כי רלב"ג מניח כי פסוק זה מתייחס למתן הדברות בלבד, אך בהערותיו של רלב"ג לפסוקים כ'-כ"א הוא אומר מפורשות כי כל האזהרות בפסוקים הללו ניתנו למשה ונשמעו על ידי העם "בקול".</fn> התיאור של משה מדבר מתייחס לשיחתם המקדימה, אך התיאור של א-לוהים מדבר "בְקוֹל" יכול להתייחס לשני ההתרחשויות.<fn>הוא מניח כי פסוק זה בא ללמד שא-לוהים דיבר עם משה באופן נבואי, אך במקביל גם דיבר אל העם בקול רם (בקול פיזי ולא בנבואה).</fn></li> | ||
− | <li><b>במהלך הדברות – </b><a href="MekhiltaBachodesh4" data-aht="source">ר' אליעזר</a> מציע כי הפסוק מתייחס למתן הדברות בלבד, | + | <li><b>במהלך הדברות – </b><a href="MekhiltaBachodesh4" data-aht="source">ר' אליעזר</a> מציע כי הפסוק מתייחס למתן הדברות בלבד, וכוונתו היא שלפני שא-לוהים דיבר אל העם, הוא חיכה שמשה יסמן לו שהעם מוכן להתגלות.<fn>כך, כשמשה נתן לא-לוהים "אור ירוק", א-לוהים ענה לו בעשרת הדברות.</fn></li> |
</ul></point> | </ul></point> | ||
<point><b>מעבר מגוף ראשון לגוף שלישי</b> – אבן עזרא מסביר כי מעברים בין גוף ראשון לגוף שלישי נפוצים בטקסט המקראי, והוא נותן מספר דוגמאות לכך.<fn>ראו גם אברבנאל אשר נותן רשימה שלמה של פסוקים המהווים הוכחות נוספות.</fn> בנוסף על כך, אבן עזרא נותן הסבר למקום המדויק בו התרחש המעבר. הוא מציע כי לאחר שהעם קיבל את א-לוהים כאלוהיהם בשתי הדברות הראשונות, א-לוהים יכל להתייחס לעצמו כאלוהי עם ישראל בגוף שלישי.</point> | <point><b>מעבר מגוף ראשון לגוף שלישי</b> – אבן עזרא מסביר כי מעברים בין גוף ראשון לגוף שלישי נפוצים בטקסט המקראי, והוא נותן מספר דוגמאות לכך.<fn>ראו גם אברבנאל אשר נותן רשימה שלמה של פסוקים המהווים הוכחות נוספות.</fn> בנוסף על כך, אבן עזרא נותן הסבר למקום המדויק בו התרחש המעבר. הוא מציע כי לאחר שהעם קיבל את א-לוהים כאלוהיהם בשתי הדברות הראשונות, א-לוהים יכל להתייחס לעצמו כאלוהי עם ישראל בגוף שלישי.</point> | ||
Line 108: | Line 108: | ||
<p>מכיוון שהעם פחד, א-לוהים הפסיק לדבר אליהם באופן ישיר לאחר שתי הדברות הראשונות, ובמקום דיבר רק אל משה, אשר מסר לעם את שמונה הדברות הנותרות.</p> | <p>מכיוון שהעם פחד, א-לוהים הפסיק לדבר אליהם באופן ישיר לאחר שתי הדברות הראשונות, ובמקום דיבר רק אל משה, אשר מסר לעם את שמונה הדברות הנותרות.</p> | ||
<mekorot> | <mekorot> | ||
− | ר' ישמעאל ב<multilink><a href="BavliMakkot23b" data-aht="source">בבלי מכות</a><a href="BavliMakkot23b" data-aht="source">Makkot 23b-24a</a><a href="Bavli" data-aht="parshan">About the Bavli</a></multilink>, | + | ר' ישמעאל ב<multilink><a href="BavliMakkot23b" data-aht="source">בבלי מכות</a><a href="BavliMakkot23b" data-aht="source">Makkot 23b-24a</a><a href="Bavli" data-aht="parshan">About the Bavli</a></multilink>, ר' המנונא ב<multilink><a href="BavliHorayot8a" data-aht="source">בבלי הוריות</a><a href="BavliHorayot8a" data-aht="source">Horayot 23b-24a</a><a href="Bavli" data-aht="parshan">About the Bavli</a></multilink>, ר' יהושע ב<multilink><a href="SHSRabbah1-2" data-aht="source">שיר השירים רבה</a><a href="SHSRabbah1-2" data-aht="source">1:2</a><a href="Shir HaShirim Rabbah" data-aht="parshan">About Shir HaShirim Rabbah</a></multilink>, <multilink><a href="PsJShemot20-2" data-aht="source">תרגום ירושלמי (יונתן)</a><a href="PsJShemot20-2" data-aht="source">Shemot 20:2</a><a href="Targum Pseudo-Jonathan" data-aht="parshan">About Targum Pseudo-Jonathan</a></multilink>, ר' יהושע בן לוי ב<multilink><a href="PesiktaRabbati22" data-aht="source">פסיקתא רבתי</a><a href="PesiktaRabbati22" data-aht="source">22</a><a href="Pesikta Rabbati" data-aht="parshan">About Pesikta Rabbati</a></multilink>, <multilink><a href="RashiShemot19-19" data-aht="source">רש"י</a><a href="RashiShemot19-19" data-aht="source">Shemot 19:19</a><a href="RashiShemot20-1" data-aht="source">Shemot 20:1</a><a href="R. Shelomo Yitzchaki (Rashi)" data-aht="parshan">About R. Shelomo Yitzchaki</a></multilink>, <multilink><a href="RYBSShemot20-1" data-aht="source">ר' יוסף בכור שור</a><a href="RYBSShemot20-1" data-aht="source">שמות כ׳:א׳</a><a href="RYBSDevarim5-4" data-aht="source">דברים ה׳:ד׳-ה׳</a><a href="R. Yosef Bekhor Shor" data-aht="parshan">אודות ר׳ יוסף בכור שור</a></multilink>.<fn>כך הוא מסביר את ההתגלות בדברים ה'. אולם, בשמות כ', הוא הציע תחילה כי העם שמע את כל עשרת הדברות מפי א-לוהים ורק אחר כך הציג את הרעיון כי ההתגלות התרחשה בשני שלבים.</fn> |
</mekorot> | </mekorot> | ||
<point><b>תפקידו של משה</b> – משה תפקד כמתווך בשמונה הדברות האחרונות, ומסר לעם את הדברות הללו במקום א-לוהים.</point> | <point><b>תפקידו של משה</b> – משה תפקד כמתווך בשמונה הדברות האחרונות, ומסר לעם את הדברות הללו במקום א-לוהים.</point> | ||
Line 125: | Line 125: | ||
</opinion> | </opinion> | ||
<opinion>שמעו את קול הא-לוהים | <opinion>שמעו את קול הא-לוהים | ||
− | <p>א-לוהים אמר | + | <p>א-לוהים אמר לעם גם את שמונה הדברות הנותרות, אך העם רק שמע את קול א-לוהים ולא הבין את פשר מילותיו במהלך דברות אלו. על כן, העם נזקק למשה שיתרגם את דבר הא-לוהים בשמונה הדברות האחרונות.</p> |
<mekorot> | <mekorot> | ||
<multilink><a href="RambanShemot20-6" data-aht="source">רמב"ן</a><a href="RambanShemot19-9" data-aht="source">Shemot 19:9</a><a href="RambanShemot20-6" data-aht="source">Shemot 20:6</a><a href="RambanShemot20-14" data-aht="source">Shemot 20:14</a><a href="RambanDevarim5-5" data-aht="source">Devarim 5:5</a><a href="R. Moshe b. Nachman (Ramban, Nachmanides)" data-aht="parshan">About R. Moshe b. Nachman</a></multilink> | <multilink><a href="RambanShemot20-6" data-aht="source">רמב"ן</a><a href="RambanShemot19-9" data-aht="source">Shemot 19:9</a><a href="RambanShemot20-6" data-aht="source">Shemot 20:6</a><a href="RambanShemot20-14" data-aht="source">Shemot 20:14</a><a href="RambanDevarim5-5" data-aht="source">Devarim 5:5</a><a href="R. Moshe b. Nachman (Ramban, Nachmanides)" data-aht="parshan">About R. Moshe b. Nachman</a></multilink> | ||
Line 136: | Line 136: | ||
<point><b>"דַּבֵּר אַתָּה עִמָּנוּ וְנִשְׁמָעָה" – פחד העם</b> – רמב"ן טוען כי התרחשות זה ארעה לפני מתן הדברות. לפני שא-לוהים החל לדבר, העם התרחק מן ההר יותר משנצטרך וביקש כי משה ישמש כמתווך ביניהם.<fn>משה הצליח להרגיע אותם מספיק על מנת שישארו במקומם ויקשיבו.</fn> רמב"ן טוען כי התיאור בספר דברים, אשר מזכיר רבות את התיאור הנ"ל, מתייחס למעשה לתקרית אחרת, אשר ארעה במהלך מתן הדברות. זקני העם, אשר פעלו תחת ההנחה כי א-לוהים תכנן להעביר להם את כל הדברות ישירות, ביקשו ממשה שישמש כמתווך ביניהם. משה הסכים מאחר וזו הייתה התוכנית לאורך כל הדרך.</point> | <point><b>"דַּבֵּר אַתָּה עִמָּנוּ וְנִשְׁמָעָה" – פחד העם</b> – רמב"ן טוען כי התרחשות זה ארעה לפני מתן הדברות. לפני שא-לוהים החל לדבר, העם התרחק מן ההר יותר משנצטרך וביקש כי משה ישמש כמתווך ביניהם.<fn>משה הצליח להרגיע אותם מספיק על מנת שישארו במקומם ויקשיבו.</fn> רמב"ן טוען כי התיאור בספר דברים, אשר מזכיר רבות את התיאור הנ"ל, מתייחס למעשה לתקרית אחרת, אשר ארעה במהלך מתן הדברות. זקני העם, אשר פעלו תחת ההנחה כי א-לוהים תכנן להעביר להם את כל הדברות ישירות, ביקשו ממשה שישמש כמתווך ביניהם. משה הסכים מאחר וזו הייתה התוכנית לאורך כל הדרך.</point> | ||
<point><b>"מֹשֶׁה יְדַבֵּר וְהָאֱלֹהִים יַעֲנֶנּוּ בְקוֹל"</b> – רמב"ן טוען כי מילים אלו מתייחסות לשיחה בין א-לוהים לבין משה, אשר התרחשה במהלך שלושת ימי ההכנה להתגלות.<fn>ראו אבן עזרא ואחרים לעיל. ישנה אפשרות כי רמב"ן הסביר כך את הפסוק, אף על פי שלטענתו, משה אכן דיבר במהלך הדברות, מכיוון שפעל תחת ההנחה כי הפסוק מתייחס לשיחה בעלת אופי הדדי, בה א-לוהים ומשה משיבים זה לזה.</fn></point> | <point><b>"מֹשֶׁה יְדַבֵּר וְהָאֱלֹהִים יַעֲנֶנּוּ בְקוֹל"</b> – רמב"ן טוען כי מילים אלו מתייחסות לשיחה בין א-לוהים לבין משה, אשר התרחשה במהלך שלושת ימי ההכנה להתגלות.<fn>ראו אבן עזרא ואחרים לעיל. ישנה אפשרות כי רמב"ן הסביר כך את הפסוק, אף על פי שלטענתו, משה אכן דיבר במהלך הדברות, מכיוון שפעל תחת ההנחה כי הפסוק מתייחס לשיחה בעלת אופי הדדי, בה א-לוהים ומשה משיבים זה לזה.</fn></point> | ||
− | <point><b>"בַּעֲבוּר יִשְׁמַע הָעָם בְּדַבְּרִי עִמָּךְ"</b> – על פי רמב"ן, פסוק זה מתייחס למתן הדברות עצמן. א-לוהים אמר למשה כי כאשר העם יחווה נבואה וישמע את א-לוהים מדבר, לא תהיה לו ברירה אלא להכיר בכך שא-לוהים | + | <point><b>"בַּעֲבוּר יִשְׁמַע הָעָם בְּדַבְּרִי עִמָּךְ"</b> – על פי רמב"ן, פסוק זה מתייחס למתן הדברות עצמן. א-לוהים אמר למשה כי כאשר העם יחווה נבואה וישמע את א-לוהים מדבר, לא תהיה לו ברירה אלא להכיר בכך שא-לוהים אכן מדבר עם משה תכופות. כך, אמונתו של העם, הן במשה והן בא-לוהים, תתחזק.</point> |
<point><b>מטרת ההתגלות בסיני</b> – להתגלות הית מטרה כפולה, לחזק את אמונת העם הן בא-לוהים והן במשה כנביא. מטרה שנייה זו הייתה הכרחית מכיוון שהוטל על משה התפקיד להעביר לעם את שאר מצוות התורה.</point> | <point><b>מטרת ההתגלות בסיני</b> – להתגלות הית מטרה כפולה, לחזק את אמונת העם הן בא-לוהים והן במשה כנביא. מטרה שנייה זו הייתה הכרחית מכיוון שהוטל על משה התפקיד להעביר לעם את שאר מצוות התורה.</point> | ||
<point><b>נבואה להמונים</b> – על פי עמדה זו, כל אדם יכול לחוות התגלות, ואפילו ללא הכנות מספקות, במידה וזהו רצון א-לוהים.</point> | <point><b>נבואה להמונים</b> – על פי עמדה זו, כל אדם יכול לחוות התגלות, ואפילו ללא הכנות מספקות, במידה וזהו רצון א-לוהים.</point> |
Version as of 13:22, 18 June 2019
עשרת הדברים: ישירות מהקב"ה או דרך משה?
גישות פרשניות
סקירה
התגלותו של ה' במעמד הר סיני מוצגת בתורה באופנים שונים ואף סותרים, דבר המוליד גישות פרשניות שונות לשאלה: האם העם קיבל את עשרת הדיברות מה' או ממשה? לתשובות השונות לשאלה זו השלכות חשובות לגבי מטרת ההתגלות הא-לוהית בסיני כולה.
בקצה האחד של הספקטרום, רמב"ם ורד"צ הופמן מתרכזים בפסוקים בהם משה מוצג כמתווך, וטוענים כי העם שמע רק את קולו של ה' ולא הצליח להבין דבר ממילותיו. משה, אם כן, פעל כמתווך, או כמתרגם, לכל עשרת הדברות. מגישות אלו נובע כי מטרת ההתגלות לא היתה להחדיר בעם אמונה בה', אלא דווקא ללמדם להאמין בנבואותיו של משה. בקצה האחר, רשב"ם, אבן עזרא, ואחרים, מתרכזים בתיאורי הפרשה כמפגש "פנים לפנים". בהתאם לכך, הם מניחים כי ה' תקשר עם העם ישירות, והעביר להם את כל עשרת הדברות במטרה לחזק את אמונתם בא-לוהים.
ישנן גם גישות הנמצאות בתווך שבין שני הקצוות הללו, כדוגמת רש"י, רמב"ן, ואחרים. פרשנים אלו מחפשים לפתור את הסתירה שבין הפסוקים על ידי אימוץ עמדת ביניים, הגורסת כי ניתן לחלק את עשרת הדברות לשתי קבוצות. את שתי הדברות הראשונות, קיבלו העם ישירות מפיו של הקב"ה, אך הם נזקקו למשה על מנת שיסביר להם את השמונה הנותרות. רמב"ן מסביר כי היתה מטרה כפולה להתגלות בסיני. ההתגלות נועדה להחדיר אמונה בא-לוהים מצד אחד, ולהחדיר אמונה במשה כנביא מצד שני. יסודות האמונה, אם כן, התקבלו ישירות מפי ה', ושאר הדברות הועברו על ידי משה, אשר מנקודה זו ואילך שימש כמורה לעם בכל הנוגע לחוקי הא-ל ומצוות התורה.
לא הבינו אף דיבר
על פי עמדה זו, העם שמע רק את קולו של ה', אך לא הבין את פשר מילותיו כלל. משה, אם כן, נצרך לתפקד כמתווך בין הקב"ה לבין העם במהלך כל עשרת הדברות. הפרשנים חלוקים בשאלה האם קולו של ה' אותו שמע העם היה מיועד להם, או שהם רק האזינו לשיחה שהתרחשה בין ה' ומשה.
שמעו את שיחתו של א-לוהים עם משה
העם הקשיב כאשר ה' אמר את עשרת הדברות למשה, אך הוא שמע רק את רחשי הקול הא-לוהי, ולא הצליח להבין את פשר מילותיו כלל.
אולי רבי עקיבא במכילתא דרבי ישמעאל,1 רמב"ם,2 ר' אברהם בן הרמב"ם
שמעו את קול א-לוהים ישירות
על פי גישה זו, ה' דיבר עם העם ישירות, אך מפאת המרחק ביניהם, העם הצליח לשמוע רק קולות, ולא להבין מילים ברורות.
הבינו את כל עשרת הדברות
על פי גישה זו, העם שמע את כל עשרת הדברות מפי א-לוהים והבין את כולם. פרשנים התומכים בעמדה זו נחלקים בשאלה האם א-לוהים כיוון את דבריו אל העם או אל משה?
א-לוהים דיבר אל משה
א-לוהים דיבר אל משה בלבד, אך הוא התכוון שהעם כולו יאזין לשיחתם.
א-לוהים דיבר אל העם ישירות
על פי עמדה זו, א-לוהים דיבר אל העם עצמו, והעם, ולא משה, היה קהל היעד של הדברות כולן.
- על פי עמדה זו, מטרת ההתגלות הייתה ללמד את העם להאמין בא-לוהים, כמו שכתוב בספר דברים "אַתָּה הָרְאֵתָ לָדַעַת כִּי ה' הוּא הָאֱלֹהִים".22 התגלות בקנה מידה כה נרחב הינה מאורע יוצא דופן בהיסטוריה העולמית ומהווה את אחת ההוכחות החזקות ביותר לקיום הא-לוהים ולמקורה הא-לוהי של התורה.23
- על פי שד"ל, ישנה אפשרות כי להתגלות היתה מטרה כפולה, לעורר אמונה הן בא-לוהים והן במשה. על ידי כך שהעם שמע את א-לוהים מדבר אל משה לפני הדברות עצמן (ראו פירוט בהמשך), העם הבין את מעמדו הנבואי הרם של משה, ובכך ששמעו בעצמם את א-לוהים מדבר במהלך מתן הדברות, אמונתם בא-לוהים התחזקה.
- דיבר אל כולם – על פי אבן עזרא, כוונת פסוק זה היא לא שא-לוהים דיבר אל משה לבדו, אלא רק שכאשר א-לוהים דיבר אל משה (ואל העם כולו), מעמדו כנביא אומת. העם פקפק בנבואותיו של משה בעבר, מאחר וסבר כי אדם אשר קיבל נבואה אינו יכול להמשיך לחיות. כך, א-לוהים אומר למשה שכאשר העם יראה אותו מדבר אל משה במהלך מתן הדברות, לא תהיה להם ברירה אלא להכיר בעובדה כי טעו בהנחותיהם וכי משה היה דובר אמת.
- שינוי בתוכנית – על פי הרלב"ג ואברבנאל, א-לוהים תכנן במקור לדבר אל משה לבדו ושהעם רק ישמע את שיחתם, ובכך יוגבר אמונם במשה כנביא. משה לאחר מכן הבהיר לא-לוהים כי הוא מעדיף שלא לתפקד כמתווך, ורוצה במפגש פנים אל פנים. כתוצאה מבקשה זו, א-לוהים חזר בו מתוכניתו המקורית.28
- לפני מתן הדברות – שד"ל טוען כי פסוק זה מתייחס לשיחה אשר התרחשה בין א-לוהים לבין משה לפני מתן הדברות.
- על פי אבן עזרא, משה אומר כאן כי העם פחד מן האש, אף על פי שכלל לא עלו בהר.
- תומכים בעמדה זו יכולים גם לטעון כי התכנית המקורית (לולא העם היה מפחד) הייתה שהעם יעלה את הר סיני לאחר מתן הדברות וישמע את שאר תרי"ג המצוות הן מנקודת תצפית גבוהה יותר והן ברמה רוחנית גבוהה יותר.30
- לפני מתן הדברות – על פי אבן עזרא, אברבנאל ושד"ל,31 הפסוק מתייחס לשיחה שהתרחשה בין א-לוהים למשה לפני מתן הדברות, ולכן אינו נותן מידע כלל לגבי האופן בו א-לוהים העביר את הדברות עצמן.32
- לפני ובמהלך הדברות – רלב"ג טוען כי פסוק זה מתייחס הן לדבר א-לוהים לפני מתן הדברות, והן למתן הדברות עצמן.33 התיאור של משה מדבר מתייחס לשיחתם המקדימה, אך התיאור של א-לוהים מדבר "בְקוֹל" יכול להתייחס לשני ההתרחשויות.34
- במהלך הדברות – ר' אליעזר מציע כי הפסוק מתייחס למתן הדברות בלבד, וכוונתו היא שלפני שא-לוהים דיבר אל העם, הוא חיכה שמשה יסמן לו שהעם מוכן להתגלות.35
הבינו רק שתי דברות
העם כולו קיבל רק שתי דברות ישירות מא-לוהים. הפרשנים חלוקים בשאלה כיצד העם קיבל את שמונה הדברות הנוספות?
שמונה ממשה
מכיוון שהעם פחד, א-לוהים הפסיק לדבר אליהם באופן ישיר לאחר שתי הדברות הראשונות, ובמקום דיבר רק אל משה, אשר מסר לעם את שמונה הדברות הנותרות.
שמעו את קול הא-לוהים
א-לוהים אמר לעם גם את שמונה הדברות הנותרות, אך העם רק שמע את קול א-לוהים ולא הבין את פשר מילותיו במהלך דברות אלו. על כן, העם נזקק למשה שיתרגם את דבר הא-לוהים בשמונה הדברות האחרונות.