Difference between revisions of "The Decalogue – Division and Design/5"
Jump to navigation
Jump to search
EN/HEע/E
(Topic Manager created an empty topic subpage) |
m |
||
| Line 1: | Line 1: | ||
<aht-xml inrb="1"> | <aht-xml inrb="1"> | ||
| + | |||
<page type="Sources"> | <page type="Sources"> | ||
<h1>The Decalogue – Division and Design</h1> | <h1>The Decalogue – Division and Design</h1> | ||
| + | |||
| + | |||
| + | <h2>Classical Texts</h2> | ||
| + | <source xmlid="MekhiltaDeRabbiYishmaelShemot20-12"> | ||
| + | <h3 xml:lang="EN">Mekhilta DeRabbi Yishmael Shemot 20:12</h3> | ||
| + | <text xml:lang="EN">"You shall not kill": <span class="source-link">(<a class="source" title="Bereshit 9:6" data-book="English Bereshit" data-ref="9,6">Genesis 9:6</a>)</span> "One who spills a man's blood, etc." tells us of the punishment. Whence the exhortation? "You shall not kill." <br/>"You shall not commit adultery": <span class="source-link">(<a class="source" title="Vayikra 20:10" data-book="English Vayikra" data-ref="20,10">Leviticus 20:10</a>)</span> "The adulterer and the adulteress shall be put to death" tells us of the punishment. Whence the exhortation? "You shall not commit adultery." <br/>"You shall not steal": <span class="source-link">(<a class="source" title="Shemot 21:14" data-book="English Shemot" data-ref="21,14">Exodus 21:14</a>)</span> "One who steals a man and sells him, etc." tells us of the punishment. Whence the exhortation? "You shall not steal." This is an exhortation against stealing a soul (i.e., kidnapping). You say this, but perhaps it is an exhortation against stealing money. <span class="source-link">(<a class="source" title="Vayikra 19:11" data-book="English Vayikra" data-ref="19,11">Leviticus 19:11</a>)</span> "You shall not steal" is an exhortation against stealing money. What, then, must be the meaning of "You shall not steal" (here)? You shall not steal a soul. __ But perhaps this, (and not the other) is an exhortation against stealing money, and not an exhortation against stealing a soul? Would you say that? Go out and learn from the thirteen principles (by which the Torah is expounded, one of which is learning a thing from its context), viz.: Three mitzvoth are stated in this context, two ("You shall not kill" and "You shall not commit adultery") and one ("You shall not steal") ambiguous. Just as the explicit are mitzvoth punishable by judicial death penalty, so, the ambiguous must be a mitzvah punishable by judicial death penalty. You cannot understand it, then, as per the second option (i.e., You shall not steal money), but as per the first (i.e., You shall not kidnap.) This, (our verse, then, must be an exhortation against stealing a soul, and the other, an exhortation against stealing money. (Ibid.) "You shall not testify against your neighbor false testimony." <span class="source-link">(<a class="source" data-book="English Devarim" data-ref="19,19">Devarim 19:19</a>)</span> "And you shall do to him as he (a scheming witness) schemed to do against his brother, etc." tells us of the punishment. Whence the exhortation? "You shall not testify against your neighbor, etc."</text> | ||
| + | <h3 xml:lang="HE">מכילתא דרבי ישמעאל שמות כ׳:י״ב</h3> | ||
| + | <text xml:lang="HE">כֵּיצַד נִתְּנוּ עֲשֶׂרֶת הַדִּבְּרוֹת? חֲמִשָּׁה עַל לוּחַ זֶה, וַחֲמִשָּׁה עַל לוּחַ זֶה. כְּתִיב ״אָנֹכִי יי אֱלֹהֶיךָ״, וּכְנֶגְדּוֹ ״לֹא תִרְצָח״, מַגִּיד הַכָּתוּב שֶׁכָּל מִי שֶׁשּׁוֹפֵךְ דָּם, מַעֲלֶה עָלָיו הַכָּתוּב כְּאִלּוּ מְמַעֵט בִּדְמוּת הַמֶּלֶךְ. מָשָׁל לְמֶלֶךְ בָּשָׂר וָדָם שֶׁנִּכְנַס לַמְּדִינָה, וְהֶעֱמִיד לוֹ אִיקוֹנוֹת, וְעָשָׂה לוֹ צְלָמִים, וְטָבְעוּ לוֹ מַטְבְּעוֹת. לְאַחַר זְמַן, כָּפוּ לוֹ אִיקוֹנוֹתָיו, שִׁבְּרוּ לוֹ צְלָמָיו, וּבִטְּלוּ לוֹ מַטְבְּעוֹתָיו, וּמִעֲטוּ בִּדְמוּתוֹ שֶׁלַּמֶּלֶךְ. כָּךְ, כָּל מִי שֶׁהוּא שׁוֹפֵךְ דָּמִים, מַעֲלֶה עָלָיו הַכָּתוּב כְּאִלּוּ מְמַעֵט בִּדְמוּת הַמֶּלֶךְ, שֶׁנֶּאֱמַר: ״שֹׁפֵךְ דַּם הָאָדָם, בָּאָדָם דָּמוֹ יִשָּׁפֵךְ, כִּי בְּצֶלֶם אֱלֹהִים עָשָׂה אֶת הָאָדָם״ (בראשית ט׳:ו׳).<br/>כְּתִיב ״לֹא יִהְיֶה לְךָ״, וּכְתִיב כְּנֶגְדּוֹ ״לֹא תִנְאָף״. מַגִּיד הַכָּתוּב, שֶׁכָּל מִי שֶׁעוֹבֵד עֲבוֹדָה זָרָה, מַעֲלֶה עָלָיו הַכָּתוּב כְּאִלּוּ מְנָאֵף אַחַר הַמָּקוֹם, שֶׁנֶּאֱמַר: ״הָאִשָּׁה הַמְּנָאָפֶת תַּחַת אִישָׁהּ תִּקַּח אֶת זָרִים״ (יחזקאל ט״ז:ל״ב). וְכָתוּב: ״וַיֹּאמֶר יי אֵלַי: עוֹד לֵךְ אֱהַב אִשָּׁה אֲהֻבַת רֵעַ וּמְנָאָפֶת, כְּאַהֲבַת יי אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וְהֵם פֹּנִים אֶל אֱלֹהִים אֲחֵרִים, וְאֹהֲבֵי אֲשִׁישֵׁי עֲנָבִים״ (הושע ג׳:א׳).<br/>כְּתִיב ״לֹא תִשָּׂא אֶת שֵׁם יי אֱלֹהֶיךָ לַשָּׁוְא״, וּכְנֶגְדּוֹ כְּתִיב ״לֹא תִגְנֹב״. מַגִּיד הַכָּתוּב, שֶׁכָּל מִי שֶׁהוּא גּוֹנֵב, לַסּוֹף בָּא לִידֵי שְׁבוּעַת שָׁוְא, שֶׁנֶּאֱמַר: ״הֲגָנֹב רָצֹחַ וְנָאֹף וְהִשָּׁבֵעַ לַשֶּׁקֶר״ (ירמיהו ז׳:ט׳). וּכְתִיב: ״אָלֹה וְכַחֵשׁ וְרָצֹחַ וְגָנֹב וְנָאֹף״ (הושע ד׳:ב׳).<br/>כְּתִיב ״זָכוֹר אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת לְקַדְּשׁוֹ״, וּכְנֶגְדּוֹ כְּתִיב ״לֹא תַעֲנֶה״. מַגִּיד הַכָּתוּב, שֶׁכָּל מִי שֶׁמְּחַלֵּל אֶת הַשַּׁבָּת, מֵעִיד לִפְנֵי מִי שֶׁאָמַר וְהָיָה הָעוֹלָם, שֶׁלֹּא בָרָא עוֹלָמוֹ לְשִׁשָּׁה יָמִים וְלֹא נָח בַּשְּׁבִיעִי. וְכָל מִי שֶׁמְּשַׁמֵּר אֶת הַשַּׁבָּת, מֵעִיד לִפְנֵי מִי שֶׁאָמַר וְהָיָה הָעוֹלָם, שֶׁבָּרָא עוֹלָמוֹ לְשִׁשָּׁה יָמִים וְנָח בַּשְּׁבִיעִי, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְאַתֶּם עֵדַי נְאֻם יי וַאֲנִי אֵל״ (ישעיהו מ״ג:י״ב).<br/>כְּתִיב ״כַּבֵּד אֶת אָבִיךָ וְאֶת אִמֶּךָ״, וּכְנֶגְדּוֹ כְּתִיב ״לֹא תַחְמֹד״. מַגִּיד הַכָּתוּב, שֶׁכָּל מִי שֶׁהוּא חוֹמֵד, סוֹף מוֹלִיד בֶּן שֶׁהוּא מְקַלֵּל אֶת אָבִיו וְאֶת אִמּוֹ, וּמְכַבֵּד לְמִי שֶׁאֵינוֹ אָבִיו. לְכָךְ נִתְּנוּ עֲשֶׂרֶת הַדִּבְּרוֹת חֲמִשָּׁה עַל לוּחַ זֶה, וַחֲמִשָּׁה עַל לוּחַ זֶה. דִּבְרֵי רַבִּי חֲנִינָא בֶּן גַּמְלִיאֵל.<br/>וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: עֲשָׂרָה עַל לוּחַ זֶה וַעֲשָׂרָה עַל לוּחַ זֶה, שֶׁנֶּאֱמַר: ״אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה דִּבֶּר יי... עַל שְׁנֵי לֻחֹת אֲבָנִים״ (דברים ה׳:י״ח). וְאוֹמֵר: ״שְׁנֵי שָׁדַיִךְ כִּשְׁנֵי עֳפָרִים תְּאוֹמֵי צְבִיָּה״ (שיר השירים ד׳:ה׳). וְאוֹמֵר: ״יָדָיו גְּלִילֵי זָהָב מְמֻלָּאִים בַּתַּרְשִׁישׁ״ (שיר השירים ה׳:י״ד). .</text> | ||
| + | </source> | ||
| + | |||
| + | <source xmlid="YerushalmiBerakhot1-5"> | ||
| + | <h3 xml:lang="EN">Yerushalmi Berakhot 1:5</h3> | ||
| + | <text xml:lang="EN"></text> | ||
| + | <h3 xml:lang="HE">ירושלמי ברכות א׳:ה׳</h3> | ||
| + | <text xml:lang="HE"><div class="aht-half">מפני מה קורין שתי פרשיות הללו בכל יום. רבי לוי ורבי סימון. רבי סימון אמר מפני שכתוב בהן שכיבה וקימה רבי לוי אמר מפני שעשרת הדברות כלולין בהן. (<span class="source-link"><a class="source" title="שמות כ׳" data-book="Shemot" data-ref="20">שמות כ</a></span>; <span class="source-link"><a class="source" title="דברים ה׳" data-book="Devarim" data-ref="5">דברים ה</a></span>) אנכי ה׳ אלהיך <span class="source-link">(<a class="source" title="דברים ו׳" data-book="Devarim" data-ref="6">דברים ו</a>)</span> שמע ישראל ה׳ אלהינו. (<span class="source-link"><a class="source" title="שמות כ׳" data-book="Shemot" data-ref="20">שמות כ</a></span>; <span class="source-link"><a class="source" title="דברים ה׳" data-book="Devarim" data-ref="5">דברים ה</a></span>) לא יהיה לך אלהים אחרים על פני <span class="source-link">(<a class="source" title="דברים ו׳" data-book="Devarim" data-ref="6">דברים ו</a>)</span> ה׳ אחד. לא תשא את שם ה׳ אלהיך לשוא ואהבת את ה׳ אלהיך. מאן דרחים מלכא לא משתבע בשמיה ומשקר. זכור את יום השבת לקדשו למען תזכרו. רבי אומר זו מצות שבת שהיא שקולה כנגד כל מצותיה של תורה דכתיב <span class="source-link">(<a class="source" title="נחמיה ט׳" data-book="Nechemyah" data-ref="9">נחמיה ט</a>)</span> ואת שבת קדשך הודעת להם ומצות וחוקים ותורה צוית וגו׳ להודיעך שהיא שקולה כנגד כל מצותיה של תורה. כבד את אביך ואת אמך למען ירבו ימיכם וימי בניכם. לא תרצח ואבדתם מהרה מאן דקטיל מתקטיל. לא תנאף לא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם א״ר לוי ליבא ועינא תרין סרסורין דחטאה דכתיב <span class="source-link">(<a class="source" title="משלי כ״ג" data-book="Mishlei" data-ref="23">משלי כג</a>)</span> תנה בני לבך לי ועיניך דרכי תצרנה אמר הקב״ה אי יהבת לי לבך ועיניך אנא ידע דאת לי. <span class="source-link">(<a class="source" title="שמות כ׳" data-book="Shemot" data-ref="20">שמות כ</a>)</span> לא תגנוב <span class="source-link">(<a class="source" title="דברים י״א" data-book="Devarim" data-ref="11">דברים יא</a>)</span> ואספת דגנך ולא דגנו של חבירך. לא תענה ברעך עד שקר אני ה׳ אלהיכם וכתיב <span class="source-link">(<a class="source" title="ירמיהו י׳" data-book="Yirmeyahu" data-ref="10">ירמיהו י</a>)</span> וה׳ אלהים אמת מהו אמת אמר רבי אבון שהוא אלהים חיים ומלך עולם. אמר רבי לוי אמר הקב״ה אם העדת לחבירך עדות שקר מעלה אני עליך כאלו העדת עלי שלא בראתי שמים וארץ. לא תחמוד בית רעך וכתבתם על מזוזות ביתך ביתך ולא בית חבירך:</div></text> | ||
| + | </source> | ||
| + | |||
| + | <source xmlid="VayikraRabbah24-5"> | ||
| + | <h3 xml:lang="EN">Vayikra Rabbah 24:5</h3> | ||
| + | <text xml:lang="EN"></text> | ||
| + | <h3 xml:lang="HE">ויקרא רבה כ״ד:ה׳</h3> | ||
| + | <text xml:lang="HE">תָּנֵי רַבִּי חִיָּא פָּרָשָׁה זוֹ נֶאֶמְרָה בְּהַקְהֵל, מִפְּנֵי שֶׁרֹב גּוּפֵי תוֹרָה תְּלוּיִן בָּהּ, רַבִּי לֵוִי אָמַר מִפְּנֵי שֶׁעֲשֶׂרֶת הַדִּבְּרוֹת כְּלוּלִין בְּתוֹכָהּ, <span class="source-link">(<a class="source" title="שמות כ׳:ב׳" data-book="Shemot" data-ref="20,2">שמות כ, ב</a>)</span>: אָנֹכִי ה׳ אֱלֹהֶיךָ, וּכְתִיב הָכָא <span class="source-link">(<a class="source" title="ויקרא י״ט:ב׳" data-book="Vayikra" data-ref="19,2">ויקרא יט, ב</a>)</span>: אֲנִי ה׳ אֱלֹהֵיכֶם. <span class="source-link">(<a class="source" title="שמות כ׳:ג׳" data-book="Shemot" data-ref="20,3">שמות כ, ג</a>)</span>: לֹא יִהְיֶה לְךָ, וּכְתִיב הָכָא <span class="source-link">(<a class="source" title="ויקרא י״ט:ד׳" data-book="Vayikra" data-ref="19,4">ויקרא יט, ד</a>)</span>: וֵאלֹהֵי מַסֵּכָה לֹא תַעֲשׂוּ לָכֶם. <span class="source-link">(<a class="source" title="שמות כ׳:ז׳" data-book="Shemot" data-ref="20,7">שמות כ, ז</a>)</span>: לֹא תִשָּׂא, וּכְתִיב הָכָא <span class="source-link">(<a class="source" title="ויקרא י״ט:י״ב" data-book="Vayikra" data-ref="19,12">ויקרא יט, יב</a>)</span>: וְלֹא תִשָּׁבְעוּ בִשְׁמִי. <span class="source-link">(<a class="source" title="שמות כ׳:ח׳" data-book="Shemot" data-ref="20,8">שמות כ, ח</a>)</span>: זָכוֹר אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת, וּכְתִיב הָכָא <span class="source-link">(<a class="source" title="ויקרא י״ט:ג׳" data-book="Vayikra" data-ref="19,3">ויקרא יט, ג</a>)</span>: אֶת שַׁבְּתֹתַי תִּשְׁמֹרוּ. <span class="source-link">(<a class="source" title="שמות כ׳:י״ב" data-book="Shemot" data-ref="20,12">שמות כ, יב</a>)</span>: כַּבֵּד אֶת אָבִיךָ וְאֶת אִמֶּךָ, וּכְתִיב הָכָא <span class="source-link">(<a class="source" title="ויקרא י״ט:ג׳" data-book="Vayikra" data-ref="19,3">ויקרא יט, ג</a>)</span>: אִישׁ אִמּוֹ וְאָבִיו תִּירָאוּ. <span class="source-link">(<a class="source" title="שמות כ׳:י״ג" data-book="Shemot" data-ref="20,13">שמות כ, יג</a>)</span>: לֹא תִּרְצָח, וּכְתִיב הָכָא <span class="source-link">(<a class="source" title="ויקרא י״ט:ט״ז" data-book="Vayikra" data-ref="19,16">ויקרא יט, טז</a>)</span>: לֹא תַעֲמֹד עַל דַּם רֵעֶךָ. <span class="source-link">(<a class="source" title="שמות כ׳:י״ג" data-book="Shemot" data-ref="20,13">שמות כ, יג</a>)</span>: לֹא תִּנְאָף, וּכְתִיב הָכָא <span class="source-link">(<a class="source" title="ויקרא כ׳:י׳" data-book="Vayikra" data-ref="20,10">ויקרא כ, י</a>)</span>: מוֹת יוּמַת הַנֹּאֵף וְהַנֹּאָפֶת. <span class="source-link">(<a class="source" title="שמות כ׳:י״ג" data-book="Shemot" data-ref="20,13">שמות כ, יג</a>)</span>: לֹא תִּגְנֹב, וּכְתִיב הָכָא <span class="source-link">(<a class="source" title="ויקרא י״ט:י״א" data-book="Vayikra" data-ref="19,11">ויקרא יט, יא</a>)</span>: לֹא תִּגְנֹבוּ. <span class="source-link">(<a class="source" title="שמות כ׳:י״ג" data-book="Shemot" data-ref="20,13">שמות כ, יג</a>)</span>: לֹא תַעֲנֶה, וּכְתִיב הָכָא <span class="source-link">(<a class="source" title="ויקרא י״ט:ט״ז" data-book="Vayikra" data-ref="19,16">ויקרא יט, טז</a>)</span>: לֹא תֵלֵךְ רָכִיל. <span class="source-link">(<a class="source" title="שמות כ׳:י״ג" data-book="Shemot" data-ref="20,13">שמות כ, יג</a>)</span>: לֹא תַחְמֹד, וּכְתִיב הָכָא <span class="source-link">(<a class="source" title="ויקרא י״ט:י״ח" data-book="Vayikra" data-ref="19,18">ויקרא יט, יח</a>)</span>: וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ. רַבִּי יוּדָן בְּשֵׁם רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחָאי אָמַר, שָׁלֹשׁ פָּרָשִׁיּוֹת הִכְתִּיב לָנוּ משֶׁה רַבֵּינוּ בַּתּוֹרָה, וְכָל אַחַת וְאַחַת מֵהֶן יֵשׁ בָּהּ מִשִּׁשִּׁים שִׁשִּׁים מִצְווֹת, וְאֵלּוּ הֵן: פָּרָשַׁת פְּסָחִים, וּפָרָשַׁת נְזִיקִין, וּפָרָשַׁת קְדוֹשִׁים. רַבִּי לֵוִי בְּשֵׁם רַבִּי שִׁילָא דִּכְפַר תַּמְרְתָא אָמַר, מִשִּׁבְעִים שִׁבְעִים. <br/>אָמַר רַבִּי תַּנְחוּמָא וְלָא פְּלִיגֵי, מַאן דְּעָבַד פָּרָשַׁת פְּסָחִים שִׁבְעִים, כָּלַל עִמָּהּ פָּרָשַׁת תְּפִלִּין. מַאן דְּעָבַד פָּרָשַׁת נְזִיקִין שִׁבְעִים, כָּלַל עִמָּהּ פָּרָשַׁת שְׁמִטָּה. וּמַאן דְּעָבַד פָּרָשַׁת קְדוֹשִׁים שִׁבְעִים, כָּלַל עִמָּהּ פָּרָשַׁת עֲרָיוֹת.</text> | ||
| + | </source> | ||
| + | |||
| + | <source xmlid="TanchumaKedoshim3"> | ||
| + | <h3 xml:lang="EN">Tanchuma Kedoshim 3</h3> | ||
| + | <text xml:lang="EN"></text> | ||
| + | <h3 xml:lang="HE">תנחומא קדשים ג׳</h3> | ||
| + | <text xml:lang="HE">דַּבֵּר אֶל כָּל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵיהֶם קְדֹשִׁים תִּהְיוּ. מָה רָאָה לוֹמַר הַפָּרָשָׁה הַזֹּאת בְּכִנּוּס. לָמָּה לֹא אָמַר, דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, כִּשְׁאָר הַפָּרָשִׁיּוֹת, אֶלָּא אֶל כָּל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל. לְפִי שֶׁכָּל הַדִּבְּרוֹת כְּלוּלִים בָּהּ. כֵּיצַד, בַּדִּבְּרוֹת כְּתִיב: אָנֹכִי ה׳ אֱלֹהֶיךָ <span class="source-link">(<a class="source" title="שמות כ׳:ב׳" data-book="Shemot" data-ref="20,2">שמות כ, ב</a>)</span>. וְכָאן כְּתִיב: אֲנִי ה׳ אֱלֹהֵיכֶם. בַּדִּבְּרוֹת כְּתִיב: לֹא יִהְיֶה לְךָ. וְכָאן: אַל תִּפְנוּ אֶל הָאֱלִילִים. בַּדִּבְּרוֹת כְּתִיב: לֹא תִּשָּׂא. וּכְתִיב כָּאן: לֹא תִּשָּׁבְעוּ בִּשְׁמִי לַשֶּׁקֶר. בַּדִּבְּרוֹת כְּתִיב: שָׁמוֹר אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת <span class="source-link">(<a class="source" title="דברים ה׳:י״ב" data-book="Devarim" data-ref="5,12">דברים ה, יב</a>)</span>. וְכָאן: אֶת שַׁבְּתֹתַי תִּשְׁמֹרוּ. בַּדִּבְּרוֹת כְּתִיב: כַּבֵּד אֶת אָבִיךְ וְאֶת אִמֶּךָ. וְכָאן: אִישׁ אִמּוֹ וְאָבִיו תִּירָאוּ. בַּדִּבְּרוֹת כְּתִיב: לֹא תִּרְצַח. וְכָאן כְּתִיב: לֹא תַעֲמֹד עַל דַּם רֵעֶךָ. בַּדִּבְּרוֹת כְּתִיב: לֹא תִּנְאַף. וְכָאן: מוֹת יוּמַת הַנּוֹאֵף וְהַנּוֹאֶפֶת. בַּדִּבְּרוֹת כְּתִיב: לֹא תִּגְנֹב. וְכָאן: לֹא תִּגְנֹבוּ. בַּדִּבְּרוֹת כְּתִיב: לֹא תַּעֲנֶה. וְכָאן כְּתִיב: לֹא תֵּלֵךְ רָכִיל. בַּדִּבְּרוֹת כְּתִיב: לֹא תַּחְמֹד. וְכָאן: לֹא תַעֲשֹׁק אֶת רֵעֲךָ וְלֹא תִּגְזֹל, הֲרֵי כָּל עֲשֶׂרֶת הַדִּבְּרוֹת כְּלוּלִים בַּתּוֹרָה. לְכָךְ כְּתִיב: אֶל כָּל עֲדַת.</text> | ||
| + | </source> | ||
| + | |||
| + | |||
| + | |||
| + | |||
| + | |||
| + | |||
</page> | </page> | ||
</aht-xml> | </aht-xml> | ||
Version as of 04:39, 21 January 2019
The Decalogue – Division and Design
Sources
Classical Texts
Mekhilta DeRabbi Yishmael Shemot 20:12מכילתא דרבי ישמעאל שמות כ׳:י״ב
| "You shall not kill": (Genesis 9:6) "One who spills a man's blood, etc." tells us of the punishment. Whence the exhortation? "You shall not kill." "You shall not commit adultery": (Leviticus 20:10) "The adulterer and the adulteress shall be put to death" tells us of the punishment. Whence the exhortation? "You shall not commit adultery." "You shall not steal": (Exodus 21:14) "One who steals a man and sells him, etc." tells us of the punishment. Whence the exhortation? "You shall not steal." This is an exhortation against stealing a soul (i.e., kidnapping). You say this, but perhaps it is an exhortation against stealing money. (Leviticus 19:11) "You shall not steal" is an exhortation against stealing money. What, then, must be the meaning of "You shall not steal" (here)? You shall not steal a soul. __ But perhaps this, (and not the other) is an exhortation against stealing money, and not an exhortation against stealing a soul? Would you say that? Go out and learn from the thirteen principles (by which the Torah is expounded, one of which is learning a thing from its context), viz.: Three mitzvoth are stated in this context, two ("You shall not kill" and "You shall not commit adultery") and one ("You shall not steal") ambiguous. Just as the explicit are mitzvoth punishable by judicial death penalty, so, the ambiguous must be a mitzvah punishable by judicial death penalty. You cannot understand it, then, as per the second option (i.e., You shall not steal money), but as per the first (i.e., You shall not kidnap.) This, (our verse, then, must be an exhortation against stealing a soul, and the other, an exhortation against stealing money. (Ibid.) "You shall not testify against your neighbor false testimony." (Devarim 19:19) "And you shall do to him as he (a scheming witness) schemed to do against his brother, etc." tells us of the punishment. Whence the exhortation? "You shall not testify against your neighbor, etc." | כֵּיצַד נִתְּנוּ עֲשֶׂרֶת הַדִּבְּרוֹת? חֲמִשָּׁה עַל לוּחַ זֶה, וַחֲמִשָּׁה עַל לוּחַ זֶה. כְּתִיב ״אָנֹכִי יי אֱלֹהֶיךָ״, וּכְנֶגְדּוֹ ״לֹא תִרְצָח״, מַגִּיד הַכָּתוּב שֶׁכָּל מִי שֶׁשּׁוֹפֵךְ דָּם, מַעֲלֶה עָלָיו הַכָּתוּב כְּאִלּוּ מְמַעֵט בִּדְמוּת הַמֶּלֶךְ. מָשָׁל לְמֶלֶךְ בָּשָׂר וָדָם שֶׁנִּכְנַס לַמְּדִינָה, וְהֶעֱמִיד לוֹ אִיקוֹנוֹת, וְעָשָׂה לוֹ צְלָמִים, וְטָבְעוּ לוֹ מַטְבְּעוֹת. לְאַחַר זְמַן, כָּפוּ לוֹ אִיקוֹנוֹתָיו, שִׁבְּרוּ לוֹ צְלָמָיו, וּבִטְּלוּ לוֹ מַטְבְּעוֹתָיו, וּמִעֲטוּ בִּדְמוּתוֹ שֶׁלַּמֶּלֶךְ. כָּךְ, כָּל מִי שֶׁהוּא שׁוֹפֵךְ דָּמִים, מַעֲלֶה עָלָיו הַכָּתוּב כְּאִלּוּ מְמַעֵט בִּדְמוּת הַמֶּלֶךְ, שֶׁנֶּאֱמַר: ״שֹׁפֵךְ דַּם הָאָדָם, בָּאָדָם דָּמוֹ יִשָּׁפֵךְ, כִּי בְּצֶלֶם אֱלֹהִים עָשָׂה אֶת הָאָדָם״ (בראשית ט׳:ו׳). כְּתִיב ״לֹא יִהְיֶה לְךָ״, וּכְתִיב כְּנֶגְדּוֹ ״לֹא תִנְאָף״. מַגִּיד הַכָּתוּב, שֶׁכָּל מִי שֶׁעוֹבֵד עֲבוֹדָה זָרָה, מַעֲלֶה עָלָיו הַכָּתוּב כְּאִלּוּ מְנָאֵף אַחַר הַמָּקוֹם, שֶׁנֶּאֱמַר: ״הָאִשָּׁה הַמְּנָאָפֶת תַּחַת אִישָׁהּ תִּקַּח אֶת זָרִים״ (יחזקאל ט״ז:ל״ב). וְכָתוּב: ״וַיֹּאמֶר יי אֵלַי: עוֹד לֵךְ אֱהַב אִשָּׁה אֲהֻבַת רֵעַ וּמְנָאָפֶת, כְּאַהֲבַת יי אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וְהֵם פֹּנִים אֶל אֱלֹהִים אֲחֵרִים, וְאֹהֲבֵי אֲשִׁישֵׁי עֲנָבִים״ (הושע ג׳:א׳). כְּתִיב ״לֹא תִשָּׂא אֶת שֵׁם יי אֱלֹהֶיךָ לַשָּׁוְא״, וּכְנֶגְדּוֹ כְּתִיב ״לֹא תִגְנֹב״. מַגִּיד הַכָּתוּב, שֶׁכָּל מִי שֶׁהוּא גּוֹנֵב, לַסּוֹף בָּא לִידֵי שְׁבוּעַת שָׁוְא, שֶׁנֶּאֱמַר: ״הֲגָנֹב רָצֹחַ וְנָאֹף וְהִשָּׁבֵעַ לַשֶּׁקֶר״ (ירמיהו ז׳:ט׳). וּכְתִיב: ״אָלֹה וְכַחֵשׁ וְרָצֹחַ וְגָנֹב וְנָאֹף״ (הושע ד׳:ב׳). כְּתִיב ״זָכוֹר אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת לְקַדְּשׁוֹ״, וּכְנֶגְדּוֹ כְּתִיב ״לֹא תַעֲנֶה״. מַגִּיד הַכָּתוּב, שֶׁכָּל מִי שֶׁמְּחַלֵּל אֶת הַשַּׁבָּת, מֵעִיד לִפְנֵי מִי שֶׁאָמַר וְהָיָה הָעוֹלָם, שֶׁלֹּא בָרָא עוֹלָמוֹ לְשִׁשָּׁה יָמִים וְלֹא נָח בַּשְּׁבִיעִי. וְכָל מִי שֶׁמְּשַׁמֵּר אֶת הַשַּׁבָּת, מֵעִיד לִפְנֵי מִי שֶׁאָמַר וְהָיָה הָעוֹלָם, שֶׁבָּרָא עוֹלָמוֹ לְשִׁשָּׁה יָמִים וְנָח בַּשְּׁבִיעִי, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְאַתֶּם עֵדַי נְאֻם יי וַאֲנִי אֵל״ (ישעיהו מ״ג:י״ב). כְּתִיב ״כַּבֵּד אֶת אָבִיךָ וְאֶת אִמֶּךָ״, וּכְנֶגְדּוֹ כְּתִיב ״לֹא תַחְמֹד״. מַגִּיד הַכָּתוּב, שֶׁכָּל מִי שֶׁהוּא חוֹמֵד, סוֹף מוֹלִיד בֶּן שֶׁהוּא מְקַלֵּל אֶת אָבִיו וְאֶת אִמּוֹ, וּמְכַבֵּד לְמִי שֶׁאֵינוֹ אָבִיו. לְכָךְ נִתְּנוּ עֲשֶׂרֶת הַדִּבְּרוֹת חֲמִשָּׁה עַל לוּחַ זֶה, וַחֲמִשָּׁה עַל לוּחַ זֶה. דִּבְרֵי רַבִּי חֲנִינָא בֶּן גַּמְלִיאֵל. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: עֲשָׂרָה עַל לוּחַ זֶה וַעֲשָׂרָה עַל לוּחַ זֶה, שֶׁנֶּאֱמַר: ״אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה דִּבֶּר יי... עַל שְׁנֵי לֻחֹת אֲבָנִים״ (דברים ה׳:י״ח). וְאוֹמֵר: ״שְׁנֵי שָׁדַיִךְ כִּשְׁנֵי עֳפָרִים תְּאוֹמֵי צְבִיָּה״ (שיר השירים ד׳:ה׳). וְאוֹמֵר: ״יָדָיו גְּלִילֵי זָהָב מְמֻלָּאִים בַּתַּרְשִׁישׁ״ (שיר השירים ה׳:י״ד). . |
Yerushalmi Berakhot 1:5ירושלמי ברכות א׳:ה׳
מפני מה קורין שתי פרשיות הללו בכל יום. רבי לוי ורבי סימון. רבי סימון אמר מפני שכתוב בהן שכיבה וקימה רבי לוי אמר מפני שעשרת הדברות כלולין בהן. (שמות כ; דברים ה) אנכי ה׳ אלהיך (דברים ו) שמע ישראל ה׳ אלהינו. (שמות כ; דברים ה) לא יהיה לך אלהים אחרים על פני (דברים ו) ה׳ אחד. לא תשא את שם ה׳ אלהיך לשוא ואהבת את ה׳ אלהיך. מאן דרחים מלכא לא משתבע בשמיה ומשקר. זכור את יום השבת לקדשו למען תזכרו. רבי אומר זו מצות שבת שהיא שקולה כנגד כל מצותיה של תורה דכתיב (נחמיה ט) ואת שבת קדשך הודעת להם ומצות וחוקים ותורה צוית וגו׳ להודיעך שהיא שקולה כנגד כל מצותיה של תורה. כבד את אביך ואת אמך למען ירבו ימיכם וימי בניכם. לא תרצח ואבדתם מהרה מאן דקטיל מתקטיל. לא תנאף לא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם א״ר לוי ליבא ועינא תרין סרסורין דחטאה דכתיב (משלי כג) תנה בני לבך לי ועיניך דרכי תצרנה אמר הקב״ה אי יהבת לי לבך ועיניך אנא ידע דאת לי. (שמות כ) לא תגנוב (דברים יא) ואספת דגנך ולא דגנו של חבירך. לא תענה ברעך עד שקר אני ה׳ אלהיכם וכתיב (ירמיהו י) וה׳ אלהים אמת מהו אמת אמר רבי אבון שהוא אלהים חיים ומלך עולם. אמר רבי לוי אמר הקב״ה אם העדת לחבירך עדות שקר מעלה אני עליך כאלו העדת עלי שלא בראתי שמים וארץ. לא תחמוד בית רעך וכתבתם על מזוזות ביתך ביתך ולא בית חבירך: |
Vayikra Rabbah 24:5ויקרא רבה כ״ד:ה׳
| תָּנֵי רַבִּי חִיָּא פָּרָשָׁה זוֹ נֶאֶמְרָה בְּהַקְהֵל, מִפְּנֵי שֶׁרֹב גּוּפֵי תוֹרָה תְּלוּיִן בָּהּ, רַבִּי לֵוִי אָמַר מִפְּנֵי שֶׁעֲשֶׂרֶת הַדִּבְּרוֹת כְּלוּלִין בְּתוֹכָהּ, (שמות כ, ב): אָנֹכִי ה׳ אֱלֹהֶיךָ, וּכְתִיב הָכָא (ויקרא יט, ב): אֲנִי ה׳ אֱלֹהֵיכֶם. (שמות כ, ג): לֹא יִהְיֶה לְךָ, וּכְתִיב הָכָא (ויקרא יט, ד): וֵאלֹהֵי מַסֵּכָה לֹא תַעֲשׂוּ לָכֶם. (שמות כ, ז): לֹא תִשָּׂא, וּכְתִיב הָכָא (ויקרא יט, יב): וְלֹא תִשָּׁבְעוּ בִשְׁמִי. (שמות כ, ח): זָכוֹר אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת, וּכְתִיב הָכָא (ויקרא יט, ג): אֶת שַׁבְּתֹתַי תִּשְׁמֹרוּ. (שמות כ, יב): כַּבֵּד אֶת אָבִיךָ וְאֶת אִמֶּךָ, וּכְתִיב הָכָא (ויקרא יט, ג): אִישׁ אִמּוֹ וְאָבִיו תִּירָאוּ. (שמות כ, יג): לֹא תִּרְצָח, וּכְתִיב הָכָא (ויקרא יט, טז): לֹא תַעֲמֹד עַל דַּם רֵעֶךָ. (שמות כ, יג): לֹא תִּנְאָף, וּכְתִיב הָכָא (ויקרא כ, י): מוֹת יוּמַת הַנֹּאֵף וְהַנֹּאָפֶת. (שמות כ, יג): לֹא תִּגְנֹב, וּכְתִיב הָכָא (ויקרא יט, יא): לֹא תִּגְנֹבוּ. (שמות כ, יג): לֹא תַעֲנֶה, וּכְתִיב הָכָא (ויקרא יט, טז): לֹא תֵלֵךְ רָכִיל. (שמות כ, יג): לֹא תַחְמֹד, וּכְתִיב הָכָא (ויקרא יט, יח): וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ. רַבִּי יוּדָן בְּשֵׁם רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחָאי אָמַר, שָׁלֹשׁ פָּרָשִׁיּוֹת הִכְתִּיב לָנוּ משֶׁה רַבֵּינוּ בַּתּוֹרָה, וְכָל אַחַת וְאַחַת מֵהֶן יֵשׁ בָּהּ מִשִּׁשִּׁים שִׁשִּׁים מִצְווֹת, וְאֵלּוּ הֵן: פָּרָשַׁת פְּסָחִים, וּפָרָשַׁת נְזִיקִין, וּפָרָשַׁת קְדוֹשִׁים. רַבִּי לֵוִי בְּשֵׁם רַבִּי שִׁילָא דִּכְפַר תַּמְרְתָא אָמַר, מִשִּׁבְעִים שִׁבְעִים. אָמַר רַבִּי תַּנְחוּמָא וְלָא פְּלִיגֵי, מַאן דְּעָבַד פָּרָשַׁת פְּסָחִים שִׁבְעִים, כָּלַל עִמָּהּ פָּרָשַׁת תְּפִלִּין. מַאן דְּעָבַד פָּרָשַׁת נְזִיקִין שִׁבְעִים, כָּלַל עִמָּהּ פָּרָשַׁת שְׁמִטָּה. וּמַאן דְּעָבַד פָּרָשַׁת קְדוֹשִׁים שִׁבְעִים, כָּלַל עִמָּהּ פָּרָשַׁת עֲרָיוֹת. |
Tanchuma Kedoshim 3תנחומא קדשים ג׳
| דַּבֵּר אֶל כָּל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵיהֶם קְדֹשִׁים תִּהְיוּ. מָה רָאָה לוֹמַר הַפָּרָשָׁה הַזֹּאת בְּכִנּוּס. לָמָּה לֹא אָמַר, דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, כִּשְׁאָר הַפָּרָשִׁיּוֹת, אֶלָּא אֶל כָּל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל. לְפִי שֶׁכָּל הַדִּבְּרוֹת כְּלוּלִים בָּהּ. כֵּיצַד, בַּדִּבְּרוֹת כְּתִיב: אָנֹכִי ה׳ אֱלֹהֶיךָ (שמות כ, ב). וְכָאן כְּתִיב: אֲנִי ה׳ אֱלֹהֵיכֶם. בַּדִּבְּרוֹת כְּתִיב: לֹא יִהְיֶה לְךָ. וְכָאן: אַל תִּפְנוּ אֶל הָאֱלִילִים. בַּדִּבְּרוֹת כְּתִיב: לֹא תִּשָּׂא. וּכְתִיב כָּאן: לֹא תִּשָּׁבְעוּ בִּשְׁמִי לַשֶּׁקֶר. בַּדִּבְּרוֹת כְּתִיב: שָׁמוֹר אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת (דברים ה, יב). וְכָאן: אֶת שַׁבְּתֹתַי תִּשְׁמֹרוּ. בַּדִּבְּרוֹת כְּתִיב: כַּבֵּד אֶת אָבִיךְ וְאֶת אִמֶּךָ. וְכָאן: אִישׁ אִמּוֹ וְאָבִיו תִּירָאוּ. בַּדִּבְּרוֹת כְּתִיב: לֹא תִּרְצַח. וְכָאן כְּתִיב: לֹא תַעֲמֹד עַל דַּם רֵעֶךָ. בַּדִּבְּרוֹת כְּתִיב: לֹא תִּנְאַף. וְכָאן: מוֹת יוּמַת הַנּוֹאֵף וְהַנּוֹאֶפֶת. בַּדִּבְּרוֹת כְּתִיב: לֹא תִּגְנֹב. וְכָאן: לֹא תִּגְנֹבוּ. בַּדִּבְּרוֹת כְּתִיב: לֹא תַּעֲנֶה. וְכָאן כְּתִיב: לֹא תֵּלֵךְ רָכִיל. בַּדִּבְּרוֹת כְּתִיב: לֹא תַּחְמֹד. וְכָאן: לֹא תַעֲשֹׁק אֶת רֵעֲךָ וְלֹא תִּגְזֹל, הֲרֵי כָּל עֲשֶׂרֶת הַדִּבְּרוֹת כְּלוּלִים בַּתּוֹרָה. לְכָךְ כְּתִיב: אֶל כָּל עֲדַת. |
