<li><b>רוח על פני המים – </b> הרעיון של רוח העוברת על פני המים מופיע רק בסיפור הבריאה, במבול, ובקריעת ים סוף. בנוסף, הביטוי "עַל פְּנֵי הַמָּיִם" מופיע, מלבד שני הסיפורים הללו,<fn>בסיפור המבול ביטוי זה מופיע בתיאור של התיבה כשטה על פני המים, ולא בחלק בו מתואר שחזור הבריאה.</fn> רק בשמות ל"ג:כ ובקהלת י"א:א'.</li>
<li><b>רוח על פני המים – </b> הרעיון של רוח העוברת על פני המים מופיע רק בסיפור הבריאה, במבול, ובקריעת ים סוף. בנוסף, הביטוי "עַל פְּנֵי הַמָּיִם" מופיע, מלבד שני הסיפורים הללו,<fn>בסיפור המבול ביטוי זה מופיע בתיאור של התיבה כשטה על פני המים, ולא בחלק בו מתואר שחזור הבריאה.</fn> רק בשמות ל"ג:כ ובקהלת י"א:א'.</li>
−
<li><b>הפרדת המים או התערבבותם –</b> על אף שאין דימיון לשוני בין תיאורי ההפרדה/התערבבות של המים העליונים והתחתונים, רק בשני הסיפורים האלו הרעיון הזה מופיע כלל.<fn>אולם, ישנם מקומות אחרים בהם מוזכרים מי הרקיע והתהומות. לדוגמא, יוסף התברך על ידי יעקב בשפע של המים הללו.</fn> בנוסף, המילה "תְּהוֹם" מופיעה בשני הסיפורים,<fn>בבראשית א', ההקשר אינו הפרדת המים, אלא רוח א-לוהים המרחפת על פניהם.</fn> ומופיעה בשני הסיפורים הללו שלוש פעמים, מתוך חמשת הופעותיה בתורה כולה.<fn>כפי שצויין בהערה לעיל, ההופעות הנוספות הינן במסגרת הברכות ליוסף.</fn></li>
+
<li><b>הפרדת המים או התערבבותם –</b> על אף שאין דימיון לשוני בין תיאורי ההפרדה/התערבבות של המים העליונים והתחתונים, רק בשני הסיפורים האלו הרעיון הזה מופיע בכלל.<fn>אולם, ישנם מקומות אחרים בהם מוזכרים מי הרקיע והתהומות. לדוגמא, יוסף התברך על ידי יעקב בשפע של המים הללו.</fn> בנוסף, המילה "תְּהוֹם" מופיעה בשני הסיפורים,<fn>בבראשית א', ההקשר אינו הפרדת המים, אלא רוח א-לוהים המרחפת על פניהם.</fn> המכילים יחדיו שלוש מתוך חמשת הופעותיה בתורה כולה.<fn>כפי שצויין בהערה לעיל, ההופעות הנוספות הינן במסגרת הברכות ליוסף.</fn></li>
−
<li><b>אירועי הבריאה – </b>אין דימיון משמעותי במילים בהם משתמשים לתיאור שני האירועים, ורוב המילים אינן ייחודיות לסיפורים הללו.</li>
+
<li><b>אירועי הבריאה – </b>אין דימיון לשוני משמעותי בתיאור שני האירועים, ורוב המילים אינן ייחודיות לסיפורים הללו.</li>
−
<li><b>שמיים וארץ</b> – ה"יַבָּשָׁה" בבראשית א' נקראת בבראשית ו'-ט' "אֲדָמָה" או "אָרֶץ".<fn>צורת הפועל  "יָבְשָׁה" ממשיכה להופיע, אך יחד עם המילה הנרדפת אליה "חָרְבוּ".</fn> ניתן היה לצפות לכך, כיוון שהטקסט המקראי מצהיר כי לאחר הופעתם, ה' קורא ליבשה "אֶרֶץ".<fn>המונח המקורי כן מופיע במקומות אחרים בתנ"ך, בפרט כאשר ישנו דגש על הסרת מים על מנת לחשוף אדמה יבשה, כמו בסיפורי קריעת ים סוף ונהר הירדן. אולם, במקרים הללו הפסוקים מתייחסים רק לחלק מסויים מן האדמה, ולא ליבשה כולה.</fn> בדומה לכך, המילה "רָקִיעַ" הוחלפה ב"שָׁמָיִם", שמה החדש.</li>
+
<li><b>שמיים וארץ</b> – ה"יַבָּשָׁה" בבראשית א' נקראת בבראשית ו'-ט' בשם "אֲדָמָה" או "אָרֶץ".<fn>צורת הפועל  "יָבְשָׁה" ממשיכה להופיע, אך יחד עם המילה הנרדפת אליה "חָרְבוּ".</fn> ניתן היה לצפות לכך, כיוון שהטקסט המקראי מצהיר כי לאחר הופעתם, ה' קורא ליבשה "אֶרֶץ".<fn>המונח המקורי כן מופיע במקומות אחרים בתנ"ך, בפרט כאשר ישנו דגש על הסרת מים על מנת לחשוף אדמה יבשה, כמו בסיפורי קריעת ים סוף ונהר הירדן. אולם, במקרים הללו הפסוקים מתייחסים רק לחלק מסויים מן האדמה, ולא ליבשה כולה.</fn> בדומה לכך, המילה "רָקִיעַ" הוחלפה ב"שָׁמָיִם".</li>
−
<li><b>צמחייה</b> – ישנה רק רמיזה לחידוש הצמחייה באזכור של ענף עץ הזית, אשר אינו מתכתב ישירות עם רשימת הצמחים המפיעה בבראשית: "דֶּשֶׁא עֵשֶׂב מַזְרִיעַ זֶרַע עֵץ פְּרִי".</li>
+
<li><b>צמחייה</b> – ישנה רמיזה לחידוש הצמחייה רק באזכור של ענף עץ הזית, אשר אינו מתכתב ישירות עם רשימת הצמחים המפיעה בבראשית: "דֶּשֶׁא עֵשֶׂב מַזְרִיעַ זֶרַע עֵץ פְּרִי".</li>
<li><b>חיות – </b>ההתייחסות המשולבת לציפורים, חיות, בהמות, וחיות ים אינה ייחודית לפסוקים הללו.<fn>אולם, יש לציין כי מתוך עשרים ותשעה האזכורים של המילה רמש בתנ"ך, שבע עשרה מתוכם נמצאים בסיפורי הבריאה והמבול.</fn> </li>
<li><b>חיות – </b>ההתייחסות המשולבת לציפורים, חיות, בהמות, וחיות ים אינה ייחודית לפסוקים הללו.<fn>אולם, יש לציין כי מתוך עשרים ותשעה האזכורים של המילה רמש בתנ"ך, שבע עשרה מתוכם נמצאים בסיפורי הבריאה והמבול.</fn> </li>
<li><b>"לְמִינוֹ" / "לְמִינֵהוּ"</b> – מונח זה ייחודי במידת מה, ומופיע רק בצד רשימת החיות והצמחים שנבראו בבראשית, רשימת החיות שנכנסו לתיבה, ורשימת המאכלים האסורים בויקרא י"א ודברים י"ד.</li>
<li><b>"לְמִינוֹ" / "לְמִינֵהוּ"</b> – מונח זה ייחודי במידת מה, ומופיע רק בצד רשימת החיות והצמחים שנבראו בבראשית, רשימת החיות שנכנסו לתיבה, ורשימת המאכלים האסורים בויקרא י"א ודברים י"ד.</li>
כבר במאה הראשונה לספירה, פרשנים כדוגמת פילון התייחסו להקבלות הרבות שבין סיפור המבול בבראשית ו׳-ט׳ לבין תיאורי הבריאה בבראשית א׳-ב׳.1 בעוד ההקבלות הניגודיות מדגישות כיצד המבול היווה היפוך של תהליך הבריאה, ההקבלות המשלימות מדגימות כיצד היצירה מחדש של העולם לאחר המבול, הייתה מעין חיקוי של הבריאה המקורית.2
היפוך תהליך הבריאה
בסוף פרשת בראשית (ו':ו'-ז'), ה' מביע חרטה ברורה על שיצר את האדם ("וַיִּנָּחֶם ה' כִּי עָשָׂה אֶת הָאָדָם", "כִּי נִחַמְתִּי כִּי עֲשִׂיתִם"), ומחליט לחזור בו ממעשיו הקודמים על ידי השמדת המין האנושי ("אֶמְחֶה אֶת הָאָדָם אֲשֶׁר בָּרָאתִי"). קווי דימיון נוספים בין תיאורי השמדת העולם בפרשת נוח לבין סיפור הבריאה המקורי, ניתן לראות בתוכן הדברים ולאו דווקא בלשון הפסוקים. למרות זאת, גם הדימיונות התכניים האלו נועדו להדגיש את המובן מאליו, והוא שהמבול ביטל הרבה ממה שנוצר בבריאה המקורית.
המים שהופרדו התערבבו מחדש – ההפרדה המקורית של ה' בין מים עליונים לתחתונים מתבטלת, מאחר ומקור המבול הוא גם ממי הרקיע וגם ממי התהום.
היבשה שוקעת מחדש – בפרשת בראשית, קוויית המים למקום אחד מאפשרת להופעת היבשה, בעוד בפרשת נוח, המים מתפזרים מחדש על פני כל האדמה.
כולם מתים – בבראשית א' מתוארות יצירתן של הציפורים, החיות, הבהמות ובני האדם. בעוד בפרשת נוח, מתואר מותם של כל אלה.
נשמת החיים נכבית – בעוד בבראשית ב' מתוארת נפיחת נשמת החיים של ה' בבריאותיו, בבראשית ז', מתוארת כבייתה של נשמת חיים זו.3
תיאור היווצרותם מחדש של החיים על פני האדמה, בחציו השני של סיפור המבול, מחזירה את הקורא אף היא לסיפור הבריאה המקורי. כאן, קווי הדימיון הרבים הינם ישירים ומדגישים כיצד ה' חידש את העולם, ונתן לבני האדם התחלה חדשה. קווי הדימיון בין שני התיאורים כוללים:
מצב העולם לפני הבריאה – בשני המקרים, לפני יצירתם של החיים, מים מלאו את הארץ, ורוח ריחפה על פניהם.
תאריכים – בבראשית ח':י"ג מתואר כי מי המבול התייבשו ביום הראשון של החודש הראשון, אותו התאריך בדיוק בו העולם נברא.4
חלקי הבריאה וסידורה – שני הסיפורים מתייחסים במפורש להפרדת המים העליונים מן התחתונים, ולהופעת היבשה, הצמחים, מסמני הזמנים, הציפורים, החיות והאדם.5
ברכות – שני התיאורים מפרטים לגבי ברכות הרבייה בהם ה' בירך את הציפורים6 ואת בני האדם, וכן לגבי הבטחתו לאדם כי ישלוט על כל שאר החיות
ציווי לאכול – בבראשית א', ה' נותן לאדם לאכול מכל הצמחים, בעוד בבראשית ט', הוא מוסיף כי הם יכולים לאכול גם מן החי.7
הגבלות – בשני הסיפורים, ה' אוסר על אכילת מאכלים מסויימים. בבראשית ב', נאסר על אדם לאכול מפרי עץ הדעת, בעוד בבראשית ט', ה' מזהיר כנגד אכילת דם חיות.
עיסוקו של האדם – האיש הראשון נקרא "אָדָם" והוא צווה לעבוד את האדמה. בדומה לכך, נוח נקרא "אִישׁ הָאֲדָמָה", ולאחר תום המבול, הוא נוטע כרם.
על מנת לקבוע האם ההקבלות הללו הינן רמיזות מכוונות או קווי דימיון מקריים, יש לתת את הדעת על מספר ההקבלות ותדירותם, על רמת הדימיון הלשוני, ועל תדירות הופעתם היחסית של הביטויים או הרעיונות המשותפים בתנ"ך כולו.8 במקרה זה, ישנם קווי דימיון רבים בין שני הסיפורים, אך יש לבחון מקרוב את היקף החפיפה הלשונית ואת נדירותם של הביטויים המשותפים בתורה:
רוח על פני המים – הרעיון של רוח העוברת על פני המים מופיע רק בסיפור הבריאה, במבול, ובקריעת ים סוף. בנוסף, הביטוי "עַל פְּנֵי הַמָּיִם" מופיע, מלבד שני הסיפורים הללו,9 רק בשמות ל"ג:כ ובקהלת י"א:א'.
הפרדת המים או התערבבותם – על אף שאין דימיון לשוני בין תיאורי ההפרדה/התערבבות של המים העליונים והתחתונים, רק בשני הסיפורים האלו הרעיון הזה מופיע בכלל.10 בנוסף, המילה "תְּהוֹם" מופיעה בשני הסיפורים,11 המכילים יחדיו שלוש מתוך חמשת הופעותיה בתורה כולה.12
אירועי הבריאה – אין דימיון לשוני משמעותי בתיאור שני האירועים, ורוב המילים אינן ייחודיות לסיפורים הללו.
שמיים וארץ – ה"יַבָּשָׁה" בבראשית א' נקראת בבראשית ו'-ט' בשם "אֲדָמָה" או "אָרֶץ".13 ניתן היה לצפות לכך, כיוון שהטקסט המקראי מצהיר כי לאחר הופעתם, ה' קורא ליבשה "אֶרֶץ".14 בדומה לכך, המילה "רָקִיעַ" הוחלפה ב"שָׁמָיִם".
צמחייה – ישנה רמיזה לחידוש הצמחייה רק באזכור של ענף עץ הזית, אשר אינו מתכתב ישירות עם רשימת הצמחים המפיעה בבראשית: "דֶּשֶׁא עֵשֶׂב מַזְרִיעַ זֶרַע עֵץ פְּרִי".
חיות – ההתייחסות המשולבת לציפורים, חיות, בהמות, וחיות ים אינה ייחודית לפסוקים הללו.15
"לְמִינוֹ" / "לְמִינֵהוּ" – מונח זה ייחודי במידת מה, ומופיע רק בצד רשימת החיות והצמחים שנבראו בבראשית, רשימת החיות שנכנסו לתיבה, ורשימת המאכלים האסורים בויקרא י"א ודברים י"ד.
ברכות – הלשון בה נאמרו שתי הברכות האלו כמעט זהה לחלוטין. יתר על כן, הביטוי "פְּרוּ וּרְבוּ" מופיע רק בשתי הפרקים הללו, בנוסף לירמיהו כ"ג:ג' ויחזקאל ל"ו:י"א.16
"נִשְׁמַת חַיִּים" – ביטוי זה מופיע רק בבריאת האדם בבראשית א', ובהשמדת העולם בבראשית ז'.
ניגודים
בנוסף להקבלות הרבות בין הסיפורים, ישנם גם ניגודים רבים ביניהם:
התערבות אקטיבית/ פסיבית – בסיפור הבריאה בבראשית א', ה' משחק תפקיד אקטיבי בכל שלב בבריאה, מצווה בכל יום שהיבט אחר של העולם יווצר. בסיפור הבריאה, לעומת זאת, אף על שה' זוכר את נוח ומתחיל את התהליך בכך שמשלח רוח על פני המים, נדמה כי כל מה שמגיע לאחר מכן מתפתח בתהליך טבעי.
משך הבריאה – בבראשית א' נוצר הרושם כי ה' יצר את העולם במקור במשך שבעה ימים,17 כאשר בכל יום צורות חיים חדשות הופיעו בבת אחת כאשר ה' ציווה על כך. בניגוד לכך, הבריאה מחדש של העולם ארכה חודשים רבים, והמים נסוגו בהדרגתיות ולא באופן מיידי.18
היעדרותם של הדגים – כל היצורים שנברא בבראשית א' מופיעים בסיפור המבול, פרט לדגים וליצורי הים האחרים. האם היעדרותם של הדגים כאן מרמזת כי אלו לא הושמדו במבול (ולכן לא היה צורך לחדש את בריאתם)?19
הערכת הבריאה – בבראשית א', לאחר כל אחד מימי הבריאה, ה' מעריך כל אחת מבריאותיו באומרו עליהן "כי טוב". לעומת זאת, בבראשית ו' הבנתו של ה' כי "רַבָּה רָעַת הָאָדָם מובילה אותו להבאת המבול. אפילו לאחר המבול, ה' מצהיר כי "יֵצֶר לֵב הָאָדָם רַע מִנְּעֻרָיו", אך מבטיח שלעולם לא ישמיד את העולם שוב.
יצירת האדם – בסיפור הבריאה המקורי, האדם נברא אחרון, כפסגת בריאתו של ה'. לעומת זאת, לאחר המבול, האדם יוצא לעולם החדש לפני החיות. האם השינוי בסדר מעיד על שינוי בסטטוס של האדם, או שהשינוי אינו משמעותי, ומתקשר רק לשיקולים פרקטיים?
המאכלים המותרים – לאחר המבול, בני האדם קיבלו היתר לאכול מבשר החי, בעוד במקור הותר לו לאכול רק צמחים. מה הוביל לשינוי הזה? להרחבה,20 ראו ההיתר לאכול בשר.
מסקנה
ברמה הבסיסית ביותר, ההקבלות הרבות שבין הסיפורים מראים כי המבול ותוצאותיו היוו היפוך לתהליך הבריאה, ושחזור של תהליך זה. אף על פי שהאדם חטא, ה' אינו מוותר עליו, ובמקום נותן לעולם הזדמנות נוספת, ובורא אותו מחדש כדי להחזיר אותו לנקודת הפתיחה התמימה שלו.21 אולם, העולם החדש לא נברא בדיוק באותו האופן בו נברא בראשונה, ותפיסתו של ה' את האדם, וכ מערכת היחסים בין ה' לאדם, השתנו. אופיה הניסי של הבריאה המקורית הוחלף בהתהליכים הרבה יותר טבעיים, וה' מרוחק הרבה יותר מבריאותיו.
