Difference between revisions of "The Flood Story: Undoing and Redoing Creation/0/he"
Jump to navigation
Jump to search
| Line 8: | Line 8: | ||
<h2>היפוך תהליך הבריאה</h2> | <h2>היפוך תהליך הבריאה</h2> | ||
| − | <p>בסוף פרשת בראשית (<a href="Bereshit6-9" data-aht="source">ו':ו'-ז'</a>), ה' מביע חרטה ברורה על שיצר את האדם ("וַיִּנָּחֶם ה' כִּי עָשָׂה אֶת הָאָדָם",‎ "כִּי נִחַמְתִּי כִּי עֲשִׂיתִם"), ומחליט לחזור בו ממעשיו הקודמים על ידי השמדת המין האנושי ("אֶמְחֶה אֶת הָאָדָם אֲשֶׁר בָּרָאתִי"). קווי דימיון נוספים בין תיאורי השמדת העולם בפרשת | + | <p>בסוף פרשת בראשית (<a href="Bereshit6-9" data-aht="source">ו':ו'-ז'</a>), ה' מביע חרטה ברורה על שיצר את האדם ("וַיִּנָּחֶם ה' כִּי עָשָׂה אֶת הָאָדָם",‎ "כִּי נִחַמְתִּי כִּי עֲשִׂיתִם"), ומחליט לחזור בו ממעשיו הקודמים על ידי השמדת המין האנושי ("אֶמְחֶה אֶת הָאָדָם אֲשֶׁר בָּרָאתִי"). קווי דימיון נוספים בין תיאורי השמדת העולם בפרשת נח לבין סיפור הבריאה המקורי, ניתן לראות בתוכן הדברים ולאו דווקא בלשון הפסוקים. למרות זאת, גם הדימיונות התכניים האלו נועדו להדגיש את המובן מאליו, והוא שהמבול ביטל הרבה ממה שנוצר בבריאה המקורית.</p> |
<ul> | <ul> | ||
<li><b>המים שהופרדו התערבבו מחדש – </b>ההפרדה המקורית של ה' בין מים עליונים לתחתונים מתבטלת, מאחר ומקור המבול הוא גם ממי הרקיע וגם ממי התהום.</li> | <li><b>המים שהופרדו התערבבו מחדש – </b>ההפרדה המקורית של ה' בין מים עליונים לתחתונים מתבטלת, מאחר ומקור המבול הוא גם ממי הרקיע וגם ממי התהום.</li> | ||
| − | <li><b>היבשה שוקעת מחדש – </b>בפרשת בראשית, קוויית המים למקום אחד מאפשרת להופעת היבשה, בעוד בפרשת | + | <li><b>היבשה שוקעת מחדש – </b>בפרשת בראשית, קוויית המים למקום אחד מאפשרת להופעת היבשה, בעוד בפרשת נח, המים מתפזרים מחדש על פני כל האדמה.</li> |
| − | <li><b>כולם מתים – </b>ב<a href="Bereshit1-2" data-aht="source">בראשית א'</a> מתוארות יצירתן של הציפורים, החיות, הבהמות ובני האדם. בעוד בפרשת | + | <li><b>כולם מתים – </b>ב<a href="Bereshit1-2" data-aht="source">בראשית א'</a> מתוארות יצירתן של הציפורים, החיות, הבהמות ובני האדם. בעוד בפרשת נח, מתואר מותם של כל אלה.</li> |
<li><b>נשמת החיים נכבית – </b>בעוד ב<a href="Bereshit1-2" data-aht="source">בראשית ב'</a> מתוארת נפיחת נשמת החיים של ה' בבריאותיו, ב<a href="Bereshit6-9" data-aht="source">בראשית ז'</a>, מתוארת כבייתה של נשמת חיים זו.<fn>אך כאן הביטוי מתייחס לכל היצורים החיים ולא רק לבני האדם.</fn></li> | <li><b>נשמת החיים נכבית – </b>בעוד ב<a href="Bereshit1-2" data-aht="source">בראשית ב'</a> מתוארת נפיחת נשמת החיים של ה' בבריאותיו, ב<a href="Bereshit6-9" data-aht="source">בראשית ז'</a>, מתוארת כבייתה של נשמת חיים זו.<fn>אך כאן הביטוי מתייחס לכל היצורים החיים ולא רק לבני האדם.</fn></li> | ||
</ul> | </ul> | ||
| Line 97: | Line 97: | ||
<li><b>ציווי לאכול –</b> בבראשית א', ה' נותן לאדם לאכול מכל הצמחים, בעוד בבראשית ט', הוא מוסיף כי הם יכולים לאכול גם מן החי.<fn>הפרשנים חלוקים לגבי היקפו של היתר זה, ראו <multilink><a href="ShadalBereshit9-4" data-aht="source">שד"ל</a><a href="ShadalBereshit9-4" data-aht="source">בראשית ט׳:ד׳</a><a href="R. Shemuel David Luzzatto (Shadal)" data-aht="parshan">אודות ר' שמואל דוד לוצאטו</a></multilink>. להרחבה בנושא, ראו <a href="Permission to Eat Meat" data-aht="page">ההיתר לאכול בשר</a>.</fn></li> | <li><b>ציווי לאכול –</b> בבראשית א', ה' נותן לאדם לאכול מכל הצמחים, בעוד בבראשית ט', הוא מוסיף כי הם יכולים לאכול גם מן החי.<fn>הפרשנים חלוקים לגבי היקפו של היתר זה, ראו <multilink><a href="ShadalBereshit9-4" data-aht="source">שד"ל</a><a href="ShadalBereshit9-4" data-aht="source">בראשית ט׳:ד׳</a><a href="R. Shemuel David Luzzatto (Shadal)" data-aht="parshan">אודות ר' שמואל דוד לוצאטו</a></multilink>. להרחבה בנושא, ראו <a href="Permission to Eat Meat" data-aht="page">ההיתר לאכול בשר</a>.</fn></li> | ||
<li><b>הגבלות – </b>בשני הסיפורים, ה' אוסר על אכילת מאכלים מסויימים. בבראשית ב', נאסר על אדם לאכול מפרי עץ הדעת, בעוד בבראשית ט', ה' מזהיר כנגד אכילת דם חיות.</li> | <li><b>הגבלות – </b>בשני הסיפורים, ה' אוסר על אכילת מאכלים מסויימים. בבראשית ב', נאסר על אדם לאכול מפרי עץ הדעת, בעוד בבראשית ט', ה' מזהיר כנגד אכילת דם חיות.</li> | ||
| − | <li><b>עיסוקו של האדם –</b> האיש הראשון נקרא "אָדָם" והוא צווה לעבוד את האדמה. בדומה לכך, | + | <li><b>עיסוקו של האדם –</b> האיש הראשון נקרא "אָדָם" והוא צווה לעבוד את האדמה. בדומה לכך, נח נקרא "אִישׁ הָאֲדָמָה", ולאחר תום המבול, הוא נוטע כרם.</li> |
</ul> | </ul> | ||
<answer text="Show / Hide Comparison Table #2"><multilang style="overflow: auto;"> | <answer text="Show / Hide Comparison Table #2"><multilang style="overflow: auto;"> | ||
| Line 249: | Line 249: | ||
<p>בנוסף להקבלות הרבות בין הסיפורים, ישנם גם ניגודים רבים ביניהם:</p> | <p>בנוסף להקבלות הרבות בין הסיפורים, ישנם גם ניגודים רבים ביניהם:</p> | ||
<ul> | <ul> | ||
| − | <li><b>התערבות אקטיבית/ פסיבית – </b>בסיפור הבריאה בבראשית א', ה' משחק תפקיד אקטיבי בכל שלב בבריאה, ומצווה בכל יום על היווצרותו של היבט אחר של העולם. בסיפור הבריאה, לעומת זאת, על אף שה' זוכר את | + | <li><b>התערבות אקטיבית/ פסיבית – </b>בסיפור הבריאה בבראשית א', ה' משחק תפקיד אקטיבי בכל שלב בבריאה, ומצווה בכל יום על היווצרותו של היבט אחר של העולם. בסיפור הבריאה, לעומת זאת, על אף שה' זוכר את נח ומתניע את התהליך בכך שהוא משלח רוח על פני המים, נדמה כי כל מה שמגיע לאחר מכן מתפתח באופן טבעי.</li> |
<li><b>משך הבריאה – </b>בבראשית א' נוצר הרושם כי ה' יצר את העולם במקור במשך שבעה ימים,<fn>בפועל, הפרשנים חלוקים בשאלה האם "שבעת הימים" המתוארים בבריאה היו יממות בנות עשרים וארבע שעות, או עידנים ארוכים מכך בהרבה.</fn> ובכל יום צורות חיים חדשות הופיעו בבת אחת כאשר ה' ציווה על כך. בניגוד לכך, הבריאה מחדש של העולם ארכה חודשים רבים, והמים נסוגו בהדרגתיות ולא בפתאומיות.<fn>דבר זה יכול לשקף מעבר לנוכחות גלוייה פחות של א-לוהים בעולם.</fn></li> | <li><b>משך הבריאה – </b>בבראשית א' נוצר הרושם כי ה' יצר את העולם במקור במשך שבעה ימים,<fn>בפועל, הפרשנים חלוקים בשאלה האם "שבעת הימים" המתוארים בבריאה היו יממות בנות עשרים וארבע שעות, או עידנים ארוכים מכך בהרבה.</fn> ובכל יום צורות חיים חדשות הופיעו בבת אחת כאשר ה' ציווה על כך. בניגוד לכך, הבריאה מחדש של העולם ארכה חודשים רבים, והמים נסוגו בהדרגתיות ולא בפתאומיות.<fn>דבר זה יכול לשקף מעבר לנוכחות גלוייה פחות של א-לוהים בעולם.</fn></li> | ||
<li><b>היעדרותם של הדגים – </b>כל היצורים שנבראו בבראשית א' מופיעים בסיפור המבול, פרט לדגים וליצורי הים האחרים. האם היעדרותם של הדגים כאן מרמזת כי אלו לא הושמדו במבול (ולכן לא היה צורך לחדש את בריאתם)?<fn>ראו <multilink><a href="IbnEzraBereshit6-18" data-aht="source">אבן עזרא</a><a href="IbnEzraBereshit6-18" data-aht="source">בראשית פירוש ראשון ו׳:י״ט</a><a href="R. Avraham ibn Ezra" data-aht="parshan">אודות ר' אברהם אבן עזרא</a></multilink> הטוען כי זוג דגים הובאו לתיבה, וכי הם כלולים במונח "בָּשָׂר", ומציע כי שאר הדגים נהרגו במבול. השוו ל<multilink><a href="RadakBereshit6-19" data-aht="source">רד"ק</a><a href="RadakBereshit6-19" data-aht="source">בראשית ו׳:י״ט</a><a href="RadakBereshit7-22-23" data-aht="source">בראשית ז׳:כ״ב-כ״ג</a><a href="R. David Kimchi (Radak)" data-aht="parshan">אודות ר' דוד קמחי</a></multilink> הטוען כי רק חיות היבשה כלולות במונח זה, וכי הדגים לא הובאו לתיבה מאחר ולא נהרגו במבול. ראו גם <multilink><a href="#" data-aht="source">רמב"ן</a><a href="Ramban Derashot" data-aht="parshan">אודות רמב״ן דרשות</a></multilink> המתייחס לסוגייה זו באריכות.</fn></li> | <li><b>היעדרותם של הדגים – </b>כל היצורים שנבראו בבראשית א' מופיעים בסיפור המבול, פרט לדגים וליצורי הים האחרים. האם היעדרותם של הדגים כאן מרמזת כי אלו לא הושמדו במבול (ולכן לא היה צורך לחדש את בריאתם)?<fn>ראו <multilink><a href="IbnEzraBereshit6-18" data-aht="source">אבן עזרא</a><a href="IbnEzraBereshit6-18" data-aht="source">בראשית פירוש ראשון ו׳:י״ט</a><a href="R. Avraham ibn Ezra" data-aht="parshan">אודות ר' אברהם אבן עזרא</a></multilink> הטוען כי זוג דגים הובאו לתיבה, וכי הם כלולים במונח "בָּשָׂר", ומציע כי שאר הדגים נהרגו במבול. השוו ל<multilink><a href="RadakBereshit6-19" data-aht="source">רד"ק</a><a href="RadakBereshit6-19" data-aht="source">בראשית ו׳:י״ט</a><a href="RadakBereshit7-22-23" data-aht="source">בראשית ז׳:כ״ב-כ״ג</a><a href="R. David Kimchi (Radak)" data-aht="parshan">אודות ר' דוד קמחי</a></multilink> הטוען כי רק חיות היבשה כלולות במונח זה, וכי הדגים לא הובאו לתיבה מאחר ולא נהרגו במבול. ראו גם <multilink><a href="#" data-aht="source">רמב"ן</a><a href="Ramban Derashot" data-aht="parshan">אודות רמב״ן דרשות</a></multilink> המתייחס לסוגייה זו באריכות.</fn></li> | ||
| Line 280: | Line 280: | ||
<td><b>צמחים</b></td> | <td><b>צמחים</b></td> | ||
<td>וַיֹּאמֶר אֱ-לֹהִים תַּדְשֵׁא הָאָרֶץ דֶּשֶׁא עֵשֶׂב מַזְרִיעַ זֶרַע <span style="color: #339966;">עֵץ פְּרִי עֹשֶׂה פְּרִי</span></td> | <td>וַיֹּאמֶר אֱ-לֹהִים תַּדְשֵׁא הָאָרֶץ דֶּשֶׁא עֵשֶׂב מַזְרִיעַ זֶרַע <span style="color: #339966;">עֵץ פְּרִי עֹשֶׂה פְּרִי</span></td> | ||
| − | <td></td> | + | <td><br/></td> |
<td>וְהִנֵּה <span style="color: #339966;">עֲלֵה זַיִת</span> טָרָף בְּפִיהָ</td> | <td>וְהִנֵּה <span style="color: #339966;">עֲלֵה זַיִת</span> טָרָף בְּפִיהָ</td> | ||
</tr> | </tr> | ||
| Line 286: | Line 286: | ||
<td><b>מאורות ועונות השנה</b></td> | <td><b>מאורות ועונות השנה</b></td> | ||
<td>וַיֹּאמֶר אֱ-לֹהִים יְהִי מְאֹרֹת בִּרְקִיעַ הַשָּׁמַיִם לְהַבְדִּיל בֵּין <span style="color: #ff6600;">הַיּוֹם</span> וּבֵין <span style="color: #ff6600;">הַלָּיְלָה</span> וְהָיוּ לְאֹתֹת וּלְמוֹעֲדִים וּלְיָמִים <span style="color: #ff6600;">וְשָׁנִים</span></td> | <td>וַיֹּאמֶר אֱ-לֹהִים יְהִי מְאֹרֹת בִּרְקִיעַ הַשָּׁמַיִם לְהַבְדִּיל בֵּין <span style="color: #ff6600;">הַיּוֹם</span> וּבֵין <span style="color: #ff6600;">הַלָּיְלָה</span> וְהָיוּ לְאֹתֹת וּלְמוֹעֲדִים וּלְיָמִים <span style="color: #ff6600;">וְשָׁנִים</span></td> | ||
| − | <td></td> | + | <td><br/></td> |
<td>עֹד כָּל יְמֵי הָאָרֶץ זֶרַע וְקָצִיר וְקֹר וָחֹם <span style="color: #ff6600;">וְקַיִץ וָחֹרֶף וְיוֹם וָלַיְלָה</span> לֹא יִשְׁבֹּתוּ</td> | <td>עֹד כָּל יְמֵי הָאָרֶץ זֶרַע וְקָצִיר וְקֹר וָחֹם <span style="color: #ff6600;">וְקַיִץ וָחֹרֶף וְיוֹם וָלַיְלָה</span> לֹא יִשְׁבֹּתוּ</td> | ||
</tr> | </tr> | ||
| Line 305: | Line 305: | ||
<td>וַיִּפַּח <span style="color: #ff9900;">בְּאַפָּיו נִשְׁמַת חַיִּים </span>וַיְהִי הָאָדָם לְנֶפֶשׁ <span style="color: #ff9900;">חַיָּה</span></td> | <td>וַיִּפַּח <span style="color: #ff9900;">בְּאַפָּיו נִשְׁמַת חַיִּים </span>וַיְהִי הָאָדָם לְנֶפֶשׁ <span style="color: #ff9900;">חַיָּה</span></td> | ||
<td>כֹּל אֲשֶׁר <span style="color: #ff9900;">נִשְׁמַת רוּחַ חַיִּים בְּאַפָּיו</span>... <span style="color: #ff9900;">מֵתוּ</span></td> | <td>כֹּל אֲשֶׁר <span style="color: #ff9900;">נִשְׁמַת רוּחַ חַיִּים בְּאַפָּיו</span>... <span style="color: #ff9900;">מֵתוּ</span></td> | ||
| − | <td></td> | + | <td><br/></td> |
</tr> | </tr> | ||
<tr> | <tr> | ||
<td><b>ברכה לעופות וברכה לאדם</b></td> | <td><b>ברכה לעופות וברכה לאדם</b></td> | ||
<td>וַיְבָרֶךְ אֹתָם אֱ-לֹהִים לֵאמֹר <span style="color: #0000ff;">פְּרוּ וּרְבוּ</span>... וְהָעוֹף <span style="color: #0000ff;">יִרֶב בָּאָרֶץ</span>... <br/><span style="color: #0000ff;">וַיְבָרֶךְ </span>אֹתָם<span style="color: #0000ff;"> אֱ-לֹהִים וַיֹּאמֶר לָהֶם אֱ-לֹהִים פְּרוּ וּרְבוּ וּמִלְאוּ אֶת הָאָרֶץ</span> וְכִבְשֻׁהָ <span style="color: #0000ff;">וּרְדוּ בִּדְגַת הַיָּם וּבְעוֹף הַשָּׁמַיִם וּבְכָל חַיָּה הָרֹמֶשֶׂת עַל הָאָרֶץ</span></td> | <td>וַיְבָרֶךְ אֹתָם אֱ-לֹהִים לֵאמֹר <span style="color: #0000ff;">פְּרוּ וּרְבוּ</span>... וְהָעוֹף <span style="color: #0000ff;">יִרֶב בָּאָרֶץ</span>... <br/><span style="color: #0000ff;">וַיְבָרֶךְ </span>אֹתָם<span style="color: #0000ff;"> אֱ-לֹהִים וַיֹּאמֶר לָהֶם אֱ-לֹהִים פְּרוּ וּרְבוּ וּמִלְאוּ אֶת הָאָרֶץ</span> וְכִבְשֻׁהָ <span style="color: #0000ff;">וּרְדוּ בִּדְגַת הַיָּם וּבְעוֹף הַשָּׁמַיִם וּבְכָל חַיָּה הָרֹמֶשֶׂת עַל הָאָרֶץ</span></td> | ||
| − | <td></td> | + | <td><br/></td> |
<td>וְשָׁרְצוּ בָאָרֶץ <span style="color: #0000ff;">וּפָרוּ וְרָבוּ עַל הָאָרֶץ</span>... <br/><span style="color: #0000ff;">וַיְבָרֶךְ אֱ-לֹהִים </span>אֶת נֹחַ וְאֶת בָּנָיו<span style="color: #0000ff;"> וַיֹּאמֶר לָהֶם פְּרוּ וּרְבוּ וּמִלְאוּ אֶת הָאָרֶץ. </span>וּמוֹרַאֲכֶם וְחִתְּכֶם יִהְיֶה<span style="color: #0000ff;"> עַל כָּל חַיַּת הָאָרֶץ וְעַל כָּל עוֹף הַשָּׁמָיִם בְּכֹל אֲשֶׁר תִּרְמֹשׂ הָאֲדָמָה</span> <span style="color: #0000ff;">וּבְכָל דְּגֵי הַיָּם בְּיֶדְכֶם נִתָּנוּ</span></td> | <td>וְשָׁרְצוּ בָאָרֶץ <span style="color: #0000ff;">וּפָרוּ וְרָבוּ עַל הָאָרֶץ</span>... <br/><span style="color: #0000ff;">וַיְבָרֶךְ אֱ-לֹהִים </span>אֶת נֹחַ וְאֶת בָּנָיו<span style="color: #0000ff;"> וַיֹּאמֶר לָהֶם פְּרוּ וּרְבוּ וּמִלְאוּ אֶת הָאָרֶץ. </span>וּמוֹרַאֲכֶם וְחִתְּכֶם יִהְיֶה<span style="color: #0000ff;"> עַל כָּל חַיַּת הָאָרֶץ וְעַל כָּל עוֹף הַשָּׁמָיִם בְּכֹל אֲשֶׁר תִּרְמֹשׂ הָאֲדָמָה</span> <span style="color: #0000ff;">וּבְכָל דְּגֵי הַיָּם בְּיֶדְכֶם נִתָּנוּ</span></td> | ||
</tr> | </tr> | ||
| Line 316: | Line 316: | ||
<td><b>מאכל האדם</b></td> | <td><b>מאכל האדם</b></td> | ||
<td>וַיֹּאמֶר אֱ-לֹהִים הִנֵּה נָתַתִּי לָכֶם אֶת <span style="color: #99cc00;">כָּל עֵשֶׂב</span> זֹרֵעַ זֶרַע אֲשֶׁר עַל פְּנֵי כָל הָאָרֶץ וְאֶת כָּל הָעֵץ אֲשֶׁר בּוֹ פְרִי עֵץ זֹרֵעַ זָרַע <span style="color: #99cc00;">לָכֶם יִהְיֶה לְאָכְלָה</span></td> | <td>וַיֹּאמֶר אֱ-לֹהִים הִנֵּה נָתַתִּי לָכֶם אֶת <span style="color: #99cc00;">כָּל עֵשֶׂב</span> זֹרֵעַ זֶרַע אֲשֶׁר עַל פְּנֵי כָל הָאָרֶץ וְאֶת כָּל הָעֵץ אֲשֶׁר בּוֹ פְרִי עֵץ זֹרֵעַ זָרַע <span style="color: #99cc00;">לָכֶם יִהְיֶה לְאָכְלָה</span></td> | ||
| − | <td></td> | + | <td><br/></td> |
<td>כָּל רֶמֶשׂ אֲשֶׁר הוּא חַי <span style="color: #99cc00;">לָכֶם יִהְיֶה לְאָכְלָה כְּיֶרֶק עֵשֶׂב</span> נָתַתִּי לָכֶם אֶת <span style="color: #99cc00;">כֹּל</span></td> | <td>כָּל רֶמֶשׂ אֲשֶׁר הוּא חַי <span style="color: #99cc00;">לָכֶם יִהְיֶה לְאָכְלָה כְּיֶרֶק עֵשֶׂב</span> נָתַתִּי לָכֶם אֶת <span style="color: #99cc00;">כֹּל</span></td> | ||
</tr> | </tr> | ||
| Line 322: | Line 322: | ||
<td><b>הגבלת האכילה</b></td> | <td><b>הגבלת האכילה</b></td> | ||
<td>וּמֵעֵץ הַדַּעַת טוֹב וָרָע <span style="color: #ff0000;">לֹא תֹאכַל</span> מִמֶּנּוּ</td> | <td>וּמֵעֵץ הַדַּעַת טוֹב וָרָע <span style="color: #ff0000;">לֹא תֹאכַל</span> מִמֶּנּוּ</td> | ||
| − | <td></td> | + | <td><br/></td> |
<td>אַךְ בָּשָׂר בְּנַפְשׁוֹ דָמוֹ <span style="color: #ff0000;">לֹא תֹאכֵלוּ</span></td> | <td>אַךְ בָּשָׂר בְּנַפְשׁוֹ דָמוֹ <span style="color: #ff0000;">לֹא תֹאכֵלוּ</span></td> | ||
</tr> | </tr> | ||
| Line 328: | Line 328: | ||
<td><b>עבודת האדמה</b></td> | <td><b>עבודת האדמה</b></td> | ||
<td><span style="color: #800080;">וַיִּטַּע</span> ה' אֱ-לֹהִים <span style="color: #800080;">גַּן</span> בְּעֵדֶן... וַיְשַׁלְּחֵהוּ ה' אֱ-לֹהִים מִגַּן עֵדֶן <span style="color: #800080;">לַעֲבֹד אֶת הָאֲדָמָה</span> אֲשֶׁר לֻקַּח מִשָּׁם</td> | <td><span style="color: #800080;">וַיִּטַּע</span> ה' אֱ-לֹהִים <span style="color: #800080;">גַּן</span> בְּעֵדֶן... וַיְשַׁלְּחֵהוּ ה' אֱ-לֹהִים מִגַּן עֵדֶן <span style="color: #800080;">לַעֲבֹד אֶת הָאֲדָמָה</span> אֲשֶׁר לֻקַּח מִשָּׁם</td> | ||
| − | <td></td> | + | <td><br/></td> |
<td>וַיָּחֶל נֹחַ <span style="color: #800080;">אִישׁ הָאֲדָמָה וַיִּטַּע</span> <span style="color: #800080;">כָּרֶם</span></td> | <td>וַיָּחֶל נֹחַ <span style="color: #800080;">אִישׁ הָאֲדָמָה וַיִּטַּע</span> <span style="color: #800080;">כָּרֶם</span></td> | ||
</tr> | </tr> | ||
| Line 344: | Line 344: | ||
<tr> | <tr> | ||
<td><b>Heavens / Earth</b></td> | <td><b>Heavens / Earth</b></td> | ||
| − | <td></td> | + | <td><br/></td> |
| − | <td></td> | + | <td><br/></td> |
| − | <td></td> | + | <td><br/></td> |
</tr> | </tr> | ||
<tr> | <tr> | ||
<td><b>Land / Sea<br/></b></td> | <td><b>Land / Sea<br/></b></td> | ||
| − | <td></td> | + | <td><br/></td> |
| − | <td></td> | + | <td><br/></td> |
| − | <td></td> | + | <td><br/></td> |
</tr> | </tr> | ||
<tr> | <tr> | ||
<td><b>Vegetation</b></td> | <td><b>Vegetation</b></td> | ||
| − | <td></td> | + | <td><br/></td> |
| − | <td></td> | + | <td><br/></td> |
| − | <td></td> | + | <td><br/></td> |
</tr> | </tr> | ||
<tr> | <tr> | ||
<td><b>Luminaries / Seasons</b></td> | <td><b>Luminaries / Seasons</b></td> | ||
| − | <td></td> | + | <td><br/></td> |
| − | <td></td> | + | <td><br/></td> |
| − | <td></td> | + | <td><br/></td> |
</tr> | </tr> | ||
<tr> | <tr> | ||
<td><b>Birds / Animals</b></td> | <td><b>Birds / Animals</b></td> | ||
| − | <td></td> | + | <td><br/></td> |
| − | <td></td> | + | <td><br/></td> |
| − | <td></td> | + | <td><br/></td> |
</tr> | </tr> | ||
<tr> | <tr> | ||
<td><b>Humans</b></td> | <td><b>Humans</b></td> | ||
| − | <td></td> | + | <td><br/></td> |
| − | <td></td> | + | <td><br/></td> |
| − | <td></td> | + | <td><br/></td> |
</tr> | </tr> | ||
<tr> | <tr> | ||
<td><b>Breath of Life</b></td> | <td><b>Breath of Life</b></td> | ||
| − | <td></td> | + | <td><br/></td> |
| − | <td></td> | + | <td><br/></td> |
| − | <td></td> | + | <td><br/></td> |
</tr> | </tr> | ||
<tr> | <tr> | ||
<td><b>Blessing of Birds / Blessing of Man</b></td> | <td><b>Blessing of Birds / Blessing of Man</b></td> | ||
| − | <td></td> | + | <td><br/></td> |
| − | <td></td> | + | <td><br/></td> |
| − | <td></td> | + | <td><br/></td> |
</tr> | </tr> | ||
<tr> | <tr> | ||
<td><b>Food</b></td> | <td><b>Food</b></td> | ||
| − | <td></td> | + | <td><br/></td> |
| − | <td></td> | + | <td><br/></td> |
| − | <td></td> | + | <td><br/></td> |
</tr> | </tr> | ||
<tr> | <tr> | ||
<td><b>Restrictions</b></td> | <td><b>Restrictions</b></td> | ||
| − | <td></td> | + | <td><br/></td> |
| − | <td></td> | + | <td><br/></td> |
| − | <td></td> | + | <td><br/></td> |
</tr> | </tr> | ||
<tr> | <tr> | ||
<td><b>Working the Land</b></td> | <td><b>Working the Land</b></td> | ||
| − | <td></td> | + | <td><br/></td> |
| − | <td></td> | + | <td><br/></td> |
| − | <td></td> | + | <td><br/></td> |
</tr> | </tr> | ||
<tr> | <tr> | ||
<td><b>Hashem's Conclusion</b></td> | <td><b>Hashem's Conclusion</b></td> | ||
| − | <td></td> | + | <td><br/></td> |
| − | <td></td> | + | <td><br/></td> |
| − | <td></td> | + | <td><br/></td> |
</tr> | </tr> | ||
Version as of 07:28, 30 July 2019
סיפור המבול: היפוך תהליך הבריאה ושחזורו מחדש
הקדמה
כבר במאה הראשונה לספירה, פרשנים כדוגמת פילון התייחסו להקבלות הרבות שבין סיפור המבול בבראשית ו׳-ט׳ לבין תיאורי הבריאה בבראשית א׳-ב׳.1 בעוד ההקבלות הניגודיות מדגישות כיצד המבול היווה היפוך של תהליך הבריאה, ההקבלות המשלימות מדגימות כיצד היצירה מחדש של העולם לאחר המבול, הייתה מעין חיקוי של הבריאה המקורית.2
היפוך תהליך הבריאה
בסוף פרשת בראשית (ו':ו'-ז'), ה' מביע חרטה ברורה על שיצר את האדם ("וַיִּנָּחֶם ה' כִּי עָשָׂה אֶת הָאָדָם", "כִּי נִחַמְתִּי כִּי עֲשִׂיתִם"), ומחליט לחזור בו ממעשיו הקודמים על ידי השמדת המין האנושי ("אֶמְחֶה אֶת הָאָדָם אֲשֶׁר בָּרָאתִי"). קווי דימיון נוספים בין תיאורי השמדת העולם בפרשת נח לבין סיפור הבריאה המקורי, ניתן לראות בתוכן הדברים ולאו דווקא בלשון הפסוקים. למרות זאת, גם הדימיונות התכניים האלו נועדו להדגיש את המובן מאליו, והוא שהמבול ביטל הרבה ממה שנוצר בבריאה המקורית.
- המים שהופרדו התערבבו מחדש – ההפרדה המקורית של ה' בין מים עליונים לתחתונים מתבטלת, מאחר ומקור המבול הוא גם ממי הרקיע וגם ממי התהום.
- היבשה שוקעת מחדש – בפרשת בראשית, קוויית המים למקום אחד מאפשרת להופעת היבשה, בעוד בפרשת נח, המים מתפזרים מחדש על פני כל האדמה.
- כולם מתים – בבראשית א' מתוארות יצירתן של הציפורים, החיות, הבהמות ובני האדם. בעוד בפרשת נח, מתואר מותם של כל אלה.
- נשמת החיים נכבית – בעוד בבראשית ב' מתוארת נפיחת נשמת החיים של ה' בבריאותיו, בבראשית ז', מתוארת כבייתה של נשמת חיים זו.3
שחזור הבריאה
תיאור היווצרותם מחדש של החיים על פני האדמה, בחציו השני של סיפור המבול, מחזירה את הקורא אף היא לסיפור הבריאה המקורי. כאן, קווי הדימיון הרבים הינם ישירים ומדגישים כיצד ה' חידש את העולם, ונתן לבני האדם התחלה חדשה. קווי הדימיון בין שני התיאורים כוללים:
- מצב העולם לפני הבריאה – בשני המקרים, לפני יצירתם של החיים, מים מלאו את הארץ, ורוח ריחפה על פניהם.
- תאריכים – בבראשית ח':י"ג מתואר כי מי המבול התייבשו ביום הראשון של החודש הראשון, אותו התאריך בדיוק בו העולם נברא.4
- חלקי הבריאה וסידורה – שני הסיפורים מתייחסים במפורש להפרדת המים העליונים מן התחתונים, ולהופעת היבשה, הצמחים, מסמני הזמנים, הציפורים, החיות והאדם.5
- ברכות – שני התיאורים מפרטים לגבי ברכות הרבייה בהם ה' בירך את הציפורים6 ואת בני האדם, וכן לגבי הבטחתו לאדם כי ישלוט על כל שאר החיות
- ציווי לאכול – בבראשית א', ה' נותן לאדם לאכול מכל הצמחים, בעוד בבראשית ט', הוא מוסיף כי הם יכולים לאכול גם מן החי.7
- הגבלות – בשני הסיפורים, ה' אוסר על אכילת מאכלים מסויימים. בבראשית ב', נאסר על אדם לאכול מפרי עץ הדעת, בעוד בבראשית ט', ה' מזהיר כנגד אכילת דם חיות.
- עיסוקו של האדם – האיש הראשון נקרא "אָדָם" והוא צווה לעבוד את האדמה. בדומה לכך, נח נקרא "אִישׁ הָאֲדָמָה", ולאחר תום המבול, הוא נוטע כרם.
ניתוח ההקבלות
על מנת לקבוע האם ההקבלות הללו הינן רמיזות מכוונות או קווי דימיון מקריים, יש לתת את הדעת על מספר ההקבלות ותדירותם, על רמת הדימיון הלשוני, ועל תדירות הופעתם היחסית של הביטויים או הרעיונות המשותפים בתנ"ך כולו.8 במקרה זה, ישנם קווי דימיון רבים בין שני הסיפורים, אך יש לבחון מקרוב את היקף החפיפה הלשונית ואת נדירותם של הביטויים המשותפים בתורה:
- רוח על פני המים – הרעיון של רוח העוברת על פני המים מופיע רק בסיפור הבריאה, במבול, ובקריעת ים סוף. בנוסף, הביטוי "עַל פְּנֵי הַמָּיִם" מופיע, מלבד שני הסיפורים הללו,9 רק בשמות ל"ג:כ ובקהלת י"א:א'.
- הפרדת המים או התערבבותם – על אף שאין דימיון לשוני בין תיאורי ההפרדה/התערבבות של המים העליונים והתחתונים, רק בשני הסיפורים האלו הרעיון הזה מופיע בכלל.10 בנוסף, המילה "תְּהוֹם" מופיעה בשני הסיפורים,11 המכילים יחדיו שלוש מתוך חמשת הופעותיה בתורה כולה.12
- אירועי הבריאה – אין דימיון לשוני משמעותי בתיאור שני האירועים, ורוב המילים אינן ייחודיות לסיפורים הללו.
- שמיים וארץ – ה"יַבָּשָׁה" בבראשית א' נקראת בבראשית ו'-ט' בשם "אֲדָמָה" או "אָרֶץ".13 ניתן היה לצפות לכך, כיוון שהטקסט המקראי מצהיר כי לאחר הופעתם, ה' קורא ליבשה "אֶרֶץ".14 בדומה לכך, המילה "רָקִיעַ" הוחלפה ב"שָׁמָיִם".
- צמחייה – ישנה רמיזה לחידוש הצמחייה רק באזכור של ענף עץ הזית, אשר אינו מתכתב ישירות עם רשימת הצמחים המפיעה בבראשית: "דֶּשֶׁא עֵשֶׂב מַזְרִיעַ זֶרַע עֵץ פְּרִי".
- חיות – ההתייחסות המשולבת לציפורים, חיות, בהמות, וחיות ים אינה ייחודית לפסוקים הללו.15
- "לְמִינוֹ" / "לְמִינֵהוּ" – מונח זה ייחודי במידת מה, ומופיע רק בצד רשימת החיות והצמחים שנבראו בבראשית, רשימת החיות שנכנסו לתיבה, ורשימת המאכלים האסורים בויקרא י"א ודברים י"ד.
- ברכות – הלשון בה נאמרו שתי הברכות האלו כמעט זהה לחלוטין. יתר על כן, הביטוי "פְּרוּ וּרְבוּ" מופיע רק בשתי הפרקים הללו, בנוסף לירמיהו כ"ג:ג' ויחזקאל ל"ו:י"א.16
- "נִשְׁמַת חַיִּים" – ביטוי זה מופיע רק בבריאת האדם בבראשית א', ובהשמדת העולם בבראשית ז'.
ניגודים
בנוסף להקבלות הרבות בין הסיפורים, ישנם גם ניגודים רבים ביניהם:
- התערבות אקטיבית/ פסיבית – בסיפור הבריאה בבראשית א', ה' משחק תפקיד אקטיבי בכל שלב בבריאה, ומצווה בכל יום על היווצרותו של היבט אחר של העולם. בסיפור הבריאה, לעומת זאת, על אף שה' זוכר את נח ומתניע את התהליך בכך שהוא משלח רוח על פני המים, נדמה כי כל מה שמגיע לאחר מכן מתפתח באופן טבעי.
- משך הבריאה – בבראשית א' נוצר הרושם כי ה' יצר את העולם במקור במשך שבעה ימים,17 ובכל יום צורות חיים חדשות הופיעו בבת אחת כאשר ה' ציווה על כך. בניגוד לכך, הבריאה מחדש של העולם ארכה חודשים רבים, והמים נסוגו בהדרגתיות ולא בפתאומיות.18
- היעדרותם של הדגים – כל היצורים שנבראו בבראשית א' מופיעים בסיפור המבול, פרט לדגים וליצורי הים האחרים. האם היעדרותם של הדגים כאן מרמזת כי אלו לא הושמדו במבול (ולכן לא היה צורך לחדש את בריאתם)?19
- הערכת הבריאה – בבראשית א', לאחר כל אחד מימי הבריאה, ה' חווה דעתו על כל אחת מבריאותיו באומרו עליהן "כי טוב". לעומת זאת, בבראשית ו' הבנתו של ה' כי "רַבָּה רָעַת הָאָדָם" מובילה אותו להבאת המבול על העולם. אפילו לאחר המבול, ה' מצהיר כי "יֵצֶר לֵב הָאָדָם רַע מִנְּעֻרָיו", אך מבטיח שלעולם לא ישמיד את העולם שוב.
- יצירת האדם – בסיפור הבריאה המקורי, האדם נברא אחרון, כפסגת בריאתו של ה'. לעומת זאת, לאחר המבול, האדם יוצא לעולם החדש לפני החיות. האם השינוי בסדר מעיד על שינוי בסטטוס של האדם, או שאולי ההבדל אינו משמעותי, וניתן לייחסו לשיקולים פרקטיים בלבד?
- המאכלים המותרים – לאחר המבול, בני האדם קיבלו היתר לאכול מבשר החי, בעוד במקור הותר לו לאכול רק צמחים. מה הוביל לשינוי הזה? להרחבה,20 ראו ההיתר לאכול בשר.
מסקנה
ברמה הבסיסית ביותר, ההקבלות הרבות שבין הסיפורים מעידים כי המבול ותוצאותיו היוו היפוך של תהליך הבריאה, ולאחר מכן שחזור של תהליך זה. אף על פי שהאדם חטא, ה' אינו מוותר עליו. במקום זאת, נותן לעולם הזדמנות נוספת, ובורא אותו מחדש כדי להחזיר אותו לנקודת פתיחתו הטהורה.21 אולם, העולם החדש לא נברא בדיוק באותו האופן בו נברא המקורי, ותפיסתו של ה' את האדם, וכן מערכת היחסים בין ה' לאדם, השתנו. אופיה הניסי של הבריאה המקורית הוחלף בהתהליכים טבעיים הרבה יותר, וה' נדמה מרוחק הרבה יותר מבריאותיו.
