Difference between revisions of "The Flood Story: Undoing and Redoing Creation/0/he"
Jump to navigation
Jump to search
Miriam.Havin (talk | contribs) m |
Miriam.Havin (talk | contribs) |
||
| (19 intermediate revisions by 2 users not shown) | |||
| Line 5: | Line 5: | ||
<div style="text-align:center;font-weight:bold" class="header"><a href="Table" data-aht="subpage" class="btn" style="color:#832525">Open Comparison Table</a></div> | <div style="text-align:center;font-weight:bold" class="header"><a href="Table" data-aht="subpage" class="btn" style="color:#832525">Open Comparison Table</a></div> | ||
<h2>הקדמה</h2> | <h2>הקדמה</h2> | ||
| − | <p>כבר במאה הראשונה לספירה, פרשנים | + | <p>כבר במאה הראשונה לספירה, פרשנים כדוגמת <a href="PhiloQuestionsandAnswersonGenesisII-17" data-aht="source">פילון</a> התייחסו להקבלות הרבות שבין סיפור המבול ב<a href="Bereshit6-9" data-aht="source">בראשית ו׳-ט׳</a> לבין תיאורי הבריאה ב<a href="Bereshit1-2" data-aht="source">בראשית א׳-ב׳</a>.<fn><multilink><a href="UCassutoBereshit8-113-1422" data-aht="source">מ"ד קאסוטו</a><a href="UCassutoBereshit8-113-1422" data-aht="source">בראשית ח׳:א׳,י״ג-י״ד,כ״ב</a><a href="Prof. Umberto Cassuto" data-aht="parshan">אודות פרופ' משה דוד קאסוטו</a></multilink> מצביע על קווי דימיון רבים לאורך כל פירושו לסיפור. ראו גם נ. סרנה, Understanding Genesis, (ניו יורק, תשכ"ו): 56, ומאמרים עכשוויים רבים המציינים ומנתחים את ההקבלות. ראו גם ר"ז ויטמן, "הבריאה החדשה", אלון שבועות ע"ח (תש"ם): 38-27 (הוצא לאור מחדש <a href="http://www.etzion.org.il/vbm/update_views.php?num=9744&file=/vbm/archive/18-parsha/02noah.doc">כאן</a> עם תיקונים). ר"י ברמן, "המחדש בטובו מעשה בראשית", מגדים ט' (תש"ן): 14-9, ר"י הרשקוביץ, "זכר ונקבה ברא אותם – עיון מחודש בפרשת המבול", מגדים ל"ד (תשס"ב): 25-9, ר"י גרוסמן, <a href="http://www.etzion.org.il/vbm/archive/4-parsha/02noach.php">"בין העולם הראשון והשני"</a>, ור"א מאיר, <a href="http://parshathemes.wordpress.com/2013/04/15/parshat-noach-creation-unzipped/">"Creation Unzipped"</a>.</fn> ההקבלות הניגודיות מדגישות כיצד המבול היווה היפוך לתהליך הבריאה, בעוד ההקבלות המשלימות מדגימות כיצד יצירת העולם מחדש לאחר המבול, הייתה כמעין חיקוי של הבריאה המקורית.<fn>לניתוח ההקבלות בתוך סיפור המבול עצמו, בין הבאת המבול לעולם לבין ביטולו, ראו <a href="Literary Devices – Bereshit 6–9" data-aht="page">אמצעים ספרותיים  – בראשית ו'-ט'</a> וספציפית את המבנה הכאוטי המתואר שם. מאחר ושני חלקי סיפור המבול מקבילים זה לזה, אין זה מפתיע כי ישנה הקבלה גם בינם לבין סיפור הבריאה.</fn></p> |
<h2>היפוך תהליך הבריאה</h2> | <h2>היפוך תהליך הבריאה</h2> | ||
| − | <p>בסוף פרשת בראשית (<a href="Bereshit6-9" data-aht="source">ו':ו'-ז'</a>), ה' מביע חרטה ברורה על שיצר את האדם ("וַיִּנָּחֶם ה' כִּי עָשָׂה אֶת הָאָדָם",‎ "כִּי נִחַמְתִּי כִּי עֲשִׂיתִם"), ומחליט לחזור בו | + | <p>בסוף פרשת בראשית (<a href="Bereshit6-9" data-aht="source">ו':ו'-ז'</a>), ה' מביע חרטה ברורה על שיצר את האדם ("וַיִּנָּחֶם ה' כִּי עָשָׂה אֶת הָאָדָם",‎ "כִּי נִחַמְתִּי כִּי עֲשִׂיתִם"), ומחליט לחזור בו ממעשה הבריאה על ידי השמדת המין האנושי ("אֶמְחֶה אֶת הָאָדָם אֲשֶׁר בָּרָאתִי"). קווי דימיון נוספים בין תיאורי השמדת העולם בפרשת נח לבין סיפור הבריאה המקורי, ניתן לראות באמצעות התמקדות בתוכן הדברים ולאו דווקא בלשון הפסוקים. אולם, גם ההקבלות התכניות הללו נועדו בסופו של דבר רק להדגיש את המובן מאליו, והוא שהמבול ביטל הרבה ממה שנברא בבראשית.</p> |
<ul> | <ul> | ||
| − | <li><b>המים שהופרדו התערבבו מחדש – </b>ההפרדה המקורית של ה' בין מים עליונים לתחתונים מתבטלת, מאחר | + | <li><b>המים שהופרדו התערבבו מחדש – </b>ההפרדה המקורית של ה' בין מים עליונים לתחתונים מתבטלת, מאחר ומי המבול מקורם גם מן הרקיע וגם מן התהום.</li> |
| − | <li><b>היבשה שוקעת מחדש – </b>בפרשת בראשית, קוויית המים למקום אחד מאפשרת | + | <li><b>היבשה שוקעת מחדש – </b>בפרשת בראשית, קוויית המים למקום אחד מאפשרת את הופעת היבשה, בעוד בפרשת נח, המים מתפזרים מחדש על פני כל האדמה.</li> |
| − | <li><b>כולם מתים – </b>ב<a href="Bereshit1-2" data-aht="source">בראשית א'</a>  | + | <li><b>כולם מתים – </b>ב<a href="Bereshit1-2" data-aht="source">בראשית א'</a> מתוארות יצירתן של הציפורים, החיות, הבהמות ובני האדם. בעוד בפרשת נח, מתוארים מותם של כל אלה.</li> |
| − | <li><b>נשמת החיים נכבית – </b>בעוד ב<a href="Bereshit1-2" data-aht="source">בראשית ב'</a> מתוארת נפיחת נשמת החיים של ה' | + | <li><b>נשמת החיים נכבית – </b>בעוד ב<a href="Bereshit1-2" data-aht="source">בראשית ב'</a> מתוארת נפיחת נשמת החיים של ה' בבריאותיו, ב<a href="Bereshit6-9" data-aht="source">בראשית ז'</a>, מתוארת כבייתה של נשמת חיים זו.<fn>אך כאן הביטוי מתייחס לכל היצורים החיים ולא רק לבני האדם.</fn></li> |
</ul> | </ul> | ||
<answer text="Show / Hide Comparison Table #1"><multilang style="overflow: auto;"> | <answer text="Show / Hide Comparison Table #1"><multilang style="overflow: auto;"> | ||
| Line 21: | Line 21: | ||
<tr> | <tr> | ||
<td><b>שמים ומים</b></td> | <td><b>שמים ומים</b></td> | ||
| − | <td>וְחֹשֶׁךְ עַל פְּנֵי <span style="color: #3366ff;">תְהוֹם</span> וְ<span style="color: #3366ff;">רוּחַ | + | <td>וְחֹשֶׁךְ עַל פְּנֵי <span style="color: #3366ff;">תְהוֹם</span> וְ<span style="color: #3366ff;">רוּחַ אֱ-לֹהִים</span> מְרַחֶפֶת עַל פְּנֵי <span style="color: #3366ff;">הַמָּיִם</span>... וַיַּבְדֵּל בֵּין הַמַּיִם אֲשֶׁר מִתַּחַת לָרָקִיעַ וּבֵין <span style="color: #3366ff;">הַמַּיִם אֲשֶׁר מֵעַל לָרָקִיעַ</span>... וַיִּקְרָא אֱ-לֹהִים לָרָקִיעַ <span style="color: #3366ff;">שָׁמָיִם</span></td> |
<td>נִבְקְעוּ כָּל מַעְיְנֹת <span style="color: #3366ff;">תְּהוֹם</span> רַבָּה וַאֲרֻבֹּת <span style="color: #3366ff;">הַשָּׁמַיִם</span> נִפְתָּחוּ</td> | <td>נִבְקְעוּ כָּל מַעְיְנֹת <span style="color: #3366ff;">תְּהוֹם</span> רַבָּה וַאֲרֻבֹּת <span style="color: #3366ff;">הַשָּׁמַיִם</span> נִפְתָּחוּ</td> | ||
</tr> | </tr> | ||
<tr> | <tr> | ||
<td><b> מים וארץ</b></td> | <td><b> מים וארץ</b></td> | ||
| − | <td>וַיֹּאמֶר | + | <td>וַיֹּאמֶר אֱ-לֹהִים <span style="color: #993300;">יִקָּווּ הַמַּיִם</span> <span style="color: #993300;">מִתַּחַת הַשָּׁמַיִם</span> אֶל מָקוֹם אֶחָד <span style="color: #993300;">וְתֵרָאֶה</span> הַיַּבָּשָׁה... וַיִּקְרָא אֱ-לֹהִים <span style="color: #993300;">לַיַּבָּשָׁה אֶרֶץ</span></td> |
<td><span style="color: #993300;">וְהַמַּיִם</span> גָּבְרוּ מְאֹד מְאֹד <span style="color: #993300;">עַל הָאָרֶץ</span> <span style="color: #993300;">וַיְכֻסּוּ</span> כָּל הֶהָרִים הַגְּבֹהִים אֲשֶׁר <span style="color: #993300;">תַּחַת כָּל הַשָּׁמָיִם</span></td> | <td><span style="color: #993300;">וְהַמַּיִם</span> גָּבְרוּ מְאֹד מְאֹד <span style="color: #993300;">עַל הָאָרֶץ</span> <span style="color: #993300;">וַיְכֻסּוּ</span> כָּל הֶהָרִים הַגְּבֹהִים אֲשֶׁר <span style="color: #993300;">תַּחַת כָּל הַשָּׁמָיִם</span></td> | ||
</tr> | </tr> | ||
<tr> | <tr> | ||
<td><b> עוף, בהמה, וחיה</b></td> | <td><b> עוף, בהמה, וחיה</b></td> | ||
| − | <td>וַיֹּאמֶר | + | <td>וַיֹּאמֶר אֱ-לֹהִים ... <span style="color: #ff00ff;">וְעוֹף </span>יְעוֹפֵף עַל הָאָרֶץ עַל פְּנֵי רְקִיעַ הַשָּׁמָיִם... <br/>וַיַּעַשׂ אֱ-לֹהִים אֶת <span style="color: #ff00ff;">חַיַּת הָאָרֶץ</span> לְמִינָהּ וְאֶת <span style="color: #ff00ff;">הַבְּהֵמָה</span> לְמִינָהּ וְאֵת כָּל <span style="color: #ff00ff;">רֶמֶשׂ הָאֲדָמָה</span> לְמִינֵהוּ</td> |
<td>וַיִּגְוַע כָּל בָּשָׂר <span style="color: #ff00ff;">הָרֹמֵשׂ עַל הָאָרֶץ</span> <span style="color: #ff00ff;">בָּעוֹף וּבַבְּהֵמָה וּבַחַיָּה</span> וּבְכָל הַשֶּׁרֶץ הַשֹּׁרֵץ עַל הָאָרֶץ</td> | <td>וַיִּגְוַע כָּל בָּשָׂר <span style="color: #ff00ff;">הָרֹמֵשׂ עַל הָאָרֶץ</span> <span style="color: #ff00ff;">בָּעוֹף וּבַבְּהֵמָה וּבַחַיָּה</span> וּבְכָל הַשֶּׁרֶץ הַשֹּׁרֵץ עַל הָאָרֶץ</td> | ||
</tr> | </tr> | ||
<tr> | <tr> | ||
<td><b>אדם</b></td> | <td><b>אדם</b></td> | ||
| − | <td><span style="color: #ff0000;">וַיִּבְרָא</span> | + | <td><span style="color: #ff0000;">וַיִּבְרָא</span> אֱ-לֹהִים <span style="color: #ff0000;">אֶת הָאָדָם</span> בְּצַלְמוֹ בְּצֶלֶם אֱ-לֹהִים בָּרָא אֹתוֹ <span style="color: #ff0000;">זָכָר וּנְקֵבָה</span> בָּרָא אֹתָם</td> |
<td>אֶמְחֶה <span style="color: #ff0000;">אֶת הָאָדָם אֲשֶׁר בָּרָאתִי</span> מֵעַל פְּנֵי הָאֲדָמָה</td> | <td>אֶמְחֶה <span style="color: #ff0000;">אֶת הָאָדָם אֲשֶׁר בָּרָאתִי</span> מֵעַל פְּנֵי הָאֲדָמָה</td> | ||
</tr> | </tr> | ||
| Line 46: | Line 46: | ||
<tr> | <tr> | ||
<td><b>מסקנת ה'</b></td> | <td><b>מסקנת ה'</b></td> | ||
| − | <td><span style="color: #00ffff;">וַיַּרְא</span> | + | <td><span style="color: #00ffff;">וַיַּרְא</span> אֱ-לֹהִים אֶת כָּל אֲשֶׁר עָשָׂה וְהִנֵּה <span style="color: #00ffff;">טוֹב</span> מְאֹד</td> |
<td><span style="color: #00ffff;">וַיַּרְא</span> ה' כִּי רַבָּה <span style="color: #00ffff;">רָעַת</span> הָאָדָם בָּאָרֶץ וְכָל יֵצֶר מַחְשְׁבֹת לִבּוֹ רַק <span style="color: #00ffff;">רַע</span> כָּל הַיּוֹם</td> | <td><span style="color: #00ffff;">וַיַּרְא</span> ה' כִּי רַבָּה <span style="color: #00ffff;">רָעַת</span> הָאָדָם בָּאָרֶץ וְכָל יֵצֶר מַחְשְׁבֹת לִבּוֹ רַק <span style="color: #00ffff;">רַע</span> כָּל הַיּוֹם</td> | ||
</tr> | </tr> | ||
| Line 89: | Line 89: | ||
<h2>שחזור הבריאה</h2> | <h2>שחזור הבריאה</h2> | ||
| − | <p>תיאור היווצרותם מחדש של החיים על פני האדמה, בחציו השני של סיפור המבול,  | + | <p>יתר על כן, גם תיאור היווצרותם מחדש של החיים על פני האדמה, המובא בחציו השני של סיפור המבול, מכיל אלמנטים רבים המזכירים את סיפור הבריאה המקורי. כאן, קווי הדימיון הרבים הינם ישירים ונועדו להדגיש כיצד ה' חידש את העולם, וכיצד הוא נתן לבני האדם התחלה חדשה. קווי הדימיון בין שני התיאורים כוללים:</p> |
<ul> | <ul> | ||
| − | <li><b> | + | <li><b>מצב העולם לפני הבריאה –</b> בשני המקרים, לפני יצירתם של החיים, מים מילאו את הארץ, ורוח ריחפה על פניהם. </li> |
| − | <li><b> | + | <li><b>תאריכים – </b>בבראשית ח':י"ג כתוב כי מי המבול התייבשו ביום הראשון של החודש הראשון, באותו התאריך בדיוק בו נברא העולם.<fn>ראו דיון בבבלי ראש השנה י':-י"א. העוסק בשאלה האם החודש הראשון הוא ניסן או תשרי.</fn></li> |
| − | <li><b> | + | <li><b>חלקי הבריאה וסידורה – </b>שני הסיפורים מתייחסים במפורש להפרדת המים העליונים מן התחתונים, ולהופעת היבשה, הצמחים, מסמני הזמנים, הציפורים, החיות והאדם.<fn>אולם, הסדר בו הם מופיעים הוא שונה. לאחר המבול, בני האדם יוצאים מן התיבה לפני החיות, בעוד בבראשית א' הם נבראו אחרונים.</fn></li> |
| − | <li><b> | + | <li><b>ברכות – </b>שני התיאורים מכילים פירוט בעניין ברכות הרבייה בהם ה' בירך את הציפורים<fn>לאחר המבול, לא רק על הציפורים נאמר כי הם יתרבו, אלא גם על החיות ועל הבהמות.</fn> ואת בני האדם, וכן בדבר הבטחתו של ה' לאדם כי הוא ישלוט על כל שאר החיות.</li> |
| − | <li><b> | + | <li><b>ציווי לאכול –</b> בבראשית א', ה' נותן לאדם לאכול מכל הצמחים, בעוד בבראשית ט', הוא מוסיף כי הם יכולים לאכול גם מן החי.<fn>הפרשנים חלוקים לגבי היקפו של היתר זה, ראו <multilink><a href="ShadalBereshit9-4" data-aht="source">שד"ל</a><a href="ShadalBereshit9-4" data-aht="source">בראשית ט׳:ד׳</a><a href="R. Shemuel David Luzzatto (Shadal)" data-aht="parshan">אודות ר' שמואל דוד לוצאטו</a></multilink>. להרחבה בנושא, ראו <a href="Permission to Eat Meat" data-aht="page">ההיתר לאכול בשר</a>.</fn></li> |
| − | <li><b> | + | <li><b>הגבלות – </b>בשני הסיפורים, ה' אוסר על אכילת מאכלים מסויימים. בבראשית ב', נאסר על האדם לאכול מפרי עץ הדעת, בעוד בבראשית ט', ה' מזהיר כנגד אכילת דם חיות.</li> |
| − | <li><b> | + | <li><b>עיסוקו של האדם –</b> האיש הראשון נקרא "אָדָם" והוא צווה לעבוד את האדמה. בדומה לכך, נח נקרא "אִישׁ הָאֲדָמָה", ולאחר תום המבול, הוא נוטע כרם.</li> |
</ul> | </ul> | ||
<answer text="Show / Hide Comparison Table #2"><multilang style="overflow: auto;"> | <answer text="Show / Hide Comparison Table #2"><multilang style="overflow: auto;"> | ||
| Line 105: | Line 105: | ||
<tr> | <tr> | ||
<td><b>שמים ומים</b></td> | <td><b>שמים ומים</b></td> | ||
| − | <td>וְחֹשֶׁךְ עַל פְּנֵי <span style="color: #3366ff;">תְהוֹם</span> וְ<span style="color: #3366ff;">רוּחַ | + | <td>וְחֹשֶׁךְ עַל פְּנֵי <span style="color: #3366ff;">תְהוֹם</span> וְ<span style="color: #3366ff;">רוּחַ אֱ-לֹהִים</span> מְרַחֶפֶת עַל פְּנֵי <span style="color: #3366ff;">הַמָּיִם</span>... וַיַּבְדֵּל בֵּין הַמַּיִם אֲשֶׁר מִתַּחַת לָרָקִיעַ וּבֵין <span style="color: #3366ff;">הַמַּיִם אֲשֶׁר מֵעַל לָרָקִיעַ</span>... וַיִּקְרָא אֱ-לֹהִים לָרָקִיעַ <span style="color: #3366ff;">שָׁמָיִם</span></td> |
| − | <td>וַיִּזְכֹּר | + | <td>וַיִּזְכֹּר אֱ-לֹהִים אֶת נֹחַ... וַיַּעֲבֵר <span style="color: #3366ff;">אֱ-לֹהִים רוּחַ</span> עַל הָאָרֶץ וַיָּשֹׁכּוּ <span style="color: #3366ff;">הַמָּיִם</span>. וַיִּסָּכְרוּ מַעְיְנֹת <span style="color: #3366ff;">תְּהוֹם</span> וַאֲרֻבֹּת הַשָּׁמָיִם וַיִּכָּלֵא <span style="color: #3366ff;">הַגֶּשֶׁם מִן הַשָּׁמָיִם</span></td> |
</tr> | </tr> | ||
<tr> | <tr> | ||
<td><b> מים וארץ</b></td> | <td><b> מים וארץ</b></td> | ||
| − | <td>וַיֹּאמֶר | + | <td>וַיֹּאמֶר אֱ-לֹהִים <span style="color: #993300;">יִקָּווּ הַמַּיִם</span> <span style="color: #993300;">מִתַּחַת הַשָּׁמַיִם</span> אֶל מָקוֹם אֶחָד <span style="color: #993300;">וְתֵרָאֶה</span> הַיַּבָּשָׁה... וַיִּקְרָא אֱ-לֹהִים <span style="color: #993300;">לַיַּבָּשָׁה אֶרֶץ</span></td> |
<td><span style="color: #993300;">וַיָּשֻׁבוּ הַמַּיִם מֵעַל הָאָרֶץ</span>... <span style="color: #993300;">נִרְאוּ</span> רָאשֵׁי הֶהָרִים... <span style="color: #993300;">יָבְשָׁה הָאָרֶץ</span></td> | <td><span style="color: #993300;">וַיָּשֻׁבוּ הַמַּיִם מֵעַל הָאָרֶץ</span>... <span style="color: #993300;">נִרְאוּ</span> רָאשֵׁי הֶהָרִים... <span style="color: #993300;">יָבְשָׁה הָאָרֶץ</span></td> | ||
</tr> | </tr> | ||
<tr> | <tr> | ||
<td><b>צמחים</b></td> | <td><b>צמחים</b></td> | ||
| − | <td>וַיֹּאמֶר | + | <td>וַיֹּאמֶר אֱ-לֹהִים תַּדְשֵׁא הָאָרֶץ דֶּשֶׁא עֵשֶׂב מַזְרִיעַ זֶרַע <span style="color: #339966;">עֵץ פְּרִי עֹשֶׂה פְּרִי</span></td> |
<td>וְהִנֵּה <span style="color: #339966;">עֲלֵה זַיִת</span> טָרָף בְּפִיהָ</td> | <td>וְהִנֵּה <span style="color: #339966;">עֲלֵה זַיִת</span> טָרָף בְּפִיהָ</td> | ||
</tr> | </tr> | ||
<tr> | <tr> | ||
<td><b>מאורות ועונות השנה</b></td> | <td><b>מאורות ועונות השנה</b></td> | ||
| − | <td>וַיֹּאמֶר | + | <td>וַיֹּאמֶר אֱ-לֹהִים יְהִי מְאֹרֹת בִּרְקִיעַ הַשָּׁמַיִם לְהַבְדִּיל בֵּין <span style="color: #ff6600;">הַיּוֹם</span> וּבֵין <span style="color: #ff6600;">הַלָּיְלָה</span> וְהָיוּ לְאֹתֹת וּלְמוֹעֲדִים וּלְיָמִים <span style="color: #ff6600;">וְשָׁנִים</span></td> |
<td>עֹד כָּל יְמֵי הָאָרֶץ זֶרַע וְקָצִיר וְקֹר וָחֹם <span style="color: #ff6600;">וְקַיִץ וָחֹרֶף וְיוֹם וָלַיְלָה</span> לֹא יִשְׁבֹּתוּ</td> | <td>עֹד כָּל יְמֵי הָאָרֶץ זֶרַע וְקָצִיר וְקֹר וָחֹם <span style="color: #ff6600;">וְקַיִץ וָחֹרֶף וְיוֹם וָלַיְלָה</span> לֹא יִשְׁבֹּתוּ</td> | ||
</tr> | </tr> | ||
<tr> | <tr> | ||
<td><b> עוף, בהמה, וחיה</b></td> | <td><b> עוף, בהמה, וחיה</b></td> | ||
| − | <td>וַיֹּאמֶר | + | <td>וַיֹּאמֶר אֱ-לֹהִים ... <span style="color: #ff00ff;">וְעוֹף </span>יְעוֹפֵף עַל הָאָרֶץ עַל פְּנֵי רְקִיעַ הַשָּׁמָיִם... <br/>וַיַּעַשׂ אֱ-לֹהִים אֶת <span style="color: #ff00ff;">חַיַּת הָאָרֶץ</span> לְמִינָהּ וְאֶת <span style="color: #ff00ff;">הַבְּהֵמָה</span> לְמִינָהּ וְאֵת כָּל <span style="color: #ff00ff;">רֶמֶשׂ הָאֲדָמָה</span> לְמִינֵהוּ</td> |
<td>כָּל <span style="color: #ff00ff;">הַחַיָּה</span> אֲשֶׁר אִתְּךָ מִכָּל בָּשָׂר <span style="color: #ff00ff;">בָּעוֹף וּבַבְּהֵמָה</span> וּבְכָל <span style="color: #ff00ff;">הָרֶמֶשׂ הָרֹמֵשׂ עַל הָאָרֶץ</span> הַ[יְ]צֵא אִתָּךְ</td> | <td>כָּל <span style="color: #ff00ff;">הַחַיָּה</span> אֲשֶׁר אִתְּךָ מִכָּל בָּשָׂר <span style="color: #ff00ff;">בָּעוֹף וּבַבְּהֵמָה</span> וּבְכָל <span style="color: #ff00ff;">הָרֶמֶשׂ הָרֹמֵשׂ עַל הָאָרֶץ</span> הַ[יְ]צֵא אִתָּךְ</td> | ||
</tr> | </tr> | ||
<tr> | <tr> | ||
<td><b>אדם</b></td> | <td><b>אדם</b></td> | ||
| − | <td><span style="color: #ff0000;">וַיִּבְרָא</span> | + | <td><span style="color: #ff0000;">וַיִּבְרָא</span> אֱ-לֹהִים <span style="color: #ff0000;">אֶת הָאָדָם</span> בְּצַלְמוֹ בְּצֶלֶם אֱ-לֹהִים בָּרָא אֹתוֹ <span style="color: #ff0000;">זָכָר וּנְקֵבָה</span> בָּרָא אֹתָם</td> |
<td>וַיֵּצֵא <span style="color: #ff0000;">נֹחַ וּבָנָיו וְאִשְׁתּוֹ וּנְשֵׁי בָנָיו</span></td> | <td>וַיֵּצֵא <span style="color: #ff0000;">נֹחַ וּבָנָיו וְאִשְׁתּוֹ וּנְשֵׁי בָנָיו</span></td> | ||
</tr> | </tr> | ||
| Line 140: | Line 140: | ||
<tr> | <tr> | ||
<td><b>ברכה לעופות וברכה לאדם</b></td> | <td><b>ברכה לעופות וברכה לאדם</b></td> | ||
| − | <td>וַיְבָרֶךְ אֹתָם | + | <td>וַיְבָרֶךְ אֹתָם אֱ-לֹהִים לֵאמֹר <span style="color: #0000ff;">פְּרוּ וּרְבוּ</span>... וְהָעוֹף <span style="color: #0000ff;">יִרֶב בָּאָרֶץ</span>... <br/><span style="color: #0000ff;">וַיְבָרֶךְ </span>אֹתָם<span style="color: #0000ff;"> אֱ-לֹהִים וַיֹּאמֶר לָהֶם אֱ-לֹהִים פְּרוּ וּרְבוּ וּמִלְאוּ אֶת הָאָרֶץ</span> וְכִבְשֻׁהָ <span style="color: #0000ff;">וּרְדוּ בִּדְגַת הַיָּם וּבְעוֹף הַשָּׁמַיִם וּבְכָל חַיָּה הָרֹמֶשֶׂת עַל הָאָרֶץ</span></td> |
| − | <td>וְשָׁרְצוּ בָאָרֶץ <span style="color: #0000ff;">וּפָרוּ וְרָבוּ עַל הָאָרֶץ</span>... <br/><span style="color: #0000ff;">וַיְבָרֶךְ | + | <td>וְשָׁרְצוּ בָאָרֶץ <span style="color: #0000ff;">וּפָרוּ וְרָבוּ עַל הָאָרֶץ</span>... <br/><span style="color: #0000ff;">וַיְבָרֶךְ אֱ-לֹהִים </span>אֶת נֹחַ וְאֶת בָּנָיו<span style="color: #0000ff;"> וַיֹּאמֶר לָהֶם פְּרוּ וּרְבוּ וּמִלְאוּ אֶת הָאָרֶץ. </span>וּמוֹרַאֲכֶם וְחִתְּכֶם יִהְיֶה<span style="color: #0000ff;"> עַל כָּל חַיַּת הָאָרֶץ וְעַל כָּל עוֹף הַשָּׁמָיִם בְּכֹל אֲשֶׁר תִּרְמֹשׂ הָאֲדָמָה</span> <span style="color: #0000ff;">וּבְכָל דְּגֵי הַיָּם בְּיֶדְכֶם נִתָּנוּ</span></td> |
</tr> | </tr> | ||
<tr> | <tr> | ||
<td><b>מאכל האדם</b></td> | <td><b>מאכל האדם</b></td> | ||
| − | <td>וַיֹּאמֶר | + | <td>וַיֹּאמֶר אֱ-לֹהִים הִנֵּה נָתַתִּי לָכֶם אֶת <span style="color: #99cc00;">כָּל עֵשֶׂב</span> זֹרֵעַ זֶרַע אֲשֶׁר עַל פְּנֵי כָל הָאָרֶץ וְאֶת כָּל הָעֵץ אֲשֶׁר בּוֹ פְרִי עֵץ זֹרֵעַ זָרַע <span style="color: #99cc00;">לָכֶם יִהְיֶה לְאָכְלָה</span></td> |
<td>כָּל רֶמֶשׂ אֲשֶׁר הוּא חַי <span style="color: #99cc00;">לָכֶם יִהְיֶה לְאָכְלָה כְּיֶרֶק עֵשֶׂב</span> נָתַתִּי לָכֶם אֶת <span style="color: #99cc00;">כֹּל</span></td> | <td>כָּל רֶמֶשׂ אֲשֶׁר הוּא חַי <span style="color: #99cc00;">לָכֶם יִהְיֶה לְאָכְלָה כְּיֶרֶק עֵשֶׂב</span> נָתַתִּי לָכֶם אֶת <span style="color: #99cc00;">כֹּל</span></td> | ||
</tr> | </tr> | ||
| Line 155: | Line 155: | ||
<tr> | <tr> | ||
<td><b>עבודת האדמה</b></td> | <td><b>עבודת האדמה</b></td> | ||
| − | <td><span style="color: #800080;">וַיִּטַּע</span> ה' | + | <td><span style="color: #800080;">וַיִּטַּע</span> ה' אֱ-לֹהִים <span style="color: #800080;">גַּן</span> בְּעֵדֶן... וַיְשַׁלְּחֵהוּ ה' אֱ-לֹהִים מִגַּן עֵדֶן <span style="color: #800080;">לַעֲבֹד אֶת הָאֲדָמָה</span> אֲשֶׁר לֻקַּח מִשָּׁם</td> |
<td>וַיָּחֶל נֹחַ <span style="color: #800080;">אִישׁ הָאֲדָמָה וַיִּטַּע</span> <span style="color: #800080;">כָּרֶם</span></td> | <td>וַיָּחֶל נֹחַ <span style="color: #800080;">אִישׁ הָאֲדָמָה וַיִּטַּע</span> <span style="color: #800080;">כָּרֶם</span></td> | ||
</tr> | </tr> | ||
<tr> | <tr> | ||
<td><b>מסקנת ה'</b></td> | <td><b>מסקנת ה'</b></td> | ||
| − | <td><span style="color: #00ffff;">וַיַּרְא</span> | + | <td><span style="color: #00ffff;">וַיַּרְא</span> אֱ-לֹהִים אֶת כָּל אֲשֶׁר עָשָׂה וְהִנֵּה <span style="color: #00ffff;">טוֹב</span> מְאֹד</td> |
<td>וַיָּרַח ה'... וַיֹּאמֶר ה' אֶל לִבּוֹ לֹא אֹסִף לְקַלֵּל עוֹד אֶת הָאֲדָמָה בַּעֲבוּר הָאָדָם כִּי יֵצֶר לֵב הָאָדָם <span style="color: #00ffff;">רַע</span> מִנְּעֻרָיו</td> | <td>וַיָּרַח ה'... וַיֹּאמֶר ה' אֶל לִבּוֹ לֹא אֹסִף לְקַלֵּל עוֹד אֶת הָאֲדָמָה בַּעֲבוּר הָאָדָם כִּי יֵצֶר לֵב הָאָדָם <span style="color: #00ffff;">רַע</span> מִנְּעֻרָיו</td> | ||
</tr> | </tr> | ||
| Line 232: | Line 232: | ||
</multilang></answer> | </multilang></answer> | ||
| − | <h2> | + | <h2>ניתוח ההקבלות</h2> |
| − | <p> | + | <p>על מנת לקבוע האם ההקבלות הללו הינן רמיזות מכוונות או רק קווי דימיון מקריים, יש לתת את הדעת לעניין מספר ההקבלות ולעניין תדירותם, ולהתייחס לרמת הדימיון הלשוני, ולתדירות הופעתם של הביטויים או הרעיונות המשותפים באופן יחסי להופעתם בתנ"ך כולו.<fn>החזרה על מילה מסויימת הרבה יותר משמעותית אם מילה זו מופיעה רק מספר מועט של פעמים בתנ"ך באופן כללי. כמו כן, אם ישנה רק מילה אחת בתנ"ך לחפץ או לרעיון מסויים, החזרה על מילה זו משמעותית פחות מאשר במקרה בו התורה בוחרת דווקא במילה מסויימת מתוך אלטרנטיבות לשוניות רבות. להרחבה, ראו <a href="Literary:Biblical Parallels" data-aht="page">הקבלות מקראיות</a>.</fn> במקרה זה, ישנם קווי דימיון רבים בין שני הסיפורים, אך יש לבחון מקרוב את היקף החפיפה הלשונית ואת נדירותם של הביטויים המשותפים בתורה:</p> |
<ul> | <ul> | ||
| − | <li><b> | + | <li><b>רוח על פני המים – </b> הרעיון של רוח העוברת על פני המים מופיע רק בסיפור הבריאה, במבול, ובקריעת ים סוף. בנוסף, הביטוי "עַל פְּנֵי הַמָּיִם" מופיע, מלבד שני הסיפורים הללו,<fn>בסיפור המבול ביטוי זה מופיע בתיאור בו התיבה שטה על פני המים, ולא בחלק בו מתואר שחזור הבריאה.</fn> רק בשמות ל"ג:כ ובקהלת י"א:א'.</li> |
| − | <li><b> | + | <li><b>הפרדת המים או התערבבותם –</b> אף על פי שאין דימיון לשוני בין תיאורי ההפרדה/התערבבות של המים העליונים והתחתונים, רק בשני הסיפורים האלו הרעיון הזה מופיע בכלל.<fn>אולם, ישנם מקומות אחרים בהם מוזכרים מי הרקיע והתהומות. לדוגמא, יוסף התברך על ידי יעקב שיהיה לו שפע של המים הללו.</fn> בנוסף, המילה "תְּהוֹם" מופיעה בשני הסיפורים,<fn>בבראשית א', ההקשר אינו הפרדת המים, אלא רוח א-לוהים המרחפת על פניהם.</fn> ואלו מהווים יחדיו שלוש מתוך חמשת הופעותיה בתורה כולה.<fn>כפי שצויין בהערה לעיל, ההופעות הנוספות הינן במסגרת הברכות ליוסף.</fn></li> |
| − | <li><b> | + | <li><b>אירועי הבריאה – </b>אין דימיון לשוני משמעותי בתיאור שני האירועים, ורוב המילים אינן ייחודיות לסיפורים הללו.</li> |
| − | + | <li><b>שמיים וארץ</b> – ה"יַבָּשָׁה" בבראשית א' נקראת בבראשית ו'-ט' בשם "אֲדָמָה" או "אָרֶץ".<fn>צורת הפועל  "יָבְשָׁה" ממשיכה להופיע, אך רק יחד עם המילה הנרדפת אליה "חָרְבוּ".</fn> ניתן היה לצפות לכך, כיוון שהטקסט המקראי מצהיר כי לאחר הופעתם, ה' קורא ליבשה "אֶרֶץ".<fn>המונח המקורי כן מופיע במקומות אחרים בתנ"ך, ובפרט כאשר ישנו דגש על הסרת מים במטרה לחשוף אדמה יבשה, כמו בסיפורי קריעת ים סוף ונהר הירדן. אולם, במקרים הללו הפסוקים מתייחסים רק לחלק מסויים מן האדמה, ולא ליבשה כולה.</fn> בדומה לכך, המילה "רָקִיעַ" הוחלפה במילה "שָׁמָיִם".</li> | |
| − | <li><b> | + | <li><b>צמחייה</b> – ישנה רמיזה לחידוש הצמחייה רק באזכור של ענף עץ הזית, אשר אינו מתכתב ישירות עם רשימת הצמחים המפיעה בבראשית: "דֶּשֶׁא עֵשֶׂב מַזְרִיעַ זֶרַע עֵץ פְּרִי".</li> |
| − | <li><b> | + | <li><b>חיות – </b>ההתייחסות המשולבת לציפורים, חיות, בהמות, וחיות ים אינה ייחודית לפסוקים הללו.<fn>אולם, יש לציין כי מתוך עשרים ותשעה האזכורים של המילה רמש בתנ"ך, שבעה עשר מתוכם נמצאים בסיפורי הבריאה והמבול.</fn> </li> |
| − | <li><b> | + | <li><b>"לְמִינוֹ" / "לְמִינֵהוּ"</b> – מונח זה ייחודי במידת מה, ומופיע רק בצד רשימת החיות והצמחים שנבראו בבראשית, רשימת החיות שנכנסו לתיבה, ורשימת המאכלים האסורים בויקרא י"א ודברים י"ד.</li> |
| − | <li><b>"לְמִינוֹ" / "לְמִינֵהוּ"</b> – | + | <li><b>ברכות –</b> הלשון בה נאמרו שתי הברכות הללו זהה כמעט לחלוטין. יתר על כן, הביטוי "פְּרוּ וּרְבוּ" מופיע רק בשני הפרקים הללו, בנוסף לירמיהו כ"ג:ג' ויחזקאל ל"ו:י"א.<fn>כאן הביטויים מהופכים, וכתובים כ"וְרָבוּ וּפָרוּ".שני הנביאים הללו משתמשים בביטוי על מנת לתאר את קיבוץ הגלויות והשיבה לארץ (שגם היא מעין בריאה מחדש).</fn></li> |
| − | + | <li><b>"נִשְׁמַת חַיִּים"</b> – ביטוי זה מופיע רק בבריאת האדם בבראשית א', ובהשמדת העולם בבראשית ז'.</li> | |
| − | <li><b> | ||
| − | |||
| − | |||
| − | <li><b>"נִשְׁמַת חַיִּים"</b> – | ||
</ul> | </ul> | ||
| − | <h2> | + | <h2>ניגודים</h2> |
| − | <p> | + | <p>בנוסף להקבלות הרבות בין הסיפורים, ישנם גם ניגודים רבים ביניהם:</p> |
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
<ul> | <ul> | ||
| − | <li><b> | + | <li><b>התערבות אקטיבית/ פסיבית – </b>בסיפור הבריאה בבראשית א', ה' משחק תפקיד אקטיבי בכל שלב בבריאה, ומצווה בכל יום על היווצרותו של היבט אחר של העולם. בסיפור הבריאה, לעומת זאת, על אף שה' זוכר את נח ומתניע את התהליך בכך שהוא משלח רוח על פני המים, נדמה כי כל מה שמגיע לאחר מכן מתפתח באופן טבעי.</li> |
| − | <li><b> | + | <li><b>משך הבריאה – </b>בבראשית א' נוצר הרושם כי ה' יצר את העולם במהלך שבעה ימים,<fn>בפועל, הפרשנים חלוקים בשאלה האם "שבעת הימים" המתוארים בבריאה היו יממות בנות עשרים וארבע שעות, או עידנים ארוכים מכך בהרבה.</fn> ובכל יום צורות חיים חדשות הופיעו בבת אחת כאשר ה' ציווה על כך. בניגוד לכך, הבריאה מחדש של העולם ארכה חודשים רבים, והמים נסוגו בהדרגתיות ולא בפתאומיות.<fn>דבר זה יכול לשקף מעבר לנוכחות גלוייה פחות של א-לוהים בעולם.</fn></li> |
| + | <li><b>היעדרותם של הדגים – </b>כל היצורים שנבראו בבראשית א' מופיעים בסיפור המבול, פרט לדגים וליצורי הים האחרים. האם היעדרותם של הדגים כאן מרמזת כי אלו לא הושמדו במבול (ולכן לא היה צורך לחדש את בריאתם)?<fn>ראו <multilink><a href="IbnEzraBereshit6-18" data-aht="source">אבן עזרא</a><a href="IbnEzraBereshit6-18" data-aht="source">בראשית פירוש ראשון ו׳:י״ט</a><a href="R. Avraham ibn Ezra" data-aht="parshan">אודות ר' אברהם אבן עזרא</a></multilink> הטוען כי זוג דגים הובאו לתיבה, וכי הם כלולים במונח "בָּשָׂר", ומציע כי שאר הדגים נהרגו במבול. השוו ל<multilink><a href="RadakBereshit6-19" data-aht="source">רד"ק</a><a href="RadakBereshit6-19" data-aht="source">בראשית ו׳:י״ט</a><a href="RadakBereshit7-22-23" data-aht="source">בראשית ז׳:כ״ב-כ״ג</a><a href="R. David Kimchi (Radak)" data-aht="parshan">אודות ר' דוד קמחי</a></multilink> הטוען כי רק חיות היבשה כלולות במונח זה, וכי הדגים לא הובאו לתיבה מאחר ולא נהרגו במבול. ראו גם <multilink><a href="#" data-aht="source">רמב"ן</a><a href="Ramban Derashot" data-aht="parshan">אודות רמב״ן דרשות</a></multilink> המתייחס לסוגייה זו באריכות.</fn></li> | ||
| + | <li><b>הערכת הבריאה – </b>בבראשית א', לאחר כל אחד מימי הבריאה, ה' החווה את דעתו על כל אחת מבריאותיו באומרו עליהן "כי טוב". לעומת זאת, בבראשית ו' הבנתו של ה' כי "רַבָּה רָעַת הָאָדָם" הובילה אותו להבאת מבול על העולם. אפילו לאחר המבול, ה' מצהיר כי "יֵצֶר לֵב הָאָדָם רַע מִנְּעֻרָיו", אך מבטיח שלעולם לא ישמיד את העולם שוב.</li> | ||
</ul> | </ul> | ||
<ul> | <ul> | ||
| − | <li><b> | + | <li><b>יצירת האדם – </b>בסיפור הבריאה המקורי, האדם נברא אחרון, כנזר הבריאה של ה'. לעומת זאת, לאחר המבול, האדם יוצא לעולם החדש לפני החיות. האם השינוי בסדר מעיד על שינוי במעמדו של האדם, או שאולי ההבדל אינו משמעותי, וניתן לייחסו לשיקולים טכניים בלבד?</li> |
| − | <li><b> | + | <li><b>המאכלים המותרים – </b>לאחר המבול, בני האדם קיבלו היתר לאכול מבשר החי, בעוד במקור הותר לו לאכול רק צמחים. מה הוביל לשינוי הזה? להרחבה,<fn>ראו הערה לעיל בנוגע להיקף היתר זה.</fn> ראו <a href="Permission to Eat Meat" data-aht="page">ההיתר לאכול בשר</a>.</li> |
</ul> | </ul> | ||
| − | <h2> | + | <h2>מסקנה</h2> |
| − | <p> | + | <p>ברמה הבסיסית ביותר, ההקבלות הרבות שבין הסיפורים מעידים כי המבול ותוצאותיו היוו ביטול לתהליך הבריאה, ולאחר מכן שחזור של תהליך זה. אף על פי שהאדם חטא, ה' אינו מוותר עליו. במקום זאת, הוא נותן לעולם הזדמנות נוספת, ובורא אותו מחדש על מנת להחזיר אותו לנקודת פתיחתו הטהורה.<fn>דגש זה על רחמנותו של ה' לאחר המבול מהווה את אחת ההבדלים הבולטים בין התיאור המקראי של המבול, לבין מקבילותיו המסופוטמיות. בעלילות גילגמש, האלים כועסים על כך שהיו ניצולים מהמבול, ובאפוס המבול האכדי, הם אפילו חיפשו פתרונות חלופיים לשליטה בגידול האוכלוסייה. להרחבה, ראו <a href="The Mabbul and Mesopotamian Myths" data-aht="page">המבול ומיתוסים מסופוטמיים</a>.</fn> אולם, העולם החדש לא נברא בדיוק באותו האופן בו נברא העולם המקורי, ותפיסתו של ה' את האדם, וכן מערכת היחסים בין ה' לאדם, השתנו. אופיה הניסי של הבריאה המקורית הוחלף בהתהליכים טבעיים הרבה יותר, וה' נדמה מרוחק הרבה יותר מבריאותיו.</p> |
<answer text="Show / Hide Combined Comparison Table"><multilang style="overflow: auto;"> | <answer text="Show / Hide Combined Comparison Table"><multilang style="overflow: auto;"> | ||
<table dir="rtl" xml:lang="he"> | <table dir="rtl" xml:lang="he"> | ||
| Line 273: | Line 267: | ||
<tr> | <tr> | ||
<td><b>שמים ומים</b></td> | <td><b>שמים ומים</b></td> | ||
| − | <td>וְחֹשֶׁךְ עַל פְּנֵי <span style="color: #3366ff;">תְהוֹם</span> וְ<span style="color: #3366ff;">רוּחַ | + | <td>וְחֹשֶׁךְ עַל פְּנֵי <span style="color: #3366ff;">תְהוֹם</span> וְ<span style="color: #3366ff;">רוּחַ אֱ-לֹהִים</span> מְרַחֶפֶת עַל פְּנֵי <span style="color: #3366ff;">הַמָּיִם</span>... וַיַּבְדֵּל בֵּין הַמַּיִם אֲשֶׁר מִתַּחַת לָרָקִיעַ וּבֵין <span style="color: #3366ff;">הַמַּיִם אֲשֶׁר מֵעַל לָרָקִיעַ</span>... וַיִּקְרָא אֱ-לֹהִים לָרָקִיעַ <span style="color: #3366ff;">שָׁמָיִם</span></td> |
<td>נִבְקְעוּ כָּל מַעְיְנֹת <span style="color: #3366ff;">תְּהוֹם</span> רַבָּה וַאֲרֻבֹּת <span style="color: #3366ff;">הַשָּׁמַיִם</span> נִפְתָּחוּ</td> | <td>נִבְקְעוּ כָּל מַעְיְנֹת <span style="color: #3366ff;">תְּהוֹם</span> רַבָּה וַאֲרֻבֹּת <span style="color: #3366ff;">הַשָּׁמַיִם</span> נִפְתָּחוּ</td> | ||
| − | <td>וַיִּזְכֹּר | + | <td>וַיִּזְכֹּר אֱ-לֹהִים אֶת נֹחַ... וַיַּעֲבֵר <span style="color: #3366ff;">אֱ-לֹהִים רוּחַ</span> עַל הָאָרֶץ וַיָּשֹׁכּוּ <span style="color: #3366ff;">הַמָּיִם</span>. וַיִּסָּכְרוּ מַעְיְנֹת <span style="color: #3366ff;">תְּהוֹם</span> וַאֲרֻבֹּת הַשָּׁמָיִם וַיִּכָּלֵא <span style="color: #3366ff;">הַגֶּשֶׁם מִן הַשָּׁמָיִם</span></td> |
</tr> | </tr> | ||
<tr> | <tr> | ||
<td><b> מים וארץ</b></td> | <td><b> מים וארץ</b></td> | ||
| − | <td>וַיֹּאמֶר | + | <td>וַיֹּאמֶר אֱ-לֹהִים <span style="color: #993300;">יִקָּווּ הַמַּיִם</span> <span style="color: #993300;">מִתַּחַת הַשָּׁמַיִם</span> אֶל מָקוֹם אֶחָד <span style="color: #993300;">וְתֵרָאֶה</span> הַיַּבָּשָׁה... וַיִּקְרָא אֱ-לֹהִים <span style="color: #993300;">לַיַּבָּשָׁה אֶרֶץ</span></td> |
<td><span style="color: #993300;">וְהַמַּיִם</span> גָּבְרוּ מְאֹד מְאֹד <span style="color: #993300;">עַל הָאָרֶץ</span> <span style="color: #993300;">וַיְכֻסּוּ</span> כָּל הֶהָרִים הַגְּבֹהִים אֲשֶׁר <span style="color: #993300;">תַּחַת כָּל הַשָּׁמָיִם</span></td> | <td><span style="color: #993300;">וְהַמַּיִם</span> גָּבְרוּ מְאֹד מְאֹד <span style="color: #993300;">עַל הָאָרֶץ</span> <span style="color: #993300;">וַיְכֻסּוּ</span> כָּל הֶהָרִים הַגְּבֹהִים אֲשֶׁר <span style="color: #993300;">תַּחַת כָּל הַשָּׁמָיִם</span></td> | ||
<td><span style="color: #993300;">וַיָּשֻׁבוּ הַמַּיִם מֵעַל הָאָרֶץ</span>... <span style="color: #993300;">נִרְאוּ</span> רָאשֵׁי הֶהָרִים... <span style="color: #993300;">יָבְשָׁה הָאָרֶץ</span></td> | <td><span style="color: #993300;">וַיָּשֻׁבוּ הַמַּיִם מֵעַל הָאָרֶץ</span>... <span style="color: #993300;">נִרְאוּ</span> רָאשֵׁי הֶהָרִים... <span style="color: #993300;">יָבְשָׁה הָאָרֶץ</span></td> | ||
| Line 285: | Line 279: | ||
<tr> | <tr> | ||
<td><b>צמחים</b></td> | <td><b>צמחים</b></td> | ||
| − | <td>וַיֹּאמֶר | + | <td>וַיֹּאמֶר אֱ-לֹהִים תַּדְשֵׁא הָאָרֶץ דֶּשֶׁא עֵשֶׂב מַזְרִיעַ זֶרַע <span style="color: #339966;">עֵץ פְּרִי עֹשֶׂה פְּרִי</span></td> |
<td></td> | <td></td> | ||
<td>וְהִנֵּה <span style="color: #339966;">עֲלֵה זַיִת</span> טָרָף בְּפִיהָ</td> | <td>וְהִנֵּה <span style="color: #339966;">עֲלֵה זַיִת</span> טָרָף בְּפִיהָ</td> | ||
| Line 291: | Line 285: | ||
<tr> | <tr> | ||
<td><b>מאורות ועונות השנה</b></td> | <td><b>מאורות ועונות השנה</b></td> | ||
| − | <td>וַיֹּאמֶר | + | <td>וַיֹּאמֶר אֱ-לֹהִים יְהִי מְאֹרֹת בִּרְקִיעַ הַשָּׁמַיִם לְהַבְדִּיל בֵּין <span style="color: #ff6600;">הַיּוֹם</span> וּבֵין <span style="color: #ff6600;">הַלָּיְלָה</span> וְהָיוּ לְאֹתֹת וּלְמוֹעֲדִים וּלְיָמִים <span style="color: #ff6600;">וְשָׁנִים</span></td> |
<td></td> | <td></td> | ||
<td>עֹד כָּל יְמֵי הָאָרֶץ זֶרַע וְקָצִיר וְקֹר וָחֹם <span style="color: #ff6600;">וְקַיִץ וָחֹרֶף וְיוֹם וָלַיְלָה</span> לֹא יִשְׁבֹּתוּ</td> | <td>עֹד כָּל יְמֵי הָאָרֶץ זֶרַע וְקָצִיר וְקֹר וָחֹם <span style="color: #ff6600;">וְקַיִץ וָחֹרֶף וְיוֹם וָלַיְלָה</span> לֹא יִשְׁבֹּתוּ</td> | ||
| Line 297: | Line 291: | ||
<tr> | <tr> | ||
<td><b> עוף, בהמה, וחיה</b></td> | <td><b> עוף, בהמה, וחיה</b></td> | ||
| − | <td>וַיֹּאמֶר | + | <td>וַיֹּאמֶר אֱ-לֹהִים ... <span style="color: #ff00ff;">וְעוֹף </span>יְעוֹפֵף עַל הָאָרֶץ עַל פְּנֵי רְקִיעַ הַשָּׁמָיִם... <br/>וַיַּעַשׂ אֱ-לֹהִים אֶת <span style="color: #ff00ff;">חַיַּת הָאָרֶץ</span> לְמִינָהּ וְאֶת <span style="color: #ff00ff;">הַבְּהֵמָה</span> לְמִינָהּ וְאֵת כָּל <span style="color: #ff00ff;">רֶמֶשׂ הָאֲדָמָה</span> לְמִינֵהוּ</td> |
<td>וַיִּגְוַע כָּל בָּשָׂר <span style="color: #ff00ff;">הָרֹמֵשׂ עַל הָאָרֶץ</span> <span style="color: #ff00ff;">בָּעוֹף וּבַבְּהֵמָה וּבַחַיָּה</span> וּבְכָל הַשֶּׁרֶץ הַשֹּׁרֵץ עַל הָאָרֶץ</td> | <td>וַיִּגְוַע כָּל בָּשָׂר <span style="color: #ff00ff;">הָרֹמֵשׂ עַל הָאָרֶץ</span> <span style="color: #ff00ff;">בָּעוֹף וּבַבְּהֵמָה וּבַחַיָּה</span> וּבְכָל הַשֶּׁרֶץ הַשֹּׁרֵץ עַל הָאָרֶץ</td> | ||
<td>כָּל <span style="color: #ff00ff;">הַחַיָּה</span> אֲשֶׁר אִתְּךָ מִכָּל בָּשָׂר <span style="color: #ff00ff;">בָּעוֹף וּבַבְּהֵמָה</span> וּבְכָל <span style="color: #ff00ff;">הָרֶמֶשׂ הָרֹמֵשׂ עַל הָאָרֶץ</span> הַ[יְ]צֵא אִתָּךְ</td> | <td>כָּל <span style="color: #ff00ff;">הַחַיָּה</span> אֲשֶׁר אִתְּךָ מִכָּל בָּשָׂר <span style="color: #ff00ff;">בָּעוֹף וּבַבְּהֵמָה</span> וּבְכָל <span style="color: #ff00ff;">הָרֶמֶשׂ הָרֹמֵשׂ עַל הָאָרֶץ</span> הַ[יְ]צֵא אִתָּךְ</td> | ||
| Line 303: | Line 297: | ||
<tr> | <tr> | ||
<td><b>אדם</b></td> | <td><b>אדם</b></td> | ||
| − | <td><span style="color: #ff0000;">וַיִּבְרָא</span> | + | <td><span style="color: #ff0000;">וַיִּבְרָא</span> אֱ-לֹהִים <span style="color: #ff0000;">אֶת הָאָדָם</span> בְּצַלְמוֹ בְּצֶלֶם אֱ-לֹהִים בָּרָא אֹתוֹ <span style="color: #ff0000;">זָכָר וּנְקֵבָה</span> בָּרָא אֹתָם</td> |
<td>אֶמְחֶה <span style="color: #ff0000;">אֶת הָאָדָם אֲשֶׁר בָּרָאתִי</span> מֵעַל פְּנֵי הָאֲדָמָה</td> | <td>אֶמְחֶה <span style="color: #ff0000;">אֶת הָאָדָם אֲשֶׁר בָּרָאתִי</span> מֵעַל פְּנֵי הָאֲדָמָה</td> | ||
<td>וַיֵּצֵא <span style="color: #ff0000;">נֹחַ וּבָנָיו וְאִשְׁתּוֹ וּנְשֵׁי בָנָיו</span></td> | <td>וַיֵּצֵא <span style="color: #ff0000;">נֹחַ וּבָנָיו וְאִשְׁתּוֹ וּנְשֵׁי בָנָיו</span></td> | ||
| Line 315: | Line 309: | ||
<tr> | <tr> | ||
<td><b>ברכה לעופות וברכה לאדם</b></td> | <td><b>ברכה לעופות וברכה לאדם</b></td> | ||
| − | <td>וַיְבָרֶךְ אֹתָם | + | <td>וַיְבָרֶךְ אֹתָם אֱ-לֹהִים לֵאמֹר <span style="color: #0000ff;">פְּרוּ וּרְבוּ</span>... וְהָעוֹף <span style="color: #0000ff;">יִרֶב בָּאָרֶץ</span>... <br/><span style="color: #0000ff;">וַיְבָרֶךְ </span>אֹתָם<span style="color: #0000ff;"> אֱ-לֹהִים וַיֹּאמֶר לָהֶם אֱ-לֹהִים פְּרוּ וּרְבוּ וּמִלְאוּ אֶת הָאָרֶץ</span> וְכִבְשֻׁהָ <span style="color: #0000ff;">וּרְדוּ בִּדְגַת הַיָּם וּבְעוֹף הַשָּׁמַיִם וּבְכָל חַיָּה הָרֹמֶשֶׂת עַל הָאָרֶץ</span></td> |
<td></td> | <td></td> | ||
| − | <td>וְשָׁרְצוּ בָאָרֶץ <span style="color: #0000ff;">וּפָרוּ וְרָבוּ עַל הָאָרֶץ</span>... <br/><span style="color: #0000ff;">וַיְבָרֶךְ | + | <td>וְשָׁרְצוּ בָאָרֶץ <span style="color: #0000ff;">וּפָרוּ וְרָבוּ עַל הָאָרֶץ</span>... <br/><span style="color: #0000ff;">וַיְבָרֶךְ אֱ-לֹהִים </span>אֶת נֹחַ וְאֶת בָּנָיו<span style="color: #0000ff;"> וַיֹּאמֶר לָהֶם פְּרוּ וּרְבוּ וּמִלְאוּ אֶת הָאָרֶץ. </span>וּמוֹרַאֲכֶם וְחִתְּכֶם יִהְיֶה<span style="color: #0000ff;"> עַל כָּל חַיַּת הָאָרֶץ וְעַל כָּל עוֹף הַשָּׁמָיִם בְּכֹל אֲשֶׁר תִּרְמֹשׂ הָאֲדָמָה</span> <span style="color: #0000ff;">וּבְכָל דְּגֵי הַיָּם בְּיֶדְכֶם נִתָּנוּ</span></td> |
</tr> | </tr> | ||
<tr> | <tr> | ||
<td><b>מאכל האדם</b></td> | <td><b>מאכל האדם</b></td> | ||
| − | <td>וַיֹּאמֶר | + | <td>וַיֹּאמֶר אֱ-לֹהִים הִנֵּה נָתַתִּי לָכֶם אֶת <span style="color: #99cc00;">כָּל עֵשֶׂב</span> זֹרֵעַ זֶרַע אֲשֶׁר עַל פְּנֵי כָל הָאָרֶץ וְאֶת כָּל הָעֵץ אֲשֶׁר בּוֹ פְרִי עֵץ זֹרֵעַ זָרַע <span style="color: #99cc00;">לָכֶם יִהְיֶה לְאָכְלָה</span></td> |
<td></td> | <td></td> | ||
<td>כָּל רֶמֶשׂ אֲשֶׁר הוּא חַי <span style="color: #99cc00;">לָכֶם יִהְיֶה לְאָכְלָה כְּיֶרֶק עֵשֶׂב</span> נָתַתִּי לָכֶם אֶת <span style="color: #99cc00;">כֹּל</span></td> | <td>כָּל רֶמֶשׂ אֲשֶׁר הוּא חַי <span style="color: #99cc00;">לָכֶם יִהְיֶה לְאָכְלָה כְּיֶרֶק עֵשֶׂב</span> נָתַתִּי לָכֶם אֶת <span style="color: #99cc00;">כֹּל</span></td> | ||
| Line 333: | Line 327: | ||
<tr> | <tr> | ||
<td><b>עבודת האדמה</b></td> | <td><b>עבודת האדמה</b></td> | ||
| − | <td><span style="color: #800080;">וַיִּטַּע</span> ה' | + | <td><span style="color: #800080;">וַיִּטַּע</span> ה' אֱ-לֹהִים <span style="color: #800080;">גַּן</span> בְּעֵדֶן... וַיְשַׁלְּחֵהוּ ה' אֱ-לֹהִים מִגַּן עֵדֶן <span style="color: #800080;">לַעֲבֹד אֶת הָאֲדָמָה</span> אֲשֶׁר לֻקַּח מִשָּׁם</td> |
<td></td> | <td></td> | ||
<td>וַיָּחֶל נֹחַ <span style="color: #800080;">אִישׁ הָאֲדָמָה וַיִּטַּע</span> <span style="color: #800080;">כָּרֶם</span></td> | <td>וַיָּחֶל נֹחַ <span style="color: #800080;">אִישׁ הָאֲדָמָה וַיִּטַּע</span> <span style="color: #800080;">כָּרֶם</span></td> | ||
| Line 339: | Line 333: | ||
<tr> | <tr> | ||
<td><b>מסקנת ה'</b></td> | <td><b>מסקנת ה'</b></td> | ||
| − | <td><span style="color: #00ffff;">וַיַּרְא</span> | + | <td><span style="color: #00ffff;">וַיַּרְא</span> אֱ-לֹהִים אֶת כָּל אֲשֶׁר עָשָׂה וְהִנֵּה <span style="color: #00ffff;">טוֹב</span> מְאֹד</td> |
<td><span style="color: #00ffff;">וַיַּרְא</span> ה' כִּי רַבָּה <span style="color: #00ffff;">רָעַת</span> הָאָדָם בָּאָרֶץ וְכָל יֵצֶר מַחְשְׁבֹת לִבּוֹ רַק <span style="color: #00ffff;">רַע</span> כָּל הַיּוֹם</td> | <td><span style="color: #00ffff;">וַיַּרְא</span> ה' כִּי רַבָּה <span style="color: #00ffff;">רָעַת</span> הָאָדָם בָּאָרֶץ וְכָל יֵצֶר מַחְשְׁבֹת לִבּוֹ רַק <span style="color: #00ffff;">רַע</span> כָּל הַיּוֹם</td> | ||
<td>וַיָּרַח ה'... וַיֹּאמֶר ה' אֶל לִבּוֹ לֹא אֹסִף לְקַלֵּל עוֹד אֶת הָאֲדָמָה בַּעֲבוּר הָאָדָם כִּי יֵצֶר לֵב הָאָדָם <span style="color: #00ffff;">רַע</span> מִנְּעֻרָיו</td> | <td>וַיָּרַח ה'... וַיֹּאמֶר ה' אֶל לִבּוֹ לֹא אֹסִף לְקַלֵּל עוֹד אֶת הָאֲדָמָה בַּעֲבוּר הָאָדָם כִּי יֵצֶר לֵב הָאָדָם <span style="color: #00ffff;">רַע</span> מִנְּעֻרָיו</td> | ||
Latest revision as of 05:20, 20 October 2019
סיפור המבול: היפוך תהליך הבריאה ושחזורו מחדש
הקדמה
כבר במאה הראשונה לספירה, פרשנים כדוגמת פילון התייחסו להקבלות הרבות שבין סיפור המבול בבראשית ו׳-ט׳ לבין תיאורי הבריאה בבראשית א׳-ב׳.1 ההקבלות הניגודיות מדגישות כיצד המבול היווה היפוך לתהליך הבריאה, בעוד ההקבלות המשלימות מדגימות כיצד יצירת העולם מחדש לאחר המבול, הייתה כמעין חיקוי של הבריאה המקורית.2
היפוך תהליך הבריאה
בסוף פרשת בראשית (ו':ו'-ז'), ה' מביע חרטה ברורה על שיצר את האדם ("וַיִּנָּחֶם ה' כִּי עָשָׂה אֶת הָאָדָם", "כִּי נִחַמְתִּי כִּי עֲשִׂיתִם"), ומחליט לחזור בו ממעשה הבריאה על ידי השמדת המין האנושי ("אֶמְחֶה אֶת הָאָדָם אֲשֶׁר בָּרָאתִי"). קווי דימיון נוספים בין תיאורי השמדת העולם בפרשת נח לבין סיפור הבריאה המקורי, ניתן לראות באמצעות התמקדות בתוכן הדברים ולאו דווקא בלשון הפסוקים. אולם, גם ההקבלות התכניות הללו נועדו בסופו של דבר רק להדגיש את המובן מאליו, והוא שהמבול ביטל הרבה ממה שנברא בבראשית.
- המים שהופרדו התערבבו מחדש – ההפרדה המקורית של ה' בין מים עליונים לתחתונים מתבטלת, מאחר ומי המבול מקורם גם מן הרקיע וגם מן התהום.
- היבשה שוקעת מחדש – בפרשת בראשית, קוויית המים למקום אחד מאפשרת את הופעת היבשה, בעוד בפרשת נח, המים מתפזרים מחדש על פני כל האדמה.
- כולם מתים – בבראשית א' מתוארות יצירתן של הציפורים, החיות, הבהמות ובני האדם. בעוד בפרשת נח, מתוארים מותם של כל אלה.
- נשמת החיים נכבית – בעוד בבראשית ב' מתוארת נפיחת נשמת החיים של ה' בבריאותיו, בבראשית ז', מתוארת כבייתה של נשמת חיים זו.3
שחזור הבריאה
יתר על כן, גם תיאור היווצרותם מחדש של החיים על פני האדמה, המובא בחציו השני של סיפור המבול, מכיל אלמנטים רבים המזכירים את סיפור הבריאה המקורי. כאן, קווי הדימיון הרבים הינם ישירים ונועדו להדגיש כיצד ה' חידש את העולם, וכיצד הוא נתן לבני האדם התחלה חדשה. קווי הדימיון בין שני התיאורים כוללים:
- מצב העולם לפני הבריאה – בשני המקרים, לפני יצירתם של החיים, מים מילאו את הארץ, ורוח ריחפה על פניהם.
- תאריכים – בבראשית ח':י"ג כתוב כי מי המבול התייבשו ביום הראשון של החודש הראשון, באותו התאריך בדיוק בו נברא העולם.4
- חלקי הבריאה וסידורה – שני הסיפורים מתייחסים במפורש להפרדת המים העליונים מן התחתונים, ולהופעת היבשה, הצמחים, מסמני הזמנים, הציפורים, החיות והאדם.5
- ברכות – שני התיאורים מכילים פירוט בעניין ברכות הרבייה בהם ה' בירך את הציפורים6 ואת בני האדם, וכן בדבר הבטחתו של ה' לאדם כי הוא ישלוט על כל שאר החיות.
- ציווי לאכול – בבראשית א', ה' נותן לאדם לאכול מכל הצמחים, בעוד בבראשית ט', הוא מוסיף כי הם יכולים לאכול גם מן החי.7
- הגבלות – בשני הסיפורים, ה' אוסר על אכילת מאכלים מסויימים. בבראשית ב', נאסר על האדם לאכול מפרי עץ הדעת, בעוד בבראשית ט', ה' מזהיר כנגד אכילת דם חיות.
- עיסוקו של האדם – האיש הראשון נקרא "אָדָם" והוא צווה לעבוד את האדמה. בדומה לכך, נח נקרא "אִישׁ הָאֲדָמָה", ולאחר תום המבול, הוא נוטע כרם.
ניתוח ההקבלות
על מנת לקבוע האם ההקבלות הללו הינן רמיזות מכוונות או רק קווי דימיון מקריים, יש לתת את הדעת לעניין מספר ההקבלות ולעניין תדירותם, ולהתייחס לרמת הדימיון הלשוני, ולתדירות הופעתם של הביטויים או הרעיונות המשותפים באופן יחסי להופעתם בתנ"ך כולו.8 במקרה זה, ישנם קווי דימיון רבים בין שני הסיפורים, אך יש לבחון מקרוב את היקף החפיפה הלשונית ואת נדירותם של הביטויים המשותפים בתורה:
- רוח על פני המים – הרעיון של רוח העוברת על פני המים מופיע רק בסיפור הבריאה, במבול, ובקריעת ים סוף. בנוסף, הביטוי "עַל פְּנֵי הַמָּיִם" מופיע, מלבד שני הסיפורים הללו,9 רק בשמות ל"ג:כ ובקהלת י"א:א'.
- הפרדת המים או התערבבותם – אף על פי שאין דימיון לשוני בין תיאורי ההפרדה/התערבבות של המים העליונים והתחתונים, רק בשני הסיפורים האלו הרעיון הזה מופיע בכלל.10 בנוסף, המילה "תְּהוֹם" מופיעה בשני הסיפורים,11 ואלו מהווים יחדיו שלוש מתוך חמשת הופעותיה בתורה כולה.12
- אירועי הבריאה – אין דימיון לשוני משמעותי בתיאור שני האירועים, ורוב המילים אינן ייחודיות לסיפורים הללו.
- שמיים וארץ – ה"יַבָּשָׁה" בבראשית א' נקראת בבראשית ו'-ט' בשם "אֲדָמָה" או "אָרֶץ".13 ניתן היה לצפות לכך, כיוון שהטקסט המקראי מצהיר כי לאחר הופעתם, ה' קורא ליבשה "אֶרֶץ".14 בדומה לכך, המילה "רָקִיעַ" הוחלפה במילה "שָׁמָיִם".
- צמחייה – ישנה רמיזה לחידוש הצמחייה רק באזכור של ענף עץ הזית, אשר אינו מתכתב ישירות עם רשימת הצמחים המפיעה בבראשית: "דֶּשֶׁא עֵשֶׂב מַזְרִיעַ זֶרַע עֵץ פְּרִי".
- חיות – ההתייחסות המשולבת לציפורים, חיות, בהמות, וחיות ים אינה ייחודית לפסוקים הללו.15
- "לְמִינוֹ" / "לְמִינֵהוּ" – מונח זה ייחודי במידת מה, ומופיע רק בצד רשימת החיות והצמחים שנבראו בבראשית, רשימת החיות שנכנסו לתיבה, ורשימת המאכלים האסורים בויקרא י"א ודברים י"ד.
- ברכות – הלשון בה נאמרו שתי הברכות הללו זהה כמעט לחלוטין. יתר על כן, הביטוי "פְּרוּ וּרְבוּ" מופיע רק בשני הפרקים הללו, בנוסף לירמיהו כ"ג:ג' ויחזקאל ל"ו:י"א.16
- "נִשְׁמַת חַיִּים" – ביטוי זה מופיע רק בבריאת האדם בבראשית א', ובהשמדת העולם בבראשית ז'.
ניגודים
בנוסף להקבלות הרבות בין הסיפורים, ישנם גם ניגודים רבים ביניהם:
- התערבות אקטיבית/ פסיבית – בסיפור הבריאה בבראשית א', ה' משחק תפקיד אקטיבי בכל שלב בבריאה, ומצווה בכל יום על היווצרותו של היבט אחר של העולם. בסיפור הבריאה, לעומת זאת, על אף שה' זוכר את נח ומתניע את התהליך בכך שהוא משלח רוח על פני המים, נדמה כי כל מה שמגיע לאחר מכן מתפתח באופן טבעי.
- משך הבריאה – בבראשית א' נוצר הרושם כי ה' יצר את העולם במהלך שבעה ימים,17 ובכל יום צורות חיים חדשות הופיעו בבת אחת כאשר ה' ציווה על כך. בניגוד לכך, הבריאה מחדש של העולם ארכה חודשים רבים, והמים נסוגו בהדרגתיות ולא בפתאומיות.18
- היעדרותם של הדגים – כל היצורים שנבראו בבראשית א' מופיעים בסיפור המבול, פרט לדגים וליצורי הים האחרים. האם היעדרותם של הדגים כאן מרמזת כי אלו לא הושמדו במבול (ולכן לא היה צורך לחדש את בריאתם)?19
- הערכת הבריאה – בבראשית א', לאחר כל אחד מימי הבריאה, ה' החווה את דעתו על כל אחת מבריאותיו באומרו עליהן "כי טוב". לעומת זאת, בבראשית ו' הבנתו של ה' כי "רַבָּה רָעַת הָאָדָם" הובילה אותו להבאת מבול על העולם. אפילו לאחר המבול, ה' מצהיר כי "יֵצֶר לֵב הָאָדָם רַע מִנְּעֻרָיו", אך מבטיח שלעולם לא ישמיד את העולם שוב.
- יצירת האדם – בסיפור הבריאה המקורי, האדם נברא אחרון, כנזר הבריאה של ה'. לעומת זאת, לאחר המבול, האדם יוצא לעולם החדש לפני החיות. האם השינוי בסדר מעיד על שינוי במעמדו של האדם, או שאולי ההבדל אינו משמעותי, וניתן לייחסו לשיקולים טכניים בלבד?
- המאכלים המותרים – לאחר המבול, בני האדם קיבלו היתר לאכול מבשר החי, בעוד במקור הותר לו לאכול רק צמחים. מה הוביל לשינוי הזה? להרחבה,20 ראו ההיתר לאכול בשר.
מסקנה
ברמה הבסיסית ביותר, ההקבלות הרבות שבין הסיפורים מעידים כי המבול ותוצאותיו היוו ביטול לתהליך הבריאה, ולאחר מכן שחזור של תהליך זה. אף על פי שהאדם חטא, ה' אינו מוותר עליו. במקום זאת, הוא נותן לעולם הזדמנות נוספת, ובורא אותו מחדש על מנת להחזיר אותו לנקודת פתיחתו הטהורה.21 אולם, העולם החדש לא נברא בדיוק באותו האופן בו נברא העולם המקורי, ותפיסתו של ה' את האדם, וכן מערכת היחסים בין ה' לאדם, השתנו. אופיה הניסי של הבריאה המקורית הוחלף בהתהליכים טבעיים הרבה יותר, וה' נדמה מרוחק הרבה יותר מבריאותיו.
