כבר במאה הראשונה לספירה, פרשנים כפילון התייחסו להקבלות הרבות שבין סיפור המבול בבראשית ו׳-ט׳ לבין תיאורי הבריאה בבראשית א׳-ב׳.1 בעוד ההקבלות הניגודיות מדגישות כיצד המבול היווה היפוך של תהליך הבריאה, ההקבלות המשלימות מדגימות כיצד היצירה מחדש של העולם לאחר המבול, הייתה מעין חיקוי של הבריאה המקורית.2
היפוך תהליך הבריאה
בסוף פרשת בראשית (ו':ו'-ז'), ה' מביע חרטה ברורה על שיצר את האדם ("וַיִּנָּחֶם ה' כִּי עָשָׂה אֶת הָאָדָם", "כִּי נִחַמְתִּי כִּי עֲשִׂיתִם"), ומחליט לחזור בו ממעשיו הקודמים על ידי השמדת המין האנושי ("אֶמְחֶה אֶת הָאָדָם אֲשֶׁר בָּרָאתִי"). קווי דימיון נוספים בין תיאורי השמדת העולם בפרשת נוח לבין סיפור הבריאה המקורי, ניתן לראות בתוכן הדברים ולאו דווקא בלשון הפסוקים. למרות זאת, גם דימיונות אלו נועדו להדגיש את המובן מאליו, והוא שהמבול ביטל הרבה ממה שנוצר בבריאה המקורית.
המים שהופרדו התערבבו מחדש – ההפרדה המקורית של ה' בין מים עליונים לתחתונים מתבטלת, מאחר ומקור המבול הוא גם ממי הרקיע וגם ממי התהום.
היבשה שוקעת מחדש – בפרשת בראשית, קוויית המים למקום אחד מאפשרת להופעת היבשה, בעוד בפרשת נוח, המים מתפזרים מחדש על פני כל האדמה.
כולם מתים – בבראשית א' מתוארת יצירתן של הציפורים, החיות, הבהמות ובני האדם. בעוד בפרשת נוח, מתואר מותם של כל אלה.
נשמת החיים נכבית – בעוד בבראשית ב' מתוארת נפיחת נשמת החיים של ה' לבריאותיו, בבראשית ז', תוארת כבייתה של נשמת חיים זו.3
תיאור היווצרותם מחדש של החיים על פני האדמה, בחציו השני של סיפור המבול, מחזירה את הקורא אף היא לסיפור הבריאה המקורי. כאן, קווי הדימיון הרבים הינם ישירים ומדגישים כיצד ה' חידש את העולם, ונתן לאדם התחלה חדשה. קווי הדימיון בין שני התיאורים כוללים:
מצב העולם לפני הבריאה – בשני המקרים, לפני יצירתם של החיים, מים מלאו את הארץ, ורוח ריחפה על פניה.
תאריכים – בבראשית ח':י"ג מתואר כי מי המבול התייבשו ביום הראשון של החודש הראשון, אותו התאריך בדיוק בו העולם נברא.4
חלקי הבריאה וסידורה – שני הסיפורים מתייחסים במפורש להפרדת המים העליונים מן התחתונים, ולהופעת היבשה, הצמחים, מסמני הזמנים, הציפורים, החיות והאדם.5
ברכות – שני התיאורים מפרטים לגבי ברכות הרבייה בהם ה' בירך את הציפורים6 ואת בני האדם, וכן לגבי הבטחתו לאדם כי ישלוט על כל שאר החיות
ציווי לאכול – בבראשית א', ה' נותן לאדם לאכול מכל הצמחים, בעוד בבראשית ט', הוא מוסיף כי הם יכולים לאכול גם מן החי.7
הגבלות – בשני הסיפורים, ה' אוסר על אכילת מאכלים מסויימים. בבראשית ב', נאסר על אדם לאכול מפרי עץ הדעת, בעוד בבראשית ט', ה' מזהיר כנגד אכילת דם החיות.
עיסוקו של האדם – האיש הראשון נקרא "אָדָם" והוא צווה לעבוד את האדמה. בדומה לכך, נוח נקרא "אִישׁ הָאֲדָמָה", ולאחר תום המבול, הוא נוטע כרם.
על מנת לקבוע האם ההקבלות הללו הינן רמיזות מכוונות או פשוט קווי דימיון מקריים, יש לתת את הדעת על מספר ההקבלות וצפיפותם, על רמת הדימיון הלשוני, ועל הייחודיות היחסית של הביטויים או הרעיונות המשותפים.8 במקרה זה, ישנם קווי דימיון רבים בין שני הסיפורים, אך יש לבחון מקרוב את היקף החפיפה הלשונית ואת נדירות הביטויים המשותפים בתורה בכללותה:
Wind over water – The concept of wind/spirit passing over water appears only in the stories of the Creation, the Flood, and the splitting of Yam Suf. In addition, the phrase "עַל פְּנֵי הַמָּיִם" appears, besides in these two stories,9 only in Shemot 32:20 and Kohelet 11:1.
Mingling or separation of waters – Although there is no linguistic similarity between the descriptions of the mingling/separation between the higher and lower waters, it is only in these two stories that such a concept appears.10 Additionally, the word "תְּהוֹם" appears in both stories,11 accounting for three of its five appearances in Torah.12
Elements of Creation – The words used in the two accounts do not overlap significantly, and most of them are not unique to these stories.
Heavens and earth – The "יַבָּשָׁה" of Bereshit 1 is alternately referred to in Bereshit 6-9 as "אֲדָמָה" or "אָרֶץ".13 This, though, might be expected, as the text states that after its appearance Hashem called the dry land "אֶרֶץ".14 Similarly the word "רָקִיעַ" is replaced by "שָׁמָיִם", its new name.
Vegetation – There is merely an allusion to the renewed vegetation in the mention of the olive branch, with no direct connection to the plant list of Bereshit: "דֶּשֶׁא עֵשֶׂב מַזְרִיעַ זֶרַע עֵץ פְּרִי".
Animals – The combined mention of birds, animals, beasts, and swarming creatures is not unique to these stories.15
"לְמִינוֹ" / "לְמִינֵהוּ" – In contrast to the above, this term is somewhat unique, appearing only by the names of the plant and animal species created in Bereshit, the list of animals entering the ark, and the list of prohibited foods in Vayikra 11 and Devarim 14.
Blessings – The language of the two blessings is almost identical. Moreover the phrase "פְּרוּ וּרְבוּ" appears in only these two sets of chapters as well as Yirmeyahu 23:3 and Yechezkel 36:11.16
"נִשְׁמַת חַיִּים" – This phrase appears only by the creation of man in Bereshit 1 and by the world's destruction in Bereshit 7.
Contrasts
In addition to the many similarities between the stories, there are several points of divergence:
Active / passive intervention – In the Creation story of Bereshit 1, Hashem plays an active role in every step of creation, commanding on each day that another aspect of the world be engendered. In the Flood story, in contrast, although Hashem remembers Noach and begins the process by sending a wind over the waters, everything afterwards seems to evolve through natural processes.
Duration of creation – Bereshit 1 gives the impression that Hashem originally made the world in a mere seven days,17 with each new form of life generated instantaneously upon command. In contrast, the re-creation of the world takes many months, with the waters receding gradually rather than immediately.18
Absence of fish – All of the created beings mentioned in Bereshit 1 appear in the Flood narrative with the exception of fish and other water creatures. Does the absence of fish here suggest that they had not been destroyed in the Flood (and thus, there was no need to replenish their populations)?19
Evaluation of Creation – In Bereshit 1, after each day of Creation Hashem observes that his handiwork "was good". In Bereshit 6, on the other hand, Hashem's realization that "רַבָּה רָעַת הָאָדָם" leads Him to bring the Flood. Even after the Flood, Hashem still concludes that "יֵצֶר לֵב הָאָדָם רַע מִנְּעֻרָיו", this time leading to the promise never again to destroy the world.
Creation of man – In the original Creation story, man is created last, as Hashem's grand finale. After the Flood, in contrast, man emerges into the new world before the animals. Does the difference in order hint to some change in the status of man, or is the change insignificant, relating, instead to practical considerations?
Food permitted – After the Deluge, man is allowed to eat from living creatures,20 while originally only vegetation had been allowed. What led to this change? For elaboration, see Permission to Eat Meat.
Conclusion
On the most basic level, the many similarities between the accounts show that the Flood and its aftermath were both an undoing and redoing of creation. Although man sinned grievously, Hashem does not give up on him, but rather gives the world a fresh start, creating it anew and returning it to its innocent beginnings.21 The new world though is not created in exactly the same manner as the first, and Hashem's view of and relationship to man changes. The miraculous nature of the original construction is replaced by a much more natural development, and Hashem is more distant.
