הנביא מבית אל

הקדמה

סיפור של שני נביאים

סיפור איש הא-להים מיהודה והנביא מבית אל המתואר במלכים א' י"ג הוא אחד מן הסיפורים האניגמטיים ביותר בתנ"ך. הפרק מתאר איך הנביא מיהודה ("אִישׁ הָאֱ-לֹהִים מִיהוּדָה") מעביר נבואת השמדה כנגד המזבח בבית אל וכוהניו. לאחר מכן מוצע לו, אך הוא דוחה, הזמנה לאכול על שולחן המלך, והוא מסביר כי ה' אסר עליו לסעוד בעיר. אולם, מיד לאחר מכן הוא משוכנע על ידי נביא אחר מבית אל ("הַנָּבִיא הַזָּקֵן מבֵּית אֵל") לעשות בדיוק כך, והוא עובר על מה שנאסר לו בדבר ה'. למרות שהנביא מבית אל הוא שרימה את הנביא מיהודה, רק האחרון הוא שנענש.

כמעט כל היבט של הסיפור מעלה שאלות:

  • הזמנתו של ירבעם – מה גורם לירבעם להזמין את הנביא מיהודה אל ביתו? בהתחשב בכך שרק כמה דקות קודם לכן ציווה המלך לאסור את הנביא, קשה לדמיין שלפתע היה לו שינוי לב ופשוט רצה ליהנות מחברתו. האם ההזמנה היא ניסיון לפייס את הנביא מיהודה, או אולי תחבולה להשתיק אותו?
  • האיסורים – למה הנביא מיהודה נאסר לאכול ולשתות בבית אל, ומדוע נצטווה "לֹא תָשׁוּב בַּדֶּרֶךְ אֲשֶׁר הָלָכְתָּ"? האם האיסורים הם פעולות סמליות עם מסר נבואי בסיסי כלשהו, או שיש להם סיבה טכנית? האם הסיבה לשני האיסורים זהה?
  • הנביא מבית אל – מיהו הנביא מבית אל המזמין במרמה את הנביא מיהודה לאכול אצלו? האם הוא נביא אמת או נביא שקר? יתר על כן, מה המניע להזמנה שלו? האם הוא הונה בכוונה את הנביא מיהודה, או שפשוט לא ידע את ההשלכות האפשריות של מעשהו? אם הראשון, מה היה לו להרוויח על ידי מותו של הנביא מיהודה?
  • מרומה בקלות – מה הביא את הנביא מיהודה להשתכנע כל כך בקלות? מדוע הוא לא נזהר יותר מלהפר הוראה א-לוהית מפורשת?
  • תגמול לא צודק? למה נענש הנביא מיהודה בחומרה כה רבה אם הוא עבר על דבר ה' רק בשוגג? ואם אכן הגיע לו עונשו, מדוע נעשו ניסים במותו ונשמרה גופתו באורח פלאי? לבסוף, איזה תפקיד ממלאים התנהגותם הלא-טבעית של האריה והחמור בסיפור?
  • חוטא נשכר? למה, לעומת הנביא מיהודה, הנביא מבית אל לא רק שלא נענש כלל אלא גם מפיק תועלת מהאירוע? מאוחר יותר במלכים ב' כ"ג אנו למדים שעצמותיו שורדות בגלל הקבורה המשותפת שלו עם הנביא מיהודה. איפה הצדק בזה?

אישור מחודש של הנבואה

לאחר שסופר על מותו של הנביא מיהודה, הפרק מתאר באריכות את הפעולות השונות שהנביא מבית אל ביצע בתגובה. הוא טורח להחזיר את הגופה, מכריז לכל על סיבת מותו של הנביא מיהודה, קובר אותו בקברו שלו ומספיד אותו. לאחר מכן הוא מאשר מחדש את הנבואה המקורית של הנביא מיהודה, ומבקש להיקבר לצידו מכיוון שהוא בטוח שדבריו יתקיימו: "הָיֹה יִהְיֶה הַדָּבָר אֲשֶׁר קָרָא בִּדְבַר י"י עַל הַמִּזְבֵּחַ אֲשֶׁר בְּבֵית אֵל". איך יש להבין את כל המעשים האלו?

  • האם הנביא מבית אל הצטער לאחר התרחשות האירועים וניסה לעשות כל מה שהוא יכול בשלב זה? לחלופין, האם הוא פועל רק לטובת האינטרסים שלו?
  • האם הוא תמיד האמין באמיתות הנבואה המקורית, או שמא מדובר בהתפתחות חדשה? אם האחרון, מה גרם לשינוי, ולמה הוא מחליט לאשר את דברי הנביא מיהודה?
  • כיצד המניעים של הנביא מבית אל בחלק זה של הסיפור משתווים למוטיבציות הראשוניות שלו כשהוא רימה את הנביא מיהודה?

מטרת הסיפור

שאלה אחרונה נוגעת לתפקידו של סיפור זה בין סיפורי ירבעם. מדוע היה צורך בכלל בספר מלכים לכלול את האינטראקציה בין הנביא מיהודה והנביא מבית אל? איזה מסר אמור הקורא להפיק ממנו?

בגישות פרשניות, נחקור סוגיות אלו, תוך שימוש בשאלת דמותו של הנביא מבית אל ומניעיו כנקודת המוצא.
×