Difference between revisions of "The Roundabout Route and The Road Not Traveled/1/he"

From AlHaTorah.org
Jump to navigation Jump to search
 
(11 intermediate revisions by 2 users not shown)
Line 4: Line 4:
 
<h1>הסבת העם דרך המדבר</h1>
 
<h1>הסבת העם דרך המדבר</h1>
 
<p style="text-align:center" class="top-buttons"><a class="word-before" title="DOC" href="/Media/2Shemot/13/The Roundabout Route and The Road Not Traveled/Hebrew Study Guide.doc">לימוד מודרך</a>&#160;</p>
 
<p style="text-align:center" class="top-buttons"><a class="word-before" title="DOC" href="/Media/2Shemot/13/The Roundabout Route and The Road Not Traveled/Hebrew Study Guide.doc">לימוד מודרך</a>&#160;</p>
<h2 name="קריעת ים סוף רק Afterthought?">האם נס קריעת ים סוף היה רק an Afterthought?</h2>
+
<h2>האם נס קריעת ים סוף היה חלק מהתוכנית המקורית?<br/></h2>
<p>פרשת בשלח מתחילה בסוף פרק י"ג by describing the path upon which Hashem led the Children of Israel when they left Egypt:&#160;</p>
+
<p>פרשת בשלח פותחת&#160;בסוף פרק י"ג בתיאור הדרך בה הוביל ה' את בני ישראל ביציאתם ממצרים:</p>
 
<q class="" dir="rtl" lang="he">
 
<q class="" dir="rtl" lang="he">
<p>(יז) וַיְהִי בְּשַׁלַּח פַּרְעֹה אֶת הָעָם וְלֹא נָחָם אֱלֹהִים דֶּרֶךְ אֶרֶץ פְּלִשְׁתִּים כִּי קָרוֹב הוּא כִּי אָמַר אֱלֹהִים פֶּן יִנָּחֵם הָעָם בִּרְאֹתָם מִלְחָמָה וְשָׁבוּ מִצְרָיְמָה. (יח) וַיַּסֵּב אֱלֹהִים אֶת הָעָם דֶּרֶךְ הַמִּדְבָּר יַם סוּף וַחֲמֻשִׁים עָלוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם.</p>
+
<p>(יז) וַיְהִי בְּשַׁלַּח פַּרְעֹה אֶת הָעָם וְלֹא נָחָם אֱ-לֹהִים דֶּרֶךְ אֶרֶץ פְּלִשְׁתִּים כִּי קָרוֹב הוּא כִּי אָמַר אֱ-לֹהִים פֶּן יִנָּחֵם הָעָם בִּרְאֹתָם מִלְחָמָה וְשָׁבוּ מִצְרָיְמָה. (יח) וַיַּסֵּב אֱ-לֹהִים אֶת הָעָם דֶּרֶךְ הַמִּדְבָּר יַם סוּף וַחֲמֻשִׁים עָלוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם.</p>
 
</q>
 
</q>
<p>The beginning of the first verse (י"ז) notes the rejected Philistine Route, while the first half of the second verse (י"ח) delineates the selected Wilderness Route heading toward Yam Suf.&#160; Sandwiched in between is an enigmatic explanation of God's decision, namely the concern that the Israelites, upon encountering an enemy, would cower and flee back to Egypt.</p>
+
<p>תחילת הפסוק הראשון (פסוק י"ז) מציינת את ההחלטה לא להוביל את העם דרך ארץ פלשתים, והחצי הראשון של הפסוק השני (פסוק י"ח) מתאר את המסלול שנבחר, דרך המדבר ים סוף. בין לבין נמצא הסבר חידתי לבחירה: ה' חשש שבני ישראל יירתעו במפגש הראשון עם האויב ויברחו בחזרה למצרים.</p>
<p>From these verses it might appear that avoiding battle was the primary reason that the שה' הוביל את בני ישראל דרך המדבר ים סוף, and that if not for this factor, He would have opted for the דרך ארץ פלשתים.&#160; But was not the real reason for heading toward Yam Suf so that the Egyptians would give chase, drown in the sea, and enable the Israelites along with the rest of the world to behold the Almighty's awesome majesty?<fn>ראו שמות י"ד:ל"א, ט"ו:י"ד-ט"ז, ויהושע ב':י'-י"א, וראו השאלות המנוסחות על ידי בעל <multilink><a href="AkeidatYitzchak39Question1" data-aht="source">עקדת יצחק</a><a href="AkeidatYitzchak39Question1" data-aht="source">שער ל״ט שאלה א׳</a><a href="R. Yitzchak Arama (Akeidat Yitzchak)" data-aht="parshan">אודות ר' יצחק עראמה</a></multilink> ו<multilink><a href="AbarbanelShemot13Questions1-3" data-aht="source">אברבנאל</a><a href="AbarbanelShemot13Questions1-3" data-aht="source">שמות י״ג שאלות א׳-ג׳</a><a href="R. Yitzchak Abarbanel" data-aht="parshan">אודות ר' יצחק אברבנאל</a></multilink>.</fn>&#160; And do not the opening verses of <a href="Shemot14-1-8" data-aht="source">שמות י״ד</a><fn>ראו <a href="Shemot14-1-8" data-aht="source">שמות י״ד:א׳-ח׳</a>.</fn> detail how Hashem choreographed the Israelites' movements in order to entice Paroh into chasing after them?<fn>לדיון בבעיות התיאולוגיות הקשורות בהסרת הבחירה חופשית של פרעה, ראו <a href="Hardened Hearts" data-aht="page">הקשיית לבבות</a>.</fn>&#160; If so, why do our verses focus on the fear of war, making it seem like one of the greatest miracles of all time was merely an afterthought?</p>
+
<p>מהפסוקים הללו נראה שהרצון להימנע ממלחמה היה המניע העיקרי&#160;מאחורי הבחירה של ה'&#160;להוביל את בני ישראל דרך המדבר ים סוף, ושלולא גורם זה, הוא היה מעדיף את&#160;דרך ארץ פלשתים. אולם, האם לא ברור מהמשך הסיפור שה' בחר להוביל את בני ישראל דרך ים סוף, כדי שהמצרים ירדפו אותם ויטבעו בים, וכדי שבני ישראל ושאר העולם&#160;יחזו בהוד מלכותו&#160;של הקב"ה?<fn>ראו שמות י"ד:ל"א, ט"ו:י"ד-ט"ז, ויהושע ב':י'-י"א, וראו השאלות המנוסחות על ידי בעל <a href="AkeidatYitzchak39Question1" data-aht="source">עקדת יצחק</a>&#160;ו<a href="AbarbanelShemot13Questions1-3" data-aht="source">אברבנאל</a>.</fn>&#160;הלא הפסוקים הראשונים ב<a href="Shemot14-1-8" data-aht="source">שמות י״ד</a>&#160;מראים שבכוונה ה' תכנן את המסלול של בני ישראל בצורה שתפתה&#160;את פרעה לרדוף אחריהם.<fn>לדיון בבעיות התיאולוגיות הקשורות בהסרת הבחירה החופשית של פרעה, ראו <a href="Hardened Hearts" data-aht="page">הקשיית לבבות</a>.</fn> אם כך, למה הפסוקים כאן מתמקדים בחשש ממלחמה, בצורה שיוצרת רושם שאחד הניסים הגדולים של ההיסטוריה בכלל לא היה חלק מהתוכנית המקורית?&#160;&#160;</p>
  
 
<h2>מה עם מעמד הר סיני?</h2>
 
<h2>מה עם מעמד הר סיני?</h2>
<p>The Torah's emphasis on the mundane concern of the nation's potential cowardice overshadows not only the Splitting of the Sea, but also the need to take the Wilderness Route so as to experience the revelation ונתינת עשרת הדברות בהר סיני. Had not Hashem already told Moshe that upon leaving Egypt the nation was to worship Him in the wilderness, at Mt. Sinai,<fn>ראו <a href="Shemot3-11-12" data-aht="source">שמות ג׳:י״א-י״ב</a>.</fn> and had not Moshe, throughout his negotiations with Paroh, repeatedly requested leave for a three day holiday to serve Hashem in the wilderness?&#160; Was this all just a sham?<fn>ראו <a href="A Three Day Journey" data-aht="page">"דרך שלשת ימים"?</a> לדיון בנושא זה.</fn>&#160; If not, how could taking the דרך ארץ פלשתים have been regarded as any sort of option?<fn>השוו ניסוחו של <multilink><a href="RYSReggioShemot13-17" data-aht="source">ר׳ י״ש ריגייו</a><a href="RYSReggioShemot13-17" data-aht="source">שמות י״ג:י״ז</a><a href="R. Yitzchak Shemuel Reggio (Yashar)" data-aht="parshan">אודות ר' יצחק שמואל ריגייו</a></multilink>.</fn></p>
+
<p>הדגש שהתורה שמה על החשש מהפחדנות הפוטנציאלית של בני ישראל מאפיל לא רק על קריעת ים סוף, אלא גם על הצורך ללכת בדרך המדבר כדי לחוות את ההתגלות ונתינת עשרת הדברות בהר סיני. הלא ה' כבר אמר למשה שכאשר ייצאו ממצרים, העם יעבוד את ה' במדבר, בהר סיני.<fn>ראו <a href="Shemot3-11-12" data-aht="source">שמות ג׳:י״א-י״ב</a>.</fn> והלא משה, לאורך המשא ומתן שלו עם פרעה, ביקש מספר פעמים רשות ללכת לשלושה ימים לעשות חג ולעבוד את ה' במדבר. האם כל זה היה רק התחזות?<fn>ראו <a href="A Three Day Journey" data-aht="page">"דרך שלשת ימים"?</a> לדיון בנושא זה.</fn> אם לא, איך האפשרות למסע דרך ארץ פשלתים הייתה יכולה לבוא בחשבון?<fn>השוו ניסוחו של <a href="RYSReggioShemot13-17" data-aht="source">ר׳ י״ש ריגייו</a>.</fn></p>
  
 
<h2>שאלות נוספות</h2>
 
<h2>שאלות נוספות</h2>
<p>Leaving aside the external considerations of the paramount importance of Yam Suf and Mt. Sinai, the above verses themselves contain multiple ambiguities and raise numerous questions:</p>
+
<p>מעבר לשיקולים החיצוניים של החשיבות של ניסי קריעת ים סוף ומעמד הר סיני, הפסוקים עצמם מכילים אי-בהירויות אחדות ומעלים מספר שאלות:</p>
 
<ul>
 
<ul>
<li><b>"בְּשַׁלַּח פַּרְעֹה אֶת הָעָם"</b> – Did Paroh send the Israelites off on only a temporary three day journey, or was he expelling them permanently?</li>
+
<li><b>"בְּשַׁלַּח פַּרְעֹה אֶת הָעָם"</b> – האם פרעה שילח את בני ישראל למסע זמני&#160;בן שלושה ימים, או שמא גירש אותם לצמיתות?&#160;</li>
<li><b>"דֶּרֶךְ אֶרֶץ פְּלִשְׁתִּים"</b> – Where exactly is the "דרך ארץ פלשתים" and why was it thus designated?&#160; Did not the Philistines arrive on the shores of Israel רק במאה הי"ב לפני הספירה, much after the Exodus?<fn>Philistines appear already in Bereshit in the Avraham and Yitzchak narratives.&#160; However, these Philistines live in the Negev region and are an entirely distinct people from the coastal Philistines described in the books of Yehoshua and Shofetim.</fn></li>
+
<li><b>"דֶּרֶךְ אֶרֶץ פְּלִשְׁתִּים"</b> – איפה בדיוק נמצאת אותה "דרך ארץ פלשתים", ולמה קוראים לה ככה? הרי הפלשתים הגיעו לחופי ארץ ישראל רק במאה הי"ב לפני הספירה, הרבה אחרי יציאת מצרים.<fn>הפלשתים מופיעים כבר בספר בראשית בסיפורי אברהם ויצחק. אך הפלשתים האלו גרו בנגב, והם עם שונה מהפלשתים של אזורי החוף שמתוארים בספרי יהושע ושופטים.</fn></li>
<li><b>"כִּי קָרוֹב הוּא"</b> – To what is the Philistine Road close?&#160; To Canaan, Egypt, or Yam Suf?&#160; Is the proximity being presented as a reason to take this path or to eschew it?<fn>במלים אחרות האם "כִּי קָרוֹב הוּא" מהווה הסבר ל"וְלֹא נָחָם אֱלֹהִים", או האם הוא רק נותן סיבה למה ה' היה מוביל אותם בדרך זו (לולא הגורם הנוסף של "פֶּן יִנָּחֵם הָעָם בִּרְאֹתָם מִלְחָמָה")?</fn></li>
+
<li><b>"כִּי קָרוֹב הוּא"</b> –&#160;לְמה דרך ארץ פלשתים קרובה? לכנען, למצרים, או לים סוף? האם אותה קרבה היא סיבה ללכת בדרך הזו או סיבה להימנע מהליכה בה?<fn>במלים אחרות: האם "כִּי קָרוֹב הוּא" מהווה הסבר ל"וְלֹא נָחָם אֱ-לֹהִים", או האם הוא רק נותן סיבה למה ה' היה חושב להוביל אותם בדרך זו (לולא הגורם הנוסף של "פֶּן יִנָּחֵם הָעָם בִּרְאֹתָם מִלְחָמָה")?</fn>&#160;</li>
<li><b>כפילות ה"כִּי"</b> – What is the relationship between the two clauses of "כִּי קָרוֹב הוּא" and "כִּי אָמַר אֱלֹהִים פֶּן יִנָּחֵם הָעָם"?&#160; Does the word "כִּי" have the same meaning in both occurrences?<fn>למלה "כִּי" יש ריבוי משמעויות במקרא. בנוסף ל"בגלל", לפעמים מובנה גם "כאשר", "אם", ו"שֶ".</fn>&#160; Is the verse giving two reasons for the rejected route or just one?</li>
+
<li><b>כפילות ה"כִּי"</b> – מה היחס בין שני חלקי הפסוק "כִּי קָרוֹב הוּא" ו""כִּי אָמַר אֱ-לֹהִים פֶּן יִנָּחֵם הָעָם"? האם המשמעות של המילה&#160;"כִּי" זהה בשני המקרים?<fn>למילה "כִּי" יש ריבוי משמעויות במקרא. בנוסף ל"בגלל", לפעמים מובנה גם: "כאשר", "אם", ו"שֶ".</fn> האם הפסוק מציין שתי סיבות לדחיית המסלול או סיבה אחת בלבד?&#160;&#160;</li>
<li><b>"בִּרְאֹתָם מִלְחָמָה"</b> – Which potential battle is the cause of the concern (the Canaanites, Philistines, or Egyptians)?&#160; Was not Hashem planning on miraculously vanquishing all of the enemies awaiting the Israelites in Canaan?<fn>ראו שמות כ"ג:כ"ז-כ"ח:&#160; "וְשָׁלַחְתִּי אֶת הַצִּרְעָה לְפָנֶיךָ וְגֵרְשָׁה אֶת הַחִוִּי אֶת הַכְּנַעֲנִי וְאֶת הַחִתִּי מִלְּפָנֶיךָ".</fn>&#160; Furthermore, how did changing their route solve the problem?&#160; Was it not more terrifying for the nascent Israelite nation, just a few days into their journey, to be pursued by the mighty Egyptian army?&#160; Would this not be an even greater motivation for them to raise a white flag and resubmit to Egyptian slavery?<fn>ראו שמות י"ד:י'-י"ב where the Israelites verbalize this very sentiment.&#160; Similarly, taking the Wilderness Route neither avoids further battles (Amalek attacks only a short time thereafter) nor forestalls the desire of the Children of Israel to return to Egypt (they express their longing for Egypt throughout the years in the wilderness).</fn></li>
+
<li><b>"בִּרְאֹתָם מִלְחָמָה"</b> – איזו מלחמה פוטנציאלית מטרידה את ה' (מול הכנענים, הפלשתים, או המצרים)? האם ה' לא תכנן להביס בדרך נס את כל אויבי עם ישראל שחיכו להם בארץ כנען?<fn>ראו שמות כ"ג:כ"ז-כ"ח: "וְשָׁלַחְתִּי אֶת הַצִּרְעָה לְפָנֶיךָ וְגֵרְשָׁה אֶת הַחִוִּי אֶת הַכְּנַעֲנִי וְאֶת הַחִתִּי מִלְּפָנֶיךָ".</fn> ואיך שינוי המסלול פתר את הבעיה? האם לא יותר הפחיד את עם ישראל הצעיר, שצבא מצרים רב-העוצמה בא לרדוף אותו בימים הראשונים של המסע? האם מרדף זה לא היה עלול להוות תמריץ עוד יותר חזק להניף דגל לבן ולחזור לשעבוד במצרים?<fn>ראו שמות י"ד:י'-י"ב, שם בני ישראל מביעים תחושה זו בדיוק. כמו כן, ההליכה בדרך המדבר לא מונעת קרבות עתידיים (הקרב מול עמלק מתרחש רק זמן קצר לאחר היציאה ממצרים), והיא גם לא מונעת את הבקשות הבלתי נלאות של בני ישראל לחזור למצרים (הם מבטאים את הגעגוע שלהם למצרים לאורך שנות&#160;המסע במדבר).</fn>&#160;</li>
<li><b>"וַחֲמֻשִׁים עָלוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל"</b> – What does the word "וַחֲמֻשִׁים" mean?&#160; Why does the text emphasize this detail and how might it be relevant to the choice of route?</li>
+
<li><b>"וַחֲמֻשִׁים עָלוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל"</b> – מהי משמעות המילה&#160;"וַחֲמֻשִׁים"? למה הטקסט מדגיש פרט זה, ואיך הוא קשור לבחירת המסלול?&#160;</li>
 
</ul>
 
</ul>
<p>All of the above questions have led exegetes over the generations to explore alternative interpretations of our verses.&#160; To study them, please continue to <a href="2" data-aht="subpage">גישות פרשניות</a>.</p>
+
<p>לאורך הדורות הציעו הפרשנים פירושים אלטרנטיביים לפסוקים שלנו, בעקבות השאלות ששאלנו.&#160;כדי לעיין בהם, המשיכו ל<a href="2" data-aht="subpage">גישות פרשניות</a>.</p>
  
 
</page>
 
</page>
 
</aht-xml>
 
</aht-xml>

Latest revision as of 01:03, 30 July 2019

הסבת העם דרך המדבר

הקדמה

לימוד מודרך 

האם נס קריעת ים סוף היה חלק מהתוכנית המקורית?

פרשת בשלח פותחת בסוף פרק י"ג בתיאור הדרך בה הוביל ה' את בני ישראל ביציאתם ממצרים:

(יז) וַיְהִי בְּשַׁלַּח פַּרְעֹה אֶת הָעָם וְלֹא נָחָם אֱ-לֹהִים דֶּרֶךְ אֶרֶץ פְּלִשְׁתִּים כִּי קָרוֹב הוּא כִּי אָמַר אֱ-לֹהִים פֶּן יִנָּחֵם הָעָם בִּרְאֹתָם מִלְחָמָה וְשָׁבוּ מִצְרָיְמָה. (יח) וַיַּסֵּב אֱ-לֹהִים אֶת הָעָם דֶּרֶךְ הַמִּדְבָּר יַם סוּף וַחֲמֻשִׁים עָלוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם.

תחילת הפסוק הראשון (פסוק י"ז) מציינת את ההחלטה לא להוביל את העם דרך ארץ פלשתים, והחצי הראשון של הפסוק השני (פסוק י"ח) מתאר את המסלול שנבחר, דרך המדבר ים סוף. בין לבין נמצא הסבר חידתי לבחירה: ה' חשש שבני ישראל יירתעו במפגש הראשון עם האויב ויברחו בחזרה למצרים.

מהפסוקים הללו נראה שהרצון להימנע ממלחמה היה המניע העיקרי מאחורי הבחירה של ה' להוביל את בני ישראל דרך המדבר ים סוף, ושלולא גורם זה, הוא היה מעדיף את דרך ארץ פלשתים. אולם, האם לא ברור מהמשך הסיפור שה' בחר להוביל את בני ישראל דרך ים סוף, כדי שהמצרים ירדפו אותם ויטבעו בים, וכדי שבני ישראל ושאר העולם יחזו בהוד מלכותו של הקב"ה?1 הלא הפסוקים הראשונים בשמות י״ד מראים שבכוונה ה' תכנן את המסלול של בני ישראל בצורה שתפתה את פרעה לרדוף אחריהם.2 אם כך, למה הפסוקים כאן מתמקדים בחשש ממלחמה, בצורה שיוצרת רושם שאחד הניסים הגדולים של ההיסטוריה בכלל לא היה חלק מהתוכנית המקורית?  

מה עם מעמד הר סיני?

הדגש שהתורה שמה על החשש מהפחדנות הפוטנציאלית של בני ישראל מאפיל לא רק על קריעת ים סוף, אלא גם על הצורך ללכת בדרך המדבר כדי לחוות את ההתגלות ונתינת עשרת הדברות בהר סיני. הלא ה' כבר אמר למשה שכאשר ייצאו ממצרים, העם יעבוד את ה' במדבר, בהר סיני.3 והלא משה, לאורך המשא ומתן שלו עם פרעה, ביקש מספר פעמים רשות ללכת לשלושה ימים לעשות חג ולעבוד את ה' במדבר. האם כל זה היה רק התחזות?4 אם לא, איך האפשרות למסע דרך ארץ פשלתים הייתה יכולה לבוא בחשבון?5

שאלות נוספות

מעבר לשיקולים החיצוניים של החשיבות של ניסי קריעת ים סוף ומעמד הר סיני, הפסוקים עצמם מכילים אי-בהירויות אחדות ומעלים מספר שאלות:

  • "בְּשַׁלַּח פַּרְעֹה אֶת הָעָם" – האם פרעה שילח את בני ישראל למסע זמני בן שלושה ימים, או שמא גירש אותם לצמיתות? 
  • "דֶּרֶךְ אֶרֶץ פְּלִשְׁתִּים" – איפה בדיוק נמצאת אותה "דרך ארץ פלשתים", ולמה קוראים לה ככה? הרי הפלשתים הגיעו לחופי ארץ ישראל רק במאה הי"ב לפני הספירה, הרבה אחרי יציאת מצרים.6
  • "כִּי קָרוֹב הוּא" – לְמה דרך ארץ פלשתים קרובה? לכנען, למצרים, או לים סוף? האם אותה קרבה היא סיבה ללכת בדרך הזו או סיבה להימנע מהליכה בה?7 
  • כפילות ה"כִּי" – מה היחס בין שני חלקי הפסוק "כִּי קָרוֹב הוּא" ו""כִּי אָמַר אֱ-לֹהִים פֶּן יִנָּחֵם הָעָם"? האם המשמעות של המילה "כִּי" זהה בשני המקרים?8 האם הפסוק מציין שתי סיבות לדחיית המסלול או סיבה אחת בלבד?  
  • "בִּרְאֹתָם מִלְחָמָה" – איזו מלחמה פוטנציאלית מטרידה את ה' (מול הכנענים, הפלשתים, או המצרים)? האם ה' לא תכנן להביס בדרך נס את כל אויבי עם ישראל שחיכו להם בארץ כנען?9 ואיך שינוי המסלול פתר את הבעיה? האם לא יותר הפחיד את עם ישראל הצעיר, שצבא מצרים רב-העוצמה בא לרדוף אותו בימים הראשונים של המסע? האם מרדף זה לא היה עלול להוות תמריץ עוד יותר חזק להניף דגל לבן ולחזור לשעבוד במצרים?10 
  • "וַחֲמֻשִׁים עָלוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל" – מהי משמעות המילה "וַחֲמֻשִׁים"? למה הטקסט מדגיש פרט זה, ואיך הוא קשור לבחירת המסלול? 

לאורך הדורות הציעו הפרשנים פירושים אלטרנטיביים לפסוקים שלנו, בעקבות השאלות ששאלנו. כדי לעיין בהם, המשיכו לגישות פרשניות.