Difference between revisions of "The Roundabout Route and The Road Not Traveled/1/he"
(Created page with "<aht-xml> <page type="Introduction"> <h1>הסבת העם דרך המדבר</h1> <div><b><center><span class="highlighted-notice">This topic has not yet undergone editorial re...") |
|||
| (13 intermediate revisions by 2 users not shown) | |||
| Line 3: | Line 3: | ||
<page type="Introduction"> | <page type="Introduction"> | ||
<h1>הסבת העם דרך המדבר</h1> | <h1>הסבת העם דרך המדבר</h1> | ||
| − | < | + | <p style="text-align:center" class="top-buttons"><a class="word-before" title="DOC" href="/Media/2Shemot/13/The Roundabout Route and The Road Not Traveled/Hebrew Study Guide.doc">לימוד מודרך</a> </p> |
| − | <h2></h2> | + | <h2>האם נס קריעת ים סוף היה חלק מהתוכנית המקורית?<br/></h2> |
| + | <p>פרשת בשלח פותחת בסוף פרק י"ג בתיאור הדרך בה הוביל ה' את בני ישראל ביציאתם ממצרים:</p> | ||
| + | <q class="" dir="rtl" lang="he"> | ||
| + | <p>(יז) וַיְהִי בְּשַׁלַּח פַּרְעֹה אֶת הָעָם וְלֹא נָחָם אֱ-לֹהִים דֶּרֶךְ אֶרֶץ פְּלִשְׁתִּים כִּי קָרוֹב הוּא כִּי אָמַר אֱ-לֹהִים פֶּן יִנָּחֵם הָעָם בִּרְאֹתָם מִלְחָמָה וְשָׁבוּ מִצְרָיְמָה. (יח) וַיַּסֵּב אֱ-לֹהִים אֶת הָעָם דֶּרֶךְ הַמִּדְבָּר יַם סוּף וַחֲמֻשִׁים עָלוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם.</p> | ||
| + | </q> | ||
| + | <p>תחילת הפסוק הראשון (פסוק י"ז) מציינת את ההחלטה לא להוביל את העם דרך ארץ פלשתים, והחצי הראשון של הפסוק השני (פסוק י"ח) מתאר את המסלול שנבחר, דרך המדבר ים סוף. בין לבין נמצא הסבר חידתי לבחירה: ה' חשש שבני ישראל יירתעו במפגש הראשון עם האויב ויברחו בחזרה למצרים.</p> | ||
| + | <p>מהפסוקים הללו נראה שהרצון להימנע ממלחמה היה המניע העיקרי מאחורי הבחירה של ה' להוביל את בני ישראל דרך המדבר ים סוף, ושלולא גורם זה, הוא היה מעדיף את דרך ארץ פלשתים. אולם, האם לא ברור מהמשך הסיפור שה' בחר להוביל את בני ישראל דרך ים סוף, כדי שהמצרים ירדפו אותם ויטבעו בים, וכדי שבני ישראל ושאר העולם יחזו בהוד מלכותו של הקב"ה?<fn>ראו שמות י"ד:ל"א, ט"ו:י"ד-ט"ז, ויהושע ב':י'-י"א, וראו השאלות המנוסחות על ידי בעל <a href="AkeidatYitzchak39Question1" data-aht="source">עקדת יצחק</a> ו<a href="AbarbanelShemot13Questions1-3" data-aht="source">אברבנאל</a>.</fn> הלא הפסוקים הראשונים ב<a href="Shemot14-1-8" data-aht="source">שמות י״ד</a> מראים שבכוונה ה' תכנן את המסלול של בני ישראל בצורה שתפתה את פרעה לרדוף אחריהם.<fn>לדיון בבעיות התיאולוגיות הקשורות בהסרת הבחירה החופשית של פרעה, ראו <a href="Hardened Hearts" data-aht="page">הקשיית לבבות</a>.</fn> אם כך, למה הפסוקים כאן מתמקדים בחשש ממלחמה, בצורה שיוצרת רושם שאחד הניסים הגדולים של ההיסטוריה בכלל לא היה חלק מהתוכנית המקורית?  </p> | ||
| + | |||
| + | <h2>מה עם מעמד הר סיני?</h2> | ||
| + | <p>הדגש שהתורה שמה על החשש מהפחדנות הפוטנציאלית של בני ישראל מאפיל לא רק על קריעת ים סוף, אלא גם על הצורך ללכת בדרך המדבר כדי לחוות את ההתגלות ונתינת עשרת הדברות בהר סיני. הלא ה' כבר אמר למשה שכאשר ייצאו ממצרים, העם יעבוד את ה' במדבר, בהר סיני.<fn>ראו <a href="Shemot3-11-12" data-aht="source">שמות ג׳:י״א-י״ב</a>.</fn> והלא משה, לאורך המשא ומתן שלו עם פרעה, ביקש מספר פעמים רשות ללכת לשלושה ימים לעשות חג ולעבוד את ה' במדבר. האם כל זה היה רק התחזות?<fn>ראו <a href="A Three Day Journey" data-aht="page">"דרך שלשת ימים"?</a> לדיון בנושא זה.</fn> אם לא, איך האפשרות למסע דרך ארץ פשלתים הייתה יכולה לבוא בחשבון?<fn>השוו ניסוחו של <a href="RYSReggioShemot13-17" data-aht="source">ר׳ י״ש ריגייו</a>.</fn></p> | ||
| + | |||
| + | <h2>שאלות נוספות</h2> | ||
| + | <p>מעבר לשיקולים החיצוניים של החשיבות של ניסי קריעת ים סוף ומעמד הר סיני, הפסוקים עצמם מכילים אי-בהירויות אחדות ומעלים מספר שאלות:</p> | ||
| + | <ul> | ||
| + | <li><b>"בְּשַׁלַּח פַּרְעֹה אֶת הָעָם"</b> – האם פרעה שילח את בני ישראל למסע זמני בן שלושה ימים, או שמא גירש אותם לצמיתות? </li> | ||
| + | <li><b>"דֶּרֶךְ אֶרֶץ פְּלִשְׁתִּים"</b> – איפה בדיוק נמצאת אותה "דרך ארץ פלשתים", ולמה קוראים לה ככה? הרי הפלשתים הגיעו לחופי ארץ ישראל רק במאה הי"ב לפני הספירה, הרבה אחרי יציאת מצרים.<fn>הפלשתים מופיעים כבר בספר בראשית בסיפורי אברהם ויצחק. אך הפלשתים האלו גרו בנגב, והם עם שונה מהפלשתים של אזורי החוף שמתוארים בספרי יהושע ושופטים.</fn></li> | ||
| + | <li><b>"כִּי קָרוֹב הוּא"</b> – לְמה דרך ארץ פלשתים קרובה? לכנען, למצרים, או לים סוף? האם אותה קרבה היא סיבה ללכת בדרך הזו או סיבה להימנע מהליכה בה?<fn>במלים אחרות: האם "כִּי קָרוֹב הוּא" מהווה הסבר ל"וְלֹא נָחָם אֱ-לֹהִים", או האם הוא רק נותן סיבה למה ה' היה חושב להוביל אותם בדרך זו (לולא הגורם הנוסף של "פֶּן יִנָּחֵם הָעָם בִּרְאֹתָם מִלְחָמָה")?</fn> </li> | ||
| + | <li><b>כפילות ה"כִּי"</b> – מה היחס בין שני חלקי הפסוק "כִּי קָרוֹב הוּא" ו""כִּי אָמַר אֱ-לֹהִים פֶּן יִנָּחֵם הָעָם"? האם המשמעות של המילה "כִּי" זהה בשני המקרים?<fn>למילה "כִּי" יש ריבוי משמעויות במקרא. בנוסף ל"בגלל", לפעמים מובנה גם: "כאשר", "אם", ו"שֶ".</fn> האם הפסוק מציין שתי סיבות לדחיית המסלול או סיבה אחת בלבד?  </li> | ||
| + | <li><b>"בִּרְאֹתָם מִלְחָמָה"</b> – איזו מלחמה פוטנציאלית מטרידה את ה' (מול הכנענים, הפלשתים, או המצרים)? האם ה' לא תכנן להביס בדרך נס את כל אויבי עם ישראל שחיכו להם בארץ כנען?<fn>ראו שמות כ"ג:כ"ז-כ"ח: "וְשָׁלַחְתִּי אֶת הַצִּרְעָה לְפָנֶיךָ וְגֵרְשָׁה אֶת הַחִוִּי אֶת הַכְּנַעֲנִי וְאֶת הַחִתִּי מִלְּפָנֶיךָ".</fn> ואיך שינוי המסלול פתר את הבעיה? האם לא יותר הפחיד את עם ישראל הצעיר, שצבא מצרים רב-העוצמה בא לרדוף אותו בימים הראשונים של המסע? האם מרדף זה לא היה עלול להוות תמריץ עוד יותר חזק להניף דגל לבן ולחזור לשעבוד במצרים?<fn>ראו שמות י"ד:י'-י"ב, שם בני ישראל מביעים תחושה זו בדיוק. כמו כן, ההליכה בדרך המדבר לא מונעת קרבות עתידיים (הקרב מול עמלק מתרחש רק זמן קצר לאחר היציאה ממצרים), והיא גם לא מונעת את הבקשות הבלתי נלאות של בני ישראל לחזור למצרים (הם מבטאים את הגעגוע שלהם למצרים לאורך שנות המסע במדבר).</fn> </li> | ||
| + | <li><b>"וַחֲמֻשִׁים עָלוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל"</b> – מהי משמעות המילה "וַחֲמֻשִׁים"? למה הטקסט מדגיש פרט זה, ואיך הוא קשור לבחירת המסלול? </li> | ||
| + | </ul> | ||
| + | <p>לאורך הדורות הציעו הפרשנים פירושים אלטרנטיביים לפסוקים שלנו, בעקבות השאלות ששאלנו. כדי לעיין בהם, המשיכו ל<a href="2" data-aht="subpage">גישות פרשניות</a>.</p> | ||
</page> | </page> | ||
</aht-xml> | </aht-xml> | ||
Latest revision as of 01:03, 30 July 2019
הסבת העם דרך המדבר
הקדמה
האם נס קריעת ים סוף היה חלק מהתוכנית המקורית?
פרשת בשלח פותחת בסוף פרק י"ג בתיאור הדרך בה הוביל ה' את בני ישראל ביציאתם ממצרים:
(יז) וַיְהִי בְּשַׁלַּח פַּרְעֹה אֶת הָעָם וְלֹא נָחָם אֱ-לֹהִים דֶּרֶךְ אֶרֶץ פְּלִשְׁתִּים כִּי קָרוֹב הוּא כִּי אָמַר אֱ-לֹהִים פֶּן יִנָּחֵם הָעָם בִּרְאֹתָם מִלְחָמָה וְשָׁבוּ מִצְרָיְמָה. (יח) וַיַּסֵּב אֱ-לֹהִים אֶת הָעָם דֶּרֶךְ הַמִּדְבָּר יַם סוּף וַחֲמֻשִׁים עָלוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם.
תחילת הפסוק הראשון (פסוק י"ז) מציינת את ההחלטה לא להוביל את העם דרך ארץ פלשתים, והחצי הראשון של הפסוק השני (פסוק י"ח) מתאר את המסלול שנבחר, דרך המדבר ים סוף. בין לבין נמצא הסבר חידתי לבחירה: ה' חשש שבני ישראל יירתעו במפגש הראשון עם האויב ויברחו בחזרה למצרים.
מהפסוקים הללו נראה שהרצון להימנע ממלחמה היה המניע העיקרי מאחורי הבחירה של ה' להוביל את בני ישראל דרך המדבר ים סוף, ושלולא גורם זה, הוא היה מעדיף את דרך ארץ פלשתים. אולם, האם לא ברור מהמשך הסיפור שה' בחר להוביל את בני ישראל דרך ים סוף, כדי שהמצרים ירדפו אותם ויטבעו בים, וכדי שבני ישראל ושאר העולם יחזו בהוד מלכותו של הקב"ה?1 הלא הפסוקים הראשונים בשמות י״ד מראים שבכוונה ה' תכנן את המסלול של בני ישראל בצורה שתפתה את פרעה לרדוף אחריהם.2 אם כך, למה הפסוקים כאן מתמקדים בחשש ממלחמה, בצורה שיוצרת רושם שאחד הניסים הגדולים של ההיסטוריה בכלל לא היה חלק מהתוכנית המקורית?
מה עם מעמד הר סיני?
הדגש שהתורה שמה על החשש מהפחדנות הפוטנציאלית של בני ישראל מאפיל לא רק על קריעת ים סוף, אלא גם על הצורך ללכת בדרך המדבר כדי לחוות את ההתגלות ונתינת עשרת הדברות בהר סיני. הלא ה' כבר אמר למשה שכאשר ייצאו ממצרים, העם יעבוד את ה' במדבר, בהר סיני.3 והלא משה, לאורך המשא ומתן שלו עם פרעה, ביקש מספר פעמים רשות ללכת לשלושה ימים לעשות חג ולעבוד את ה' במדבר. האם כל זה היה רק התחזות?4 אם לא, איך האפשרות למסע דרך ארץ פשלתים הייתה יכולה לבוא בחשבון?5
שאלות נוספות
מעבר לשיקולים החיצוניים של החשיבות של ניסי קריעת ים סוף ומעמד הר סיני, הפסוקים עצמם מכילים אי-בהירויות אחדות ומעלים מספר שאלות:
- "בְּשַׁלַּח פַּרְעֹה אֶת הָעָם" – האם פרעה שילח את בני ישראל למסע זמני בן שלושה ימים, או שמא גירש אותם לצמיתות?
- "דֶּרֶךְ אֶרֶץ פְּלִשְׁתִּים" – איפה בדיוק נמצאת אותה "דרך ארץ פלשתים", ולמה קוראים לה ככה? הרי הפלשתים הגיעו לחופי ארץ ישראל רק במאה הי"ב לפני הספירה, הרבה אחרי יציאת מצרים.6
- "כִּי קָרוֹב הוּא" – לְמה דרך ארץ פלשתים קרובה? לכנען, למצרים, או לים סוף? האם אותה קרבה היא סיבה ללכת בדרך הזו או סיבה להימנע מהליכה בה?7
- כפילות ה"כִּי" – מה היחס בין שני חלקי הפסוק "כִּי קָרוֹב הוּא" ו""כִּי אָמַר אֱ-לֹהִים פֶּן יִנָּחֵם הָעָם"? האם המשמעות של המילה "כִּי" זהה בשני המקרים?8 האם הפסוק מציין שתי סיבות לדחיית המסלול או סיבה אחת בלבד?
- "בִּרְאֹתָם מִלְחָמָה" – איזו מלחמה פוטנציאלית מטרידה את ה' (מול הכנענים, הפלשתים, או המצרים)? האם ה' לא תכנן להביס בדרך נס את כל אויבי עם ישראל שחיכו להם בארץ כנען?9 ואיך שינוי המסלול פתר את הבעיה? האם לא יותר הפחיד את עם ישראל הצעיר, שצבא מצרים רב-העוצמה בא לרדוף אותו בימים הראשונים של המסע? האם מרדף זה לא היה עלול להוות תמריץ עוד יותר חזק להניף דגל לבן ולחזור לשעבוד במצרים?10
- "וַחֲמֻשִׁים עָלוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל" – מהי משמעות המילה "וַחֲמֻשִׁים"? למה הטקסט מדגיש פרט זה, ואיך הוא קשור לבחירת המסלול?
לאורך הדורות הציעו הפרשנים פירושים אלטרנטיביים לפסוקים שלנו, בעקבות השאלות ששאלנו. כדי לעיין בהם, המשיכו לגישות פרשניות.
