Difference between revisions of "The Roundabout Route and The Road Not Traveled/1/he"
Line 19: | Line 19: | ||
<ul> | <ul> | ||
<li><b>"בְּשַׁלַּח פַּרְעֹה אֶת הָעָם"</b> – האם פרעה שלח את בני ישראל למסע זמני בן שלושה הימים, או שמא גירש אותם לצמיתות? </li> | <li><b>"בְּשַׁלַּח פַּרְעֹה אֶת הָעָם"</b> – האם פרעה שלח את בני ישראל למסע זמני בן שלושה הימים, או שמא גירש אותם לצמיתות? </li> | ||
− | <li><b>"דֶּרֶךְ אֶרֶץ פְּלִשְׁתִּים"</b> – איפה בדיוק נמצאת אותה "דרך ארץ פלשתים", ולמה קוראים לה ככה? הרי הפלשתים הגיעו לחופי ארץ ישראל רק במאה הי"ב לפני הספירה, הרבה אחרי יציאת מצרים.<fn>הפלשתים מופיעים כבר בספר בראשית בסיפורי אברהם ויצחק. אך הפלשתים האלה גרו בנגב, והם עם שונה מהפלשתים של אזורי החוף שמתוארים בספרי יהושע ושופטים.  | + | <li><b>"דֶּרֶךְ אֶרֶץ פְּלִשְׁתִּים"</b> – איפה בדיוק נמצאת אותה "דרך ארץ פלשתים", ולמה קוראים לה ככה? הרי הפלשתים הגיעו לחופי ארץ ישראל רק במאה הי"ב לפני הספירה, הרבה אחרי יציאת מצרים.<fn>הפלשתים מופיעים כבר בספר בראשית בסיפורי אברהם ויצחק. אך הפלשתים האלה גרו בנגב, והם עם שונה מהפלשתים של אזורי החוף שמתוארים בספרי יהושע ושופטים. </fn></li> |
<li><b>"כִּי קָרוֹב הוּא"</b> – לְמה דרך ארץ פלשתים קרובה? לכנען, למצרים, או לים סוף? האם אותה קרבה היא סיבה ללכת בדרך הזו או סיבה להימנע מהליכה בה?<fn>במלים אחרות האם "כִּי קָרוֹב הוּא" מהווה הסבר ל"וְלֹא נָחָם אֱ-לֹהִים", או האם הוא רק נותן סיבה למה ה' היה מוביל אותם בדרך זו (לולא הגורם הנוסף של "פֶּן יִנָּחֵם הָעָם בִּרְאֹתָם מִלְחָמָה")?</fn> </li> | <li><b>"כִּי קָרוֹב הוּא"</b> – לְמה דרך ארץ פלשתים קרובה? לכנען, למצרים, או לים סוף? האם אותה קרבה היא סיבה ללכת בדרך הזו או סיבה להימנע מהליכה בה?<fn>במלים אחרות האם "כִּי קָרוֹב הוּא" מהווה הסבר ל"וְלֹא נָחָם אֱ-לֹהִים", או האם הוא רק נותן סיבה למה ה' היה מוביל אותם בדרך זו (לולא הגורם הנוסף של "פֶּן יִנָּחֵם הָעָם בִּרְאֹתָם מִלְחָמָה")?</fn> </li> | ||
<li><b>כפילות ה"כִּי"</b> – מה היחס בין שתי הפסוקיות "כִּי קָרוֹב הוּא" ו""כִּי אָמַר אֱ-לֹהִים פֶּן יִנָּחֵם הָעָם"? האם המשמעות של המילה "כִּי" זהה בשני המקרים?<fn>למילה "כִּי" יש ריבוי משמעויות במקרא. בנוסף ל"בגלל", לפעמים מובנה גם "כאשר", "אם", ו"שֶ".</fn> האם הפסוק מציין שתי סיבות לדחיית המסלול או סיבה אחת?  </li> | <li><b>כפילות ה"כִּי"</b> – מה היחס בין שתי הפסוקיות "כִּי קָרוֹב הוּא" ו""כִּי אָמַר אֱ-לֹהִים פֶּן יִנָּחֵם הָעָם"? האם המשמעות של המילה "כִּי" זהה בשני המקרים?<fn>למילה "כִּי" יש ריבוי משמעויות במקרא. בנוסף ל"בגלל", לפעמים מובנה גם "כאשר", "אם", ו"שֶ".</fn> האם הפסוק מציין שתי סיבות לדחיית המסלול או סיבה אחת?  </li> | ||
− | <li><b>"בִּרְאֹתָם מִלְחָמָה"</b> – איזו מלחמה פוטנציאלית מטרידה את ה' (מול הכנענים, הפלשתים, או המצרים)? האם ה' לא תכנן להביס בדרך נס את כל אויבי עם ישראל שחיכו להם בארץ כנען?<fn>ראו שמות כ"ג:כ"ז-כ"ח: "וְשָׁלַחְתִּי אֶת הַצִּרְעָה לְפָנֶיךָ וְגֵרְשָׁה אֶת הַחִוִּי אֶת הַכְּנַעֲנִי וְאֶת הַחִתִּי מִלְּפָנֶיךָ".</fn> ואיך שינוי המסלול פתר את הבעיה? האם לא יותר הפחיד את עם ישראל הצעיר, שצבא מצרים רב-העצמה בא לרדוף אותו בימים הראשונים של המסע? האם מרדף זה לא היה עלול להוות תמריץ עוד יותר חזק להניף דגל לבן ולחזור לשעבוד במצרים?<fn>ראו שמות י"ד:י'-י"ב, שם בני ישראל מביעים תחושה זו בדיוק. כמו כן, ההליכה בדרך המדבר לא מונעת קרבות עתידיים (הקרב מול עמלק מתרחש רק זמן קצר לאחר היציאה ממצרים), והיא גם לא דוחה את הבקשה של בני ישראל לחזור למצרים (הם מבטאים את הגעגוע שלהם למצרים לאורך שנות המסע במדבר).  | + | <li><b>"בִּרְאֹתָם מִלְחָמָה"</b> – איזו מלחמה פוטנציאלית מטרידה את ה' (מול הכנענים, הפלשתים, או המצרים)? האם ה' לא תכנן להביס בדרך נס את כל אויבי עם ישראל שחיכו להם בארץ כנען?<fn>ראו שמות כ"ג:כ"ז-כ"ח: "וְשָׁלַחְתִּי אֶת הַצִּרְעָה לְפָנֶיךָ וְגֵרְשָׁה אֶת הַחִוִּי אֶת הַכְּנַעֲנִי וְאֶת הַחִתִּי מִלְּפָנֶיךָ".</fn> ואיך שינוי המסלול פתר את הבעיה? האם לא יותר הפחיד את עם ישראל הצעיר, שצבא מצרים רב-העצמה בא לרדוף אותו בימים הראשונים של המסע? האם מרדף זה לא היה עלול להוות תמריץ עוד יותר חזק להניף דגל לבן ולחזור לשעבוד במצרים?<fn>ראו שמות י"ד:י'-י"ב, שם בני ישראל מביעים תחושה זו בדיוק. כמו כן, ההליכה בדרך המדבר לא מונעת קרבות עתידיים (הקרב מול עמלק מתרחש רק זמן קצר לאחר היציאה ממצרים), והיא גם לא דוחה את הבקשה של בני ישראל לחזור למצרים (הם מבטאים את הגעגוע שלהם למצרים לאורך שנות המסע במדבר). </fn> </li> |
<li><b>"וַחֲמֻשִׁים עָלוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל"</b> – מהי משמעות המילה "וַחֲמֻשִׁים"? למה הטקסט מגדיש פרט זה, ואיך הוא קשור לבחירת המסלול? </li> | <li><b>"וַחֲמֻשִׁים עָלוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל"</b> – מהי משמעות המילה "וַחֲמֻשִׁים"? למה הטקסט מגדיש פרט זה, ואיך הוא קשור לבחירת המסלול? </li> | ||
</ul> | </ul> |
Version as of 01:41, 28 July 2019
הסבת העם דרך המדבר
הקדמה
האם נס קריעת ים סוף היה חלק מהתוכנית המקורית?
פרשת בשלח פותחת בסוף פרק י"ג בתיאור הדרך בה הוביל ה' את בני ישראל ביציאתם ממצרים:
(יז) וַיְהִי בְּשַׁלַּח פַּרְעֹה אֶת הָעָם וְלֹא נָחָם אֱ-לֹהִים דֶּרֶךְ אֶרֶץ פְּלִשְׁתִּים כִּי קָרוֹב הוּא כִּי אָמַר אֱ-לֹהִים פֶּן יִנָּחֵם הָעָם בִּרְאֹתָם מִלְחָמָה וְשָׁבוּ מִצְרָיְמָה. (יח) וַיַּסֵּב אֱ-לֹהִים אֶת הָעָם דֶּרֶךְ הַמִּדְבָּר יַם סוּף וַחֲמֻשִׁים עָלוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם.
תחלית הפסוק הראשון (פסוק י"ז) מציינת את ההחלטה לא להוביל את העם דרך ארץ פלשתים, והחצי הראשון של הפסוק השני (פסוק י"ח) מתאר את המסלול שנבחר, דרך המדבר ים סוף. בין לבין נמצא הסבר חידתי לבחירה: ה' חשש שבני ישראל יירתעו במפגש הרשאון עם האויב ויברחו בחזרה למצרים.
מהפסוקים הללו נראה שהרצון להימנע ממלחמה היה המניע העיקרי מאחורי הבחירה של ה' להוביל את בני ישראל דרך המדבר ים סוף, ושלולא גורם זה, הוא היה מעדיף את דרך ארץ פלשתים. אך האם ה' לא באמת בחר להוביל את בני ישראל דרך ים סוף, כדי שהמצרים ירדפו אותם ויטבעו בים, וכדי שבני ישראל ושאר העולם יחזו בהוד מלכותו של הקב"ה?.1 הלא הפסוקים הראשונים בשמות י״ד2 מראים שבכוונה ה' תכנן את המסלול של בני ישראל בצורה שתפתה את פרעה לרדוף אחריהם.3 אם כך, למה הפסוקים כאן מתמקדים בחשש ממלחמה, בצורה שיוצרת רושם שאחד הנסים הגדולים של ההיסטורה בכלל לא היה חלק מהתוכנית המקורית?
מה עם מעמד הר סיני?
הדגש שהתורה שמה על החשש המפחדנות הפוטנציאלית של בני ישראל מאפיל לא רק על קריעת ים סוף, אלא גם על הצורך ללכת בדרך המדבר כדי לחוות את ההתגלות ונתינת עשרת הדברות בהר סיני. הלא ה' כבר אמר למשה שכאשר ייצאו ממצרים, העם יעבוד את ה' במדבר, בהר סיני.4 והלא משה, לאורך המשא ומתן שלו עם פרעה, ביקש מספר פעמים רשות ללכת לשלושה ימים לעשות חג ולעבוד את ה' במדבר. האם כל זה היה שקר?5 אם לא, איך אפשרות המעבר בדרך ארץ פשלתים בכלל באה בחשבון?6
שאלות נוספות
מעבר לשיקולים החיצוניים של החשיבות של ים סוף והר סיני, הפסוקים עצמם מכילים אי-בהירויות אחדות ומעלים מספר שאלות:
- "בְּשַׁלַּח פַּרְעֹה אֶת הָעָם" – האם פרעה שלח את בני ישראל למסע זמני בן שלושה הימים, או שמא גירש אותם לצמיתות?
- "דֶּרֶךְ אֶרֶץ פְּלִשְׁתִּים" – איפה בדיוק נמצאת אותה "דרך ארץ פלשתים", ולמה קוראים לה ככה? הרי הפלשתים הגיעו לחופי ארץ ישראל רק במאה הי"ב לפני הספירה, הרבה אחרי יציאת מצרים.7
- "כִּי קָרוֹב הוּא" – לְמה דרך ארץ פלשתים קרובה? לכנען, למצרים, או לים סוף? האם אותה קרבה היא סיבה ללכת בדרך הזו או סיבה להימנע מהליכה בה?8
- כפילות ה"כִּי" – מה היחס בין שתי הפסוקיות "כִּי קָרוֹב הוּא" ו""כִּי אָמַר אֱ-לֹהִים פֶּן יִנָּחֵם הָעָם"? האם המשמעות של המילה "כִּי" זהה בשני המקרים?9 האם הפסוק מציין שתי סיבות לדחיית המסלול או סיבה אחת?
- "בִּרְאֹתָם מִלְחָמָה" – איזו מלחמה פוטנציאלית מטרידה את ה' (מול הכנענים, הפלשתים, או המצרים)? האם ה' לא תכנן להביס בדרך נס את כל אויבי עם ישראל שחיכו להם בארץ כנען?10 ואיך שינוי המסלול פתר את הבעיה? האם לא יותר הפחיד את עם ישראל הצעיר, שצבא מצרים רב-העצמה בא לרדוף אותו בימים הראשונים של המסע? האם מרדף זה לא היה עלול להוות תמריץ עוד יותר חזק להניף דגל לבן ולחזור לשעבוד במצרים?11
- "וַחֲמֻשִׁים עָלוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל" – מהי משמעות המילה "וַחֲמֻשִׁים"? למה הטקסט מגדיש פרט זה, ואיך הוא קשור לבחירת המסלול?
לאורך הדורות הציעו הפרשנים פירושים אלטרנטיביים לפסוקים שלנו, בעקבות השאלות ששאלנו. כדי לעיין בהם, המשיכו לגישות פרשניות.