The Roundabout Route and The Road Not Traveled/1/he
הסבת העם דרך המדבר
הקדמה
האם נס קריעת ים סוף היה רק an Afterthought?
האם נס קריעת ים סוף היה חלק מהתוכנית המקורית?
פרשת בשלח מתחילה בסוף פרק י"ג בתיאור הדרך בה הוביל ה' את בני ישראל ביציאתם ממצרים:
by describing the path upon which Hashem led the Children of Israel when they left Egypt:
(יז) וַיְהִי בְּשַׁלַּח פַּרְעֹה אֶת הָעָם וְלֹא נָחָם אֱ-לֹהִים דֶּרֶךְ אֶרֶץ פְּלִשְׁתִּים כִּי קָרוֹב הוּא כִּי אָמַר אֱ-לֹהִים פֶּן יִנָּחֵם הָעָם בִּרְאֹתָם מִלְחָמָה וְשָׁבוּ מִצְרָיְמָה. (יח) וַיַּסֵּב אֱ-לֹהִים אֶת הָעָם דֶּרֶךְ הַמִּדְבָּר יַם סוּף וַחֲמֻשִׁים עָלוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם.
תחלית הפסוק הראשון (פסוק י"ז) מציינת את החלטה לא להוביל את העם דרך ארץ הפלשתים, והחצי הראשון של הפסוק השני (פסוק י"ח) מתאר את הדרך שנבחרה, דרך המדבר שמובילה לים סוף. בין לבין נמצא הסבר חידתי להחטלה של ה': ה' חשש שבמפגש עם האויב, יירתעו בני ישראל ויברחו בחזרה למצרים.
The beginning of the first verse (י"ז) notes the rejected Philistine Route, while the first half of the second verse (י"ח) delineates the selected Wilderness Route heading toward Yam Suf. Sandwiched in between is an enigmatic explanation of God's decision, namely the concern that the Israelites, upon encountering an enemy, would cower and flee back to Egypt.
מהפסוקים הללו נראה שהרצון להתחמק מקרבות היה המניע העיקרי שגרם לכך שה' הוביל את בני ישראל דרך המדבר ים סוף, ושלולא הגורם הזה, הוא היה מעדיף את דרך ארץ פלשתים. אך האם ה' לא באמת בחר להוביל את בני ישראל דרך ים סוף, כדי שהמצרים ירדפו אותו ויטבעו בים, ושבני ישראל ושאר העולם יחזו בכוחו האדיר של הקב"ה?.1 והאם הפסוקים הראשונים בשמות י״ד2 לא מפרטים איך ה' תכנן את התנועות של בני ישראל כדי לפתות את פרעה לרדוף אחריהם?3אם כך, למה הפסוקים כאן מתמקדים בפחד ממלחמה, בצורה שיוצרת רושם שאחד הנסים הגדולים של ההיסטורה בכלל לא היה חלק מהתוכנית המקורית?
From these verses it might appear that avoiding battle was the primary reason that the שה' הוביל את בני ישראל דרך המדבר ים סוף, and that if not for this factor, He would have opted for the דרך ארץ פלשתים. But was not the real reason for heading toward Yam Suf so that the Egyptians would give chase, drown in the sea, and enable the Israelites along with the rest of the world to behold the Almighty's awesome majesty?4 And do not the opening verses of שמות י״ד5 detail how Hashem choreographed the Israelites' movements in order to entice Paroh into chasing after them?6 If so, why do our verses focus on the fear of war, making it seem like one of the greatest miracles of all time was merely an afterthought?
מה עם מעמד הר סיני?
הדגש שהתורה שמה על החשש הבנלי המפחדנות הפוטנציאלית של בני ישראל מאפיל לא רק על קריעת ים סוף, אלא גם על הצורך ללכת בדרך המדבר כדי לחוות את ההתגלות ונתינת עשרת הדברות בהר סיני. הלא ה' כבר אמר למשה שכאשר ייצאו ממצרים, העם יעבוד את ה' במדבר, בהר סיני,7והלא משה, לאורך המשא ומתן שלו עם פרעה, ביקש מספר פעמים רשות ללכת לשלושה ימים לעשות חג ולעבוד את ה' במדבר. האם כל זה היה שקר?8אם לא, איך אפשרות המעבר בדרך ארץ פשלתים בכלל באה בחשבון?9
The Torah's emphasis on the mundane concern of the nation's potential cowardice overshadows not only the Splitting of the Sea, but also the need to take the Wilderness Route so as to experience the revelation ונתינת עשרת הדברות בהר סיני. Had not Hashem already told Moshe that upon leaving Egypt the nation was to worship Him in the wilderness, at Mt. Sinai,10 and had not Moshe, throughout his negotiations with Paroh, repeatedly requested leave for a three day holiday to serve Hashem in the wilderness? Was this all just a sham?11 If not, how could taking the דרך ארץ פלשתים have been regarded as any sort of option?12
שאלות נוספות
גם בלי קשר לשיקולים החיצוניים של החשיבות העליונה של ים סוף והר סיני, הפסוקים עצמם מכילים מספר אי-בהירויות ומעלילם מספר שאלות:
Leaving aside the external considerations of the paramount importance of Yam Suf and Mt. Sinai, the above verses themselves contain multiple ambiguities and raise numerous questions:
- "בְּשַׁלַּח פַּרְעֹה אֶת הָעָם" – האם פרעה שלח את בני ישראל למסע זמני בן שלושה הימים, או שמא גירש אותם לצמיתות?
- Did Paroh send the Israelites off on only a temporary three day journey, or was he expelling them permanently?
- "דֶּרֶךְ אֶרֶץ פְּלִשְׁתִּים" – איפה בדיוק נמצאת אותה "דרך ארץ פלשתים", ולמה קוראים לה ככה? הרי הפלשתים הגיעו לחופי ארץ ישראל רק במאה הי"ב לפני הספירה, הרבה אחרי יציאת מצרים.13
- Where exactly is the "דרך ארץ פלשתים" and why was it thus designated? Did not the Philistines arrive on the shores of Israel רק במאה הי"ב לפני הספירה, much after the Exodus?14
- "כִּי קָרוֹב הוּא" – לְמה דרך ארץ פלשתים קרובה? לכנען, למצרים, או לים סוף? האם אותה קרבה היא סיבה ללכת בדרך הזו, או להימנע מהליכה בה?15
- To what is the Philistine Road close? To Canaan, Egypt, or Yam Suf? Is the proximity being presented as a reason to take this path or to eschew it?16
- כפילות ה"כִּי" – מה היחס בין שתי הפסוקיות "כִּי קָרוֹב הוּא" ו""כִּי אָמַר אֱ-לֹהִים פֶּן יִנָּחֵם הָעָם"? האם המשמעות של המילה "כִּי" זהה בשני המקרים?17האם הפסוק מציין שתי סיבות לדחיית המסלול, או סיבה אחת?
- What is the relationship between the two clauses of "כִּי קָרוֹב הוּא" and "כִּי אָמַר אֱ-לֹהִים פֶּן יִנָּחֵם הָעָם"? Does the word "כִּי" have the same meaning in both occurrences?18 Is the verse giving two reasons for the rejected route or just one?
- "בִּרְאֹתָם מִלְחָמָה" – איזו מלחמה פוטנציאלית מטרידה את ה' (מול הכנענים, הפלשתים, או המצרים). האם ה' לא תכנן להביס בדרך נס את כל אויבי עם ישראל שחיכו להם בארץ כנען?19יתרה מכך,
- Which potential battle is the cause of the concern (the Canaanites, Philistines, or Egyptians)? Was not Hashem planning on miraculously vanquishing all of the enemies awaiting the Israelites in Canaan?20 Furthermore, how did changing their route solve the problem? Was it not more terrifying for the nascent Israelite nation, just a few days into their journey, to be pursued by the mighty Egyptian army? Would this not be an even greater motivation for them to raise a white flag and resubmit to Egyptian slavery?21
- "וַחֲמֻשִׁים עָלוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל" – What does the word "וַחֲמֻשִׁים" mean? Why does the text emphasize this detail and how might it be relevant to the choice of route?
All of the above questions have led exegetes over the generations to explore alternative interpretations of our verses. To study them, please continue to גישות פרשניות.