Difference between revisions of "The Suffering Servant in Yeshayahu 53/5"
Jump to navigation
Jump to search
m (alhatorah.org/w/maintenance/rollbackEdits.php mass rollback) Tag: Rollback |
Linkscript (talk | contribs) (Build source title link data and rebuild or add source links within texts) |
||
| Line 4: | Line 4: | ||
<h1>The Suffering Servant in Yeshayahu 53</h1> | <h1>The Suffering Servant in Yeshayahu 53</h1> | ||
<h2>Biblical Texts</h2> | <h2>Biblical Texts</h2> | ||
| − | <source xmlid="ShemuelI18-14"> | + | <source xmlid="ShemuelI18-14" book="English Shemuel I" ref="18,14" mgtype="Tanakh" url="Shemuel I/18.14$$e1"> |
<h3 xml:lang="EN">Shemuel I 18:14</h3> | <h3 xml:lang="EN">Shemuel I 18:14</h3> | ||
| Line 12: | Line 12: | ||
</source> | </source> | ||
| − | <source xmlid="MelakhimII18-19-25"> | + | <source xmlid="MelakhimII18-19-25" book="English Melakhim II" ref="18,19,25" mgtype="Tanakh" url="Melakhim II/18.19$$e1"> |
<h3 xml:lang="EN">Melakhim II 18:19-25</h3> | <h3 xml:lang="EN">Melakhim II 18:19-25</h3> | ||
| Line 20: | Line 20: | ||
</source> | </source> | ||
| − | <source xmlid="MelakhimII20-1"> | + | <source xmlid="MelakhimII20-1" book="English Melakhim II" ref="20,1" mgtype="Tanakh" url="Melakhim II/20.1$$e1"> |
<h3 xml:lang="EN">Melakhim II 20:1</h3> | <h3 xml:lang="EN">Melakhim II 20:1</h3> | ||
| Line 28: | Line 28: | ||
</source> | </source> | ||
| − | <source xmlid="Yeshayahu42-1-4"> | + | <source xmlid="Yeshayahu42-1-4" book="English Yeshayahu" ref="42,1,4" mgtype="Tanakh" url="Yeshayahu/42.1$$e1"> |
<h3 xml:lang="EN">Yeshayahu 42:1-4</h3> | <h3 xml:lang="EN">Yeshayahu 42:1-4</h3> | ||
| Line 36: | Line 36: | ||
</source> | </source> | ||
| − | <source xmlid="Yeshayahu49-1-6"> | + | <source xmlid="Yeshayahu49-1-6" book="English Yeshayahu" ref="49,1,6" mgtype="Tanakh" url="Yeshayahu/49.1$$e1"> |
<h3 xml:lang="EN">Yeshayahu 49:1-6</h3> | <h3 xml:lang="EN">Yeshayahu 49:1-6</h3> | ||
| Line 44: | Line 44: | ||
</source> | </source> | ||
| − | <source xmlid="Yeshayahu52-13-15"> | + | <source xmlid="Yeshayahu52-13-15" book="English Yeshayahu" ref="52,13,15" mgtype="Tanakh" url="Yeshayahu/52.13$$e1"> |
<h3 xml:lang="EN">Yeshayahu 52:13-15</h3> | <h3 xml:lang="EN">Yeshayahu 52:13-15</h3> | ||
| Line 52: | Line 52: | ||
</source> | </source> | ||
| − | <source xmlid="Yeshayahu53"> | + | <source xmlid="Yeshayahu53" book="English Yeshayahu" ref="53" mgtype="Tanakh" url="Yeshayahu/53$$e1"> |
<h3 xml:lang="EN">Yeshayahu 53</h3> | <h3 xml:lang="EN">Yeshayahu 53</h3> | ||
| Line 60: | Line 60: | ||
</source> | </source> | ||
| − | <source xmlid="Yirmeyahu1-4-9"> | + | <source xmlid="Yirmeyahu1-4-9" book="English Yirmeyahu" ref="1,4,9" mgtype="Tanakh" url="Yirmeyahu/1.4$$e1"> |
<h3 xml:lang="EN">Yirmeyahu 1:4-9</h3> | <h3 xml:lang="EN">Yirmeyahu 1:4-9</h3> | ||
| Line 87: | Line 87: | ||
</source> | </source> | ||
| − | <source xmlid="Yirmeyahu1-17-19"> | + | <source xmlid="Yirmeyahu1-17-19" book="English Yirmeyahu" ref="1,17,19" mgtype="Tanakh" url="Yirmeyahu/1.17$$e1"> |
<h3 xml:lang="EN">Yirmeyahu 1:17-19</h3> | <h3 xml:lang="EN">Yirmeyahu 1:17-19</h3> | ||
| Line 100: | Line 100: | ||
</source> | </source> | ||
| − | <source xmlid="Yirmeyahu8-21-23"> | + | <source xmlid="Yirmeyahu8-21-23" book="English Yirmeyahu" ref="8,21,23" mgtype="Tanakh" url="Yirmeyahu/8.21$$e1"> |
<h3 xml:lang="EN">Yirmeyahu 8:21-23</h3> | <h3 xml:lang="EN">Yirmeyahu 8:21-23</h3> | ||
| Line 122: | Line 122: | ||
</source> | </source> | ||
| − | <source xmlid="Yirmeyahu11-19"> | + | <source xmlid="Yirmeyahu11-19" book="English Yirmeyahu" ref="11,19" mgtype="Tanakh" url="Yirmeyahu/11.19$$e1"> |
<h3 xml:lang="EN">Yirmeyahu 11:19</h3> | <h3 xml:lang="EN">Yirmeyahu 11:19</h3> | ||
| Line 130: | Line 130: | ||
</source> | </source> | ||
| − | <source xmlid="Yirmeyahu15-10-18"> | + | <source xmlid="Yirmeyahu15-10-18" book="English Yirmeyahu" ref="15,10,18" mgtype="Tanakh" url="Yirmeyahu/15.10$$e1"> |
<h3 xml:lang="EN">Yirmeyahu 15:10-18</h3> | <h3 xml:lang="EN">Yirmeyahu 15:10-18</h3> | ||
| Line 138: | Line 138: | ||
</source> | </source> | ||
| − | <source xmlid="DivreiHaYamimII32-16"> | + | <source xmlid="DivreiHaYamimII32-16" book="English Divrei HaYamim II" ref="32,16" mgtype="Tanakh" url="Divrei HaYamim II/32.16$$e1"> |
<h3 xml:lang="EN">Divrei HaYamim II 32:16</h3> | <h3 xml:lang="EN">Divrei HaYamim II 32:16</h3> | ||
| Line 148: | Line 148: | ||
<h2>Classical Texts</h2> | <h2>Classical Texts</h2> | ||
| − | <source xmlid="BavliSukkah52a"> | + | <source xmlid="BavliSukkah52a" book="English Bavli Sukkah" ref="52:a" mgtype="Shas" url="Sukkah/52a$$e1"> |
<h3 xml:lang="EN">Bavli Sukkah 52a</h3> | <h3 xml:lang="EN">Bavli Sukkah 52a</h3> | ||
| − | <text xml:lang="EN">Apropos the eulogy at the end of days, the Gemara asks: For <b>what is the nature of this eulogy?</b> The Gemara answers: <b>Rabbi Dosa and the Rabbis disagree concerning this</b> matter. <b>One said</b> that this eulogy is <b>for Messiah ben Yosef who was killed</b> in the war of Gog from the land of Magog prior to the ultimate redemption with the coming of Messiah ben David. <b>And one said</b> that this eulogy is <b>for the evil inclination that was killed.</b> <br/>The Gemara asks: <b>Granted, according to the one who said</b> that the lament is for <b>Messiah ben Yosef who was killed, this</b> would be the meaning of that <b>which is written</b> in that context: <b>“And they shall look unto Me because they have thrust him through; and they shall mourn for him, as one mourns for his only son”</b> <span class="source-link">(<a class="source" | + | <text xml:lang="EN">Apropos the eulogy at the end of days, the Gemara asks: For <b>what is the nature of this eulogy?</b> The Gemara answers: <b>Rabbi Dosa and the Rabbis disagree concerning this</b> matter. <b>One said</b> that this eulogy is <b>for Messiah ben Yosef who was killed</b> in the war of Gog from the land of Magog prior to the ultimate redemption with the coming of Messiah ben David. <b>And one said</b> that this eulogy is <b>for the evil inclination that was killed.</b> <br/>The Gemara asks: <b>Granted, according to the one who said</b> that the lament is for <b>Messiah ben Yosef who was killed, this</b> would be the meaning of that <b>which is written</b> in that context: <b>“And they shall look unto Me because they have thrust him through; and they shall mourn for him, as one mourns for his only son”</b> <span class="source-link">(<a class="source" data-book="English Zekharyah" data-ref="12,10" data-mg-type="Tanakh" data-url="Zekharyah/12.10$$e1" title="Zekharyah 12:10">Zechariah 12:10</a>)</span>. <b>However, according to the one who said</b> that the eulogy is <b>for the evil inclination that was killed,</b> does one <b>need to conduct a eulogy</b> for <b>this?</b> On the contrary, <b>one should conduct a celebration. Why,</b> then, <b>did they cry?</b></text> |
<h3 xml:lang="HE">בבלי סוכה נ״ב.</h3> | <h3 xml:lang="HE">בבלי סוכה נ״ב.</h3> | ||
| − | <text xml:lang="HE"><div class="aht-half">הא הספידא מאי עבידתיה פליגי בה רבי דוסא ורבנן חד אמר על משיח בן יוסף שנהרג וחד אמר על יצה״ר שנהרג.<br/>בשלמא למאן דאמר על משיח בן יוסף שנהרג היינו דכתיב {זכריה י״ב:י׳} והביטו אלי את אשר דקרו וספדו עליו כמספד על היחיד אלא למאן דאמר על יצר הרע שנהרג האי הספידא בעי למעבד שמחה בעי למעבד אמאי בכו... </div></text> | + | <text xml:lang="HE"><div class="aht-half">הא הספידא מאי עבידתיה פליגי בה רבי דוסא ורבנן חד אמר על משיח בן יוסף שנהרג וחד אמר על יצה״ר שנהרג.<br/>בשלמא למאן דאמר על משיח בן יוסף שנהרג היינו דכתיב <span class="source-link">{<a class="source" data-book="Zekharyah" data-ref="12,10" data-mg-type="Tanakh" data-url="Zekharyah/12.10">זכריה י״ב:י׳</a>}</span> והביטו אלי את אשר דקרו וספדו עליו כמספד על היחיד אלא למאן דאמר על יצר הרע שנהרג האי הספידא בעי למעבד שמחה בעי למעבד אמאי בכו... </div></text> |
</source> | </source> | ||
| − | <source xmlid="BavliSotah14a"> | + | <source xmlid="BavliSotah14a" book="English Bavli Sotah" ref="14:a" mgtype="Shas" url="Sotah/14a$$e1"> |
<h3 xml:lang="EN">Bavli Sotah 14a</h3> | <h3 xml:lang="EN">Bavli Sotah 14a</h3> | ||
| − | <text xml:lang="EN"><div class="aht-half"><b>Rabbi Samlai taught: For what</b> reason <b>did Moses our teacher</b> greatly <b>desire to enter Eretz Yisrael? Did he need to eat of its produce, or did he need to satisfy himself from its goodness? Rather, this</b> is what <b>Moses said: Many mitzvot were commanded</b> to the <b>Jewish people, and</b> some of <b>them can be fulfilled only in Eretz Yisrael,</b> so <b>I will enter the land in order that they can all be fulfilled by me.</b> <br/><b>The Holy One, Blessed be He, said to him: Do you seek</b> to enter the land to perform these mitzvot <b>for any</b> reason <b>other than to receive a reward? I will ascribe you</b> credit <b>as if you had performed them</b> and you will receive your reward, <b>as it is stated: “Therefore will I divide him a portion among the great, and he shall divide the spoil with the mighty; because he bared his soul unto death, and was numbered with the transgressors; yet he bore the sin of many, and made intercession for the transgressors”</b> <span class="source-link">(<a class="source" | + | <text xml:lang="EN"><div class="aht-half"><b>Rabbi Samlai taught: For what</b> reason <b>did Moses our teacher</b> greatly <b>desire to enter Eretz Yisrael? Did he need to eat of its produce, or did he need to satisfy himself from its goodness? Rather, this</b> is what <b>Moses said: Many mitzvot were commanded</b> to the <b>Jewish people, and</b> some of <b>them can be fulfilled only in Eretz Yisrael,</b> so <b>I will enter the land in order that they can all be fulfilled by me.</b> <br/><b>The Holy One, Blessed be He, said to him: Do you seek</b> to enter the land to perform these mitzvot <b>for any</b> reason <b>other than to receive a reward? I will ascribe you</b> credit <b>as if you had performed them</b> and you will receive your reward, <b>as it is stated: “Therefore will I divide him a portion among the great, and he shall divide the spoil with the mighty; because he bared his soul unto death, and was numbered with the transgressors; yet he bore the sin of many, and made intercession for the transgressors”</b> <span class="source-link">(<a class="source" data-book="English Yeshayahu" data-ref="53,12" data-mg-type="Tanakh" data-url="Yeshayahu/53.12$$e1" title="Yeshayahu 53:12">Isaiah 53:12</a>)</span>. <br/>Rabbi Samlai proceeds to expound the verse <b>“Therefore will I divide him a portion among the great”</b> to mean that he will receive reward. One <b>might</b> have thought that he will receive reward <b>like the later ones and not like the earlier ones,</b> so <b>the verse states: “And he shall divide the spoil with the mighty,”</b> meaning <b>like Abraham, Isaac, and Jacob, who were mighty in Torah and in mitzvot. “Because he bared his soul unto death,”</b> meaning <b>he gave himself over to death</b> on behalf of the Jewish people, <b>as it is stated:</b> “Yet now, if You will forgive their sin; <b>and if not, blot me, I pray</b> You, out of Your book that You have written” <span class="source-link">(<a class="source" data-book="English Shemot" data-ref="32,32" data-mg-type="Tanakh" data-url="Shemot/32.32$$e1" title="Shemot 32:32">Exodus 32:32</a>)</span>. <br/><b>“And was numbered with the transgressors,”</b> meaning <b>that he was counted among those who died in the desert,</b> for, just like them, he did not enter Eretz Yisrael. <b>“Yet he bore the sin of many,” as he atoned for the incident of the Golden Calf. “And made intercession [<i>yafgia</i>] for the transgressors,” as he requested mercy for the sinners of Israel</b> so <b>that they should engage in repentance. And</b> the word <b><i>pegia</i></b> means <b>nothing other</b> than <b>prayer, as it is stated: “Therefore pray not you for this people, neither lift up cry nor prayer for them, neither make intercession [<i>tifga</i>] to Me;</b> for I will not hear you” <span class="source-link">(<a class="source" data-book="English Yirmeyahu" data-ref="7,16" data-mg-type="Tanakh" data-url="Yirmeyahu/7.16$$e1" title="Yirmeyahu 7:16">Jeremiah 7:16</a>)</span>.</div></text> |
<h3 xml:lang="HE">בבלי סוטה י״ד.</h3> | <h3 xml:lang="HE">בבלי סוטה י״ד.</h3> | ||
| − | <text xml:lang="HE"><div class="aht-src-h2">דרש רבי שמלאי מפני מה נתאוה משה רבינו ליכנס לא״י וכי לאכול מפריה הוא צריך או לשבוע מטובה הוא צריך אלא כך אמר משה הרבה מצות נצטוו ישראל ואין מתקיימין אלא בא״י אכנס אני לארץ כדי שיתקיימו כולן על ידי. <br/>אמר לו הקב״ה כלום אתה מבקש אלא לקבל שכר מעלה אני עליך כאילו עשיתם שנאמר <span class="source-link">{<a class="source" data-book="Yeshayahu" data-ref="53,12">ישעיהו נ״ג:י״ב</a>}</span> לכן אחלק לו ברבים ואת עצומים יחלק שלל תחת אשר הערה למות נפשו ואת פושעים נמנה והוא חטא רבים נשא ולפושעים יפגיע. <br/>לכן אחלק לו ברבים יכול כאחרונים ולא כראשונים ת״ל ואת עצומים יחלק שלל כאברהם יצחק ויעקב שהן עצומים בתורה ובמצות תחת אשר הערה למות נפשו שמסר עצמו למיתה שנאמר <span class="source-link">{<a class="source" data-book="Shemot" data-ref="32,32">שמות ל״ב:ל״ב</a>}</span> ואם אין מחני נא וגו׳. <br/>ואת פושעים נמנה שנמנה עם מתי מדבר והוא חטא רבים נשא שכיפר על מעשה העגל ולפושעים יפגיע שביקש רחמים על פושעי ישראל שיחזרו בתשובה ואין פגיעה אלא תפלה שנאמר <span class="source-link">{<a class="source" data-book="Yirmeyahu" data-ref="7,16">ירמיהו ז׳:ט״ז</a>}</span> ואתה אל תתפלל בעד העם הזה ואל תשא בעדם רנה ותפלה ואל תפגע בי.</div></text> | + | <text xml:lang="HE"><div class="aht-src-h2">דרש רבי שמלאי מפני מה נתאוה משה רבינו ליכנס לא״י וכי לאכול מפריה הוא צריך או לשבוע מטובה הוא צריך אלא כך אמר משה הרבה מצות נצטוו ישראל ואין מתקיימין אלא בא״י אכנס אני לארץ כדי שיתקיימו כולן על ידי. <br/>אמר לו הקב״ה כלום אתה מבקש אלא לקבל שכר מעלה אני עליך כאילו עשיתם שנאמר <span class="source-link">{<a class="source" data-book="Yeshayahu" data-ref="53,12" data-mg-type="Tanakh" data-url="Yeshayahu/53.12">ישעיהו נ״ג:י״ב</a>}</span> לכן אחלק לו ברבים ואת עצומים יחלק שלל תחת אשר הערה למות נפשו ואת פושעים נמנה והוא חטא רבים נשא ולפושעים יפגיע. <br/>לכן אחלק לו ברבים יכול כאחרונים ולא כראשונים ת״ל ואת עצומים יחלק שלל כאברהם יצחק ויעקב שהן עצומים בתורה ובמצות תחת אשר הערה למות נפשו שמסר עצמו למיתה שנאמר <span class="source-link">{<a class="source" data-book="Shemot" data-ref="32,32" data-mg-type="Tanakh" data-url="Shemot/32.32">שמות ל״ב:ל״ב</a>}</span> ואם אין מחני נא וגו׳. <br/>ואת פושעים נמנה שנמנה עם מתי מדבר והוא חטא רבים נשא שכיפר על מעשה העגל ולפושעים יפגיע שביקש רחמים על פושעי ישראל שיחזרו בתשובה ואין פגיעה אלא תפלה שנאמר <span class="source-link">{<a class="source" data-book="Yirmeyahu" data-ref="7,16" data-mg-type="Tanakh" data-url="Yirmeyahu/7.16">ירמיהו ז׳:ט״ז</a>}</span> ואתה אל תתפלל בעד העם הזה ואל תשא בעדם רנה ותפלה ואל תפגע בי.</div></text> |
</source> | </source> | ||
| − | <source xmlid="BavliSanhedrin26a"> | + | <source xmlid="BavliSanhedrin26a" book="English Bavli Sanhedrin" ref="26:a" mgtype="Shas" url="Sanhedrin/26a$$e1"> |
<h3 xml:lang="EN">Bavli Sanhedrin 26a</h3> | <h3 xml:lang="EN">Bavli Sanhedrin 26a</h3> | ||
| − | <text xml:lang="EN"><div class="aht-half"><br/>§ The Gemara asks: <b>What</b> is the source of the <i>halakha</i> that <b>a conspiracy of wicked people</b> is not counted as part of a group? The Gemara answers: <b>Shebna,</b> a steward and a minister in King Hezekiah’s court, was a prominent and influential figure. <b>He would teach</b> Torah <b>to</b> an audience of <b>130,000</b> followers, whereas King <b>Hezekiah would teach</b> Torah <b>to</b> an audience of merely <b>110,000</b> followers. <br/><b>When Sennacherib came and besieged Jerusalem, Shebna wrote a note and shot</b> it over the wall <b>with an arrow.</b> It read: <b>Shebna and his camp have appeased</b> Sennacherib and are ready to surrender; <b>Hezekiah and his camp have not appeased</b> Sennacherib. <b>As it is stated</b> in allusion to this incident: <b>“For behold, the wicked bend the bow, they have made ready their arrow upon the string”</b> <span class="source-link">(<a class="source" | + | <text xml:lang="EN"><div class="aht-half"><br/>§ The Gemara asks: <b>What</b> is the source of the <i>halakha</i> that <b>a conspiracy of wicked people</b> is not counted as part of a group? The Gemara answers: <b>Shebna,</b> a steward and a minister in King Hezekiah’s court, was a prominent and influential figure. <b>He would teach</b> Torah <b>to</b> an audience of <b>130,000</b> followers, whereas King <b>Hezekiah would teach</b> Torah <b>to</b> an audience of merely <b>110,000</b> followers. <br/><b>When Sennacherib came and besieged Jerusalem, Shebna wrote a note and shot</b> it over the wall <b>with an arrow.</b> It read: <b>Shebna and his camp have appeased</b> Sennacherib and are ready to surrender; <b>Hezekiah and his camp have not appeased</b> Sennacherib. <b>As it is stated</b> in allusion to this incident: <b>“For behold, the wicked bend the bow, they have made ready their arrow upon the string”</b> <span class="source-link">(<a class="source" data-book="English Tehillim" data-ref="11,2" data-mg-type="Tanakh" data-url="Tehillim/11.2$$e1" title="Tehillim 11:2">Psalms 11:2</a>)</span>. </div></text> |
<h3 xml:lang="HE">בבלי סנהדרין כ״ו.</h3> | <h3 xml:lang="HE">בבלי סנהדרין כ״ו.</h3> | ||
| − | <text xml:lang="HE"><div class="aht-half">מאי קשר רשעים שבנא הוה דריש בתליסר רבוותא חזקיה הוה דריש בחד סר רבוותא. <br/>כי אתא סנחריב וצר עלה דירושלים כתב שבנא פתקא שדא בגירא שבנא וסיעתו השלימו חזקיה וסיעתו לא השלימו שנאמר <span class="source-link">{<a class="source" data-book="Tehillim" data-ref="11,2">תהלים י״א:ב׳</a>}</span> כי הנה הרשעים ידרכון קשת כוננו חצם על יתר.</div></text> | + | <text xml:lang="HE"><div class="aht-half">מאי קשר רשעים שבנא הוה דריש בתליסר רבוותא חזקיה הוה דריש בחד סר רבוותא. <br/>כי אתא סנחריב וצר עלה דירושלים כתב שבנא פתקא שדא בגירא שבנא וסיעתו השלימו חזקיה וסיעתו לא השלימו שנאמר <span class="source-link">{<a class="source" data-book="Tehillim" data-ref="11,2" data-mg-type="Tanakh" data-url="Tehillim/11.2">תהלים י״א:ב׳</a>}</span> כי הנה הרשעים ידרכון קשת כוננו חצם על יתר.</div></text> |
</source> | </source> | ||
| − | <source xmlid="BavliSanhedrin63b"> | + | <source xmlid="BavliSanhedrin63b" book="English Bavli Sanhedrin" ref="63:b" mgtype="Shas" url="Sanhedrin/63b$$e1"> |
<h3 xml:lang="EN">Bavli Sanhedrin 63b</h3> | <h3 xml:lang="EN">Bavli Sanhedrin 63b</h3> | ||
<text xml:lang="EN"><div class="aht-half"><b></b><b>And the Sepharvites burned their sons and their daughters in the fire to Adrammelech and Anammelech, the gods of Sepharvaim”</b> (II Kings 17:31); <b>and what are they? The mule and the horse.</b> And why are they called that? A mule is called <b>Adrammelech because it honors [<i>addar</i>] its master with</b> its <b>load,</b> i.e., because it carries the master’s load, <b>and</b> a horse is called <b>Anammelech because it responds [<i>anei</i>] to its master,</b> assisting him <b>in battle.</b> <br/>The Gemara relates: <b>The father of Hezekiah, king of Judea, also attempted to do so to him,</b> i.e., to burn him as an offering to an idol, <b>but his mother rubbed him</b> with the blood of <b>a salamander [<i>salamandera</i>],</b> a creature created out of fire and immune to the effects of fire, whose blood is fireproof. <b></b></div></text> | <text xml:lang="EN"><div class="aht-half"><b></b><b>And the Sepharvites burned their sons and their daughters in the fire to Adrammelech and Anammelech, the gods of Sepharvaim”</b> (II Kings 17:31); <b>and what are they? The mule and the horse.</b> And why are they called that? A mule is called <b>Adrammelech because it honors [<i>addar</i>] its master with</b> its <b>load,</b> i.e., because it carries the master’s load, <b>and</b> a horse is called <b>Anammelech because it responds [<i>anei</i>] to its master,</b> assisting him <b>in battle.</b> <br/>The Gemara relates: <b>The father of Hezekiah, king of Judea, also attempted to do so to him,</b> i.e., to burn him as an offering to an idol, <b>but his mother rubbed him</b> with the blood of <b>a salamander [<i>salamandera</i>],</b> a creature created out of fire and immune to the effects of fire, whose blood is fireproof. <b></b></div></text> | ||
<h3 xml:lang="HE">בבלי סנהדרין ס״ג:</h3> | <h3 xml:lang="HE">בבלי סנהדרין ס״ג:</h3> | ||
| − | <text xml:lang="HE"><div class="aht-half">{מלכים ב י״ז:ל״א} והספרוים שורפים את בניהם (ואת בנותיהם) באש לאדרמלך וענמלך אלהי ספרוים ומאי ניהו הפרד והסוס אדרמלך דאדר ליה למריה בטעינה וענמלך דעני ליה למריה בקרבא.<br/>אף חזקיה מלך יהודה ביקש אביו לעשות לו כן אלא שסכתו אמו סלמנדרא.</div></text> | + | <text xml:lang="HE"><div class="aht-half"><span class="source-link">{<a class="source" data-book="Melakhim II" data-ref="17,31" data-mg-type="Tanakh" data-url="Melakhim II/17.31">מלכים ב י״ז:ל״א</a>}</span> והספרוים שורפים את בניהם (ואת בנותיהם) באש לאדרמלך וענמלך אלהי ספרוים ומאי ניהו הפרד והסוס אדרמלך דאדר ליה למריה בטעינה וענמלך דעני ליה למריה בקרבא.<br/>אף חזקיה מלך יהודה ביקש אביו לעשות לו כן אלא שסכתו אמו סלמנדרא.</div></text> |
</source> | </source> | ||
| − | <source xmlid="BavliSanhedrin98a"> | + | <source xmlid="BavliSanhedrin98a" book="English Bavli Sanhedrin" ref="98:a" mgtype="Shas" url="Sanhedrin/98a$$e1"> |
<h3 xml:lang="EN">Bavli Sanhedrin 98a</h3> | <h3 xml:lang="EN">Bavli Sanhedrin 98a</h3> | ||
| − | <text xml:lang="EN"><div class="aht-half"><b>And Rabbi Yoḥanan says: The son of David will come only in a generation that is entirely innocent,</b> in which case they will be deserving of redemption, <b>or</b> in a generation that is <b>entirely guilty,</b> in which case there will be no alternative to redemption. He may come <b>in a generation that is entirely innocent, as it is written: “And your people also shall be all righteous; they shall inherit the land forever”</b> <span class="source-link">(<a class="source" | + | <text xml:lang="EN"><div class="aht-half"><b>And Rabbi Yoḥanan says: The son of David will come only in a generation that is entirely innocent,</b> in which case they will be deserving of redemption, <b>or</b> in a generation that is <b>entirely guilty,</b> in which case there will be no alternative to redemption. He may come <b>in a generation that is entirely innocent, as it is written: “And your people also shall be all righteous; they shall inherit the land forever”</b> <span class="source-link">(<a class="source" data-book="English Yeshayahu" data-ref="60,21" data-mg-type="Tanakh" data-url="Yeshayahu/60.21$$e1" title="Yeshayahu 60:21">Isaiah 60:21</a>)</span>. He may come <b>in a generation that is entirely guilty, as it is written: “And He saw that there was no man, and was astonished that there was no intercessor;</b> therefore His arm brought salvation to Him, and His righteousness, it sustained Him” <span class="source-link">(<a class="source" data-book="English Yeshayahu" data-ref="59,16" data-mg-type="Tanakh" data-url="Yeshayahu/59.16$$e1" title="Yeshayahu 59:16">Isaiah 59:16</a>)</span>. <b>And it is written:</b> “For My own sake, <b>for My own sake will I do it;</b> for how should it be profaned? And My glory I will not give it to another” <span class="source-link">(<a class="source" data-book="English Yeshayahu" data-ref="48,11" data-mg-type="Tanakh" data-url="Yeshayahu/48.11$$e1" title="Yeshayahu 48:11">Isaiah 48:11</a>)</span>.</div></text> |
<h3 xml:lang="HE">בבלי סנהדרין צ״ח.</h3> | <h3 xml:lang="HE">בבלי סנהדרין צ״ח.</h3> | ||
| − | <text xml:lang="HE"><div class="aht-half">ואמר רבי יוחנן אין בן דוד בא אלא בדור שכולו זכאי או כולו חייב בדור שכולו זכאי דכתיב <span class="source-link">{<a class="source" data-book="Yeshayahu" data-ref="60,21">ישעיהו ס׳:כ״א</a>}</span> ועמך כולם צדיקים לעולם יירשו ארץ בדור שכולו חייב דכתיב <span class="source-link">{<a class="source" data-book="Yeshayahu" data-ref="59,16">ישעיהו נ״ט:ט״ז</a>}</span> וירא כי אין איש וישתומם כי אין מפגיע וכתיב <span class="source-link">{<a class="source" data-book="Yeshayahu" data-ref="48,11">ישעיהו מ״ח:י״א</a>}</span> למעני אעשה.</div></text> | + | <text xml:lang="HE"><div class="aht-half">ואמר רבי יוחנן אין בן דוד בא אלא בדור שכולו זכאי או כולו חייב בדור שכולו זכאי דכתיב <span class="source-link">{<a class="source" data-book="Yeshayahu" data-ref="60,21" data-mg-type="Tanakh" data-url="Yeshayahu/60.21">ישעיהו ס׳:כ״א</a>}</span> ועמך כולם צדיקים לעולם יירשו ארץ בדור שכולו חייב דכתיב <span class="source-link">{<a class="source" data-book="Yeshayahu" data-ref="59,16" data-mg-type="Tanakh" data-url="Yeshayahu/59.16">ישעיהו נ״ט:ט״ז</a>}</span> וירא כי אין איש וישתומם כי אין מפגיע וכתיב <span class="source-link">{<a class="source" data-book="Yeshayahu" data-ref="48,11" data-mg-type="Tanakh" data-url="Yeshayahu/48.11">ישעיהו מ״ח:י״א</a>}</span> למעני אעשה.</div></text> |
</source> | </source> | ||
| − | <source xmlid="BavliSanhedrin98a_2"> | + | <source xmlid="BavliSanhedrin98a_2" book="English Bavli Sanhedrin" ref="98:a" mgtype="Shas" url="Sanhedrin/98a$$e1"> |
<h3 xml:lang="EN">Bavli Sanhedrin 98a</h3> | <h3 xml:lang="EN">Bavli Sanhedrin 98a</h3> | ||
| − | <text xml:lang="EN"><div class="aht-half"><b></b><b>Rabbi Yehoshua ben Levi found Elijah</b> the prophet, <b>who was standing at the entrance of the</b> burial <b>cave of Rabbi Shimon ben Yoḥai.</b> Rabbi Yehoshua ben Levi <b>said to him: Will I</b> be privileged to <b>come to the World-to-Come?</b> Elijah <b>said to him: If this Master,</b> the Holy One, Blessed be He, <b>will wish</b> it so. <b>Rabbi Yehoshua ben Levi says: Two I saw,</b> Elijah and me, <b>and the voice of three I heard,</b> as the Divine Presence was also there, and it was in reference to Him that Elijah said: If this Master will wish it so. <br/>Rabbi Yehoshua ben Levi <b>said to</b> Elijah: <b>When</b> will the <b>Messiah come?</b> Elijah <b>said to him: Go ask him.</b> Rabbi Yehoshua ben Levi asked: <b>And where is he sitting?</b> Elijah said to him: <b>At the entrance of</b> the city of <b>Rome.</b> Rabbi Yehoshua ben Levi asked him: <b>And what is his</b> identifying <b>sign</b> by means of which I can recognize him? Elijah answered: <b>He sits among the poor who suffer from illnesses. And all of them untie</b> their bandages <b>and tie</b> them all <b>at once,</b> but the Messiah <b>unties one</b> bandage <b>and ties one</b> at a time. <b>He says: Perhaps I will be needed</b> to serve to bring about the redemption. Therefore, I will never tie more than one bandage, so <b>that I will not be delayed.</b> <br/>Rabbi Yehoshua ben Levi <b>went to</b> the Messiah. <b>He said to</b> the Messiah: <b>Greetings to you, my rabbi and my teacher.</b> The Messiah <b>said to him: Greetings to you, bar Leva’i.</b> Rabbi Yehoshua ben Levi <b>said to him: When will the Master come?</b> The Messiah <b>said to him: Today.</b> Sometime later, Rabbi Yehoshua ben Levi <b>came to Elijah.</b> Elijah <b>said to him: What did</b> the Messiah <b>say to you? He said to</b> Elijah that the Messiah said: <b>Greetings [<i>shalom</i>] to you, bar Leva’i.</b> Elijah <b>said to him:</b> He thereby <b>guaranteed</b> that <b>you and your father</b> will enter <b>the World-to-Come,</b> as he greeted you with <i>shalom</i>. Rabbi Yehoshua ben Levi <b>said to</b> Elijah: The Messiah <b>lied to me, as he said to me: I am coming today, and he did not come.</b> Elijah <b>said to him</b> that <b>this</b> is what <b>he said to you:</b> He said that he will come <b>“today, if you will listen to his voice”</b> <span class="source-link">(<a class="source" | + | <text xml:lang="EN"><div class="aht-half"><b></b><b>Rabbi Yehoshua ben Levi found Elijah</b> the prophet, <b>who was standing at the entrance of the</b> burial <b>cave of Rabbi Shimon ben Yoḥai.</b> Rabbi Yehoshua ben Levi <b>said to him: Will I</b> be privileged to <b>come to the World-to-Come?</b> Elijah <b>said to him: If this Master,</b> the Holy One, Blessed be He, <b>will wish</b> it so. <b>Rabbi Yehoshua ben Levi says: Two I saw,</b> Elijah and me, <b>and the voice of three I heard,</b> as the Divine Presence was also there, and it was in reference to Him that Elijah said: If this Master will wish it so. <br/>Rabbi Yehoshua ben Levi <b>said to</b> Elijah: <b>When</b> will the <b>Messiah come?</b> Elijah <b>said to him: Go ask him.</b> Rabbi Yehoshua ben Levi asked: <b>And where is he sitting?</b> Elijah said to him: <b>At the entrance of</b> the city of <b>Rome.</b> Rabbi Yehoshua ben Levi asked him: <b>And what is his</b> identifying <b>sign</b> by means of which I can recognize him? Elijah answered: <b>He sits among the poor who suffer from illnesses. And all of them untie</b> their bandages <b>and tie</b> them all <b>at once,</b> but the Messiah <b>unties one</b> bandage <b>and ties one</b> at a time. <b>He says: Perhaps I will be needed</b> to serve to bring about the redemption. Therefore, I will never tie more than one bandage, so <b>that I will not be delayed.</b> <br/>Rabbi Yehoshua ben Levi <b>went to</b> the Messiah. <b>He said to</b> the Messiah: <b>Greetings to you, my rabbi and my teacher.</b> The Messiah <b>said to him: Greetings to you, bar Leva’i.</b> Rabbi Yehoshua ben Levi <b>said to him: When will the Master come?</b> The Messiah <b>said to him: Today.</b> Sometime later, Rabbi Yehoshua ben Levi <b>came to Elijah.</b> Elijah <b>said to him: What did</b> the Messiah <b>say to you? He said to</b> Elijah that the Messiah said: <b>Greetings [<i>shalom</i>] to you, bar Leva’i.</b> Elijah <b>said to him:</b> He thereby <b>guaranteed</b> that <b>you and your father</b> will enter <b>the World-to-Come,</b> as he greeted you with <i>shalom</i>. Rabbi Yehoshua ben Levi <b>said to</b> Elijah: The Messiah <b>lied to me, as he said to me: I am coming today, and he did not come.</b> Elijah <b>said to him</b> that <b>this</b> is what <b>he said to you:</b> He said that he will come <b>“today, if you will listen to his voice”</b> <span class="source-link">(<a class="source" data-book="English Tehillim" data-ref="95,7" data-mg-type="Tanakh" data-url="Tehillim/95.7$$e1" title="Tehillim 95:7">Psalms 95:7</a>)</span>.</div></text> |
<h3 xml:lang="HE">בבלי סנהדרין צ״ח.</h3> | <h3 xml:lang="HE">בבלי סנהדרין צ״ח.</h3> | ||
| − | <text xml:lang="HE"><div class="aht-half">ר׳ יהושע בן לוי אשכח לאליהו דהוי קיימי אפיתחא דמערתא דרבי שמעון בן יוחאי אמר ליה אתינא לעלמא דאתי אמר ליה אם ירצה אדון הזה אמר רבי יהושע בן לוי שנים ראיתי וקול ג׳ שמעתי.<br/>אמר ליה אימת אתי משיח אמר ליה זיל שייליה לדידיה והיכא יתיב אפיתחא דרומי ומאי סימניה יתיב ביני עניי סובלי חלאים וכולן שרו ואסירי בחד זימנא איהו שרי חד ואסיר חד אמר דילמא מבעינא דלא איעכב.<br/>אזל לגביה אמר ליה שלום עליך רבי ומורי אמר ליה שלום עליך בר ליואי א״ל לאימת אתי מר א״ל היום אתא לגבי אליהו א״ל מאי אמר לך א״ל שלום עליך בר ליואי א״ל אבטחך לך ולאבוך לעלמא דאתי א״ל שקורי קא שקר בי דאמר לי היום אתינא ולא אתא א״ל הכי אמר לך {תהלים צ״ה:ז׳} היום אם בקולו תשמעו.</div></text> | + | <text xml:lang="HE"><div class="aht-half">ר׳ יהושע בן לוי אשכח לאליהו דהוי קיימי אפיתחא דמערתא דרבי שמעון בן יוחאי אמר ליה אתינא לעלמא דאתי אמר ליה אם ירצה אדון הזה אמר רבי יהושע בן לוי שנים ראיתי וקול ג׳ שמעתי.<br/>אמר ליה אימת אתי משיח אמר ליה זיל שייליה לדידיה והיכא יתיב אפיתחא דרומי ומאי סימניה יתיב ביני עניי סובלי חלאים וכולן שרו ואסירי בחד זימנא איהו שרי חד ואסיר חד אמר דילמא מבעינא דלא איעכב.<br/>אזל לגביה אמר ליה שלום עליך רבי ומורי אמר ליה שלום עליך בר ליואי א״ל לאימת אתי מר א״ל היום אתא לגבי אליהו א״ל מאי אמר לך א״ל שלום עליך בר ליואי א״ל אבטחך לך ולאבוך לעלמא דאתי א״ל שקורי קא שקר בי דאמר לי היום אתינא ולא אתא א״ל הכי אמר לך <span class="source-link">{<a class="source" data-book="Tehillim" data-ref="95,7" data-mg-type="Tanakh" data-url="Tehillim/95.7">תהלים צ״ה:ז׳</a>}</span> היום אם בקולו תשמעו.</div></text> |
</source> | </source> | ||
| − | <source xmlid="BavliSanhedrin98b"> | + | <source xmlid="BavliSanhedrin98b" book="English Bavli Sanhedrin" ref="98:b" mgtype="Shas" url="Sanhedrin/98b$$e1"> |
<h3 xml:lang="EN">Bavli Sanhedrin 98b</h3> | <h3 xml:lang="EN">Bavli Sanhedrin 98b</h3> | ||
| − | <text xml:lang="EN"><div class="aht-half">Apropos the Messiah, the Gemara asks: <b>What is his name? The school of Rabbi Sheila says: Shiloh is his name, as it is stated: “Until when Shiloh shall come”</b> <span class="source-link">(<a class="source" | + | <text xml:lang="EN"><div class="aht-half">Apropos the Messiah, the Gemara asks: <b>What is his name? The school of Rabbi Sheila says: Shiloh is his name, as it is stated: “Until when Shiloh shall come”</b> <span class="source-link">(<a class="source" data-book="English Bereshit" data-ref="49,10" data-mg-type="Tanakh" data-url="Bereshit/49.10$$e1" title="Bereshit 49:10">Genesis 49:10</a>)</span>. <b>The school of Rabbi Yannai says: Yinnon is his name, as it is stated: “May his name endure forever; may his name continue [<i>yinnon</i>] as long as the sun;</b> and may men bless themselves by him” <span class="source-link">(<a class="source" data-book="English Tehillim" data-ref="72,17" data-mg-type="Tanakh" data-url="Tehillim/72.17$$e1" title="Tehillim 72:17">Psalms 72:17</a>)</span>. <b>The school of Rabbi Ḥanina says: Ḥanina is his name, as it is stated: “For I will show you no favor [<i>ḥanina</i>]”</b> <span class="source-link">(<a class="source" data-book="English Yirmeyahu" data-ref="16,13" data-mg-type="Tanakh" data-url="Yirmeyahu/16.13$$e1" title="Yirmeyahu 16:13">Jeremiah 16:13</a>)</span>. <b>And some say</b> that <b>Menaḥem ben Ḥizkiyya is his name, as it is stated: “Because the comforter [<i>menaḥem</i>] that should relieve my soul is far from me”</b> <span class="source-link">(<a class="source" data-book="English Eikhah" data-ref="1,16" data-mg-type="Tanakh" data-url="Eikhah/1.16$$e1" title="Eikhah 1:16">Lamentations 1:16</a>)</span>. <b>And the Rabbis say: The leper of the house of Rabbi</b> Yehuda HaNasi <b>is his name, as it is stated: “Indeed our illnesses he did bear and our pains he endured; yet we did esteem him injured, stricken by God, and afflicted”</b> <span class="source-link">(<a class="source" data-book="English Yeshayahu" data-ref="53,4" data-mg-type="Tanakh" data-url="Yeshayahu/53.4$$e1" title="Yeshayahu 53:4">Isaiah 53:4</a>)</span>.</div></text> |
<h3 xml:lang="HE">בבלי סנהדרין צ״ח:</h3> | <h3 xml:lang="HE">בבלי סנהדרין צ״ח:</h3> | ||
| − | <text xml:lang="HE"><div class="aht-half">מה שמו דבי רבי שילא אמרי שילה שמו שנאמר {בראשית מ״ט:י׳} עד כי יבא שילה דבי רבי ינאי אמרי ינון שמו שנאמר {תהלים ע״ב:י״ז} יהי שמו לעולם לפני שמש ינון שמו דבי רבי חנינה אמר חנינה שמו שנאמר {ירמיהו ט״ז:י״ג} אשר לא אתן לכם חנינה ויש אומרים מנחם בן חזקיה שמו שנאמר {איכה א׳:ט״ז} כי רחק ממני מנחם משיב נפשי ורבנן אמרי חיוורא דבי רבי שמו שנאמר {ישעיהו נ״ג:ד׳} אכן חליינו הוא נשא ומכאובינו סבלם ואנחנו חשבנוהו נגוע מוכה אלהים ומעונה.</div></text> | + | <text xml:lang="HE"><div class="aht-half">מה שמו דבי רבי שילא אמרי שילה שמו שנאמר <span class="source-link">{<a class="source" data-book="Bereshit" data-ref="49,10" data-mg-type="Tanakh" data-url="Bereshit/49.10">בראשית מ״ט:י׳</a>}</span> עד כי יבא שילה דבי רבי ינאי אמרי ינון שמו שנאמר <span class="source-link">{<a class="source" data-book="Tehillim" data-ref="72,17" data-mg-type="Tanakh" data-url="Tehillim/72.17">תהלים ע״ב:י״ז</a>}</span> יהי שמו לעולם לפני שמש ינון שמו דבי רבי חנינה אמר חנינה שמו שנאמר <span class="source-link">{<a class="source" data-book="Yirmeyahu" data-ref="16,13" data-mg-type="Tanakh" data-url="Yirmeyahu/16.13">ירמיהו ט״ז:י״ג</a>}</span> אשר לא אתן לכם חנינה ויש אומרים מנחם בן חזקיה שמו שנאמר <span class="source-link">{<a class="source" data-book="Eikhah" data-ref="1,16" data-mg-type="Tanakh" data-url="Eikhah/1.16">איכה א׳:ט״ז</a>}</span> כי רחק ממני מנחם משיב נפשי ורבנן אמרי חיוורא דבי רבי שמו שנאמר <span class="source-link">{<a class="source" data-book="Yeshayahu" data-ref="53,4" data-mg-type="Tanakh" data-url="Yeshayahu/53.4">ישעיהו נ״ג:ד׳</a>}</span> אכן חליינו הוא נשא ומכאובינו סבלם ואנחנו חשבנוהו נגוע מוכה אלהים ומעונה.</div></text> |
</source> | </source> | ||
| − | <source xmlid="RutRabbah5-6"> | + | <source xmlid="RutRabbah5-6" book="Rut Rabbah" ref="5,6" mgtype="Library" url="?r1=Rut Rabbah 5:6"> |
<h3 xml:lang="EN">Rut Rabbah 5:6</h3> | <h3 xml:lang="EN">Rut Rabbah 5:6</h3> | ||
<text xml:lang="EN"></text> | <text xml:lang="EN"></text> | ||
<h3 xml:lang="HE">רות רבה ה׳:ו׳</h3> | <h3 xml:lang="HE">רות רבה ה׳:ו׳</h3> | ||
| − | <text xml:lang="HE">דָּבָר אַחֵר, מְדַבֵּר בְּמֶלֶךְ הַמָּשִׁיחַ, גּשִׁי הֲלֹם, קְרוֹבִי לַמַּלְכוּת. וְאָכַלְתְּ מִן הַלֶּחֶם, זֶה לַחְמָהּ שֶׁל מַלְכוּת. וְטָבַלְתְּ פִּתֵּךְ בַּחֹמֶץ, אֵלּוּ הַיִּסּוּרִין, שֶׁנֶּאֱמַר <span class="source-link">(<a class="source | + | <text xml:lang="HE">דָּבָר אַחֵר, מְדַבֵּר בְּמֶלֶךְ הַמָּשִׁיחַ, גּשִׁי הֲלֹם, קְרוֹבִי לַמַּלְכוּת. וְאָכַלְתְּ מִן הַלֶּחֶם, זֶה לַחְמָהּ שֶׁל מַלְכוּת. וְטָבַלְתְּ פִּתֵּךְ בַּחֹמֶץ, אֵלּוּ הַיִּסּוּרִין, שֶׁנֶּאֱמַר <span class="source-link">(<a class="source" data-book="Yeshayahu" data-ref="53,5" data-mg-type="Tanakh" data-url="Yeshayahu/53.5" title="ישעיהו נ״ג:ה׳">ישעיה נג, ה</a>)</span>: וְהוּא מְחֹלָל מִפְּשָׁעֵינוּ.</text> |
</source> | </source> | ||
| − | <source xmlid="BemidbarRabbah13-2"> | + | <source xmlid="BemidbarRabbah13-2" book="Bemidbar Rabbah" ref="13,2" mgtype="Library" url="?r1=Bemidbar Rabbah 13:2"> |
<h3 xml:lang="EN">Bemidbar Rabbah 13:2</h3> | <h3 xml:lang="EN">Bemidbar Rabbah 13:2</h3> | ||
<text xml:lang="EN"></text> | <text xml:lang="EN"></text> | ||
<h3 xml:lang="HE">במדבר רבה י״ג:ב׳</h3> | <h3 xml:lang="HE">במדבר רבה י״ג:ב׳</h3> | ||
| − | <text xml:lang="HE">אָכַלְתִּי יַעְרִי עִם דִּבְשִׁי, לְפִי שֶׁהֶעֱרוּ יִשְׂרָאֵל נַפְשָׁם לְמִיתָה בַּגָּלוּת, כְּמָה דְתֵימָא (ישעיה נג, יב): תַּחַת אֲשֶׁר הֶעֱרָה לַמָּוֶת נַפְשׁוֹ, וְהָיוּ עוֹסְקִים בַּתּוֹרָה הַמְתוּקָה מִדְּבָשׁ, לְפִיכָךְ עָתִיד הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְהַשְׁקוֹתָם יַיִן הַמְשֻׁמָּר בַּעֲנָבָיו מִשֵּׁשֶׁת יְמֵי בְרֵאשִׁית, וּלְהַרְחִיצָם בְּנַחֲלֵי חָלָב.</text> | + | <text xml:lang="HE">אָכַלְתִּי יַעְרִי עִם דִּבְשִׁי, לְפִי שֶׁהֶעֱרוּ יִשְׂרָאֵל נַפְשָׁם לְמִיתָה בַּגָּלוּת, כְּמָה דְתֵימָא <span class="source-link">(<a class="source" data-book="Yeshayahu" data-ref="53,12" data-mg-type="Tanakh" data-url="Yeshayahu/53.12" title="ישעיהו נ״ג:י״ב">ישעיה נג, יב</a>)</span>: תַּחַת אֲשֶׁר הֶעֱרָה לַמָּוֶת נַפְשׁוֹ, וְהָיוּ עוֹסְקִים בַּתּוֹרָה הַמְתוּקָה מִדְּבָשׁ, לְפִיכָךְ עָתִיד הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְהַשְׁקוֹתָם יַיִן הַמְשֻׁמָּר בַּעֲנָבָיו מִשֵּׁשֶׁת יְמֵי בְרֵאשִׁית, וּלְהַרְחִיצָם בְּנַחֲלֵי חָלָב.</text> |
</source> | </source> | ||
| − | <source xmlid="TanchumaToledot14"> | + | <source xmlid="TanchumaToledot14" book="Tanchuma" ref="6,14" mgtype="Library" url="?r1=Tanchuma Toledot 14"> |
<h3 xml:lang="EN">Tanchuma Toledot 14</h3> | <h3 xml:lang="EN">Tanchuma Toledot 14</h3> | ||
<text xml:lang="EN"></text> | <text xml:lang="EN"></text> | ||
<h3 xml:lang="HE">תנחומא תולדת י״ד</h3> | <h3 xml:lang="HE">תנחומא תולדת י״ד</h3> | ||
| − | <text xml:lang="HE">שִׁיר לַמַּעֲלוֹת אֶשָּׂא עֵינַי אֶל הֶהָרִים וְגוֹ׳ <span class="source-link">(<a class="source | + | <text xml:lang="HE">שִׁיר לַמַּעֲלוֹת אֶשָּׂא עֵינַי אֶל הֶהָרִים וְגוֹ׳ <span class="source-link">(<a class="source" data-book="Tehillim" data-ref="121,1" data-mg-type="Tanakh" data-url="Tehillim/121.1" title="תהלים קכ״א:א׳">תהלים קכא, א</a>)</span>. זֶה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב: מִי אַתָּה הַר הַגָּדוֹל לִפְנֵי זְרֻבָּבֶל לְמִישֹׁר <span class="source-link">(<a class="source" data-book="Zekharyah" data-ref="4,7" data-mg-type="Tanakh" data-url="Zekharyah/4.7" title="זכריה ד׳:ז׳">זכריה ד, ז</a>)</span>, זֶה מָשִׁיחַ בֶּן דָּוִד. וְלָמָּה נִקְרָא שְׁמוֹ הַר הַגָּדוֹל. שֶׁהוּא גָדוֹל מִן הָאָבוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר: הִנֵּה יַשְׂכִּיל עַבְדִּי יָרוּם וְנִשָּׂא וְגָבַהּ מְאֹד <span class="source-link">(<a class="source" data-book="Yeshayahu" data-ref="52,13" data-mg-type="Tanakh" data-url="Yeshayahu/52.13" title="ישעיהו נ״ב:י״ג">ישעיה נב, יג</a>)</span>. יָרוּם מֵאַבְרָהָם, וְנִשָּׂא מִיִּצְחָק, וְגָבַהּ מִיַּעֲקֹב. יָרוּם מֵאַבְרָהָם, שֶׁנֶּאֱמַר: הֲרִמֹתִי יָדִי אֶל ה׳ (בראשית חד, כב). וְנִשָּׂא מִמֹּשֶׁה, שֶׁנֶּאֱמַר: כִּי תֹאמַר אֵלַי שָׂאֵהוּ בְחֵיקֶךָ <span class="source-link">(<a class="source" data-book="Bemidbar" data-ref="11,12" data-mg-type="Tanakh" data-url="Bemidbar/11.12" title="במדבר י״א:י״ב">במדבר יא, יב</a>)</span>. וְגָבַהּ מִמַּלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת, שֶׁנֶּאֱמַר: וְגַבֹּתֶם מְלֵאֹת עֵינַיִם <span class="source-link">(<a class="source" data-book="Yechezkel" data-ref="1,18" data-mg-type="Tanakh" data-url="Yechezkel/1.18" title="יחזקאל א׳:י״ח">יחזקאל א, יח</a>)</span>. לְכָךְ נֶאֱמַר: מִי אַתָּה הַר הַגָּדוֹל.</text> |
</source> | </source> | ||
| − | <source xmlid="PesiktaRabbati37"> | + | <source xmlid="PesiktaRabbati37" book="Pesikta Rabbati" ref="37" mgtype="Library" url="?r1=Pesikta Rabbati 37"> |
<h3 xml:lang="EN">Pesikta Rabbati 37</h3> | <h3 xml:lang="EN">Pesikta Rabbati 37</h3> | ||
<text xml:lang="EN"></text> | <text xml:lang="EN"></text> | ||
<h3 xml:lang="HE">פסיקתא רבתי ל״ז</h3> | <h3 xml:lang="HE">פסיקתא רבתי ל״ז</h3> | ||
| − | <text xml:lang="HE">זהו שנאמרה ברוח הקודש על ידי ירמיה אז תשמח בתולה במחול בחורים וזקנים יחדיו והפכתי אבלם לששון ונחמתים ושמחתים מיגונם <span class="source-link">(<a class="source | + | <text xml:lang="HE">זהו שנאמרה ברוח הקודש על ידי ירמיה אז תשמח בתולה במחול בחורים וזקנים יחדיו והפכתי אבלם לששון ונחמתים ושמחתים מיגונם <span class="source-link">(<a class="source" data-book="Yirmeyahu" data-ref="31,13" data-mg-type="Tanakh" data-url="Yirmeyahu/31.13" title="ירמיהו ל״א:י״ג">ירמיה ל״א י״ג</a>)</span> כנגד מי אמרו ירמיה למקרא הזה לא אמרו אלא כנגד ימות המשיח שעתיד הקדוש ברוך הוא להשפיע טובות גדולות על ישראל שנאמר מה רב טובך אשר צפנת ליראיך פעלת לחוסים בך נגד בני אדם <span class="source-link">(<a class="source" data-book="Tehillim" data-ref="31,20" data-mg-type="Tanakh" data-url="Tehillim/31.20" title="תהלים ל״א:כ׳">תהלים ל״א כ׳</a>)</span> מלמד שעתידים אבות העולם לעמוד בניסן ואומרים לו אפרים משיח צדקנו אע״פ שאנו אבותיך אתה גדול ממנו מפני שסבלת עונות בנינו ועברו עליך מדות קשות שלא עברו על הראשונים ועל האחרונים והיית שחוק ולעג באומות העולם בשביל ישראל וישבת בחושך ואפילה ועיניך לא ראו אור וצפד עורך על עצמך וגופך יבש היה כעץ ועיניך (חסכי) [חשכו] מצום וכחך יבש כחרס כל אילו מפני עונות בנינו רצונך יהנו בנינו מטובה זו שהשפיע הקב״ה לישראל שמא בשביל צער שנצטערת עליהם ביותר (וחשיך) [וחבשוך] בבית האסורים אין דעתך נוחה מהם אומר להם אבות העולם כל מה שעשיתי לא עשיתי אלא בשבילכם ובשביל בניכם ולכבודכם ולכבוד בניכם שיהנו מטובה זו שהשפיע הקדוש ברוך הוא להם לישראל (אמרו) [אומרים] לו אבות העולם אפרים משיח צדקנו תנוח דעתך שהנחת דעת קונך ודעתינו.</text> |
</source> | </source> | ||
| − | <source xmlid="TargumYonatanYeshayahu52-13-15"> | + | <source xmlid="TargumYonatanYeshayahu52-13-15" book="Targum Yonatan Yeshayahu" ref="52,13,15" mgtype="Tanakh" url="SP/Targum Yonatan/Yeshayahu/52.13"> |
<h3 xml:lang="EN">Targum Yonatan Yeshayahu 52:13-15</h3> | <h3 xml:lang="EN">Targum Yonatan Yeshayahu 52:13-15</h3> | ||
| Line 244: | Line 244: | ||
</source> | </source> | ||
| − | <source xmlid="TargumYonatanYeshayahu53"> | + | <source xmlid="TargumYonatanYeshayahu53" book="Targum Yonatan Yeshayahu" ref="53" mgtype="Tanakh" url="SP/Targum Yonatan/Yeshayahu/53"> |
<h3 xml:lang="EN">Targum Yonatan Yeshayahu 53</h3> | <h3 xml:lang="EN">Targum Yonatan Yeshayahu 53</h3> | ||
| Line 259: | Line 259: | ||
<text xml:lang="EN"></text> | <text xml:lang="EN"></text> | ||
<h3 xml:lang="HE">ר׳ סעדיה גאון פירוש ישעיהו נ״ב:י״ג-נ״ג:י״ב</h3> | <h3 xml:lang="HE">ר׳ סעדיה גאון פירוש ישעיהו נ״ב:י״ג-נ״ג:י״ב</h3> | ||
| − | <text xml:lang="HE">אחרי זה קבע [האל] פרשה קשה בלשונותיה, שהורידה מן השמים, בעניין נביאיו, ובה תיאר כיצד הבריות יראים מהם כשהם מוכיחים אותם וכיצד הם מענים אותם, ויותר מזה מבקשים להורגם, והם סובלים כל זה ובוטחים בגמול שיש להם על כל מה שהטילו עליהם. ואף על פי שפרשה זו אפשר להסב אותה על כל הנביאים בשני פנים: או שאומרים שכל מה שכתוב בה אמור על כל אחד מהם. אלא שכנגד אמירה זו יש לומר, שרבים מן הנביאים אין מקרא ולא ידיעה, שיאשרו שבא עליהם כל הכתוב בפרשה. או שמתוכה יאמרו על כל נביא, במובן שהוא הקריב עצמו והכשיר נפשו להיות צדיק בכל זה...<br/>תרגמתי <b>שממו</b> – יראו ממך, כמאמרו בתורה על ארץ ישראל "ושממו עליה אויביכם" (ויקרא כ"ו:ל"ב). תרגמתי <b>יזה</b> – יפזר, לפי שהזאה ופיזור ופירוד עניין אחד. ומובן הפיזור שיפזרם בנבואה שיתנבא עליהם, שהם עתידים להתפזר.<br/>כבר הקדמתי שאני מייחד את הפרשה על ירמיהו. ואומר: מה שאמר <b>הנה ישכיל עבדי</b> – לפי שבתחילת נבואתו היה נער, שלא היטיב לדבר דיבור סדור. וכך התלונן לפני אלהיו ואמר "הנה לא ידעתי דבר כי נער אנכי" ( | + | <text xml:lang="HE">אחרי זה קבע [האל] פרשה קשה בלשונותיה, שהורידה מן השמים, בעניין נביאיו, ובה תיאר כיצד הבריות יראים מהם כשהם מוכיחים אותם וכיצד הם מענים אותם, ויותר מזה מבקשים להורגם, והם סובלים כל זה ובוטחים בגמול שיש להם על כל מה שהטילו עליהם. ואף על פי שפרשה זו אפשר להסב אותה על כל הנביאים בשני פנים: או שאומרים שכל מה שכתוב בה אמור על כל אחד מהם. אלא שכנגד אמירה זו יש לומר, שרבים מן הנביאים אין מקרא ולא ידיעה, שיאשרו שבא עליהם כל הכתוב בפרשה. או שמתוכה יאמרו על כל נביא, במובן שהוא הקריב עצמו והכשיר נפשו להיות צדיק בכל זה...<br/>תרגמתי <b>שממו</b> – יראו ממך, כמאמרו בתורה על ארץ ישראל "ושממו עליה אויביכם" <span class="source-link">(<a class="source" data-book="Vayikra" data-ref="26,32" data-mg-type="Tanakh" data-url="Vayikra/26.32">ויקרא כ"ו:ל"ב</a>)</span>. תרגמתי <b>יזה</b> – יפזר, לפי שהזאה ופיזור ופירוד עניין אחד. ומובן הפיזור שיפזרם בנבואה שיתנבא עליהם, שהם עתידים להתפזר.<br/>כבר הקדמתי שאני מייחד את הפרשה על ירמיהו. ואומר: מה שאמר <b>הנה ישכיל עבדי</b> – לפי שבתחילת נבואתו היה נער, שלא היטיב לדבר דיבור סדור. וכך התלונן לפני אלהיו ואמר "הנה לא ידעתי דבר כי נער אנכי" <span class="source-link">(<a class="source" data-book="Yirmeyahu" data-ref="1,6" data-mg-type="Tanakh" data-url="Yirmeyahu/1.6">ירמיהו א':ו'</a>)</span>. ואמר לו האל, שהוא יחכימהו ויבוננהו עד שישכיל ממנו שליחותו. הוא שאמר "וישלח ה' את ידו ויגע על פי" <span class="source-link">(<a class="source" data-book="Yirmeyahu" data-ref="1,9" data-mg-type="Tanakh" data-url="Yirmeyahu/1.9">ירמיהו א':ט'</a>)</span>. ואומרו "הנה נתתי דברי בפיך" הוא תאויל ל<b>ישכיל</b>. <br/>וזה שכינה אותו בשלושה לשונות, <b>ירום ונשא וגבה</b>, תאויל שלו מה שאמר לו, כשנתיירא מן העם שנשלח אליהם: "ואני הנה נתתיך היום לעיר מבצר ולעמוד ברזל ולחומת נחשת על כל הארץ" <span class="source-link">(<a class="source" data-book="Yirmeyahu" data-ref="1,18" data-mg-type="Tanakh" data-url="Yirmeyahu/1.18">ירמיהו א':י"ח</a>)</span>. פירוט "עיר ועמוד וחומת" שלושה כמו שלושה אלו. הפחד מפני ירמיה נפל על עם רב. "כי שמעתי דבת רבים מגור מסביב" <span class="source-link">(<a class="source" data-book="Yirmeyahu" data-ref="20,10" data-mg-type="Tanakh" data-url="Yirmeyahu/20.10">ירמיהו כ':י'</a>)</span>. והאנשים אשר יראו מפניו נשתנו מראיהם וקדרו פניהם עד שלא הכירום יודעיהם, כאומרו: <b>כן משחת מאיש מראיהו</b>. ואמר עליהם "חשך משחור תארם" <span class="source-link">(<a class="source" data-book="Eikhah" data-ref="4,8" data-mg-type="Tanakh" data-url="Eikhah/4.8">איכה ד':ח'</a>)</span>. והתחיל בשממון כי הוא הסיבה הראשונה להתרחקות מעבודת ה'. וכמו שאמר <b>כן יזה גויים רבים</b> – כך השתמש ירמיה בנבואה בפיזור אומות רבות והגלייתם כאומרו "אשר היה דבר ה' אל ירמיהו הנביא" למצרים, לפלשתים, למואב, לבני עמון, לאדום, לקדר, לבבל. וכאומרו, <b>עליו יקפצו מלכים פיהם</b>, כך קפצו המלכים פיהם לגביו. לפי שאנו רואים שנבוכדנצר אומר לנבוזראדן עליו "קחנו ועיניך שים עליו" <span class="source-link">(<a class="source" data-book="Yirmeyahu" data-ref="39,12" data-mg-type="Tanakh" data-url="Yirmeyahu/39.12">ירמיהו ל"ט:י"ב</a>)</span>. ואומרו: <b>אשר לא סופר להם ראו</b> – ראו מלכי הכשדים שהיו בימיו, מה שלא נראה כמותו כלל, כמו שאמר עליו חבקוק "כי הנני מקים את הכשדים הגוי המר והנמהר" <span class="source-link">(<a class="source" data-book="Chavakkuk" data-ref="1,6" data-mg-type="Tanakh" data-url="Chavakkuk/1.6">חבקוק א':ו'</a>)</span>...<br/>ואפשר שמה שאמר <b>הנה ישכיל עבדי</b>, רמז בו למשה, לפי שהאל אמר "ואנכי אהיה עם פיך" <span class="source-link">(<a class="source" data-book="Shemot" data-ref="4,12" data-mg-type="Tanakh" data-url="Shemot/4.12">שמות ד':י"ב</a>)</span>; ואומרו ביהושע "למען תשכיל בכל אשר תעשה" <span class="source-link">(<a class="source" data-book="Yehoshua" data-ref="1,7" data-mg-type="Tanakh" data-url="Yehoshua/1.7">יהושע א':ז'</a>)</span>. ואפשר ש<b>ירום ונשא וגבה</b> אמור על משה על שום שעלה להר; ועל אליהו משום שעלה באוויר; ועל יחזקאל לפי שאמר "ותשאיני רוח בין הארץ ובין השמים" <span class="source-link">(<a class="source" data-book="Yechezkel" data-ref="8,3" data-mg-type="Tanakh" data-url="Yechezkel/8.3">יחזקאל ח':ג'</a>)</span>. ויהיה נכון לומר, שרימז באומרו <b>כאשר שממו עליך</b> למיכיהו בן ימלא, מכיוון שאחאב אמר עליו "לא יתנבא עלי לטוב כי אם לרע" <span class="source-link">(<a class="source" data-book="Divrei HaYamim II" data-ref="18,17" data-mg-type="Tanakh" data-url="Divrei HaYamim II/18.17">דברי הימים ב י"ח:י"ז</a>)</span>; וליחזקאל כמו שאמר לו [האל] "בא הסגר בתוך ביתך" <span class="source-link">(<a class="source" data-book="Yechezkel" data-ref="3,24" data-mg-type="Tanakh" data-url="Yechezkel/3.24">יחזקאל ג':כ"ד</a>)</span>; ולנער אלישע כששלח אותו לרמות גלעד, והיו אומרים עליו "מדוע בא המשוגע הזה אליך" <span class="source-link">(<a class="source" data-book="Melakhim II" data-ref="9,11" data-mg-type="Tanakh" data-url="Melakhim II/9.11">מלכים ב ט':י"א</a>)</span>, והוא לא סבר כמותם שהדבר אפשרי. הוא שאמר "אתם ידעתם את האיש [ואת] שיחו".<br/>והכתוב <b>כן יזה גוים רבים</b> חוזר לישעיה, שהתנבא "משא בבל" <span class="source-link">(<a class="source" data-book="Yeshayahu" data-ref="13,1" data-mg-type="Tanakh" data-url="Yeshayahu/13.1">ישעיהו י"ג:א'</a>)</span>, "משא מצרים" <span class="source-link">(<a class="source" data-book="Yeshayahu" data-ref="19,1" data-mg-type="Tanakh" data-url="Yeshayahu/19.1">ישעיהו י"ט:א'</a>)</span> ודומיהם, וליואל בן פתואל, ולנחום שניבא על נינוה, וצפניה שניבא על פלשתים <span class="source-link">(<a class="source" data-book="Zephanyah" data-ref="2,5" data-mg-type="Tanakh" data-url="Zephanyah/2.5">צפניה ב':ה'</a>)</span>, ולזכריה שניבא על ארץ חדרך <span class="source-link">(<a class="source" data-book="Zekharyah" data-ref="9,1" data-mg-type="Tanakh" data-url="Zekharyah/9.1">זכריה ט':א'</a>)</span> וליחזקאל בדומה לישעיהו וירמיהו, שניבאו על האומות שהזכרתים תחילה. ויהיה <b>אשר לא סופר להם ראו</b>, אם נפרשנו על ימי משה, יהיה תחילה על גאולת ישראל, כאומרו "או הנסה אלהים לבוא לקחת לו גוי מקרב גוי" <span class="source-link">(<a class="source" data-book="Devarim" data-ref="4,34" data-mg-type="Tanakh" data-url="Devarim/4.34">דברים ד':ל"ד</a>)</span>; שנייה – דיבור האל לישראל על הר סיני, כאומרו "כי שאל נא לימים ראשונים... הנהיה כדבר הגדול הזה... השמע עם קול אלהים" <span class="source-link">(<a class="source" data-book="Devarim" data-ref="4,32,34" data-mg-type="Tanakh" data-url="Devarim/4.32">דברים ד':ל"ב-ל"ד</a>)</span>; ועל תקופת יהושע רמז בו לעמידת השמש, כאומרו "ולא היה כיום ההוא לפניו ואחריו" <span class="source-link">(<a class="source" data-book="Yehoshua" data-ref="10,14" data-mg-type="Tanakh" data-url="Yehoshua/10.14">יהושע י':י"ד</a>)</span>; ועל תקופת שמואל בהורדת המטר, הברק והרעם בקיץ, כאומרו "הלא קציר חטים היום אקרא אלא ה' ויתן קולות ומטר" <span class="source-link">(<a class="source" data-book="Shemuel I" data-ref="12,17" data-mg-type="Tanakh" data-url="Shemuel I/12.17">שמואל א י"ב:י"ז</a>)</span>...<br/>יא פסוקים אלו, גם כן לא תמצאם מקובצים כי אם בפרשת ירמיה, כי דיבורו <b>מי האמין לשמועתנו</b> עניינו השתוממות. מי האמין בשמועה מופלאה מעין זו, שנבואת האל תתגלה לאיש שפל. הוא שאמר <b>וזרוע ה' על מי נגלתה</b>. על מי? <b>ויעל כיונק לפניו</b>. ואומרו שמועתינו היא השמועה שנאמרה קודם לישעיה, כוונתי לפרשה הנה ישכיל עבדי. וזה, כי אלהים אומר לירמיהו בישרתי בך לפני שתיוולד. יתר על כן, קודם שאברא אותך. הוא שאמר "בטרם אצרך בבטן ידעתיך" <span class="source-link">(<a class="source" data-book="Yirmeyahu" data-ref="1,5" data-mg-type="Tanakh" data-url="Yirmeyahu/1.5">ירמיהו א':ה'</a>)</span>. ומובן "ידעתיך" – הודעתיך. הודעתי עליך לבני אדם. ולא מצאנו מקום במקרא שבישר בו האל בירמיה, לבד מן המקום הזה.<br/>ואומרו בפסוק <b>ויעל כיונק לא תואר לו ולא הדר</b>, משמעות <b>יונק</b> – היונקת הצומחת מן האילן, כלומר השריג... וכמו שנתברר שירמיהו היה, בתחילת התנבאותו, כיונק וכשורש. הוא שאמר "אהה ה' אלהים הנה לא ידעתי דבר" <span class="source-link">(<a class="source" data-book="Yirmeyahu" data-ref="1,6" data-mg-type="Tanakh" data-url="Yirmeyahu/1.6">ירמיהו א':ו'</a>)</span>, ותשובת האל לו "אל תאמר נער אנכי". והיה כשורש בודד במדבר "לא תואר לו ולא הדר... ולא מראה"... ודימה ירמיהו אצל עמו ביונק השפל. וכן נבזה וחדל אישים. כיוצא בזה אמר האל לו "כי גם אחיך ובית אביך גם המה בגדו בך" <span class="source-link">(<a class="source" data-book="Yirmeyahu" data-ref="12,6" data-mg-type="Tanakh" data-url="Yirmeyahu/12.6">ירמיהו י"ב:ו'</a>)</span> לפי שהיו הם מתרחקים ממנו, כך היה הוא מעדיף להיבדל מהם, כאומרו "לא ישבתי בסוד משחקים ואעלוז מפני ידך בדד ישבתי" <span class="source-link">(<a class="source" data-book="Yirmeyahu" data-ref="15,17" data-mg-type="Tanakh" data-url="Yirmeyahu/15.17">ירמיהו ט"ו:י"ז</a>)</span>. וגם האל היה מצווה לו להתרחק ולא להתערב בהם, כאומרו "אל תבוא בית מרזח" <span class="source-link">(<a class="source" data-book="Yirmeyahu" data-ref="16,5" data-mg-type="Tanakh" data-url="Yirmeyahu/16.5">ירמיהו ט"ז:ה'</a>)</span> ואמר עליו שהוא <b>איש מכאובות</b>. הוא שאמר "למה היה כאבי נצח" <span class="source-link">(<a class="source" data-book="Yirmeyahu" data-ref="15,18" data-mg-type="Tanakh" data-url="Yirmeyahu/15.18">ירמיהו ט"ו:י"ח</a>)</span>. והם אמרו עליו <b>אכן חליינו הוא נשא ומכאובינו סבלם</b>.<br/>ומה שאמר אחריו <b>והוא מחולל מפשעינו</b>, כמה ביאורים לו. מהם כי החליים שהוא סובל הם מה שחטאו לו והיכוהו ופגעו בו, כפי שידעת מן הכתוב "ויקצפו השרים על ירמיהו והכו אותו" <span class="source-link">(<a class="source" data-book="Yirmeyahu" data-ref="37,15" data-mg-type="Tanakh" data-url="Yirmeyahu/37.15">ירמיהו ל"ז:ט"ו</a>)</span>. והם מדמים שניצחוהו בגלל חטאו לאלהיו ואמרו: <b>ואנחנו חשבנוהו נגוע</b>. ויהיה עניין <b>מוסר שלומינו עליו</b> בביאור זה הוא, שהגמול שהיינו חייבים בו אנחנו על חטאינו להיות מוכים ולוקים, נעשה הוא הלוקה והמוכה תחתינו, ונמצא שעשקנוהו. בביאור ראשון זה יהיו חלייו ממעשה הבריות בו.<br/>בביאור השני יהיו חלייו ממעשה האל בו. והוא ייסר אותו בהם, כיוון שהוא יודע בסבלנותו הנאה עליהם. ואז יגמלהו על כך גמול טוב, כעניין "אשר הגבר אשר תיסרנו יה" <span class="source-link">(<a class="source" data-book="Tehillim" data-ref="94,12" data-mg-type="Tanakh" data-url="Tehillim/94.12">תהלים צ"ד:י"ב</a>)</span>. וכפי שפירשתי בספר איוב. ויהיה עניין <b>מפשעינו ומעונותינו</b>, כי האל לא גלגל עליו יסורין אלא כדי שיהיה ראוי לגמול ויהיה נשוא פנים: אם יתפלל עלינו לפניו ייעתר לו, ויכפר לנו עוונותינו ורעותינו. ובביאור השני יהיה <b>מוסר שלומינו עליו</b>, כלומר עונשנו שנתחייבנו בו הוסב אליו וקיבל בו ממנו מה שאמר. ואכן, היה ירמיהו במצב זה כאומרו, ואמת בפיו, "זכור עמדי לפניך" <span class="source-link">(<a class="source" data-book="Yirmeyahu" data-ref="18,20" data-mg-type="Tanakh" data-url="Yirmeyahu/18.20">ירמיהו י"ח:כ'</a>)</span>.<br/>[ולפי] הביאור השלישי יהיו חליים אלה מעשה ידיו בעצמו. כשראה עוונותינו וחטאותינו גזר על עצמו יגון וצער עד שחלה מעוצם אהבתו לנו. וכך דרך הצדיקים לעשות כדבר הזה. ומכאבו של ירמיהו על כגון זה אמר "מבליגיתי עלי יגון" <span class="source-link">(<a class="source" data-book="Yirmeyahu" data-ref="8,18" data-mg-type="Tanakh" data-url="Yirmeyahu/8.18">ירמיהו ח':י"ח</a>)</span>.<br/>[ולפי] הביאור הרביעי חלו עליו כאביו וחלייו בגלל מה שחזו עיניו העונש על חטאותינו שבא עלינו, וגרם לו דבר זה מה שהוא גורם לכל צדיק. ואמר ירמיהו על כך "מעי מעי אוחילה" <span class="source-link">(<a class="source" data-book="Yirmeyahu" data-ref="4,19" data-mg-type="Tanakh" data-url="Yirmeyahu/4.19">ירמיהו ד':י"ט</a>)</span>... נאמר: <b>כלנו כצאן תעינו</b> מתפרש על ירמיהו בכמה פנים. מהם, שאלהים הפגיע בו את עוון כלנו כדי ללמדנו מוס רויסירם מעלינו, כדרך שאמר לו "ואתה תאזר מתניך וקמת ודברת אליהם" <span class="source-link">(<a class="source" data-book="Yirmeyahu" data-ref="1,17" data-mg-type="Tanakh" data-url="Yirmeyahu/1.17">ירמיהו א':י"ז</a>)</span>. וגם כן שיתפלל עליהם. ואז מה שהתפלל עליו לסליחה ייסלח. ומה שראוי ליענש עליו יינתן לנביא כגמול על שביקש סליחה עליו. וגם כן הודיעם לו כדי שיכתבם למען הבאים בדור אחרון, כדי שילמדו מוסר ולא יעשו כיוצא בהם. כימו שאמר ירמיה "לכן עוד אריב אתכם נאם ה'" <span class="source-link">(<a class="source" data-book="Yirmeyahu" data-ref="2,9" data-mg-type="Tanakh" data-url="Yirmeyahu/2.9">ירמיהו ב':ט'</a>)</span>. פירושו שיביאם לעובדו בסרבנות. אולם לדיבורו זה יש מובנים...<br/>ומהכתוב <b>מעוצר וממשפט לוקח</b> למדים מפורש שירמיהו נכלא ועונה ימים רבים. מקצתם בבית יהונתן הסופר, ומקצתם בחצר המטרה. וכשנכבשה ירושלים שלחו שרי צבאות נבוכדנצר והוציאוהו מבית הסוהר כמו שנאמר "וישלח נבוזראדן רב טבחים וגו' ויקחו את ירמיהו מחצר המטרה" <span class="source-link">(<a class="source" data-book="Yirmeyahu" data-ref="39,13,14" data-mg-type="Tanakh" data-url="Yirmeyahu/39.13">ירמיהו ל"ט:י"ג-י"ד</a>)</span>.<br/>ואומרו <b>ואת דורו מי ישוחח</b> – לא היה בדור ירמיהו מי שידבר ויצווה לעשות טוב ויזהיר ממעשה אשר לא ייעשה, כאומרו "שוטטו בחוצות ירושלים" <span class="source-link">(<a class="source" data-book="Yirmeyahu" data-ref="5,1" data-mg-type="Tanakh" data-url="Yirmeyahu/5.1">ירמיהו ה':א'</a>)</span>. והיה ירמיהו גם כן מחרף נפשו במה שהוכיח את הפושעים ונכרך אחריהם כאילו נחפר קברו אצלם. ומה שאמר כאן <b>ויתן את רשעים קברו</b> כאומרו שם "והיה בלבי כאש בוערת" <span class="source-link">(<a class="source" data-book="Yirmeyahu" data-ref="20,9" data-mg-type="Tanakh" data-url="Yirmeyahu/20.9">ירמיהו כ':ט'</a>)</span>. והיו הם שואפים לזכות בהריגתו כאומרו "לא תנבא בשם ה' ולא תמות בידינו" <span class="source-link">(<a class="source" data-book="Yirmeyahu" data-ref="11,21" data-mg-type="Tanakh" data-url="Yirmeyahu/11.21">ירמיהו י"א:כ"א</a>)</span>.<br/>אחר כך הודיע את הסיבה שבגללה גלגל [האל] העזוז יסורים אלו על ירמיהו, באומרו <b>וה' חפץ דכאו החלי</b> וגו'. והן שלוש:<br/><b>אם תשים אשם נפשו</b> – למען ישית בנפשו את החטא כחטא. אם יעשה כך יראה את החוטאים בעין של חוטאים, יגער בהם ויוכיחם ויבקש להחזירם בתשובה ולא יתחסד עמהם.<br/>השנית, <b>יראה זרע יאריך ימים</b>. למען יראה זרע ישראל מאריכים ימים בישיבה בארצם, כדרך שאמר לו אלהיו פעמים רבות: "כי אם היטב תיטיבו וגו' ושכנתי אתכם במקום הזה" <span class="source-link">(<a class="source" data-book="Yirmeyahu" data-ref="7,5,7" data-mg-type="Tanakh" data-url="Yirmeyahu/7.5">ירמיהו ז':ה'-ז'</a>)</span>. ואומרו "והיה אם שמוע תשמעון אלי נאום ה' לבלתי הביא משא בשערי העיר הזאת לעולם".<br/>השלישית, <b>וחפץ ה' בידו יצלח</b>, למען ישלים בהצלחה השליחות ששלחו האל ויזכה לשכר מלא עליה.<br/>ובגלל שלוש מידות אלו אמר אחר כך <b>מעמל נפשו</b>. היה הסבל מרובה בעיניו כמו שאמר ירמיהו על עצמו "לראות עמל ויגון ויכלו בבושת ימי" <span class="source-link">(<a class="source" data-book="Yirmeyahu" data-ref="20,18" data-mg-type="Tanakh" data-url="Yirmeyahu/20.18">ירמיהו כ':י"ח</a>)</span>. וכפי שתיארו שהם שם את האשם אשם, כמאמר הכתוב <b>אם תשים אשם נפשו</b>, כך תיארו שהוא שם את הצדיק צדיק, כמאמר הכתוב <b>בדעתו יצדיק צדיק</b>... ממה שעשה ירמיהו בעניין הראשון הוא שהעמיד בדרגתם את צדקיהו ופשחור ושמעיה הנחלמי ודומיהם. ומן העניין השני שהעמיד בדרגתם את ברוך ושריה ועבד מלך הכושי ודומיהם.<br/>אשר ל<b>ועונותם הוא יסבול</b> – הרי זה מה שחטאו כלפיו במכות ובמאסר וזולתם. "ויכה פשחור" <span class="source-link">(<a class="source" data-book="Yirmeyahu" data-ref="20,2" data-mg-type="Tanakh" data-url="Yirmeyahu/20.2">ירמיהו כ':ב'</a>)</span>, "ויקצפו השרים" <span class="source-link">(<a class="source" data-book="Yirmeyahu" data-ref="37,15" data-mg-type="Tanakh" data-url="Yirmeyahu/37.15">ירמיהו ל"ז:ט"ו</a>)</span>, "ויתפש יראייה" <span class="source-link">(<a class="source" data-book="Yirmeyahu" data-ref="37,14" data-mg-type="Tanakh" data-url="Yirmeyahu/37.14">ירמיהו ל"ז:י"ד</a>)</span>. ואומרו <b>לכן אחלק לו ברבים</b>, הוא הגמול הטוב של האל שיגמלהו בעולם הבא, הוא מה שהבטיחו ואמר "לכן כה אמר ה' אם תשוב ואשיבך לפני תעמד" <span class="source-link">(<a class="source" data-book="Yirmeyahu" data-ref="15,19" data-mg-type="Tanakh" data-url="Yirmeyahu/15.19">ירמיהו ט"ו:י"ט</a>)</span>, רומם אותו למעלת המלאכים... אשר ל<b>רבים</b> ו<b>עצומים</b> שהבטיחו להעמידו בתחיית המתים עמהם בחברתם הרי הם הנכבדים שבצדיקים כאברהם יצחק ויעקב [משה ואהרן] ושמואל... והשלל שישלול ויחלק איננו שלל של ממון וכלים, אלא שלל של גמול טוב וחיים, כמו שנתאמת לנו שאבותינו פעמים שמכנים את החיים שלל, באומרם "והיתה לו נפשו לשלל וחי" <span class="source-link">(<a class="source" data-book="Yirmeyahu" data-ref="21,9" data-mg-type="Tanakh" data-url="Yirmeyahu/21.9">ירמיהו כ"א:ט'</a>)</span>.<br/>ומה שאמר <b>הערה למות נפשו</b> היא הסכנה שסיפרנו עליה. <b>ואת פשעים נמנה</b> – אפשר שהדברים חוזרים למעשה האל שייסר אותו עמהם, כאומרו "בקחתו אותו והוא אסור בזיקים" <span class="source-link">(<a class="source" data-book="Yirmeyahu" data-ref="40,1" data-mg-type="Tanakh" data-url="Yirmeyahu/40.1">ירמיהו מ':א'</a>)</span>. ואפשר שהם חוזרים למעשהו שלו, שלא נמנע מתוך יהירות לבוא עמהם לתוכחת מוסר או לזולתה. ואפשר שהם חוזרים למעשיהם שהושיבוהו כשנתייסר במחיצת פושעים. <b>וחטא רבים נשא</b> – לפי שנשא באורך רוח את סבלו. <b>ולפשעים יפגיע</b> – כמו שזכרנו שפעמים רבות התפלל עליהם. זהו שאמר "זכר עמדי לפניך לדבר עליהם טובה להשיב [את] חמתך מהם" <span class="source-link">(<a class="source" data-book="Yirmeyahu" data-ref="18,20" data-mg-type="Tanakh" data-url="Yirmeyahu/18.20">ירמיהו י"ח:כ'</a>)</span> ומאמר האל לו "אל תתפלל בעד העם הזה" <span class="source-link">(<a class="source" data-book="Yirmeyahu" data-ref="7,16" data-mg-type="Tanakh" data-url="Yirmeyahu/7.16">ירמיהו ז':ט"ז</a>)</span>.</text> |
</source> | </source> | ||
| Line 267: | Line 267: | ||
<text xml:lang="EN"></text> | <text xml:lang="EN"></text> | ||
<h3 xml:lang="HE">ר׳ יהודה אבן בלעם ישעיהו נ״ג:י״ב</h3> | <h3 xml:lang="HE">ר׳ יהודה אבן בלעם ישעיהו נ״ג:י״ב</h3> | ||
| − | <text xml:lang="HE"><b>ולפושעים יפגיע</b> – משתדל למענם ומתפלל בעדם כמו "ואל תפגע בי" (ירמיהו ז':י"ח).  יש אומרים כי מי שנבואה זו רומזת אליו הוא ירמיהו, וזה אפשר בגלל הדמיון בין קורותיו לבין המתואר כאן.  ואבן ג'קטילה ייחס את הדברים ליחזקיהו המלך, ולואי וידעתי מתי היה יחזקיהו <b></b>נגוע מכה אלהים ונגש והוא נענה לא יפתח פיו, זה מצדו מפליא.  ומדוע שכח בעל יומרות זה מה שנאמר על הצדיק הזה ויעל כיונק לפניו וכשורש מארץ ציה לא תואר לו ולא הדר, ואינני יודע בין אבותיו על אף אחד אחרי שלמה שהיה בעל הדר ועוז יותר ממנו.</text> | + | <text xml:lang="HE"><b>ולפושעים יפגיע</b> – משתדל למענם ומתפלל בעדם כמו "ואל תפגע בי" <span class="source-link">(<a class="source" data-book="Yirmeyahu" data-ref="7,18" data-mg-type="Tanakh" data-url="Yirmeyahu/7.18">ירמיהו ז':י"ח</a>)</span>.  יש אומרים כי מי שנבואה זו רומזת אליו הוא ירמיהו, וזה אפשר בגלל הדמיון בין קורותיו לבין המתואר כאן.  ואבן ג'קטילה ייחס את הדברים ליחזקיהו המלך, ולואי וידעתי מתי היה יחזקיהו <b></b>נגוע מכה אלהים ונגש והוא נענה לא יפתח פיו, זה מצדו מפליא.  ומדוע שכח בעל יומרות זה מה שנאמר על הצדיק הזה ויעל כיונק לפניו וכשורש מארץ ציה לא תואר לו ולא הדר, ואינני יודע בין אבותיו על אף אחד אחרי שלמה שהיה בעל הדר ועוז יותר ממנו.</text> |
</source> | </source> | ||
| − | <source xmlid="RashiYeshayahu52-13-14"> | + | <source xmlid="RashiYeshayahu52-13-14" book="Rashi Yeshayahu" ref="52,13,14" mgtype="Tanakh" url="SP/Rashi/Yeshayahu/52.13"> |
<h3 xml:lang="EN">Rashi Yeshayahu 52:13-14</h3> | <h3 xml:lang="EN">Rashi Yeshayahu 52:13-14</h3> | ||
| Line 278: | Line 278: | ||
</source> | </source> | ||
| − | <source xmlid="RashiYeshayahu53"> | + | <source xmlid="RashiYeshayahu53" book="Rashi Yeshayahu" ref="53" mgtype="Tanakh" url="SP/Rashi/Yeshayahu/53"> |
<h3 xml:lang="EN">Rashi Yeshayahu 53</h3> | <h3 xml:lang="EN">Rashi Yeshayahu 53</h3> | ||
<text xml:lang="EN"></text> | <text xml:lang="EN"></text> | ||
<h3 xml:lang="HE">רש״י ישעיהו נ״ג</h3> | <h3 xml:lang="HE">רש״י ישעיהו נ״ג</h3> | ||
| − | <text xml:lang="HE">(א) <b>מי האמין לשמועתינו</b> – כן יאמרו העכו״ם איש לרעהו אילו היינו שומעים מפי אחרים מה שאנו רואים אין להאמין... <br/>(ב) <b>ויעל כיונק לפניו</b> – העם הזה לפני בא לו הגדולה הזאת עם שפל היה מאד ועלה מאליו כיונק מיונקת האילנות... <br/>(ג) <b>נבזה וחדל אישים</b> – היה, כן דרך הנביא הזה מזכיר כל ישראל כאיש אחד אל תירא עבדי יעקב ואף כאן הנה ישכיל עבדי בבית יעקב אמר ישכיל ל׳ הצלחה הוא כמו ויהי דוד לכל דרכיו משכיל <span class="source-link">(<a class="source | + | <text xml:lang="HE">(א) <b>מי האמין לשמועתינו</b> – כן יאמרו העכו״ם איש לרעהו אילו היינו שומעים מפי אחרים מה שאנו רואים אין להאמין... <br/>(ב) <b>ויעל כיונק לפניו</b> – העם הזה לפני בא לו הגדולה הזאת עם שפל היה מאד ועלה מאליו כיונק מיונקת האילנות... <br/>(ג) <b>נבזה וחדל אישים</b> – היה, כן דרך הנביא הזה מזכיר כל ישראל כאיש אחד אל תירא עבדי יעקב ואף כאן הנה ישכיל עבדי בבית יעקב אמר ישכיל ל׳ הצלחה הוא כמו ויהי דוד לכל דרכיו משכיל <span class="source-link">(<a class="source" data-book="Shemuel I" data-ref="18" data-mg-type="Tanakh" data-url="Shemuel I/18">שמואל א י״ח</a>)</span>. <br/><b>וכמסתיר פנים ממנו</b> – מרוב בשתם ושפלותם היו כמסתיר פנים ממנו חבושי פנים בטמון כדי שלא נראה אותם כאדם מנוגע שמסתיר פניו וירא מהביט. <br/>(ד) <b>אכן חליינו הוא נשא</b> – אכן ל׳ אבל בכל מקום אבל עתה אנו רואים שלא מחמ׳ שפלותו בא לו אלא מיוסר היה ביסורין. <br/><b>ואנחנו חשבנוהו</b> – אנו היינו סבורים שהוא שנאוי למקום והוא לא היה כן אלא מחולל היה מפשעינו ומדוכא מעונותינו. <br/>(ה) <b>מוסר שלומינו עליו</b> – באו עליו יסורי השלום שהיה לנו שהוא היה מיוסר להיות שלום לכל העולם. <br/>(ו) <b>כולנו כצאן תעינו</b> – עתה נגלה. <br/><b>הפגיע בו</b> – נעתר על ידו ונתרצה על עון כולנו שלא החרי׳ עולמו, הפגי׳ אשפריאי״ר בלע״ז ל׳ תחינה...<br/>(ח) <b>מעוצר וממשפט לוקח</b> – הנביא מבשר ואומר כי זאת יאמרו העכו״ם באחרית הימים כשיראו כשנלקח מן העוצר שהיה עצור ביד׳ וממשפ׳ היסורין שסבל עד עתה. <br/><b>ואת דורו</b> – שנים שעברו עליו. <br/><b>מי ישוחח</b> – את התלאות אשר מצאוהו כי נגזר היה מתחילה וגולה מארץ חיים היא ארץ ישראל אשר מפשע עמי בא הנגע הזה לצדיקים שבהם. <br/>(ט) <b>ויתן את רשעים קברו</b> – מסר את עצמו להקבר ככל אשר יגזרו עליו רשעי האומות שהיו קונסין עליהם הריגה וקבורת חמורים במעי הכלבים. <br/><b>את רשעים</b> – לדעת הרשעים נתרצה ליקבר ולא יכפור באלהי׳ חיים. <br/><b>ואת עשיר במותיו</b> – ולדעת המושל מסר עצמו בכל מיני מות שגזר עליו על לא רצה לקבל עליו כפירה לעשות רעה ולחמוס חמס ככל הגוים אשר היה גר ביניהם. <br/><b>ולא מרמה בפיו</b> – לקבל עליו עבודת כו״ם. <br/>(י) <b>וה׳ חפץ דכאו החלי</b> – הקב״ה חפץ לדכאו ולהחזירו למוטב לפיכך החלה אותו. <br/><b>אם תשים אשם נפשו</b> וגו׳ – אמר הקב״ה אראה אם תהא נפשו נותנת ונמסרת בקדושתי להשיבה לי אשם על כל אשר מעל אגמל לו גמולו ויראה זרע וגו׳ אשם זה לשון כופר שנותן אדם למי שחטא לו אמינד״א בלע״ז כענין שנא׳ בפלשתים אל תשיבו אותו ריקם כי השב תשיבו לו אשם. <br/>(יא) <b>מעמל נפשו</b> – היה אוכל ושבע לא היה גוזל וחומס. <br/><b>בדעתו יצדיק צדיק</b> – היה שופט עבדי משפט אמת לכל הבאים לדין לפניו. <br/><b>ועונותם</b> – היה סובל כדרך כל הצדיקים שנא׳ אתה ובניך תשאו את עון המקדש <span class="source-link">(<a class="source" data-book="Bemidbar" data-ref="18" data-mg-type="Tanakh" data-url="Bemidbar/18" title="במדבר י״ח">במדבר יח</a>)</span>. <br/>(יב) <b>לכן</b> – על עשותו זאת אחלק לו נחלה וגורל ברבים עם האבות הראשונים. <br/><b>הערה למות נפשו</b> – לשון ותער כדה <span class="source-link">(<a class="source" data-book="Bereshit" data-ref="24" data-mg-type="Tanakh" data-url="Bereshit/24" title="בראשית כ״ד">בראשית כד</a>)</span>. <br/><b>ואת פושעים נמנה</b> – סבל יסורין כאלו חטא ופשע והוא בשביל אחרים נשא חטא הרבים. <br/><b>ולפושעים יפגיע</b> – על ידי יסורין שבאת על ידו טובה לעולם.</text> |
</source> | </source> | ||
| − | <source xmlid="LekachTovBemidbar24-7"> | + | <source xmlid="LekachTovBemidbar24-7" book="Lekach Tov Bemidbar" ref="24,7" mgtype="Tanakh" url="SP/Lekach Tov/Bemidbar/24.7"> |
<h3 xml:lang="EN">Lekach Tov Bemidbar 24:7</h3> | <h3 xml:lang="EN">Lekach Tov Bemidbar 24:7</h3> | ||
<text xml:lang="EN"></text> | <text xml:lang="EN"></text> | ||
<h3 xml:lang="HE">לקח טוב במדבר כ״ד:ז׳</h3> | <h3 xml:lang="HE">לקח טוב במדבר כ״ד:ז׳</h3> | ||
| − | <text xml:lang="HE"><b>ותנשא מלכותו</b> – לימות המשיח, שנאמר: הנה ישכיל עבדי ירום ונשא וגבה מאד (ישעיה נ"ב:י"ג).</text> | + | <text xml:lang="HE"><b>ותנשא מלכותו</b> – לימות המשיח, שנאמר: הנה ישכיל עבדי ירום ונשא וגבה מאד <span class="source-link">(<a class="source" data-book="Yeshayahu" data-ref="52,13" data-mg-type="Tanakh" data-url="Yeshayahu/52.13" title="ישעיהו נ״ב:י״ג">ישעיה נ"ב:י"ג</a>)</span>.</text> |
</source> | </source> | ||
| − | <source xmlid="RYosefKaraYeshayahu52-13"> | + | <source xmlid="RYosefKaraYeshayahu52-13" book="R. Yosef Kara Yeshayahu" ref="52,13" mgtype="Tanakh" url="SP/R. Yosef Kara/Yeshayahu/52.13"> |
<h3 xml:lang="EN">R. Yosef Kara Yeshayahu 52:13</h3> | <h3 xml:lang="EN">R. Yosef Kara Yeshayahu 52:13</h3> | ||
| Line 302: | Line 302: | ||
</source> | </source> | ||
| − | <source xmlid="RYosefKaraYeshayahu53-1-12"> | + | <source xmlid="RYosefKaraYeshayahu53-1-12" book="R. Yosef Kara Yeshayahu" ref="53,1,12" mgtype="Tanakh" url="SP/R. Yosef Kara/Yeshayahu/53.1"> |
<h3 xml:lang="EN">R. Yosef Kara Yeshayahu 53:1-12</h3> | <h3 xml:lang="EN">R. Yosef Kara Yeshayahu 53:1-12</h3> | ||
<text xml:lang="EN"></text> | <text xml:lang="EN"></text> | ||
<h3 xml:lang="HE">ר׳ יוסף קרא ישעיהו נ״ג:א׳-י״ב</h3> | <h3 xml:lang="HE">ר׳ יוסף קרא ישעיהו נ״ג:א׳-י״ב</h3> | ||
| − | <text xml:lang="HE">(א) ו<b>מי</b> <b>האמין לשמועתינו</b> – כך יאמרו האומות שיהו רואין את ישראל בגדולתן: ומי האמין לשעבר כשהיו ישראל בשפלותן בינותינו שיבאו לגדולה זו. <br/><b>וזרוע י״י על מי נגלתה</b> – ומי האמין לשעבר שיתגלה זרוע י״י על אומה בזויה כמותם. <br/>(ב) <b>ויעל כיונק לפניו</b> – העם שהיה בזוי ושסוי לשעבר, עכשיו עלה כיונק הזה שיונקותיו נכנסין היום ומחר עולה ועושין אילן גדול. <br/><b>וכשורש</b> – הזה הנשרש בארץ, ומחר ישא ענף ועשה פרי, והיה לארז אדיר. <br/>כך עלה <b>מארץ צייה</b> – לשעבר בגלותן. <br/><b>לא תואר לו ולא הדר</b> – לו. <br/><b>ונראהו ולא מראה</b> – מראה שאנו רואים בו עכשיו, לא דומה למראה שהיה לו לשעבר, שאין דומה פנים זעומות מכאב לב ושבר רוח לפנים שוחקות מטוב לב. <br/><b>ונחמדהו</b> – עכשיו הם נחמדים למראה. <br/>(ג) <b>נבזה וחדל אישים</b> – לשעבר היה נבזה וחדל אישים. <br/><b>איש מכאובות וידוע חולי</b> – עם, שאין לך אומה בעולם שהגיע אליו מכאוב כמכאובה ולא חולי כחוליה. <br/><b>וכמסתיר פנים ממנו</b> <b>נבזה ולא חשבנוהו</b> – לשעבר כשהסתיר בוראם פניו מהם היה נבזה ולא חשבנוהו, ולא נחשב בעינינו לכלום. <br/>(ד) <b>אכן חליינו הוא</b> <b>נשא</b> – אבל עכשיו אנו רואים שאלהי אמת עבדו, תורת אמת שמרו, משפטי צדק קיימו, וחליינו שהיינו ראוים לסבול בעונינו הוא נשאם, <b>ומכאובינו</b> <b>סבלם</b> – מכאובות שהיינו ראויים על שתעינו לאחר עבודה זרה הוא סבלם. <br/><b>ואנחנו חשבנוהו נגוע מוכה אלהים ומעונה</b> – ואנחנו כשהיינו רואים אותם נגועים ומוכים ומעונים, היינו אומרים עליהם נגע זה ומכה זו מאת אלהים באה להם, לפי שאין תופסים חוקים ומשפטים צדיקים. <br/>(ה) <b>והוא מחולל מפשעינו</b> – והוא אינו כך כאשר דימינו, אלא מפשעינו היו מחוללים בין האומות. שאי איפשר לומר עונותיהם גרמו לכך, שעל כרחך אנו רואים ממה שהם עכשיו רמים ונישאים וגבוהים על כל העולם, הוברר שמשפטים ישרים שמרו ותורת אמת היתה בפיהם. הא מה גרם להם, שהיו מחוללים ו<b>מדוכא</b>ים <b>מעונותינו</b>. <br/><b>מוסר שלומינו עליו</b> – מוסר שהיה מוטל עליהם לישא עול המלכיות, באותו המוסר היה לנו שלום, שברא לו הקב״ה גוי אחד שהוא צדיק בעולם שנשא לו כל עונותיו עליו כדי שיהא העולם מתקיים. <br/><b>ובחבורתו</b> <b>נרפא לנו</b> – היתה רפואה לנו כולנו...<br/>(ח) <b>מעוצר וממשפט לוקח</b> – מייסורין שהיה סובל בגלותו, עכשיו נסתלק ממנו. <br/><b>ואת דורו מי ישוחח כי נגזר מארץ</b> ה<b>חיים</b> – באותו דור שהיה סובל גלות כשהיה <b>נגזר מארץ חיים</b> – שנגזר מכל טובה שאדם חי בהם. <br/><b>מי ישוחח</b> – מי מלל שיהו באין לגדולה זו, כלומר: מי האמין באותן הימים שיבא לגדולה זו כשהיו <b>נגזר</b>ים <b>מארץ החיים</b>. <br/><b>מפשע עמי נגע למו</b> – כל עם ועם יאמר: מעולם לא באו נגעים לאילו שהיו נגועים ומוכים בגלותם, אלא מפשע שפשעו עמי באו נגעים למו. שעל כרחך אין לומר בעון עצמם לקו, שמשאנו רואים שאלהיהם מתקיימין פעליהם עכשיו, למדת שתורת אמת שמרו. ומאחר שדרך ישר שמרו, אין לתלות הנגעים שבאו למו בעון עצמם, אלא <b>מפשע עמי נגע למו</b> – מפשע שפושעים עם ששומר חוקים ומשפטים שאני שומר באו נגעים למו. <br/>(ט) <b>ויתן את רשעים קברו</b> – כל אומה ואומה שהיה דן אחד מישראל, היה דן אותו משפט רשעים כמשפט שופכי דמים ומגלי עריות. ואותו מיתה שהיה בורר לו אחד מהאומות, אותה מיתה היה מקבל. הדא הוא דכתיב: <b>ואת עשיר במותיו</b> – מיתה שהיה בורר לו העם שהיה בתוקפו ובעושרו, היה מקבל אותה. <br/><b>על לא חמס עשה ולא מרמה בפיו</b> – ולאחר שעל לא חמס נהרגו, על מה נגזרה עליהם גזירה שהיו אומות העולם שולטין בהם וממיתין אותן מיתות חמורות, לפי שחפץ לזכותם ליום הדין. <br/>(י) הדא הוא דכתיב: <b>י״י חפץ דכאו החלי</b> – מי שהקב״ה מדכהו בייסורין. וכן שלמה הוא אומר: כי את אשר יאהב י״י יוכיח <span class="source-link">(<a class="source" data-book="Mishlei" data-ref="3,12">משלי ג׳:י״ב</a>)</span> ואשריהו לאדם שייסורין באין עליו ומצדיק עליו את הדין. הדא הוא דכתיב: <b>אם תשים אשם נפשו יראה זרע ויאריך ימים</b>. <br/>(יא) <b>מעמל נפשו יראה</b> ו<b>ישבע</b> – משכר פעולתו ישבע אותו עם, שהיה מצדיק את הצדיק מרצונו ומדעתו, שהיה סובל עול גלות מרצונו ומדעתו ובגילת נפשו, כדי לזכות את הרבים. הדא הוא דכתיב: <b>בדעתו יצדיק צדיק עבדי לרבים</b> – כלומר עבדי צדיק, כלומר ישראל עבדי גוי צדיק, שהיה מצדיק בדעתו את הרבים שהיה סובל גלותו מרצונו ומדעתו לזכות את הרבים, <b>ועונותם הוא יסבול</b>. <br/>(יב) גוי שהיה מצדיק את הרבים, דין הוא ש<b>אחלק לו ברבים ואת</b> <b>עצומים יחלק שלל תחת אשר הערה את נפשו למות</b> – שהיו מוסרים נפשם על ייחוד השם. <br/><b>ואת פושעים נמנה</b> – לא היה אומה בעולם שהיו מונים אותם פושעים כישראל. <br/><b>והוא חטא רבים נשא</b>, <b>ולפושעים יפגיע</b> – יכפר.</text> | + | <text xml:lang="HE">(א) ו<b>מי</b> <b>האמין לשמועתינו</b> – כך יאמרו האומות שיהו רואין את ישראל בגדולתן: ומי האמין לשעבר כשהיו ישראל בשפלותן בינותינו שיבאו לגדולה זו. <br/><b>וזרוע י״י על מי נגלתה</b> – ומי האמין לשעבר שיתגלה זרוע י״י על אומה בזויה כמותם. <br/>(ב) <b>ויעל כיונק לפניו</b> – העם שהיה בזוי ושסוי לשעבר, עכשיו עלה כיונק הזה שיונקותיו נכנסין היום ומחר עולה ועושין אילן גדול. <br/><b>וכשורש</b> – הזה הנשרש בארץ, ומחר ישא ענף ועשה פרי, והיה לארז אדיר. <br/>כך עלה <b>מארץ צייה</b> – לשעבר בגלותן. <br/><b>לא תואר לו ולא הדר</b> – לו. <br/><b>ונראהו ולא מראה</b> – מראה שאנו רואים בו עכשיו, לא דומה למראה שהיה לו לשעבר, שאין דומה פנים זעומות מכאב לב ושבר רוח לפנים שוחקות מטוב לב. <br/><b>ונחמדהו</b> – עכשיו הם נחמדים למראה. <br/>(ג) <b>נבזה וחדל אישים</b> – לשעבר היה נבזה וחדל אישים. <br/><b>איש מכאובות וידוע חולי</b> – עם, שאין לך אומה בעולם שהגיע אליו מכאוב כמכאובה ולא חולי כחוליה. <br/><b>וכמסתיר פנים ממנו</b> <b>נבזה ולא חשבנוהו</b> – לשעבר כשהסתיר בוראם פניו מהם היה נבזה ולא חשבנוהו, ולא נחשב בעינינו לכלום. <br/>(ד) <b>אכן חליינו הוא</b> <b>נשא</b> – אבל עכשיו אנו רואים שאלהי אמת עבדו, תורת אמת שמרו, משפטי צדק קיימו, וחליינו שהיינו ראוים לסבול בעונינו הוא נשאם, <b>ומכאובינו</b> <b>סבלם</b> – מכאובות שהיינו ראויים על שתעינו לאחר עבודה זרה הוא סבלם. <br/><b>ואנחנו חשבנוהו נגוע מוכה אלהים ומעונה</b> – ואנחנו כשהיינו רואים אותם נגועים ומוכים ומעונים, היינו אומרים עליהם נגע זה ומכה זו מאת אלהים באה להם, לפי שאין תופסים חוקים ומשפטים צדיקים. <br/>(ה) <b>והוא מחולל מפשעינו</b> – והוא אינו כך כאשר דימינו, אלא מפשעינו היו מחוללים בין האומות. שאי איפשר לומר עונותיהם גרמו לכך, שעל כרחך אנו רואים ממה שהם עכשיו רמים ונישאים וגבוהים על כל העולם, הוברר שמשפטים ישרים שמרו ותורת אמת היתה בפיהם. הא מה גרם להם, שהיו מחוללים ו<b>מדוכא</b>ים <b>מעונותינו</b>. <br/><b>מוסר שלומינו עליו</b> – מוסר שהיה מוטל עליהם לישא עול המלכיות, באותו המוסר היה לנו שלום, שברא לו הקב״ה גוי אחד שהוא צדיק בעולם שנשא לו כל עונותיו עליו כדי שיהא העולם מתקיים. <br/><b>ובחבורתו</b> <b>נרפא לנו</b> – היתה רפואה לנו כולנו...<br/>(ח) <b>מעוצר וממשפט לוקח</b> – מייסורין שהיה סובל בגלותו, עכשיו נסתלק ממנו. <br/><b>ואת דורו מי ישוחח כי נגזר מארץ</b> ה<b>חיים</b> – באותו דור שהיה סובל גלות כשהיה <b>נגזר מארץ חיים</b> – שנגזר מכל טובה שאדם חי בהם. <br/><b>מי ישוחח</b> – מי מלל שיהו באין לגדולה זו, כלומר: מי האמין באותן הימים שיבא לגדולה זו כשהיו <b>נגזר</b>ים <b>מארץ החיים</b>. <br/><b>מפשע עמי נגע למו</b> – כל עם ועם יאמר: מעולם לא באו נגעים לאילו שהיו נגועים ומוכים בגלותם, אלא מפשע שפשעו עמי באו נגעים למו. שעל כרחך אין לומר בעון עצמם לקו, שמשאנו רואים שאלהיהם מתקיימין פעליהם עכשיו, למדת שתורת אמת שמרו. ומאחר שדרך ישר שמרו, אין לתלות הנגעים שבאו למו בעון עצמם, אלא <b>מפשע עמי נגע למו</b> – מפשע שפושעים עם ששומר חוקים ומשפטים שאני שומר באו נגעים למו. <br/>(ט) <b>ויתן את רשעים קברו</b> – כל אומה ואומה שהיה דן אחד מישראל, היה דן אותו משפט רשעים כמשפט שופכי דמים ומגלי עריות. ואותו מיתה שהיה בורר לו אחד מהאומות, אותה מיתה היה מקבל. הדא הוא דכתיב: <b>ואת עשיר במותיו</b> – מיתה שהיה בורר לו העם שהיה בתוקפו ובעושרו, היה מקבל אותה. <br/><b>על לא חמס עשה ולא מרמה בפיו</b> – ולאחר שעל לא חמס נהרגו, על מה נגזרה עליהם גזירה שהיו אומות העולם שולטין בהם וממיתין אותן מיתות חמורות, לפי שחפץ לזכותם ליום הדין. <br/>(י) הדא הוא דכתיב: <b>י״י חפץ דכאו החלי</b> – מי שהקב״ה מדכהו בייסורין. וכן שלמה הוא אומר: כי את אשר יאהב י״י יוכיח <span class="source-link">(<a class="source" data-book="Mishlei" data-ref="3,12" data-mg-type="Tanakh" data-url="Mishlei/3.12">משלי ג׳:י״ב</a>)</span> ואשריהו לאדם שייסורין באין עליו ומצדיק עליו את הדין. הדא הוא דכתיב: <b>אם תשים אשם נפשו יראה זרע ויאריך ימים</b>. <br/>(יא) <b>מעמל נפשו יראה</b> ו<b>ישבע</b> – משכר פעולתו ישבע אותו עם, שהיה מצדיק את הצדיק מרצונו ומדעתו, שהיה סובל עול גלות מרצונו ומדעתו ובגילת נפשו, כדי לזכות את הרבים. הדא הוא דכתיב: <b>בדעתו יצדיק צדיק עבדי לרבים</b> – כלומר עבדי צדיק, כלומר ישראל עבדי גוי צדיק, שהיה מצדיק בדעתו את הרבים שהיה סובל גלותו מרצונו ומדעתו לזכות את הרבים, <b>ועונותם הוא יסבול</b>. <br/>(יב) גוי שהיה מצדיק את הרבים, דין הוא ש<b>אחלק לו ברבים ואת</b> <b>עצומים יחלק שלל תחת אשר הערה את נפשו למות</b> – שהיו מוסרים נפשם על ייחוד השם. <br/><b>ואת פושעים נמנה</b> – לא היה אומה בעולם שהיו מונים אותם פושעים כישראל. <br/><b>והוא חטא רבים נשא</b>, <b>ולפושעים יפגיע</b> – יכפר.</text> |
</source> | </source> | ||
| − | <source xmlid="Kuzari2-34-38"> | + | <source xmlid="Kuzari2-34-38" book="Kuzari" ref="2,34,38" mgtype="Library" url="?r1=Kuzari 2:34-38"> |
<h3 xml:lang="EN">Kuzari 2:34-38</h3> | <h3 xml:lang="EN">Kuzari 2:34-38</h3> | ||
| Line 318: | Line 318: | ||
</source> | </source> | ||
| − | <source xmlid="IbnEzraYeshayahu52-13-14"> | + | <source xmlid="IbnEzraYeshayahu52-13-14" book="English Ibn Ezra Yeshayahu" ref="52,13,14" mgtype="Tanakh" url="SP/Ibn Ezra/Yeshayahu/52.13$$e2"> |
<h3 xml:lang="EN">Ibn Ezra Yeshayahu 52:13-14</h3> | <h3 xml:lang="EN">Ibn Ezra Yeshayahu 52:13-14</h3> | ||
| − | <text xml:lang="EN">(13) The passage which follows offers great difficulties. The Christians refer it to Jesus, and explain my servant to indicate the body. This is wrong; the body cannot be wise, even during the life of man. Again, what is the meaning of he shall see his seed (53:10), he shall prolong his days (ib.)? This was not in fact the case. Again, and he shall divide the spoil with the strong (53:12). The best proof, however, is the circumstance that this passage is preceded by the Lord will go before you, etc., which undoubtedly refers to the Israelites, and is followed by Sing, O barren, etc., which is likewise addressed to the Israelites. <em>My servant</em>. The Israelites, who are the servants of the Lord, and are now in exile. Many believe that Messiah is meant by this expression, because our ancient teachers said that Messiah was born on the day on which the temple was destroyed, that he was, as it were, bound in chains, etc.; but many verses in this passage cannot be explained on this supposition. Comp. He is despised and rejected of men, he was taken from prison and judgment, and he made his grave with the wicked, he shall see his seed, he shall prolong his days. The Gaon R. Saadiah refers the whole passage to Jeremiah. His explanation is beautiful; he says: <em>he shall scatter many nations</em> by his words, by his prophecy. Comp. Jer. 1:10. <em>As a tender plant</em>. Jeremiah was young when he began to prophesy <span class="source-link">(<a class="source" | + | <text xml:lang="EN">(13) The passage which follows offers great difficulties. The Christians refer it to Jesus, and explain my servant to indicate the body. This is wrong; the body cannot be wise, even during the life of man. Again, what is the meaning of he shall see his seed (53:10), he shall prolong his days (ib.)? This was not in fact the case. Again, and he shall divide the spoil with the strong (53:12). The best proof, however, is the circumstance that this passage is preceded by the Lord will go before you, etc., which undoubtedly refers to the Israelites, and is followed by Sing, O barren, etc., which is likewise addressed to the Israelites. <em>My servant</em>. The Israelites, who are the servants of the Lord, and are now in exile. Many believe that Messiah is meant by this expression, because our ancient teachers said that Messiah was born on the day on which the temple was destroyed, that he was, as it were, bound in chains, etc.; but many verses in this passage cannot be explained on this supposition. Comp. He is despised and rejected of men, he was taken from prison and judgment, and he made his grave with the wicked, he shall see his seed, he shall prolong his days. The Gaon R. Saadiah refers the whole passage to Jeremiah. His explanation is beautiful; he says: <em>he shall scatter many nations</em> by his words, by his prophecy. Comp. Jer. 1:10. <em>As a tender plant</em>. Jeremiah was young when he began to prophesy <span class="source-link">(<a class="source" data-book="English Yirmeyahu" data-ref="1,6" data-mg-type="Tanakh" data-url="Yirmeyahu/1.6$$e1" title="Yirmeyahu 1:6">Jer. 1:6</a>)</span>. <em>And the Lord hath laid on him the iniquity of all of us; he took away the sin of many</em>. Comp. Remember that I stood before thee, to speak good for them, and to turn away the wrath from them <span class="source-link">(<a class="source" data-book="English Yirmeyahu" data-ref="18,20" data-mg-type="Tanakh" data-url="Yirmeyahu/18.20$$e1" title="Yirmeyahu 18:20">ibid. 18:20</a>)</span>. <em>He is brought as a lamb to the slaughter</em>. Comp. But I was like a lamb or an ox that is brought to the slaughter <span class="source-link">(<a class="source" data-book="English Yirmeyahu" data-ref="11,19" data-mg-type="Tanakh" data-url="Yirmeyahu/11.19$$e1" title="Yirmeyahu 11:19">ibid. 11:19</a>)</span>. <em>And he shall divide the spoil with the strong</em>. Jeremiah received presents and gifts from the Babylonian chief of the guard <span class="source-link">(<a class="source" data-book="English Yirmeyahu" data-ref="40,5" data-mg-type="Tanakh" data-url="Yirmeyahu/40.5$$e1" title="Yirmeyahu 40:5">ibid. 40:5</a>)</span>. But I think that this passage must be connected with the chapters that procede and follow. What reason is there for mentioning Jeremiah here after some of the comforting prophecies, and before others of the same kind ? The singular, my servant, is used because the prophet speaks of every one that is a servant of the Lord and suffers in exile, or because ישראל עבדי ═ )עבדי my servant Israel,) refers to the whole nation; the latter reason is more probable. <br/><em>My servant shall be wise</em>, etc. My servant shall see and understand, that he will again be high and exalted. נשא <em>Exalted</em>. It is Niphal. <br/>(14) שממו <em>Were astonished</em>. Comp. ושממו and shall be astonished <span class="source-link">(<a class="source" data-book="English Vayikra" data-ref="26,32" data-mg-type="Tanakh" data-url="Vayikra/26.32$$e1" title="Vayikra 26:32">Lev. 26:32</a>)</span>. Every one will be surprised at the sight of the servant of the Lord. <br/><em>Many</em>. The heathen nations. <br/>כן משחת מאיש מראהו <em>His visage is so marred more than any man</em>. Supply לאמר saying before this sentence. משחת <em>Marred</em>. It is an adjective. <br/>ותארו <em>And his form</em>. It is in form similar to רחבו his breadth <span class="source-link">(<a class="source" data-book="English Shemot" data-ref="25,10" data-mg-type="Tanakh" data-url="Shemot/25.10$$e1" title="Shemot 25:10">Exod. 25:10</a>)</span>.—It is a well-known fact that many people in the world imagine the Jew a being altogether different from his fellow creatures; they ask, Has the Jew a mouth, an eye, etc.? This is the case among Mahometans as well as among Christians.</text> |
<h3 xml:lang="HE">אבן עזרא ישעיהו נ״ב:י״ג-י״ד</h3> | <h3 xml:lang="HE">אבן עזרא ישעיהו נ״ב:י״ג-י״ד</h3> | ||
| − | <text xml:lang="HE">(יג) <b>הנה ישכיל עבדי</b> – זאת הפרשה קשה מאד. <br/>אמרו תועי רוח שהוא רמז לאלהיה׳, ויפרשו עבדי הגוף, וזה לא יתכן, כי הגוף לא ישכיל ואפי׳ כשאדם חי, ועוד מה טעם יראה זרע (יאריך ימים), והוא לא היה לו בן, ועוד יאריך ימים ולא היה כן, ועוד ואת עצומים יחלק שלל, והראיה גמורה כי למעלה, כי הולך לפניכם יי, והם ישראל, ואחר כך רני עקרה, והיא כנסת ישראל, והנה טעם עבדי, כל מי שהיה בגלות מישראל והוא עבד השם, ורבים פירשוהו על משיח, בעבור שאמרו קדמונינו ז״ל <span class="source-link">(<a class="source" data-book="Eikhah Rabbah" data-ref="1,16">איכה רבה א׳:ט״ז</a>)</span> כי ביום שחרב בית המקדש נולד משיח, והוא אסור בזיקי׳, והנה אין טועם לפסוקים רבים, נבזה וחדל אישי׳, מעוצר וממשפט לוקח, ויתן את רשעי׳ קברו, ומה טעם יראה זרע יאריך ימים, והגאון רב סעדיה ז״ל פירש כל הפרשה על ירמיה ויפה פירש וטעם יזה גוים רבים בפיו בדרך נבואתו, כיונק לפניו גם כתב בתחלת ספרו <span class="source-link">(<a class="source" data-book="Yirmeyahu" data-ref="1,10">ירמיהו א׳:י׳</a>)</span> כי קטן היה כאשר נתנבא, ויי הפגיע בו והוא חטא רבים נשא כי כן כתוב זכר עמדי לפניך לבקש עליהם טובה <span class="source-link">(<a class="source | + | <text xml:lang="HE">(יג) <b>הנה ישכיל עבדי</b> – זאת הפרשה קשה מאד. <br/>אמרו תועי רוח שהוא רמז לאלהיה׳, ויפרשו עבדי הגוף, וזה לא יתכן, כי הגוף לא ישכיל ואפי׳ כשאדם חי, ועוד מה טעם יראה זרע (יאריך ימים), והוא לא היה לו בן, ועוד יאריך ימים ולא היה כן, ועוד ואת עצומים יחלק שלל, והראיה גמורה כי למעלה, כי הולך לפניכם יי, והם ישראל, ואחר כך רני עקרה, והיא כנסת ישראל, והנה טעם עבדי, כל מי שהיה בגלות מישראל והוא עבד השם, ורבים פירשוהו על משיח, בעבור שאמרו קדמונינו ז״ל <span class="source-link">(<a class="source" data-book="Eikhah Rabbah" data-ref="1,16" data-mg-type="Library" data-url="?r1=Eikhah Rabbah 1:16">איכה רבה א׳:ט״ז</a>)</span> כי ביום שחרב בית המקדש נולד משיח, והוא אסור בזיקי׳, והנה אין טועם לפסוקים רבים, נבזה וחדל אישי׳, מעוצר וממשפט לוקח, ויתן את רשעי׳ קברו, ומה טעם יראה זרע יאריך ימים, והגאון רב סעדיה ז״ל פירש כל הפרשה על ירמיה ויפה פירש וטעם יזה גוים רבים בפיו בדרך נבואתו, כיונק לפניו גם כתב בתחלת ספרו <span class="source-link">(<a class="source" data-book="Yirmeyahu" data-ref="1,10" data-mg-type="Tanakh" data-url="Yirmeyahu/1.10">ירמיהו א׳:י׳</a>)</span> כי קטן היה כאשר נתנבא, ויי הפגיע בו והוא חטא רבים נשא כי כן כתוב זכר עמדי לפניך לבקש עליהם טובה <span class="source-link">(<a class="source" data-book="Yirmeyahu" data-ref="18,20" data-mg-type="Tanakh" data-url="Yirmeyahu/18.20">שם י״ח:כ׳</a>)</span>, כשה לטבח יובל וכן כתוב ואני ככבש אלוף יובל לטבח <span class="source-link">(<a class="source" data-book="Yirmeyahu" data-ref="11,19" data-mg-type="Tanakh" data-url="Yirmeyahu/11.19">שם י״א:י״ט</a>)</span>, ופירש ואת עצומים יחלק שלל על ארוחה ומשאת שנתן לו רב טבחי׳ <span class="source-link">(<a class="source" data-book="Yirmeyahu" data-ref="40,5" data-mg-type="Tanakh" data-url="Yirmeyahu/40.5">שם מ׳:ה׳</a>)</span>, והנכון בעיני כי כל הפרשה דבקה כי מה טעם להזכיר ירמיהו אחר הנחמות ולפי הנחמות, והנה ידבר על כל עבד יי שהוא בגלות, או יהיה עבדי כמו ישראל עבדי, וזה קרוב מזה. <br/>והנה ישכיל עבדי יבין עבדי, כי עוד ירום ונשא, מבנין נפעל. <br/>(יד) <b>כאשר שממו עליך</b> – כמו ושממו עליה אויביכם <span class="source-link">(<a class="source" data-book="Vayikra" data-ref="26,32" data-mg-type="Tanakh" data-url="Vayikra/26.32">ויקרא כ״ו:ל״ב</a>)</span>, והטעם שישתומם כל מי שיראה עבד השם. <br/>וטעם רבים הגוים. <br/>וטעם כן כאילו אמר היה כן. <br/><b>כן משחת מאיש</b> – והנה משחת תאר השם. <br/><b>ותארו</b> – בא על דרך רחבו. <br/><b>וזה דבר ידוע</b> – כי כמה גוים יש בעולם שיחשבו כי צורת היהודי משונה מכל הצורות, וישאלו היש ליהודי פה או עין, כן בארץ ישמעאל ובאדום.</text> |
</source> | </source> | ||
| − | <source xmlid="IbnEzraYeshayahu53"> | + | <source xmlid="IbnEzraYeshayahu53" book="English Ibn Ezra Yeshayahu" ref="53" mgtype="Tanakh" url="SP/Ibn Ezra/Yeshayahu/53$$e2"> |
<h3 xml:lang="EN">Ibn Ezra Yeshayahu 53</h3> | <h3 xml:lang="EN">Ibn Ezra Yeshayahu 53</h3> | ||
| − | <text xml:lang="EN">(1) <em>Who hath believed</em>, etc. Then the Non-Israelites shall say, Who would have believed, that it would turn out as we have heard. <br/><em>And to whom has the arm of the Lord been revealed</em>, as it has been revealed to Israel. <br/>(2) <em>And he grew up</em>, etc. That Israelite who is the servant of the Lord, or the whole nation of the Israelites, <em>grew up</em> <br/><em>before him</em>, that is, before the Lord, <br/><em>as a tender plant</em>—comp., his branches shall spread <span class="source-link">(<a class="source" | + | <text xml:lang="EN">(1) <em>Who hath believed</em>, etc. Then the Non-Israelites shall say, Who would have believed, that it would turn out as we have heard. <br/><em>And to whom has the arm of the Lord been revealed</em>, as it has been revealed to Israel. <br/>(2) <em>And he grew up</em>, etc. That Israelite who is the servant of the Lord, or the whole nation of the Israelites, <em>grew up</em> <br/><em>before him</em>, that is, before the Lord, <br/><em>as a tender plant</em>—comp., his branches shall spread <span class="source-link">(<a class="source" data-book="English Hoshea" data-ref="14,7" data-mg-type="Tanakh" data-url="Hoshea/14.7$$e1" title="Hoshea 14:7">Hosea 14:7</a>)</span>— <br/><em>and as a root out of dry land</em>, that neither produces fruit, nor distinguishes itself by its size. <br/><em>He hath no form</em>. This expression has the same meaning as the phrase ותארו מבני אדם and his form was marred more than that of the sons of men (52:14). <br/>ולא מראה ולא נחמדהו ═ ולא מראה ונחמדהו there is no beauty, nor do we desire him; the negation לא before מראה, refers also to נחמדהו; comp. Prov. 21:14 <br/>(3) וחדל אישים He ceased to be counted with men. <br/>איש מכאבות <em>A man of sorrows</em>. The servant of the Lord, or the whole nation of the Israelites; in the latter case איש is to be compared with the same word in the phrase יי איש מלחמה <span class="source-link">(<a class="source" data-book="English Shemot" data-ref="15,3" data-mg-type="Tanakh" data-url="Shemot/15.3$$e1" title="Shemot 15:3">Exod. 15:3</a>)</span>, and to be explained a being; it is in the construct state. <em>Sorrows, grief</em>. The troubles which Israel has to suffer during the exile are meant. <br/><em>And we hid, as it were, our faces from him</em>. Even in our days there are people who turn aside at the sight of a Jew, lest they may be obliged to assist him. <br/>(4) <em>Surely he hath borne</em>, etc. The summary of this verse is: We have caused him grief, and he has borne it; he has endured our sorrow, that is, the sorrow which we have inflicted upon him, and we thought that he was stricken, etc. <br/>נגוע <em>Stricken</em>. Comp. נגע plague <span class="source-link">(<a class="source" data-book="English Vayikra" data-ref="13,5" data-mg-type="Tanakh" data-url="Vayikra/13.5$$e1" title="Vayikra 13:5">Lev. 13:5</a>)</span>. <br/>מֻבֵּה <em>Smitten of</em>. It is in the construct state. <em>Smitten of God and afflicted</em>. <br/>While we deserved to be afflicted with all this grief, because our religion is false, it came instead upon Israel, who follow the true religion. Comp. All we like sheep have gone astray (ver. 6) <br/>(5) מחולל <em>Slain</em>. Comp. חלל slain <span class="source-link">(<a class="source" data-book="English Devarim" data-ref="21,1" data-mg-type="Tanakh" data-url="Devarim/21.1$$e1" title="Devarim 21:1">Deut. 21:1</a>)</span>. <br/><em>The chastisement of our peace was upon him</em>. The chastisement was inflicted upon him for the purpose of prolonging our peace, as we see; for <em>With his stripes we are healed</em>. <br/>The meaning of this verse is: God will in future visit those nations that trouble Israel with punishment (comp. Joel 4:21): but at present the chastisement of our peace is upon him; for it is well known that so long as Israel is in exile, the heathen peoples will enjoy happiness; while of the time of our deliverance it is predicted, And there will be a time of trouble <span class="source-link">(<a class="source" data-book="English Daniel" data-ref="12,1" data-mg-type="Tanakh" data-url="Daniel/12.1$$e1" title="Daniel 12:1">Dan. 12:1</a>)</span>; moreover, when the angels said, All the earth is dwelling in peace; one of them asked, How long wilt Thou not pity Jerusalem ? (<span class="source-link"><a class="source" data-book="English Zekharyah" data-ref="1,11" data-mg-type="Tanakh" data-url="Zekharyah/1.11$$e1" title="Zekharyah 1:11">Zech. 1:11</a></span>, <span class="source-link"><a class="source" data-book="English Zekharyah" data-ref="1,12" data-mg-type="Tanakh" data-url="Zekharyah/1.12$$e1" title="Zekharyah 1:12">12</a></span>), because he thought that so long as the heathen people have peace, Jerusalem would not find mercy. <br/>(6) <em>All we like sheep</em>, etc. At last they will acknowledge the truth; that it was an error to think him smitten of God (ver. 4), comp. Surely our fathers have inherited lies, etc. <span class="source-link">(<a class="source" data-book="English Yirmeyahu" data-ref="16,14" data-mg-type="Tanakh" data-url="Yirmeyahu/16.14$$e1" title="Yirmeyahu 16:14">Jer. 16:14</a>)</span>. <br/>הפגיע <em>Hath laid</em>. Lit. Hath caused to meet; comp. ויפגע and he alighted <span class="source-link">(<a class="source" data-book="English Bereshit" data-ref="28,11" data-mg-type="Tanakh" data-url="Bereshit/28.11$$e1" title="Bereshit 28:11">Gen. 28:11</a>)</span>. <br/>עון Lit. iniquity; here it means the punishment for the iniquity. Comp. עון punishment (<a class="source" data-book="English Shemuel I" data-ref="28,10" data-mg-type="Tanakh" data-url="Shemuel I/28.10$$e1" title="Shemuel I 28:10">1 Sam. 28:10</a>; Gen. 15:16; Lam. 4:6). Some explain הפגיע he caused to pray; עון has, according to their opinion, the usual meaning iniquity; and the sense of the whole phrase is: God will accept the prayer of Israel, that peace shall be on earth. Comp. And seek the peace of the city, etc. <span class="source-link">(<a class="source" data-book="English Yirmeyahu" data-ref="29,7" data-mg-type="Tanakh" data-url="Yirmeyahu/29.7$$e1" title="Yirmeyahu 29:7">Jer. 29:7</a>)</span>. But עון in this sense, joined with הפגיע בו, is rather an unusual construction. <br/>(7) נגש <em>He was oppressed</em>. It is Niphal. <br/><em>Yet he opened not his mouth</em>. This requires no explanation; for this is the case with every Jew in exile; when he is insulted he dares not reply, especially the pious one who devotes himself only to the service of God, and does not care for worldly prosperity; nor does he know any prince or chief whom to ask for assistance, when oppressed by man. The phrase Yet he does not open his mouth, is repeated to express the continuity of this fact. <br/>(8) <em>He was taken</em>, etc. God redeemed Israel; namely, those of them that were righteous. <br/>God took them from prison, where they were kept <br/>by the judgments of vengeance. <br/>ישוחח <em>Shall declare</em>. Comp. שיח speak <span class="source-link">(<a class="source" data-book="English Iyyov" data-ref="12,8" data-mg-type="Tanakh" data-url="Iyyov/12.8$$e1" title="Iyyov 12:8">Job. 12:8</a>)</span>. Who could have told his generation that this could happen, since they were already as cut off out of the land of the living. <br/><em>For the transgression of my people was he stricken</em>. Every nation will think: Israel was stricken because of our sins; comp. he was slain for our transgressions (ver. 5). The construction of the sentence is: For the transgression of my people plagues came over them. להם═למו To them, that is, to the Israelites. <br/>(9) Some refer this verse to those Israelites that die in exile; others derive במתיו from במה high place; comp. במתימו their high places <span class="source-link">(<a class="source" data-book="English Devarim" data-ref="33,29" data-mg-type="Tanakh" data-url="Devarim/33.29$$e1" title="Devarim 33:29">Deut. 33:29</a>)</span>, and refer it to the building erected over the grave; so that קברו═במתיו his tomb. <br/>רשע═עשיר <em>Wicked</em>. The heathen nations that are rich in comparison with Israel are meant. I think that this verse describes the trouble of the Israelites in exile, which is so great, that they long to die with the nations; comp. Let me die with the Philistines (Jud. 16:20). As to ויתן he longed to give; comp. וילחם and he intended to fight <span class="source-link">(<a class="source" data-book="English Yehoshua" data-ref="24,9" data-mg-type="Tanakh" data-url="Yehoshua/24.9$$e1" title="Yehoshua 24:9">Jos. 24:9</a>)</span>. That this longing for death is caused by the great pains, may be inferred from the words which follow: because he had done no violence. The heathen nations oppress Israel without cause; he neither deserves such ill-treatment, by any wrong act nor by any ambiguous, deceitful word. If the objection should be made that בׇּמוׂת does not change in the construct state into בְּמוׂת, as is the case in בְּמׂתׇיו, I answer, that this noun has two forms in the plural, like סריס officer: סׇרִיסֵי <span class="source-link">(<a class="source" data-book="English Bereshit" data-ref="40,7" data-mg-type="Tanakh" data-url="Bereshit/40.7$$e1" title="Bereshit 40:7">Gen. 40:7</a>)</span>; and סְרִיסֵי <span class="source-link">(<a class="source" data-book="English Esther" data-ref="6,14" data-mg-type="Tanakh" data-url="Esther/6.14$$e1" title="Esther 6:14">Est. 6:14</a>)</span> <br/>(10) דַּכְּאוׂ <em>To bruise him</em>. It is in form similar to דַּבְּרוׂ, to speak with him <span class="source-link">(<a class="source" data-book="English Bereshit" data-ref="37,4" data-mg-type="Tanakh" data-url="Bereshit/37.4$$e1" title="Bereshit 37:4">Gen. 37:4</a>)</span>. It is Piel. <br/>החלי <em>He hath put him to grief</em>. It is a verb ל"ה, but conjugated like a verb ;ל"א comp. תחלואיה אשר חלה the sicknesses which the Lord hath laid upon it <span class="source-link">(<a class="source" data-book="English Devarim" data-ref="29,21" data-mg-type="Tanakh" data-url="Devarim/29.21$$e1" title="Devarim 29:21">Deut. 29:21</a>)</span>. <em>God was pleased to bruise him</em>, to chastise him with exile. <br/>אם תשים אשם נפשו <em>If his soul shall set his guilt</em> before him, that is, if he will confess and fear the Lord. <em>He shall see his seed, he shall prolong his days</em>. He and his children will enjoy the salvation, which the Lord will grant them. This refers to that generation which will return to God, that is, to the law of God, in the days of Messiah. <br/><em>And the pleasure of the Lord shall prosper in his hand</em>. The true religion shall prosper, all nations will accept it. <br/>(11) מעמל נפשו יראה ישבע <em>For the travail of his soul he shall see, he shall be satisfied</em>. <br/>He shall see the reward of his forbearance, and shall find his desire fulfilled; or he shall enjoy prosperity in such a degree that he will be satisfied, because צדיק עבדי לרבים בדעתו יצדיק <em>By his knowledge he will cause many to be just</em>. He will teach the nations how to live according to the Law. <br/><em>And he shall bear their iniquities</em>. Israel will sympathise with the heathen nations in their misfortunes, which have come upon them for their many sins; although they do not sympathise with Israel in his afflictions. The meaning of the phrase might also be this: The Israelites will pray to God for the other nations, and thereby take away their sins; comp. <span class="source-link">(<a class="source" data-book="English Zekharyah" data-ref="14,18" data-mg-type="Tanakh" data-url="Zekharyah/14.18$$e1" title="Zekharyah 14:18">Zech. 14:18</a>)</span>. I approve of the latter explanation, since its correctness is evidenced by the words which follow. <br/>(12) <em>Therefore will I divide him</em>, etc. All commentators agree that in this verse the prophet speaks of those that die for the unity of God, explaining the expression ברבים <em>with the great</em>—comp. רב chief <span class="source-link">(<a class="source" data-book="English Esther" data-ref="1,8" data-mg-type="Tanakh" data-url="Esther/1.8$$e1" title="Esther 1:8">Est. 1:8</a>)</span>—to signify the prophets, and understand by עצומים <em>the strong</em> the patriarchs. According to this explanation the meaning of the whole verse is, The merit of those that die for the unity of God, is equal to the merit of the prophets and patriarchs. We know that this is true, but the subject has no connection with the context of this chapter. I explain it as follows: I will certainly give to Israel a portion of the spoil and booty taken from many nations; <br/>מן עצומים ═ את עצומים of the strong; comp. את העיר from the city <span class="source-link">(<a class="source" data-book="English Shemot" data-ref="9,29" data-mg-type="Tanakh" data-url="Shemot/9.29$$e1" title="Shemot 9:29">Exod. 9:29</a>)</span>. <br/>תחת <em>For</em>. The reward for having poured out, etc. הערה <em>He poured out</em>. Some render it, he has discovered; that is, he has done publicly. I think it is to be compared with ותער and she emptied <span class="source-link">(<a class="source" data-book="English Bereshit" data-ref="24,20" data-mg-type="Tanakh" data-url="Bereshit/24.20$$e1" title="Bereshit 24:20">Gen. 24:20</a>)</span>, though of a different conjugation, and especially with אל תער נפשי do not pour out my soul <span class="source-link">(<a class="source" data-book="English Tehillim" data-ref="141,8" data-mg-type="Tanakh" data-url="Tehillim/141.8$$e1" title="Tehillim 141:8">Psalm 141:8</a>)</span>, and to be rendered he poured out. <br/>ואת And with. <br/>פשעים <em>Transgressors</em> of the word of God. <br/><em>And with the transgressors he was numbered</em>, etc. Israel was considered like people that transgress the will of God. <br/><em>And he bare the sin of many</em>. In consequence of the troubles of Israel, the other nations had peace; the punishment which the latter deserved was inflicted upon the former. <br/><em>And made intercession for the transgressors</em>. <br/>He prayed to God for the transgressors. Comp. Jer. 29:7. By the transgressors, the heathen nations are meant. <br/>I have thus explained the whole passage, on the supposition that it refers to Israel; but my opinion is, that my servant, mentioned here (52:13), is the same as that of 42:1, 49:3, 53:11, the same who says of himself, I gave my back to the smiters, etc. (50:6). In my commentary on chap. xl., I mentioned briefly the leading principle of my opinion, which considers all these chapters (from xl.) as connected with each other.</text> |
<h3 xml:lang="HE">אבן עזרא ישעיהו נ״ג</h3> | <h3 xml:lang="HE">אבן עזרא ישעיהו נ״ג</h3> | ||
| − | <text xml:lang="HE">(א) <b>מי</b> – אז יאמרו הגוים מי האמין וגו׳ מי היה מאמין שתהיה כשמועה הזאת ששמענו. <br/>וזרוע יי על מי נגלתה, לעולם, כאשר גלתה על אלה. <br/>(ב) <b>ויעל</b> – והנה הוא עבד השם מישראל, או כל ישראל...<br/>(ג) <b>נבזה וחדל אישים</b> – חדל להחשב עם אנשים. <br/><b>איש מכאובות</b> – עבד השם, ואם על הכל הטעם כמו איש מלחמה, והוא קרוב מטעם עצם, והוא סמוך, וטעם מכאובו׳ וחלי, צער הגלות. <br/><b>וכמסתר פנים ממנו</b> – יש עד היום הזה גוי כאשר יראה יהודי יסתיר פניו ממנו, והטעם שלא יראנו להושיעו. <br/>(ד) <b>אכן</b> – זה הוא ראש הפסוק אנחנו היינו מחליאים, והוא היה נושא מכאובינו שהיינו מכאיבים אותו היה סובל, ואנחנו חשבנוהו שהוא נגוע, מגזרת והנה הנגע עמד בעיניו <span class="source-link">(<a class="source" data-book="Vayikra" data-ref="13,5">ויקרא י״ג:ה׳</a>)</span>. <br/><b>מוכה אלהים</b> – סמוך, שהשם הכהו וענהו. <br/>עד הנכון שהחלאי׳ ראויין לבוא עלינו, בעבור כי תורתינו הכל הבל, ובאו על ישראל שתורתם תורת אמת, והעד כולנו כצאן תעינו. <br/>(ה) <b>והוא מחולל</b> – מגזרת חלל. <br/><b>ומוסר {שלומנו}</b> – שיתמיד שלומנו, והוא עליו, והעד ובחבורתו נרפא לנו. <br/>וטעם מחולל {מפשעינו} כי השם יפקוד על הגוים, בעבור שצערו ישראל, וכתיב ונקיתי דמם לא נקיתי <span class="source-link">(<a class="source" data-book="Yoel" data-ref="4,21">יואל ד׳:כ״א</a>)</span> וטעם מוסר שלומינו ידוע, כי כל זמן שישראל בצער הגלות יהיה שלום לגוים, הלא תראה כתו׳ על עת הישועה, והיתה עת צרה <span class="source-link">(<a class="source" data-book="Daniel" data-ref="12,1">דניאל י״ב:א׳</a>)</span>, ועוד כתו׳ כאשר השיבו המלאכים כי כל הארץ יושבת ושוקטת <span class="source-link">(<a class="source" data-book="Zekharyah" data-ref="1,11" | + | <text xml:lang="HE">(א) <b>מי</b> – אז יאמרו הגוים מי האמין וגו׳ מי היה מאמין שתהיה כשמועה הזאת ששמענו. <br/>וזרוע יי על מי נגלתה, לעולם, כאשר גלתה על אלה. <br/>(ב) <b>ויעל</b> – והנה הוא עבד השם מישראל, או כל ישראל...<br/>(ג) <b>נבזה וחדל אישים</b> – חדל להחשב עם אנשים. <br/><b>איש מכאובות</b> – עבד השם, ואם על הכל הטעם כמו איש מלחמה, והוא קרוב מטעם עצם, והוא סמוך, וטעם מכאובו׳ וחלי, צער הגלות. <br/><b>וכמסתר פנים ממנו</b> – יש עד היום הזה גוי כאשר יראה יהודי יסתיר פניו ממנו, והטעם שלא יראנו להושיעו. <br/>(ד) <b>אכן</b> – זה הוא ראש הפסוק אנחנו היינו מחליאים, והוא היה נושא מכאובינו שהיינו מכאיבים אותו היה סובל, ואנחנו חשבנוהו שהוא נגוע, מגזרת והנה הנגע עמד בעיניו <span class="source-link">(<a class="source" data-book="Vayikra" data-ref="13,5" data-mg-type="Tanakh" data-url="Vayikra/13.5">ויקרא י״ג:ה׳</a>)</span>. <br/><b>מוכה אלהים</b> – סמוך, שהשם הכהו וענהו. <br/>עד הנכון שהחלאי׳ ראויין לבוא עלינו, בעבור כי תורתינו הכל הבל, ובאו על ישראל שתורתם תורת אמת, והעד כולנו כצאן תעינו. <br/>(ה) <b>והוא מחולל</b> – מגזרת חלל. <br/><b>ומוסר {שלומנו}</b> – שיתמיד שלומנו, והוא עליו, והעד ובחבורתו נרפא לנו. <br/>וטעם מחולל {מפשעינו} כי השם יפקוד על הגוים, בעבור שצערו ישראל, וכתיב ונקיתי דמם לא נקיתי <span class="source-link">(<a class="source" data-book="Yoel" data-ref="4,21" data-mg-type="Tanakh" data-url="Yoel/4.21">יואל ד׳:כ״א</a>)</span> וטעם מוסר שלומינו ידוע, כי כל זמן שישראל בצער הגלות יהיה שלום לגוים, הלא תראה כתו׳ על עת הישועה, והיתה עת צרה <span class="source-link">(<a class="source" data-book="Daniel" data-ref="12,1" data-mg-type="Tanakh" data-url="Daniel/12.1">דניאל י״ב:א׳</a>)</span>, ועוד כתו׳ כאשר השיבו המלאכים כי כל הארץ יושבת ושוקטת <span class="source-link">(<a class="source" data-book="Zekharyah" data-ref="1,11" data-mg-type="Tanakh" data-url="Zekharyah/1.11">זכריה א׳:י״א</a>)</span> וענה המלאך עד מתי לא תרחם ירושלם <span class="source-link">(<a class="source" data-book="Zekharyah" data-ref="12" data-mg-type="Tanakh" data-url="Zekharyah/12">שם י״ב</a>)</span>, הטעם כי כל זמן שיש לגוים השקט לא תרוחם ירושלם. <br/>(ו) <b>כולנו</b> – באחרונה יכירו האמת, והנה הוא דבק עם נגוע ומוכה אלהים, וכמוהו אך שקר נחלו אבותינו <span class="source-link">(<a class="source" data-book="Yirmeyahu" data-ref="16,19" data-mg-type="Tanakh" data-url="Yirmeyahu/16.19">ירמיהו ט״ז:י״ט</a>)</span>. <br/><b>הפגיע</b> – מגזרת ויפגע במקום <span class="source-link">(<a class="source" data-book="Bereshit" data-ref="28,11" data-mg-type="Tanakh" data-url="Bereshit/28.11">בראשית כ״ח:י״א</a>)</span>. <br/><b>עון</b> – במקום הזה כמו עונש כמו אם יקרך עון <span class="source-link">(<a class="source" data-book="Shemuel I" data-ref="28,10" data-mg-type="Tanakh" data-url="Shemuel I/28.10">שמואל א כ״ח:י׳</a>)</span> כי לא שלם עון האמרי <span class="source-link">(<a class="source" data-book="Bereshit" data-ref="15,16" data-mg-type="Tanakh" data-url="Bereshit/15.16">בראשית ט״ו:ט״ז</a>)</span> ויגדל עון בת עמי <span class="source-link">(<a class="source" data-book="Eikhah" data-ref="4,6" data-mg-type="Tanakh" data-url="Eikhah/4.6">איכה ד׳:ו׳</a>)</span>, ויש אומרים מגזרת ואל תפגע בי <span class="source-link">(<a class="source" data-book="Yirmeyahu" data-ref="7,16" data-mg-type="Tanakh" data-url="Yirmeyahu/7.16">ירמיהו ז׳:ט״ז</a>)</span>, ויהיה פי׳ עון כלנו כמשמעו, והטעם כי יפגע בעבור היות שלום בעולם, כטעם ודרשו את שלום העיר <span class="source-link">(<a class="source" data-book="Yirmeyahu" data-ref="29,7" data-mg-type="Tanakh" data-url="Yirmeyahu/29.7">שם כ״ט:ז׳</a>)</span>, לכן מלת עון תבא קשה עם הפגיע בו...<br/>(ח) <b>מפשע עמי</b> – דברי כל גוי, וזה שהנגע שיהיה לישראל היה מפשעינו, כמו מחולל מפשעינו, והנכון שהוא כן, ומפשע עמי יבא הנגע להם, בעבור מלת למו שהוא כמו להם. <br/>(ט) <b>ויתן</b> – יש מפרשים על מתי גלות, ויש אומרים שמלת במותיו מגזרת ואתה על במותימו תדרך <span class="source-link">(<a class="source" data-book="Devarim" data-ref="33,29" data-mg-type="Tanakh" data-url="Devarim/33.29">דברים ל״ג:כ״ט</a>)</span>, והטעם בנין שיושם על הקבר, והנה יהיה במותיו כמו קברו. <br/>ואת עשיר כמו ואת רשעי׳, והטעם הגוים שהם עשירים כנגד ישראל, והנכון בעיני, שטעם הפסוק, שכל כך היה ישראל בצער בגלות, שהיה רוצה שימות עם הגוים, כמו תמות נפשי עם פלשתים <span class="source-link">(<a class="source" data-book="Shofetim" data-ref="16,30" data-mg-type="Tanakh" data-url="Shofetim/16.30">שופטים ט״ז:ל׳</a>)</span>, והכתוב אמר ויתן על מחשבתו, כמו וילחם בישראל <span class="source-link">(<a class="source" data-book="Yehoshua" data-ref="24,9" data-mg-type="Tanakh" data-url="Yehoshua/24.9">יהושע כ״ד:ט׳</a>)</span> על בלק, והעד כי זה מרוב הצער, שאמר על לא חמס עשה כי הגוים יצערו ישראל חנם, ולא בעבור מעשה שעשו, ולא דבור רע שידברו שהוא נכון להתפרש לשני עניני׳, ואם טען טוען, והלא במות לא תשתנ׳ במלת על במותימו, ומדוע השתנה במלת במותיו, יש להשיב, כי זאת המלה תבא על שנים משקלים, כמו סריסי פרעה <span class="source-link">(<a class="source" data-book="Bereshit" data-ref="40,7" data-mg-type="Tanakh" data-url="Bereshit/40.7">בראשית מ׳:ז׳</a>)</span> וסריסי המלך <span class="source-link">(<a class="source" data-book="Esther" data-ref="6,14" data-mg-type="Tanakh" data-url="Esther/6.14">אסתר ו׳:י״ד</a>)</span>. <br/>(י) <b>ויי חפץ דכאו</b> – כמו דברו לשלום <span class="source-link">(<a class="source" data-book="Bereshit" data-ref="37,4" data-mg-type="Tanakh" data-url="Bereshit/37.4">בראשית ל״ז:ד׳</a>)</span>, מהבנין הכבד הדגוש. <br/><b>החלי</b> – מבעלי הה״א בא על דרך האל״ף, ואף כי שמצאנו תחלואיה אשר חלה יי בה <span class="source-link">(<a class="source" data-book="Devarim" data-ref="29,21" data-mg-type="Tanakh" data-url="Devarim/29.21">דברים כ״ט:כ״א</a>)</span>, והנה חפץ דכאו, לייסרנו בגלות. <br/>אם תשים אשם נפשו, שיתודה ויודה, והטעם אם תשי׳ נפשו אשמתו לנגדו, השם ירבה בניו, ויאריך ימים שיראה הוא ובניו בישועת השם, והגה ידבר על הדור שישובו לשם בעת קץ ביאת המשיח. <br/>וחפץ יי בידו יצלח, הטעם על התורה שישובו הגוים לדת השם. <br/>(יא) <b>מעמל</b> – הטעם השכר שיקבל על אשר סבל. <br/><b>יראה</b> – חפצו או יראה טוב עד שישבע, בעבור כי בדעתו יצדיק רבים, והם הגוים שילמדום ישראל לעשות התורה. <br/>וטעם ועונותם הוא יסבול, שישתתף ישראל עם צער הגוים ברוב עונותם, לא כאשר עשו הם לישראל, או הטעם שיתפלל לשם בעד הגוים, כטעם ואם משפחת מצרים לא תעלה <span class="source-link">(<a class="source" data-book="Zekharyah" data-ref="14,18" data-mg-type="Tanakh" data-url="Zekharyah/14.18">זכריה י״ד:י״ח</a>)</span>, וזה הנכון בעיני, כי הפסוק הבא אחריו לעד. <br/>(יב) <b>לכן</b> וגו׳ – כל המפרשים אמרו כי זה הפסוק דרך משל על המתים על ייחוד השם, וטעם רבים כמו גדולים כמו על כל רב ביתו <span class="source-link">(<a class="source" data-book="Esther" data-ref="1,8" data-mg-type="Tanakh" data-url="Esther/1.8">אסתר א׳:ח׳</a>)</span>, והם הנביאים, והעצומים הם האבות, הטעם שיהיה חלק מתי הייחוד עם הנביאים, וידענו כי זה דבר אמת הוא, רק איננו מטעם הפרשה, והנכון בעיני כי הוא כן, לכן אתן לישראל חלק בז ושלל מגוים רבים...<br/>והנה פירשתי לך כל הפרשה, ולפי דעתי כי הנה ישכיל עבדי הוא שאמר הנביא עליו, הן עבדי אתמך בו <span class="source-link">(<a class="source" data-book="Yeshayahu" data-ref="42,1" data-mg-type="Tanakh" data-url="Yeshayahu/42.1">ישעיהו מ"ב:א'</a>)</span></span> ויאמר לי עבדי אתה (מ״ט:ג׳) וכן כתוב בדעתו יצדיק צדיק עדי לרבים (נ״ג:י״א) וכת׳ גוי נתתי למכים (נ׳:ו׳), והסוד כאשר רמזתי בחצי הספר והנה כל הפרשיות דבקות זאת עם זאת.</text> |
</source> | </source> | ||
| − | <source xmlid="REliezerofBeaugencyYeshayahu52-13"> | + | <source xmlid="REliezerofBeaugencyYeshayahu52-13" book="R. Eliezer of Beaugency Yeshayahu" ref="52,13" mgtype="Tanakh" url="SP/R. Eliezer of Beaugency/Yeshayahu/52.13"> |
<h3 xml:lang="EN">R. Eliezer of Beaugency Yeshayahu 52:13</h3> | <h3 xml:lang="EN">R. Eliezer of Beaugency Yeshayahu 52:13</h3> | ||
| Line 342: | Line 342: | ||
</source> | </source> | ||
| − | <source xmlid="REliezerofBeaugencyYeshayahu53-4-11"> | + | <source xmlid="REliezerofBeaugencyYeshayahu53-4-11" book="R. Eliezer of Beaugency Yeshayahu" ref="53,4,11" mgtype="Tanakh" url="SP/R. Eliezer of Beaugency/Yeshayahu/53.4"> |
<h3 xml:lang="EN">R. Eliezer of Beaugency Yeshayahu 53:4-11</h3> | <h3 xml:lang="EN">R. Eliezer of Beaugency Yeshayahu 53:4-11</h3> | ||
| Line 350: | Line 350: | ||
</source> | </source> | ||
| − | <source xmlid="RadakYeshayahu52-13-14"> | + | <source xmlid="RadakYeshayahu52-13-14" book="Radak Yeshayahu" ref="52,13,14" mgtype="Tanakh" url="SP/Radak/Yeshayahu/52.13"> |
<h3 xml:lang="EN">Radak Yeshayahu 52:13-14</h3> | <h3 xml:lang="EN">Radak Yeshayahu 52:13-14</h3> | ||
| Line 358: | Line 358: | ||
</source> | </source> | ||
| − | <source xmlid="RadakYeshayahu53"> | + | <source xmlid="RadakYeshayahu53" book="Radak Yeshayahu" ref="53" mgtype="Tanakh" url="SP/Radak/Yeshayahu/53"> |
<h3 xml:lang="EN">Radak Yeshayahu 53</h3> | <h3 xml:lang="EN">Radak Yeshayahu 53</h3> | ||
| Line 366: | Line 366: | ||
</source> | </source> | ||
| − | <source xmlid="RambanYeshayahu52-13-14"> | + | <source xmlid="RambanYeshayahu52-13-14" book="English Ramban Yeshayahu" ref="52,13,14" mgtype="Tanakh" url="SP/Ramban/Yeshayahu/52.13$$e2"> |
<h3 xml:lang="EN">Ramban Yeshayahu 52:13-14</h3> | <h3 xml:lang="EN">Ramban Yeshayahu 52:13-14</h3> | ||
<text xml:lang="EN"></text> | <text xml:lang="EN"></text> | ||
<h3 xml:lang="HE">רמב״ן ישעיהו נ״ב:י״ג-י״ד</h3> | <h3 xml:lang="HE">רמב״ן ישעיהו נ״ב:י״ג-י״ד</h3> | ||
| − | <text xml:lang="HE">(יג) <b>הנה ישכיל עבדי</b> – הנכון בפרשה הזאת שהיא על ישראל כלו, כלשון: אל תירא עבדי יעקב <span class="source-link">(<a class="source" data-book="Yeshayahu" data-ref="44,2">ישעיהו מ״ד:ב׳</a>)</span>, ויאמר: לי עבדי אתה ישראל אשר בך אתפאר <span class="source-link">(<a class="source" data-book="Yeshayahu" data-ref="49,3">ישעיהו מ״ט:ג׳</a>)</span>, וכן רבים. אבל על דעת המדרש המיחס אותה על משיח, צריכים אנו לפרש אותה כפי דברי הספרים, פירוש אחר, אומר שמשיח בן דוד שבו דבר הכתוב לא ינוצח ולא ימות ביד שונאיו, וכן הכתובים מורים בביאור. וזה פירוש הפרשה: <br/><b>הנה ישכיל עבדי</b> – כי בעתות הגאולה יבין המשיח וישכיל הקץ וידע כי הגיע תור ביאתו ובא הקץ שיתגלה לעדת המיחלים לו: ואמר ישכיל, לפי שנאמר בספר דניאל, כי סתומים וחתומים הדברים עד עת קץ ויתבררו ויתלבנו ויצרפו רבים והרשיעו רשעים ולא יבינו כל רשעים והמשכילים יבינו <span class="source-link">(<a class="source" data-book="Daniel" data-ref="12,9,10">דניאל י״ב:ט׳-י׳</a>)</span>. אמר דניאל כי יהיו מן הרשעים שירשיעו לחרף עקבות המשיח. בעבור איחורו הגדול, ולא יאמינו בו כלל ולא יבינו כל רשעים הקץ, כי יהיו מהם שיטעו אחרי מי שיטעון שהוא משיח, והמשכילים יבינו הקץ האמיתי ויחכו אליו. וכנגד זה אמר ישעיה, כי המשיח עבד ה׳ ישכיל ויבין הקץ, ומיד יקים וירום וישא ויגבה לבו בדרכי ה׳, לבא ולקבץ נדחי ישראל, לא בחיל ולא בכח כי אם ברוחו, אשר יבטח בה׳, כענין שהיה הגואל הראשון, שבא במקלו ובתרמילו לפרעה והכה ארצו בשבט פיו...<br/>(יד) ואמר הכתוב במשיח: <b>כאשר שממו עליך רבים</b> וכו׳ – ר״ל כאשר שממו עליך, להלעיג בך בתחלת בואך, ואמרו האיש הנבזה העני ורוכב על חמור, איך ינצח כל מלכי העולם, אשר כולם החזיקו בישראל ואיך יצילם מידם, וכן היה פרעה עושה במשה, שהיה מלעיג עליו כמו שאמר, הן בני ישראל לא שמעו אלי ואיך ישמעני פרעה. כן יזה גוים רבים יאמר כאשר יאמרו האיש הזה משחת מאיש מראהו, כן יאמרו עתה, שתטיף מלתו עליהם ופיהם יפערו למלקוש דברו עליו יקפצו מלכים פיהם, שיסגרו פיהם, ואפילו בחדר משכיתם יהיו יראים מלדבר עליו, ויאמרו איש אל רעהו, גם במדעך מלך אל תקלל <span class="source-link">(<a class="source" data-book="Kohelet" data-ref="10,20">קהלת י׳:כ׳</a>)</span>.</text> | + | <text xml:lang="HE">(יג) <b>הנה ישכיל עבדי</b> – הנכון בפרשה הזאת שהיא על ישראל כלו, כלשון: אל תירא עבדי יעקב <span class="source-link">(<a class="source" data-book="Yeshayahu" data-ref="44,2" data-mg-type="Tanakh" data-url="Yeshayahu/44.2">ישעיהו מ״ד:ב׳</a>)</span>, ויאמר: לי עבדי אתה ישראל אשר בך אתפאר <span class="source-link">(<a class="source" data-book="Yeshayahu" data-ref="49,3" data-mg-type="Tanakh" data-url="Yeshayahu/49.3">ישעיהו מ״ט:ג׳</a>)</span>, וכן רבים. אבל על דעת המדרש המיחס אותה על משיח, צריכים אנו לפרש אותה כפי דברי הספרים, פירוש אחר, אומר שמשיח בן דוד שבו דבר הכתוב לא ינוצח ולא ימות ביד שונאיו, וכן הכתובים מורים בביאור. וזה פירוש הפרשה: <br/><b>הנה ישכיל עבדי</b> – כי בעתות הגאולה יבין המשיח וישכיל הקץ וידע כי הגיע תור ביאתו ובא הקץ שיתגלה לעדת המיחלים לו: ואמר ישכיל, לפי שנאמר בספר דניאל, כי סתומים וחתומים הדברים עד עת קץ ויתבררו ויתלבנו ויצרפו רבים והרשיעו רשעים ולא יבינו כל רשעים והמשכילים יבינו <span class="source-link">(<a class="source" data-book="Daniel" data-ref="12,9,10" data-mg-type="Tanakh" data-url="Daniel/12.9">דניאל י״ב:ט׳-י׳</a>)</span>. אמר דניאל כי יהיו מן הרשעים שירשיעו לחרף עקבות המשיח. בעבור איחורו הגדול, ולא יאמינו בו כלל ולא יבינו כל רשעים הקץ, כי יהיו מהם שיטעו אחרי מי שיטעון שהוא משיח, והמשכילים יבינו הקץ האמיתי ויחכו אליו. וכנגד זה אמר ישעיה, כי המשיח עבד ה׳ ישכיל ויבין הקץ, ומיד יקים וירום וישא ויגבה לבו בדרכי ה׳, לבא ולקבץ נדחי ישראל, לא בחיל ולא בכח כי אם ברוחו, אשר יבטח בה׳, כענין שהיה הגואל הראשון, שבא במקלו ובתרמילו לפרעה והכה ארצו בשבט פיו...<br/>(יד) ואמר הכתוב במשיח: <b>כאשר שממו עליך רבים</b> וכו׳ – ר״ל כאשר שממו עליך, להלעיג בך בתחלת בואך, ואמרו האיש הנבזה העני ורוכב על חמור, איך ינצח כל מלכי העולם, אשר כולם החזיקו בישראל ואיך יצילם מידם, וכן היה פרעה עושה במשה, שהיה מלעיג עליו כמו שאמר, הן בני ישראל לא שמעו אלי ואיך ישמעני פרעה. כן יזה גוים רבים יאמר כאשר יאמרו האיש הזה משחת מאיש מראהו, כן יאמרו עתה, שתטיף מלתו עליהם ופיהם יפערו למלקוש דברו עליו יקפצו מלכים פיהם, שיסגרו פיהם, ואפילו בחדר משכיתם יהיו יראים מלדבר עליו, ויאמרו איש אל רעהו, גם במדעך מלך אל תקלל <span class="source-link">(<a class="source" data-book="Kohelet" data-ref="10,20" data-mg-type="Tanakh" data-url="Kohelet/10.20">קהלת י׳:כ׳</a>)</span>.</text> |
</source> | </source> | ||
| − | <source xmlid="RambanYeshayahu53"> | + | <source xmlid="RambanYeshayahu53" book="English Ramban Yeshayahu" ref="53" mgtype="Tanakh" url="SP/Ramban/Yeshayahu/53$$e2"> |
<h3 xml:lang="EN">Ramban Yeshayahu 53</h3> | <h3 xml:lang="EN">Ramban Yeshayahu 53</h3> | ||
| Line 398: | Line 398: | ||
</source> | </source> | ||
| − | <source xmlid="RYosefibnKaspiYeshayahu52-13-15"> | + | <source xmlid="RYosefibnKaspiYeshayahu52-13-15" book="R. Yosef ibn Kaspi Yeshayahu" ref="52,13,15" mgtype="Tanakh" url="SP/R. Yosef ibn Kaspi/Yeshayahu/52.13"> |
<h3 xml:lang="EN">R. Yosef ibn Kaspi Yeshayahu 52:13-15</h3> | <h3 xml:lang="EN">R. Yosef ibn Kaspi Yeshayahu 52:13-15</h3> | ||
<text xml:lang="EN"></text> | <text xml:lang="EN"></text> | ||
<h3 xml:lang="HE">ר׳ יוסף אבן כספי ישעיהו נ״ב:י״ג-ט״ו</h3> | <h3 xml:lang="HE">ר׳ יוסף אבן כספי ישעיהו נ״ב:י״ג-ט״ו</h3> | ||
| − | <text xml:lang="HE">(יג) <b>הנה ישכיל עבדי</b> – הנה אף על פי שהארכתי בזה בספר מטות כסף להיות זאת הפרשה קשה עם היותה פשוטה וקלה לחכמים, אשוב לפרשה כאן, ואומר שהנוצרים כשפרשו זאת הפרשה על משיחם שאין לו יחס כלל עם הפרשה הקודמת לזאת אשר בסמוך אמר <span class="source-link">(<a class="source" data-book="Yeshayahu" data-ref="52,11">ישעיהו נ״ב:י״א</a>)</span> צאו מתוכה הברו נשאי כלי י״י וגם אחר כך <span class="source-link">(<a class="source" data-book="Yeshayahu" data-ref="54,1">ישעיהו נ״ד:א׳</a>)</span> רני עקרה וגו׳, כי מבואר גם להם שזה כלו לפניו ואחריו הוא על יעוד בנין בית שני, ואם אמרו הנוצרים כי אין ספורי הנביאים מתיחסים כלל אין זה אמת, וכבר המשכנו פרוש כל ספור ישעיה על סדור מופלג וכן כל ספור וספור מן הנביאים כלם, ומי שירצה לחלוק על זה יבא נא אלי, ואחר כך אומר כי עבדי ועבד י״י אינו בכל ישעיה רק על שני מינים, והוא אם כלל ישראל ואם הנביא ביחוד, והרמוז בפרשה הזאת הוא ישראל כאשר העיד עליו לפנים <span class="source-link">(<a class="source" data-book="Yeshayahu" data-ref="49,1,3">ישעיהו מ״ט:א׳-ג׳</a>)</span>. <br/>וטעם <b>ישכיל</b> כבר פרש אריסטו בגדר שם ההשכל בספר המדות והוא ההצלחה בעניני העולם הזה, וכן <b>ירום ונשא וגבה</b>, גם מבואר שהכל הוא התרוממות בעוה״ב. <br/>(יד) <b>כאשר</b> – כ״ף הדמיון, וימשך זה עד אמרו <b>כן יזה</b> וגו׳. <br/>ואולם <b>כן משחת</b> אינו לדמיון אבל הוא לאמות, כמו כן תכעיסנה <span class="source-link">(<a class="source | + | <text xml:lang="HE">(יג) <b>הנה ישכיל עבדי</b> – הנה אף על פי שהארכתי בזה בספר מטות כסף להיות זאת הפרשה קשה עם היותה פשוטה וקלה לחכמים, אשוב לפרשה כאן, ואומר שהנוצרים כשפרשו זאת הפרשה על משיחם שאין לו יחס כלל עם הפרשה הקודמת לזאת אשר בסמוך אמר <span class="source-link">(<a class="source" data-book="Yeshayahu" data-ref="52,11" data-mg-type="Tanakh" data-url="Yeshayahu/52.11">ישעיהו נ״ב:י״א</a>)</span> צאו מתוכה הברו נשאי כלי י״י וגם אחר כך <span class="source-link">(<a class="source" data-book="Yeshayahu" data-ref="54,1" data-mg-type="Tanakh" data-url="Yeshayahu/54.1">ישעיהו נ״ד:א׳</a>)</span> רני עקרה וגו׳, כי מבואר גם להם שזה כלו לפניו ואחריו הוא על יעוד בנין בית שני, ואם אמרו הנוצרים כי אין ספורי הנביאים מתיחסים כלל אין זה אמת, וכבר המשכנו פרוש כל ספור ישעיה על סדור מופלג וכן כל ספור וספור מן הנביאים כלם, ומי שירצה לחלוק על זה יבא נא אלי, ואחר כך אומר כי עבדי ועבד י״י אינו בכל ישעיה רק על שני מינים, והוא אם כלל ישראל ואם הנביא ביחוד, והרמוז בפרשה הזאת הוא ישראל כאשר העיד עליו לפנים <span class="source-link">(<a class="source" data-book="Yeshayahu" data-ref="49,1,3" data-mg-type="Tanakh" data-url="Yeshayahu/49.1">ישעיהו מ״ט:א׳-ג׳</a>)</span>. <br/>וטעם <b>ישכיל</b> כבר פרש אריסטו בגדר שם ההשכל בספר המדות והוא ההצלחה בעניני העולם הזה, וכן <b>ירום ונשא וגבה</b>, גם מבואר שהכל הוא התרוממות בעוה״ב. <br/>(יד) <b>כאשר</b> – כ״ף הדמיון, וימשך זה עד אמרו <b>כן יזה</b> וגו׳. <br/>ואולם <b>כן משחת</b> אינו לדמיון אבל הוא לאמות, כמו כן תכעיסנה <span class="source-link">(<a class="source" data-book="Shemuel I" data-ref="1,7" data-mg-type="Tanakh" data-url="Shemuel I/1.7">שמואל א א׳:ז׳</a>)</span> ורבים כן, והענין בזה כי ישראל בגלות ובצרות כמו שמבואר זה ממנו גם היום עד שהנוצרי יכירו היהודי בפניו ויאמרו שיש לו פני יהודי כי הוא משונה בצורתו אינו אדמני עם יפה עינים כמו הנוצרים ובכלל האנשים המצליחים, וכבר האריכו בזה הפילוסופים וגם המורה באחד מספרי הרפואה, וכן כתב חשך משחור תארם צפד עורם על עצמם <span class="source-link">(<a class="source" data-book="Eikhah" data-ref="4,8" data-mg-type="Tanakh" data-url="Eikhah/4.8">איכה ד׳:ח׳</a>)</span>, וכל זה גלוי בעצמו לכן ישתוממו עליו כל רואיו. <br/>(טו) וטעם <b>יזה</b> – כמו יטיף, כי אלה הם מקרי המדבר, וידוע כי המשתומם אינו מדבר כמו שאמר יחזקאל <span class="source-link">(<a class="source" data-book="Yechezkel" data-ref="3,15" data-mg-type="Tanakh" data-url="Yechezkel/3.15">יחזקאל ג׳:ט״ו</a>)</span> משמים בתוכם, ולכן אמר כמו ששממו רבים על עמנו לרוב פחיתותו ושינוי בריאתו לרע, כן ידברו רבים עליו, כי יראו בו הפך מה שקדם כמו שיפרש אחר כך.</text> |
</source> | </source> | ||
| − | <source xmlid="RYosefibnKaspiYeshayahu53"> | + | <source xmlid="RYosefibnKaspiYeshayahu53" book="R. Yosef ibn Kaspi Yeshayahu" ref="53" mgtype="Tanakh" url="SP/R. Yosef ibn Kaspi/Yeshayahu/53"> |
<h3 xml:lang="EN">R. Yosef ibn Kaspi Yeshayahu 53</h3> | <h3 xml:lang="EN">R. Yosef ibn Kaspi Yeshayahu 53</h3> | ||
<text xml:lang="EN"></text> | <text xml:lang="EN"></text> | ||
<h3 xml:lang="HE">ר׳ יוסף אבן כספי ישעיהו נ״ג</h3> | <h3 xml:lang="HE">ר׳ יוסף אבן כספי ישעיהו נ״ג</h3> | ||
| − | <text xml:lang="HE">(א-ו) וענין דבורם ומאמרם הוא: <br/><b>מי האמין לשמעתנו</b> וגו׳ עד <b>וי״י הפגיע בו את עון כלנו</b> למה שאנו שומעים היום שזה העם יוצא מבבל ועולה לירושלים וישראל עושה חיל ואלה המדברים הם בפרט בני אשור כי הם העיקר, לפי שהם הגלום מירושלים וגם הגלו עשרת השבטים. <br/>(ב) <b>ויעל כיונק</b> – ישראל. <br/><b>לפניו</b> – כנוי לי״י הנזכר. <br/><b>לא תאר</b> – לא היה תאר לו, וכבר ידוע שמלות המציאות נכון לחסרם בעברי, וכן רבקה שומעת <span class="source-link">(<a class="source" data-book="Bereshit" data-ref="27,5">בראשית כ״ז:ה׳</a>)</span> – היתה שומעת. <br/><b>ונחמדהו</b> – עד שנחמדהו, או ולא נחמדהו והכל עולה לענין אחד. <br/>(ג) <br/><b>נבזה</b> – היה, ו<b>איש מכאובות</b>, כמ״ש על כלל עמנו ואיש ישראל <span class="source-link">(<a class="source" data-book="Shofetim" data-ref="21,1">שופטים כ״א:א׳</a>)</span>. <br/><b>וכמסתר פנים ממנו</b> – כ״ף הקרוב כלומר כמעט שהיינו מסתירים פנינו מראותו, כמו שנהוג לכל אדם מראות כל דבר נמאס מעורר קיא. <br/><b>ולא חשבנהו</b> – כלל, כטעם לא חשב אנוש <span class="source-link">(<a class="source" data-book="Yeshayahu" data-ref="33,8" | + | <text xml:lang="HE">(א-ו) וענין דבורם ומאמרם הוא: <br/><b>מי האמין לשמעתנו</b> וגו׳ עד <b>וי״י הפגיע בו את עון כלנו</b> למה שאנו שומעים היום שזה העם יוצא מבבל ועולה לירושלים וישראל עושה חיל ואלה המדברים הם בפרט בני אשור כי הם העיקר, לפי שהם הגלום מירושלים וגם הגלו עשרת השבטים. <br/>(ב) <b>ויעל כיונק</b> – ישראל. <br/><b>לפניו</b> – כנוי לי״י הנזכר. <br/><b>לא תאר</b> – לא היה תאר לו, וכבר ידוע שמלות המציאות נכון לחסרם בעברי, וכן רבקה שומעת <span class="source-link">(<a class="source" data-book="Bereshit" data-ref="27,5" data-mg-type="Tanakh" data-url="Bereshit/27.5">בראשית כ״ז:ה׳</a>)</span> – היתה שומעת. <br/><b>ונחמדהו</b> – עד שנחמדהו, או ולא נחמדהו והכל עולה לענין אחד. <br/>(ג) <br/><b>נבזה</b> – היה, ו<b>איש מכאובות</b>, כמ״ש על כלל עמנו ואיש ישראל <span class="source-link">(<a class="source" data-book="Shofetim" data-ref="21,1" data-mg-type="Tanakh" data-url="Shofetim/21.1">שופטים כ״א:א׳</a>)</span>. <br/><b>וכמסתר פנים ממנו</b> – כ״ף הקרוב כלומר כמעט שהיינו מסתירים פנינו מראותו, כמו שנהוג לכל אדם מראות כל דבר נמאס מעורר קיא. <br/><b>ולא חשבנהו</b> – כלל, כטעם לא חשב אנוש <span class="source-link">(<a class="source" data-book="Yeshayahu" data-ref="33,8" data-mg-type="Tanakh" data-url="Yeshayahu/33.8">ישעיהו ל״ג:ח׳</a>)</span>. וכל אלו מליצות כפולות לחזוק ואין בזה דבר גוזמא, ועדים אנחנו היום בארצנו זאת שגם הנוצרים האדוקים באמונתם לא ירצו להביט אלינו. <br/>(ד) <b>אכן חלינו</b> וגו׳ – זה תשובה מהגוים ההם לעצמם, כי יאמרו אך שקר נחלנו במה שכתוב אחר כך <b>ואנחנו חשבנוהו נגוע</b> וגו׳ כלומר עתה נכיר שאין זה אמת, אבל האמת הוא ש<b>חליינו הוא נשא ומכאבינו</b> הוא <b>סבלם</b>, וכן הוא באמת מחולל מפשעינו. אבל כלנו כצאן תעינו במחשבתינו כי האמת הוא כי השם הפגיע בו וגו׳ <span class="source-link">(<a class="source" data-book="Yeshayahu" data-ref="53,5,6" data-mg-type="Tanakh" data-url="Yeshayahu/53.5">ישעיהו נ״ג:ה׳-ו׳</a>)</span>. ובאר בדרך שהגזרות והמלות מונחות בכל זה לפי ההגיון, ולכן לא יוכל חכם נוצרי לחלוק בזה, כי הוא ידוע בעברי ובהגיון כי שמות הפעולה מצטרפים פעם עם הפועל ופעם עם הפעול, כאומרו על דרך משל כמהפכת אלהים {את} סדום {ואת} עמורה <span class="source-link">(<a class="source" data-book="Amos" data-ref="4,11" data-mg-type="Tanakh" data-url="Amos/4.11">עמוס ד׳:י״א</a>)</span>, וכן הכל. <br/>לכן אמרו בכאן <b>חליינו ומכאובינו</b> – הוא מצטרף עם הפועל כי הגוים היו מחליאים ומכאיבים לישראל, וזה שאין ספק שישראל היו חולים וכואבים, כמו שקדם הספור על ישראל בכלל שהיה איש מכאובות וידוע חולי <span class="source-link">(<a class="source" data-book="Yeshayahu" data-ref="53,3" data-mg-type="Tanakh" data-url="Yeshayahu/53.3">ישעיהו נ״ג:ג׳</a>)</span>, אבל מה שהיה בספק אצל הרואים, הוא מי היה המחליא והמכאיב, רוצה לומר מי היה הפועל והסבה המטעה בעצם לזה המקרה הרע, כי זה הוא מה שיעלם מהרואים וגם מהרופאים ברב ולכן יטעו, וכן טעו אלה הגוים בחלי זה עם ישראל, כי היו חושבים שהאל יתעלה הוא הפועל בעצם לחלי ישראל לעילה ידועה אצלו בגוף ישראל, ולא כן היה הדבר אם אנחנו היינו הפועלים בזה בעצם, כי הוא היה בריא הגוף, אבל אנחנו החלינוהו בהציקנו לו ובהכתינו אותו, וזו מליצה נכבדת ואמתית. <br/>ואמנם עדין צריכים אנו לדעת אחד הכרחי, והוא אם כשהגוים מחליאים ומכאיבים לישראל, אם הוא פשע ועון בידם בבחירתם הרעה או הוא זכות וצדקה להם, כלומר אם הוא פעל רע או טוב בעיני השם. והנה גם בזאת הכונה השנית טעו הגוים כי הם חשבו שהיה זה טוב בעיני השם, כי חשבו שבצדקתם מצורף לרשעת ישראל היה זה, שכמו זה אולי טעו גם עמנו בהצלתם על בני כנען כמ״ש להם משה <span class="source-link">(<a class="source" data-book="Devarim" data-ref="9,6" data-mg-type="Tanakh" data-url="Devarim/9.6">דברים ט׳:ו׳</a>)</span>, וכל זה נכלל במובן מאמרם <b>ואנחנו חשבנוהו נגוע מכה אלהים ומענה</b>. <br/>(ה) ולכן יכירו הגוים האלה גם כן האמת בזאת הבקשה ויודו ויאמרו הם: כי ישראל היה <b>מחולל מפשעינו מדוכא מעונותינו וגו׳</b>, וזה סוד גדול שגלה ישעיה במליצה שיחס אותה לגוים, וגם יותר נמרץ ממה שאמר משה לעמנו לא בצדקתך וגו׳ כי אם ברשעת וגו׳ <span class="source-link">(<a class="source" data-book="Devarim" data-ref="9,5" data-mg-type="Tanakh" data-url="Devarim/9.5">דברים ט׳:ה׳</a>)</span>. וזה כי בכאן הוא מונח שם רשע למנצחים הגבורים, ולא למנוצח הנשחת, כמ״ש וגם רשע ליום רעה <span class="source-link">(<a class="source" data-book="Mishlei" data-ref="16,4" data-mg-type="Tanakh" data-url="Mishlei/16.4">משלי ט״ז:ד׳</a>)</span>, שהרשע הוא הגבור המשחית, וכן אמר חבקוק על זה, רוצה לומר כי מלך אשור השחית את ישראל בבלע רשע צדיק ממנו <span class="source-link">(<a class="source" data-book="Chavakkuk" data-ref="1,13" data-mg-type="Tanakh" data-url="Chavakkuk/1.13">חבקוק א׳:י״ג</a>)</span>, כי קרא מלך אשור ועמו רשע וקרא ישראל צדיק. ואמר ירמיה על מלך אשור מפץ אתה לי וגו׳ <span class="source-link">(<a class="source" data-book="Yirmeyahu" data-ref="51,2" data-mg-type="Tanakh" data-url="Yirmeyahu/51.2">ירמיהו נ״א:ב׳</a>)</span>, ואחר כל זה ושלמתי לבבל ולכל יושבי כשדים את כל רעתם אשר עשו בציון <span class="source-link">(<a class="source" data-book="Yirmeyahu" data-ref="51,24" data-mg-type="Tanakh" data-url="Yirmeyahu/51.24">ירמיהו נ״א:כ״ד</a>)</span>. <br/>והענין בזה כי הניח זה הנביא החכם שאלה הגוים בני אשור שהשחיתו והכאיבו ודכאו את ישראל, יתודו עתה בראותם הפוך הזמן, כי ישראל יצאו מתחת ידם ויעשו חיל, להיות כבראשונה בירושלים, והם יהיו נשחתים מיד החיה השנית, ואז יאמרו בודאי י״י אלהי ישראל הוא אל אמונה ואין עול, והוא הפועל והמניע לכל, ולכן הוא הניע אותנו להשחית אותם. ועתה הוא הניע החיה השנית להשחיתנו ולהצליח לישראל, כי כל זה עשה כורש, לא שהשחית את ישראל עם יושבי בבל, לכן אין זה כלו כי אם טענות צודקת. והכל גם את הראשון גם את השני, רוצה לומר היותנו משחיתים והיותנו מושחתים, הכל הוא בסבת רשעתינו ופשעים ועונות שבידנו, לא ברשעת ישראל. וזה תחלה על מה שהיינו משחיתים אותו, כי זה הוא ספק חמור לאותם הגוים כראותם אחריתם בכלל, כי היו זדים ועושי רשעה זאבים ודובים משחיתים כל מי שיהיה, ובכלל אנשים צבועים כמ״ש אריסטו שהם יותר רעים מכל שאר בעלי חיים צבועים. <br/>וזה הוא המכוון מאמרו <b>והוא מחולל מפשעינו מדוכא מעונותינו</b> – כלומר כי פשעינו ועונותינו היו סבה פועלת ומנועה כי היינו משחיתים אותו. <br/>ולבאר זה יותר כפל ואמר <b>מוסר שלומנו עליו ובחברתו נרפא לנו</b> – עם שגלה מעט מן הסוד כי מוסר שהוא משרש יסר אין בו כי אם ענין אחד, והוא מסוג ענין קשר ועצירה, כי יסר הוא קושרו ועוצרו מלעשות רע, והיסוד הראשון לכל הוא מוסר מלכים <span class="source-link">(<a class="source" data-book="Iyyov" data-ref="12,18" data-mg-type="Tanakh" data-url="Iyyov/12.18">איוב י״ב:י״ח</a>)</span>, והעד פִּתֵּחַ, כטעם ויפתח הגמלים <span class="source-link">(<a class="source" data-book="Bereshit" data-ref="24,32" data-mg-type="Tanakh" data-url="Bereshit/24.32">בראשית כ״ד:ל״ב</a>)</span>, אל יתהלל חוגר כמפתח <span class="source-link">(<a class="source" data-book="Melakhim I" data-ref="20,11" data-mg-type="Tanakh" data-url="Melakhim I/20.11">מלכים א כ׳:י״א</a>)</span>, כי מפתח הוא הפך אוסר, והמלכים נקראים עוצרים כטעם זה יעצר בעמי <span class="source-link">(<a class="source" data-book="Shemuel I" data-ref="9,17" data-mg-type="Tanakh" data-url="Shemuel I/9.17">שמואל א ט׳:י״ז</a>)</span>, ופירוש זה גלוי סוד מישעיה אלינו, וזה כי הכרח הוא שהרשע אשר אמר שלמה <span class="source-link">(<a class="source" data-book="Mishlei" data-ref="16,4" data-mg-type="Tanakh" data-url="Mishlei/16.4">משלי ט״ז:ד׳</a>)</span> שהשם פעלו להרע בו לאחרים ליום רעה, וכן מה שאמר ישעיה ואנכי בראתי משחית לחבל <span class="source-link">(<a class="source" data-book="Yeshayahu" data-ref="54,16" data-mg-type="Tanakh" data-url="Yeshayahu/54.16">ישעיהו נ״ד:ט״ז</a>)</span>, וגם אמר אשור שבט אפי <span class="source-link">(<a class="source" data-book="Yeshayahu" data-ref="10,5" data-mg-type="Tanakh" data-url="Yeshayahu/10.5">ישעיהו י׳:ה׳</a>)</span>, וכן המפץ שזכר ירמיה <span class="source-link">(<a class="source" data-book="Yirmeyahu" data-ref="51,20" data-mg-type="Tanakh" data-url="Yirmeyahu/51.20">ירמיהו נ״א:כ׳</a>)</span>, הנה אי זה משל או נמשל בזה המין, צריך שיהיה הדבר חזק ובריא ושלם כמו המקבה, כי אם היה חלוש ורעוע איך ישחית ואיך ישבר תכף. ואין לנו משל יותר מפורסם ממלכי עשרת השבטים זה אחר זה, כמו שמפורש בספר מלכים. ולכן מפורש מן מלך אשור ועמו כשהיה להם חוזק שלם וכח גדול, היה על ישראל, כלומר בעבור ישראל, רוצה לומר הסבה התכליתית כדי שיהיו חזקים לשבור ישראל, וכדי שיהיו ישראל חבורים ופצועים היו בני אשור נרפאים, כלומר שוקדים בבריאות, שזה הוא חלק אחד מחלקי גדר הרפואה, כמו שידוע לרופאים, וכן מחויב זה כאמרו: אני י״י רופאך אחר לא אשים עליך <span class="source-link">(<a class="source" data-book="Shemot" data-ref="15,26" data-mg-type="Tanakh" data-url="Shemot/15.26">שמות ט״ו:כ״ו</a>)</span>. <br/>(ו) אם כן מה שדמינו וחשבנו כי ישראל מכה אלהים ומענה, <b>כלנו כצאן תעינו איש לדרכו פנינו</b> – כלומר היינו כבהמות שאין להם הבנה, כי כלל הדבר הוא <b>וי״י הפגיע</b> בישראל <b>את עון כלנו</b>, כמ״ש מדכא מעונותינו כמו שפרשנו לפנים. <br/>וטעם <b>הפגיע בו</b> – כמו שצוה שלמה לבניהו על יואב לך פגע בו <span class="source-link">(<a class="source" data-book="Melakhim I" data-ref="2,29" data-mg-type="Tanakh" data-url="Melakhim I/2.29">מלכים א ב׳:כ״ט</a>)</span>, כן צוה לנו שנפגע בישראל בסבת עון כלנו ולא בסבת עונו, ובזה תמו הדברים שייחס ישעיה לגוים בני אשור. ועדין נשאר שלא נתן טעם וסבה להיות בני אשור מושחתים היום מן החיה השנית, כמ״ש ירמיה <span class="source-link">(<a class="source" data-book="Yirmeyahu" data-ref="51,24" data-mg-type="Tanakh" data-url="Yirmeyahu/51.24">ירמיהו נ״א:כ״ד</a>)</span> ושלמתי לבבל ולכל יושבי כשדים וגו׳, וגם הוא אמר המובן מזה לפנים כמ״ש לא שמת להם רחמים וגו׳ <span class="source-link">(<a class="source" data-book="Yeshayahu" data-ref="47,6" data-mg-type="Tanakh" data-url="Yeshayahu/47.6">ישעיהו מ״ז:ו׳</a>)</span>. ולכן יאמר ישעיה זה אף בכאן אך בקצור, והוא אמרו מפשע עמי נגע למו <span class="source-link">(<a class="source" data-book="Yeshayahu" data-ref="53,8" data-mg-type="Tanakh" data-url="Yeshayahu/53.8">ישעיהו נ״ג:ח׳</a>)</span> – רוצה לומר לגוים קדם זכרם, כי פשעו בישראל וכי הכום מכה נצחת יותר ממה שרצה השם, וזה העומד לא רצה ישעיה ליחס לגוים. וכל אלה הענינים סודות עצומים, ובאור זה הכלל אשר תחלתו ושרשו בתורתינו הקדושה אוצר י״י יבוא. <br/>(ז-ח) <b>נגש והוא נענה</b> – מכאן ועד שיסיים ולפושעים יפגיע <span class="source-link">(<a class="source" data-book="Yeshayahu" data-ref="53,12" data-mg-type="Tanakh" data-url="Yeshayahu/53.12">ישעיהו נ״ג:י״ב</a>)</span> הם דברי הנביא. אבל כונתו לומר כי הקודמים הליצם הנביא בנכח שהגוים אומרים אותם, ולא כן אלה. ואולם אין אלה האחרונים רק הרחבת באור לקודמים עם תוספת מאמרים סודיים, כאמרו על ישראל על לא חמס עשה וגו׳ <span class="source-link">(<a class="source" data-book="Yeshayahu" data-ref="53,9" data-mg-type="Tanakh" data-url="Yeshayahu/53.9">ישעיהו נ״ג:ט׳</a>)</span>, וי״י חפץ דכאו החלי וגו׳ <span class="source-link">(<a class="source" data-book="Yeshayahu" data-ref="53,10" data-mg-type="Tanakh" data-url="Yeshayahu/53.10">ישעיהו נ״ג:י׳</a>)</span>, כי אם כן יש יסורין בלא עון ויש מיתה בלא חטא, ואיך שיהיה, הכרח היה לישעיה שישוב לומר הדברים בשמו, כי כאשר אמרם בשם הגוים, אולי יחשב שאין כונת ישעיה שיהיו אמת. ובאור זה כפי הראוי בזה הספר, כי ישעיה שב תחלה להאריך ליעד לעתיד בחזוק דלות ישראל בגלות בבל, שזה היה בימי ירמיה, ואמר עליו: <b>נגש והוא נענה</b> וגו׳, וכי זה העם היה בירושלים עם מלוכה ומשפט ולא יוכל לספר דורו בעמו ודירתו בארצו, כלומר הפלגת מעלתו, כי הארץ ההיא ארץ חיים, וכאשר יגלה ויוקח משם יהיה <b>נגזר מארץ חיים</b> הוא והגוזרים אותו, וכן הדוחקים והמרחיקים והלוקחים והמובילים אותו, ידוע כי היו נבוכדנצר ועמו. ולכן היה נכון מאד לרמוז <b>למו</b> להם, ו<b>מפשע</b> – הוא פשע של אלה. ואם כן יהיה <b>מפשע עמי</b> דבוק הפעל עם הפעול, כלומר המתפעל מפשע בני בבל, כמו מחלל מפשעינו שהוא דבוק הפעל עם הפעול, כאלו אמר מצד הפשע והזדון והעון שעשו בני בבל לעמי, לכן היה נגע לבני בבל כי ישחתו אחר כך על ידי כורש ועמו, וכן קדם לו לא שמת עליהם רחמים וגו׳, וכן ירמיה אמר ושלמתי לבבל וגו׳. <br/>(ט-יב) אולם <b>ויתן את רשעים קברו</b> וגו׳ עד שסיי<b>ם וי״י חפץ דכאו החלי</b> – זה ענין יקר מאד, והוא אמת וצודק, אך בשיובן בעיון דק, וזה מה שאינו ראוי לבארו בזה הספר. ואולם מה שיובן מזה בעיון גס אשר מצד זה אמרו וכתבו ישעיה להמון כולו, והוא להסיר כל דעת רע מעמנו, ובאור זה שאין ספק שבני עמנו היו תמיד חכמים וצדיקים בעיניהם, על דרך שאמר שלמה: כל דרכי איש זך בעיניו <span class="source-link">(<a class="source" data-book="Mishlei" data-ref="16,2" data-mg-type="Tanakh" data-url="Mishlei/16.2">משלי ט״ז:ב׳</a>)</span>, ואמר דרך אויל ישר בעיניו <span class="source-link">(<a class="source" data-book="Mishlei" data-ref="12,15" data-mg-type="Tanakh" data-url="Mishlei/12.15">משלי י״ב:ט״ו</a>)</span>. ולכן כי היו רואים ששאר האומות שאינן מדת משה ויהודית היו גוברות עליהם, היו מדברים באלהים תמיד להתלונן ולהתאונן, והיותר נמרץ מזה בסוף מלאכי באמרו: חזקו עלי דבריכם אמר י״י וגו׳ אמרתם שוא עבד אלהים וגו׳ <span class="source-link">(<a class="source" data-book="Malakhi" data-ref="3,13,14" data-mg-type="Tanakh" data-url="Malakhi/3.13">מלאכי ג׳:י״ג-י״ד</a>)</span>. ובכלל כל ספרי הנביאים כן, כאמרם עזב י״י את הארץ <span class="source-link">(<a class="source" data-book="Yechezkel" data-ref="8,12" data-mg-type="Tanakh" data-url="Yechezkel/8.12">יחזקאל ח׳:י״ב</a>)</span>, ותחלה בתורת משה כאמרו: ואם תלכו עמי קרי <span class="source-link">(<a class="source" data-book="Vayikra" data-ref="26,21" data-mg-type="Tanakh" data-url="Vayikra/26.21">ויקרא כ״ו:כ״א</a>)</span>. ולכן הוכרח ישעיה לומר טענה כוללת, ושלא יוכלו בני המון לסתור אותה, וזה שכאשר היה הנביא אומר להם שהם רעים או סכלים וחסרים, הם אומרים: לא כן, אבל אנחנו צדיקים וחסידים, גם חכמים ושלמים, כי לא היו יודעים גדר אלה התארים על האמת, וכמו שהוא ענינו גם היום בעוננו. <br/>וכבר באר המורה <span class="source-link">(<a class="source" data-book="Moreh Nevukhim 3" data-ref="13" data-mg-type="Library" data-url="?r1=Moreh Nevukhim 3:13" title="מורה נבוכים ג׳:י״ג">מו״נ ג׳:י״ג</a>)</span> שתוף שם חכמה וגם שאר השמות, כל שכן שישעיה <span class="source-link">(<a class="source" data-book="Yeshayahu" data-ref="5,21" data-mg-type="Tanakh" data-url="Yeshayahu/5.21">ישעיהו ה׳:כ״א</a>)</span> באר זה ואמר להם הוי חכמים בעיניהם, וכן הוי האומרים לרע טוב וגו׳ <span class="source-link">(<a class="source" data-book="Yeshayahu" data-ref="5,20" data-mg-type="Tanakh" data-url="Yeshayahu/5.20">ישעיהו ה׳:כ׳</a>)</span>, אם כן לא יצליחו בזה לעולם. ולכן הוכרח בהיותו מיעד להם לעתיד חורבן בית ראשון על ידי מלך אשור ושובו על ידי מלך מדי שיונח להם טעם וסבה לפי הראוי להם, וכאלו אמר נניח שאתם גם בניכם אחריכם כולכם צדיקים ואין חמס בכפיכם ואין מרמה בפיכם, הנה השם חפץ לדכא ולהחליא אתכם, כי זו היא אחת מכונת בני הזמן, רוצה לומר כן רצה השם כמ״ש המורה <span class="source-link">(<a class="source" data-book="Moreh Nevukhim 1" data-ref="53" data-mg-type="Library" data-url="?r1=Moreh Nevukhim 1:53" title="מורה נבוכים א׳:נ״ג">מו״נ א׳:נ״ג</a>)</span>. אבל דעת היחידים הוא שכן גזרה חכמתו, ויחקרו אי זו חכמה היא כפי יכולתם. ואל תחשוב שזה הוציא ישעיה מדעתו, שכבר העירותי שאין דבר בכל ספרי הנביאים שלא הוציא מספר תורת משה, כי דברים דומים בסוג לזה כתובים בה פעמים ושלש. וגם זה הפרט כתוב בה, אבל לא נודע מקומו לשום אדם עם היותו שם בפרוש, כי הרואים עורים כולם. <br/>אמנם מה שיאמר ישעיה אחר כך <b>אם תשים אשם נפשו</b> וגו׳ – זה ענין אחר נמשך אל הקודם, וזה כי אחר שכן רצה השם, ואין לנו דבר אחר רצונו וחפצו מה לנו לעשות רק שנעשה עצמנו כקרבן וכאשם וכחטאת, כמ״ש החסיד הריני מוטל לפניהם כאבן שאין לה הופכין <span class="source-link">(<a class="source" data-book="Bavli Avodah Zarah" data-ref="8:b" data-mg-type="Shas" data-url="Avodah Zarah/8b" title="בבלי עבודה זרה ח׳:">בבלי ע״ז ח׳:</a>)</span>, והחסיד האחד השיב מן השמים ירחמו <span class="source-link">(<a class="source" data-book="Bavli Avodah Zarah" data-ref="18:a" data-mg-type="Shas" data-url="Avodah Zarah/18a" title="בבלי עבודה זרה י״ח.">בבלי ע״ז י״ח.</a>)</span>, רק החכם השלם על דרך האמת גער בו בטענה מושכלת <span class="source-link">(<a class="source" data-book="Bavli Avodah Zarah" data-ref="18:a" data-mg-type="Shas" data-url="Avodah Zarah/18a" title="בבלי עבודה זרה י״ח.">שם</a>)</span>. וזה ידוע לבקיאים בגמרא, רוצה לומר היות שתי אלו הכונת לחכמי התלמוד, ויודע י״י את אשר לו. אבל על כל פנים היה הכרח גם כן לישעיה להניח זאת הכונה הכוללת להמון שהוא מדבר, ואמר שאחר שכן רצה וחפץ השם בגלות ירושלים אם יהיה שהעם ישים עצמו זבח ויקבל המיתה וכל שכן היסורין מאהבה ולכבוד השם, הנה אחריתו יהיה לטוב, כי <b>יראה זרע</b> ש<b>יאריך ימים ו</b>ש<b>חפץ י״י בידו יצלח</b> – וזה בשוב בית שני. <br/>ואמר <b>תשים</b> – לשון נקבה לישראל, כמו ותערך ישראל <span class="source-link">(<a class="source" data-book="Shemuel I" data-ref="17,21" data-mg-type="Tanakh" data-url="Shemuel I/17.21">שמואל א י״ז:כ״א</a>)</span>, ואחר אמר <b>נפשו</b> ו<b>יראה</b> לשון זכר. והכל נכון בעברי ובהגיון כמו שאמרנו כמה פעמים. <br/>גם פרוש יותר ואמר כי מסבת <b>עמל</b> עצמו שסבל צרות וצוקות ומיתות באשור, יהיה שכרו ומשכורתו מעם השם, כי <b>יראה ישבע</b> – כלומר תחת שהיה רעב וחסר כל ובחכמתו <b>יצדיק עבדי</b> – זה החסיד והצדיק לגוים <b>רבים</b>, וזה שמצדדים רבים יהיה הוא הפועל והמניע להיות שאר העמים צדיקים כמו שקדם על זה העם עבד י״י, עד ישים בארץ משפט ולתורתו איים ייחילו <span class="source-link">(<a class="source" data-book="Yeshayahu" data-ref="42,4" data-mg-type="Tanakh" data-url="Yeshayahu/42.4">ישעיהו מ״ב:ד׳</a>)</span> והרבה מזה המין לפנים ואחר כך. <br/>וטעם <b>ועונתם הוא יסבל</b> כלומר סבלם בגלותם כמו שזכר מדכא בעונותינו <span class="source-link">(<a class="source" data-book="Yeshayahu" data-ref="53,5" data-mg-type="Tanakh" data-url="Yeshayahu/53.5">ישעיהו נ״ג:ה׳</a>)</span>, ויש במקרא לאלפים לשון עתיד שהוא עבר, וכן הפך זה, כל שכן שגם עתה בשובם לארץ בזמן בית שני היה כן, שמצאו הארץ חרבה ושוממה. <br/><b>לכן</b> בשכר זה <b>אחלק לו ברבים ואת עצומים</b> וגו׳ – כלומר בזמן בית שני. ועקר זה בעבור שהפליג בזמן הגלות ש<b>הערה למות נפשו</b> כמו שקדם <b>אם תשים אשם נפשו</b>. והוא נמנה בכלל מענין הפושעים כמו שקדם: <b>ויתן את רשעים קברו</b> – כלומר כי היה נהרג זה העם ישראל יחידים ורבים על ידי בני אשור ובפרט הרוגי מלכות, כאלו היו רשעים ופושעים והיו נדונים למות. <br/>וכן <b>ואת עשיר במותיו</b> – שדרך העשירים לההרג על ידי רוצחים שוללים, ואלה לו כן היו, ועם היותם עניים היו נהרגים בדרכים, וכל פוגש בם פוגע והורג אותם, כמו שיקרה לנו גם היום. <br/>וטעם <b>והוא חטא רבים נשא</b> וגו׳ – כמו שקדם שיודו העמים {שהוא} מדכא מעונותינו וי״י הפגיע בו וגו׳ <span class="source-link">(<a class="source" data-book="Yeshayahu" data-ref="53,5,6" data-mg-type="Tanakh" data-url="Yeshayahu/53.5">ישעיהו נ״ג:ה׳-ו׳</a>)</span>. והוצרך ישעיה לכפול זה בעבור שאמר: <b>ואת פשעים נמנה</b>, שהוא כפי מחשבת הגוים, וכן <b>ויתן את רשעים קברו</b>, ואין הדבר כן כפי האמת. וזה כאלו אמר בכאן: אבל דרך האמת לא היה זה העם בגלותו בכלל פשעים ורשעים, אבל היו צדיקים, כמ״ש עליו כבלע רשע צדיק ממנו <span class="source-link">(<a class="source" data-book="Chavakkuk" data-ref="1,13" data-mg-type="Tanakh" data-url="Chavakkuk/1.13">חבקוק א׳:י״ג</a>)</span>, רק שכן רצה וחפץ השם. ואולם יבואו עליו יסורין וגלות ומיתות כי הוא, כמו שיתודו באחרית גם המשחיתים אותו, <b>נשא חטא רבים ולפשעים יפגיע</b>. <br/>והפליג לדקדק בלשון העברי, ולא אמר: ובפשעים יפגיע, כי זה הפך, אבל <b>ולפשעים</b> – כלומר כי הוא הניע הפשעים שיפגעו בו, אם כן הוא הפגיע לפשעים, כלומר היה הוא סבה פועלת שהפשעים יפגעו בו, וזה אמת מכמה צדדים. ובכלל אין דבר ומלה ואות בכל ספרי הקדש שאינם אמת גמור אצל מי שהוא בקי מופלג בלשון הקדש ובמלאכת ההגיון, אבל צורך והכרח ודבר טוב הוא במקומות רבים שלא יביט האמת רק יחידים סגלות. וכבר שנו ושלשלו בזאת ההסכמה רבותינו הקדושים ז״ל, והמורה וכל הפילוסופים מסכימים בזה, והמריצו מאמרים מופלגים בהסכמה זו. וכבר גלינו יותר ממה שראוי לפי כונת ספרינו, והשם הטוב יכפר בעד.</text> |
</source> | </source> | ||
| − | <source xmlid="RShelomoAstrucYeshayahu52"> | + | <source xmlid="RShelomoAstrucYeshayahu52" book="R. Shelomo Astruc Yeshayahu" ref="52" mgtype="Tanakh" url="SP/R. Shelomo Astruc/Yeshayahu/52"> |
<h3 xml:lang="EN">R. Shelomo Astruc Yeshayahu 52</h3> | <h3 xml:lang="EN">R. Shelomo Astruc Yeshayahu 52</h3> | ||
<text xml:lang="EN"></text> | <text xml:lang="EN"></text> | ||
<h3 xml:lang="HE">ר׳ שלמה אסטרוק ישעיהו נ״ב</h3> | <h3 xml:lang="HE">ר׳ שלמה אסטרוק ישעיהו נ״ב</h3> | ||
| − | <text xml:lang="HE">(יג) <b>הנה ישכיל עבדי ירום ונשא וגבה מאד</b> – <b>ישכיל</b> – יצליח. או ישכיל ממש כי בשכל יהיה האדם אדם במה שהוא אדם, וקרא הנביא מלך המשיח ״עבדי״ בלשון שולחו. או קרא כללות העם ״עבדי״ במה שאמר למעלה ״לכן ידע עמי שמי״ <span class="source-link">(<a class="source | + | <text xml:lang="HE">(יג) <b>הנה ישכיל עבדי ירום ונשא וגבה מאד</b> – <b>ישכיל</b> – יצליח. או ישכיל ממש כי בשכל יהיה האדם אדם במה שהוא אדם, וקרא הנביא מלך המשיח ״עבדי״ בלשון שולחו. או קרא כללות העם ״עבדי״ במה שאמר למעלה ״לכן ידע עמי שמי״ <span class="source-link">(<a class="source" data-book="Yeshayahu" data-ref="52,6" data-mg-type="Tanakh" data-url="Yeshayahu/52.6" title="ישעיהו נ״ב:ו׳">ישעיה נ״ב:ו׳</a>)</span>, וכשמדבר מהעם נכלל עמו מלך המשיח וכשמדבר במלך המשיח נכלל עמו העם. <br/>ואמר ״עבדי״ מלך המשיח ״ישכיל״ ויצליח, ואמרו חז״ל ״ירום מאברהם״ (ילקוט ישעיה תע״ו) כי אברהם לא רכש רק שבעים נפש, ומלך המשיח יהפוך לעבודתו יתברך עמים רבים כל העמים, ״ונשא ממשה״ ר״ל כי משה לא הקריב לעבודתו יתברך רק עם אחד והוא ישראל, ומלך המשיח יקריב לעבודתו עמים וישלים מלכים רבים, ״וגבה ממלאכי השרת״ ר״ל שהוא יפעל בשנוי המערכת וימשול בהם לשנותם ולהפליא פלאים. או יש לומר ״ירום מאברהם״ ר״ל שתחלת רוממותו יהיה מזכות אברהם, וממה שיירש ממנו לדעת ייחודו ומציאותו, ״ונשא ממשה״ ר״ל שהתנשאותו יהיה שיקיים תורת משה ודבקו בה, ״וגבה ממלאכי השרת״ ר״ל שיגבה מכחותיו בשכליים המשרתים אותו אשר הם פונים לידבק בשם וידמה למלאך ה׳ צבאות, ועל זה אמר ״כי מלאכיו יצוה לך לשמרך״ <span class="source-link">(<a class="source" data-book="Tehillim" data-ref="91,11" data-mg-type="Tanakh" data-url="Tehillim/91.11">תהלים צ״א:י״א</a>)</span>. <br/>(יד) ואמר: <b>כאשר שממו עליך רבים כן משחת מאיש מראהו ותוארו מבני אדם</b> – אמר הנביא לכללות ישראל כמו ששממו עליו ותמהו כל רואיך לרוב צרותיך ואמרו מה חרי האומה הזאת מכל האומות, ואמרו הזאת העיר שיאמרו כלילת יופי <span class="source-link">(<a class="source" data-book="Eikhah" data-ref="2,15" data-mg-type="Tanakh" data-url="Eikhah/2.15">איכה ב׳:ט״ו</a>)</span>, כי הפליג הש״י במכותיך, כן יפליג בטובתך שיהיה מעלת זה המשיח משיחתו טובה יותר משאר הנמשחים בקירון מראה פניו, ותוארו יותר תואר טוב ר״ל תארי מדותיו מכל בני אדם שהיו לפניו. או קרא השכל <b>תואר</b> כמו ״כי קרן עור פניו וייראו מגשת אליו״ <span class="source-link">(<a class="source" data-book="Shemot" data-ref="34,30" data-mg-type="Tanakh" data-url="Shemot/34.30">שמות ל״ד:ל׳</a>)</span>. <br/>(טו) ואמר עוד: <b>כן יזה גוים רבים עליו יקפצו מלכים פיהם כי אשר לא סופר להם ראו ואשר לא שמעו התבוננו</b> – אמר כמו שחרקו שן האומות ואמרו בלענו הזאת העיר וכו׳ <span class="source-link">(<a class="source" data-book="Eikhah" data-ref="2,15" data-mg-type="Tanakh" data-url="Eikhah/2.15">איכה ב׳:ט״ו</a>)</span> על רוב צרותיך כן יפליג הש״י שידברו עמים רבים על מעלת העם ומשיחו. <br/>ואמר: <b>יזה</b> – מלשון דבור, ובלעז פר״ה פבלא״ר, ר״ל שיכריחם הש׳ לדבר עליו על המשיח. <br/><b>יקפצו מלכים פיהם</b> – ר״ל יקפצו שיסתמו פיהם מלדבר במעלתם כי אם במעלת המשיח כי כלם יהיו כלא היו, והוא מלשון ״ועלתה קפצה פיה״ <span class="source-link">(<a class="source" data-book="Iyyov" data-ref="5,16" data-mg-type="Tanakh" data-url="Iyyov/5.16">איוב ה׳:ט״ז</a>)</span>. או נאמר יקפצו, יתחזקו כמעט, ״מקפץ על הגבעות״ <span class="source-link">(<a class="source" data-book="Shir HaShirim" data-ref="2,8" data-mg-type="Tanakh" data-url="Shir HaShirim/2.8">שיר השירים ב׳:ח׳</a>)</span>, ור״ל שיתחזקו לדבר במעלת האיש המשיח, אחר נתן טעם בדבור המלכים והאומות למה הוא. <br/>ואמר: אל תתמה על דבורם, <b>כי אשר לא סופר להם ראו</b> – ר״ל ראו לזה המשיח מה שלא סופר להם משום נברא. <br/><b>ואשר לא שמעו</b> – מעולם לשום נביא, <b>התבוננו</b> בזה.</text> |
</source> | </source> | ||
| − | <source xmlid="RShelomoAstrucYeshayahu53"> | + | <source xmlid="RShelomoAstrucYeshayahu53" book="R. Shelomo Astruc Yeshayahu" ref="53" mgtype="Tanakh" url="SP/R. Shelomo Astruc/Yeshayahu/53"> |
<h3 xml:lang="EN">R. Shelomo Astruc Yeshayahu 53</h3> | <h3 xml:lang="EN">R. Shelomo Astruc Yeshayahu 53</h3> | ||
<text xml:lang="EN"></text> | <text xml:lang="EN"></text> | ||
<h3 xml:lang="HE">ר׳ שלמה אסטרוק ישעיהו נ״ג</h3> | <h3 xml:lang="HE">ר׳ שלמה אסטרוק ישעיהו נ״ג</h3> | ||
| − | <text xml:lang="HE">(א-ג) וזה אשר יאמרו הגוים והמלכים: <b>מי האמין לשמועתנו וזרוע ה׳ על מי נגלתה. ויעל כיונק לפניו וכשורש מארץ ציה לא תואר לו ולא הדר ונראהו ולא מראה ונחמדהו. נבזה וחדל אישים איש מכאובות וידוע חולי וכמסתר פנים ממנו ולא חשבנוהו</b> – יאמרו הגוים והמלכים: מי האמין בהיותנו בגודל מעלתנו והשלוה אשר גברה עמנו לשמוע לשמועתנו עתה שאנו בתכלית הבוז וההשפלה באמת לא היה ראוי להאמין זה השנוי הנפלא, ועל מי נגלתה זרוע ה׳ להעלותו במעלה כזה המשיח שעלה כיונק בהתגברות וכאילו היו לו שורשים ואף כי הארץ היא ארץ ציה, ועוד שמקדם לא היה <b>לו לא תואר ולא הדר ונראהו</b> – ר״ל כשהיו רואין אותו ומביטין אל מראהו לא היה לו מראה ראוי ולא נחמדהו, כי <b>לא</b> מושך עצמו ואחר עמו, כאלו אמר ולא נראהו ולא נחמדהו – ר״ל שלא היה בו שום דבר חמדה שנחמדהו. או אומרין ועתה אנו חומדין אותו לרוב חמודותיו שיש לו עתה, גם שהיה נבזה וחדל אישים שלא היה ראוי לבא בקהל אנשים, שהרי היה איש מכאובות והיה משובר מחולי. <br/><b>וידוע</b> – מלשון ״ויודע בהם״ <span class="source-link">(<a class="source" data-book="Shofetim" data-ref="18,16">שופטים י״ח:ט״ז</a>)</span>. או רצה במלת <b>וידוע</b> שהיה נודע ומפורסם בסבול החליים עד שהמקללים יאמרו יהיה כמוהו. <br/>ואמר: <b>וכמסתר פנים ממנו</b> – ר״ל שנותנין טעם לדבריהם למה היה ישראל נמאס ומרוחק ושנוא בעיניהם ואומרין כאשר ראינו המסתר, ר״ל שה׳ הסתיר פניו ממנו והגלהו בין האומות ורחקהו היה נבזה ומרוחק ממנו. <br/><b>ולא חשבנוהו</b> – לכלום, ר״ל שלא היה לו שום חשיבות בעיניו. או יאמרו לא חשבנו עליו שהש״י יפקח עוד עיניו בו וירחם עליו אחר שמאסו ורחקו מעל גבולו על כן זאת ההצלחה היא נפלאת בעינינו, ר״ל ההצלחה והגודל שיש לו עתה. <br/>(ד-ה) <b>אכן חליינו הוא נשא ומכאובינו סבלם ואנחנו חשבנוהו נגוע מוכה אלוהים ומעונה. והוא מחולל מפשעינו מדוכא מעונותינו מוסר שלומנו עליו ובחבורתו נרפא לנו</b> – אומרים הגוים והמלכים עתה אנו יודעין ומודין שמה שקרה להם מהמכאובות והצרות קרה להם מצדנו ומפשעינו כמו שאמרו: ״כלנו כצאן תעינו איש לדרכו פנינו וה׳ הפגיע בו את עון כלנו״, הכונה בזה שהרי אין ספק כי האומות נמסרים למקרים כפי מערכתם אם לחרב אם לרעב אם למלחמה, ובהיות ישראל משוקעים ביניהם בבא המקרה על האומות ואין ישראל ראויין להשגחה פרטית להנצל מהמקרה ההוא הרי שילקה ישראל בסבותם, וזה שאמר: <b>והוא מחולל מפשעינו ומדוכא</b> – מסבתנו. או יאמר שמה שהיה מחולל ומדוכא ממה שהיינו מכאיבין אותו היה להענישו והיה עונות ראשונים ופשעים שלנו, כאמרו ״כל אוכליו יאשמו״ <span class="source-link">(<a class="source" data-book="Yirmeyahu" data-ref="2,3">ירמיהו ב׳:ג׳</a>)</span>, ואמרו חז״ל בעי למקטלינהו דבעי לכפורי ידיה בההוא גברא <span class="source-link">(<a class="source" data-book="Bavli Gittin" data-ref="56:a" | + | <text xml:lang="HE">(א-ג) וזה אשר יאמרו הגוים והמלכים: <b>מי האמין לשמועתנו וזרוע ה׳ על מי נגלתה. ויעל כיונק לפניו וכשורש מארץ ציה לא תואר לו ולא הדר ונראהו ולא מראה ונחמדהו. נבזה וחדל אישים איש מכאובות וידוע חולי וכמסתר פנים ממנו ולא חשבנוהו</b> – יאמרו הגוים והמלכים: מי האמין בהיותנו בגודל מעלתנו והשלוה אשר גברה עמנו לשמוע לשמועתנו עתה שאנו בתכלית הבוז וההשפלה באמת לא היה ראוי להאמין זה השנוי הנפלא, ועל מי נגלתה זרוע ה׳ להעלותו במעלה כזה המשיח שעלה כיונק בהתגברות וכאילו היו לו שורשים ואף כי הארץ היא ארץ ציה, ועוד שמקדם לא היה <b>לו לא תואר ולא הדר ונראהו</b> – ר״ל כשהיו רואין אותו ומביטין אל מראהו לא היה לו מראה ראוי ולא נחמדהו, כי <b>לא</b> מושך עצמו ואחר עמו, כאלו אמר ולא נראהו ולא נחמדהו – ר״ל שלא היה בו שום דבר חמדה שנחמדהו. או אומרין ועתה אנו חומדין אותו לרוב חמודותיו שיש לו עתה, גם שהיה נבזה וחדל אישים שלא היה ראוי לבא בקהל אנשים, שהרי היה איש מכאובות והיה משובר מחולי. <br/><b>וידוע</b> – מלשון ״ויודע בהם״ <span class="source-link">(<a class="source" data-book="Shofetim" data-ref="18,16" data-mg-type="Tanakh" data-url="Shofetim/18.16">שופטים י״ח:ט״ז</a>)</span>. או רצה במלת <b>וידוע</b> שהיה נודע ומפורסם בסבול החליים עד שהמקללים יאמרו יהיה כמוהו. <br/>ואמר: <b>וכמסתר פנים ממנו</b> – ר״ל שנותנין טעם לדבריהם למה היה ישראל נמאס ומרוחק ושנוא בעיניהם ואומרין כאשר ראינו המסתר, ר״ל שה׳ הסתיר פניו ממנו והגלהו בין האומות ורחקהו היה נבזה ומרוחק ממנו. <br/><b>ולא חשבנוהו</b> – לכלום, ר״ל שלא היה לו שום חשיבות בעיניו. או יאמרו לא חשבנו עליו שהש״י יפקח עוד עיניו בו וירחם עליו אחר שמאסו ורחקו מעל גבולו על כן זאת ההצלחה היא נפלאת בעינינו, ר״ל ההצלחה והגודל שיש לו עתה. <br/>(ד-ה) <b>אכן חליינו הוא נשא ומכאובינו סבלם ואנחנו חשבנוהו נגוע מוכה אלוהים ומעונה. והוא מחולל מפשעינו מדוכא מעונותינו מוסר שלומנו עליו ובחבורתו נרפא לנו</b> – אומרים הגוים והמלכים עתה אנו יודעין ומודין שמה שקרה להם מהמכאובות והצרות קרה להם מצדנו ומפשעינו כמו שאמרו: ״כלנו כצאן תעינו איש לדרכו פנינו וה׳ הפגיע בו את עון כלנו״, הכונה בזה שהרי אין ספק כי האומות נמסרים למקרים כפי מערכתם אם לחרב אם לרעב אם למלחמה, ובהיות ישראל משוקעים ביניהם בבא המקרה על האומות ואין ישראל ראויין להשגחה פרטית להנצל מהמקרה ההוא הרי שילקה ישראל בסבותם, וזה שאמר: <b>והוא מחולל מפשעינו ומדוכא</b> – מסבתנו. או יאמר שמה שהיה מחולל ומדוכא ממה שהיינו מכאיבין אותו היה להענישו והיה עונות ראשונים ופשעים שלנו, כאמרו ״כל אוכליו יאשמו״ <span class="source-link">(<a class="source" data-book="Yirmeyahu" data-ref="2,3" data-mg-type="Tanakh" data-url="Yirmeyahu/2.3">ירמיהו ב׳:ג׳</a>)</span>, ואמרו חז״ל בעי למקטלינהו דבעי לכפורי ידיה בההוא גברא <span class="source-link">(<a class="source" data-book="Bavli Gittin" data-ref="56:a" data-mg-type="Shas" data-url="Gittin/56a">בבלי גיטין נ״ו.</a>)</span>. <br/>ויאמרו: <b>מוסר שלומנו עליו</b> – כלומר שהשלום שלנו היה מסולק ומוסר מהם. או יאמרו כל עת שהוא מוסר השלום ממנו ובאה עלינו איזו צרה היינו מתרעמים עליו ואומרים שהוא הסבה והוא גרמא לנזקין שלנו. <br/>וז״ש: <b>ובחבורתו נרפא לנו</b> – כי היו חושבים כי כשנעשו בו פצע וחבורה תהיה זו רפואתם, ר״ל שאין להם מרפא ונחת רוח כי אם בהכותם ישראל ועושין בהם פצעים וחבורות. או יאמרו <b>ובחבורתו נרפא לנו</b> – ר״ל כי עתה אנו רואין כי אחר שהוא מורה בבא אלינו המקרים נרפא לנו ר״ל הפך ממה שהיינו חושבים בהסרת השלום ממנו ושהגיע הנזק מסבתו עתה אנו רואין כי הרפואה היתה באה עלינו בסבתו לא המכה, וזה כי כאשר היה נזוק עמנו ומורה בהתחברו בינותינו היה הוא מתפלל אל השם, וה׳ היה מסיר המכה כמו שאפרש בפסוק ״נגש והוא נענה״, נמצא כי בעד חברתו עמנו במקרה ההוא היתה הרפואה קרובה לבא עליו. או יהיה <b>בחבורתו</b> מלשון פצע וחבורה <span class="source-link">(<a class="source" data-book="Yeshayahu" data-ref="1,6" data-mg-type="Tanakh" data-url="Yeshayahu/1.6">ישעיהו א׳:ו׳</a>)</span> והכל כונה אחת, כי כשהיה פצוע ומוכה היה מתפלל להסיר המקרה והיתה הרפואה באה. <br/>וז״ש <b>הוא מחולל</b> – כפל הענין למה שאמר <b>אך חליינו הוא נשא</b>, גם לזה שאמר <b>ואנחנו חשבנוהו נגוע מוכה אלהים</b>. <br/>וחזר ואמר <b>מוסר שלומנו עליו</b> – ביאר שיאמרו עתה יודו כי הרפואה באה מצד ישראל הפך מה שחשבנוהו למזיק להם, וזהו שיאמרו לחזק שהרפואה היתה מסבת ישראל ושהרע הבא על ישראל היה דרך מקרה ופגע ושהם הפושעים אשר המקרה נכון להם. <br/>(ו) ויאמרו: <b>כלנו כצאן תעינו איש לדרכו פנינו וה׳ הפגיע בו את עון כלנו</b> – יודו כי הם הפושעים והתועים באמונתם ודרכם, וכי מה שפגע המקרה לישראל היה בעונש האומות ודרך פגע ומקרה בא לישראל אם למה שהיו מחוברין אם להעניש האומות כמו שנענשו אנשי מצרים גם שהיה רצונו להוכיח, הנה הוא יתברך קצף מעט והם עזרו לרעה והוסיפו כפלים בכל חטאתם. <br/>(ז) עוד הוסיפו ואמרו <b>נגש והוא נענה כשה לטבח יובל וכרחל לפני גוזזיה נאלמה ולא יפתח פיו</b> – רצה בזה לאמר ולתת טעם למאמרם ״ובחבורתו נרפא לנו״, ולפי זה יהיה פירושו שיאמרו הטעם בבא הרפואה בסבתם של ישראל שכשהיה נגוש ומוכה והיה מתפלל לשם יתברך הוא היה הנענה והמקובל בתפלתו והנשמע להסיר המכה, ועם כל זה לא היה פותח פיו והיה נאלם כמו השה המובא לטבח וכרחל הנאלמת לפני גוזזיה ועל זה לא יפתח פיו כשהיינו מאשימין אותו. או הוסיפו ויאמרו להגיד מה שהרעו לישראל שהיה נגש ומעונה ומדוכה ואין לו יכולת לפתוח פיו וכו׳ אחר שיאמרו ויתנו סבה על שפלות ישראל והעצר מהם יכולת הדבור. <br/>(ח) וז״ש: <b>מעוצר וממשפט לוקח ואת דורו מי ישוחח נגזר מארץ חיים מפשע עמי נגע למו</b> – יתנו טעם על רוב רשעם ופשעם שהשפילו לישראל ויאמרו גוה לעצמן ועתה מתחרטין ממה שחשבו וכן הפירוש סבת מה שהיו נאלמים ומה שהיינו מבזין אותם מפני שראינו שלוקח העם ממלכות וממשפט ויהיה מעוצר מלשון ״זה יעצור בעמי״ <span class="source-link">(<a class="source" data-book="Shemuel I" data-ref="9,17" data-mg-type="Tanakh" data-url="Shemuel I/9.17">שמואל א ט׳:י״ז</a>)</span>. <br/>ואחר יאמרו: <b>ואת דורו מי ישוחח</b> – הרצון בזה שיאמרו עתה בראותנו הצלחת זה המלך המשיח מי ישוחח וידבר עליו שיגזר מארץ החיים והוא העולם הבא כאשר היינו אומרין ושהנגע מהגלות בא להם ממה שפשעו בעמי ונגד מושיענו שהוציא הנפשות מגהינם. או יאמרו ממה שעמי מאמין ועושין פשע על שדנוהו לזה יאמרו מי ידבר עתה מה שאמרנו אז בהיות בגלות. <br/>(ט) ויאמרו עוד: <b>ויתן את רשעים קברו ואת עשיר במותיו על לא חמס עשה ולא מרמה בפיו</b> – ירצו בזה שהיינו אומרים שהעם של מלך המשיח נתנו קברו במקום רשעים המחוייבים במיתת ב״ד. <br/><b>ואת עשיר במותיו</b> – ר״ל שהרגוהו בלא משפט כמו שהורגין העשיר על עשרו כי יקנאו בו. או יהיה כמו רשע, כאלו היה רשע, כמו שפירש ר׳ יונה. <br/>ואמר: <b>במותיו</b> – שדנוהו במיתות ויסורין הרבה שלא כדין כאמרו <b>על לא חמס עשה ולא מרמה בפיו</b>. או יהיה <b>על לא חמס</b> וגו׳ סוף דבריהם של מלכים והגוים שיודו שהעלילו והאשימו את העם על לא חמס עשה שבדין עשו מה שעשו. <br/>(י) ואחר יאמרו: <b>וה׳ חפץ דכאו החלי אם תשים אשם נפשו יראה זרע יאריך ימים וחפץ ה׳ בידו יצלח</b> – יאמרו ומה שהחליטו השם יתברך לעם ההוא היה בחפצו לדכאו ולהוכיחו כדי שאם ישים אשם בנפשו וישוב אל ה׳ ירחמהו בזרע ובאריכות ימים ויצליחהו בחפצו, וכל זה דבור המלכים והגוים, אז יאמרו אלו לאלו לעצמם אם תחשבו עתה כאשר חשבתם וחשבנו לשום אשם בנפשו של העם הזה ושהוא חוטא בנפשו ואין לו שכר, כי נפשו אבודה, אם כן הוא איך השגיח בו ה׳ עתה כל זאת ההשגחה שיראה זרע ויאריך ימים ויצלח בחפץ ה׳ כאשר הוא עושה, עכשיו אבל רואים אנו כי לטובתו נשברה פרתו ולשלמות נפשו ולתוכחתו סבל כל הצרות. <br/>(יא) וז״ש: <b>מעמל נפשו יראה ישבע בדעתו יצדיק צדיק עבדי לרבים ועונותם הוא יסבול</b> – ואמרו שישראל יזכה לטובה ותשבע משלמות נפשו כי זה המשיח שהוא עבדי יצדיק מי שהוא צדיק באמת כאמרם <span class="source-link">(<a class="source" data-book="Bavli Bava Metzia" data-ref="20:a" data-mg-type="Shas" data-url="Bava Metzia/20a" title="בבלי בבא מציעא כ׳.">בבלי ב״מ כ׳.</a>)</span> ״עד שיבוא אליהו״, ויבא ויפרסם לרבים צדקתו. <br/><b>ועונותם הוא יסבול</b> – כאמרו ״ואני אסבול ואמלט״ <span class="source-link">(<a class="source" data-book="Yeshayahu" data-ref="46,4" data-mg-type="Tanakh" data-url="Yeshayahu/46.4" title="ישעיהו מ״ו:ד׳">ישעיה מ״ו:ד׳</a>)</span> שידעו כי מאהבת ה׳ אותו הוכיח והצילו. <br/>(יב) ועתה כשהשלים מה שיאמרו הגוים והמלכים בראותם הצלחת המשיח והעם, שב לדבר ולהשלים מה שאמר ״ירום ונשא וגבה מאד״, ואמר: <b>לכן אחלק לו ברבים ואת עצומים יחלק שלל תחת אשר הערה למות נפשו ואת פושעים נמנה והוא חטא רבים נשא ולפושעים יפגיע</b> – פירוש תחת אשר הערה נפשו למות נפשו יסבול הצרות כמו שקראם ״בני תמותה״ (<span class="source-link"><a class="source" data-book="Tehillim" data-ref="79,11" data-mg-type="Tanakh" data-url="Tehillim/79.11">תהלים ע״ט:י״א</a></span>, <span class="source-link"><a class="source" data-book="Tehillim" data-ref="102,21" data-mg-type="Tanakh" data-url="Tehillim/102.21" title="תהלים ק״ב:כ״א">ק״ב:כ״א</a></span>), לכן אתן לו שיחלק שלל ברבים, והם גוג ומגוג, כמו שאומר דוד ״רבים קמים עלי״ <span class="source-link">(<a class="source" data-book="Tehillim" data-ref="3,2" data-mg-type="Tanakh" data-url="Tehillim/3.2">תהלים ג׳:ב׳</a>)</span> והוא עצום לרוב, ובעבור שהוא חטא רבים נשא כאמרו ״אני עשיתי ואני אשא״ <span class="source-link">(<a class="source" data-book="Yeshayahu" data-ref="46,4" data-mg-type="Tanakh" data-url="Yeshayahu/46.4" title="ישעיהו מ״ו:ד׳">ישעיה מ״ו:ד׳</a>)</span> סבלו נשא חטא האומות כאמור למעלה ״ואת פושעים נמנה״ שהיה במנינם ובכל צרת האומות לו צר. או יאמר שהאומות היו חושבים ומכין את ישראל מכת האובדים והפושעים. <br/>ואמר: <b>ולפושעים יפגיע</b> – ר״ל שהיה בעיני הפושעים לשכים ולפגע. או יאמרו שהיה מתחנן ומבקש תחנונים תמיד מהפושעים והם האומות המצערות אותו בכל יום. או שבתפלתו היה מתפלל גם בעד האומות אע״פ שהיו פושעים בו. או שיאמר הנביא ועתה זה המשיח ישתדל יעשה חסד לאומים וישתדל וישא בעדם וישיבם למוטב, ויהיה פירוש <b>יפגיע</b> – שיתפלל בעדם. או היה יוצא לשלישי כלומר יכריח הפושעים ויכניעם עד שישובו אל על ויתפללו לו כאמרו ״כי אז אהפוך אל עמים שפה ברורה לקרא כלם בשם ה׳ ולעבדו שכם אחד״ <span class="source-link">(<a class="source" data-book="Zephanyah" data-ref="3,9" data-mg-type="Tanakh" data-url="Zephanyah/3.9">צפניה ג׳:ט׳</a>)</span>. יראו עינינו וישמח לבנו, אמן.</text> |
</source> | </source> | ||
| Line 435: | Line 435: | ||
<text xml:lang="EN"></text> | <text xml:lang="EN"></text> | ||
<h3 xml:lang="HE">מעשי ה׳, מעשי תורה מ׳</h3> | <h3 xml:lang="HE">מעשי ה׳, מעשי תורה מ׳</h3> | ||
| − | <text xml:lang="HE"><p>ועתה אבאר לך שכל ענין אותה הפרשה שנאמר בישעיה (נג), הוא שאמר ישעיה לנחמה לישראל והיה לענין ימות המשיח, וטרם החלי אזכירך כי מן הכתוב שנאמר "נח דניאל ואיוב" (יחזקאל יד יד), נראה בהדיא שאיוב היה בין חורבן בית ראשון לשני, ר"ל באותם הזמנים כיון שהוזכר אחרי דניאל, וגם תשקיף השקפת עיון על מה שהתחיל ישעיה קודם הפרשה ההיא בענין נחמה בבשורת משיחנו, כמו שנאמר "מה נאוו על ההרים רגלי מבשר" (ישעיה נב ז) עד שהשלים "כי הולך לפניכם ה' ומאספכם אלהי ישראל" (שם יב) ואחר כך התחיל "הנה ישכיל עבדי" שנראה בהדיא באומרו "הנה ישכיל" שמביא ראיה אל מה שהקדים בבשורת הגאולה, והענין כן הוא שהביא מענין איוב שהיה בימים ההם משל לראיה כאשר ביארנו שהוא למשל לאומה הישראלית, וכמו שכתבנו קצת מזה בהקדמתנו אשר הקדמנו לחבורנו זה שאיוב בעצמו הרגיש שנברא למשל והיה מתרעם על זה ואומר "והצגני למשל עמים ותפת לפנים אהיה" (איוב יז ו). ודוק ותשכח שכל דברי ישעיה בפרשה הזאת שאמר "הנה ישכיל עבדי" תמצאם בדקדוק בדברי איוב.</p> | + | <text xml:lang="HE"><p>ועתה אבאר לך שכל ענין אותה הפרשה שנאמר בישעיה <span class="source-link">(<a class="source" data-book="Yeshayahu" data-ref="53" data-mg-type="Tanakh" data-url="Yeshayahu/53" title="ישעיהו נ״ג">נג</a>)</span>, הוא שאמר ישעיה לנחמה לישראל והיה לענין ימות המשיח, וטרם החלי אזכירך כי מן הכתוב שנאמר "נח דניאל ואיוב" <span class="source-link">(<a class="source" data-book="Yechezkel" data-ref="14,14" data-mg-type="Tanakh" data-url="Yechezkel/14.14" title="יחזקאל י״ד:י״ד">יחזקאל יד יד</a>)</span>, נראה בהדיא שאיוב היה בין חורבן בית ראשון לשני, ר"ל באותם הזמנים כיון שהוזכר אחרי דניאל, וגם תשקיף השקפת עיון על מה שהתחיל ישעיה קודם הפרשה ההיא בענין נחמה בבשורת משיחנו, כמו שנאמר "מה נאוו על ההרים רגלי מבשר" <span class="source-link">(<a class="source" data-book="Yeshayahu" data-ref="52,7" data-mg-type="Tanakh" data-url="Yeshayahu/52.7" title="ישעיהו נ״ב:ז׳">ישעיה נב ז</a>)</span> עד שהשלים "כי הולך לפניכם ה' ומאספכם אלהי ישראל" <span class="source-link">(<a class="source" data-book="Yeshayahu" data-ref="52,12" data-mg-type="Tanakh" data-url="Yeshayahu/52.12" title="ישעיהו נ״ב:י״ב">שם יב</a>)</span> ואחר כך התחיל "הנה ישכיל עבדי" שנראה בהדיא באומרו "הנה ישכיל" שמביא ראיה אל מה שהקדים בבשורת הגאולה, והענין כן הוא שהביא מענין איוב שהיה בימים ההם משל לראיה כאשר ביארנו שהוא למשל לאומה הישראלית, וכמו שכתבנו קצת מזה בהקדמתנו אשר הקדמנו לחבורנו זה שאיוב בעצמו הרגיש שנברא למשל והיה מתרעם על זה ואומר "והצגני למשל עמים ותפת לפנים אהיה" <span class="source-link">(<a class="source" data-book="Iyyov" data-ref="17,6" data-mg-type="Tanakh" data-url="Iyyov/17.6" title="איוב י״ז:ו׳">איוב יז ו</a>)</span>. ודוק ותשכח שכל דברי ישעיה בפרשה הזאת שאמר "הנה ישכיל עבדי" תמצאם בדקדוק בדברי איוב.</p> |
| − | <p>וכבר ידעת מה שנחלקו המפרשים שקצתם אמרו שנאמר על אברהם שנקרא "עבדי" (בראשית כו כד) וקצתם אמרו על חזקיה (דה"ב לב טז), ואמרו כן בעבור שנמצא בהם שנקראו "עבדי" וקצתם בארוהו על משה, אמנם אנחנו ימשכו דברנו על כל הפרשה הזאת שאמר ישעיה שהיו כלם לראיה לבשורה אל היעודים הטובים שאמר על ישראל.</p> | + | <p>וכבר ידעת מה שנחלקו המפרשים שקצתם אמרו שנאמר על אברהם שנקרא "עבדי" <span class="source-link">(<a class="source" data-book="Bereshit" data-ref="26,24" data-mg-type="Tanakh" data-url="Bereshit/26.24" title="בראשית כ״ו:כ״ד">בראשית כו כד</a>)</span> וקצתם אמרו על חזקיה <span class="source-link">(<a class="source" data-book="Divrei HaYamim II" data-ref="32,16" data-mg-type="Tanakh" data-url="Divrei HaYamim II/32.16" title="דברי הימים ב ל״ב:ט״ז">דה"ב לב טז</a>)</span>, ואמרו כן בעבור שנמצא בהם שנקראו "עבדי" וקצתם בארוהו על משה, אמנם אנחנו ימשכו דברנו על כל הפרשה הזאת שאמר ישעיה שהיו כלם לראיה לבשורה אל היעודים הטובים שאמר על ישראל.</p> |
| − | <p>והתחיל ואמר שעם היות האומה ישראלית בתכלית השפלות שיחזירם ה' למעלתם בתוספת טובה, והביא ראיה מאיוב כי דברי ישעיה היו מה שאמר לו הקב"ה בנבואה ובאותו לשון עצמו אמרם "הנה ישכיל עבדי" ר"ל הנה איוב שהוא בתכלית השפלות ישכיל ויעלה למעלה שכבר נאמר "עבדי איוב" (איוב א ח) ולכן אמר עליו "הנה ישכיל עבדי" כאלו נותן הקב"ה לנביא אות על ההצלחה לימות המשיח שכאשר יראה שאיוב תוכפל הצלחתו יהיה לאות שגם ישראל תוכפל הצלחתם.</p> | + | <p>והתחיל ואמר שעם היות האומה ישראלית בתכלית השפלות שיחזירם ה' למעלתם בתוספת טובה, והביא ראיה מאיוב כי דברי ישעיה היו מה שאמר לו הקב"ה בנבואה ובאותו לשון עצמו אמרם "הנה ישכיל עבדי" ר"ל הנה איוב שהוא בתכלית השפלות ישכיל ויעלה למעלה שכבר נאמר "עבדי איוב" <span class="source-link">(<a class="source" data-book="Iyyov" data-ref="1,8" data-mg-type="Tanakh" data-url="Iyyov/1.8" title="איוב א׳:ח׳">איוב א ח</a>)</span> ולכן אמר עליו "הנה ישכיל עבדי" כאלו נותן הקב"ה לנביא אות על ההצלחה לימות המשיח שכאשר יראה שאיוב תוכפל הצלחתו יהיה לאות שגם ישראל תוכפל הצלחתם.</p> |
| − | <p>והנה דוק ותשכח שהפרשה הזאת שאמר ישעיה לא אמר אותה - רק על איוב, כי כן כל פרט ופרט מדבריה תמצא בדברי איוב באותה הפרשה: נאמר "שממו עליך רבים" כמו"כ נאמר באיוב "פנו אלי והשמו" (כא ה), ומה שנאמר "משחת מאיש מראהו" כמו"כ באיוב נאמר על ריעיו "וישאו עיניהם מרחוק ולא הכירהו" (ב יב), וכן נאמר פה "ואשר לא שמעו התבוננו" כמו"כ נאמר באיוב "עמדתי ותתבונן בי" (ל כ), ונאמר "וזרוע ה' על מי נגלתה" כן נאמר שנגלה אליו ה' ואמר לו כל גבורותיו, כאן נאמר "נבזה וחדל אישים" כן נאמר באיוב "ובוז משפחות יחתני" (לא לד), כאן נאמר "איש מכאובות" כן נאמר באיוב "כי גדל הכאב מאד" (ב יג) , "אכן חלינו הוא נשא ומכאובינו סבלם", זה מבואר שאחרי שנברא למשל לישראל הרי סבל כל צרותנו ומכאובנו וזהו אומרו שאנחנו "חשבנוהו נגוע" בעון עצמו לא למשל, ואין הדברים כן רק "והוא מחולל מפשענו מדוכא מעונותינו" כיון שלא בראו ה' יתברך רק להיותו משל לאומה הישראלית, כאן נאמר "וה' הפגיע בו" וכן באיוב נאמר "למה שמתני למפגע לך" (ז כ), וכן נגד שנאמר כאן "מדוכא מעונותינו" נאמר באיוב "יואל אלוה וידכאני" (ו ט), כאן נאמר "ולא הדר ונראהו" וכן באיוב נאמר "לא תשורני עין רואי" (ז ח), כאן נאמר "וכמסתר פנים" כן באיוב נאמר "לגבר אשר דרכו נסתרה" (ג כג), כאן נאמר "ויתן את רשעים קברו" כן באיוב נאמר "ימי נזעכו קברים לי" (יז א), כאן נאמר "על לא חמס עשה" וכן באיוב נאמר "על לא חמס בכפי" (טז יז), כאן נאמר "ולא מרמה בפיו" וכן באיוב נאמר "ולשוני אם יהגה רמיה" (כז ד), כאן נאמר "מעמל נפשו" וכן באיוב נאמר "ולילות עמל מינו לי" (ז ג), כאן נאמר "הערה למות נפשו" וכן באיוב "ותבחר מחנק נפשי מות מעצמותי" (ז טו) כאן נאמר "ואת פושעים נמנה" וכן באיוב "חתום בצרור פשעי" (יד יז), כאן נאמר "יראה זרע יאריך ימים", מבואר שכן נאמר באיוב "ויהי לו שבענה בנים ושלש בנות" (מב יג) "ויחי איוב אחרי זאת מאה וארבעים שנה" (מב טז). הרי לך מבואר שכל הפרשה הזאת שאמר ישעיה נגד איוב אמרה להיות שנברא למשל לישראל כאשר אמרנו שהיתה נתינת אות לבשורת יעוד הטובה העתידה לישראל ממה שקרה לאיוב.</p></text> | + | <p>והנה דוק ותשכח שהפרשה הזאת שאמר ישעיה לא אמר אותה - רק על איוב, כי כן כל פרט ופרט מדבריה תמצא בדברי איוב באותה הפרשה: נאמר "שממו עליך רבים" כמו"כ נאמר באיוב "פנו אלי והשמו" (כא ה), ומה שנאמר "משחת מאיש מראהו" כמו"כ באיוב נאמר על ריעיו "וישאו עיניהם מרחוק ולא הכירהו" (ב יב), וכן נאמר פה "ואשר לא שמעו התבוננו" כמו"כ נאמר באיוב "עמדתי ותתבונן בי" (ל כ), ונאמר "וזרוע ה' על מי נגלתה" כן נאמר שנגלה אליו ה' ואמר לו כל גבורותיו, כאן נאמר "נבזה וחדל אישים" כן נאמר באיוב "ובוז משפחות יחתני" (לא לד), כאן נאמר "איש מכאובות" כן נאמר באיוב "כי גדל הכאב מאד" (ב יג) , "אכן חלינו הוא נשא ומכאובינו סבלם", זה מבואר שאחרי שנברא למשל לישראל הרי סבל כל צרותנו ומכאובנו וזהו אומרו שאנחנו "חשבנוהו נגוע" בעון עצמו לא למשל, ואין הדברים כן רק "והוא מחולל מפשענו מדוכא מעונותינו" כיון שלא בראו ה' יתברך רק להיותו משל לאומה הישראלית, כאן נאמר "וה' הפגיע בו" וכן באיוב נאמר "למה שמתני למפגע לך" (ז כ), וכן נגד שנאמר כאן "מדוכא מעונותינו" נאמר באיוב "יואל אלוה וידכאני" (ו ט), כאן נאמר "ולא הדר ונראהו" וכן באיוב נאמר "לא תשורני עין רואי" (ז ח), כאן נאמר "וכמסתר פנים" כן באיוב נאמר "לגבר אשר דרכו נסתרה" (ג כג), כאן נאמר "ויתן את רשעים קברו" כן באיוב נאמר "ימי נזעכו קברים לי" (יז א), כאן נאמר "על לא חמס עשה" וכן באיוב נאמר "על לא חמס בכפי" (טז יז), כאן נאמר "ולא מרמה בפיו" וכן באיוב נאמר "ולשוני אם יהגה רמיה" (כז ד), כאן נאמר "מעמל נפשו" וכן באיוב נאמר "ולילות עמל מינו לי" (ז ג), כאן נאמר "הערה למות נפשו" וכן באיוב "ותבחר מחנק נפשי מות מעצמותי" (ז טו) כאן נאמר "ואת פושעים נמנה" וכן באיוב "חתום בצרור פשעי" (יד יז), כאן נאמר "יראה זרע יאריך ימים", מבואר שכן נאמר באיוב "ויהי לו שבענה בנים ושלש בנות" <span class="source-link">(<a class="source" data-book="Mishna Berurah Orach Chayyim" data-ref="13" data-mg-type="ShulchanArukh" data-url="SP/Mishna Berurah/Orach Chayyim/13" title="משנה ברורה י״ג">מב יג</a>)</span> "ויחי איוב אחרי זאת מאה וארבעים שנה" <span class="source-link">(<a class="source" data-book="Mishna Berurah Orach Chayyim" data-ref="16" data-mg-type="ShulchanArukh" data-url="SP/Mishna Berurah/Orach Chayyim/16" title="משנה ברורה ט״ז">מב טז</a>)</span>. הרי לך מבואר שכל הפרשה הזאת שאמר ישעיה נגד איוב אמרה להיות שנברא למשל לישראל כאשר אמרנו שהיתה נתינת אות לבשורת יעוד הטובה העתידה לישראל ממה שקרה לאיוב.</p></text> |
</source> | </source> | ||
| − | <source xmlid="ShadalYeshayahu42-1"> | + | <source xmlid="ShadalYeshayahu42-1" book="Shadal Yeshayahu" ref="42,1" mgtype="Tanakh" url="SP/Shadal/Yeshayahu/42.1"> |
<h3 xml:lang="EN">Shadal Yeshayahu 42:1</h3> | <h3 xml:lang="EN">Shadal Yeshayahu 42:1</h3> | ||
<text xml:lang="EN"></text> | <text xml:lang="EN"></text> | ||
<h3 xml:lang="HE">שד״ל ישעיהו מ״ב:א׳</h3> | <h3 xml:lang="HE">שד״ל ישעיהו מ״ב:א׳</h3> | ||
| − | <text xml:lang="HE"><b>הן עבדי אתמך בו</b> – יונתן רד״ק ודון יצחק {אברבנאל} פירשו על מלך המשיח, רבנו סעדיה על כרש, ראב״ע ורוזנמילר (בדפוס ראשון) וגיזניוס על הנביא או על להקת הנביאים, והנכון כדעת רש״י ורוזנמילר (בדפוס שני), וכתרגום יווני המיוחס לשבעים זקנים, שהפרשה אמורה על ישראל, הנקראים כלם עבד ה׳ ובחירו, כמו למעלה <span class="source-link">{<a class="source" data-book="Yeshayahu" data-ref="41,8">ישעיהו מ״א:ח׳</a>}</span> ואתה ישראל עבדי יעקב אשר בחרתיך, ואומר לך עבדי אתה בחרתיך ולא מאסתיך, וכן למטה ועתה שמע יעקב עבדי וישראל בחרתי בו (מ״ד:א׳), זכור אלה יעקב וישראל כי עבדי אתה וגו׳ (שם כ״א), למען עבדי יעקב וישראל בחירי (מ״ה:ד׳), גאל ה׳ עבדו יעקב (מ״ח:כ׳), והראיה הברורה כי עבד ה׳ האמור בפרשה הזאת אינו אלא ישראל היא כי למטה <span class="source-link">{<a class="source" data-book="Yeshayahu" data-ref="42,19">ישעיהו מ״ב:י״ט</a>}</span> אומר: מי עור כי אם עבדי וחרש כמלאכי אשלח מי עור כמשלם ועור כעבד ה׳, ואחר כך <span class="source-link">{<a class="source" data-book="Yeshayahu" data-ref="42,22">ישעיהו מ״ב:כ״ב</a>}</span> אומר: והוא עם בזוז ושסוי, ואחר כך <span class="source-link">{<a class="source" data-book="Yeshayahu" data-ref="42,24">ישעיהו מ״ב:כ״ד</a>}</span> מי נתן למשיסה יעקב וישראל לבוזזים, הנה מבואר כי העבד והמלאך הם הם העם, והעם הוא יעקב וישראל. והזכיר כאן שבח ישראל העובדים אל אמת, כנגד מה שהזכיר גנות עכו״ם אשר כלם און אפס מעשיהם <span class="source-link">{<a class="source" data-book="Yeshayahu" data-ref="41,29">ישעיהו מ״א:כ״ט</a>}</span>.</text> | + | <text xml:lang="HE"><b>הן עבדי אתמך בו</b> – יונתן רד״ק ודון יצחק {אברבנאל} פירשו על מלך המשיח, רבנו סעדיה על כרש, ראב״ע ורוזנמילר (בדפוס ראשון) וגיזניוס על הנביא או על להקת הנביאים, והנכון כדעת רש״י ורוזנמילר (בדפוס שני), וכתרגום יווני המיוחס לשבעים זקנים, שהפרשה אמורה על ישראל, הנקראים כלם עבד ה׳ ובחירו, כמו למעלה <span class="source-link">{<a class="source" data-book="Yeshayahu" data-ref="41,8" data-mg-type="Tanakh" data-url="Yeshayahu/41.8">ישעיהו מ״א:ח׳</a>}</span> ואתה ישראל עבדי יעקב אשר בחרתיך, ואומר לך עבדי אתה בחרתיך ולא מאסתיך, וכן למטה ועתה שמע יעקב עבדי וישראל בחרתי בו (מ״ד:א׳), זכור אלה יעקב וישראל כי עבדי אתה וגו׳ (שם כ״א), למען עבדי יעקב וישראל בחירי (מ״ה:ד׳), גאל ה׳ עבדו יעקב (מ״ח:כ׳), והראיה הברורה כי עבד ה׳ האמור בפרשה הזאת אינו אלא ישראל היא כי למטה <span class="source-link">{<a class="source" data-book="Yeshayahu" data-ref="42,19" data-mg-type="Tanakh" data-url="Yeshayahu/42.19">ישעיהו מ״ב:י״ט</a>}</span> אומר: מי עור כי אם עבדי וחרש כמלאכי אשלח מי עור כמשלם ועור כעבד ה׳, ואחר כך <span class="source-link">{<a class="source" data-book="Yeshayahu" data-ref="42,22" data-mg-type="Tanakh" data-url="Yeshayahu/42.22">ישעיהו מ״ב:כ״ב</a>}</span> אומר: והוא עם בזוז ושסוי, ואחר כך <span class="source-link">{<a class="source" data-book="Yeshayahu" data-ref="42,24" data-mg-type="Tanakh" data-url="Yeshayahu/42.24">ישעיהו מ״ב:כ״ד</a>}</span> מי נתן למשיסה יעקב וישראל לבוזזים, הנה מבואר כי העבד והמלאך הם הם העם, והעם הוא יעקב וישראל. והזכיר כאן שבח ישראל העובדים אל אמת, כנגד מה שהזכיר גנות עכו״ם אשר כלם און אפס מעשיהם <span class="source-link">{<a class="source" data-book="Yeshayahu" data-ref="41,29" data-mg-type="Tanakh" data-url="Yeshayahu/41.29">ישעיהו מ״א:כ״ט</a>}</span>.</text> |
</source> | </source> | ||
| − | <source xmlid="ShadalYeshayahu49-137"> | + | <source xmlid="ShadalYeshayahu49-137" book="Shadal Yeshayahu" ref="49,1" mgtype="Tanakh" url="SP/Shadal/Yeshayahu/49.1"> |
<h3 xml:lang="EN">Shadal Yeshayahu 49:1,3,7</h3> | <h3 xml:lang="EN">Shadal Yeshayahu 49:1,3,7</h3> | ||
| Line 457: | Line 457: | ||
</source> | </source> | ||
| − | <source xmlid="ShadalYeshayahu52-13-15"> | + | <source xmlid="ShadalYeshayahu52-13-15" book="Shadal Yeshayahu" ref="52,13,15" mgtype="Tanakh" url="SP/Shadal/Yeshayahu/52.13"> |
<h3 xml:lang="EN">Shadal Yeshayahu 52:13-15</h3> | <h3 xml:lang="EN">Shadal Yeshayahu 52:13-15</h3> | ||
<text xml:lang="EN"></text> | <text xml:lang="EN"></text> | ||
<h3 xml:lang="HE">שד״ל ישעיהו נ״ב:י״ג-ט״ו</h3> | <h3 xml:lang="HE">שד״ל ישעיהו נ״ב:י״ג-ט״ו</h3> | ||
| − | <text xml:lang="HE">(יג) <b>הנה ישכיל עבדי</b> – מכאן עד סוף סימן נ״ג נבואה אחת היא, מציירת עבד ה׳ מדוכה בכל מיני יסורים, ואחר כך עולה ומתנשא בהצלחה ובכבוד גדול. <br/>והנה כבר ראינו בשאר מקומות בנבואות האלה כי עבד ה׳ הוא כנוי לישראל, וכמו שאמר בפירוש ואתה ישראל עבדי (מ״א:ח׳), ואמר לך עבדי אתה (שם ט׳), ועתה שמע יעקב עבדי (מ״ד:א׳), אל תירא עבדי יעקב (שם ב׳), וישראל כי עבדי אתה (שם כ״א), למען עבדי יעקב (מ״ה:ד׳), וכן כאן נראין הדברים כי על ישראל מדבר, ומזכיר שפלותם בגלות, וגדלותם בגאולה, ועל הדרך הזה פירשו הפרשה הזאת רש״י וראב״ע ור׳ יוסף קמחי (בספר הגלוי), והרמב״ן ורד״ק ודון יצחק {אברבנאל} (בראשון משני הפנים), ומן הנוצרים Doderlein ואחריו Carl Georg Schuster, Eckermann, Eichhorn, Telge, ורוזנמילר, וכבר בימי התנאים היו ישראל מפרשים הפרשה הזאת על הדרך הזה, כמו שהעיד Origenes. אמנם הנוצרים פירשוה לפי דרכם, וכבר השיבו עליהם ראב״ע ודון יצחק {אברבנאל}. ורוזנמילר בנעוריו, ואחריו גיזניוס פירשו הפרשה על הנביאים (וקרוב לזה Paulus על הכשרים שבישראל), וכבר חזר בו רוזנמילר מפירוש זה, מפני קצת לשונות שלא יצדקו עליהם, וכבר הזכרתי <span class="source-link">{<a class="source" data-book="Yeshayahu" data-ref="49,7">ישעיהו מ״ט:ז׳</a>}</span> כי לא היו הנביאים קהל בפני עצמו, שיתכן להזכירם בשם כולל עבדי, גם לא מצאנו בכל מקום שיאמר לשון זה בפירוש על כלל הנביאים, כי מה שאמר <span class="source-link">{<a class="source" data-book="Yeshayahu" data-ref="44,26">ישעיהו מ״ד:כ״ו</a>}</span> מקים דבר עבדו ועצת מלאכיו ישלים. אין עבדו על להקת הנביאים, כי אם על כל נביא ונביא שהיה בכל הדורות. וראב״ע בסוף הסימן אמר כי לדעתו הנביא דבר על עצמו. <br/>ויונתן והכורם פירשו על מלך המשיח, ורבנו סעדיה, ואחריו Grotius על ירמיה הנביא, Augusti על עוזיה מלך יהודה, Bahrdt et Kongnenburg על חזקיה, דון יצחק {אברבנאל} בשני מן הפנים על יאשיה, Voltaire et Staudlin על ישעיהו הנביא, ור׳ אליעזר אשכנזי בעל מעשי ה׳ פירש הפרשה הזאת על איוב. <br/>והנני מפרש הפרשה על ישראל בגלות, אמנם הנני רואה כי לא יצדקו הדברים על ישראל בגלות בבל, אלא עלינו בגלות הזאת, וכן נראה לי כי הנבואות אשר מכאן ואילך אינן על גאולת בבל, אלא על הגאולה העתידה. והנה כמו שהקדים למעלה ייעוד גלות בבל (ל״ט:ו׳-ז׳) והמשיך אחריו נבואות רבות על גאולת בבל, כן הקדים כאן ציור ישראל בגלות הזאת, והמשיך אחריו נבואות הרבה על הגאולה העתידה. <br/><b>הנה ישכיל עבדי</b> – ישראל יצליח, תחת אשר היה בימי הגלות קשה יום, וכל עניניו רחוקים מהצלחה. <br/><b>ירום</b> – ולא לבד יצליח, כי גם ירום ונישא וגבה מאד. <br/>(יד) <b>כאשר שממו עליך רבים</b> – כמו שהשתוממו עליך רבים בראותם עניך בגלות, כן תרום ותתנשא ותזה גוים רבים. <br/><b>כן משחת</b> וגו׳ – מאמר מוסגר (רוזנמילר וגיזניוס), והנה פתח לנכח, אבל אחר שאמר במאמר המוסגר מראהו ותארו לנסתר, המשיך הלשון לנסתר ואמר כן יזה וגו׳. <br/><b>כן משחת</b> – כל כך היה מראהו משחת ומשונה מכל איש. <br/><b>משחת</b> – משחת היה לו לומר בשני קמצין, והוא בינוני כמו ונודר וזובח משחת לה׳ <span class="source-link">(<a class="source" data-book="Malakhi" data-ref="1,14">מלאכי א׳:י״ד</a>)</span>, וכאן קשה מאד חירק המי״ם ופתח החי״ת, ותלמידי מוהר״ר ר״מ עהרענרייך הלוי אומר כי בעלי הנקוד עשו זה בכוונה, על דרך שפירשתי למעלה (מ״ט:ז׳) למתעב גוי, כי הפכו הוראת המלה, שלא תהיה מענין מום ודופי, אלא שמן משחת אלהיו <span class="source-link">{<a class="source" data-book="Vayikra" data-ref="21,12">ויקרא כ״א:י״ב</a>}</span>, ונכון הדבר. והנה על ישראל בגלות הזאת תצדק המליצה שמראיהם משונה משאר בני אדם, כי כל רואיהם יכירום. כי הצרות והשעבוד והמגור מסביב רשומן ניכר בפנינו, וזה לא יתכן לאמרו על הנביאים, כי אף על פי שלפעמים היו להם אויבים, הנה לא היה פחדם נופל עליהם כל כך עד שישתנה תארם, שאם היו רכי הלב, היו חדלים מהתנבאות. <br/>(טו) <b>כן יזה גוים רבים</b> – כמו שלעבר שממו עליו רבים בשפלותו, כן עתה יגרום לגוים רבים פליאה גדולה בהתנשאו. <br/><b>יזה</b> – שרש נזה עקר הוראתו בערבי ובלשון הקודש ענין דילוג, כמו ויז נצחם על בגדי <span class="source-link">(<a class="source | + | <text xml:lang="HE">(יג) <b>הנה ישכיל עבדי</b> – מכאן עד סוף סימן נ״ג נבואה אחת היא, מציירת עבד ה׳ מדוכה בכל מיני יסורים, ואחר כך עולה ומתנשא בהצלחה ובכבוד גדול. <br/>והנה כבר ראינו בשאר מקומות בנבואות האלה כי עבד ה׳ הוא כנוי לישראל, וכמו שאמר בפירוש ואתה ישראל עבדי (מ״א:ח׳), ואמר לך עבדי אתה (שם ט׳), ועתה שמע יעקב עבדי (מ״ד:א׳), אל תירא עבדי יעקב (שם ב׳), וישראל כי עבדי אתה (שם כ״א), למען עבדי יעקב (מ״ה:ד׳), וכן כאן נראין הדברים כי על ישראל מדבר, ומזכיר שפלותם בגלות, וגדלותם בגאולה, ועל הדרך הזה פירשו הפרשה הזאת רש״י וראב״ע ור׳ יוסף קמחי (בספר הגלוי), והרמב״ן ורד״ק ודון יצחק {אברבנאל} (בראשון משני הפנים), ומן הנוצרים Doderlein ואחריו Carl Georg Schuster, Eckermann, Eichhorn, Telge, ורוזנמילר, וכבר בימי התנאים היו ישראל מפרשים הפרשה הזאת על הדרך הזה, כמו שהעיד Origenes. אמנם הנוצרים פירשוה לפי דרכם, וכבר השיבו עליהם ראב״ע ודון יצחק {אברבנאל}. ורוזנמילר בנעוריו, ואחריו גיזניוס פירשו הפרשה על הנביאים (וקרוב לזה Paulus על הכשרים שבישראל), וכבר חזר בו רוזנמילר מפירוש זה, מפני קצת לשונות שלא יצדקו עליהם, וכבר הזכרתי <span class="source-link">{<a class="source" data-book="Yeshayahu" data-ref="49,7" data-mg-type="Tanakh" data-url="Yeshayahu/49.7">ישעיהו מ״ט:ז׳</a>}</span> כי לא היו הנביאים קהל בפני עצמו, שיתכן להזכירם בשם כולל עבדי, גם לא מצאנו בכל מקום שיאמר לשון זה בפירוש על כלל הנביאים, כי מה שאמר <span class="source-link">{<a class="source" data-book="Yeshayahu" data-ref="44,26" data-mg-type="Tanakh" data-url="Yeshayahu/44.26">ישעיהו מ״ד:כ״ו</a>}</span> מקים דבר עבדו ועצת מלאכיו ישלים. אין עבדו על להקת הנביאים, כי אם על כל נביא ונביא שהיה בכל הדורות. וראב״ע בסוף הסימן אמר כי לדעתו הנביא דבר על עצמו. <br/>ויונתן והכורם פירשו על מלך המשיח, ורבנו סעדיה, ואחריו Grotius על ירמיה הנביא, Augusti על עוזיה מלך יהודה, Bahrdt et Kongnenburg על חזקיה, דון יצחק {אברבנאל} בשני מן הפנים על יאשיה, Voltaire et Staudlin על ישעיהו הנביא, ור׳ אליעזר אשכנזי בעל מעשי ה׳ פירש הפרשה הזאת על איוב. <br/>והנני מפרש הפרשה על ישראל בגלות, אמנם הנני רואה כי לא יצדקו הדברים על ישראל בגלות בבל, אלא עלינו בגלות הזאת, וכן נראה לי כי הנבואות אשר מכאן ואילך אינן על גאולת בבל, אלא על הגאולה העתידה. והנה כמו שהקדים למעלה ייעוד גלות בבל (ל״ט:ו׳-ז׳) והמשיך אחריו נבואות רבות על גאולת בבל, כן הקדים כאן ציור ישראל בגלות הזאת, והמשיך אחריו נבואות הרבה על הגאולה העתידה. <br/><b>הנה ישכיל עבדי</b> – ישראל יצליח, תחת אשר היה בימי הגלות קשה יום, וכל עניניו רחוקים מהצלחה. <br/><b>ירום</b> – ולא לבד יצליח, כי גם ירום ונישא וגבה מאד. <br/>(יד) <b>כאשר שממו עליך רבים</b> – כמו שהשתוממו עליך רבים בראותם עניך בגלות, כן תרום ותתנשא ותזה גוים רבים. <br/><b>כן משחת</b> וגו׳ – מאמר מוסגר (רוזנמילר וגיזניוס), והנה פתח לנכח, אבל אחר שאמר במאמר המוסגר מראהו ותארו לנסתר, המשיך הלשון לנסתר ואמר כן יזה וגו׳. <br/><b>כן משחת</b> – כל כך היה מראהו משחת ומשונה מכל איש. <br/><b>משחת</b> – משחת היה לו לומר בשני קמצין, והוא בינוני כמו ונודר וזובח משחת לה׳ <span class="source-link">(<a class="source" data-book="Malakhi" data-ref="1,14" data-mg-type="Tanakh" data-url="Malakhi/1.14">מלאכי א׳:י״ד</a>)</span>, וכאן קשה מאד חירק המי״ם ופתח החי״ת, ותלמידי מוהר״ר ר״מ עהרענרייך הלוי אומר כי בעלי הנקוד עשו זה בכוונה, על דרך שפירשתי למעלה <span class="source-link">(<a class="source" data-book="Yeshayahu" data-ref="49,7" data-mg-type="Tanakh" data-url="Yeshayahu/49.7" title="ישעיהו מ״ט:ז׳">מ״ט:ז׳</a>)</span> למתעב גוי, כי הפכו הוראת המלה, שלא תהיה מענין מום ודופי, אלא שמן משחת אלהיו <span class="source-link">{<a class="source" data-book="Vayikra" data-ref="21,12" data-mg-type="Tanakh" data-url="Vayikra/21.12">ויקרא כ״א:י״ב</a>}</span>, ונכון הדבר. והנה על ישראל בגלות הזאת תצדק המליצה שמראיהם משונה משאר בני אדם, כי כל רואיהם יכירום. כי הצרות והשעבוד והמגור מסביב רשומן ניכר בפנינו, וזה לא יתכן לאמרו על הנביאים, כי אף על פי שלפעמים היו להם אויבים, הנה לא היה פחדם נופל עליהם כל כך עד שישתנה תארם, שאם היו רכי הלב, היו חדלים מהתנבאות. <br/>(טו) <b>כן יזה גוים רבים</b> – כמו שלעבר שממו עליו רבים בשפלותו, כן עתה יגרום לגוים רבים פליאה גדולה בהתנשאו. <br/><b>יזה</b> – שרש נזה עקר הוראתו בערבי ובלשון הקודש ענין דילוג, כמו ויז נצחם על בגדי <span class="source-link">(<a class="source" data-book="Yeshayahu" data-ref="63,3" data-mg-type="Tanakh" data-url="Yeshayahu/63.3" title="ישעיהו ס״ג:ג׳">ישעיה ס״ג:ג׳</a>)</span>, ואשר יזה מדמה על הבגד <span class="source-link">(<a class="source" data-book="Vayikra" data-ref="6,20" data-mg-type="Tanakh" data-url="Vayikra/6.20">ויקרא ו׳:כ׳</a>)</span>, ויז מדמה אל הקיר <span class="source-link">(<a class="source" data-book="Melakhim II" data-ref="9,33" data-mg-type="Tanakh" data-url="Melakhim II/9.33">מלכים ב ט׳:ל״ג</a>)</span> כלם ענין קפיצת הדם ממקום למקום, וכן כל הזאה הוא מעשה הגורם קפיצת המשקה, וכן בלשון אשכנז adspergere) sprengen, (saltare) springen)‎. וכאן הכוונה יביא בגוים השתוממות גדולה עד שיקפצו ממקומם מרוב הפליאה, כאשר יקרה לאדם אשר יראה פתאום דבר אשר לא דימה לראות. ומפני שהזכיר ענין קפיצה אמר אחר כך <b>עליו יקפצו</b>, כמו מדלג על ההרים מקפץ על הגבעות <span class="source-link">(<a class="source" data-book="Shir HaShirim" data-ref="2,8" data-mg-type="Tanakh" data-url="Shir HaShirim/2.8">שיר השירים ב׳:ח׳</a>)</span>, אלא שהחליף המליצה ואמר <b>יקפצו פיהם</b>, לשון סגירת הפה ליראה ולחרדה ולבושה, כמו יראו גוים ויבושו מכל גבורתם ישימו יד על פה <span class="source-link">(<a class="source" data-book="Mikhah" data-ref="7,16" data-mg-type="Tanakh" data-url="Mikhah/7.16">מיכה ז׳:ט״ז</a>)</span>, שרים עצרו במלים וכף ישימו לפיהם <span class="source-link">(<a class="source" data-book="Iyyov" data-ref="29,9" data-mg-type="Tanakh" data-url="Iyyov/29.9">איוב כ״ט:ט׳</a>)</span>, ועולתה קפצה פיה <span class="source-link">(<a class="source" data-book="Iyyov" data-ref="5,16" data-mg-type="Tanakh" data-url="Iyyov/5.16">שם ה׳:ט״ז</a>)</span>, יראו ישרים וישמחו וכל עולה קפצה פיה <span class="source-link">(<a class="source" data-book="Tehillim" data-ref="106,42" data-mg-type="Tanakh" data-url="Tehillim/106.42">תהלים ק״ו:מ״ב</a>)</span>. ושרידיר רוזנמילר וגיזניוס פירשו יזה יביא בהם שמחה רבה, כמו exsultare הנגזר מן saltare, ואין הענין הזה מתישב יפה במקום הזה, ואין לו התייחסות עם ״כאשר שממו עליך״ שלפניו, ולא עם <b>עליו יקפצו</b> שאחריו. והיירונימוס ואחרים פירשו <b>יזה</b> יכפר על הגוים, מענין הזאת הדם, וכבר השיב Schroder, ואמר כי ראשונה לא נמצא לשון הזאה בלא הזכרת הדבר אשר תהיה בו ההזאה, אם דם, אם מים, ואם שמן. ושנית כי לא ייאמר הזה איש, אלא על איש או אל איש, כי אין הזה אלא גרם קפיצה. ושלישית כי אין ענין זה נקשר עם ״כאשר שממו״. <br/><b>כי אשר לא ספר להם ראו</b> – דברים שמעולם לא הוגד להם דוגמתם. והנה ענין יזה גוים רבים יפה יתיישב אם הענין על ישראל, אך אם הענין על הנביאים, הנה אויבי הנביאים ומחרפיהם לא היו הגוים, אלא ישראל עצמם, והנביאים לא היה להם דין ודברים עם האומות, כי אם עם בני עמם, ומה טעם אם כן להזכיר כאן הגוים?</text> |
</source> | </source> | ||
| − | <source xmlid="ShadalYeshayahu53"> | + | <source xmlid="ShadalYeshayahu53" book="Shadal Yeshayahu" ref="53" mgtype="Tanakh" url="SP/Shadal/Yeshayahu/53"> |
<h3 xml:lang="EN">Shadal Yeshayahu 53</h3> | <h3 xml:lang="EN">Shadal Yeshayahu 53</h3> | ||
<text xml:lang="EN"></text> | <text xml:lang="EN"></text> | ||
<h3 xml:lang="HE">שד״ל ישעיהו נ״ג</h3> | <h3 xml:lang="HE">שד״ל ישעיהו נ״ג</h3> | ||
| − | + | ||
</source> | </source> | ||
| Line 502: | Line 502: | ||
<text xml:lang="EN"></text> | <text xml:lang="EN"></text> | ||
<h3 xml:lang="HE">הואיל משה ישעיהו נ״ג</h3> | <h3 xml:lang="HE">הואיל משה ישעיהו נ״ג</h3> | ||
| − | <text xml:lang="HE"><p>(א) <b>לשמעתנו</b> – הגוים שעליהם נדבר בפסוק הקודם אומרים מי היה מאמין אם היינו משמיעים לו דבר זה (תקומת ישראל)?<br/>(ב) <b>כיונק</b> – כענף קטן.<br/><b>ונראהו</b> – למען נשתדל לראותו. <br/><b>ונחמדהו</b> – לבעבור נחמדהו. <br/>(ג) <b>וחדל אישים</b> – שכל איש (אדם שלו "יש״, כלו' אדם חשוב) יחדל ויפרוש ממנו. <br/><b>וכמסתר</b> וגו' – וכאילו מכריח לכל פנים שיסורו מהביט בו. <br/>(ד) <b>אכן</b> – באמת יותר היינו אנו ראוים לסבול; ואנחנו חשבנו מאחר שהוא סובל, ודבר לא יארע בלתי רצון האלהים, ראוי הוא לכך מחמת רשעו.<br/>(ה) <b>מחלל</b> – מדוכה ביסורין (עמ״ש נ״א:ט').<br/><b>מוסר</b> וגו' – שלום לנו והוא סובל תחתנו; ושד״ל הביא הדעת שהיה ראוי לנקדו שִׁלּוּמֵנוּ (באו ימי הַשִּׁלּוּם, הושע ט׳:ז'), יסורין הראוים לנו לגמול ושילום עונינו. <br/><b>ובחברתו</b> – היתת החי״ת ראויה לפתח, והבי״ת לדגש. <br/>(ו) <b>הפגיע בו</b> – צוה שיפגע בו. <br/>(ח) <b>מעצר</b> – ובשופטים <span class="source-link">(<a class="source" | + | <text xml:lang="HE"><p>(א) <b>לשמעתנו</b> – הגוים שעליהם נדבר בפסוק הקודם אומרים מי היה מאמין אם היינו משמיעים לו דבר זה (תקומת ישראל)?<br/>(ב) <b>כיונק</b> – כענף קטן.<br/><b>ונראהו</b> – למען נשתדל לראותו. <br/><b>ונחמדהו</b> – לבעבור נחמדהו. <br/>(ג) <b>וחדל אישים</b> – שכל איש (אדם שלו "יש״, כלו' אדם חשוב) יחדל ויפרוש ממנו. <br/><b>וכמסתר</b> וגו' – וכאילו מכריח לכל פנים שיסורו מהביט בו. <br/>(ד) <b>אכן</b> – באמת יותר היינו אנו ראוים לסבול; ואנחנו חשבנו מאחר שהוא סובל, ודבר לא יארע בלתי רצון האלהים, ראוי הוא לכך מחמת רשעו.<br/>(ה) <b>מחלל</b> – מדוכה ביסורין (עמ״ש נ״א:ט').<br/><b>מוסר</b> וגו' – שלום לנו והוא סובל תחתנו; ושד״ל הביא הדעת שהיה ראוי לנקדו שִׁלּוּמֵנוּ (באו ימי הַשִּׁלּוּם, <span class="source-link"><a class="source" data-book="Hoshea" data-ref="9,7" data-mg-type="Tanakh" data-url="Hoshea/9.7">הושע ט׳:ז'</a></span>), יסורין הראוים לנו לגמול ושילום עונינו. <br/><b>ובחברתו</b> – היתת החי״ת ראויה לפתח, והבי״ת לדגש. <br/>(ו) <b>הפגיע בו</b> – צוה שיפגע בו. <br/>(ח) <b>מעצר</b> – ובשופטים <span class="source-link">(<a class="source" data-book="Shofetim" data-ref="18,7" data-mg-type="Tanakh" data-url="Shofetim/18.7" title="שופטים י״ח:ז׳">י״ח:ז'</a>)</span> מנוקד עֶצֶר, ושניהם להוראת שררה: ושתי הממי״ן כאן לשלילה. <br/><b>ולקח</b> – ר״ל נעדר וחסר לא בלבד כל שררה, כי גם כל משפט. <br/><b>ואת דורו</b> – ומי דבר בעדו ולתועלתו עם בני דורו; לעיני כולם מה שסבל היה לפי הדין. <br/><b>כי</b> – כאשר. <br/><b>עמי</b> – חסרה המ״ם והראוי עמים (הרודד עמי תחתי, <span class="source-link"><a class="source" data-book="Tehillim" data-ref="144,2" data-mg-type="Tanakh" data-url="Tehillim/144.2">תהלים קמ״ד:ב'</a></span>) שד״ל. <br/>(ט) <b>במתיו</b> – בעוד שמצבות מפוארות וגבוהות כמו במות כדרך שמקימים על קבר העשירים היו ראויות לו, ודחוק; ולכאורה נראה שבא כאן עשיר להוראת רשע (בהיפוך אותיות). <br/><b>ובמתיו</b> – היה ראוי להיות בְּמוֺתוֺ, ובזה הענין ברור, אבל יש הרבה להחליף; עתה הבוחר יבחר.<br/>(י) <b>וה' חפץ</b> – מקרא קשה מאד; ה׳ חפץ שהיותו מדוכא, מה שאחרים מדכאים אותו וגורמים לו חוליים ומכאובות, אם נפשו תשים (פעל עומד) ותחשוב עצמה, כלו' סִבְלָהּ, כקרבן אשם וחרטה. <br/><b>בידו</b> – ועל ידו יצלח חפץ ה׳ שיבוא יום וכל יושבי תבל יכירו אחדותו; ואם ישראל בגלותו היה אומר נטשני ה׳ והיה בוחר גם הוא בעבודת אל נכר, דעת אחדות ה׳ היתה חדלה מן העולם, ודעתו זאת המתיקה לו גורלו. <br/>(יא) <b>מעמל</b> וגו' – מדות טובות שקנה לו בגלותו תגרמנה לו הצלחה בצאתו חפשי. <br/><b>בדעתו</b> – ובינתו שקנה לו. <br/><b>יצדיק צדיק</b> (ע"ד ירחק-חק ודומיו) עבדי יצדיק הרבה "לרבים״ הבלתי סובלים והוא סובל, יַרְאֶה אותם כאילו הם צדיקים ולא הוא. <br/>(יב) <b>אחלק</b> – לו חלק נעים. <br/><b>ברבים</b> – נרדף לעצומים שאחריו, א״כ הוראתו בין הגדולים. <br/><b>עצומים</b> – גבורים בעלי עצמה. <br/><b>הערה</b> – (ממקור את מקורה הערה, פ׳ קדושים) לא כסה והסתיר נפשו רק גִּלָּה אותה לעין כל, שאם יחפצו יטלוה ממנו. <br/><b>יפגיע</b> – היה מתפלל בעדם אעפ״י שהיו עושים עמו רעה; וכל הנמצא בסי' זה יתכן לגלות בבל ולגאולת ב״י ממנה, אבל יותר ויותר לגלות זו, ולגאולתנו העתידה, וכמה וכמה מהבטחות סי' זה נתקיימו כבר ברוב ארצות העולם ששם ימצאו ב״י בשופע.</p></text> |
</source> | </source> | ||
Version as of 20:52, 13 January 2020
Fatal 76: Opening and ending tag mismatch: text line 333 and span
333: <text xml:lang="HE">(א) <b>מי</b> – אז יאמרו הגוים מי האמין וגו׳ מי היה מאמין שתהיה כשמועה הזאת ששמענו. <br/>וזרוע יי על מי נגלתה, לעולם, כאשר גלתה על אלה. <br/>(ב) <b>ויעל</b> – והנה הוא עבד השם מישראל, או כל ישראל...<br/>(ג) <b>נבזה וחדל אישים</b> – חדל להחשב עם אנשים. <br/><b>איש מכאובות</b> – עבד השם, ואם על הכל הטעם כמו איש מלחמה, והוא קרוב מטעם עצם, והוא סמוך, וטעם מכאובו׳ וחלי, צער הגלות. <br/><b>וכמסתר פנים ממנו</b> – יש עד היום הזה גוי כאשר יראה יהודי יסתיר פניו ממנו, והטעם שלא יראנו להושיעו. <br/>(ד) <b>אכן</b> – זה הוא ראש הפסוק אנחנו היינו מחליאים, והוא היה נושא מכאובינו שהיינו מכאיבים אותו היה סובל, ואנחנו חשבנוהו שהוא נגוע, מגזרת והנה הנגע עמד בעיניו <span class="source-link">(<a class="source" data-book="Vayikra" data-ref="13,5" data-mg-type="Tanakh" data-url="Vayikra/13.5">ויקרא י״ג:ה׳</a>)</span>. <br/><b>מוכה אלהים</b> – סמוך, שהשם הכהו וענהו. <br/>עד הנכון שהחלאי׳ ראויין לבוא עלינו, בעבור כי תורתינו הכל הבל, ובאו על ישראל שתורתם תורת אמת, והעד כולנו כצאן תעינו. <br/>(ה) <b>והוא מחולל</b> – מגזרת חלל. <br/><b>ומוסר {שלומנו}</b> – שיתמיד שלומנו, והוא עליו, והעד ובחבורתו נרפא לנו. <br/>וטעם מחולל {מפשעינו} כי השם יפקוד על הגוים, בעבור שצערו ישראל, וכתיב ונקיתי דמם לא נקיתי <span class="source-link">(<a class="source" data-book="Yoel" data-ref="4,21" data-mg-type="Tanakh" data-url="Yoel/4.21">יואל ד׳:כ״א</a>)</span> וטעם מוסר שלומינו ידוע, כי כל זמן שישראל בצער הגלות יהיה שלום לגוים, הלא תראה כתו׳ על עת הישועה, והיתה עת צרה <span class="source-link">(<a class="source" data-book="Daniel" data-ref="12,1" data-mg-type="Tanakh" data-url="Daniel/12.1">דניאל י״ב:א׳</a>)</span>, ועוד כתו׳ כאשר השיבו המלאכים כי כל הארץ יושבת ושוקטת <span class="source-link">(<a class="source" data-book="Zekharyah" data-ref="1,11" data-mg-type="Tanakh" data-url="Zekharyah/1.11">זכריה א׳:י״א</a>)</span> וענה המלאך עד מתי לא תרחם ירושלם <span class="source-link">(<a class="source" data-book="Zekharyah" data-ref="12" data-mg-type="Tanakh" data-url="Zekharyah/12">שם י״ב</a>)</span>, הטעם כי כל זמן שיש לגוים השקט לא תרוחם ירושלם. <br/>(ו) <b>כולנו</b> – באחרונה יכירו האמת, והנה הוא דבק עם נגוע ומוכה אלהים, וכמוהו אך שקר נחלו אבותינו <span class="source-link">(<a class="source" data-book="Yirmeyahu" data-ref="16,19" data-mg-type="Tanakh" data-url="Yirmeyahu/16.19">ירמיהו ט״ז:י״ט</a>)</span>. <br/><b>הפגיע</b> – מגזרת ויפגע במקום <span class="source-link">(<a class="source" data-book="Bereshit" data-ref="28,11" data-mg-type="Tanakh" data-url="Bereshit/28.11">בראשית כ״ח:י״א</a>)</span>. <br/><b>עון</b> – במקום הזה כמו עונש כמו אם יקרך עון <span class="source-link">(<a class="source" data-book="Shemuel I" data-ref="28,10" data-mg-type="Tanakh" data-url="Shemuel I/28.10">שמואל א כ״ח:י׳</a>)</span> כי לא שלם עון האמרי <span class="source-link">(<a class="source" data-book="Bereshit" data-ref="15,16" data-mg-type="Tanakh" data-url="Bereshit/15.16">בראשית ט״ו:ט״ז</a>)</span> ויגדל עון בת עמי <span class="source-link">(<a class="source" data-book="Eikhah" data-ref="4,6" data-mg-type="Tanakh" data-url="Eikhah/4.6">איכה ד׳:ו׳</a>)</span>, ויש אומרים מגזרת ואל תפגע בי <span class="source-link">(<a class="source" data-book="Yirmeyahu" data-ref="7,16" data-mg-type="Tanakh" data-url="Yirmeyahu/7.16">ירמיהו ז׳:ט״ז</a>)</span>, ויהיה פי׳ עון כלנו כמשמעו, והטעם כי יפגע בעבור היות שלום בעולם, כטעם ודרשו את שלום העיר <span class="source-link">(<a class="source" data-book="Yirmeyahu" data-ref="29,7" data-mg-type="Tanakh" data-url="Yirmeyahu/29.7">שם כ״ט:ז׳</a>)</span>, לכן מלת עון תבא קשה עם הפגיע בו...<br/>(ח) <b>מפשע עמי</b> – דברי כל גוי, וזה שהנגע שיהיה לישראל היה מפשעינו, כמו מחולל מפשעינו, והנכון שהוא כן, ומפשע עמי יבא הנגע להם, בעבור מלת למו שהוא כמו להם. <br/>(ט) <b>ויתן</b> – יש מפרשים על מתי גלות, ויש אומרים שמלת במותיו מגזרת ואתה על במותימו תדרך <span class="source-link">(<a class="source" data-book="Devarim" data-ref="33,29" data-mg-type="Tanakh" data-url="Devarim/33.29">דברים ל״ג:כ״ט</a>)</span>, והטעם בנין שיושם על הקבר, והנה יהיה במותיו כמו קברו. <br/>ואת עשיר כמו ואת רשעי׳, והטעם הגוים שהם עשירים כנגד ישראל, והנכון בעיני, שטעם הפסוק, שכל כך היה ישראל בצער בגלות, שהיה רוצה שימות עם הגוים, כמו תמות נפשי עם פלשתים <span class="source-link">(<a class="source" data-book="Shofetim" data-ref="16,30" data-mg-type="Tanakh" data-url="Shofetim/16.30">שופטים ט״ז:ל׳</a>)</span>, והכתוב אמר ויתן על מחשבתו, כמו וילחם בישראל <span class="source-link">(<a class="source" data-book="Yehoshua" data-ref="24,9" data-mg-type="Tanakh" data-url="Yehoshua/24.9">יהושע כ״ד:ט׳</a>)</span> על בלק, והעד כי זה מרוב הצער, שאמר על לא חמס עשה כי הגוים יצערו ישראל חנם, ולא בעבור מעשה שעשו, ולא דבור רע שידברו שהוא נכון להתפרש לשני עניני׳, ואם טען טוען, והלא במות לא תשתנ׳ במלת על במותימו, ומדוע השתנה במלת במותיו, יש להשיב, כי זאת המלה תבא על שנים משקלים, כמו סריסי פרעה <span class="source-link">(<a class="source" data-book="Bereshit" data-ref="40,7" data-mg-type="Tanakh" data-url="Bereshit/40.7">בראשית מ׳:ז׳</a>)</span> וסריסי המלך <span class="source-link">(<a class="source" data-book="Esther" data-ref="6,14" data-mg-type="Tanakh" data-url="Esther/6.14">אסתר ו׳:י״ד</a>)</span>. <br/>(י) <b>ויי חפץ דכאו</b> – כמו דברו לשלום <span class="source-link">(<a class="source" data-book="Bereshit" data-ref="37,4" data-mg-type="Tanakh" data-url="Bereshit/37.4">בראשית ל״ז:ד׳</a>)</span>, מהבנין הכבד הדגוש. <br/><b>החלי</b> – מבעלי הה״א בא על דרך האל״ף, ואף כי שמצאנו תחלואיה אשר חלה יי בה <span class="source-link">(<a class="source" data-book="Devarim" data-ref="29,21" data-mg-type="Tanakh" data-url="Devarim/29.21">דברים כ״ט:כ״א</a>)</span>, והנה חפץ דכאו, לייסרנו בגלות. <br/>אם תשים אשם נפשו, שיתודה ויודה, והטעם אם תשי׳ נפשו אשמתו לנגדו, השם ירבה בניו, ויאריך ימים שיראה הוא ובניו בישועת השם, והגה ידבר על הדור שישובו לשם בעת קץ ביאת המשיח. <br/>וחפץ יי בידו יצלח, הטעם על התורה שישובו הגוים לדת השם. <br/>(יא) <b>מעמל</b> – הטעם השכר שיקבל על אשר סבל. <br/><b>יראה</b> – חפצו או יראה טוב עד שישבע, בעבור כי בדעתו יצדיק רבים, והם הגוים שילמדום ישראל לעשות התורה. <br/>וטעם ועונותם הוא יסבול, שישתתף ישראל עם צער הגוים ברוב עונותם, לא כאשר עשו הם לישראל, או הטעם שיתפלל לשם בעד הגוים, כטעם ואם משפחת מצרים לא תעלה <span class="source-link">(<a class="source" data-book="Zekharyah" data-ref="14,18" data-mg-type="Tanakh" data-url="Zekharyah/14.18">זכריה י״ד:י״ח</a>)</span>, וזה הנכון בעיני, כי הפסוק הבא אחריו לעד. <br/>(יב) <b>לכן</b> וגו׳ – כל המפרשים אמרו כי זה הפסוק דרך משל על המתים על ייחוד השם, וטעם רבים כמו גדולים כמו על כל רב ביתו <span class="source-link">(<a class="source" data-book="Esther" data-ref="1,8" data-mg-type="Tanakh" data-url="Esther/1.8">אסתר א׳:ח׳</a>)</span>, והם הנביאים, והעצומים הם האבות, הטעם שיהיה חלק מתי הייחוד עם הנביאים, וידענו כי זה דבר אמת הוא, רק איננו מטעם הפרשה, והנכון בעיני כי הוא כן, לכן אתן לישראל חלק בז ושלל מגוים רבים...<br/>והנה פירשתי לך כל הפרשה, ולפי דעתי כי הנה ישכיל עבדי הוא שאמר הנביא עליו, הן עבדי אתמך בו <span class="source-link">(<a class="source" data-book="Yeshayahu" data-ref="42,1" data-mg-type="Tanakh" data-url="Yeshayahu/42.1">ישעיהו מ"ב:א'</a>)</span></span> ויאמר לי עבדי אתה (מ״ט:ג׳) וכן כתוב בדעתו יצדיק צדיק עדי לרבים (נ״ג:י״א) וכת׳ גוי נתתי למכים (נ׳:ו׳), והסוד כאשר רמזתי בחצי הספר והנה כל הפרשיות דבקות זאת עם זאת.</text>
333: <text xml:lang="HE">(א) <b>מי</b> – אז יאמרו הגוים מי האמין וגו׳ מי היה מאמין שתהיה כשמועה הזאת ששמענו. <br/>וזרוע יי על מי נגלתה, לעולם, כאשר גלתה על אלה. <br/>(ב) <b>ויעל</b> – והנה הוא עבד השם מישראל, או כל ישראל...<br/>(ג) <b>נבזה וחדל אישים</b> – חדל להחשב עם אנשים. <br/><b>איש מכאובות</b> – עבד השם, ואם על הכל הטעם כמו איש מלחמה, והוא קרוב מטעם עצם, והוא סמוך, וטעם מכאובו׳ וחלי, צער הגלות. <br/><b>וכמסתר פנים ממנו</b> – יש עד היום הזה גוי כאשר יראה יהודי יסתיר פניו ממנו, והטעם שלא יראנו להושיעו. <br/>(ד) <b>אכן</b> – זה הוא ראש הפסוק אנחנו היינו מחליאים, והוא היה נושא מכאובינו שהיינו מכאיבים אותו היה סובל, ואנחנו חשבנוהו שהוא נגוע, מגזרת והנה הנגע עמד בעיניו <span class="source-link">(<a class="source" data-book="Vayikra" data-ref="13,5" data-mg-type="Tanakh" data-url="Vayikra/13.5">ויקרא י״ג:ה׳</a>)</span>. <br/><b>מוכה אלהים</b> – סמוך, שהשם הכהו וענהו. <br/>עד הנכון שהחלאי׳ ראויין לבוא עלינו, בעבור כי תורתינו הכל הבל, ובאו על ישראל שתורתם תורת אמת, והעד כולנו כצאן תעינו. <br/>(ה) <b>והוא מחולל</b> – מגזרת חלל. <br/><b>ומוסר {שלומנו}</b> – שיתמיד שלומנו, והוא עליו, והעד ובחבורתו נרפא לנו. <br/>וטעם מחולל {מפשעינו} כי השם יפקוד על הגוים, בעבור שצערו ישראל, וכתיב ונקיתי דמם לא נקיתי <span class="source-link">(<a class="source" data-book="Yoel" data-ref="4,21" data-mg-type="Tanakh" data-url="Yoel/4.21">יואל ד׳:כ״א</a>)</span> וטעם מוסר שלומינו ידוע, כי כל זמן שישראל בצער הגלות יהיה שלום לגוים, הלא תראה כתו׳ על עת הישועה, והיתה עת צרה <span class="source-link">(<a class="source" data-book="Daniel" data-ref="12,1" data-mg-type="Tanakh" data-url="Daniel/12.1">דניאל י״ב:א׳</a>)</span>, ועוד כתו׳ כאשר השיבו המלאכים כי כל הארץ יושבת ושוקטת <span class="source-link">(<a class="source" data-book="Zekharyah" data-ref="1,11" data-mg-type="Tanakh" data-url="Zekharyah/1.11">זכריה א׳:י״א</a>)</span> וענה המלאך עד מתי לא תרחם ירושלם <span class="source-link">(<a class="source" data-book="Zekharyah" data-ref="12" data-mg-type="Tanakh" data-url="Zekharyah/12">שם י״ב</a>)</span>, הטעם כי כל זמן שיש לגוים השקט לא תרוחם ירושלם. <br/>(ו) <b>כולנו</b> – באחרונה יכירו האמת, והנה הוא דבק עם נגוע ומוכה אלהים, וכמוהו אך שקר נחלו אבותינו <span class="source-link">(<a class="source" data-book="Yirmeyahu" data-ref="16,19" data-mg-type="Tanakh" data-url="Yirmeyahu/16.19">ירמיהו ט״ז:י״ט</a>)</span>. <br/><b>הפגיע</b> – מגזרת ויפגע במקום <span class="source-link">(<a class="source" data-book="Bereshit" data-ref="28,11" data-mg-type="Tanakh" data-url="Bereshit/28.11">בראשית כ״ח:י״א</a>)</span>. <br/><b>עון</b> – במקום הזה כמו עונש כמו אם יקרך עון <span class="source-link">(<a class="source" data-book="Shemuel I" data-ref="28,10" data-mg-type="Tanakh" data-url="Shemuel I/28.10">שמואל א כ״ח:י׳</a>)</span> כי לא שלם עון האמרי <span class="source-link">(<a class="source" data-book="Bereshit" data-ref="15,16" data-mg-type="Tanakh" data-url="Bereshit/15.16">בראשית ט״ו:ט״ז</a>)</span> ויגדל עון בת עמי <span class="source-link">(<a class="source" data-book="Eikhah" data-ref="4,6" data-mg-type="Tanakh" data-url="Eikhah/4.6">איכה ד׳:ו׳</a>)</span>, ויש אומרים מגזרת ואל תפגע בי <span class="source-link">(<a class="source" data-book="Yirmeyahu" data-ref="7,16" data-mg-type="Tanakh" data-url="Yirmeyahu/7.16">ירמיהו ז׳:ט״ז</a>)</span>, ויהיה פי׳ עון כלנו כמשמעו, והטעם כי יפגע בעבור היות שלום בעולם, כטעם ודרשו את שלום העיר <span class="source-link">(<a class="source" data-book="Yirmeyahu" data-ref="29,7" data-mg-type="Tanakh" data-url="Yirmeyahu/29.7">שם כ״ט:ז׳</a>)</span>, לכן מלת עון תבא קשה עם הפגיע בו...<br/>(ח) <b>מפשע עמי</b> – דברי כל גוי, וזה שהנגע שיהיה לישראל היה מפשעינו, כמו מחולל מפשעינו, והנכון שהוא כן, ומפשע עמי יבא הנגע להם, בעבור מלת למו שהוא כמו להם. <br/>(ט) <b>ויתן</b> – יש מפרשים על מתי גלות, ויש אומרים שמלת במותיו מגזרת ואתה על במותימו תדרך <span class="source-link">(<a class="source" data-book="Devarim" data-ref="33,29" data-mg-type="Tanakh" data-url="Devarim/33.29">דברים ל״ג:כ״ט</a>)</span>, והטעם בנין שיושם על הקבר, והנה יהיה במותיו כמו קברו. <br/>ואת עשיר כמו ואת רשעי׳, והטעם הגוים שהם עשירים כנגד ישראל, והנכון בעיני, שטעם הפסוק, שכל כך היה ישראל בצער בגלות, שהיה רוצה שימות עם הגוים, כמו תמות נפשי עם פלשתים <span class="source-link">(<a class="source" data-book="Shofetim" data-ref="16,30" data-mg-type="Tanakh" data-url="Shofetim/16.30">שופטים ט״ז:ל׳</a>)</span>, והכתוב אמר ויתן על מחשבתו, כמו וילחם בישראל <span class="source-link">(<a class="source" data-book="Yehoshua" data-ref="24,9" data-mg-type="Tanakh" data-url="Yehoshua/24.9">יהושע כ״ד:ט׳</a>)</span> על בלק, והעד כי זה מרוב הצער, שאמר על לא חמס עשה כי הגוים יצערו ישראל חנם, ולא בעבור מעשה שעשו, ולא דבור רע שידברו שהוא נכון להתפרש לשני עניני׳, ואם טען טוען, והלא במות לא תשתנ׳ במלת על במותימו, ומדוע השתנה במלת במותיו, יש להשיב, כי זאת המלה תבא על שנים משקלים, כמו סריסי פרעה <span class="source-link">(<a class="source" data-book="Bereshit" data-ref="40,7" data-mg-type="Tanakh" data-url="Bereshit/40.7">בראשית מ׳:ז׳</a>)</span> וסריסי המלך <span class="source-link">(<a class="source" data-book="Esther" data-ref="6,14" data-mg-type="Tanakh" data-url="Esther/6.14">אסתר ו׳:י״ד</a>)</span>. <br/>(י) <b>ויי חפץ דכאו</b> – כמו דברו לשלום <span class="source-link">(<a class="source" data-book="Bereshit" data-ref="37,4" data-mg-type="Tanakh" data-url="Bereshit/37.4">בראשית ל״ז:ד׳</a>)</span>, מהבנין הכבד הדגוש. <br/><b>החלי</b> – מבעלי הה״א בא על דרך האל״ף, ואף כי שמצאנו תחלואיה אשר חלה יי בה <span class="source-link">(<a class="source" data-book="Devarim" data-ref="29,21" data-mg-type="Tanakh" data-url="Devarim/29.21">דברים כ״ט:כ״א</a>)</span>, והנה חפץ דכאו, לייסרנו בגלות. <br/>אם תשים אשם נפשו, שיתודה ויודה, והטעם אם תשי׳ נפשו אשמתו לנגדו, השם ירבה בניו, ויאריך ימים שיראה הוא ובניו בישועת השם, והגה ידבר על הדור שישובו לשם בעת קץ ביאת המשיח. <br/>וחפץ יי בידו יצלח, הטעם על התורה שישובו הגוים לדת השם. <br/>(יא) <b>מעמל</b> – הטעם השכר שיקבל על אשר סבל. <br/><b>יראה</b> – חפצו או יראה טוב עד שישבע, בעבור כי בדעתו יצדיק רבים, והם הגוים שילמדום ישראל לעשות התורה. <br/>וטעם ועונותם הוא יסבול, שישתתף ישראל עם צער הגוים ברוב עונותם, לא כאשר עשו הם לישראל, או הטעם שיתפלל לשם בעד הגוים, כטעם ואם משפחת מצרים לא תעלה <span class="source-link">(<a class="source" data-book="Zekharyah" data-ref="14,18" data-mg-type="Tanakh" data-url="Zekharyah/14.18">זכריה י״ד:י״ח</a>)</span>, וזה הנכון בעיני, כי הפסוק הבא אחריו לעד. <br/>(יב) <b>לכן</b> וגו׳ – כל המפרשים אמרו כי זה הפסוק דרך משל על המתים על ייחוד השם, וטעם רבים כמו גדולים כמו על כל רב ביתו <span class="source-link">(<a class="source" data-book="Esther" data-ref="1,8" data-mg-type="Tanakh" data-url="Esther/1.8">אסתר א׳:ח׳</a>)</span>, והם הנביאים, והעצומים הם האבות, הטעם שיהיה חלק מתי הייחוד עם הנביאים, וידענו כי זה דבר אמת הוא, רק איננו מטעם הפרשה, והנכון בעיני כי הוא כן, לכן אתן לישראל חלק בז ושלל מגוים רבים...<br/>והנה פירשתי לך כל הפרשה, ולפי דעתי כי הנה ישכיל עבדי הוא שאמר הנביא עליו, הן עבדי אתמך בו <span class="source-link">(<a class="source" data-book="Yeshayahu" data-ref="42,1" data-mg-type="Tanakh" data-url="Yeshayahu/42.1">ישעיהו מ"ב:א'</a>)</span></span> ויאמר לי עבדי אתה (מ״ט:ג׳) וכן כתוב בדעתו יצדיק צדיק עדי לרבים (נ״ג:י״א) וכת׳ גוי נתתי למכים (נ׳:ו׳), והסוד כאשר רמזתי בחצי הספר והנה כל הפרשיות דבקות זאת עם זאת.</text>