The Suffering Servant in Yeshayahu 53/5

From AlHaTorah.org
Jump to navigation Jump to search
Fatal 76: Opening and ending tag mismatch: text line 333 and span
333: 	<text xml:lang="HE">(א) <b>מי</b> – אז יאמרו הגוים מי האמין וגו׳ מי היה מאמין שתהיה כשמועה הזאת ששמענו. <br/>וזרוע יי על מי נגלתה, לעולם, כאשר גלתה על אלה. <br/>(ב) <b>ויעל</b> – והנה הוא עבד השם מישראל, או כל ישראל...<br/>(ג) <b>נבזה וחדל אישים</b> – חדל להחשב עם אנשים. <br/><b>איש מכאובות</b> – עבד השם, ואם על הכל הטעם כמו איש מלחמה, והוא קרוב מטעם עצם, והוא סמוך, וטעם מכאובו׳ וחלי, צער הגלות. <br/><b>וכמסתר פנים ממנו</b> – יש עד היום הזה גוי כאשר יראה יהודי יסתיר פניו ממנו, והטעם שלא יראנו להושיעו. <br/>(ד) <b>אכן</b> – זה הוא ראש הפסוק אנחנו היינו מחליאים, והוא היה נושא מכאובינו שהיינו מכאיבים אותו היה סובל, ואנחנו חשבנוהו שהוא נגוע, מגזרת והנה הנגע עמד בעיניו <span class="source-link">(<a class="source" data-book="Vayikra" data-ref="13,5" data-mg-type="Tanakh" data-url="Vayikra/13.5">ויקרא י״ג:ה׳</a>)</span>. <br/><b>מוכה אלהים</b> – סמוך, שהשם הכהו וענהו. <br/>עד הנכון שהחלאי׳ ראויין לבוא עלינו, בעבור כי תורתינו הכל הבל, ובאו על ישראל שתורתם תורת אמת, והעד כולנו כצאן תעינו. <br/>(ה) <b>והוא מחולל</b> – מגזרת חלל. <br/><b>ומוסר {שלומנו}</b> – שיתמיד שלומנו, והוא עליו, והעד ובחבורתו נרפא לנו. <br/>וטעם מחולל {מפשעינו} כי השם יפקוד על הגוים, בעבור שצערו ישראל, וכתיב ונקיתי דמם לא נקיתי <span class="source-link">(<a class="source" data-book="Yoel" data-ref="4,21" data-mg-type="Tanakh" data-url="Yoel/4.21">יואל ד׳:כ״א</a>)</span> וטעם מוסר שלומינו ידוע, כי כל זמן שישראל בצער הגלות יהיה שלום לגוים, הלא תראה כתו׳ על עת הישועה, והיתה עת צרה <span class="source-link">(<a class="source" data-book="Daniel" data-ref="12,1" data-mg-type="Tanakh" data-url="Daniel/12.1">דניאל י״ב:א׳</a>)</span>, ועוד כתו׳ כאשר השיבו המלאכים כי כל הארץ יושבת ושוקטת <span class="source-link">(<a class="source" data-book="Zekharyah" data-ref="1,11" data-mg-type="Tanakh" data-url="Zekharyah/1.11">זכריה א׳:י״א</a>)</span> וענה המלאך עד מתי לא תרחם ירושלם <span class="source-link">(<a class="source" data-book="Zekharyah" data-ref="12" data-mg-type="Tanakh" data-url="Zekharyah/12">שם י״ב</a>)</span>, הטעם כי כל זמן שיש לגוים השקט לא תרוחם ירושלם. <br/>(ו) <b>כולנו</b> – באחרונה יכירו האמת, והנה הוא דבק עם נגוע ומוכה אלהים, וכמוהו אך שקר נחלו אבותינו <span class="source-link">(<a class="source" data-book="Yirmeyahu" data-ref="16,19" data-mg-type="Tanakh" data-url="Yirmeyahu/16.19">ירמיהו ט״ז:י״ט</a>)</span>. <br/><b>הפגיע</b> – מגזרת ויפגע במקום <span class="source-link">(<a class="source" data-book="Bereshit" data-ref="28,11" data-mg-type="Tanakh" data-url="Bereshit/28.11">בראשית כ״ח:י״א</a>)</span>. <br/><b>עון</b> – במקום הזה כמו עונש כמו אם יקרך עון <span class="source-link">(<a class="source" data-book="Shemuel I" data-ref="28,10" data-mg-type="Tanakh" data-url="Shemuel I/28.10">שמואל א כ״ח:י׳</a>)</span> כי לא שלם עון האמרי <span class="source-link">(<a class="source" data-book="Bereshit" data-ref="15,16" data-mg-type="Tanakh" data-url="Bereshit/15.16">בראשית ט״ו:ט״ז</a>)</span> ויגדל עון בת עמי <span class="source-link">(<a class="source" data-book="Eikhah" data-ref="4,6" data-mg-type="Tanakh" data-url="Eikhah/4.6">איכה ד׳:ו׳</a>)</span>, ויש אומרים מגזרת ואל תפגע בי <span class="source-link">(<a class="source" data-book="Yirmeyahu" data-ref="7,16" data-mg-type="Tanakh" data-url="Yirmeyahu/7.16">ירמיהו ז׳:ט״ז</a>)</span>, ויהיה פי׳ עון כלנו כמשמעו, והטעם כי יפגע בעבור היות שלום בעולם, כטעם ודרשו את שלום העיר <span class="source-link">(<a class="source" data-book="Yirmeyahu" data-ref="29,7" data-mg-type="Tanakh" data-url="Yirmeyahu/29.7">שם כ״ט:ז׳</a>)</span>, לכן מלת עון תבא קשה עם הפגיע בו...<br/>(ח) <b>מפשע עמי</b> – דברי כל גוי, וזה שהנגע שיהיה לישראל היה מפשעינו, כמו מחולל מפשעינו, והנכון שהוא כן, ומפשע עמי יבא הנגע להם, בעבור מלת למו שהוא כמו להם. <br/>(ט) <b>ויתן</b> – יש מפרשים על מתי גלות, ויש אומרים שמלת במותיו מגזרת ואתה על במותימו תדרך <span class="source-link">(<a class="source" data-book="Devarim" data-ref="33,29" data-mg-type="Tanakh" data-url="Devarim/33.29">דברים ל״ג:כ״ט</a>)</span>, והטעם בנין שיושם על הקבר, והנה יהיה במותיו כמו קברו. <br/>ואת עשיר כמו ואת רשעי׳, והטעם הגוים שהם עשירים כנגד ישראל, והנכון בעיני, שטעם הפסוק, שכל כך היה ישראל בצער בגלות, שהיה רוצה שימות עם הגוים, כמו תמות נפשי עם פלשתים <span class="source-link">(<a class="source" data-book="Shofetim" data-ref="16,30" data-mg-type="Tanakh" data-url="Shofetim/16.30">שופטים ט״ז:ל׳</a>)</span>, והכתוב אמר ויתן על מחשבתו, כמו וילחם בישראל <span class="source-link">(<a class="source" data-book="Yehoshua" data-ref="24,9" data-mg-type="Tanakh" data-url="Yehoshua/24.9">יהושע כ״ד:ט׳</a>)</span> על בלק, והעד כי זה מרוב הצער, שאמר על לא חמס עשה כי הגוים יצערו ישראל חנם, ולא בעבור מעשה שעשו, ולא דבור רע שידברו שהוא נכון להתפרש לשני עניני׳, ואם טען טוען, והלא במות לא תשתנ׳ במלת על במותימו, ומדוע השתנה במלת במותיו, יש להשיב, כי זאת המלה תבא על שנים משקלים, כמו סריסי פרעה <span class="source-link">(<a class="source" data-book="Bereshit" data-ref="40,7" data-mg-type="Tanakh" data-url="Bereshit/40.7">בראשית מ׳:ז׳</a>)</span> וסריסי המלך <span class="source-link">(<a class="source" data-book="Esther" data-ref="6,14" data-mg-type="Tanakh" data-url="Esther/6.14">אסתר ו׳:י״ד</a>)</span>. <br/>(י) <b>ויי חפץ דכאו</b> – כמו דברו לשלום <span class="source-link">(<a class="source" data-book="Bereshit" data-ref="37,4" data-mg-type="Tanakh" data-url="Bereshit/37.4">בראשית ל״ז:ד׳</a>)</span>, מהבנין הכבד הדגוש. <br/><b>החלי</b> – מבעלי הה״א בא על דרך האל״ף, ואף כי שמצאנו תחלואיה אשר חלה יי בה <span class="source-link">(<a class="source" data-book="Devarim" data-ref="29,21" data-mg-type="Tanakh" data-url="Devarim/29.21">דברים כ״ט:כ״א</a>)</span>, והנה חפץ דכאו, לייסרנו בגלות. <br/>אם תשים אשם נפשו, שיתודה ויודה, והטעם אם תשי׳ נפשו אשמתו לנגדו, השם ירבה בניו, ויאריך ימים שיראה הוא ובניו בישועת השם, והגה ידבר על הדור שישובו לשם בעת קץ ביאת המשיח. <br/>וחפץ יי בידו יצלח, הטעם על התורה שישובו הגוים לדת השם. <br/>(יא) <b>מעמל</b> – הטעם השכר שיקבל על אשר סבל. <br/><b>יראה</b> – חפצו או יראה טוב עד שישבע, בעבור כי בדעתו יצדיק רבים, והם הגוים שילמדום ישראל לעשות התורה. <br/>וטעם ועונותם הוא יסבול, שישתתף ישראל עם צער הגוים ברוב עונותם, לא כאשר עשו הם לישראל, או הטעם שיתפלל לשם בעד הגוים, כטעם ואם משפחת מצרים לא תעלה <span class="source-link">(<a class="source" data-book="Zekharyah" data-ref="14,18" data-mg-type="Tanakh" data-url="Zekharyah/14.18">זכריה י״ד:י״ח</a>)</span>, וזה הנכון בעיני, כי הפסוק הבא אחריו לעד. <br/>(יב) <b>לכן</b> וגו׳ – כל המפרשים אמרו כי זה הפסוק דרך משל על המתים על ייחוד השם, וטעם רבים כמו גדולים כמו על כל רב ביתו <span class="source-link">(<a class="source" data-book="Esther" data-ref="1,8" data-mg-type="Tanakh" data-url="Esther/1.8">אסתר א׳:ח׳</a>)</span>, והם הנביאים, והעצומים הם האבות, הטעם שיהיה חלק מתי הייחוד עם הנביאים, וידענו כי זה דבר אמת הוא, רק איננו מטעם הפרשה, והנכון בעיני כי הוא כן, לכן אתן לישראל חלק בז ושלל מגוים רבים...<br/>והנה פירשתי לך כל הפרשה, ולפי דעתי כי הנה ישכיל עבדי הוא שאמר הנביא עליו, הן עבדי אתמך בו <span class="source-link">(<a class="source" data-book="Yeshayahu" data-ref="42,1" data-mg-type="Tanakh" data-url="Yeshayahu/42.1">ישעיהו מ"ב:א'</a>)</span></span> ויאמר לי עבדי אתה (מ״ט:ג׳) וכן כתוב בדעתו יצדיק צדיק עדי לרבים (נ״ג:י״א) וכת׳ גוי נתתי למכים (נ׳:ו׳), והסוד כאשר רמזתי בחצי הספר והנה כל הפרשיות דבקות זאת עם זאת.</text>
333: 	<text xml:lang="HE">(א) <b>מי</b> – אז יאמרו הגוים מי האמין וגו׳ מי היה מאמין שתהיה כשמועה הזאת ששמענו. <br/>וזרוע יי על מי נגלתה, לעולם, כאשר גלתה על אלה. <br/>(ב) <b>ויעל</b> – והנה הוא עבד השם מישראל, או כל ישראל...<br/>(ג) <b>נבזה וחדל אישים</b> – חדל להחשב עם אנשים. <br/><b>איש מכאובות</b> – עבד השם, ואם על הכל הטעם כמו איש מלחמה, והוא קרוב מטעם עצם, והוא סמוך, וטעם מכאובו׳ וחלי, צער הגלות. <br/><b>וכמסתר פנים ממנו</b> – יש עד היום הזה גוי כאשר יראה יהודי יסתיר פניו ממנו, והטעם שלא יראנו להושיעו. <br/>(ד) <b>אכן</b> – זה הוא ראש הפסוק אנחנו היינו מחליאים, והוא היה נושא מכאובינו שהיינו מכאיבים אותו היה סובל, ואנחנו חשבנוהו שהוא נגוע, מגזרת והנה הנגע עמד בעיניו <span class="source-link">(<a class="source" data-book="Vayikra" data-ref="13,5" data-mg-type="Tanakh" data-url="Vayikra/13.5">ויקרא י״ג:ה׳</a>)</span>. <br/><b>מוכה אלהים</b> – סמוך, שהשם הכהו וענהו. <br/>עד הנכון שהחלאי׳ ראויין לבוא עלינו, בעבור כי תורתינו הכל הבל, ובאו על ישראל שתורתם תורת אמת, והעד כולנו כצאן תעינו. <br/>(ה) <b>והוא מחולל</b> – מגזרת חלל. <br/><b>ומוסר {שלומנו}</b> – שיתמיד שלומנו, והוא עליו, והעד ובחבורתו נרפא לנו. <br/>וטעם מחולל {מפשעינו} כי השם יפקוד על הגוים, בעבור שצערו ישראל, וכתיב ונקיתי דמם לא נקיתי <span class="source-link">(<a class="source" data-book="Yoel" data-ref="4,21" data-mg-type="Tanakh" data-url="Yoel/4.21">יואל ד׳:כ״א</a>)</span> וטעם מוסר שלומינו ידוע, כי כל זמן שישראל בצער הגלות יהיה שלום לגוים, הלא תראה כתו׳ על עת הישועה, והיתה עת צרה <span class="source-link">(<a class="source" data-book="Daniel" data-ref="12,1" data-mg-type="Tanakh" data-url="Daniel/12.1">דניאל י״ב:א׳</a>)</span>, ועוד כתו׳ כאשר השיבו המלאכים כי כל הארץ יושבת ושוקטת <span class="source-link">(<a class="source" data-book="Zekharyah" data-ref="1,11" data-mg-type="Tanakh" data-url="Zekharyah/1.11">זכריה א׳:י״א</a>)</span> וענה המלאך עד מתי לא תרחם ירושלם <span class="source-link">(<a class="source" data-book="Zekharyah" data-ref="12" data-mg-type="Tanakh" data-url="Zekharyah/12">שם י״ב</a>)</span>, הטעם כי כל זמן שיש לגוים השקט לא תרוחם ירושלם. <br/>(ו) <b>כולנו</b> – באחרונה יכירו האמת, והנה הוא דבק עם נגוע ומוכה אלהים, וכמוהו אך שקר נחלו אבותינו <span class="source-link">(<a class="source" data-book="Yirmeyahu" data-ref="16,19" data-mg-type="Tanakh" data-url="Yirmeyahu/16.19">ירמיהו ט״ז:י״ט</a>)</span>. <br/><b>הפגיע</b> – מגזרת ויפגע במקום <span class="source-link">(<a class="source" data-book="Bereshit" data-ref="28,11" data-mg-type="Tanakh" data-url="Bereshit/28.11">בראשית כ״ח:י״א</a>)</span>. <br/><b>עון</b> – במקום הזה כמו עונש כמו אם יקרך עון <span class="source-link">(<a class="source" data-book="Shemuel I" data-ref="28,10" data-mg-type="Tanakh" data-url="Shemuel I/28.10">שמואל א כ״ח:י׳</a>)</span> כי לא שלם עון האמרי <span class="source-link">(<a class="source" data-book="Bereshit" data-ref="15,16" data-mg-type="Tanakh" data-url="Bereshit/15.16">בראשית ט״ו:ט״ז</a>)</span> ויגדל עון בת עמי <span class="source-link">(<a class="source" data-book="Eikhah" data-ref="4,6" data-mg-type="Tanakh" data-url="Eikhah/4.6">איכה ד׳:ו׳</a>)</span>, ויש אומרים מגזרת ואל תפגע בי <span class="source-link">(<a class="source" data-book="Yirmeyahu" data-ref="7,16" data-mg-type="Tanakh" data-url="Yirmeyahu/7.16">ירמיהו ז׳:ט״ז</a>)</span>, ויהיה פי׳ עון כלנו כמשמעו, והטעם כי יפגע בעבור היות שלום בעולם, כטעם ודרשו את שלום העיר <span class="source-link">(<a class="source" data-book="Yirmeyahu" data-ref="29,7" data-mg-type="Tanakh" data-url="Yirmeyahu/29.7">שם כ״ט:ז׳</a>)</span>, לכן מלת עון תבא קשה עם הפגיע בו...<br/>(ח) <b>מפשע עמי</b> – דברי כל גוי, וזה שהנגע שיהיה לישראל היה מפשעינו, כמו מחולל מפשעינו, והנכון שהוא כן, ומפשע עמי יבא הנגע להם, בעבור מלת למו שהוא כמו להם. <br/>(ט) <b>ויתן</b> – יש מפרשים על מתי גלות, ויש אומרים שמלת במותיו מגזרת ואתה על במותימו תדרך <span class="source-link">(<a class="source" data-book="Devarim" data-ref="33,29" data-mg-type="Tanakh" data-url="Devarim/33.29">דברים ל״ג:כ״ט</a>)</span>, והטעם בנין שיושם על הקבר, והנה יהיה במותיו כמו קברו. <br/>ואת עשיר כמו ואת רשעי׳, והטעם הגוים שהם עשירים כנגד ישראל, והנכון בעיני, שטעם הפסוק, שכל כך היה ישראל בצער בגלות, שהיה רוצה שימות עם הגוים, כמו תמות נפשי עם פלשתים <span class="source-link">(<a class="source" data-book="Shofetim" data-ref="16,30" data-mg-type="Tanakh" data-url="Shofetim/16.30">שופטים ט״ז:ל׳</a>)</span>, והכתוב אמר ויתן על מחשבתו, כמו וילחם בישראל <span class="source-link">(<a class="source" data-book="Yehoshua" data-ref="24,9" data-mg-type="Tanakh" data-url="Yehoshua/24.9">יהושע כ״ד:ט׳</a>)</span> על בלק, והעד כי זה מרוב הצער, שאמר על לא חמס עשה כי הגוים יצערו ישראל חנם, ולא בעבור מעשה שעשו, ולא דבור רע שידברו שהוא נכון להתפרש לשני עניני׳, ואם טען טוען, והלא במות לא תשתנ׳ במלת על במותימו, ומדוע השתנה במלת במותיו, יש להשיב, כי זאת המלה תבא על שנים משקלים, כמו סריסי פרעה <span class="source-link">(<a class="source" data-book="Bereshit" data-ref="40,7" data-mg-type="Tanakh" data-url="Bereshit/40.7">בראשית מ׳:ז׳</a>)</span> וסריסי המלך <span class="source-link">(<a class="source" data-book="Esther" data-ref="6,14" data-mg-type="Tanakh" data-url="Esther/6.14">אסתר ו׳:י״ד</a>)</span>. <br/>(י) <b>ויי חפץ דכאו</b> – כמו דברו לשלום <span class="source-link">(<a class="source" data-book="Bereshit" data-ref="37,4" data-mg-type="Tanakh" data-url="Bereshit/37.4">בראשית ל״ז:ד׳</a>)</span>, מהבנין הכבד הדגוש. <br/><b>החלי</b> – מבעלי הה״א בא על דרך האל״ף, ואף כי שמצאנו תחלואיה אשר חלה יי בה <span class="source-link">(<a class="source" data-book="Devarim" data-ref="29,21" data-mg-type="Tanakh" data-url="Devarim/29.21">דברים כ״ט:כ״א</a>)</span>, והנה חפץ דכאו, לייסרנו בגלות. <br/>אם תשים אשם נפשו, שיתודה ויודה, והטעם אם תשי׳ נפשו אשמתו לנגדו, השם ירבה בניו, ויאריך ימים שיראה הוא ובניו בישועת השם, והגה ידבר על הדור שישובו לשם בעת קץ ביאת המשיח. <br/>וחפץ יי בידו יצלח, הטעם על התורה שישובו הגוים לדת השם. <br/>(יא) <b>מעמל</b> – הטעם השכר שיקבל על אשר סבל. <br/><b>יראה</b> – חפצו או יראה טוב עד שישבע, בעבור כי בדעתו יצדיק רבים, והם הגוים שילמדום ישראל לעשות התורה. <br/>וטעם ועונותם הוא יסבול, שישתתף ישראל עם צער הגוים ברוב עונותם, לא כאשר עשו הם לישראל, או הטעם שיתפלל לשם בעד הגוים, כטעם ואם משפחת מצרים לא תעלה <span class="source-link">(<a class="source" data-book="Zekharyah" data-ref="14,18" data-mg-type="Tanakh" data-url="Zekharyah/14.18">זכריה י״ד:י״ח</a>)</span>, וזה הנכון בעיני, כי הפסוק הבא אחריו לעד. <br/>(יב) <b>לכן</b> וגו׳ – כל המפרשים אמרו כי זה הפסוק דרך משל על המתים על ייחוד השם, וטעם רבים כמו גדולים כמו על כל רב ביתו <span class="source-link">(<a class="source" data-book="Esther" data-ref="1,8" data-mg-type="Tanakh" data-url="Esther/1.8">אסתר א׳:ח׳</a>)</span>, והם הנביאים, והעצומים הם האבות, הטעם שיהיה חלק מתי הייחוד עם הנביאים, וידענו כי זה דבר אמת הוא, רק איננו מטעם הפרשה, והנכון בעיני כי הוא כן, לכן אתן לישראל חלק בז ושלל מגוים רבים...<br/>והנה פירשתי לך כל הפרשה, ולפי דעתי כי הנה ישכיל עבדי הוא שאמר הנביא עליו, הן עבדי אתמך בו <span class="source-link">(<a class="source" data-book="Yeshayahu" data-ref="42,1" data-mg-type="Tanakh" data-url="Yeshayahu/42.1">ישעיהו מ"ב:א'</a>)</span></span> ויאמר לי עבדי אתה (מ״ט:ג׳) וכן כתוב בדעתו יצדיק צדיק עדי לרבים (נ״ג:י״א) וכת׳ גוי נתתי למכים (נ׳:ו׳), והסוד כאשר רמזתי בחצי הספר והנה כל הפרשיות דבקות זאת עם זאת.</text>