שני סיפורי הבריאה: בראשית א'–ב'
הקדמה
כפילות?
הן פרק א' והן פרק ב' של ספר בראשית, מתארים את בריאת העולם. בעוד פרק א'1 מתאר בסגנוניות את תהליך בריאת העולם, יום אחר יום, פרק ב' דומה יותר לסיפור, בו אדם וסביבתו מקבלים אופי הרבה יותר אישי. מדוע ישנו תיאור כפול של בריאת העולם? כיצד ניתן להבין את ההבדלים הסגנוניים שבין הפרקים?
תיאורים סותרים
מטרידה עוד יותר מן הכפילות, היא העובדה ששני התיאורים נדמים כסותרים במספר נקודות:
- סדר הבריאה – בסיפור הבריאה הראשון, האדם נברא אחרון, לאחר האור, הרקיע, הים והיבשה, הצמחים, הגופים השמימיים, הציפורים, הדגים, והחיות. לעומת זאת, בפרק ב' האדם נברא ראשון, ואחריו נבראו הצמחים, הציפורים, החיות, ולבסוף האישה.
- שמות א-לוהים – בפרק א', ה' נקרא בשם "אֱ-לֹהִים", בעוד בפרק ב' נעשה הוא נקרא "ה' אֱ-לֹהִים". יתר על כן, א-לוהים בפרק א' נדמה כמרוחק מאוד, בעוד בפרק ב' הוא מקבל אופי הרבה יותר אישי, ולא רק בורא אלא מנהל מערכת יחסים עם בריאותיו.
- בריאת האדם – בפרק א', האדם נברא בדמות ה'. דבר זה לא מצויין בפרק ב', אשר מתאר את האדם כנברא מעפר האדמה ומכך שה' מפיח נשמת חיים באפיו.
- זכר ונקבה – בפרק א', הזכר והנקבה נבראו יחדיו ("זָכָר וּנְקֵבָה בָּרָא אֹתָם"), בעוד בפרק ב', הזכר נברא ראשון, והנקבה רק לאחר מכן נבנית מצלעותיו.
- המשימות הניתנו לאדם – לאחר בריאת אדם בפרק א', ה' מברך אותו בפיריון, וכן בשליטה על האדמה, ועל הציפורים, הדגים והבהמות. לעומת זאת, בפרק ב', ה' מניח את אדם בגן עדן "לְעׇבְדָהּ וּלְשׇׁמְרָהּ", אוסר עליו לאכול מעץ הדעת, ומצווה אותו לתת שמות לחיות.
- אופן הבריאה – תפקידה של מילת ה' בבריאה מודגשת רק בפרק א'. בנוסף, השורשים "עשה" ו"ברא" בולטים בפרק זה. בעוד בפרק ב', נעשה שימוש בעיקר בפועל "יצר".2